בּמרחק צעדים אחדים עומדות זקנות אחדות, סופקות כפּיהן ומדבּרות בּלחש בּראש מורד: יהודי נפל למשכב והוא בּודד ועזוב לנפשו, לא ידעו בּחלותו ולא ידעו במותו, כבר עברו עליו כארבעה ימים כשהוא מוטל מת על מטתו בּלא “תנופה” על גבּי קרקע, בּלא נרות ובּלא מגידי־תהלים.
הנפטר היה איש אמיד, בּעל לאשה ובנים, ולו בּית, סוס ועגלה. אחרי כן נלקחו בּניו למלחמה, סוסו הוחרם למלכות. אשתו מתה מרוב צער והוא עצמו נעשה קבּצן לעת זקנותו. עטוף בּלוי סחבות היה עומד בּרחוב זוַלני, נשען אל הקיר ו"אלם כקיר". לבקש נדבות התבּייש, והיה עומד לו כך עד שצבה ומת והוא מוטל עתה סרוח כפּגר, אל נא אחטא בּשפתי!…
ושם בּמקום אחר משהים בּמתכון ילד שמת עוד בּיום הראשון, מחכים עד ליום הרביעי כדי שלא להפסיד את פּתקת הלחם על חשבּונו (את פּתקאות הלחם היו ה"כובשים" מחלקים בּיום הרביעי לכל השבוע) ורק אז יביאו אותו לקבר ישראל, והילד היה כל־כך יפה, כל־כך יקר לאבותיו, כ"כ אהבוהו, למדוהו וחנכוהו, וגם הם היו לפנים בּעלי־בּתים חשובים עם עסקים ומסחרים הגונים, ולבּסוף… אל יחשוב ד' להם זאת לעון.
בּודאי לא יחשב להם זאת לעון – נענה לה האשה השניה, הלא בּין כּך תהיה לנפשות הנשארות עוד פּרוסת לחם אחת.
הנשים פרצו בבכי.
צועד אנכי עוד צעדים אחדים ושומע קולות מתפּרצים מתוך בּית קטן ורעוע כמו מן המפּלת, קולות בּנים ואבות מתערבים ובאים בּיחד; צעקות ודמעות, קללות ותחנונים מתפרצות בּבת אחת. על כזית לחם־ויקה מתאבקת אם עם עולליה. פּני הקטנים מלאים דם ועיניהם הקטנות נוצצות מרוב כּעס ורעב, לבּסוף גברה האם. היא מטילה את כזית הלחם לתוך פיה וצועקת בּפה מלא: "אכזרים, גזלנים – אין לכם שום רחמנות על אמכם הורתכם! הלא אתם תשיגו שם בּבית־המחסה דבר־מה, ואני – זה לי יום ולילה שלא בּא אוכל אל פּי, והיונק מוצץ ומוצץ את שדי הצומקות!…
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות