Gewidmet M. R­–g.

וּבְהָאִיר הַבְּרָקִים כָּל מֶרְחַב הַתֵּבֵל וּרְעָמִים יִתְגַּלְגְּלוּ בָּאֲוִיר, יִתְעוֹרֵר בִּי הַכֹּל לִתְחִיָּה וּתְנוּבָה, וְנַפְשִׁי ­– כֻּלָּה חֵשְֶׁק אַדִּיר; בִּגְבוּרָה אֶתְנָעֵר מֵעַפְרוֹת הַשִּׁעְמוּם וּמֵרִים עָל רֹאשִׁי אָז הַמָּט וּמוּכָן אָנֹכִי לֵאָבֵק עִם הַטֶּבַע, לְחַנֵּק אֶת הָרַעַם בִּשְׁאָט. בַּהֲנָאָה אֶתְבּוֹנֵן בִּלְשׁוֹנוֹת הַבָּזָק הַחֹצוֹת אֶת הָרוּחַ הֶחָם, וּנְגִינַת־הַחֶדְוָה לִי שָׁרָה הַסְּעָרָה וּבְקִרְבִּי הִיא מַרְתַּחַת הַדָּם: ­– זוֹ סַעֲרַת־הַחַיִּים תִּתְחוֹלֵל, הַמְעוֹרְרָה כָּל יָצוּר לְהִלָּחֵם וֶהֱיוֹת, זוֹ סוּפַת־הַתַּאֲוֹת תִּתְחוֹלֵל מִשִּׁפְעָה בִּמָּלֵא עַל גְּדוֹתֶיהָ הַכּוֹס!

*

וּרְעָמִים מָשְׁלָכִים כְּכַדּוּרִים בְּאֶזְרֹעַ יֻפִּיטֵר לְשַׁעֲשֻׁעַ וּצְחוֹק, מוֹסִיפִים הִתְגַּלְגֵּל עַד קַרְקַע הַתְּהוֹמוֹת וּלְבַקֵּעַ רָקִיעַ וָדֹק; וּבְרָקִים מַזְהִירִים מוּעָפִים בְּשִׂגְשַׂג חַשְׁמַלִּי מִשְׁתַּזֵר חִישׁ כַּחוּט, מִתְעַקְּלִים כִּנְחָשִׁים וּמְעַוְּרִים הָעֵינַיִם בְּרוּצָם בַּּמֶּרְחַבְיָה וָשׁוּט. אֲטוֹמִים וְרוּחוֹת וּצְלָמִים מִתְחוֹלְלִים בַּמַּעְגָּל בְּתוֹךְ הַסַּעַר הָעָז וּנְשָׁמוֹת, גִּלְגּוּלִים וְזִקִּים לַאֲלָפִים מִשְׁתּוֹלְלִים שָׁם בִּמְחוֹל זֶה הָרָז; וּמִמַּעְלָה לְמַטָּה מִתְגַּלְגֶּלֶת וְחוֹדֶרֶת וְנוֹקֶבֶת עוֹד בַּת־קוֹל בִּרְתֵת, הַקּוֹרְאָה וּמְעִירָה לִמְחוֹלַת־הַחַיִּים וּמַעֲלָה מֵאַשְׁמָן גַּם הַמֵּת.

*

הָהּ, שַׁדַּי, תֵּן כֹּחוֹת לִי, כֹּחוֹת אַדִּירִים, לִתְעָרֵב בַּהֲוַיַּת כָּל הַיְקוּם! שְׁפֹך רוּחָךְ הַכַּבִּיר עַל נַפְשִׁי הַנִּלְאָה מִכִּסֵּא גַּאֲוָתְךָ בִּשְׁמֵי־רוּם; וַאֲגַדַּע וַאֲנַתֵּק אֱזִיקֵי־הַמּוּסָר, הַמְּעִיקִים מַאֲוַיֵּי בְּכֹבֶד־עֹל, הַמְצַוִּים לִי לִחְיוֹת בְּלִי רָצוֹן וּבְחִירָה וּלְהָשֵׁחַ רֹאשׁ־רַהַב עַד חוֹל; וְאָנֹכִי ­– מֶה חָפַצְתִּי לִחְיוֹת בִּסְעָרָה, הִשְׁתּוֹלֵל מִשִּׁכְרוֹן כּוֹס־הַכְּלָל, כִּחְיוֹת שָׁמָּה הַנֶּשֶׁר בֹּקֵעַ רָקִיעַ, כִּחְיוֹת בָּאֹקְיָנוּס הַגָּל, וּלְהַרְתִּיחַ הַדָּם כְּמֶרְקַחַת סַמְבַּטְיוֹן, לַשְׁבִּיר לֵב וָנֶפֶשׁ בִּלְשָׁד וּבְלִי הֶרֶף לִשְׁתּוֹת מִכּוֹס זוּ הַשְּׁמָנִים כָּל עוֹד יוֹם אֲבִיבִי לֹא יָרָד!

1900

I

לֵרָגֵעַ אָמַרְתִּי מְעַט בְּמֶתֶק־הַשְּׁנָת,

מֵרָגְזַת הַחַיִּים אֶשְׁלְוָה,

מִמְּרִירוּת הַגּוֹרָל וּמִלַּחַץ הַמְּנָת,

שֶׁמָּצְתָה כֹּה נַפְשִׁי לָרְוָיָה;

מִמַּרְאוֹת הַתָּפְתֶּה וּמַחֲזוֹת־הַזְּוָעָה,

עֲלִילוֹת אֲבַדּוֹן וְאַכְזְרִיּוּת הָרָעָה,

שֶׁקָּרְעוּ לִבָּתִי,

שֶׁשָּׁפְכוּ מְרֵרָתִי

מִן הָעֶרֶב עַד בֹּקֶר, מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב

בְּלִי חֶמְלָה וּבְלִי הֶרֶף;

הִנָּפֵשׁ אָז אָמַרְתִּי מִמְרִי הַיֵּאוּשׁ;

שֶׁדִּכִָּא נִשְׁמָתִי לֶעָפָר,

שֶׁעָשַׂנִי לְתֹלַעַת וּכְטִיט־חוּץ לָדוּשׁ,

שֶׁחִלֵּל כָּל כְּבוֹדִי בֶּ"עָבָר",

שֶׁגָּזַל מִלִּבִּי בְּיִסּוֹרֵי הַהוֶֹה

כָּל רַעְיוֹן, כָּל דִּמְיוֹן, כָּל שַׁרְעַף שֶׁשּׁוֶֹה

כִּי אֶשָּׂא בִגְלָלוֹ

אֲסוֹנִי וַעֲמָלוֹ

וַאֲחַכֶּה בִדְמָמָה עַד יָבוֹא לִי הַתּוֹר

שֶׁל גְּאֻלָּה וְשֶׁל אוֹר.

II

כִּי אָמַרְתִּי אִישָׁנָה וְאֶשְׁכַּח לִמְעַט־קָט

הַחַיִּים שֶׁל עַבְדוּת וּבוּשָׁה;

אֲחַנֵּק מַכְאוֹבֵי נִשְׁמָתִי בִי בִּשְׁאָט

וְהִרְעַלְתִּי מַכָּתִי הָאֲנוּשָׁה;

אֲמוֹתֵת בִּלְבָבִי אֶת הָרֶגֶשׁ הַחַי

הַמְמָרֵר וּמַכְאִיב שָׁמָּה יוֹתֵר מִדַּי

מִבְּלִי תֵּת כָּל מָנוֹחַ

לַלֵּבָב וְלַמֹּחַ,

אַךְ דּוֹקֵר, אַךְ עוֹקֵץ וּמוֹצֵץ כַּעֲלוּקָה

לִבָּתִי הַמֻּכָּה; ­– ­–

אֵרָדַם! אֵרָדַם! וְאֶהְיֶה אָז לוּ רֶגַע

מְאֻשָּׁר בְּלַהֲטֵי הַשֵּׁנָה,

בְּלִי הַרְגֵּשׁ כָּל מַכְאֹב בִּי וּבְלִי פְגשׁ כָּל פֶּגַע,

בְּלִי סְפֵקוֹת נִשְׁמָתִי הַנַּעֲנָה,

בְּלִי שְׁאֵלוֹת מַמְאִירוֹת: "עַד מָתַי? שַׁלָּמָת?

הַאֶהְיֶה בְשָׁלוֹם אִם אֶאְסֹר מִלְחָמָה?"

כֹּל אֶשְׁכָּחָה! אָנוּמָה

בְּלִי הַרְגֵּשׁ בִּי מְאוּמָה:

לֹא אַהֲבָה וִידִידוּת, וְגַם לֹא מַשְׂטֵמָה

לָאָדָם־הַבְּהֵמָה ­– ­– ­–

­– ­– ­– ­– ­– ­– ­–

III

עַפְעַפַּי נִסְגָּרוֹת… וּמַרְגִּישׁ אָנֹכִי

אֶת מַשַׁק קוֹל כַּנְפֵי מוֹרְפֵיוּס,

הַמְרַפְרֵף עַל פָּנַי, עַל עֵינַי וּמֹחִי

וּמְבַשֵּׂר לִי נְעִימוֹת־הַלֵּאוּת.

אֶל אֶשְׁנַב־הַחַלּוֹן מִתְגַּנֵּב קַו־אוֹרָה

מִגֻּלַּת הַלְּבָנָה הַצֹּחֲקָה, הַַטְּהוֹרָה,

כְּמוֹ שֹׁלַחַת מֵרוֹם

לִי בִּרְכַּת־הַחֲלוֹם…

עַפְעַפַּי נִסְגָּרוֹת, מִתְדַּבְּקוֹת בִּנְעִימָה

וְעֶדְנַת־הַנְּשִׁימָה

מְסַלְסְלָה נשְׁמָתִי וְלוֹחֶשֶׁת לִי אַט

אַךְ שָׁלוֹם וּמְנוּחַת־עֲדָנִים,

וּמַבְטַחַת עָתִיד לִי שֶׁל עֹנֶג לָעַד,

שֶׁל אוֹרָה בְּלִי צֶאֱלֵי עֲנָנִים,

וּמְזַמֶּרֶת לִי חֶרֶשׁ לְעָתִיד שִׁיר־תְּהִלָּה­–

וְאָנֹכִי מַאֲזִין אֶל כָּל נִיב וְמִלָּה

וּמַאֲמִין: בִּמְנוּחָה,

בְּלִי עָקַת אֲנָחָה,

בְּלי זִלְזוּל הַצָּרִים וּרְדִיפוֹת הַקָּמִים

אֶשְׁלְוָה לְעוֹלָמִים ­–

בַּחֲלוֹמוֹת הַקְּסָמִים… אַךְ, הָהּ, הַמַּחֲשָׁבָה!

שַׁלָּמָה בִי פִתְאֹם בִּצְבְּצָה

וַתְּפַרְפֵּר אֶת רוּחִי בְּיֵאוּשׁ וּדְאָבָה

וּלְבָבִי הַשָּׁלֵו פִּצְפְּצָה? ­–

וְעַפְעַפַּי נִפְקָחוֹת עוֹד־הַפַּעַם וְרֹאוֹת,

וְשֵׁנִית הַמַּרְאוֹת הַשְּׁחוֹרוֹת, הַתֹּעוֹת,

וּמַחְשְׁבוֹת הַזְּוָעָה

כִּתְמוּנוֹת־בַּלָּהָה

מִתְנַפְּצוֹת בְּמֹחִי כַּגַּלִּים אֶל הַחוֹף;

בְּלִי רֵאשִׁית וּבְלִי סוֹף

מִתְהוֹלְלִים בְּחִפָּזון חֶזְיוֹנוֹת־הָעֱנוּת,

מטְרִידִים, מַמְאִירִים וּמְעִיקִים;

וּלְאָזְנִי מַגִּיעוֹת מַנְגִּינוֹת שֶׁל עַבְדוּת,

פִּזְמוֹנִים שֶׁל כְּבָלִים וֶאֱזִיקִים,

הַקּוֹרְאִים נּוֹרָאוֹת בְּגַלְגִּלֵּי־הָרְעָמִים,

הַהֹלְמִים אֶת רֹאשִׁי, מַרְתִּיחִים הַדָּמִים:

"אַל תִּישַׁן, הַהוֹזֶה!

"אַל תַּחֲלֹם, הַחוֹזֶה!

קוּם הִכּוֹנָה לַקְּרָב! לֵךְ הָעִירָה הַלְּאֹם,

כִּי עוֹד־מְעַט יֵאוֹר יוֹם"!..

1900

לֹא דְמָעוֹת עוֹד תִּרְאוּ עַל לֶחְיִי, עָרִיצִים שַׁאֲנַנִּים מִתְלוֹצְצִים,

עֵת נַפְשִׁי תִתְעַטֵּף מִתְעַלֶּפֶת מֵעֹנִי וָקֶלֶס וָרֹק!

מִמִּבְחַר דִּמְעוֹתַי עֲשִׂיתֶם כַּדּוּרִים שֶׁל בּוֹרִית מִתְפּוֹצְצִים,

לְאַנְחוֹתַי הַיְשָׁרוֹת עֲנִיתֶם בִּשְׁרִיקוֹת־הוֹלְלוֹת וּבִצְחוֹק.

גַּם הָיוּ הַיָּמִים, שֶׁאַתֶּם הֱייִתֶם בִּנְאָצָה מִתְבּוֹנְנִים

עֵת נָדַדְתִּי, כִּדְיוֹגֶן בְּאַתּוּנָה, וְיוֹמָם הֶחֱזַקְתִּי בַּנֵּר;

וּלְאוֹר זֶה הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל הֱיִיתֶם אַחֲרֵי־כֵן מְכוֹנְנִים

הֵיכָלִים רוּחָנִים, שֶׁאֲנִי בָּם תָּמִיד נֶחְשַׁבְתִּי כַּנֵּר.

מֶה חָפַצְתִּי לַעֲבֹד עִמָּכֶם שָׁם! אַךְ אַתֶּם הֱיִיתֶם מִתְרַעֲמִים

על פני, דבורי, מלבושי ובאזני הרעמתם: “הלאה! סור!”

וּבְלֶכְתִּי מֵאִתְּכֶם וַתִּצְעָקוּ, כִּי זָר אֲנִי לְכָל הָעַמִּים,

כִּי בוֹנֶה אָנֹכִי בֵין חַיַּי וְחַיֵּי הָעוֹלָם מְחִיצַת־צוּר.

וָאֲנַס הַמְחִיצָה לַהֲרֹס ­– רְאִיתִיכֶם מִתְפַּלְאִים, מִשְׁתּוֹמְמִים

עַל חַלְלִי אֶת קְדֻשַּׁת הַמְסוֹרָה בְּלִי הַרְגֵּשׁ לָאָבוֹת כָּל יְקָר;

וּבְחֶפְצִי לְהָקִים חֻרְבָּנִי ­– הֱייִתֶם אָז אַתֶּם מִתְקוֹמְמִים:

“הֲיָקוּם עוֹד הַמֵּת מִקִּבְרֵהוּ?” צְחַקְתֶּם צְחוֹק פָּרוּעַ מוּזָר.

אָז נָטְשָׁה מִלְחָמָה בֵּינוֹתֵינוּ! מִלְחָמָה בֵּין עֲנָקִים מִתְגּוֹשְׁשִׁים

וּבֵין שֶׁלֶד מְדֻלְדָּל וּמֻכֶּה וּנְגוּעַ שַׁחֶפֶת וָשֵׁאת;

חֲיָלִים עֲשִׂיתֶם מִדֵּי־רֶגַע, בְּנָקֵל הֱיִיתֶם מִתְאוֹשְׁשִׁים,

וְאָנֹכִי לִפְנֵיכֶם דּוֹם שָׁכַבְתִּי, בְּלִי הָנִיד יָד וָרֶגֶל כַּמּת.

בַּמַּעְגָּל עֲמַדְתֶּם סְבִיבוֹתַי; לִפְעָמִים הֱיִיתֶם מִתְלַחֲשִׁים,

כִּי הַשֶּׁלֶד הַדַּק, הַכָּחוּשׁ מִתְהַפֵּךְ מִן הַצַּד אֶל הַצַּד;

עֲזַבְתֶּם לִרְגָעִים הֶחָלָל, וְהִנֵּה­– הוֹ, נִסִּים מִתְרַחֲשִׁים! ­–

כִּי הַשֶּׁלֶד, הַשֶּׁלֶד מֵקִיץ, וּבְקִרְבֵּהוּ מְצָאתֶם חַיֵּי־עַד.

חִדַּשְׁתֶּם אָז שֵׁנִית מִלְחָמָה ­– אֵבָרַי לֹא הָיוּ מִתְנָעֲרִים,

הִכִּיתֶם גְּוִיָּתִי אָז עַד־רֶצַח ­– אֲנִי לֹא הִרְגַּשְׁתִּי הַכְּאֵב;

“לֹא יָקוּם עוֹד אַחֲרֵי מַפַּלְתּוֹ” ­– הֱיִיתֶם בִּלְבַבְכֶם מִתְפָּאֲרִים…

וּפִתְאֹם הִרְגַּשְׁתֶּם כִּי קִרְבִּי יִשָּׁמֵעַ עוֹד דֹּפֶק הַלֵּב!

הֲלַמְתֶּם, פִּצְפַּצְתֶּם לִבָּתִי, וְהִיא כְּסֶלַע־צוּר לֹא הִתְפּוֹצְצָה;

מִתְפַּלְאִים עֲמַדְתֶּם סְבִיבוֹתַי וַתְּבַקְשׁוּ אֶת פִּתְרוֹן זֶה הָרָז:

אֲמַרְתֶּם כִּי נְשָׁמָה עוֹד בִּי אָיִן, וָהִיא עוֹד נֶגְדְּכֶם הִתְנוֹצְצָה

בְּכָל תִּפְאֶרֶת הַדְרַת תֻּמָּתָהּ, בְּכָל כֹּחַ הַסֵּבֶל הָעָז.

הֶחֱלַטְתֶּם, כִּי רֹאשִׁי רֹאשׁ־הִידְרָה, שֶׁחֶרֶב הֶרְקוּל לֹא פִּצְפְּצָה,

וַתֹּאמְרוּ כִּי חַי אָנִי בְּכִשׁוּף וּבְקִסְמֵי־תַעְתֻּעִים וּבַסּוֹד:

לֹא אַחַת הֵן קְבַרְתֶּם גְּוִיָּתִי, וְהִיא תָּמִיד מִן הַשְּׁאֹל בִּצְבְּצָה

לֹא אַחַת כְּבָר נֻתְּחָה לִגְזָרִים ­– וְחַיָּה וְקַיֶּמֶת הִיא עוֹד!

אָמְנָם, חַי אֲנִי! חַי אֲנִי! לַשָּׁוְא, עָרִיצִים, תִּשְׁתּוֹלְלוּ:

כְּלֵי זֵינְכֶם הֵן קֵהִים לְהָמִית בִּי הַדֹּפֶק הַחַי לְעוֹלָם;

כַּדּוּרִים, חֳרָבוֹת וּרְמָחִים ­– כַּעֲשַׂבִּים בְּצָיוֹן יִתְמוֹלְלוּ

בְּהִלָּחֲמָם עִם לִבִּי הַנִּצְחִי, הָעוֹמֵד כְּסֶלַע־צוּר בְּלֶב־יָם!

1900

I

זוֹכְרַנִי: לֵיל אָבִיב, יָרֵחַ־הַקְּסָמִים

כְּאֹרֵב אַט מִתְגַּנֵּב בְּעַד צֹהַר חַלּוֹנִי

וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עַל הַכֹּתֶל בַּצְּלָלִים…

צֹהֶלֶת, עֲנֻגָּה יוֹשְׁבָה אַתְּ בִּמְעוֹנִי,

מְרַקֶּדֶת כְּאַיָּלָה בַּחֶדֶר וּמְהַתְּלָה,

צֹחֶקֶת וּמְסַפְּרָה מַעֲשֵׂי־שַׁעֲשֻׁעִים

מִימֵי נָעֳרֵךְ הַשַּׁאֲנַנִּים, עַל סִכְסוּכִים,

רִיבוֹת וַחֲלוֹמוֹת, שְׁגִיאוֹת וְגַעְגֻּעִים­–

וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ לָךְ, שׁוֹמֵעַ אֶל קוֹלֵךְ

הַמִּתְגַּלְגֵּל בַּחֶדֶר בְּאֵיזֶה עֵדֶן רַךְ

כִּצְלִיל פַּעֲמוֹן־זָהָב; וְאָנֹכִי מִסְתַּכֵּל

בָּךְ וּלְבָבִי רֹעֵד בִּי כַּצִּפּוֹר בַּפָּח…

וּפֶתַע מִתְרוֹמֵם אֲנִי מֵעַל כִּסְאִי

וּכְמוֹ מֻרְדָּף, מְבֹהָל, אֲנִי נֶחְפָּז אֵלַיִךְ

לְתָפְשֵׂךְ, וְאַתְּ צֹחֶקֶת בְּקוֹל וּמִשְׁתַּמְטָה

מִמֶּנִי, וְאָנֹכִי רֹדֵף, רֹדֵף, רֹדֵף אַחֲרַיִךְ

וְתוֹפְשֵׂךְ לָאַחֲרוֹנָה, חוֹבֵק אֶת צַוָּארֵךְ,

חוֹבֵק אֶת גִּזְרָתֵךְ הָרַעֲנַּנָּה וְרַכָּה,

וַאֲנִי לֹחֲצֵךְ אֶל לִבָּתִי הַבּוֹעֲרָה,

צְמוּדָה אֶל לִבָּתֵךְ, כְּדָגָה אֶל הַחַכָּה…

II

כָּל זֹאת הָיְתָה מִכְּבָר! וְלַיִל עוֹד אֶחָד

מִתְּהוֹם יַם־הֶעָבָר עוֹלֶה בַּזִּכָּרוֹן;

גַּם אַתְּ גַּם אָנֹכִי גֻּדַּלְנוּ כְּבָר בְּמַסּוֹת,

יָדַעְנוּ כְּבָר מַכְאֹֹב, יָדַעְנוּ שִׁבָּרוֹן.

חַיֵּינוּ הַמָּרִים בְּפַטִּישָׁם הַגַּס

לָעַד גֵּרְשׁוּנוּ מִגַּן־עֵדֶן אַהֲבָתֵנוּ;

יָרֵחַ הַקְּסָמִים כֻּסָּה אָז בֶּעָנָן,

וְאַךְ חשֶׁךְ וַעֲלָטָה כִּתְּרוּנוּ סְבִיבוֹתֵינוּ.

וַנֵּפֶן כֹּה וָכֹה ­– וַנֵּרֶא עֲבָדִים

בְּזוּיִם, מַקְלוֹת, שְׁבָטִים, כְּבָלִים לָאֲלָפִים;

וּבְכָל מָקוֹם הִקְשַׁבְנוּ, כְּקוֹל־רְעָמִים אַדִּיר,

אֶל גִּדּוּפֵי הַצָּר וּבְכִי הַמֻּרְדָּפִים.

אָזְנֵינוּ צָלְלוּ אָז מִלַּעַג הַמְעַנִּים

שֶׁלֹּא יָדְעוּ חֶמְלָה וְלֹא יָדְעוּ בּוּשָׁה;

וַיְפֻלַּח אָז הַלֵּב קִרְבֵּנוּ מִיִּלְלַת

עָם הַנִּרְמָס כַּטִּיט, ­– מִקּוֹל עֲנוֹת־חֲלוּשָׁה;

וַאֲזַי הֻפַּל גּוֹרַל חַיֵּינוּ: כִּי נַקְדִּישׁ

דָּמֵנוּ לִרְצוּצֵי־מִשְׁפָּט הָאֻמְלָלִים;

וּבְנֵצַח־הָאַהֲבָה נִשְׁבַּעְנוּ לִלָּחֵם

עַד נֵטֶף־דָּם אַחֲרוֹן בְּלַחַץ־הַכְּבָלִים.

1899

הַנְבוּאָה כְּבָר חָדְלָה, הַנְּבִיאִים עוֹד אֵינָם; אֵין רוֹעֶה לַשֵּׂיוֹת הַפְּזוּרוֹת, וּבְסוּחַת אַשְׁפַּתּוֹת וּבִיוֵן אַגְמֵי־טִיט מָשְׁלָכוֹת עַצְמוֹתָן הַשְּׁבוּרוֹת. אֵין עַתָּה בֶּן־עַמְרָם, הַמְחוֹקֵק הַגָּדוֹל, שֶׁהוֹצִיא מֵחֶלְאָה בְנֵי עַמֵּהוּ; וְאִם־כִּי שִׂפְתֵי פִּיו לֹא בָרוּר מִלֲלוּ, אַךְ בָּרוּר הֵן דִּבֶּר לוֹ מַטֵּהוּ! אֵין מַטּוֹ הַנִּפְלָא, שֶׁהוֹצִיא עַם עָנִי מֵעָקַת הַשִּׁעְבּוּד וּמִפָּרֶךְ, וּבְעַמּוּד אֵשׁ־הַקֶּסֶם הֵאִיר לְפָנָיו בַּמִּדְבָּר אָז אֶת אֹפֶל הַדָּרֶךְ.

וּבְהַקְשׁוֹת לִפְעָמִים זֶה הָעֶבֶד עָרְפּוֹ וַיְזַמֵּר אֶת שִׁירֵי עַבְדוּתוֹ, וַיִּמְרֹד בִּמְנַהֲלוֹ הַגָּדוֹל, מַצִּילוֹ וּמְרִימוֹ מֵעֲפַר שִׁפְלוּתוֹ ­– אָז נִרְאָה הַמַּטֶּה, זֶה מַטֵּה־הַקְּסָמִים שֶׁנֶּעְלַם זֶה עִדָּן וְעִדָּנִים, וַיַּרְאֶה נִפְלָאוֹת לְזֶה הָעָם קְשֵׁה־הָעֹרֶף וּלְמַיִם הָפַךְ אֲבָנִים. וַיִּגְוַע הַמְחוֹקֵק, וְעִמּוֹ ­– הַמַּטֶּה הַנִּפְלָא; וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים—וּלְאֹם־הָעַבְדוּת הִתְהַפִּךְ לְנָסִיךְ, הַמֹּרֵט זְקַן רַבּוֹ לִפְעָמִים. אוּלָם נֶגֶד זְדוֹן־לֵב הַנָּסִיְך הַשּׁוֹבֵב בֶּן־אָמוֹץ הָאַמִּיץ חִישׁ הוֹפִיעַ, וּבִמְקוֹם הַמַּטֶּה פֶּה חֹצֵב לֶהָבוֹת, קוֹל אַדִּיר כְקוֹל־רַעַם הֵרִיעַ.

אָז הָלַם הֵד־הָרַעַם עַל רֹאשׁ הַנָּסִיְך וּבְרָקִים אֶת לִבֵּהוּ מָחָצוּ, אַךְ הַפֶּה הַפֹּצַע גַּם רִפֵּא הַפְּרָצִים, הַשְׁבָרִים שֶׁבְּאַרְצֵהוּ פָרָצוּ. אָז פָּרְחָה הַנְּבוּאָה וְנִחֻמִּים גַּם נָזְלוּ מֵהַפֶּה הַחוֹצֵב אֵשׁ־לַהָבֶת, אָז יִבְכֶּה הַנָּסִיךְ וּמְנַשֵּׁק יַד מוֹרוֹ בִרְעָדָה וּבְנֶפֶשׁ דּוֹאָבֶת.

וַיִּגְוַע הַנָּבִיא ­– וַיִּדָּם קוֹל־הָרַעַם… וְאַחֲרָיו תַּלְמִידֵיהוּ הוֹפִיעוּ, שֶׁרָאוּ תַּעֲלוּלֵי הַנָּסִיךְ הַשּׁוֹבָב וְאחֲרִיתוֹ הַמָּרָה גַּם הוֹדִיעוּ.

הִתְקַצְפוּ, הִתְרַגְּזוּ וַיּוֹכִיחוּ גַּם הֵם, אַךְ יְדֵיהֶם לֹא עָשׂוּ תוּשִׁיָּה; וַיָּבוֹא אָז הַקֵּץ לִמְשׁוּבַת הַנָּסִיךְ; וַיֻּדַּח לַאֲדָמָה נָכְרִיָּה.

וַיְהִי לֵיל אֲפֵלָה… וּבְעַב הָעֲלָטָה קוֹל־צִלְצוּל אֱזִיקִים וּכְבָלִים הִתְבּוֹלֵל בַּחֲרִיקוֹת וּבְכִיּוֹת וּשְׁרִיקוֹת וּקְלָלוֹת וְאֶנְקוֹת־חֲלָלִים… הָה, אַיֶּכָּה, מְחוֹקִק? אֵי מַטְּךָ, אֵי מַטְּךָ שֶׁעָשָׂה נִפְלָאוֹת מִלְּפָנִים וּבְקִסְמוֹ וֶעֱזוּזוֹ אָז הִכָּה חַלָּמִישׁ וַיִּתֹּץ גַּם לִבּוֹת־אֲבָנִים?! הָה, אַיֶּכָּה, נָבִיא? אֵי קוֹלְךָ הָאַדִּיר, שֶׁהִרְעִים עַל רָאשֵׁי הַצְּבוּעִים וַיַּחֲבשׁ לְפִצְעֵי בְנֵי־עַמְּךָ הַנִּדְכָּא וַיְאַחֶה לִבּוֹתָם הַקְּרוּעִים?! ­– לוּ הָיָה הַמַּטֶּה הַנִּפְלָא לִי ­– הִכֵּיתִי לִבּוֹת מַנְהִיגֵי־יִשְׂרָאֵל, הַמַּתְעִים אֶת עַמָּם בִּדְרָכִים אֲבֵלוֹת בְּלִי אוֹרָה, בְּלִי תִקְוָה וּבְלִי־אֵל. הוֹ, הַגִּישׁוּ לִי תְּנוּ לִי מַטֵּה־הַקְּסָמִים, אֲכַלֶּה וְאַשְׁמִידָה כֻּלָּהַם! פֶּה חוֹצֵב־לֶהָבוֹת תְּנוּ לִי ­– וְהֶחֱרַשְׁתִּי אָזְנֵיהֶם בְּקִלֲּלוֹת־רָעַם! ­– ­– ­– ­– ­– ­– ­– ­– ­– ­– ­– ­– ­– ­– דֻמִיַּת־אֲפֵלָה. הַנְבִיאִים עוֹד אֵינָם; אֵין רוֹעֶה לַשֵּׂיוֹת הַפְּזוּרוֹת, וּבְסוּחַת־אַשְׁפַּתּוֹת וּבִיוֵן אַגְמֵי־טִיט מָשְׁלָכוֹת עַצְמוֹתָן הַשְּׁבוּרוֹת.

1899

מַחֲזֶה בִּבְּלִי.

(ליל. ככר רחבת־ידים. לא רחוק ­– אלה עבתה. גדעון ועשרת עבדיו, מזינים בקרדמות, מהרסים את מזבח הבעל ואת האשרה אשר עליו).

גדעון (הורס).

הִרְסוּ, הִרְסוּ מַהֵר מִזְבַּח זֶה הָאֱלִיל! כֵּן לִי צִוָּה אֵל־עַד מַה בֶּצַע בָּאֵלִים וּמִזְבְּּחוֹת הַפְּסִילִים, הַנַּעֲשִׂים בַּיָּד?

עבד אחד

אֲבָל הַבַּעַל חַי הֵן גַּם לְפָנֶיךָ…

גדעון (משסעהו)

הֶבֶל הוּא, אַךְ אֱוִילִים בְּרָאוּהוּ לָמוֹ, וְהָאֵלִים שֶׁאֲנָשִׁים יֹצְרִים הֵם רַק פְּסִילִים אִלְּמִים… הִרְסוּ מַהֵר!

העבד.

אַנְשֵׁי הָעִיר מַאֲמִינִים כִּי רַק לְאֵל הַבַּעַל כֹּחַ־עַד…

גדעון (בלעג מר).

מַעֲשֵׂי־תָקְפּוֹ מְתַנֶּה הָעָם בִּבְכִי וִילֵל! הוֹדוֹת לְעָצְמַת־יָדוֹ לְחוּצִים אֲנַחְנוּ כֹּה בִּידֵי הַמִּדְיָנִים… הִרְסוּ, הִרְסוּ מַהֵר! מִזְבְּחוֹת אֵלִים כָּאֵל כָּלִים בְּרָב־שָׁנִים!

עבד שני (מקשיב רב־קשב).

נִדְמֶה לִי, כִּי פְנֵי־אִישׁ נִרְאוּ לִי, חֵי נַפְשִׁי, בְּדִמְמַת־לֵיל־אֲפֵלָה…

גדעון (מביט בחשכה).

לוּ גַּם יָבוֹא אִישׁ לֹא אֶחְדַּל לַהֲרֹס זֶה שֶׁרָאוּי רַק לְמַפֵּלָה!

(מוסיף לנתץ)

העבד השני (מסתכל בחשכה ומתחלחל).

הִנֵּה אִישׁ מִתְקָרֵב!… אֲבוֹי נָא לָנוּ!… טוֹב נָנוּסָה, פֶּן נֹאבְדָה; עָוֹן גָּדוֹל מִנְשׂא הּעֱוִינוּ גַּם לַבַּעַל, גַּם לְכָל הָעֵדָה!…

(אחדים מהעבדים משליכים את כליהם וברחים).

גדעון (שולף חרבו).

עִמְדוּ פֹה, עֲבָדִים! אִישׁ אַל יָעֹז מִכֻּם לַעֲזֹב הַמַּעֲרָכָה! פֹּה קֶבֶר לְמוּג־הַלֵּב הַלָּז… נַהֲרֹס לוּ גַם ­– ­– ­–

יואש (מתקרב למקום המעשה).

מַה זֹאת פֹּה הַצְּוָחָה?

(סופק כפיו).

אֲבוֹי לִי!… מַה זֹאת פֹּה עֵנַי רֹאוֹת?… גִּדְעוֹן בְּנִי!

גדעון (בנחת).

רְאֵה: הָאֲשֵׁרָה כָּרַתְנוּ, וּמְהָרְסִים מִזְבַּח הַבַּעַל, שֶׁזְּבָחִים יְקַבֵּל וְעֶזְרָה, עֵצָה אוֹ תּוּשִׁיָּה בְּעֵת הָאוֹיֵב מֵצִיק מִמֶּנּוּ רָחֲקָה ­– יֹאבַד אֱלִיל כָּזֶה! לִדְרשׁ מִמֶּנּוּ כְּבוֹד־אֵלִים אֵין לוֹ צְדָקָה!…

(מוסיף לנתץ)..

יואש (מפריעהו).

גִּדְעוֹן! אַךְ מִי שָׂמְךָ לְראשׁ, כִּי תִתְחַכֵּם מִכָּל בְּנֵי־עֲדָתֵנוּ, לִנְתֹּץ זֶה שֶׁבָּנוּ זְקֵנֶיךָ הַמֵּתִים לִפְנֵי רַבּוֹת שָׁנִים?

חֲדַל כָּל־עוֹד לֹא הִתְעוֹרְרוּ מִתְּנוּמָתָם קְרוֹבֵינוּ וּשְׁכֵנֵינוּ, פֶּן תְּהִי מָרָה אָז אַחֲרִיתֶךָ!..

גדעון (מוסיף להרס)

לוּ סָקֹל יִסְקְלוּנִי בַּאֲבָנִים לֹא אֶרֶף מֵהֲרֹס מִזְבַּח זֶה הָאֱלִיל, שֶׁאֵין בּוֹ כָּל תּוֹעֶלֶת. מִי שָׂם אוֹתִי לָראשׁ, הִנְךָ שׁוֹאֵל, כִּי אֶתְחַכֵּם מֵהַקְּהִלָּה הַנִּבְעָרָה?.. זֶה הוּא שִׂכְלִי, מַתְּנַת־אֵל, הַשֹּׁקֵל הַכֹּל בַּפֶּלֶס וְאוֹהֵב הַכֹּל לָבִין עַד תַּכְלִיתוֹ; הוּא לֹא יָשִׁיר שִׁירֵי־תְּהִלָּה לְאֵלִים אִלְּמִים בְּשַׁגָּם כִּי אֲחֵרִים עוֹשִׂים כֵּן בְּאִוַּלְתָּם… דְּעָה־לָךְ כִּי לֹא כָּל אֵל, אֲשֶׁר הֶעֱרִיצוּ אֲבוֹתֵינוּ, יְכוֹלִים הַעֲרִיץ גַּם אָנוּ. וְלֹא כָל מִקְדַּשׁ־אֱלִיל בָּנוּ אָז הַזְּקֵנִים, קָדוֹשׁ גַּם עַתָּה לָנוּ.

(מוסיף להרס).

יואש (נפעם).

אַךְ זְכָר־נָא, בְּנִי גִדְעוֹן, כִּי קוֹם יָקוּם בִּנְךָ וְשִׁחֵת גַּם מִפְעָלָךְ וְהָרַס גַּם מִקְדָּשֶׁךָ!.. מָה עֵינְךָ תִכְלֶה לַבִּיט אָז לַכְּפִיסִים שֶׁלְּךָ יַשְׁאִיר מִכָּל עֲבוֹדָתְךָ עָבַדְתָּ בָּה שָׁנִים, דּוֹרוֹת! מַה תִּשָּׁפֵךְ אָז מְרֵרָתְךָ קִרְבְּךָ רְאוֹת מֵרָחוֹק אֶת הָרְסִיסִים הַמְחֻלָּלִים בִּידֵי בִּנְךָ!.. אָז שֵׂכֶל טוֹב וַאֲמָרוֹת נְאֹרוֹת אֵינָם עוֹד דַּי לַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן־הַלֵּב, הַמִּתְחַמֵּץ לְחָרְבַּן הֵיכָל עַתִּיק… (אחדים מהעבדים חדלים להרוס).

גדעון (אל העבדים).

הִרְסוּ־נָא, מוּגֵי־לֵב!..

(ברגש אל אביו).

אִם נִשְׁמָתִי לַבְלִיג אָז לֹא תוּכָל עַל מַכְאוֹבָהּ בַּהֲרֹס הַבֵּן מִקְדַּשׁ אָבִיו ­– אֵדַע כִּי בְּאַשְׁמָתִי אֲנִי מֵסֵב לְנַפְשִׁי מַכְאֹב וְיָגוֹן לְמַרְאֵה תִּכְלַת עֲבוֹדָתִי, הַמְתֻקָּנָה אוֹ מְחֻדָּשָׁה, אוֹ לוּ מְשֻׁנָּה בִּידֵי־בְּנִי; אַךְ אֵדָע גַּם צַעַר לֵב־הַבֵּן אָז, הַמְאֻלָּץ לַהֲרֹס אֶת מִזְבְּחוֹת אָבִיהּו, וְאַרְגִּיש הֶמְיַת לִבּוֹ בְּעָרְכוֹ אֶת מִלְחַמְתֵּהוּ נֶגֶד הָעֵדָה, מִבְּלִי שִׂים לֵב אֶל בּוּז צָרָיו, לַמַּמְרוֹרִים שֶׁאָז אֹתוֹ יַשְׂבִּיעוּ: יִסְבֹּל כִּסְבֹל הָאִישׁ שֶׁלַּעֲקֹר אֻלַּץ בְּיָדָיו־הוּא שֵׁן רָעָה, לְהוֹצִיא דָם מִמַּכָּה טְרִיָּה שֶׁעַל לִבּוֹ, בְּלִי שִׂים־לֵב לְמַכְאֹבוֹ: הָאִישׁ הַזָּר, שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ כְּאֵב־עֲמִיתוֹ, יַחֲשֹׁב זֹאת לִזְוָעָה, לְמַרְאֵה־הָעַיִן יִתְחַלְחֵל, אַךְ הַחוֹלֶה יײרְאֶה בּוֹ אֶת אוֹיְבוֹ, שֶׁטּוֹב לוֹ כִּי רֵעוֹ יִסְבֹּל כָּל יְמֵי חַיָּיו כְּאֵב, חֳלָיִים רָעִים, בְּשַׁגָּם מַרְאֵה־נִתּוּחַ פֶּצַע וְחַבֻּרָה לָעַיִן לֹא נָעִים.

יואש (נרגש מאד).

גִּדְעוֹן בְּנִי! כָּל דְּבָרֶיךָ אֵל אוּלַי נְכוֹחִים הִנָּם וַאֲמִתִּים. אַךְ בִּי הַלֵּב נִקְרָע רְאוֹת מִקְדָּשִׁי מְחֻלָּל הַפַּעַם עַל יָדֶיךָ! חֲמָל־נָא, בְּנִי גִדְעוֹן, וְאַל תְּמָרֵר־נָא שֵׂיבַת חַיַּי בַּחֲדָשׁוֹתֶךָ! גדעון (מכלה להרס ומחל לבנות מזבח חדש). אֲבָל אַל נָא תִשְׁכַּח, אָבִי, כִּי הָאֵלִים הֵם רַק אוֹתוֹת־עִתִּים, שֶׁאֲנָשִׁים שׁוֹנִים וּבַאֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת רוֹאִים בָּם דִּמְיוֹנָם; וּבוֹנֵיהֶם, הַכֹּהֲנִים, שׁוֹנִים גַּם הֵם בְּמַרְאָם וּבִרְצוֹנָם. מִקְדָּשׁ הַחַי לָנֶצַח הוּא הַשֵּׂכֶל רַק, מַתְּנַת הָאֵל מִמָּעַל, הוּא הַמְהָרֵס הַמִּקְדָּשִׁים הָעַתִּיקִים, בּוֹנֶה גַּם חֲדָשִׁים. הַכֹּל הוּא לְפִי הָאָרֶץ וּלְפִי הָעֵת וּלְפִי בִּינַת הָאֲנָשִׁים וְיִשְׁרַת לֶב־הַכֹּהֵן… אֻמְלָל הָאֵל הַהוּא שֶׁכֹּהֲנוֹ ­– בְּלִיָּעַל!…

יואש (הולך סביב המזבח תפוש במחשבות).

לוּ יְהִי, בְּנִי, כִּדְבָרֶיךָ! אַךְ מַה יֹּאמְרוּ מָחָר אַנְשֵׁי כָּל עֲדָתֵנוּ? אִירָא פֶּן בְּעֶבְרָתָם יִקְמוּ בְעַד פִּשְׁעֲךָ מִכֹּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתֵּנוּ. גדעון (בונה). הָיוּ יָמִים שֶׁגַּם בְּנֵיהֶם לַמּלֶךְ אָז הִקְרִיבוּ, הַנִּבְעָרִים! הַכֹּל, אָב, מִשְׁתַּנֶּה: גַּם מִקְדָּשִׁים, גַּם קָרְבָּנוֹת, גַּם הַכְּמָרִים. וְלוּלֵי עַשִׂיתִי זֹאת אָנֹכִי, עָשָׂה זֹאת אַחֵר גַּם בִּמְקוֹמִי. מוֹתִי אִם יִדָּרֵשׁ ­– אָמוּתָה בְּחֵפֶץ־לֵב, כִּי לֹא־שָׁוְא גָּז יוֹמִי, כִּי בְּהַחֲרִיבִי ­– בָּנִיתִי גַּם…

יואש (הולך הנה והנה נגרש מאד. אחרי־כן הוא מתבונן אל המזבח החדש, עומד מלכת ומחבק לגדעון).

טוֹב, בְּנִי! לֹא אֶתֶּנְךָ לָמוּת עַתָּה: אִישׁ הַיָּכוֹל לִבְנוֹת, לֹא רַק לַהֲרֹס, לֹא יִסָּקֵל בַּאֲבָנִים!

מלאך (נראה בלבת־אש).

בָּרוּךְ אַתָּה, גִדְעוֹן, כִּי בְּהָרְסְךָ בָנִיתָ גַּם, בָּרוּךְ אַתָּה! לֵךְ בְּכֹחֲךָ הַזֶּה וְתוֹשֵׁעַ עַמְּךָ הַדַּל מִכַּף הַמִּדְיָנִים…

(המלאך נעלם בלבת־האש. גדעון, יואש וכל העבדים כורעים על פניהם לפני המזבח החדש).

1900

(פרק מפואמה).

­– ­– ­– ­– ­– ­– וְהוּא יָשַׁב אָז דּוּמָם

בִּסְעִיף־סֶלַע עֵיטָם וַיַּחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת

אֵיךְ לַכּוֹת בַּפְּלִשְׁתִּים וּלְאַבְּדָם עַד תֻּמָּם;

לוּ הָיוּ לוֹ עוֹזְרִים אַמִּיצִים! לוּ הָיוּ

בִּמְקוֹם שְׁלשׁ־מֵאוֹת הַשּׁוּעָלִים ­– חֲבֵרִים

נֶאֱמָנִים, עֲשׂוּיִם לִבְלִי־חָת מִפְּנֵי־צָר!

לוּ מָצָא לוֹ בְעַמּוֹ גַּם מֵאָה גִּבּוֹרִים ­–

כִּי עַתָּה כְּבָר הִשְׁמִיד הַפְּלִשְׁתִּים לִנְצָחִים!

אַךְ גַּלְמוּד, הָהּ, הִנֵּהוּ כְּעַרְעָר בַּשְּׁמָמָה,

אֵין עָמִית, אֵין חָבֵר, אֵין מַחֲזִיק בְּיָדוֹ;

וְהוּא שׁוֹאֵף, לֹא יֶחְדַּל מִלִּשְׁאֹף לִנְקָמָה

עַד יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן ­– ­– ­–

*

וַעֲלֵי צְחִיחַ הַסֶּלַע

כֵּן יָשַׁב מִדֵּי־יוֹם מִן הַבֹּקֶר עַד לַיְלָה,

מִן הַלֵּיל עַד הַבֹּקֶר, וּפַעַם הוֹפִיעַ

מִנֶּגְדּוֹ הֲמוֹן־עָם שָׁם בָּעֵמֶק. מִמַּעְלָה

הוּא מַבִּיט בָּהֶם וּמַכִּירָם: "הֲלֹא הֵם

בְּנֵי־עַמּוֹ הַמְעֻנִּים! הֵם חָשִׁים לְעֶזְרָתוֹ…

מַה גָּדוֹל מִסְפָּרָם! לְמֵאוֹת, לַאֲלָפִים

הֵם בָּאִים… הֶאָח! עַתָּה יַרְאֶה גְבוּרָתוֹ!

זֹאת־הַפַּעַם לָעָם עִם הָעָם יִלָּחֶם,

יִלָּחֶם, יִנָּקֵם… מַה יִשְֹּפְך אָז דָּם רָב!..

רַק בַדָּם יְכַבֶּה אֵשׁ־שִׂנְאָתוֹ לַפְּלִשְׁתִּים!..

לאֹ יָחוּס, לֹא יַחֲמֹל אָז עַל נַעַר וָשָׂב…

­– "הֶאָח! בּאוּ־נָא, בֹּאוּ, אַחִים נִדְכָּאִים,

נִלּחֵם נָא כֻלָּנוּ בְּעַד חֹפֶשׁ עַמֵּנוּ!" ­– ­– ­–

הֶהָמוֹן מִתְקָרֵב, וְהַגִּבִוֹר מַאֲזִין:

"הִלָּחֵם בַּפְּלִשְׁתִּים ­– אֵין עוֹד כֹּחַ בְּיָדֵנוּ…

הֵן אֲנַחְנוּ חָיִינוּ עַד־כֹּה שַׁאֲנַנִּים,

וְלוּ גַם כַּעֲבָדִים; גַּם שִׁלַּמְנוּ הַמַּס

בְּעִתּוֹ, וְהַפְּלִשְׁתִּים שָׂבְעוּ מֶנּוּ רָצוֹן;

הֵן הִסְכַּנּוּ לִהְיוֹת עִדָּנִים כְּבָר לָבַז.

וְהִנֵּה קַמְתָּ אַתָּה וַתָּעֶר חֲמָתָם!"

­– אַךְ נַשְׁקִיטָה חֲמַת הָאוֹיֵב נָא בַדָּם! ­–

­– “וְאָבַדְנוּ אָז כֻּלָּנוּ מֵחֶרֶב הַצָּר”…

­– וְחַרְבְּכֶם, הוֹ, אַיֶּהָ?! ­–

"חֲדַל־נָא! הָעָם כְּבָר הִסְכִּין עִם הָעֹל…

­– עֲבָדִים! גַּם בְּמִצְרַיִם

נְשַׁקְתֶּם יַד מֵעִיק וּמֵצִיק, עַד שֶׁקָּם

בֶּן־עַמְרָם וַיִּמַח הַנְּשִׁיקוֹת הַבְּזֻיוֹת

בְּמַהֲלֻמּוֹת הַמַּטֶּה, בְּאֶשׁ־פְּלָדוֹת וּבַדָּם!! ­–

נִפְלָאוֹת כְּמוֹ אֵל לֹא יֶאֱתָיוּן עוֹד־פָּעַם;

מִי בִקֵּשׁ מִיָּדְךָ כִּי תָרִיב אֶת רִיבֵנוּ?

לֹא אַתָּה תְשַׁבֵּר עוֹד מַטֵּה זֶה הַזָּעַם!

תְּנָה לָנוּ לִחְיוֹת כִּחְיוֹתֵנוּ עַד־עָתָּה,

כִּי לֹא בְּחֶרֶב נָסִיר מֵעָלֵינוּ הָעֹל…

וְאִם בָּאנוּ אֵלֶיךָ ­– אַךְ לֶאֱסָרְךָ

וְלַפְּלִשְׁתִּים לְמָסְרֶךָ… כִּי לָמָּה נִֹּסְבל

עֲוֹנְךָ?..

­– “עֲוֹנִי”? עֲבָדִים! הָעַבְדות

הַשְּׁפָלָה כְּבָר הֶחְשִׁיכָה עֵינְכֶם וּלְבַבְכֶם:

לוּ הָיָה עוֹד בָּכֶם לֵב לָדַּעַת לְהָבִין

וּלְהַרְגִּישׁ מַכְאֹבְכֶם וְשִׁפְלוּת מַצַּבְכֶם,

הִתְבּוֹנֵן אַךְ לָרֶגַע לִמְרִי־חַיֵּיכֶם,

לָעַבְדוּת הַבְּזֻיָה בַּנְּשָׁמָה וּבַגֵּו ­–

כִּי עַתָּה הֲלַכְתֶּם לְעָזְרֵנִי הַפָּעַם;

אַךְ הִנְכֶם עֲבָדִים, וּמְשֻׁעְבָּד גַּם הַלֵּב

קִרְבְּכֶם, אֻמְלָלִים! הִנְנִי ­– וְאִסְרוּנִי,

וְהַסְגִּירוּ אוֹתִי לָאוֹיֵב; אָנֹכִי

לֹא מִמֶּנּוּ יָרֵא, רַק מִכֶּם אֶפְחֲדָה:

מֵאוֹיֵב מַחֲסֶה וּמָגֵן לִי ­– כֹּחִי,

מִמַּכּוֹת אֶגְרֹפִי עַצְמוֹתָיו תְּפֻזַרְנָה,

אַךְ אֶתְכֶם לֹא אוּכַל לְהַכּוֹת, אֻמְלָלִים!

כִּי מֻכִּים הִנְּכֶם גַּם בִּלְעָדָי… גַּם בְּמֹרֶךְ

רוּחֲכֶם אֲשֵׁמִים הַפְּלִשְתִּים הַנְּבָלִים:

הֵם הָמֵת כְּבָר הֵמִיתוּ הָרֶגֶשׁ בְּלִבְּכֶם…

חֵלְכָּאִים נִדְכָּאִים! הִנְנִי­– וְקָחוּנִי,

וְהוֹלִיכוּ אוֹתִי נָא לַצָּר… אַךְ הַפַּעַם

הִשָּׁבְעוּ, כִּי אַתֵּמָה אַל נָא תַהַרְגוּנִי:

עִמְּכֶם הִלָּחֵם לֹא אוּכַל, נֶגְדְּכֶם

אֵין־אוֹנִים אָנֹכִי: גּוֹרַלְכֶם זֶה הַמָּר

הוּא קוֹרֵעַ לִבִּי וּמַכְנִיעַ רוּחִי

בִּי… אִסְרוּנִי וְהוֹלִיכוּ אוֹתִי אֶל הַצָּר! ­– ­–

­– ­– ­– ­– ­– ­– ­– ­–

1899

אַגָּדָה

אָז בְּטֶרֶם הָלְמוּ בִּשְׁעָטָה מַרְכָּבוֹת שֶׁל צִבְאוֹת בְּנֵי־פְלֶשֶׁת

וּלְאוֹר שֶׁמֶשׁ בָּהִיר בַּשְׁחָקִים הִתְנוֹצְצָה שָׁם בַּדָּם חֶרֶב־עֶשֶׁת,

וְעַל פִּיהָ בְּשָׁבָץ הִתְפַּלֵּץ גֵּו הַמֶּלֶךְ שָׁאוּל הֶעָנָו,

וְלֹא רָחוֹק, מִנֶּגְדּוֹ, נֶאֶבְקוּ בְּמַר־הַמָּוֶת גַּם שְׁלשֶׁת בָּנָיו ­–

הִשְׂתָּרְעוּ שָׁם שְׁדֵמוֹת פּוֹרִיּוֹת וּדְשֵׁנוֹת עַל שִׂיא אֵל הֶהָרִים,

בִּירִיעוֹת מָזְהָבוֹת הִתְעַטְּפוּ לְאָרְכָּם וּלְרָחְבָּם הַכָּרִים.

אָז ­– יִקַּח בְּשִׂמְחָה מַחֲרַשְׁתּוֹ בְּיָדוֹ הָעִבְרִי הָאִכָּר

וְיַשְׁכִּים קוּם לַחֲרשׁ וּלְשַׂדֵּד וְלִזְרעַ נִירוֹ בַּכִּכָּר

וּבֵרַךְ אֱלֹהָיו כִּי נָפְלָה לְנַַחֲלָה אֲדָמָה לוֹ שְׁמֵנָה,

הַנֹּתְנָה לוֹ הַכֹּל בִּרְוָחָה: גַּם דָּגָן, גַּם תִּירוֹשׁ, גַּם תְּאֵנָה.

וְהַמְּלָאכָה מַה קַּלָּה וּנְעִימָה! אַךְ יִגַּע בָּאֵת בָּאֲדָמָה ­–

וְתִתְרַכֵּךְ, תִּתְעַדֵּן לְפָנָיו, רַעֲנָנָּה כְּכַלָּה נִרְדָּמָה

בְּחָלְמָהּ אֶת נְשִׁיקוֹת דּוֹד לִבָּהּ…

וְאַחַר בְּבוֹא יוֹם־הַקָּצִיר,

וּבְצַפּוֹת הַגְּפָנִים בַּכְּרָמִים נִמְלָאוֹת עָסִיס רַב לַבָּצִיר,

כִּי נִלְאוּ כְּבָר לָשֵׂאת עַל גַּבָּם מַעֲמָסַת אֶשְׁכְּלוֹת הָעֲנָבִים ­–

מַה מָּלְאוּ כֶּתֶם בָּר אָז גְּרָנָיו! מַה שָּׂבְעוּ אָז תִּירוֹשׁ הַיְקָבִים!

מָה רָקְדוּ סְבִיבוֹתָיו הַיְלָדִים! מָה הֵקִיפוּ אֹתוֹ בִּשְׁאֵלוֹת:

“אָב נָעִים! לָמָּה זֹאת? וּמַה פֹּה? וּמַה שָּׁם?” מַה שָּׂמַח עַל קוֹלוֹת

הָרַכִּים אָז הָהֵם!.. ­– "לַאֲלֻמּוֹת, שׁוֹבָבִים, מַהֲרוּ, לַגִּתִּים!

אָז הָיְתָה תְּשׁוּבָתוֹ: ­– כִּי מַלֵל לֹא נָאֲוָה לְעוֹבְדִים אֲמִתִּים!"..

וְהַקְּטַנִּים מִתְפַּזְרִים וּמְרַקְּדִים וּמְטַפְּסִים עַל רָאשֵׁי הַקָּמוֹת,

חִישׁ עוֹלִים וְצוֹנְחִים מֵעַל הָעֲגָלוֹת הַמְּלֵאוֹת הָרָמוֹת,

אוֹ צוֹבְעִים אֶת פְּנֵיהֶם בְּדַם־עֵנָב וּמְפַזְזִים עַלִּיזִים בַּמַּעְגָּל,

אוֹ מְשַׂחֲקִים בְּמִשְׂחַק־הַצָּבָא: וּלְחֶרֶב אָז יְהִי הַמַּגָּל,

הַדָּרְבָן ­– לַחֲנִית, וְהָעֲגָלָה הַמְּלֵאָה לָהּ עָמִיר ­– לִמְצוּדָה ­– ­–

­– ­– ­– ­– ­– ­– ­– ­ ­– ­– ­ – ­– ­–

אַךְ הִנֵּה הַפְּלִשְׁתִּים הִתְנַפְּלוּ כִּזְאֵבִים עֲלֵי אֶרֶץ־יְהוּדָה

וַיְרַוּוּ אֲדָמָה פּוֹרִיָּה דַּם אַלְפֵי רִבֲבוֹת גִּבּוֹרִים,

שֶׁלָּחַמוּ בָאוֹיֵב כַּאֲרָיוֹת, שֶׁנָּפְלוּ חֲלָלִים ­– כִּנְמֵרִים,

וְאַדְמַת גַּן־הָעֵדֶן הַלָּז, שֶׁעַל הָרֵי־גִלְבֹּעַ, הָשְׁקָתָה

בְּדַם שָׁאוּל וּבָנָיו וּצְבָאו ­– וְלִשְׁמָמָה חֲרֵבָה חִישׁ נִהְיָתָה.

אָז יָצָא ­– אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה ­– אֶל שָׂדוֹ הָעִבְרִי הָאִכָּר

וַיִּקַּח מַחֲרַשְׁתּוֹ לַחֲרשׁ ­– וּכְבַרְזֶל נִתְקַשְׁתָה הַכִּכָּר;

אָז הָלַךְ אֶל כַּרְמוֹ ­– וּלְסִירִים הַגְּפָנִים שָׁם נֶהְפָּכוּ,

הָאֶשְׁכְּלוֹת עוֹד תּוֹלִים כִּלְפָנִים, אַךְ כֻּלָּם כּבְשָׁרָב נֶאֱלָהוּ…

וַיֵּצְאוּ הַיְלָדִים הַשָּׂדֶה וַיִּתְנוּ אֶת קוֹלָם בִּבְכִיָּה:

"הוֹ, אָבִי! הוֹ, אָבִי! מִי הָפַךְ בְּלִי חֶמְלָה עֵדֶן־גַּן לִשְׁאִיָּה?

מִי רָמַס שְׂדֵה־תְּבוּאָה כְּטִיט־חוּצוֹת וַיְחַבֵּל בַּכְּרָמִים הַגְּפָנִים?

וּמַדּוּעַ נָבֵל הַשָּׁקֵד, שֶׁכָּל־כַּךְ הִשְׂתַּגְּשֵׂג מִלְּפָנִים?"..

­– זֶה הַדָּם! עָנָה מַר הָאִכָּר ­– דְּמֵי־אָדָם שַׁדְמוֹתֵינוּ הִשְׁכִּירוּ!

וַאֲדָמָה, שֶׁבִּמְקוֹם מֵי־מָטָר בְּנֵי־אָדָם שָׁם חִצֵּימוֹ יַמְטִירוּ,

בִּמְקוֹם אֶגְלֵי־טְלָלִים לַבְּקָרִים נַהֲרֵי־דָם נָקִי נִשְׁפָּכִים ­–

הוֹ, אַל טַל וְאַל מָטָר שָׁם יַשְׁקוּ חַרְבוֹנֵי הַדְּשָׁאִים, הַצְּמָחִים!..

1900

אַגָּדָה

(מקדש לש­–ה מ­–ן)

I

וּמִטֶּרֶם יָצַר אֲדֹנָי צְבָאוֹת

הַתֵּבֵל וּמְלֹאָה, זֶה אוֹצַר־הַפְּלָאוֹת,

וּבְטֶרֶם הִבִּיעַ הָאֵל מַאֲמָרוֹ,

כִּי מֵאַיִן יְהִי יֵשׁ וַיּוּקַם מִדְבָּרוֹ ­–

כְּבָר הָיָה אָז זֶה כִּנּוֹר־הָאֵל;

לֹא הָיָה עוֹד בְּמֶרְחַב כָּל הָרִיק הַנּוֹרָא

לֹא חַיִּים לֹא תְמוּתָה, חֲשֵׁכָה אוֹ אוֹרָה;

וַיָּשַׂר מִסָּבִיב וּמִתַּחַת, מִמַּעְלָה,

מְאֻחָד וּמְעֻרְבָב אָז הַיּוֹם עִם הַלַּיְלָה

וּבַזֹהַר ­– מֶמְשֶׁלֶת־הַצֵּל.

אֲבָל רוּחַ כִּנּוֹר זֶה הַפֶּלֶא רִחֲפָה

עַל מֶרְחַב הַשְּׁמָמָה וּבְהַשְׁקֵט רִפְרְפָה

מֵעַל פְּנֵי זֶה הַתֹּהוּ וְיִשְּׁנָה אַט אֱלֹהַּ,

שֶׁשָּׁכַב עוֹד בְּעֶרֶשׂ־הַיְקוּם מִבְּלִי־נוֹעַ

וַיֶּהְזֶה עַל מִטַּת הָ"אֵין־סוֹף";

כֵּן חַי אֵל עֲרִירִי מֵאוֹת אֶלֶף שָׁנָה

(מִסְפָּרָן הַנָּכוֹן לֹא יָדַע, לֹא מָנָה)

וַיִּנְעַם הַאֲזִין לוֹ בְּמֶתֶק־שְׁנָתוֹ

אֶל נִימֵי־הַכִּנּוֹר וּנְעִים מַנְגִּינָתוֹ ­–

וַיִּטְבַּע בְּשַׂרְעַפֵּי־עַד לָרֹב.

אוּלָם פַּעַם נִמְנֵם אֲדֹנָי צְבָאוֹת,

הַמָּקְסָם בַּכִּנּוֹר וּמָטְבָּע בַּהֲזָיוֹת ­–

פֶּתַע חָשׁ בְּמֹחוֹ מַחֲשָׁבָה הַדּוֹקֶרֶת…

וּנְגִינַת הַכִּנּוֹר עוֹד נֹקְבָה וְחֹדֶרֶת

וּמְקִיצָה וְלֹחֶשֶׁת לוֹ: “קוּם!”

וַיִּיקַץ אֱלֹהִים אָז מִמֶּתֶק־הַחֲלוֹם…

וְהַכִּנּוֹר מִשְׁתַּפֵּךְ בְּחָזְקָה וּבְלִי־דוֹם,

וַהֲזָיַת־הַקְּסָמִים עוֹד משֶׁכֶת, מְלַבֶּבֶת,

מְעוֹרֶרֶת, מְפַתָּה, מְזָרֶזֶת וְדֹחֶפֶת ­– ­– ­–

וּסְבִיבוֹ ­– רִיק מִמָּטָה, מֵרוּם…

וַיִּצְטָעֵר מְאֹד אֵל עַל “הַמְּאוּם” הַמְשׁוֹמֵם

וַיֵּרַע בְּעֵינָיו זֶה הַ"כֹּל" הַדּוֹמֵם,

שֶׁרִחַף סְבִיבוֹתָיו גַּם בָּרוֹם גַּם מַטָּה

בַּאֲפֵלַת זֶה הָאֶפֶס וּבְרִיק־עֲלָטָה ­–

וַיִּתְאַו לְהוֹלִיד וְלִיצֹר;

וְהַכִּנּוֹר הִשְׁתַּפֵּךְ, הִשְׁתַּפֵּךְ בָּרָמָה ­– ­– ­–

אֲדוֹנָי הִתְנָעֵר וַיִּסְקֹר הַדְּמָמָה…

וַתְּבֻכַּר מַחֲשַׁבְתּוֹ ­– נֶחְרָצָה וְכָלָה ­–

וַיִּקְפֹּץ מִמְּקוֹמוֹ בְּחִפְזוֹן־בֶּהָלָה

וַיַּרְעֵם קוֹל גָּדוֹל: “יְהִי אוֹר!” ­–

­– ­– ­ – ­– ­ – ­ – ­ –

וְעֵת יָשַׁב אֲדוֹנָי עַל רִקְמַת־הַיְצִירָה

וַיִּיצֶר וַיִּבְרָא בְּיָדוֹ הַכַּבִּירָה

וַיִּפַח נְשָׁמוֹת בִּגְלָמִים דּוֹמֵמִים

וַיְזַלֵּף טַל־תְּחִיָּה בְּעוֹלָמוֹת שׁוֹמֵמִים

וּבְרִיאוֹת וִיצִירוֹת־הוֹד לָרֹב;

וְאַחֲרֵי כַלּותוֹ כָּל מְלָאכָה וַעֲשִׂיָּה,

וְאַחֲרֵי שַׁכְלְלוֹ כָּל מִפְעָל וּבְרִיאָה ­–

הִתְעַנֵּג עַל מַעֲשָׂיו וַיִּשְׂמַח אֲדוֹנָי

אָז נִגֵּן הַכִּנּוֹר שִׁיר־הַטֶּבַע הֶחָי,

אָז הֵרִיעָה שִׁירַת־אֵל: “כִּי טוֹב!”

II

וּבְהוֹפַע הַתִּינוֹק הָרִאשׁוֹן בַּתֵּבֵל

שְׂבַע־רָצוֹן וְחָפְשִׁי עוֹד מֵעֹנִי וִילֵל,

עֲנוּד תֹּם־אֱלֹהִים וּמָכְתָּר בִּצְחוֹק־יָהּ

זָר לְמַחֲשֶׁבֶת־עַוְלָה וְהִרְהוּר־רְמִיָּה ­–

הִתְפַּלְּאָה אֵם־כָּל־חָי אָז מְאֹד

לְהַקְשִׁיב אֶל צִפְצוּף הַיָּצוּר הַנָּעִים

וּצְחוֹקוֹ, הִתְגַּלְגֵּל בִּשְׁבָרִים נִפְלָאִים

בֵּין עֲצֵי גַּן־הָעֵדֶן, בְּמַלְאוֹ הָאֲוִיר

הֲנָאָה מְהַמֶּמֶת וְקֶסֶם טָמִיר

וַיִּסֹּךְ עַל הַכֹּל רֹךְ וָהוֹד.

וּבְתוֹךְ זֶה הַצִּפְצוּף, הַגִּיחוּךְ הַתָּמִים,

הִשְׁתַּפֵּךְ בִּנְגִינָה גַּם לֵילוֹת גַּם יָמִים

קוֹל כִּנּוֹר־הַנְּצָחִים וַיְעוֹרֵר כָּל בְּרִיאָה

לְתַעֲנֻגִים וּלְשִׂמְחָה, לַהֲוַיָּה וּתְחִיָּה

וּלְשָׁלוֹם וּלְאַהֲבַת־כֹּל ­– לַכֹּל;

אָז יִגַּשׁ אֶל הָרַךְ כָּל הַחַי לְמִנֵיהוּ

וּמְלַקֵּק וּמְנַשֵּק גְּוִיָּתוֹ וּפָנֵיהוּ,

אָז יֵרֵד גַּם הָעוֹף מִמְּרוֹמֵי־הָאֲוִיר

וְעַל פְּנֵי רַךְ הַנּוֹלָד מְרַפְרֵף הוּא בַשִּׁיר

וּמְצַיֵּץ לוֹ בְּרָכָה בְּנֹעַם־קוֹל.

אָז קָרַב הַנָּחָשׁ גַּם אֶל עֶרֶשׂ הַיֶּלֶד,

וַיִּשְׁכַּח אֵיבָתוֹ אֶל בְּחִיר זֶה הַחֶלֶד ­–

וּמַבִּיט בּוֹ בְּעֹנֶג פְּנִימִי וַהֲנָּאָה

וּמַקְשִׁיב בְּרָצוֹן לַשִּׁירָה הַנָּאָה

הַמְצַלְצְלָה בַּצִּפְצֹוּף זֶה הָרַךְ…

וְהַכִּנּוֹר מִשְׁתַּפֵּךְ, מִשְׁתַּפֵּךְ בִּנְעִימוּת

וְנֹסֵךְ עַל הַכֹּל מֵעֵין רֹךְ וַחֲמִימוּת

וְזִכּוּךְ־מַחֲשָׁבוֹת מַרְגִּיעוֹת, עֲדִינוֹת;

וּבַת־קוֹל הַנְּגִינוֹת הָאֵל הָרַעֲנַנּוֹת

אַט מַשְׁכֶּרֶת הָרוּחַ הַצַּח…

וְהַחַיּוֹת, הָעוֹפוֹת הַשְּׁרָצֵים, הָרְמָשִׂים

מִגְּדוֹלִים כַּעֲנָקִים עַד קְטַנִּים וְנַנָּסִים

מַשְׁלִימִים בֵּינֵיהֶם: הָרֹדְפִים לְנִרְדָּפִים,

הַמְעַנִּים ­– לִמְעֻנִּים, גִּבּוֹרִים ­– לָרָפִים,

מוֹשִׁיטִים אִישׁ לְאָחִיהוּ הַכָּף

וּמְחַבְּקִים אִיש רֵעוֹ בִּתְרוּעָה וְצָהֳלָה

וּמְרַקְּדִים מִסָּבִיב לָרַךְ בַּמַּעְגָּלּה

וּמְנִיעִים לוֹ רֹאשָׁם לְאוֹת אַחֲוָה וְחִבָּה,

כִּי שְׂמֵחִים הֵם לָשֶׁבֶת אִתּוֹ בִּמְסִבָּה

בִּידִידוּת וּבְשָׁלוֹם וְעֹנֶג רָב.

וְהַתִּינוֹק מִתְבּוֹנֵן מֵעַרְשֵׂהוּ אֶל עָל,

בָּרֹקְדִים סְבִיבוֹתָיו וּמְפַזְזִים בַּמַּעְגָּל ­–

וּמְגַחֵךְ בַּהֲנָאָה… וְהַכִּנּוֹר עוֹד מֵרִיעַ,

מִתְפַּלֵּל שָׁם בְּלַחַשׁ זֶפִיר וּמַבִּיעַ

הוֹדָיָה גַּם לְגַרְגִּיר שְׂפוּן־הַחוֹל;

וּמִמַּעַל לִרְקִיעַ־הַדֹּק הַכָּחֹל,

יֵט אָזְנוֹ אֲדֹנָי־צְבָאוֹת אֶל הַקּוֹל

הַנָּעִים, הַשָּׁפוּךְ בִּשְׁאוֹן הַרְמוֹנִיָּה,

מִסְתַּכֵּל בַּתִּינוֹק ­– וּמְגַחֵךְ דֻּמִיָּה

שְׂבַע־רָצוֹן וְשָׂמֵחַ בַּכֹּל.

1900

פּוֹאֶמָה

… וּבְבֵית־הָאֲסוּרִים ­– אֲפֵלַת הַדְּמָמָה,

וְהַגִּבּוֹר בָּהּ שׁוֹקֵעַ וְרוּחוֹ נִפְעָמָה;

וּלְפָנָיו זִכְרוֹנוֹת חֲלוֹם־תֹּפֶת עֹבְרִים

כְּמוֹ מַחֲזוֹת־בַּלָּהוֹת… הוּא זוֹכֵר, כִּי אָז נָם

תְּנוּמָתוֹ לִרְגָעִים בְּחֵיקָהּ… וּפִתְאֹם

עַל רֹאשׁוֹ חָשׁ כְפִי־תַעַר שׂרֵק… וְהוּא קָם

מִשְּׁנָתוֹ מְאֹד נִבְהָל מֵחֶרְדַּת־חֲלוֹמוֹ

הַמֵּעִיק… אַךְ בְּהָקִיץ זֹאת הָיְתָה! קְוֻצּוֹתָיו

הִתְגַּלְגְּלוּ סְבִיבוֹתָיו כִּנְחָשִׁים מוּמָתִים…

לֹא הִסְפִּיק הִתְאוֹשֵׁשׁ מִפַּחְדּוֹ ­– וּזְרֹעוֹתָיו

נֶאֶחֱזוּ חִישׁ בִּסְבַךְ נְחֻשְׁתַּיִם כְּבֵדוֹת…

תַּלְתַּלָּיו! תַּלְתַּלָּיו!… וּנְכֵה־רוּחַ מְאֹד

מֵעָקַת תּוּגָתוֹ כִּי נִזְרֵהוּ חֻלַּל

לֹא יָכוֹל שִׂים לִבּוֹ לַכְּבָלִים… וּבְעוֹד

רִגְעֵי־עֹצֶב מִסְפָּר ­– וַיְנַקְּרוּ שְׁתֵּי עֵינָיו

בְּלי־חֶמְלָה ­– ­– ­–

וּבְיָגוֹן הוּא מֵרִים יְמִינֵהוּ

אֶל רֹאשׁוֹ הַכָּפוּף: אוּלַי עוֹד יִמָּצְאוּן

שָׁם שְׂרִידֵי תַלְתַּלָּיו ­– אַךְ חָלָק עוֹד רֹאשֵׁהוּ!…

*

וּבְעַזָּה הַקִּרְיָה ­– הֶמְיַת־עָם: בַּחוּצוֹת,

בַּשְּׁוָקִים, בָּרְחוֹבוֹת הַפְּלִשְׁתִּים מַה יָּשֹׁקּוּ,

נֶחְפָּזִים הֵם רָצִים לְבֵית דָּגוֹן אֱלִילָם.

וְנֵרוֹת לַאֲלָפִים בְּבֵית־דָּגוֹן כְּבָר יִדְלֹקוּ

וְיָאִירוּ פְנֵי הַנֶאֱסָפִים הָרַבִּים,

הַמְמַהֲרִים שָׁם לָחֹג יוֹם־חַגָּם וְלִרְאוֹת

בְּהִסְתּוֹלֵל הֶהָמוֹן בַּגִּבּוֹר הָעִבְרִי

הָעִוֵּר… אֲנָשִׁים וּנְעָרִים וּצְעִירוֹת

וּזְקֵנוֹת מְמַלְאִים הַהֵיכָל הַכַּבִּיר!

גַּם עֲלֵי גַג הַבַּיִת עָלוּ אֲלָפִים

לִתְבּוֹנֵן בִּשְׂחוֹק־בּוּז אֶל תְּבוּסַת הַגִּבּוֹר

הַמְנֻצָּח… וַהֲמוֹנִים מִתְרוֹצְצִים נֶהְדָּפִים

שָׁם לָקַחַת נָקָם מֵאוֹיְבָם… ­– "אַךְ שַׁדַּי!

“הֲזֹאת הִיא הַנְּקָמָה?” ­– מִתְאוֹנֵן בִּמְרִירוּת

הָאֲסִּיר הָעִוֵּר ­– "הֵם נִצְּחוּ עֱזוּזִי

לֹא בְעֹצֶם יָדֵימוֹ וְגַם לֹא בִמְהִירוּת

גְּבוּרָתָם: הֵם לָקְחוּ מֶנִּי אֶת מְאוֹר־עֵינָי!

הָהּ, עֵינָי! כָּל חֵרוּת אֻמָּתִי כְּבָר אָבְדָה

עִמָּכֶן… לוּ יָכֹל עוֹד יָכֹלְתִּי לָלֶכֶת

אֶל אַחַי הַנְּמַקִּים בְּלַחַץ־צָר וַחֲרָדָה

אָז קָרָאתִי בְגָרוֹן וָאַרְעֵם נִפְלָאוֹת,

אָז צָעַקְתִּי עֲדֵי יִקָּרַע בִּי גְּרוֹנִי,

וְאָזְנֵימוֹ, מִשְּׁמֹעַ חָרְשׁוּ ­– וְאָז, אוּלַי,

עוֹד עוֹרַרְתִּי בָם רֶגֶשׁ־הַחֹפֶשׁ; בְּאוֹנִי

­וּבְעֶזְרַת אֲדֹנָי וְחֶפְצָם הֲסִירוֹתִי

אָז הָעֹל… הוֹ, הָשִׁיבוּ עֵינַי לִי! חֵרוּת

עַם שָׁלֵם "תְּלוּיָה בִּשְׁתֵּי־עינָי!…

­– וְאַיֵּה

אֵיפֹה הֵם בְּנֵי־עַמּוֹ, שֶׁהִקְרִיב הַיָּתוֹ

בִּגְלָלָם? וּמַדּוּעַ לֹא בָאוּ לְחַלְּצֵהוּ

מִלַּעֲנֵי הַפְּלִשְׁתִּים הַנִּבְזִים? שַׁלָּמָּה

לֹא אֻסְּפוּ כֻלָּם הֵנָּה לְהַצִּיל אֶת כְּבוֹדֵהוּ,

לַמִּצְעָר?… הֵם יְרֵאִים! בִּמְעָרוֹת־אֲדָמָה,

בִּמְצָדוֹת, בִּנְקִיקֵי־הַסְּלָעִים מִסְתַּתְּרִים

אֵל עַבְדֵי הָעַבְדוּת הַבְּזוּיִם בִּרְאוֹתָם

מֵרָחוֹק פְּנֵי־פְלִשְׁתִּי!!… וְעִם אֵל הַשְּׁפַנִּים

אֵיךְ יָצָא הוּא לַקְּרָב, וְאֵיךְ עוֹרֵר אָז אוֹתָם,

לוּ הָיוּ גַם עֵינָיו לוֹ?… טוֹב עָשׂוּ מְשַׂנְאָיו,

שֶׁלָּקְחוּ מְאוֹר־עֵינֵיהוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא יַחַז,

לַמִּצְעָר, מַכְאוֹבֵי אֻמָּתוֹ הַשְּׁדוּדָה…

………….

וּלְאָזְנֵי הַגִּבּוֹר מִמָּרוֹם וּמִתַּחַת,

וּמִכָּל עֲבָרִים מַגִּיעוֹת מִצְהֲלוֹת

הָאוֹיֵב… הוֹי, נָקָם! הַנְּקָמָה עוֹד לֹהֶטֶת

בִּלְבָבוֹ כְּאֶשׁ־תָּפְתֶּה… הוּא יִקּוֹם! הוּא מַרְגִּישׁ

כִּי יִקּוֹם עוֹד הַפָּעַם…

­– אֱלֹהַּ!" רֹעֶדֶת

תְּפִלָּתוֹ עַל שְׂפָתָיו ­– "הָהּ, חַזְקֵנִי הַפַּעַם

לִשְׁתּוֹת כּוֹס הַנְּקָמָה, לוּ גַּם הָאַחֲרוֹנָה!

אִם הַצֵּל לֹא אוּכַל בְּחַיַּי הַכָּלִים

אֻמָּתִי הַשְּׁדוּדָה עוֹד מִגֹּדֶל־אֲסוֹנָהּ ­–

תֶּן נָא לִי, אֵל קַנָּא הִנָּקֵם בְּמוֹתִי

מֵאֹכְלֵי בְשַׂר־עַמִּי… הָהּ, חַזְקֵנִי, אַדִּיר!" ­–

­– ­– ­– ­– ­– ­– ­–

וּבִשְׁתֵּי זְרֹעוֹתָיו הַפְצוּעוֹת מִכְּבָלִים

הוּא לוֹפֵת עַמּוּדֵי הַבִּנְיָן הַכַּבִּיר ­–

וְהוּא שׁוֹאֵל אֶת נַפְשֵׁהוּ בַּלָּט: הֲיַשְׁמִיעַ

אַחֲרֵי מוֹתוֹ אִישׁ גַּם לָרֶגַע קוֹל נֶהִי?

לוֹ אַחַת! הוּא נוֹלַד, הוּא הָיָה וְהוּא יָמוּת

בַּ ­– נְּ ­– קָ ­–מָ ­– ה! ­– ­– ­– ­– ­–

וַיֵּט הָעַמּוּדִים חִישׁ ­–

וַיֶּהִי! ­–

­– ­– ­– ­– ­– ­– ­–

וּצְעָקוֹת מַרְגִּיזוֹת מֵאַלְפֵי אֲנָשִׁים

עָלוּ עַד לֶב־שָׁמַיִם וְהִרְגִּיזוּ אֲדָמָה:

וּמִתַּחַת חָרְבוֹת הַבִּנְיָן הֶהָרוּס

עוֹד רָעַד בִּגְסִיסָה הַלֵּב שְׂבַע־הַנְּקָמָה.

1899

לֶגָנְדָּה.

לֵיל־קְסָמִים בַּשְּׁחָקִים. כּוֹכָבִים לִרְבָבוֹת

מַזְהִירִים מִמָּרוֹם וּמְאִירִים הַלְּבָבוֹת;

הָרָקִיעַ הַנָּם, הַמָּשְׁזָר בִּפְנִינִים,

מְעוֹרֵר לִרְגָשׁוֹת, חֲלֹמוֹת עֲדִינִים,

וּלְרֵעוּת וּלְמַרְגֹּעַ וָרֹךְ.

מִמַּסְלוּל־הֶחָלָב מִתְעוֹפְפִים כּוֹכָבִים

הַמְפַזְזִים וּמְרַצְּדִים בָּאֲוִיר וְשָׁבִים,

מִשְׁתַּבְּצִים בִּירִיעַת־הַנְּגֹהוֹת בָּרָקִיעַ;

בָּאֲוִיר הַנִּרְדָּם חוּט־חָרוּץ דַּק יוֹפִיעַ

וְיֵעָלֵם בִּתְהוֹם זֶה יַם־הַזֹךְ…

וְעַל רַכּוֹת־מַצָּעוֹ, בְּהֵיכַל תִּפְאַרְתּוֹ

מִתְנַמְנֵם בֶּן־יִשַׁי וְחוֹלֵם: עֲטַרְתּוֹ,

נִצְחנוֹת עֱזוּזוֹ, הַקְּנוּיִם בְּדָמִים

וַחֲלָלִים הֲמוֹנִים שֶׁל אוֹיְבִים וְקָמִים

וְקָרְבָּנוֹת גַּם מִקֶּרֶב־הָעָם; ­–

הוּא הוֹזֶה וְרוֹאֶה בַּחֲלֹמוֹ: אֲנָשִׁים

הֲמוֹנִים שֶׁכָּרְעוּ לְפָנָיו, וְנָשִׁים

עֲדִינוֹת וְנָאוֹת, שֶׁנִּצַּח לִבָּתָן,

עֲלָמוֹת שֶׁהִקְרִיבוּ לְחִשְׁקוֹ תֻּמָּתָן,

וְיָפְיָן ­– לִרְתִיחַת־הֲדָּם.

וּבְלִבּוֹ מִתְעוֹרְרוֹת תַּאֲוֹת כַּבִּירוֹת,

הַרְגָּשׁוֹת מַדִּיחוֹת, מְפַתּוֹת, אַדִּירוֹת:

לְהִלָּחֵם וּלְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת לְמֵאוֹת,

לַאֲלָפִים, לִרְבָבוֹת, בְּלִי־הַרְגֵּש כָּל־לֵאוֹ? ­–

וּלְנצֵּחַ, הַכְרִיעַ הַכֹּל…

וּבְשִׁכְרוֹן־הַחֲלוֹם בִלְחִישָׁה הֵד מַגִּיעַ

אֶל אָזְנֵי בֶן־יִשַי שֶׁל כִּנּוֹר הַמֵּרִיעַ

בַּהֲמֻלָּה עֲרֵבָה, מִתְנַשֵּׂא בָאֲוִיר,

מֵעֵינָיו הָעֲצֻמוֹת סְגוֹר־שֵׁ?ה הוּא מַעֲבִיר,

וְלוֹחֵשׁ לוֹ בַלָּט אֵיזֶה קוֹל,

הַמַּזְכִּיר לוֹ הַרְבֵּה זִכְרֹנוֹת נִשְׁכָּחִים

מֵרִגְעֵי יַלְדוּתוֹ הַתְּמִימָה: מַלְאָכִים

עֵת כִּתְּרוּ מִטָּתוֹ בְּשׁוֹרְרָם לוֹ שִׁירוֹת־

עֲדָנִים מַנְעִימוֹת וַיְזַמְּרוּ לוֹ זְמִירוֹת

שֶׁל חֶמְלָה וְשֶׁל חֶסֶד וָתֹם;

וְאַחַר ­– בְּגָדְלוֹ וַיִּרְעֶה צֹאן אָבִיו ­–

מַה נָּעַם לוֹ לִשְׁכַּב בִּנְגֹהוֹת־הָאָבִיב

עַל שַׁדְמוֹת־כַּר בֵּית־לֶחֶם וְלַבִּיט שָׁם לְמַעְלָה

מִדִּמְדּוּם אוֹר־הַבֹּקֶר עַד נְטוֹת צִלְלֵי־לַיְלָה

וּמֵעֶרֶב עַד שַׁחַר־הַיּוֹם.

הוּא שׁוֹכֵב עַל גַּבּוֹ וּבְפִיו חֲלִילוֹ,

בִּשְׂמֹאלוֹ­–הַכִּנּוֹר, עַל צִדּוֹ­–תַּרְמִילוֹ…

וְשָׁם, שָׁם, מֵרָחוֹק, מֵעֲלֵי עֵין־הַמָּיִם

הָרֹעָה הַיָּפָה לוֹ קֹרֶצֶת עֵינָיִם,

הַמְּלֵאוֹת גַּם חִבָּה לוֹ גַּם חֹם; ­– ­– ­–

"הָהּ, שַׁדַּי! מַה שֻּׁנָּה! גַּם חָמַד אָז, אָהַב,

"וּמַעְיַן הַחַיִּים גַּם הָיָה, שֶׁשָּׁאַב

מִתּוֹכוֹ… אַךְ מֵאָז מַה שֻּׁנָּה עַד־עַתָּה!…"

וְהַכִּנּוֹר מִשְׁתַּפֵּךְ מִמָּרוֹם, מִמַּטָּה,

וּמְעוֹרֵר בְּלִי־חָשָׂךְ וּבְלִי־רוֹם.

וַיִּיקַץ בֶּן־יִשַׁי מִשְּׁנָת וַיִּתְעוֹרֵר,

וַיִּיקַץ בַּגִּבּוֹר הַלּוֹחֵם ­– הַמְשׁוֹרֵר,

שֶׁאֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ קָרְבְּנוֹת־מִלְחָמָה,

שֶׁאֵינֶנּוּ שׁוֹאֵף לְרכוּשׁ הָאַדָמָה,

לֹא יְבַקֵּשׁ מֶמְשָׁלָה לוֹ שֶׁל חוֹל!

אָז הַמֶּלֶךְ יְמַהֵר אֶל הֵיכַל אֵל־צְבָאוֹת,

שָׁם יִשְׁפֹּךְ מְרִי־שִׂיחוֹ וְיִטְבַּע בִּדְמָעוֹת,

כִּי יִסְלַח לוֹ פְשָׁעָיו וִיעוֹרֵר בְּלִבּוֹ

הַרְגָּשׁוֹת הָאַהֲבָה כִּבְעוֹדֶנּוּ בְאִבּוֹ,

לְהִתְעַנֵּג עַל כִּנּוֹר זֶה עֵיאוֹל…

1900

I

בַּחֲלוֹמִי: וַאֲנִי חַי כְּאַחַד הָאָדָם

וּבְלִי פַחַד אֶשְׁאַף בִּי הָרוּחַ הַצַּח;

בַּשָּׂדוֹת, בַּיְעָרִים, אֶתְהַלֵּךְ לִרְחָבָה

וּמַקְשִׁיב אֶל צִפְצוּף זְמִיר־הַלַּיִל חָרַךְ,

כְּמוֹ קוֹרֵא הוּא בְשִׁירוֹ לַיְצוּרִים הַקְּטִּנים

הַטֹּבְעִים עַד צַוָאר בִּמְצוּלַת טִיט הָעִיר

וּשְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם אִם גַּם רוּחַ קָטָן

שֶׁל אָבִיב יִתְגַּנֵּב אֶל בֵּינוֹת חוֹר־הַקִּיר

וּמָה רַב עוֹד אָשְׁרָם עֵת הַקֶּרַח יִמַּס

וּבִצּוֹת, שְׁלוּלִיּוֹת תְּמַלֶּאנָה הָרְחוֹב,

וְהַפְּעוּטוֹת שֶׁנָבְלוּ, נֶחֶנְקוּ בַּ"דִּירָה"

הַצָּרָה וַיִּשְׂבְּעוּ אֲבַק־מָוֶת לָרֹב ­–

יְקַפְּלוּ מִכְנְסֵיהֶם הַקְּרוּעִים וּטְלוּאִים

וְיֵצְאוּ אֶל הָרְחוֹב ­– לֹא לִשְׁאֹף הָאֲוִיר! ­–

כִּי לִדְלֹחַ מֵי הַמַּדְמֵנָה בַּצִּנּוֹר…

“בַּצִּיצִיּוֹת” הַסְּרוּחוֹת מִשְׁתַּעְשֵׁעַ זֶפִיר

הַשּׁוֹבָב; הָרַגְלַיִם בָּרֶפֶשׁ חֹצוֹת,

סֶרַח כְּתֹנֶת־הַבַַּד הַשְׁחוֹרָה יִטָּבֵל

בְּמֵימֵי־הַבִּצּוֹת הַדְּלוּחִים… לֹא הַרְחֵק

מֵהַטָּף הַנִּרְפָּשׁ מִתְהַפְּכִים עֲלֵי תֵל

שֶּל אַשְׁפָּה חֲזִירֵי הַקִּרְיָה בִּרְחָבָה

וְנֹחֲרִים בַּהֲנָאָה שָׁם בְּמֶתֶק הַשְּׁנָת…

וְעַל קֻפּוֹת טִיט־יָוֵן מִתְפַּלְּשִׁים יְלָדִים

וִילָדוֹת וּמְהַפְּכִים שְׁבָטִים שְׁנַיִם לִצְבָת,

לְפַטִּישִׁים, מַקָּבוֹת; אֲחֵרִים מְגַבְּלִים

וְלָשִׁים תֻּפִינִים וּרְקִיקִים מֵהַטִּיט,

הַנֶּאֱפִים לְאוֹר־שֶׁמֶשׁ אָבִיב הַנָּעִים ­–

וּכְהֶרֶף־הָעַיִן “נִפְתָּח הַיְרִיד”:

חֶנְוָנִים בְּנֵי־חָמֵשׁ בְּכֵלִים יִסְחֲרוּ,

סוֹחֲרוֹת נִלְחָמוֹת בִּשְׁבִיל זְנַב דַּג־מָלוּחַ;

וְכֵן הָיָה אֶשְׁתַּקֵּד, וְכֵן יִהְיֶה בְּעוֹד־שָׁנָה ­–

­– ­ – ­– ­– ­ – ­– ­–

וּבַיַּעַר מֵרִיעַ שִׁיר־חֹפֶשׁ הָרוּחַ,

בֶּן־חוֹרִין יִתְהַלֵּךְ בֵּין רָאשֵׁי הָאָמִיר,

כִּמְסַפֵּר לָעֵצִים הַגָּדַת־הַנְּצָחִים

עַל בְּרוּאִים אֵין־מִסְפָּר הַחַיִּים בְּלִי־אֲוִיר

וְנֶחֱנָקִים גַּם בִּימֵי־הָאָבִיב הַצַּחִים…

II

יַלְדָּה נוֹצְרִית עָבְרָה לְפָנַי וּבְקוֹל־חִבָּה

הִטִּיפָה לַבֻּבָּה תּוֹכַחַת מוּסָרָה:

"פֶּפִּי! פֶּפִּי נְעִימָה! תָּמִיד תְּהִי מַקְשִׁיבָה

וְאֶקְנֶה לַחַג אָז לָךְ שִׂמְלַת־אֵטוּן יְקָרָה;

מָה אֵהָבֵךְ אִם רַק תְּדַיְקִי בְּשֵׁעוּרָיִךְ,

בְּמִשְׁטָר נָכוֹן תְּסַדְּרִי סְפָרַיִךְ, מַחְבְּרוֹתָיִךְ,

מָה אֲנַשְּׁקֵךְ אָז! מָה……ְּ"

וּכְעֹפֶר־אַיָּלִים

חָמְקָה, עָבְרָה מִמֶּנִּי מִבְּלִי־רְאוֹת גַּם אוֹתִי…

יַלְדָּה נְעִימָה! בִּרְחִי, בִּרְחִי מֵהַצְּלָלִים!

הַהּ, נוּסִי חִישׁ מִפְּנֵי נִטְפֵי מְרִירוּת כּוֹסִי,

שֶׁכָּל מְאֻשָּׁר אַשְׁקֶה, כָּל הַחַיִּים וְשָׂשִׂים…

אַתְּ אהֲבָה, קְטַנָּה, עַתָּה בְּכָל נִשְׁמָתֵךְ,

שֶׁלֹּא טֻמְּאָה עוֹד מִּמַּגַּע יְדֵי־מְתִים,

שֶׁלֹּא זֻיְפָה עֲדֶן בְּחֶבְרַת בְּנֵי־"סְבִיבָתֵךְ" ­–

אֶהֱבִי, אֶהֱבִי, נְעימָה! מְאֻשָּׁר הוּא זֶה הַיְצִיר

שֶׁעוֹד יָכוֹל לֶאֱהֹב צַעֲצוּעַ־אֶבֶן, עֵץ;

וּמָה אֻמְלָל הָאִישׁ, לִבּוֹ כִּרְסִיסֵי־נִיר

מְנֻפָּץ, וִאֵין לוֹ בַּמֶּה לֶאֱהֹב, לוּ גַם חָפֵץ! ­–

III

וּבְחַדֵּשׁ הַבְּרִיאָה אֶת יְמֵי נְעֻרֶיהָ,

וּפְרָחִים לְמֵאוֹת מְקַשְּׁטִים הוֹד־פָּנֶיהָ,

וּשְׂדֵמוֹת וְשָׂדוֹת כֶּתֶם־בָּר יַעַטְפוּ,

וְעַל צְמָחִים וּדְשָׁאִים טַלְלֵי־אוֹר יַעַרְפוּ ­–

“הָאָבִיב” יִקָּרֵא אָז הַתּוֹר;

אִילָנֵי הַיְעָרִים מִתְעוֹרְרִים מִשְּׁנָתָם,

וִיצוּרִים לִרְבָבוֹת ­– מִתְּנוּמַת מִיתָתָם

עֲמָקִים וְהָרִים, שֶׁשָּׁכְבוּ נִקְפָּאִים

בְּכָל הַחֹרֶף הַמָּר, מִתְעַטְּפִים שְׁלַל־צְבָעִים

וּמְפַזְרִים פִּרְחֵי־בשֶֹׁם וָמוֹר.

אוֹר־קְסָמִים מְעַוֵּר עַל הַגֶּבַע זָרוּעַ.

וְעַל מַצַּע־הַיְרָקוֹת אַט אֶשְׁלָיָה, שָׁקוּעַ,

בִּתְהוֹם יָם שַׂרְעַפִּים מְעַנְּגִים וּמְעַדְּנִים

בִּמְצוּלַת חֶזְיוֹנוֹת מַשְׁכִּירִים, רַעֲנַנִים.

וְלֹא־רָחוֹק, בַּבִּקְעָה, לְרַגְלֵי הַגִּבְעָה

מִתְהַלֵּךְ זוּג צָעִיר… “מַחֲמַדִּי!” “חֲבִיבָה!”

אֶל אָזְנַי מַגִּיעוֹת אֲמָרוֹת מְסַלְסְלוֹת

וּבַת־קוֹל שֶׁל נְשִׁיקוֹת אֲרֻכּוֹת מְצַלְצְלוֹת ­–

­– ­- ­– ­– ­– ­– ­– ­– – ­ ­– ­– ­– ­– ­– ­– – ­ ­– ­– ­– ­– ­– ­–

הֲמֻלַּת שִׂמְלַת־מֶשִׁי גֵּוִי זִעְזְעָה:

וּלְפָנַי דִּדְּתָה “הִיא” כְּנִשָּׂאָה עַל כְּנָפָיִם;

עַל יָדָהּ נֶחְפַּז “הוּא”, יָד בַּיָּד חֲבוּקָה,

זֶרֶם אוֹר וְחַיִּים זֹרֵם מֵהָעֵינָיִם.

נֶאֱנַחְתִּי… שְׁנֵיהֶם הִתחַלְחֲלוּ וּבִמְנוֹד-

רֹאשׁ הִבִּיטו בְפָנַי הַזוֹעֲמים: "מַה מּוּזָר

זֶה הָאִישׁ!" ­– עֵינֵי שׁנִימוֹ בַּלָּט הִתְלַחֲשׁוּ ­–

וַיָּרוּצוּ בְחָפְזָה מֵעֲלֵי רֹאשׁ הָהָר…

IV

כֵּן, מוּזָר אָנֹכִי לִקְהָלָם וּלְתַעֲנֻגֵּיהֶם הַמְחַמְמִים,

חֲרָדָה תְּמוּנָתִי מַפִּילָה עַל כֻּלָּמוֹ, וָיֵשׁ ­– שֶׁמְּנוֹד־רֹאשׁ;

אָנֹכִי בְאַנְחָתִי הַמַּפְרִיעַ נְעִימוֹת חַיֵּיהֶם הַשַּׁאֲנַנִּים,

בְּמַבָּטִי הַזוֹעֵם רַק נוֹסֵךְ אָנֹכִי בְּכוֹסָם נִטְפֵי־רוֹשׁ.

אָנֹכִי ­– בֶּן־חוֹרֵג לַבְּרִיאָה ­– אֶת אִמִּי־חוֹרַגְתִּי אֲקַלְלָה,

וְאָאוֹר הַחַרְסָה הַנּוֹתְנָה לִמְשַׂנְאַי חֹם קַרְנֶיהָ וָאוֹר;

אֲקַלֵּל הָאֲוִיר הַמְחַיֶּה אֶת נַפְשׁוֹת מְנַאֲצַי וּמְזַעְזְעַי,

אֲתָעֵב הֶהָרִים הַמְּפִיצִים לִמְעַנַּי רֵיחַ בֹּשֶׂם וָמוֹר.

מָה אֶשְׂנָא קוֹל שִׁבְרֵי־הַזָּמִיר וּנְגִינוֹת עֶפְרוֹנִים הַמְצַלְצְלוֹת,

הַמְעַנְּגוֹת לֵב קָמַי, הַמְטַבְּעִים אֶת פָּנַי בִּכְלִמּוֹת וּבָרֹק!

לִי שִׁירוֹת שֶׁל עֱנוּת וְעַבְדוּת מַשְׁמִיעוֹת מַנְגִּינוֹת הַמְשׁוֹרְרִים,

הַכִּחְלִי הַמְעַנֵּג אֶת כֻּלָם הֵן מֵרִיעַ נְאָצָה לִי וּצְחוֹק!

הָהּ, שָׂטָן! מָה אֶשְׂנָה כָּל אֵל הַמְאֻשָּׁרִים, הַשְּׂמֵחִים, הָאֹהֲבִים,

מָה אָאוֹר כָּל יִפְעָה, כָּל חַיִּים, אֲנָאֵץ אֲנָשִׁים וְגַם אֵל;

הַתָּפְתֶּה רַק, הַמָּותֶ אֶאֱהָבָה, לְרַגְלֵי הַדִּימוֹן אֶשְׁתַּחֲוֶה,

אֲחַבֵּק כָּל צַלְמֵי בַלָּהוֹת, אֶשְׁאַף רַק לְמַמְלֶכֶת־הַצֵּל…

אֲרוּרִים, אֲרוּרִים לִנְצָחִים, יִהְיוּ כָּל הַחַיִּים וּמִתְהוֹלְלִים,

אָרוּר יְהִי כָּל מִשְׁתֶּה וְחִנְגָּה שֶׁיָּחוֹג בֶּן־הַיְקוּם בִּלְעָדָי;

בִּקְלָלָה יְלָדַתְנִי אִמִּי, בִּמְאֵרָה כָּל חַיַּי נִרְקְמוּ,

וּלְקַלֵּל לֹא אֶחְדַּל עַד־אֲשֶׁר תִּסָּגַרְנָה לָנֶצַח שְׂפָתָי!

1900

(Serenaden)

I

הַמְשׁוֹרֵר אוֹמֵר:

בַּעֲטֹף וּלְאֹט הַלֵּיל אֶת כָּל הַיְקוּם

וּבְרֹחַב הָאֲוִיר מְזַמְזֵם בַּלָּט זֶפִיר

וְנֹסֵךְ יַם־דִּמְיֹנוֹת, מַטְבִּיעַ בְּחֶזְיוֹנוֹת

הַמֹּחַ גַּם הַלֵּב אַחֲרֵי יוֹם־מְרִי וּכְאֵב,

אָז אֶתְנַשֵּׂא לְמַעְלָה עַל כַּנְפֵי דְּמִי־הַלַּיְלָה

וְשָׁם אֶתְעַנֵּג עַל נְעִים מַרְאוֹת־הָאֱלֹהִים.

אָז רָחוֹק אָנֹכִי מֵהַבְלֵי הַתֵּבֵל,

שֶׁדִּכְּאוּ לֵב וָנֶפֶשׁ בַּיּוֹם;

סְבִיבוֹתַי רוֹעֲשָׁה בְּלִי־חָשָׂךְ שִׁירַת־אֵל,

מִשְׁתַּפֶּכֶת בְַקֶסֶם וָחֹם.

עַל הַר־הָאֱלֹהִים אֶתְעַדֵּן בִּרְגָשִׁים,

נִשְׁמָתִי בִּי טוֹבֶלֶת בַּטָּל…

מַה קְּטַנִּים וּנְקַלִּים אָז לִי הָאֲנָשִׁים,

שֶׁאֶרְאֶה שָׁם בָּעֵמֶק מֵעָל.

אַפּוֹלוֹן! אַפּוֹלוֹן! הָהּ, רַחֶם נָא עַל בְּנֶךָ

וְהַעֲלוֹ גַם יוֹמָם אֶל הֵיכַל גְּאוֹנֶךָ!

II

הַסּוֹחֵר אוֹמֵר:

בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ וּמְהֻלָּל יְהִי מֵרְקוּר,

אֵין מֶנּוּ כַּבִּיר בָּאֵלִים:

מְפַרְנֵס וּמְחַיֶּה כָּל בְּרִיאָה הוּא וִיצוּר,

גַּם הַמְשׁוֹרְרִים הַבְּטֵלִים.

לְבַדּוֹ רַק מַחֲזִיק הוּא בְכֹחֵהוּ כַּסֶּלַע

בְּאָשְׁיוֹת הֲוַיַּת כָּל הַיְקוּם;

בִּלְתֵּהוּ נְכוֹנִים הֵן כּֿלָּנוּ לַצֶּלַע,

וְעִמּוֹ הַשָּׁפָל גַּם יָרוּם.

וְאַחֲרֵי עֲבֹר יוֹם עָמָל רָב וַהֲמֻלָּה ­– חָלִילָה לָנוּחַ בַּלָּיִל: נוֹצַר לִמְזִמּותֹ הוּא וְנִכְלֵי־תַחְבֻּלָה, לִסְחֹר בְּיוֹם מָחֳרָת גַּם בֶּחָיִל.

חַיֵּי־אִישׁ הֵם קְרָב, הַמִּסְחָר הוּא הַפּוּר,

חֲלָלִים ­– מְשׁוֹרְרִים עֲצֵלִים…

בָּרוּךְ וּמְבֹרָךְ וּמְהֻלָּל יְהִי מֵרְקוּר,

אֵין מֶנּוּ כַּבִּיר בָּאֵלִים.

III

הַמְנַגֵּן אוֹמֵר:

בְּזִמְרָה שַׁאֲנַנָָּה נִרְדָּמָה הַבְּרִיאָה ­–

נִים! נִים! ­–

וּנְגִינַת־הַחַיִּים מִשְׁתַּפְּכָה, מַבִּיעָה:

“נִים־נִים!”

דֻּמִּיַּת־הַקְּסָמִים עַל הַלַּיִל זָרוּעַ ­–

הָס! הָס!

רַק זִמְרָה תִּשָּׁמֵעַ מִתּוֹךְ הַמַּבּוּעַ:

רָז! רָז!

הַזִמְרָה הוּא מַעְיַן הַחַיִּים בַּתֵּבֵל ­–

זַךְ־זַךְ!

נַחֲמוּ קְשֵׁה־הַיּוֹם בַּכִּנּוֹר, הָאָבֵל ­–

דַּךְ־דַּךְ.

הַחַיִּים ­– כִּנּוֹרוֹת, הַנְּפָשׁוֹת ­– מֵיתָרִים,

דַּק־דַּק!

אַשְׁרֵי בֶן־אָדָם הַמְנַגֵּן מֵישָׁרִים:

“תַּק־תַּק”!

מְאֻשָּׁר שֶׁבָּחַר מִכָּל הַכִּנּוֹרוֹת

חַד־חַד…

וּבָרוּךְ שֵׁם יוּבָל עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת ­–

עַד־עַד!

IV

הַשִּׁכּוֹר אוֹמֵר:

יְחִי נֹחַ בֶּן לֶמֶךְ, אֲבִי הַמַּשְׁקֶה,

שֶׁשָּׁתָה יַיִן־חָמַר וְשֵׁכָר בְּכָל־פֶּה…

אָח יַיִן! אָח יַיִן! אָח! אָח!

בִּלְעֲדֵי הַשֵּׁכָר הַתֵּבֵל ­– רִיק וָאָיִן,

הַמְנַחֵם הַיְחִידִי בִּיגוֹנִי הוּא הַיָּיִן…

אָח יַיִן! אָח יַיִן! אָח! אָח!

וּבְרֶדֶת הַלֵּּיל עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,

וְהַנְּזִירִים הַכְּסִילִים יִנְחֲרוּ בַדְּמָמָה ­–

אֶהְגֶּה אָז, הַיַּיִן, רַק בָּךְ!

וּבְסָבְאִי לָרְוָיָה אֶתְהַלֵּךְ לִי בַּקָּרֶת

וּמְזַמֵּר לְבַכְּחוּס מִזְמוֹרִים לְתִפְאָרֶת…

אָח יַיִן! אָח יַיִן! אָח! אָח!

מִמָּרוֹם מְרַצְּדוֹת מַרְגָּלִיּוֹת מַזְהִירוֹת,

בַּמַּעְגָּל סוֹבְבִים הָרְחֹבוֹת, הַדִּירוֹת,

דִּמְמַת־הוֹד בָּרוּחַ הַצָּח…

וְכַפַּי אָז אֶפְרֹשׂ לְבַכְּחוּס הַנָּעִים,

הָרוֹפֵא הָאֳמָן לְכָל מַחֲלוֹת וּנְגָעִים…

אָח יַיִן! אָח יַיִן! אָח! אָח!

V

הָאוֹהֵב אוֹמֵר:

וּבְחַבֵּק חֲשֵׁכָה הוֹד־הַלַּיִל

וּמִמַּעְלָה וָמָטָה אַךְ הָס ­–

אֲחַבֵּק חֶמְדָּתִי הַיָּפָה,

וּבְאָזְנָהּ אָז לֹחֵשׁ אֲנִי רָז.

לִרְגָעִים מִשְׁתַּנֶּה בְּרַק פָּנֶיהָ

וּבְקוֹל־נֹעַם צֹחֶקֶת הִיא: “זֵד!”

וְאָנֹכִי אֶל לִבִּי אֶלְחָצֶנָּה

וְנֶהֱנֶה מְאֹד מִמֶּתֶק־הַחֵטְא.

אַט שׁוֹכֶבֶת הִיא בִּזְרֹעוֹתָי,

וְסֹפְרָה מַהֲלֻמּוֹת לְבָבִי;

וּשְׂפָתַיִם חַמּוֹת וּמְתֻקּוֹת

נִלְחָצוֹת כַּחוֹתָם אֶל סְגוֹר פִּי.

הַלְּבָנָה מַבִּיטָה בְקִנְאָה

וּמְסַפְּרָה לַשְּׁחָקִים הֶעָוֹן;

וְכָל הַיְקוּם אָז יִגְוַע בְּרִנָּה

וּתְהִלָּה לֵאלֹהֵי קֻפִּידוֹן.

VI

הַפְּרָחִים אוֹמְרִים:

…הָרוּחַ הָלַךְ לוֹ לָשׂוּחַ בְּשָׂדוֹת

וַיַקְשֵׁב לִלְחִישַׁת חֲבַצֶּלֶת הַגַּיְא,

שֶׁסִּפְּרָה לַפּוּאָה עַל מִקְרֵה־אֲהָבִים,

שֶׁקָּרָה זֶה עַתָּה לָהּ וּלְיֶלֶק שֶׁל מַאי:

­– הֵן רָאִית, יְדִידָה חֲבִיבָה וּנְעִימָה,

זֶה הַיֶּלֶק, שֶׁיֶּשׁ לוֹ כְנָפַיִם כְּעֵין־פָּז?

הַשּׁוֹבָב הַנָּעִים!… וַיָּבֹא אֵלַי אֶמֶשׁ,

בִּנְטוֹת צֶאֱלֵי־עָרֶב, וַיְזַמְזֵם לִי רָז

כִּי חָשְׁקָה בִּי עַד־מָוֶת נַפְשׁוֹ… מִתְּחִלָּה

הִתְאַדְּמוּ מְאֹד פָּנַי וָאֶתְכַּס חִישׁ בַּצִּיץ;

אֲבָל הוּא לִי חִבֵּק בִּכְנָפָיו הַחַמּוֹת

וַיִּינַק וַיִּמֶץ מִגָּבִיעַ הַמִּיץ.

כֵּן אִתִּי הִתְעַלֵּס כָּל הַלֵּיל וַיְחַבֵּק

וַיְנַשֵּׁק אֶת פָּנַי בְּתַאֲוָה וּבְחֹם;

כָּל קְרָבַי תַּעֲנֻגֵי־עֲדָנִים נִמְלְאוּ,

עֲדֵי כִי לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בִּזְרֹחַ הַיּוֹם…

­– מַה תֹּאמְרִי, חֲבֶרְתִּי? ­– מְגַחֲכָה הַפּוּאָה:

“יֶלֶק בַּעַל כַּנְפֵי־פָז” ­– אָרוּר יְהִי הַזֵּד!

הֵן שִׁלְשֹׁם, בַּאֲפֵל־לַיִל עָשָׂה כֵן גַּם לִי,

אַהֲבַת־עוֹלָמִים נִשְׁבַּע לִי אָז, הַשֵּׁד!…

וְלֹא רָחוֹק מִשְּׁתֵיהֶן, שָׁם מִתַּחַת בָּעֵמֶק,

שׁוֹשַׁנָה רַעֲנַנָּה אַט הֵקִיצָה מִשְּׁנָת

מִפִּטְפּוּט הָרֵעוּת: “יֶלֶק בַּעַל כַּנְפֵי־פָז”?

הַנָּבָל! הֵן בַּעֲלִי הוּא כַּחֹק וְכַדָּּת

מִשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה… הַבּוֹגֵד! הָעַוָּל!…

וּבִתְהוֹם יַם הַתְּכֵלֶת מֵרִיעַ קוֹל־צְחוֹק

מִשִּׂפְתֵי פִי פְלוֹרָה, מִשְׁתַּפֵּךְ עַל בְּקָעוֹת,

מִתְגַּלְגֵּל וְנֶעְלָם בְּמֶרְחַב הָאֵין־חֹק…

1900

פּוֹאֶמָה.

בִּצְלָלִים אֲפֵלִים וּשְׁחוֹרִים הִתְעַטֵּף לֵיל־סְתָו.

מְטַר־סַגְריר מְטַפְטֵף בְִעַצְלוּת בְּחֵיק הָעֲלָטָה

וּמְעוֹרֵר בְּכָל הַחַי כְּאֵב דּוֹקֵר וּמְכַסֶּה בְּכֹבֶד־עָב

שֶׁל יָגוֹן וְֵיאוּשׁ ­– הָאֲוִיר מִמָּרוֹם, מִמַּטָּה.

וּמִבַּעַד לַעֲנָנִים חֲשֵׁכִים וּכְבֵדים כְּמִקְשֵׁה־בְדִיל

הִתְחַבְּאָה הַלְּבָנָה, כִּירֵאָה לְהַבִּיט משְּׁמֵי־מָעְלָה

עַל גְּסִיסַת כָּל הַיְקוּם… כּוֹכָב חַד מִתְרָאֶה מִתּוֹךְ שְׁבִיל.

הֶחָלָב, אֲבָל חִישׁ מִסְתַּתֵּר הוּא מִפַּחַד־הַלָּיְלָה. ­–

וּבְאַחַד הַבָּתִּים הַקְּטַנִּים הַמָּטִים כְּבָר לִנְפֹּל,

בְּעַד שִׁמְשׁוֹת הַחַלּוֹן הַשְּׁבוּרוֹת וּסְתוּמוֹת בִּסְחָבָה

נֵר קָטָן שֶׁל דּוֹנַג אַט רוֹעֵד וּמֵאִיר שָׁם הַכֹּל

בְּאוֹר כֵּהֶה וּמְטֻשְׁטָשׁ וּמְשַׂחֵק בַּצְּלָלִים בָּרְחָבָה;

בַּזָּוִית הַשְּׁחוֹרָה, שֶׁעַל־יַד תַּנּוּר־חֹמֶר הַקָּר,

מִתְנוֹדְדִים אַט קוּרֵי־עַכָּבִישׁ מֵעַל הָעֲרִיסָה הַקְּטַנָּה,

שֶׁבְּתוֹכָה מִתְנַמְנְמָה ­– בְלָחֲצָה אֶת לֶחְיָהּ אֶל הַכָּר

הַמְלֻכְלָךְ מְאֹד ­– יַלְדָּה כְּבַת־שָׁנָה אֲדֻמָּה, רַעֲנַנָּה.

מִמֻּלָּה, עַל סַפְסָל, אֶל שֻׁלְחַן־עֵץ פָּשׁוּט, לְאוֹר־נֵר

הַדּוֹנַג, דּוֹם יוֹשֶׁבֶת עַלְמָה עִבְרִיָּה עֲצוּבָה,

וְתֹפֶרֶת בְּאֶצְבָּעוֹת צְנֻמוֹת, מִסְתַּכֶּלֶת זְעֵיר

בַּעֲרִיסָה, מִזְדַּעְזְעָה, וְצוֹלְלָה בַּמְּלָאכָה הָעֲלוּבָה.

­– הַס, מַחְשְׁבוֹת־אֲפֵלָה מַטְרִידוֹת וְזִכְרוֹנוֹת זֶה הַמְּרִי!

כִּי מַה בֶּצַע בַּנֹחַם עֵת גָּז כְּבָר הַכֹּל: גַּם הַפֶּשַׁע,

גַּם שִׁכְרוֹן־הַתַּעֲנוּג, שֶׁהִשְׁאִיר לָהּ לָנֶצַח גַּם פְּרִי

הַמַּזְכִּיר לָהּ אֹתוֹ… הָהּ, שַׁדַּי! אֵיךְ יכוֹל זֶה הָרֶשַׁע

לְקוֹנֵן בְּלֵב נָדִיב כִּלְבָבוֹ?.. וּמִי זֶה הֶאֱמִין אָז,

עֵת יַד־הָאֱלֹהִים הִזְמִינָתַם לִפְנֵי שָׁנִים שְׁתָּיִם

וַתְּאַחֶה לִבּוֹתֵימוֹ בְּקֶשֶׁר־הָאַהֲבָה הֶעָז,

כִּי תִמַּס הַבְטָחַת שְׁבוּעָתֵהוּ כְּקֶצֶף הַמָּיִם?..

לֹא יְאֻמַּן!.. אַךְ חֲלוֹם־שָׁוְא חָלְמָה… חֲלוֹם־תֹּפֶת… אָכֵן!

הוּא לְעוֹלָם לֹא יִבְגֹּד בְּאַהֲבָתוֹ וְהוּא לֹא עֲזָבָהּ..

הֵן הוּא כַּךְ אֲהֵבָהּ!… כַּךְ חִמֵּד אָז גְּמָמִיּוֹת־הַחֵן

בִּלְחָיֶיהָ לְנַשֵּׁק וְלִמֹץ, וּלְחַבֵּק גִּזְרָתָהּ הַנָּאֲוָה!…

מֶה הָיָה מִתְלוֹצֵץ בְּהִתְכַּסֵּה לְחָיֶיהָ בְּזִיו

חַכְלִילִי, בַּהֲחִלּוֹ לְ"הִשְׁתּוֹבֵב" בְּמִדָּה יְתֵרָה!..

מִתְּחִלָּה: בַּאֲחִיזָה בְיָדָהּ, וְאַחֲרֵי־כֵן בְּנִיב

נִבּוּל־פֶּה… אֲבָל הִיא הֵן תָּמִיד לוֹ תָּמִיד, הָהּ, וִתְּרָה!..

כֵּן הָיָה בִּנְשִׁיקוֹת וּבְחִבּוּק וּבְסִלְסוּל חַם ­– מֵרֹאשׁ,

וְאַחַר………..

… אֵל נוֹרָא! הֵן זֶה הוּא אַךְ חֶזְיוֹן־בַּלָּהָה ­– ­– ­–

­– ­– ­– ­– ­– ­– ­– ­– ­– ­– ­– ­– ­–

וְהַדֶּלֶת נִפְתַּחַת..

­– "מַדּוּעַ אֵחַרְתָּ עַד־בּוֹשׁ,

מַחְמַדִּי?.. הָהּ, מַה פֹּה הִתְמוֹגַגְתִּי בָּעֹצֶב וְרָעָה

בְּכָל עֵת הֵעָדְרֶךָ… מָה רַבּוֹת פֹּה סָבַלְתִּי בַּלָּט

מִפִּיּוֹת־הָרְכִילוֹת “הַכְּשֵׁרִים” שֶׁל אִשּׁוֹת הַ"סְּבִיבָה":

יְעָצוּנִי לְבָעֵר מִתֵּבֵל הָעוֹלָל זֶה הַקָּט,

“לְנַתֵּק פְּתִיל חַיֵּי “הַמַּמְזֵר” בְּעוֹדוֹ בָּעֲרִיבָה”…

אַךְ אֲנִי הִבְרַחְתִּין בְּחֶרְפָּה אָז, אִמַּצְתִּי אֶל לֵב

הַיַּלְדָּה, וּשְׁמַרְתִּיהָ מֵעַיִן־רָעָה צוֹפִיָּה

עַד־בּוֹאָךְ… לֹא הִרְגַּשְׁתִּי כָּל צַעַר כָּל כְּאֵב,

בְּתִקְוָתִי כִּי תָבוֹא וְשָׂמַחְתָּ בְּבִתְּךָ הַבְּרִיאָה,

הַיָּפָה, שֶׁגֻּמּוֹת־חֵן גַּם לָהּ, כְּשֶׁהָיוּ אָז לָאֵם…

הֵא בִתֶּךָ!… אַךְ לְאַט לָךְ… אַל נָא מִשְּׁנָתָהּ תְּעִירֶנָּה…

הַצָּעִיף רַק הָסִיר וְהַבִּיטָה וּרְאֵה הוֹד־פָּנֶיהָ…

­– “הַשֵּׁם”?

“שׁוֹשַׁנָּה”! שֵׁם אִמִּי הַמֵּתָה… זֶה שָׁנָה שֶׁאֵינֶנָּה…

אַךְ… יָקָר… אַל… תַּעַזְבֵנוּ..!? ­– ­– ­–

וּבְחִיל מִזְדַּעְזֵעַ הַגֵּו

הַכָּפוּף… תִּנָּעֵר וְתַבִּיט נִדְהָמָה סְבִיבוֹתֶיהָ,

וּבְפָגְשָׁה בַּעֲרִיסָה ­– תִּתְעוֹדֵד, וּבְתוֹחֶלֶת בַּלֵּב

וּבַמַּחַט בַּיָּד הִיא מְחַכָּה כִּי יָשׁוּב עוֹד אֵלֶיהָ…

1900

עַתָּה הִנָּךְ שָׁבָה אֵלַי עֵת כָּל לִבִּי

בְּנִכְלֵי רִשְׁעַת לִבֵּךְ שֻׁבַּר כְּבָר לִרְסִיסִים,

אַחֲרֵי שֶׁחֲבַצֶּלֶת־אַהֲבָתִי קָמְלָה

וְהֵיכַל מִקְדַּשׁ לִבִּי נֶהְפַּךְ לְגַל־כְּפִיסִים.

עַתָּה, אַחֲרֵי הָיוּ לְגֹעַל־נֶפֶשׁ לָךְ

מִשְׂחַק־הָעֲגָבִים וְחַיֵּי הַשִּׁכָּרוֹן,

שָׁבָה אֵלַי אַתְּ וּמְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָתִי,

בְּכָרְעֵךְ וְחַבְּקֵךְ רַגְלַי, קָרְבַּן־הָעִוָּרוֹן!

בּוֹכָה אַתְּ, מִתְחַנְנָה “לִשְׁכֹּחַ הֶעָבָר”,

חֶמְלָה דוֹרֶשֶׁת אַתְּ לְפֶשַׁע יַלְדּוּתֵךְ…

אֲבָל בִּהְיוֹת לִבִּי עוֹד עֵר לִמְשְׁאֲלוֹתָיִךְ ­–

הַאִם יָדְעָה חֶמְלָה אֵלַי אָז פַּחְזוּתֵךְ?

לָעַגְתְּ אָז לִדְמָעַי, חֶמְלָה נָשָׁה לִבֵּךְ

צְחוֹק־בּוּז הָיָה מַעֲנֶה אֲזַי עַל תְּחִנָּתִי;

חַיַּי אֵינָם חַיַּיִךְ ­– אָז הָיִית אוֹמֶרֶת ­–

מַה שֶׁמְּבַקֶּשֶׁת אַתְּ אֵינָהּ בִּמְחִיצָתִי…

רַק שָׁם שָׁאַפְתְּ תָּמִיד, אֵלֵימוֹ רַק לִבְּבוּ

אֶת רַעֲיוֹנוֹת לִבֵּךְ תָּמִיד כָּל מַאֲוַיָיִךְ;

בָּהֶם תִּהְיִי מְרֻצָּה, חָפְשִׁית תִּהְיִי רַק שָׁם,

בֵּינָם בְּעַצְמֵךְ תְּהִי גְבֶרֶת מִשְׁאֲלוֹת חַיָּיִךְ.

וְעָמֹק טֻבַּעַתְּ אָז, מֻכָּה בַּסַּנְוֵרִים…

אֵלִי! מָה אָז סָבַלְתִּי! מַה שְּׁנָתִי נָדְדָה

בְּלֵילוֹת־הָאֹפֶל אֵלֶּה, מְלֵאֵי יֵאוּשׁ קוֹדֵר,

לְאוּטֵי צֶאֱלֵי־זְוָעָה!.. קְלָלָה אָז רָעֲדָה

עַל שִׂפְתוֹתַי לְעִתִּים, אֲבָל לֹא קִלַּלְתִּיךְ!..

תָּמִיד בָּכִיתִי רַק, לֵאלֹהַּ הִתְחַנַּנְתִּי

כִּי יוֹצִיאֵךְ מַהֵר מֵחוּג־הַשִּׁכָּרוֹן

וְשַׁבְתְּ אֶל עַמֵּךְ… אָכֵן! אָז בָּךְ עוֹד הֶאֱמַנְתִּי!…

אַךְ אַתְּ טֻבַּעַתְּ!.. אָז נִשְׁמַע גַּם לַעֲגֵךְ

עַל מַכְאוֹבֵי לִבִּי, סָבַלְתִּי בִּגְלָלֵךְ;

וּבְלִי בוּשָׁה הוֹדַעַתְּ כִּי אַחֶרֶת אָתְּ,

בִּמְחִיר יָקָר מְאֹד קָנִית לָךְ גּוֹרָלֵךְ.

הוֹרַיִךְ מֵתוּ ­– וְאַתְּ לֹא בָאת גַּם לִבְכּוֹתָם!

אֲנִי בָכִיתִי אָז בָּדָד עַל שְׁנֵי קְבָרִים;

אוּלָם בַּיּוֹם הַהוּא חָדַלְתִּי לָךְ לִסְפֹּד,

כָּלִיל מָחִיתִי שְׁמֵךְ מִלֵּב בֵּין הַבְּתָרִים.

וּבוֹשׁ אֲנִי עַתָּה לָשֵׂאת לָךְ מֵחֶמְלָה,

לְאָהֲבֵךְ ­– אַחֲרֵי שָׂנְאִי אוֹתָךְ יָמִים רַבִּים ­–

אִירָא… עִזְבִינִי! אַל תַּעֲלִי צְלָלִים מֵתִים

מִקֶּבֶר, שֶׁעָלוּ עָלָיו כְּבָר עֲשַׂבִּים!..

1901

פַּרַבּוֹלָה.

(מקדש לר. צי­–ל­–ן).

עַמּוּדֵי הָאָבָק בַּמִּדְבָּר מִתְחוֹלְלִים,

וְעַד מִפְלְשֵׂי הֶעָבִים בִּסְעָרָה מִתְגּוֹלְלִים

וְעַל דַּרְכָּם בְּסַלְעֵי־הַמָּנוֹר מִסְתּוֹלְלִים

וּמְשַׁבְּרִים וּמְנַתְּצִים שָׁם הַכֹּל;

וּבְחֶרְדַּת־הַזְּוָעָה, בָּרְעָמִים הַמְבַלְבְּלִים

בַּסְּעָרוֹת וְזִקִּים וְרוּחוֹת הַמְטַלְטְלִים,

בַּקּוֹלוֹת וּצְעָקוֹת הַחוֹדְרִים וּמְחַלְחֲלִים ­–

בַּמִּדְבָּר יִשָּׁמֵעַ הֵד־קוֹל:

מִקַּדְמֵי־הַיָּמִים בִּישִׁימוֹן־הַקְּדוּמִים

מִתְבּוֹדֵד חַי, אֶזְרַח־הַמִּדְבָּר;

הוּא בָרַח מֵאֹהֲבָיו וַיַּעֲזֹב גַּם אֹיְבָיו

וּתְלָאוֹת גּוֹרָלֵהוּ הַמָּר.

וְהוּא מָצָא לוֹ מַרְגֹּעַ בְּהִתְפַּלְלוֹ שָׁם לֵאלֹהַּ

וּבְסַגְּפוֹ גְוִיָּתֵהוּ לָרֹב;

וְקוֹלוֹת בִּכְיוֹתָיו וְיִלְלַת תְּפִלּוֹתָיו

כָּל חַיָּה הֶחֱרִידוּ וָעוֹף.

הוּא בָכָה וַיְבַכֶּה, וּכְמַעְיָן מְפַכֶּה

הִשְׁתַּפֵּךְ בְּקִרְבֵּהוּ הַלֵּב;

וְיֵשׁ־אֲשֶׁר גַּם קְלָלוֹת נוֹרָאוֹת וְאָלוֹת

הִתְפָּרְצוּ מֵחָזֵהוּ בִּכְאֵב. ­–

אוּלָם פַּעַם בַּלַּיְלָה, עֵת כּוֹכְבֵ־אוֹר מִמַּעְלָה

תָּעוּ בִּישִׁימוֹן זֶה הַנָּם

וּמַחֲנוֹת זְאֵבֵי־עֶרֶב הִגִּיחוּ לַטֶּרֶף

וּנְמֵרִים שָׁאֲפוּ אָז לַדָּם, ­–

וַיִּשְׁכַּב הַבּוֹדֵד, בַּמִּדְבָּר ­– הַנּוֹדֵד,

וַיִּישָׁן כְּדַרְכּוֹ עַל שֵׁן־צוּר, ­–

הִתְחַלְחַל אָז כֻּלּוֹ בִּרְאֹתוֹ מִמֻּלוֹ

שְׁתֵּי עֵינַיִם נוֹצְצוֹת לוֹ כֶּאוֹר.

וַיַּחְפֹּץ לִתְעוֹרֵר… אוּלָם קוֹל רַךְ שׁוֹרֵר

וַיַּפֵּל עַל עֵינָיו חַבְלֵי־שְׁנָת…

וְהַשִּׁירָה עוֹד גָּדְלָה וָרוֹם הִתְגַּלְגְּלָה

וַתְּמַלֵּא הַיְשִׁימוֹן בְּהֵד־רָז,

וּלְנֶגְדּוֹ אָז עָמְדָה מְכַשֵּׁפָה נֶחְמָדָה

וַתְּשׁוֹרֵר לוֹ שִׁירָה בְּקוֹל רָם;

וַתִּקְרָא וַתְּלַבֵּב וַתְּסַלְסֵל וַתְּחַבֵּב

הַנָּזִיר הַחִוֵּר הַנִּרְדָּם:

­– "שׁוּב, נָזִיר, לַתֵּבֵל!

­– “לָעוֹלָם הָאָפֵל?” ­–

­– “לַחַיִּים!” ­– "לְחַיֵּי־בֹץ הָהֵם?

“לֹא אוּכָל! זֶהוּ מָוֶת!” ­– וּפֹה תאמַר שָׁבֶת

"לִנְצָחִים בְּלִי אָחוֹת וּבְלִי אֵם,

“בְּלִי רַעְיָה נֶאֱמָנָה?” ­– "אֲחוֹתִי ­– עֲנָנָה,

"הוֹרָתִי ­– אֲדָמָה, שֵׁן־הַצּוּר

"רַעְיָתִי… ­– “וּבָנִים נֶחְמָדִים, נַעֲמָנִים?”

­– “הַשְּׁפִיפוֹן, הָעַקְרָב וְהַגּוּר!”

­– וְתַעֲנֻגֵי הָאַהֲבָה?" ­– "בִּזְרֹעוֹת בַּת־חַוָּה?

­– הֲבָלִים, הוֹנָאָה רַק וָשָׁוְא!" ­– ­–

­– ­– ­– ­ ­– ­– ­ – ­– ­–

וּבַלָּאט מִתְקָרֶבֶת אֵלָיו הִיא, מְלַבֶּבֶת

וְשָׂמָה אֶת יָדֵהוּ בַּכָּף

וּמְסַלְסֶלֶת רֹאשֵׁהוּ, מְנַשֶּׁקֶת מִצְחֵהוּ

וּבְאָזְנוֹ הִיא לֹחֶשֶׁת לוֹ אַט:

הוֹ, עֲזֹב הַשְּׁמָמָה וִישִׁימוֹן הַדְמָמָה!

הַחַיִּים ­– מְלֵאֵי עֹנֶג וּלְשַׁד!

מַה נְעִימִים הֵם וְיָפִים! זוּ לְחִישַׁת עֲנָפִים

"וּצְלִילֵי זְמִיר־הַלַּיִל הָרַךְ

וּמַשַּׁק מַעְיָנִים וּמְרוּצַת עֲנָנִים

וְהֶמְיַת קוֹל הָרוּחַ הַצַּח

וְגַלְגַּל הָרְעָמִים ­– גַּם לֵילוֹת גַּם יָמִים

לַחַיִּים שָׁם קוֹרְאִים הֵם הַכֹּל…"

וְהוּא מַאֲזִין לִדְבָרֶיהָ וְצִלְצַל זְמִירוֹתֶיהָ,

וּמַרְגִּישׁ כָּל כִּשּׁוּף זֶה הַקּוֹל,

הַקּוֹרֵא בוֹ בַכֹּחַ בַּלֵּב וּבַמֹּחַ

וּמְעוֹרֵר לְחַיֵּי־עֵדֶן לָעַד…

וְהִיא מְסַלְּסֶלֶת רֹאשֵׁהוּ, מְנַשְֶּׁקֶת מִצְחֵהוּ

וּבְאָזְנוֹ הִיא לֹחֶשֶׁת לוֹ אַט:

"הַחֲזִיקָה בְיָדִי וְשׁוּב־נָא עִמָּדִי

"לַתֵּבֵל; כָּל תַּעֲנוּג, כָּל יְקָר

"לא אֶמְנַע אָז מִמֶּךָ; וַאֲנִי אֶנְצָרֶכָּה

“מֵאָסוֹן וּמִצַּעַר וָצָר…”

וְהוּא מַאֲזִין לִדְבָרֶיהָ וְצִלְצַל זְמִירוֹתֶיהָ

וְכִשּׁוּף אִמְרוֹתֶיהָ הָרָב

וּמְנַסֶּה לְקוֹמֵם אֶת גּווֹ הַדּוֹמֵם

מֵעַל סֶלַע־הַצּוּר… אַךְ לַשָּׁוְא!

וְהִיא קוֹרְאָה וּמְלַבֶּבֶת: "הוֹ, רַב לָךְ פֹּה שֶׁבֶת

"בִּתְפִלָּה, בְסִגּוּף וּבַצּוֹם!

"נְמַהֲרָה־נָא וְנָשׁוּב אֶל חַיִּים וְאֶל טוּב

“כָּל הָאָרֶץ, לָעֹנֶג וָחֹם…”

וְהוּא מְנַסֶּה לְקוֹמֵם אֶת גֵּווֹ הַדּוֹמֵם ­–

וּבְשָׁבָץ מִזְדַּעְזַע בּוֹ הַלֵּב:

“הָהּ, לָקוּם לֹא אוּכָל עוֹד!” ­– קוֹרֵא הוּא נִבְהָל:

“כִּי נִצְמַד כְּבָר לַסֶּלַע הַגֵּו!…”

וּפִתְאֹם בִּבְכִיָּה אֲיֻמָּה הוֹמִיָּה

הוּא נוֹתֵן אֶת קולֵהוּ הָרָם, ­– ­–

וּמֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ וּמְרִי־תַרְדֵּמָתוֹ

וּמַבִּיט לַמִּזְרָח וְלַיָּם ­­– ­–

וְהַקּוֹסֶמֶת נֶעֶלְמָה, וּסְבִיבוֹ הַשְּׁמָמָה

בְּלִי תִכְלָה מִשְׂתָּרַעַת וּגְבוּל…

מִמַּטָּה וּמִמָּעְלָה ­– יְשִׁימוֹן־עַד וָלָיְלָה,

וּתְהוֹם־רִיק מֵאַחֲרָיו וּמִמּוּל…

*

וּבְלֵיל זֶה הַכֶּסֶא בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה

תִּתְחוֵֹלל בַּמִּדְבָּר הַנּוֹרָא חֲרָדָה,

בְּעַמּוּדֵי הָאָבָק תִּתְבּוֹלֵל עֲנָנָה,

קוֹל הָרַעַם נִשְׁמָע, מִתְגַּלְגֵּל בִּרְעָדָה

מִמְּרוֹמֵי הַשָּׁמַיִם עַד עֹמֶק־הַתְּהוֹם;

אָז יִשְׁכַּב הַנָּזִיר עַל חַלְּמִישׁ מִשְׁכָּבו

הַקּוֹסֶמֶת תָּבוֹא אָז וְשָׁרָה שִׁירוֹתֶיהָ,

מִסִּלְסוּל רֹךְ יָדֶיהָ יִרְעַד בּוֹ לְבָבוֹ,

אַךְ לָקוּם שָׁוְא יַעֲמֹל וְלָלֶכֶת אַחֲרֶיהָ,

אָז יִבְכֶּה וְיִיקַץ ­– וְהִנֵּה רַק חֲלוֹם!..

1900

יֵשׁ רִגְעֵי־תַעֲלֻמָּה בְּחַיֵּי הָאָדָם הָאֹבֵד.

שֶׁכָּל חֲמֻדּוֹתָיו בֵּין גַּלֵּי הַחַיִּים נִגְזְרוּ,

וְהֵיכַל אֱלֹהָיו וּנְבִיאָיו בִּסְעָרָה נֶחֱרַב

וּבְרוּחוֹת מַמְאִירוֹת גַּם פְּלֵיטַת הָרְסִיסִים נִפְזְרוּ,

וְאַף גַּם זֵכֶר מִכָּל תִּקְוֹתָיו לֹא נִשְאַר בַּתֵּבֵל,

אַף אֶחָד זִיק קָטָן לֹא יָאִיר עוֹד מַחֲשַׁכֵּי חַיֵּיהוּ;

וּמִמֶּנּוּ נִכְחַד גַּם מַה קֵּץ נְדוּדָיו כְּצֵל־לָיִל.

מַה קֹּשֵׁר עוֹד אֶל חַיֵּי־הַכְּלָל הַזָרִים אֶת נַפְשֵׁהוּ?

וְהוּא גוֹזֵר לָשִׂים קֵץ לְיִסּוֹרֵי תְנוּעָתוֹ בְּמַעְגַּל

הַקְּסָמִים. שֶׁמְּאוּם לֹא יִתֵּן לְנַפְשׁוֹ הַנִּלְאָה:

וְהָלַךְ אֶל הַנַּחַל לַטְבִּיעַ בְּמֵימָיו בְּדִידוּתוֹ,

לְהִנָּפֵשׁ בַּמְּצוּלָה הַקָּרָה וּלְהַשְׁקִיט בְּצִלָּהּ

לְבָבוֹ הַנִּגְרָשׁ, הַבֹּעֵר בְּאֶשׁ־שִׂנְאָה אֶל עַצְמוֹ,

וְהוּא נִצָּב אָז עַל חוֹף זֶה הַנַּחַל וְשֹׁאֵף אֶל הַמָּיִם,

וּמֵעִיף מֶבָּטוֹ הָאַחֲרוֹן סְבִיבוֹתָיו ­– לִפְרֵדָה…

וּפִתְאֹם לוֹ יוֹפִיעַ מַחֲזֶה הַמַּרְהִיב הָעֵינָיִם:

עֵץ נָאֶה אוֹ שׁוֹשָׁן הַנּוֹתֵן נִיחוֹחוֹ מֵרָחוֹק

אוֹ יוֹנֵק הַמּוּבָל בַּעֲרִיסַת יַלְדוּתוֹ, אוֹ עַלְמָה

הַמְמַהֶרֶת לָלֶכֶת, שְׂמֵחָה וְעַלִּיזָה בַּחַיִּים,

וְהוּא פוֹגֵשׁ מֶבָּטָהּ הָעוֹטֶה אוֹר־נְעִימוֹת כַּשַּׂלְמָה

הַלְּבָנָה הַמְכַסָּה הַגְּוִיָּה הַלֵּזוּ הַבְּרִיאָה ­– ­–

וְהוּא שָׁב מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ אָז כָּרֶגַע וְאוֹמֵר: לֹא אָמוּת,

כִּי אֶחְיֶה עוֹד בִּשְׁבִיל זֶה הָעֵץ, הַשּׁוֹשָׁן, הַיּוֹנֵק,

בִּשְׁבִיל זוּ הָעַלְמָה עוֹד יִסְבֹּל לְבָבִי הָרָמוּס!"..

וְאַף כִּי לֹא נִכְחַד מֶנּוּ אָז ­– הָאֹבֵד הַמְיֻתָּר! ­–

כִּי כָל הַמַּחֲמַדִּים הַלָּלוּ לֹא שֶׁלּוֹ הֵם אַף רֶגַע;

כִּי לָעַד לֹא יַרְשׁוּהוּ אֵל, שֶׁלָּהֶם הֵם, לִתְעַנֵּג

עֲלֵיהֶם בְּהִתְעַטֵּף בּוֹ נַפְשׁוֹ מֵרֵיקוּת וּמִפֶּגַע…

וְהוּא עוֹזֵב אָז הַחֹף, מִתְנוֹדֵד, כְּצֵל, בֵּין הֶהָמוֹן

הַדּוֹחֵף וְהוֹמֶה וְרוֹגֵשׁ מִשִּׁפְעַת מַאֲוַיִּים,

וְהוּא הוֹלֵךְ וְנִדְחָף בֵּינֵיהֶם כְּמוֹ נָחוּץ שָׁם גַּם הוּא…

הֲתוּכְלוּ לִי לִמְצֹא אֶת פִּתְרוֹן זוֹ חִידַת־הַחַיִּים?

1900

מקדש לי. ל. פרץ.

בַּלַּדָה.

א.

עַלִּיזִים וּשְׁכוּרִים מִיֵּינָם הִתְעַנְּגוּ עַל מַלְכָּמוֹ בְּנֵי־שְׁכֶם,

שֶׁיָּשַׁב עַל כִּסֵּא הַמְּלוּכָה וַיַּבֵּט בִּנְאָצָה בִּפְנֵיהֶם:

הִנֵּה זֹה הָעֵדָה הַשְּׁפָלָה, הַמְפַזֶרֶת כָּבוֹד לוֹ וָעֹז,

הַנְּכוֹנָה עֲפַר רַגְלָיו גַּם לַחֵךְ בְּתִתּוֹ בַשַּׁרְבִיט לָמוֹ אוֹת;

הִנֵּה אֵל הָרֵיקִים וּנְבָלִים, שֶׁקָּנָה אַהֲבָתָם לוֹ בִּמְחִיר,

עֵת רָצְחוּ עַל פִּיו שִׁבְעִים אֶחָיו וַיְאַבְּדוּ לְמוֹשִׁיעָמוֹ כָּל נִיר,­–

בֶּאֱמוּנַת רִגְשׁוֹתָם לֹא יַאֲמִִין לָעוֹלָם, שְׁבוּעָתָם לוֹ­–מִשָּׁוְא!

אַךְ נְחוּצִים הֵמָּה לוֹ כְּנָחוּץ לַשְּׁדֵמָה הַיְבֵשָׁה אֵד־הָעָב,

כִּנְחִיצוּת הַכְּלָבִים לַשּׁוֹעֵר, לָרַכָּב ­– חָח וָמֶתֶג וָשׁוֹט,

לַתַּלְיָן הָאַכְזָר ­– חֲבָלִים, לֶעָרִיץ ­– נְחֻשְׁתַּיִם וָמוֹט.

אָכֵן בָּא יוֹם אָשְׁרוֹ הַמְקֻוָּה, שֶׁחָלַם בְּהָקִיץ וּבַחֲלוֹם:

לַנָּקֵם מֵאֶחָיו הַגֵּאִים, שֶׁתָּמִיד בּוֹ הִבִּיטוּ מֵרוֹם,

בַּחֲדַל־הָאִישִׁים הַפֹּחֵז, “בֶּן שִׁפְחָה” נְמִבְזֶה וּבְלִי־שֵׁם

בְּלִי אַהֲבַת־אָב וְהַמִּשְׁפָּחָה, וּמְקֻלָּל־עַד בְּפֶשַׁע הָאֵם!..

לִנְקָמָה שָׁאֲפוּ בַּחֲלוֹם וּבְהָקִיץ בּוֹ כָּל עוֹרְקֵי־הַלֵּב,

כִּשְׁאֹף מַלְאַךְ־הַמָּוֶת לְצֵידֵהוּ, כִּשְׁאֹף לְדַם־הַטֶּרֶף ­– הַזְּאֵב,

וַיִּקֹּם! ­– ­–

מָה הַבֵּט אָז הִבִּיטוּ אֵלָיו בִּתְחִנָּה וּבְרֹךְ,

בְּשָׁכְבָם מוּכָנִים כְּבָר לַטֶּבַח עַל אֶבֶן־הַהֶרֶג: ­– "חֲשׂךְ

מִדָּמִים, אָח נָעִים, וַחֲדָל! הֲתַחְפֹּץ מֶמְשָׁלָה לָךְ וָהוֹד?

הֲתֹאבֶה יְרֻשַּׁת אֲבוֹתֵינוּ? כַּרְמֵימוֹ, שְׂדוֹתֵימוֹ? אוֹ כְּבוֹד

הַבְּכוֹרָה? קַח הַכֹּל! וְאַל תַּשְׁכִּיר לְחִנָּם נָא הַחֶרֶב בַּדָּם!

פֶּן תִּהְיֶה עוֹד כְּקַיִן הַנָּד, פֶּן יִשָּׂא עֲוֹנְךָ כָּל הָעָם!"..

­–"אַל חֶמְלָה"!­– אָח נָעִים! הוֹ, נָא זְכֹר בַּחֲמָתְךָ שֵׁם אָבִינוּ הַמֵּת…

מַה כִּרְסְמוּ לְבָבוֹ דִבְרֵיהֶם, מָה רָעַד אָז גֵּוֵהוּ בִּרְתֵת…

אַךְ שְׁאִיָפה לְדָמָם בּוֹ לֹא נָחָה וְהִקְשָׁה בּוֹ לִבֵּהוּ מִצּוּר:

­– “אַל חֶמְלָה! מוֹת תָּמוּתוּ!”… רַחֶם נָא! מִפְּנֵי צֵל אָבִינוּ, הוֹ, גּוּר!­–

­– ­– ­ – ­– ­– ­– ­– ­– ­– ­– ­– ­– ­ –

"הֲבָלִים! הַחֶמְלָה הִיא חֻלְשָׁה רַק, הַנֹּחַם הוּא רֶגֶשׁ־שֶׁל־זְבוּב,

כֵּן רֹעֵד הֶעָלֶה הַנִּדָּף, מִתְחַלְחֵל כֵּן בָּרוּחַ הַסּוּף…

אַל חֶמְלָה וְאַל נֹחַם! זַמְּרוּ־נָא, הָרִיעוּ שִׁירוֹת־גִּיל בֶאֱיָל!

הַשְׁמִיעוּנִי, נְבָלִים, תִּשְׁבָּחוֹת! רוֹמֲמוּ מִפְעָלַי אֶל שְׁמֵי־עָל!

יְדַעְתִּיכֶם! זֶה כַּסְפִּי הַדּוֹבֵר וּמְפַזֵּר לִי רוֹמְמוֹת וּכְבוֹד־אֵל; ­–

אַךְ יוּשַׁר, יְרֹעָע כָּל עֲדֶן לֹא נִדְמֵיתִי בַּבּוֹר הָאָפֵל"…

וּזְמִרוֹת, מַחֲמָאוֹת חֲנֵפִים, הַמְזַמְּרִים וּמְשַׁבְּחִים בִּמְחִיר

עוֹד הַרְבֵּה רָעֲמוּ בִּתְרוּעָה, וַחֲנִיפוֹת ­– בְּקוֹל זֶמֶר וָשִׁיר;

וַעֲנוֹת שִׁכּוֹרִים מִיֵּינָם, מִצְהֲלוֹת בְּנֵי־בְלִיַּעַל בָּאֹם

הֶחֱרִישׁוּ יְלֵל הַנִּרְצָחִים, עַד הוֹפִיעַ לְמָחֳרָת אוֹר־הַיּוֹם.

ב.

הַצְּפִירָה אַךְ הֵאִירָה לְמָחֳרָת, וְהַשְּׁכוּרִים הִתְפַּלְּשׁוּ עוֹד בַּקִּיא,

קוֹל נִשְׁמַע בָּרָמָה מֵעַל רֹאשׁ־הַגְּרִזִים, כְּקוֹל־רַעַשׁ מִפִּי

הַר־הָאֵשׁ מִתְפָּרֵץ, הַנֹּהֵם בְּנַהֲמַת קוֹל הַשַּׁחַל, הַדֹּב

וּמַרְעִים בְּגַלְגַּל־הָרְעָמִים וּמַחֲרִישׁ כָּל מֶרְחַב הָ"אֵין־סוֹף":

"הִתְעוֹרְרוּ, שִׁכּוֹרֵי הַחֲנוּפָה, וְהַאֲזִינוּ אֵלַי בַּעֲלֵי־שְׁכֶם,

אִם עוֹד רֵיחַ יֵינְכֶם לֹא הֵמִית כָּלִיל רֶגֶשׁ־מוּסָר בִּלְבַבְכֶם!

אִם עוֹד יֵשׁ בֵּינֵיכֶם אִישׁ אֶחָד לֹא מָכַר כָּל נַפְשֵׁהוּ לֶאֱלִיל-

הַזָּהָב הַנִּבְזֶה, שֶׁהַרְבֵּה חֲלָלִים כְּבָר בְּעַמֵּנוּ הִפִּיל,

מֵהַיּוֹם שֶׁהֵמִיר עַם שָׁלֵם אֵל חַיֵּי־עַד בְּעֵגֶל־הַפָּז

וַיַּחֲלֵף בִּפְסִילִים מוּפָזִים הַמָּאוֹר שֶׁבְּחֻקֵּי אֵשׁ־הַדָּת! ­–

הוֹ, הָסִירוּ יֵינְכֶם מֵעֲלֵיכֶם, עָרִיצִים, וְהַקְשִׁיבוּ אֵלָי!

הִתְעוֹרְרוּ מֵחֶלְאַת שִׁכְרוֹנְכֶם ­– וְיִשְׁמַע אֲלֵיכֶם אֲדֹנָי…"

וְעַל מַצַּע־תִּפְאַרְתּוֹ הַטּוֹבֵעַ בְּתַמְרֻקֵי הַבּשֶֹׁם וָמוֹר,

מִשְׂתָּרֵעַ שׁוֹכֵב אֲבִימֶלֶךְ וְחוֹלֵם לוֹ בַשְּׁנָת חַיֵּי־אוֹר

שֶׁל כָּבוֹד וּתְהִלָּה וּגְדֻלָּה וּמִשְׁתֵּי־מַשְׁמַנִּים עַד אֵין־קֵץ ­– ­–

וּפִתְאֹם קוֹל שׁוֹמַעַת אָזְנוֹ הַחֹלֵם וּמֹחֵץ כִּבְרַק־חֵץ:

"הוֹ, הָקִיצָה, רוֹצֵחַ מִמֶּתֶק שְׁנָתְךָ וְהַאֲזִינָה עָדָי!

אָנֹכִי הַקָּטָן, הַיָּחִיד שֶׁנִּשְׁאַר מֵאַחֶיךָ עוֹד חָי…

אָנֹכִי הֵן רָאִיתִי בְּשָׁלְפְּךָ חַרְבְּךָ הַמְלֻכְלֶכֶת בַּדָּם

עַל צַוְּארֵי בְנֵי אָבִיךְ, נָבָל, וַתַּשְׁכֵּר בִּדְמֵיהֶם כָּל הָעָם;

הֲתִקְרָא נִצָּחוֹן לְזֶה הָרֶצַח? מִלְחֶמֶת גִּבּוֹר ­– לְזֶה הַשּׁוֹד?

הוֹ, אֻמְלָל! גַּאֲוָתְךָ הָרֵיקָה לָאֲטָה עַפְעַפֶּיךָ בַּלּוֹט,

וַתּאמֶר כִּי דַיּוֹ, רַק עֱזוּז־עָרִיצִים לָךְ לָשֶׁבֶת עַל כֵּס

הַמִּשְׁפָּט, בִּצְדָקָה וּגְבוּרָה שֶׁרָכַשׁ לוֹ אָבִינוּ הַמֵּת!..

הַתְדַמֶּה כִּי מְקַנֵּא אֲנִי בָּךְ? הוֹ, הָקִיצָה, אֻמְלָל, נָא וּשְׁמָע:

הָעֵצִים גָּזְרוּ אמֶר לִמְשֹׁחַ לָהֶם מֶלֶךְ מֵגִין מֵרָע,

וַיֵּלְכוּ לַתְּאֵנָה וְלַזַיִת וְלַגֶּפֶן, כִּי תִמְשֹׁלְנָה בָּהֶם…

הֲתֵדַע מֶה עָגוּם? "לֹא שְׂרָרָה מְבַקְשִׁים עֲצֵי־פֶרִי לָהֶם:

מוֹעִילִים וּנְחוּצִים הֵם בְּפִרְיָם, בַּתִּירוֹשׁ וּבַשֶּׁמֶן הַצַּח,

תְּנוּבָתָם הַטּוֹבָה מְרוֹמַמְתָּן בְּפִי זָקֵן וְהַיֶּלֶד הָרַךְ;

וַיֵּלְכוּ הָעֵצִים לָאָטָד, וְהוּא נֵאוֹת לְהַחֲסוֹתָם גַּם בַּצֵּל…

לֹא, אָטָד! לֹא קִנְאָה מְעוֹרְרָה בִי גְּדֻלָּה הַקְּנוּיָה לָךְ בִּילֵל

הֲרוּגִים חַלָּשִׁים, נִרְצָחִים וּבִדְמֵי אַנְשֵׁי־צֶדֶק וְשָׁלוֹם,

לֹא קִנְאָה מְעוֹרֵר הַשּׁוֹדֵד שֶׁנִּבְחַר עַל יְדֵי פְּלִיטֵי הָאֹם!..

אֲבָל אוי לָךְ, בֶּן־בּוּז, אָח נִפְשָׁע! הֲלֹא תָגוּר לָךְ מִִפְּנֵי יוֹם־הָאֵיד,

עֵת תִּשָּׂא גַּם אַתָּה גַּם עַמְּךָ כָּל כֹּבֶד עָרִיצוּת הַחֵטְא!..

הוֹֹ הִִכּּוֹֹנוּ, אַתֶּם גַּם בְּנֵי אָוֶן, מוֹכְרִים לֵב וָנֶפֶשׁ בִּמְחִיר

הָרוֹמְסִים מֵי־דִּמְעָה כְּטִיט חוּצוֹת, דְּמֵי־אָדָם ­– עִם אַבְנֵי־הַגִּיר!

וְהִכּוֹנוּ כֹּהֲנֵי הַזָּהָב, כִּי קָרוֹב יוֹם שִׁלּוּם כְּבָר וָדִין

עַל שְׁתוֹתְכֶם דַּם דַּלִּים וּמְעֻנִּים, עַל סַחְרְכֶם בְּנַחֲלֵי־דֶמַע בַּחִין!

הוֹ, רִגְזוּ, יְלִידֵי הַתָּפְתָה! דְּמֵי אַחַי צוֹעֲקִים עוֹד לְיָה,

הֵם קוֹרְאִים לִנְקָמָה!.. הִשָּׁמְרוּ, אֲרוּרִים, לִמֻּדֵי הָרָעָה!" ­– ­– ­–

­– ­– ­– ­– ­ – ­– ­ – ­– ­– ­– ­– ­–

*

וַתַּעֲבֹרְנָה שְׁנוֹת רִיב וּמִלְחֶמֶת אַחִים, וּבַקֶּרֶת תֵּבֵץ

בְּיוֹם אֶחָד בָּא עַל מֶלֶךְ־הָעֲבָדִים וְעַל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ ­– הַקֵּץ…

1901

שִׁירָה חֲדָשָׁה שִׁבְּחוּ, גְּאוּלִים! (רבי יהודה הלוי).

עִדָּנִים וְיוֹבְלוֹת וְדוֹרוֹת נָם שְׁנָתוֹ יְשִימוֹן־הָעֲרָב,

הַלָּאוּט בַּעֲבִי־עֲרָפֶל, הַשָּׁקוּעַ בָּאֵלֶם הָרָב;

רַק יִלְלַת הָאֹחִים וּלְחִישַׁת הָעַקְרָב וְהַפֶּתֶן בַּחוּר

לִפְעָמִים עוֹד הִפְרִיעוּ דִּמְמַת זוּ הַקֹּדֶשׁ מִנְּקִיקֵי־הַצּוּר,

בִּתְעַנֵּג הַטּוֹרְפִים עַל טַרְפָּם אוֹ בְצֵאתָם מִדֵּי־עֶרֶב לָעַד:

זוּ יִלְלוּ נְשׁוּכִים חַלָּשִׁים בְּהִמָּצוֹת מִקִּרְבָּמוֹ הַלְּשַׁד ­–

אַךְ הַכֹּל חִישׁ נֶאֱלַם כִּלְפָנִים וַיִּדֹּם בִּישִׁימוֹן זֶה הַיְקוּם,

כְּמוֹ נִקְפָּא, הִתְאַבֵּן וְנגְלַד בּוֹ הַכֹּל מִמַּטָּה וּמֵרוֹם.

אֲבָל פַּעַם הוֹפַע בַּמִּדְבָּר הַנּוֹרָא הַלָּזֶה עַמּוּד־חוֹל,

שֶׁגָּדַל, הִתְרַחֵב, הִתְעַלָּה וּבְתוֹכוֹ הִתְגַּלְגֵּל גַּם הֵד־קוֹל ­–

וַיִּיקַץ מִשְׁנָתוֹ הַשְּׁלֵוָה בִּרְעָדָה יְשִׁימוֹן־הָעֲרָב

וַיִּתְמַהּ לְהַאֲזִין קוֹל־שִׁירָה, שֶֶׁבְּרַעַם הִבְקִיעָה הָעָב

וַתְּבַצְבֵּץ מֵעִמְקֵי־אֲדָמָה וַתַּרְתַּח גַּם נִבְכֵי תְהוֹם־הַיָּם;

וַיֶּחֱרַד הָעַקְרָב בַּמְּאוּרָה, וַיִּרְגַּז גַּם הַפֶּתֶן הַנָּם,

וַיַּבֵּט בְּעֵינָיו הַקְּטַנּוֹת סְבִיבוֹתָיו בְּתִמָּהוֹן אָז וָחִיל

וַיַּקְשֵׁב אֶל הַקּוֹל בְּיִרְאָה… וּלְנֶגְדּוֹ הִתְנָעֵר בְּזֶה שְׁבִיל

הַמִּדְבָּר הַשָּׁמֵם הַשְּפִיפוֹן וַיָּרֹק אֶת אַרְסֵהוּ מִפִּיו

בָּאֲוִיר הָרֹעֵשׁ, הַמָּלֵא סוֹד קוֹלוֹת מוּזָרִים בְּתוֹךְ נִיב

אֲנָשִׁים לַאֲלָפִים, לִרְבָבוֹת, שֶׁחָדַר מֵעַמּוּד זֶה הַחוֹל ­–

וּמָרוֹם וּמָרוֹם הִתְגַּלְגֵּל בִּגְבוּרַת־יָה וָרֶטֶט הַקּוֹל

וַיַּשְׁמַע אֶת שִׁירַת־הַחֵרוּת וּתְרוּעַת־נִצָּחוֹן בִּשְׁמֵי־רוֹם,

שֶׁהִרְעִימָה מִפִּי עֲבָדִים, בְּהִפָּתֵֵר לָמוֹ מֶתֶק־הַחֲלוֹם

שֶׁחָלְמוּ בְעַבְדוּתָם הַשְּׁפָלָה עַל מֶרְחַב הָאֲוִיר וְעַל דְּרוֹר,

עַל חַיִּים רַעֲנַנִּים וּבְהִירִים עַל אָבִיב צַח וָשֶׁמֶשׁ וָאוֹר:

זֶה שָׁר בָּרִאשׁוֹנָה עַם שָׁלֵם שִׁיר־מִזְמוֹר לִכְבוֹד חֹפֶשׁ־אֲוִיר

וַיְקַלֵּל וַיְנָאֵץ הָעְבדוּת וְכַבְלֵי הַנְּחֻשְׁתַּיִם ­– בַּשִׁיר…

וְעוֹד הָלְאָה וָהָלְאָה הָלַךְ בַּמִּדְבָּר הַנּוֹרָא זֶה הָעָם

וַיַּרְגֵּז הָעַקְרָב בַּמְּאוּרָה וַיַּחֲרֵד גַּם הַפֶּתֶן הַנָּם;

וּשְׁפִיפוֹן לֹא אֶחָד רַק יָרַק בּוֹ אַרְסֵהוּ וְעֻקְצֵהוּ ­– לַשָּׁוְא,

וְעַקְרַבִּים הֲמוֹנִים עוֹד פָּגַשׁ בְּמֶרְחֲבֵי יְשִׁימוֹן־הָעֲרָב,

שֶׁרָגְזוּ נוֹרָאוֹת בַּהֲעִירָם הֵד־קוֹל שִׁירַת־הַחֹפֶשׁ מִשְּׁנָת

וַיַּזְכֵּר לָמוֹ עַל מִשְׁפַּט־צֶדֶק וַיְדַבֵּר גַּם עַל רוֹמְמוּת־דָּת,

שֶׁאִסְּרָה לָמוֹ טֶרֶף וָצַיִד וְאִיְמָה גַּם עַל שְׁפִיכוּת־הַדָּם ­–

מָה רַָגַז הַשְּׁפִיפוֹן בַּנָּתִיב! מַה קָּצַף לִוְיָתָן אָז בַּיָּם!…

וְהוּא הוֹסִיף לְהִתְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר וַיְזַמֵּר לוֹ עוֹד זֶמֶר־הַדְּרוֹר

מִבְּלִי־שְׁעוֹת לַעֲקִיצַת הָעַקְרָב וּלְחִישַׁת גּוּר־הַפֶּתֶן בַּחוֹר.

וַתָּגֹזְנָה שָׁנִים כִּצְלָלִים וַיִּדֹּם גַּם לָרֶגַע הַקּוֹל,

שֶׁשִּׁבֵּר אֱזִיקֵי הָעַבְדוּת, שֶׁנִתֵּק חַבְלֵי כֹּבֶד־הָעֹל,

וַיִּישָׁן הַמִּדְבָּר אָז שֵׁנִית וַיִּשָּׁכַח זֶה זֶמֶר־הָעַד

וַיָּשׁוּבוּ חַיְתוֹ הַמִּדְבָּר אָז לִשְׁאֹף אֶל דַּם־טֶרֶף וָעַד ­–

אַךְ מַהֵר הִתְעוֹרֵר מֵחָדָשׁ הֵד שִׁירַת הַמִּדְבָּר בֶּאֱיָל

הָרֹעֵם שָׁם מֵעֵבֶר לַגֶּבַע וְנוֹקֵב מִמַּטָּה וּמֵעָל

וְיוֹרֵד עַד נִבְכֵי־הַתְּהוֹמוֹת וּבוֹקֵעַ עֲרָפֶל הָעָב

וּמַרְעִיד לִנְצָחִים בְּשִׁירַת־הַחֵרוּת יְשִׁימוֹן־הָעֲרָב…

1901

I

עוֹד יֶשְׁנוֹ הֵיכַל־קֹדֶשׁ בְּלִבִּי,

שָׁם אִוָּה לְשִׁבְתֵּהוּ לוֹ אֵל-

הָאַהֲבָה הָאַדִּיר; תְּפִלָּתִי

הוּא מַקְשִׁ­יב בְּדֻמִיַּת רָז־הַלֵּיל.

וּבִבְרֹחַ יוֹם־אוֹר מֵהָעֶרֶב

וְהַיְקוּם יִתְכַּסֶּה אָז בַּצֵּל ­–

בִּלְבָבִי יִפָּתֵחַ בַּקֶּרֶב

חִישׁ שַׁעַר־הֵיכָל לִפְנֵי אֵל.

אָז תִּרְעַשׁ מַקְהֵלַת הַזִּמְרָה,

יַעֲנוּ לָהּ הָעֵמֶק, הַתֵּל:

אִין קוֹל־נִיב מִסָּבִיב, אֵין אִמְרָה,

רַק תְּפִלָּה מִתְגַּעְגַּעַת לָאֵל.

II

צְאִי מַהֵר, חֶמְדָּתִי, מִנָּוֵךְ,

בּוֹאִי נָא אֶל הַדְרַת הֵיכָלִי;

שָׁם מִזְבֵּחַ הוּכַן לִלְבָבֵךְ,

לַקָּרְבָּן לְחִשְׁקִי תֵעֲלִי.

אַל תִּירְאִי מֵאֵשׁ תַּאֲוָתִי,

לֶהָבָה הִיא כָּל תּוֹךְ הַחַיִּים;

מֵאֶשׁ־יָהּ בִּי רֻקְּמָה נִשְׁמָתִי,

לְבָבִי הוּא אוֹצַר־מַאֲוַיִּים.

צְאִי מַהֵר, חֶמְדָּתִי, מִנָּוֵךְ! ­–

הֵיכָלִי בְּזִמְרָה כְּבָר סוֹאֵן;

עַל מִזְבַּח לְבָבִי לְבָבֵךְ

יַעֲלֶה שָׁם חִשְׁקִי ­– הַכֹּהֵן.

III

הַטִּי נָא אֶת רֹאשֵׁךְ עַל חָזִי

הַהוֹמֶה כִּתְהוֹם־יָם;

וַאֲגַלֶּה לָךְ בְּלַחַשׁ רָזִי

בִּרְתֹחַ הַדָּם.

אַל תַּמְרִי! אַל תַּרְבִּי שְׁאֵלוֹת

וּסְפֵקוֹת שֶׁל הַלֵּב!

הָלְאָה זְרִי מַחֲשָׁבוֹת אֲבֵלוֹת!

אַל דְּאָגָה וְאַל כְּאֵב!

לָמָּה לָךְ לִדְרֹש בָּעֲנָנִים:

“מֶה הָיָה וּמַה יְהִי?”

הַחַיִּים לָךְ נוֹתְנִים עֲדָנִים ­–

הָחִישִׁי נָא וּמְצִי!

אַל תְּסָרְבִי נָא וּמְצִי! הָרְגָעִים

יַעַבְרוּ חִישׁ כַּצֵּל;

עוֹד הִרְהוּר, עוֹד רַעְיוֹן לֹא נָעִים ­–

וּכְבָר גָּז לוֹ הַלֵּיל.

IV

לֹא אוּכַל לֹא אֶחְפֹּץ לַבְטִיחֵךְ

לֶאֱהָבֵךְ אַהֲבַת־עַד;

כִּי בְהָאִיר הַיּוֹם לֹא אַשְׁלִיכֵךְ

כַּצִּפּוֹר־דְּרוֹר הַבַּד.

הָאַהֲבָה ­– לֹא בֵית־הָאֲסוּרִים,

הַלֵּבָב אֵינוֹ כְלוּב;

הַחֻפְשָׁה הִיא חַיֵּי־הַנְּעֻרִים

כְּלַנֶּשֶׁר ­– הַמְּעוּף.

נִשְׁמָתִי הִיא דְבוֹרָה הַשֹּׁקֶדֶת,

הַמְבַקֶּשֶׁת לָהּ מִיץ:

הַיּוֹם הַפּוּאָה לָהּ נֶחְמֶדֶת,

וּלְמָחֳרָת־יוֹם ­– הַצִּיץ.

אַל תִּמְנְעִי, יַקִּירָה, עֲסִיסֵךְ,

כָּל עוֹד לֵב יַךְ בַּעְיָם;

לוּ אֶבְגֹּד בָּךְ, אַךְ עֲמִיתֵךְ

אֶשָּׁאֵר לָעוֹלָם.

1901

I

מִי יִתֵּן בְּאֵידִי, בַּעֲטֹף בִּי נַפְשִׁי, יָם גָּדוֹל לִי שֶׁל רֹק

וְיָרַקְתִּי בִּפְנֵי אֵל הַלֵּצִים הָעוֹשִׂים עַם גֹּוֵעַ לִצְחוֹק;

וְיָרַקְתִּי בִּפְנֵי אֵל הַקּוֹרְאִים נְבוּאָה לַהֲזָיוֹת־הַחֲלוֹם,

הָאוֹמְרִים כִּי בְצִלְצַל אֲמָרִים יִסְתְּמוּ מַעֲמַקֵּי־הַתְּהוֹם,

הַפּוֹעֶרֶת פִּי־קֶבֶר לִבְלֹעַ עַם־נִרְדָף מֵאָדָם וּמֵאֵל,

מִבְּלִי מְצֹא לוֹ גַּם אֶבֶן לִמְרַאֲשׁוֹתָיו, בְּלִי פְגשׁ בַּצָּיוֹן לוֹ אַף צֵל.

עַל עָצְמוֹ אֶת עֵינָיו ­– הֵם גֹּנְחִים ­– בְּלִי רְאוֹת הֲדַר עֵמֶק וָהָר,

עַל לִבּוֹ הַקְשׁוֹתוֹ ­– יִצְעֲקוּ ­– בְּלִי הַרְגֵּשׁ פִּרְחֵי קֶסֶם הַכָּר,

עַל עָזְבֵהוּ הַיֹּפִי, הַשִּׁיר, עַל נַפְשֵׁהוּ בֹּחֶלֶת בִּנְעִים

הַזִּמְרָה, הַחַיִּים, תַּעֲנֻגֵי הָעוֹלָם, עַל… אֵל־אֱלֹהִים!

תֵּן כֹּחוֹת לִי וִיכֹלֶת, אַחֲלַי, לְמַלֵּא בֶחָצָץ וּבְנִיר

פִּיּוֹת אֵל הַזֵּדִים הָאוֹמְרִים עַם רָעֵב לְהַשְׂבִּיעַ בַּשִּׁיר!..

“הוּא מְנָאֵץ הַחַיִּים” ­– וְחַיִּים לֹא יֵדַע מֵעַרְשֵׂהוּ עַד שְׁאוֹל,

“לֹא יָחוּשׁ בּוֹ נִיחוֹחַ פְּרָחִים” ­– בְּהִדָּקֵר שָׁם יָדֵהוּ בַּקּוֹץ,

“יִגָּזֵר מֵחֶמְדַּת הַיַּלְדוּת” ­– בְּסֹעֹר יַלְדוּתֵהוּ כַּמּוֹץ!..

הִשָּׁמְרוּ נָא, לֵצִים שְׂבֵעֵי־גִיל, הָעוֹשִׂים בְּכִי רְעֵבִים לָמוֹ לְגוֹי!

לֹא לָעַד תִּסְתּוֹלְלוּ בְעַמְּכֶם, כִּי קָרוֹב כְּבָר יוֹם־גְּמוּל לַאדֹנָי,

יוֹם נָקָם וְשִׁלֵּם וּמוּסָר עַל פְּרָעֲכֶם מוּסָרוֹ לִבְלִי־חֹק,

וַעֲשׂוֹתְכֶם מַכְאוֹבֵי הָאֻמָּה וּפְצָעֶיהָ לַקֶּלֶס וּצְחוֹק!…

II

לֹא בָכֶם מְפִיחֵי שֶׁקֶר וָרִיק בָּחַר אֵל לְעַמּוֹ לִנְבִיאִים!

לֹא אַתֶּם, כֹּהֲנֵי הַבְּעָלִים, נוֹעַדְתֶּם לוֹ הֱיוֹת מוֹשִׁיעִים:

לֹא אַתֶּם ­– יְחִידֵי הַסְּגֻלָּה הָרְאוּיִם לַעֲצֹר בָּאֻמָּה,

לַהֲרִימָה מֵאַשְׁפּוֹת עֱנוּתָהּ וּלְטָהֳרָה מֵעַבְדוּת וְטֻמְאָה.

בְּעַצְמְכֶם הֵן, עַבְדֵי הַחֲנוּפָה, לוֹ בָאתֶם ­– הַאֲדֹנָי שְׁלָחֲכֶם?! ­–

לֹא־קְרוּאִים הוֹפַעְתֶּם לְעַמְּכֶם הַנִּדְכָּא ­– הַאֱלֹהִים קְרָאֲכֶם?! ­–

וּתְפַתּוּ וּתְרַמּוּ עַם לִגְוֹעַ נוֹטֶה כִּי הִנְּכֶם מֵיטִיבָיו,

הַדּוֹרְשִׁים תְּקוּמָתוֹ, תְּחִיָּתוֹ ­– כִּי הִנְּכֶם מְגִינָיו וּמְרִיבָיו;

רַק אַחַת תְּבַקְשׁוּהוּ בְּגֹדֶל רִגְשׁוֹת יִשְׁרּכֶם, חֶמְלַתְכֶם:

כִּי יֵלֵךְ כַּבְּהֵמָה בְּדַרְכְּכֶם בְּעֵינַיִם עֲצֻמּוֹת אַחֲרֵיכֶם;

אַל יָעוֹז ­– כָּל מִשְׁאֶלֶת לִבְּכֶם ­– לַקִּיפְכֶם בִּסְפֵקוֹת וּשְׁאֵלוֹת:

“עַד־מָתַי תּוֹבִילוּנִי בֶּאֱשׁוּן בַּלָהוֹת וּנְתִיבוֹת אֲפֵלוֹת?”

כִּי יַאֲמִין הָעָם ­– הִנְּכֶם דּוֹרְשִׁים בָּכֶם וּבְאֵמוּן רַעְיוֹנְכֶם,

כִּי יִבְטַח וְיֵלֵךְ אַחֲרֵיכֶם אֶל אֲשֶׁר יִשָּׂאוּ דִּמְיוֹנְכֶם…

אַךְ שּׁמְעוּ נָא עָדַי, נְבִיאֵי הַשְּׁקָרִים, הַתּוֹעִים וּמַתְעִים:

הַעֵינֵי כָל הָעָם תְּנַקְּרוּ? הוּא רוֹאֶה מָה אֵינֶנּוּ מַתְאִים

נִיב מַשָּׂא־נְבוּאַתְכֶם הַמְפַתֶּה וּמַחֲמָאוֹת שִׂפְתֵיכֶם

עִם לִבְּכֶם הֶעָרֵל וְנַפְשְׁכֶם הַמְּכוּרָה וַעֲלִילוֹתֵיכֶם…

הָעָם ­– אַל נָא תִשְׁכָּחוּ! ­– הִנּוֹ כְּבָר מְנֻסֶּה בִּמְשִׁיחִים וּבָקִי,

שֶׁהִגִּישׁוּ סַמִּים לוֹ לְמַרְפֵּא, שְֶאַחֲרֵי־כֵן אֻלַּץ ­– לְהָקִיא!…

III

וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים ­– יִתָּקֵעַ בְּשׁוֹפָר אָז כַּבִּיר,

וּלְהֵד־קוֹל הַתְּקִיעָה הַגְּדוֹלָה אָז יוֹפַע הַגּוֹאֵל הָאַבִּיר

וְעָרַךְ עַל נְבִיאֵי הַשְּׁקָרִים וּמְשִׁיחָיו מִלְחָמָה עֲצֻמָּה,

עַל בְּדוֹתָם חֲלֹמוֹת מִלִּבָּם, עַל שׁוֹלָל הוֹלִיכָם הָאֻמָּה;

וְנִפֵּץ בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה עַל כָּל גֶּבַע וָהָר הַפְּסִילִים,

שֶׁהָקֵם קוֹמְמוּ בְּאִוַלְתָּם וּזְדוֹנָם עַבְדֵי הָאֱלִילִים;

וְיִסֵּר אָז בְּשֵׁבֶט קִצְפּוֹ אֱלִילֵי הַחַיִּים הַמְגֻנִּים,

שֶׁקֻּשְּׁטוּ בִּפְנִינֵי הַזֵעָה וְאֶגְלֵי דַּם דַּלִִּים וּמְעֻנִִּים;

וְלָקַח לוֹ שְׁאִרִית הַפְּלֵטָה מִבְּכוֹרֵי הַדַּלִּים בָּאֻמָּה

שֶׁסָבְלוּ עִנּוּיִים וּמְצוּקוֹת גַּם מִכֶּם, כֹּהֲנֵי הַטֻּמְאה!

הִשָּׁמְרוּ נָא, פְּלִיטֵי הַיְּוָנִים, כִּי קָרוֹֹב זֶה הַיּוֹם הַנּוֹרָא

שֶׁתּוּסַר מַסֵּכַת הַבָּרָק מֵעֲלֵי צוּרַתְכֶם הַ"נְּאוֹרָה"!..

וְלָקַח הַגּוֹאֵל אָז עַמּוֹ וּשְׁתָלָהוּ עַל פֶּלֶג־אֵל־חָי

וְנָתַן לוֹ לַחְמוֹ בְּעִתּוֹ ­– כֹּה דִבֶּר אֵלַי פִּי אֲדֹנָי!..

1901

I

שְׁמַעְתִּיהָ בְּשָׁכְבִי בַעֲרִיסָה עוֹד תָּמִים וְשַׁאֲנָן, מִתְנַמְנֵם לִנְגִינַת אוֹמַנְתִּי הַטּוֹבָה, בַּעֲלַת הַפָּנִים הַחִוְּרִים, הַקְּמוּטִים בְּלִי עֵת כִּגְוִילֵי “הַתּוֹרָה” שֶׁנִּתְיַשְּׁנָה גַּם הִיא. אָז סִפְּרָה עַל גְּדִיָּה נִפְלָאָה, הָעֹסֶקֶת בְּפַרְקְמַטְיָה: בְּצִמּוּקִים וּשְׁקֵדִים, הַסּוֹבֶבֶת כַּדּוּר הָאֲדָמָה הַכַּבִּיר וְקוֹרְאָה בְּכָל שִׁבְעִים הַלְּשׁוֹנוֹת: “סְחַר! סְחַר! קְנוּ מַרְכֹּלֶת בְּזוֹל”!

כֵּן סוֹבֶבֶת גְּדִיַּת־הַפְּלָאִים כָּל הָאָרֶץ וְסוֹחֶרֶת עִם כָּל הָעַמִּים, הַגּוֹיִם, הַלְּאֻמִּים הַגְּדוֹלִים, הַקְּטַנִּים וּמוֹכְרָה שָׁם הַכֹּל בְּכָל הַמַּטְבֵּעוֹת, גַּם בִּשְׁבִיל אֲסִימוֹן דַּק תִּסַּע אֶל קַצְוֵי־הַתֵּבֵל, הָאִיִּים הָרְחוֹקִים, גַּם אֶל בְּנֵי הַשְּׁבָטִים הַפְּרָאִים וְאֹכְלֵי הָאָדָם, הַמְשַׁלְּמִים “הַמַּגִּיַע” ­– בְּדָם.

כֵּן סֹחֶרֶת גְּדִיַּת־הַפְּלָאִים וְנוֹדֶדֶת גַּם לַיִל גַּם יוֹם וּמֹכֶרֶת סַחֲרָה לְכָל דּוֹרֵשׁ וְאֵינֶנּוּ דוֹרֵשׁ; אַךְ אָסוּר, בִּגְזֵרַת כָּל מִיתוֹת בֵּית־הַדִּין, לִגְדִיַּת־הַפְּלָאִים הַלֵּזוּ אַף לָרֶגַע לָנוּחַ בְּאֵיזוֹ מְדִינָה אוֹ קִרְיָה אוֹ חָצֵר: לִנְסֹעַ וְלִסְחֹר לָהּ מֻתָּר בְּכָל אֶרֶץ, לָנוּחַ ­– אֵין לָהּ אֲחֻזָה אַף שֶׁל ד' אַמּוֹת, בִּלְעֲדֵי זִיבוּלָא בַּתְרַיְתָא.

II

וְאַחַר, “בְּהִפָּטֵר” הַזְּקֵנָה וַתִּקַּח אֶל הַקֶּבֶר אִתָּהּ כָּל נְעִימוֹת אַגָּדוֹת הַיַּלְדוּת, הֲזָיוֹת הַנְּעֻרִים הַמְשַׁכְּרוֹת ­– וּמְקוֹמָן יָרַשׁ סֵפֶר נִדְפָּס בְּאוֹתִיּוֹת מְרֻבְָעוֹת וּמְכֹרָךְ בִּכְרִיכַת־נְיָר שְׁחוֹרָה וַעֲצוּבָה וּבְלִוְיַת דַּף־הַשַּׁעַר: “חֻמָּשׁ”, וּבִמְקוֹם הַשָּׂבָה הַנּוֹחָה עִם פֻּזְמָק ­– הַמְלַמֵּד הַקַּפְּדָּן עִם חֲבִילַת הָרְצֻעוֹת הָרְטֻבּוֹת בְּמֵי בִיב שֶׁל שׁוֹפְכִין, ­– אַגָּדָה זוּ שָׁמַעְתִּי שֵׁנִית, בְּנֻסְחָה מְשֻׁנָּה קְצַת, מִפִּי הָ"רַבִּי" הָרַגְזָן, הַמַּכֶּה בְעֶבְרָתוֹ וְהַמַּלְאָךְ טוֹב־הַלֵּב בִּרְצוֹנוֹ: ­–

אָז סִפֵּר לִי עַל קְדוֹשׁ־אֱלֹהִים נֶעֱלָם וְנִסְתָּר מִכָּל עֵין בֶּן־אָדָם צוֹפִיָּה, הַנּוֹדֵד בְּיַלְקוּט־קַבְּצָנוּת עַלִ שִׁכְמוֹ הַכָּפוּף ­– וְיֵשׁ גַּם שֶׁרֹכֵב הוּא עַל גַּב עֲצָמוֹת שֶׁל חֲמוֹר רָז, צָנוּם וּמְדֻלְדָּל וּפָצוּעַ מִזְּבוּבֵי הַמָּוֶת, ­– נוֹדֵד הַקָּדוֹשׁ הַנִּסְתָּר הַנִפְלָא בֶּעָרִים וּכְפָרִים וּמְדִינוֹת וּמְחַפֵּשׂ וּמְנַקֵּר בְּגַלֵּי אַשְׁפַּתּוֹת וּמְלַקֵּט סְמַרְטוּטִים, עֲצָמוֹת מְגֹרָמוֹת, אוֹ זַנְבוֹת מְלִיחִים, כַּפְתּוֹרִים נוֹשָׁנִים ­–

וְהוּא מְלַקֵּט וּמְלַקֵּט וּמְלַקֵּט בְּגַלִּים שֶׁל אַשְׁפָּה הַלָּלוּ; וּבִמְלֹא יַלְקוּטוֹ הָרָחָב ­– וְיָצָא אֶל כִּכַּר־הַשְּׁוָקִים וּמָכַר הַנִּמְצָא בְיָדוֹ בְּפַת־לֶחֶם יָבֵשׁ וְנָקוּד, וְעָלָה אֶל “עֶזְרַת הַנָּשִׁים” שֶׁבְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ הַיָּשָׁן וְטָעַם מִן הַלֶּחֶם וְשָׁתָה מִמֵּימֵי הַ"כִּיּוֹר" הַדְּלוּחִים וְיָשַׁב מִדֵּי־לַיִל עַד “הַוָּתִיקִין” וְלָמַד בְּחָדָא מָחֲתָא: הַתּוֹרָה וּגְמָרָא וּפֹסְקִים וְחִדּוּשֵׁי אַחֲרוֹנִים. וּבֶאֱזֹל מִן הַכִּיס פַּת־הַלֶּחֶם ­– יַעֲזֹב “הַנִּסְתָּר” הַגְּמָרָא וְחָזַר עַל הַפְּתָחִים וּמְנַקֵּר בְּגַלֵּי אַשְׁפַּתּוֹת הַ"גְּבִירִים"…

III

וְאַחֲרֵי מוֹת הָרַבִּי הַמְדֻכָּא וְהַחֶדֶר נִסְגַּר לָעוֹלָם, נֶעֳזַב הַחֻמָּשׁ ­– הַקָּרוּעַ לְ"שֵׁמוֹת" מְלֻכְלָכִים בְּשֻׁמָּן וְעִטְרָן וּבְחֵלֶב־נֵרוֹת ­– לְבָרוֹת לְעַכְבָּרִים הָרְעֵבִים, וּמְקוֹם סֵפֶר תּוֹרַת־אֲדֹנָי נָחֲלוּ חֲבִילוֹת שֶׁל סְפָרִים חֲדָשִׁים, אֲחֵרִים לְגַמְרֵי, בִּכְרִיכוֹת מָזְהָבוֹת נוֹצְצוֹת, שֶׁעֲדֶן לֹא הִסְפִּיק לְהִתְיַבֵּשׁ בָּם גַּם צֶבַע הַדְּפוּס הַמְיֻפֶּה ­– אָז שָׁמַעְתִּי זוּ הָאַגָּדָה בְּנֻסְחָה נוֹרָאָה וְאַכְזְרִיָּה, שֶׁהִרְעִישָׁה לִבִּי כְּהַר גָּעַשׁ, שֶׁהִרְתִּיחָה דָּמִי בִּי בַּעְיָם:

וָאֶקְרָא אָז עַל קַיִן שֵׁנִי, הַמְקֻלָּל לִנְצָחִים מִכָּל בְּנֵי הָאָדָם בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמָן; כְּעַל כַּנְפֵי הַסּוּפָה יִנָּשֵׂא וִיטֻלְטַל מִמִּזְרָח לְמַעֲרָב, מֵחֹם נֶגֶב עַד קֶרַח־צָפוֹן. הַשְּׂעָרוֹת בְּלִי־סֵדֶר פְּרוּעוֹת וּפְרֻמִּים הַבְּגָדִים הַקְּרוּעִים, מִכַּפּוֹת הָרַגְלַיִם נוֹזְלוֹת נַחֲלֵי דָם מִתְעָרֵב בָּאָבָק; מַקֵּל עָב בְּיָדוֹ הַכְּחוּשָׁה, עַל שִׁכְמוֹ ­– צְרוֹר טָלוּא וְרֵיקָן ­–­ ­–

וְהוּא נִשָּׂא בְלִי הַבֵּט לְאַחֲרָיו, נָס מִשְּׁאוֹן רוּחַ קַל, מַעֲלֵה עֵץ נִדָּף, כְּאִלּוּ הוּא בוֹרֵחַ מִפְּנֵי צֵל גֵּווֹ הַצָּנוּם. וּבְחֶפְצוֹ לִנָּפֵשׁ מֵעֲמַל זוּ הַדֶּרֶךְ מְלֵאַת חַתְחַתִּים וְלִשְׁאֹף מְעַט אֲוִיר אֶל קִרְבּוֹ וְעָמַד כְּהֶרֶף־עַיִן… אַךְ אָז יִשָּׁמַע סְבִיבוֹתָיו קוֹל־עֲנוֹת חֲרָפוֹת, גִּדּוּפִים וּקְלָלוֹת, קוֹל מְצַוֶּה מֵעִמְקֵי־אֲדָמָה וְגָבְהֵי הַשְּׁחָקִים: כִּי יָרוּץ וְלֹא יָעֹז אַף לָרֶגַע לַעֲמֹד וְלִשְׁאֹף אַף קֹרְטוֹב שֶׁל אֲוִיר. וְאָז הָלְאָה רָץ קַיִן־הָעֵד עִם הַצְּרוֹר הָרֵיקָן עַל שִׁכְמוֹ.

IV

בִּסְפָרִים הֲמוֹנִים וְשׁוֹנִים קָרָאתִי; בִּקַּשְׁתִּי פִּתְרוֹן אַגָּדַת־הַחִידָה הַלֵּזוּ, הַמְעִיקָה לְבָבִי כָּל יָמַי בְּלֶכְתִּי וּבְשָׁכְבִי וּבְקוּמִי; וְדֵעוֹת מַאֲלִיפוֹת וְשׁוֹנוֹת הֶחֱלַפְתִּי כַּלְּבוּשׁ וָאֲחַפֵּשׂ הַפִּתְרוֹן הָאֶחָד; וּמוֹרִים הֲמוֹנִים וְשׁוֹנִים הֲמִירוֹתִי, בְּחֶפְצִי בָּם לִמְצֹא הַפִּתְרוֹן… אַך לַשָּׁוְא! בִּמְקוֹם סֵפֶר אֶחָד לִי קָנִיתִי סְפָרִים לְמֵאוֹת, שֶׁעָשׂוּנִי לִכְלִי, לִמְכוֹנָה הַסַּבָּה עַל צִיר הַהִגָּיוֹן הַקָּפוּא… אֲדֹנָי! אֲדֹנָי! מַה נָּתְנוּ לִי כָּל אֵל הַסְּפָרִים, הַשִּׁיטוֹת, הַמּוֹרִים הַקָּרִים, הַחֲנוּטִים בַּפִּלְפּוּל הַיָּבֵשׁ?!

הָאֱמוּנָה הֵן יָדְעָה אָז לָחוּד, וְהֶחָכְמָה לֹא יֹדַעַת לִפְתֹּר!.. וּבַחֲלוֹם, חֲזוֹן־לַיִל, בְּעָזְבִי הַסְּפָרִים הַיְבֵשִׁים וְהַמּוֹרִים הַקְּפוּאִים ­– יֵשׁ־אֲשֶׁר יִתְנָעֵר הַדִּמְיוֹן הַנִּשְׁכָּח מִלֵּבָב וְלוֹחֵשׁ לִי פִּתְרוֹן־תַּנְחֻמִּים לְאַגָּדַת־הַיָּגוֹן הַלֵּזוּ: בּוֹא יָבוֹא יוֹם ­– וְקָרוֹב זֶה הַיּוֹם ­– וְהַגְּדִיָּה הַזָּרָה הַנָּדָה לָהּ תִּמְצָא אֲחֻזָּה לְהִנָּפֵשׁ; וְהַ"נִּסְתָּר" הַקַּבְּצָן הַמּוּזָר לֹא יְבַקֵּשׁ עוֹד בְּגַלֵּי־אַשְׁפַּתּוֹת לוֹ פַּת־לֶחֶם; וְקַיִן הָרָץ לוֹ יִמְצָא סוֹף־כָּל־סוֹף גּוּשׁ־עָפָר עַל פְּנֵי־הָאֲדָמָה הַגְּדוֹלָה לְהִנָּפֵשׁ וְלִשְׁאֹף הָאֲוִיר אַחֲרֵי נְדוּדָיו הַקָּשִׁים. וּבְרִגְעֵי תַנְחֻמֵּי הַדִּמְיוֹן אֶכְרְעָה לִפְנֵי זֶה הַגִּבּוֹר שֶׁיִּפְתֹּר לְמֶחֱצָה גַּם בְּהָקִיץ פִּתְרוֹן זוּ אַגָּדַת־הַנְּצָחִים.

1902

כל מאתים ספרי הביבליותיקה ימכרו לחותמים במחיר 40 רובל עם המשׁלוח (שעולה 20 קאפ' כל ספר או 4 קאפ' כל באָגען), היינו שישלמו בעד כל חמשים ספרים 10 רובל למפרע או גם בתשלומין לשׁעורין: בראשונה 4 רובל, אחרי קבלת הספר החמשה עשר ­– 3 רובל ואחרי קבלת הספר השלשים ­– 3 רובל; וכן לכל חמשים וחמשים ספרים. ­– ובכן, המשלם 4 רובל יקבל 15 ספרים, 7 רובל­– 30 ספרים, 10 רובל­– 50 ספרים, 14 רובל­– 65 ספרים, 17 רובל ­– 80 ספרים, 20 רובל ­– 100 ספרים, וכן למאה ספרים השניים. כל הספרים שיצאו לאור עד קבלת כסף החתימה ישלחו להחותם תיכף בעת חתימתו, ויתר הספרים ישלחו אליו כל ספר בזמן הופעתו. אחרי צאת כל מאתים הספרים יהי מחיר כל “הביבליותיקה העברית” 60 רובל עם המשלוח.

החותמים שמקבלים בעצמם את ספרי הביבליותיקה מבית המערכת ינוכה להם סך 2 קאפ' מכל ספר בעד הוצאת המשלוח.

החפצים לקבל ספרים מכורכים יוסיפו על המחיר הנז': א)בעד כריכת ניר לבד 8 ק' ע"פ. ב) בעד כל חמשה ספרים בכרך אחד (לפי סדר צאתם ב"ביבליותיקה") בכריכת־בד מהודרה 25 ק', ע"צ 27 ק'. ג) בעד כריכת־בד מהודרה לבד לכל כרך של חמשה ספרים (כפי הסדר הנ"ל) ­– 18 ק', ע"פ 22 ק'. כמו כן נמצאות להמכר כריכות־בד־מהודרות בפני עצמן, שלא נרשמו על גביהן שמות הספרים, למען יוכל כ"א לכרוך בהן את ספרי הביבליותיקה כפי הסדר אשר יכשר בעיניו, ע"פ המחירים הללו: לספר אחד 12 ק', לשני ספרים 13 ק', לשלשה 14 ק', לארבעה 16 ק', לחמשה 18 ק'. ספרי “הביבליותיקה” נמצאים להמכר גם לאחדים. מחיר כל ספר 40 קאפ', ע"פ 44 ק'. כל ה"ביבליותיקה, תעלה אפוא לכל קונה ספריה לאחדים 80 רובל בלי המשׁלוח.

ספרים מכורכים וכריכות כנ"ל. חותמי ה"ביבליותיקה העברית" מקבלים הנחה מספרי הוצאת “תושיה”: מ"ספרי חנוך ולמוד" וספרי “הביבליותיקה לבני הנעורים”­– 10% ומ"ספרי־עם" ו"ספרי־מדע"­–25%.

אפשׁר לחתום על ה"ביבליותיקה העברית" גם ע"י סוכני “תושׁיה” לעריהם. קטלוג מפורט שׁל הוצאת “תושׁיה” ישׁלח חנם לכל דורש. טקסט בלועזית. בע"פ: נובוליפק? 7? 9