מַחֲזֶה בִּבְּלִי.
(ליל. ככר רחבת־ידים. לא רחוק – אלה עבתה. גדעון ועשרת עבדיו, מזינים בקרדמות, מהרסים את מזבח הבעל ואת האשרה אשר עליו).
גדעון (הורס).
הִרְסוּ, הִרְסוּ מַהֵר מִזְבַּח זֶה הָאֱלִיל! כֵּן לִי צִוָּה אֵל־עַד מַה בֶּצַע בָּאֵלִים וּמִזְבְּּחוֹת הַפְּסִילִים, הַנַּעֲשִׂים בַּיָּד?
עבד אחד
אֲבָל הַבַּעַל חַי הֵן גַּם לְפָנֶיךָ…
גדעון (משסעהו)
הֶבֶל הוּא, אַךְ אֱוִילִים בְּרָאוּהוּ לָמוֹ, וְהָאֵלִים שֶׁאֲנָשִׁים יֹצְרִים הֵם רַק פְּסִילִים אִלְּמִים… הִרְסוּ מַהֵר!
העבד.
אַנְשֵׁי הָעִיר מַאֲמִינִים כִּי רַק לְאֵל הַבַּעַל כֹּחַ־עַד…
גדעון (בלעג מר).
מַעֲשֵׂי־תָקְפּוֹ מְתַנֶּה הָעָם בִּבְכִי וִילֵל! הוֹדוֹת לְעָצְמַת־יָדוֹ לְחוּצִים אֲנַחְנוּ כֹּה בִּידֵי הַמִּדְיָנִים… הִרְסוּ, הִרְסוּ מַהֵר! מִזְבְּחוֹת אֵלִים כָּאֵל כָּלִים בְּרָב־שָׁנִים!
עבד שני (מקשיב רב־קשב).
נִדְמֶה לִי, כִּי פְנֵי־אִישׁ נִרְאוּ לִי, חֵי נַפְשִׁי, בְּדִמְמַת־לֵיל־אֲפֵלָה…
גדעון (מביט בחשכה).
לוּ גַּם יָבוֹא אִישׁ לֹא אֶחְדַּל לַהֲרֹס זֶה שֶׁרָאוּי רַק לְמַפֵּלָה!
(מוסיף לנתץ)
העבד השני (מסתכל בחשכה ומתחלחל).
הִנֵּה אִישׁ מִתְקָרֵב!… אֲבוֹי נָא לָנוּ!… טוֹב נָנוּסָה, פֶּן נֹאבְדָה; עָוֹן גָּדוֹל מִנְשׂא הּעֱוִינוּ גַּם לַבַּעַל, גַּם לְכָל הָעֵדָה!…
(אחדים מהעבדים משליכים את כליהם וברחים).
גדעון (שולף חרבו).
עִמְדוּ פֹה, עֲבָדִים! אִישׁ אַל יָעֹז מִכֻּם לַעֲזֹב הַמַּעֲרָכָה! פֹּה קֶבֶר לְמוּג־הַלֵּב הַלָּז… נַהֲרֹס לוּ גַם – – –
יואש (מתקרב למקום המעשה).
מַה זֹאת פֹּה הַצְּוָחָה?
(סופק כפיו).
אֲבוֹי לִי!… מַה זֹאת פֹּה עֵנַי רֹאוֹת?… גִּדְעוֹן בְּנִי!
גדעון (בנחת).
רְאֵה: הָאֲשֵׁרָה כָּרַתְנוּ, וּמְהָרְסִים מִזְבַּח הַבַּעַל, שֶׁזְּבָחִים יְקַבֵּל וְעֶזְרָה, עֵצָה אוֹ תּוּשִׁיָּה בְּעֵת הָאוֹיֵב מֵצִיק מִמֶּנּוּ רָחֲקָה – יֹאבַד אֱלִיל כָּזֶה! לִדְרשׁ מִמֶּנּוּ כְּבוֹד־אֵלִים אֵין לוֹ צְדָקָה!…
(מוסיף לנתץ)..
יואש (מפריעהו).
גִּדְעוֹן! אַךְ מִי שָׂמְךָ לְראשׁ, כִּי תִתְחַכֵּם מִכָּל בְּנֵי־עֲדָתֵנוּ, לִנְתֹּץ זֶה שֶׁבָּנוּ זְקֵנֶיךָ הַמֵּתִים לִפְנֵי רַבּוֹת שָׁנִים?
חֲדַל כָּל־עוֹד לֹא הִתְעוֹרְרוּ מִתְּנוּמָתָם קְרוֹבֵינוּ וּשְׁכֵנֵינוּ, פֶּן תְּהִי מָרָה אָז אַחֲרִיתֶךָ!..
גדעון (מוסיף להרס)
לוּ סָקֹל יִסְקְלוּנִי בַּאֲבָנִים לֹא אֶרֶף מֵהֲרֹס מִזְבַּח זֶה הָאֱלִיל, שֶׁאֵין בּוֹ כָּל תּוֹעֶלֶת. מִי שָׂם אוֹתִי לָראשׁ, הִנְךָ שׁוֹאֵל, כִּי אֶתְחַכֵּם מֵהַקְּהִלָּה הַנִּבְעָרָה?.. זֶה הוּא שִׂכְלִי, מַתְּנַת־אֵל, הַשֹּׁקֵל הַכֹּל בַּפֶּלֶס וְאוֹהֵב הַכֹּל לָבִין עַד תַּכְלִיתוֹ; הוּא לֹא יָשִׁיר שִׁירֵי־תְּהִלָּה לְאֵלִים אִלְּמִים בְּשַׁגָּם כִּי אֲחֵרִים עוֹשִׂים כֵּן בְּאִוַּלְתָּם… דְּעָה־לָךְ כִּי לֹא כָּל אֵל, אֲשֶׁר הֶעֱרִיצוּ אֲבוֹתֵינוּ, יְכוֹלִים הַעֲרִיץ גַּם אָנוּ. וְלֹא כָל מִקְדַּשׁ־אֱלִיל בָּנוּ אָז הַזְּקֵנִים, קָדוֹשׁ גַּם עַתָּה לָנוּ.
(מוסיף להרס).
יואש (נפעם).
אַךְ זְכָר־נָא, בְּנִי גִדְעוֹן, כִּי קוֹם יָקוּם בִּנְךָ וְשִׁחֵת גַּם מִפְעָלָךְ וְהָרַס גַּם מִקְדָּשֶׁךָ!.. מָה עֵינְךָ תִכְלֶה לַבִּיט אָז לַכְּפִיסִים שֶׁלְּךָ יַשְׁאִיר מִכָּל עֲבוֹדָתְךָ עָבַדְתָּ בָּה שָׁנִים, דּוֹרוֹת! מַה תִּשָּׁפֵךְ אָז מְרֵרָתְךָ קִרְבְּךָ רְאוֹת מֵרָחוֹק אֶת הָרְסִיסִים הַמְחֻלָּלִים בִּידֵי בִּנְךָ!.. אָז שֵׂכֶל טוֹב וַאֲמָרוֹת נְאֹרוֹת אֵינָם עוֹד דַּי לַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן־הַלֵּב, הַמִּתְחַמֵּץ לְחָרְבַּן הֵיכָל עַתִּיק… (אחדים מהעבדים חדלים להרוס).
גדעון (אל העבדים).
הִרְסוּ־נָא, מוּגֵי־לֵב!..
(ברגש אל אביו).
אִם נִשְׁמָתִי לַבְלִיג אָז לֹא תוּכָל עַל מַכְאוֹבָהּ בַּהֲרֹס הַבֵּן מִקְדַּשׁ אָבִיו – אֵדַע כִּי בְּאַשְׁמָתִי אֲנִי מֵסֵב לְנַפְשִׁי מַכְאֹב וְיָגוֹן לְמַרְאֵה תִּכְלַת עֲבוֹדָתִי, הַמְתֻקָּנָה אוֹ מְחֻדָּשָׁה, אוֹ לוּ מְשֻׁנָּה בִּידֵי־בְּנִי; אַךְ אֵדָע גַּם צַעַר לֵב־הַבֵּן אָז, הַמְאֻלָּץ לַהֲרֹס אֶת מִזְבְּחוֹת אָבִיהּו, וְאַרְגִּיש הֶמְיַת לִבּוֹ בְּעָרְכוֹ אֶת מִלְחַמְתֵּהוּ נֶגֶד הָעֵדָה, מִבְּלִי שִׂים לֵב אֶל בּוּז צָרָיו, לַמַּמְרוֹרִים שֶׁאָז אֹתוֹ יַשְׂבִּיעוּ: יִסְבֹּל כִּסְבֹל הָאִישׁ שֶׁלַּעֲקֹר אֻלַּץ בְּיָדָיו־הוּא שֵׁן רָעָה, לְהוֹצִיא דָם מִמַּכָּה טְרִיָּה שֶׁעַל לִבּוֹ, בְּלִי שִׂים־לֵב לְמַכְאֹבוֹ: הָאִישׁ הַזָּר, שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ כְּאֵב־עֲמִיתוֹ, יַחֲשֹׁב זֹאת לִזְוָעָה, לְמַרְאֵה־הָעַיִן יִתְחַלְחֵל, אַךְ הַחוֹלֶה יײרְאֶה בּוֹ אֶת אוֹיְבוֹ, שֶׁטּוֹב לוֹ כִּי רֵעוֹ יִסְבֹּל כָּל יְמֵי חַיָּיו כְּאֵב, חֳלָיִים רָעִים, בְּשַׁגָּם מַרְאֵה־נִתּוּחַ פֶּצַע וְחַבֻּרָה לָעַיִן לֹא נָעִים.
יואש (נרגש מאד).
גִּדְעוֹן בְּנִי! כָּל דְּבָרֶיךָ אֵל אוּלַי נְכוֹחִים הִנָּם וַאֲמִתִּים. אַךְ בִּי הַלֵּב נִקְרָע רְאוֹת מִקְדָּשִׁי מְחֻלָּל הַפַּעַם עַל יָדֶיךָ! חֲמָל־נָא, בְּנִי גִדְעוֹן, וְאַל תְּמָרֵר־נָא שֵׂיבַת חַיַּי בַּחֲדָשׁוֹתֶךָ! גדעון (מכלה להרס ומחל לבנות מזבח חדש). אֲבָל אַל נָא תִשְׁכַּח, אָבִי, כִּי הָאֵלִים הֵם רַק אוֹתוֹת־עִתִּים, שֶׁאֲנָשִׁים שׁוֹנִים וּבַאֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת רוֹאִים בָּם דִּמְיוֹנָם; וּבוֹנֵיהֶם, הַכֹּהֲנִים, שׁוֹנִים גַּם הֵם בְּמַרְאָם וּבִרְצוֹנָם. מִקְדָּשׁ הַחַי לָנֶצַח הוּא הַשֵּׂכֶל רַק, מַתְּנַת הָאֵל מִמָּעַל, הוּא הַמְהָרֵס הַמִּקְדָּשִׁים הָעַתִּיקִים, בּוֹנֶה גַּם חֲדָשִׁים. הַכֹּל הוּא לְפִי הָאָרֶץ וּלְפִי הָעֵת וּלְפִי בִּינַת הָאֲנָשִׁים וְיִשְׁרַת לֶב־הַכֹּהֵן… אֻמְלָל הָאֵל הַהוּא שֶׁכֹּהֲנוֹ – בְּלִיָּעַל!…
יואש (הולך סביב המזבח תפוש במחשבות).
לוּ יְהִי, בְּנִי, כִּדְבָרֶיךָ! אַךְ מַה יֹּאמְרוּ מָחָר אַנְשֵׁי כָּל עֲדָתֵנוּ? אִירָא פֶּן בְּעֶבְרָתָם יִקְמוּ בְעַד פִּשְׁעֲךָ מִכֹּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתֵּנוּ. גדעון (בונה). הָיוּ יָמִים שֶׁגַּם בְּנֵיהֶם לַמּלֶךְ אָז הִקְרִיבוּ, הַנִּבְעָרִים! הַכֹּל, אָב, מִשְׁתַּנֶּה: גַּם מִקְדָּשִׁים, גַּם קָרְבָּנוֹת, גַּם הַכְּמָרִים. וְלוּלֵי עַשִׂיתִי זֹאת אָנֹכִי, עָשָׂה זֹאת אַחֵר גַּם בִּמְקוֹמִי. מוֹתִי אִם יִדָּרֵשׁ – אָמוּתָה בְּחֵפֶץ־לֵב, כִּי לֹא־שָׁוְא גָּז יוֹמִי, כִּי בְּהַחֲרִיבִי – בָּנִיתִי גַּם…
יואש (הולך הנה והנה נגרש מאד. אחרי־כן הוא מתבונן אל המזבח החדש, עומד מלכת ומחבק לגדעון).
טוֹב, בְּנִי! לֹא אֶתֶּנְךָ לָמוּת עַתָּה: אִישׁ הַיָּכוֹל לִבְנוֹת, לֹא רַק לַהֲרֹס, לֹא יִסָּקֵל בַּאֲבָנִים!
מלאך (נראה בלבת־אש).
בָּרוּךְ אַתָּה, גִדְעוֹן, כִּי בְּהָרְסְךָ בָנִיתָ גַּם, בָּרוּךְ אַתָּה! לֵךְ בְּכֹחֲךָ הַזֶּה וְתוֹשֵׁעַ עַמְּךָ הַדַּל מִכַּף הַמִּדְיָנִים…
(המלאך נעלם בלבת־האש. גדעון, יואש וכל העבדים כורעים על פניהם לפני המזבח החדש).
1900
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות