בשנים האחרונות התפתחה אמנות המד"ב הרבה מעבר לציורי עטיפות המגזינים המסורתיים (שגם להם, כשלעצמם, יש ערך היסטורי ואף אומנותי משלהם). על כן, טבעי הדבר שבכל כינוס מד"ב המכבד את עצמך מתקיימת תערוכת יצירות אמנות הקרובות ברוחן לרוח המד"ב והפנטסיה. תערוכה כזאת התקיימה גם בקונגרס המד"ב האירופי שהתקיים באיטליה בחודש מאי האחרון, ואחד האמנים החשובים שהשתתפו בו היה קארל טהול (ראה תמונה), צייר הולנדי המתגורר באיטליה. לנו יש עניין מיוחד באמן זה, שכן הוא הניע כבר את רצונו ונכונותו להשתתף בכינוס המד"ב העולמי שיתקיים בארץ ב־1982. לרגל הקונגרס באיטליה הודפסו גלויות דואר מיוחדות, מרהיבות ביופיין, שעליהן סמל הקונגרס ומתחתיו ציורי מד"ב של אומנים שונים. בתמונה המלווה מבזק זה מופיעה אחת מגלויות אלה. ועליה ציור (צבעוני במקור, כמובן). פרי מכחולו של קארל טהול.
*
הסופרת אורסולה לה־גווין (‘מעבר לעלטה’, ‘המנושל’), רכשה לה בשנים האחרונות מעמד מכובד ביותר בקרב השורה הראשונה של סופרי המד"ב החשובים הפעילים כיום. יצירותיה זכו להערכה רבה בזכות רמתן הספרותית הגבוהה, ולאחרונה הוקדש לה כרך מיוחד במסגרת סדרת הספרים ‘סופרי המאה ה־21’ היוצאת לאור בארה''ב (עד כה יצאו בסדרה זו כרכים שהוקדשו לאסימוב, קלארק, ברדבורי והיינלין).
אורסולה לה־גווין ידועה גם כמבקרת ספרות, מרצה לספרות מד"ב בכמה אוניברסיטאות בארה''ב, ומפרסמת מאמרים ומסות על ספרות המד"ב. לפני חודשים אחדים יצא לאור קובץ מאמרים מפרי עטה, 24 במספר, תחת הכותרת ‘השפה של הלילה – מסות על פנטסיה ומדע בדיוני’ (הוצאת פוטנם, ניו־יורק).
כמו כן, לפני מספר חודשים שודר בארה''ב סרט טלוויזיה באורך מלא על פי ספרה הנודע משנת 1971. הסרט זכה לשבחים רבים והוגדר ע"י המבקרים כסרט רציני ומעורר מחשבה, בניגוד לכל הסרטים השטחיים המציף לאחרונה את המרקעים. הרעיון המרכזי בסרט הוא – אדם שחלומותיו יכולים להתגשם, פשוטו כמשמעו, ולהפוך למציאות ממשית. אחד הדברים שבוודאי תרם רבות להצלחת הסרט. הוא סיועה האישי לים." אמר פול. "לפני כמה שנים, _ _ _1
איזאק אסימוב לא היה שותף להתלהבות הכללית מהסרט, ולדעתו אין זה סרט מד"ב כלל. “חלומות המשנים את המציאות זהו רעיון חסר הגיון מבחינה מדעית,” טען אסימוב. “ולכן קשה לקרוא לזה מד”ב רציונלי. ייתכן בהחלט שזהו סרט מיסטי טוב, אך מדוע לקרוא לזה מד"ב…?"
*
אמנם לאט־לאט מתגבשת בארץ תודעת מד"ב רצינית והנושא איננו נחשב כבר ל’שטויות' כפי שהיה רק לפני שנים אחדות, אך עדיין יש לנו הרבה מאוד ללמוד ממה שקורה בשטח זה בעולם, ובייחוד בארה''ב. מלבד העובדה שהמד"ב נלמד במאות אוניברסיטאות במסגרת פקולטות שונות. קיימים גופים ואגודות שונות העוסקים בחקר המד"ב, ונערכים כנסים, דיונים, וסימפוזיונים לרוב. האגודה המכובדת ביותר היא, ללא ספק, אגודת חקר מד"ב – הפועלת מזה עשר שנים, ומרכזת את פעילות המד"ב במרכזים רבים בארה"ב. הנה מספר פעילויות שוטפות, הנזכרות בעלון האחרון של האגודה: ארגון ועידה בינלאומית במרץ 1981 המוקדשת לפנטסטיקה בספרות ובקולנוע, ביוזמת האוניברסיטה האטלנטית של פלורידה; הזמנת מאמרים לספרים שונים העוסקים בחקר מד"ב, כגון הספר ‘הצטלבות בין מד"ב ופילוסופיה – מחקר ביקורת’ (בעריכת סופר המד''ב רוברט א. מאיירס), או קובץ מאמרים תחת הכותרת ‘האלוהים המכאני – מכונות בספרות המד"ב’. בין הנושאים בהם יעסוק קובץ זה: היחסים הסימביוטיים בין אנשים ומכונות; המכונה – עבד או אדון; מיכון יצורי־אנוש; ‘אינוש’ של מכונות, ועוד.
*
בסוף יוני התקיים כינוס חגיגי בוואגנר קולג' שבניו יורק. לכבוד עשור שנים לקיומה של האגודה. בכינוס השתתפו בין היתר סופרים כמו פול ובארי מאלצברג ונערכו בו דיונים בנושאים כגון: פסיכולוגיה במד"ב; לימוד מד"ב בבתי־ספר; המדע במד"ב; ואחרים.
פעילות המד"ב הענפה בארה''ב ראויה, ללא ספק, לסקירה נרחבת יותר מאשר במסגרת מדור זה, ונשתדל לעשות זאת באחד הגליונות הקרובים.
*
בגליון הקודם דיווחנו לכם על התארגנותה של קבוצת אקדמאים מתחומים שונים ביוזמתו של ד"ר נחמן בן־יהודה מהאוניברסיטה העברית, לשם דיון בנושאים הקשורים למד"ב ועתידנות. פגישתה השניה של הקבוצה התקיימה ב־14 ביוני בת"א, ובה סוכם, בין היתר, שהקבוצה תשמש כמועצה מארגנת לכינוס הבינלאומי למד"ב שיתקיים בארץ ב־1982. פרופ' שלמה איינשטיין, אשר השתתף בקונגרס המד"ב האירופי שהתקיים בחודש מאי בסטרסה שבאיטליה, דיווח על מגעיו עם סופרים ומו"לים רבים שהביעו את נכונותם להשתתף בכינוס המיועד בארץ (על כך מסרנו כבר ב’מבזקים' שבגליון הקודם). ד"ר בן יהודה ישתתף בכינוס העולמי המתקיים בסוף אוגוסט בבוסטון בארה"ב, וינסה לעניין גם את האמריקאים ברעיון הכינוס בארץ.
כמו כן הושמעו בפגישה מספר הרצאות קצרות שבעקבותיהן נערך דיון: מר אדי סער ניתח את המשמעויות הפסיכולוגיות והחברתיות של בעיית פנאי ועבודה בחברת העתיד (שבה, לדעתו, יהיה הרבה מאוד פנאי ומעט עבודה); מר אברהם ארצי העלה השערה שלפיה האנושות אינה אלא תולדה של מוטציה שלילית בתרבות אחרת, מעולם אחר, וניסה למצוא להשערה זו תימוכין בתנ''ך ובמקורות אחרים; מר נחמן גבעולי דן בשאלה האם לתופעות המצויות בשולי המדע המקובל (כגון אסטרולוגיה, קריאה בכף־היד. פראפסיכולוגיה וכו') יש סיכוי להיעשות חלק מהמדע ‘המכובד’, וכיצד ניתן להפריד בין מדע ממשי לבין שטויות מדעיות. בפגישה הבאה, שתתקיים בספטמבר, יועלו נושאים מעניינים רבים, ביניהם: ‘ציוויליזציות סיליקון,’ פמיניזם בספרות המד"ב, והכנסת לימודי מד"ב למערכת החינוך בבתי ספר תיכוניים ובאוניברסיטאות.
*
לאחרונה רואיין הסופר פרדריק פול ע"י כתב של כתב־עת של חובבי מד"ב בדנמרק, ובו נשאל, בין היתר, אם אפשר, שהספר ‘סוחרי החלל’ ייחשב פעם כיצירה קלאסית גדולה. “מה שבטוח הוא,” השיב פול, “שהספר היה, והינו עדיין, רב־מכר בלתי רגיל. הוא תורגם עד כה לכחמישים לשונות. במשך 26 השנים שחלפו מכתיבתו אני מקבל כל הזמן צ’קים בפרנקים, מרקים גולדנים…” “ומה בנוגע לרוּבֶּלים?'' שאל המראיין (רמז לכך שהספר זכה לשבחים מיוחדים דווקא מצד הרוסים שראו בו ביקורת קשה על המשטר הקפיטליסטי). “לא, לא ראיתי עד כה אפילו צ’ק אחד ברובּלים,” אמר פול. לפני כמה שנים, בהיותי במוסקבה, ביקרתי במשרדו של כתב־עת הקרוי ‘פופולוביה טקניקה’, או משהו כזה, והעורך נתן לי מעטפה קטנה ובה 32 רובל ו־27 קופייקות – במזומן, וזה עבור תרגום של סיפור קצר שלי. זהו התשלום היחיד שקיבלתי מהרוסים. והייתי אסיר תודה על כך, כי הרי אז יכלו עדיין לפרסם כל דבר מבלי לשלם כלל, ורק לפני חמש שנים הצטרפו לאמנת זכויות היוצרים הבינלואמית…”
- נראה שהמשפט במקור איננו שלם. הערת פב"י. ↩︎
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות