במרוצת השנה שחלפה התגבשה ההחלטה להשתתף בכנס העולמי ה־38 למדע בדיוני בבוסטון, ארה"ב. חשבנו שתהיה זאת הזדמנות פז לקשור קשרים עם סופרים, מו"לים, אמנים, חובבים ואנשי מקצוע העוסקים בנושא. יצירת קשר עם מארגני הכנס הינה משימה קלה מאין כמוה, שכן מודעות הוועדה המארגנת מתפרסמות במרבית עיתוני המד"ב בחו"ל, חודשים רבים לפני הכנס. תמורת דמי־רישום ‘סמליים’ בסך 30 דולר הופך/ת הנרשם/ת אוטומטית למשתתף בעל זכות הצבעה (בעד זוכי ה’הוגו' למיניהם). כמו כן זכאי הנרשם לקבל באורח שוטף דוחות על התקדמות ארגון הכנס, ומידע על אפשרויות התחבורה הנוחות כדי להגיע למקום, פרטים על סידורי לינה באזור, וכיוצא באלה. הפרסומים הינם שוטפים, עדכניים וערוכים היטב. מן הראוי לציין שכנס המד"ב העולמי מאורגן על ידי חובבים ולמען חובבים, ללא גוף או מסגרת־על ארגונית. וכך, לאחר כל ההכנות, אורזים את המזוודות, ובעזרתן האדיבה של אל־על וחברת ‘איסטרן’ נוחתים סוף־סוף בבוסטון.

קשה מאוד לתאר בשורות ספורות את אשר התרחש באותה חגיגה מטורפת ששמה הכנס העולמי למד"ב. ראשית, המקום עצמו היה אדיר. להערכתי השתתפו בכינוס בין 5000 ל־6000 חובבים! למצוא פנאי לשינה במהלך ימי הכנס ולילותיו היתה משימה קשה למדי, שכן ארוע רדף ארוע כמעט 21 שעות ביממה. אין ספק שהשתתפות בכנס שכזה פרושה יציאה מן העולם הזה אל עולמות אחרים, פשוטו כמשמעו. אחד הסממנים לכך הינה תחרות תחפושות הנערכת במהלך הכנס, ואכן היו מאות רבות של תחפושות ברוח המד"ב. אך אליה וקוץ בה – המתחפשים אינם מגבילים עצמם רק לערב התחפושות שיועד לכך, אלא מסתובבים כל העת באתר הכינוס וכן ברחובות הסמוכים, בתלבושת מלאה. כך אפשר לפגוש אין־ספור פעמים את מר ספוק מ’מסע בין כוכבים', עם או בלי קצינים שונים מה’אנטרפרייז' דמויות שונות ומשונות מ’חולית', נסיכי אולריק בהמונים, ואת מי לא. הוסיפו לאווירת קרניבל זאת את השפה המיוחדת בה משתמשים (יש חינוך של ממש לשימוש בעגה אופיינית למד"ב), והרי לכם מסע אמיתי מעולמנו אל יקום אלטרנטיבי…

הוועדה המארגנת מוציאה במהלך הכנס עלון יומי המדווח על ארועים שונים וחדשות, לוחות המודעות עמוסים במידע, בקיצור – חינגה אמיתית. בשני אולמות קולנוע הוקרנו במקביל סרטי מד"ב נון־סטופ, בכל ימי הכנס. היו ביניהם סרטים מקצועיים באורך מלא, וכן סרטוני חובבים. מוקדי המשיכה העיקריים בכנס הם, כמובן, נשף המסיכות, וטכסי חלוקת פרסי ה’הוגו' (בערב האחרון), וארועים מיוחדים שונים. מובן שהיתה במקום תצוגת ענק של כל ספרי המד"ב המופצים כיום באנגלית (עם אפשרות קנייה במקום). כמו כן הוצגו מוצגים שונים כמו רובה ‘פייזר’ אמיתי (200 דולר בלבד!), טריקודרים והמצאות אחרות, והאמינו לי – לכל דבר היו קונים. מובן מאליו שאפשר היה לעיין בכל כתבי־העת הישנים והחדשים, וכן בסקירות מוקדמות על סרטים חדשים המצויים עדיין בתהליכי הפקה. בין היתר דובר רבות על סרט ההמשך ל’סופרמן' וכן הוצגו קטעים מתוך סרט בשם ‘מלחמת הטיטאנים’, שהפקתו עומדת להסתיים בקיץ הבא.

אטרקציה מיוחדת במינה היא ההזדמנות לפגוש סופרים, מולים וסתם אנשים מעניינים. מבחינת הסופרים, זהו המקום בהא הידיעה לחתום בו על חוזים חדשים (ובסכומים ‘שמנים’ למדי) להוצאה לאור של ספריהם. לחובבים – זוהי הזדמנות נדירה לשוחח עם הסופרים האהובים עליהם, ולהחתים אותם על עותקי הספרים שברשותם. (דוגמאות: המתנתי פעם כשעה וחצי בתור ארוך של חובבים כדי לשוחח כמה דקות עם איזאק אסימוב, וכשעה ורבע כדי להיפגש עם לארי ניבן…). קהל רב פקד גם את תערוכת אמנות המד"ב, שבמסגרתה נערכה גם מכירה פומבית של יצירות אמנות שונות (כולל תכשיטי מד"ב…) הטכנולוגיה המתקדמת יוצגה בכנס באמצעות חדר ובו מסוף מחשב, שבעזרתו ניתנה למשתתפים האפשרות לשחק משחקים לוגיים שונים, ולהפעיל תכניות־מחשב שונות. זאת בנוסף לחדר מיוחד של שעשועי־מד"ב למיניהם, רגילים ואלקטרוניים גם יחד. חדרים מיוחדים יועדו למפגשים בין חברי אגודות חובבים שונות מרחבי העולם. במקביל לכל אלה התקיימו סדנאות שהוקדשו לנושאים כמו כתיבת מד"ב, אינטליגנציה מלאכותית, תחנות־חלל, מושבות־חלל, חייזרים, פנטאסטיקה, ועוד ועוד. והבחירה בין כל אלה קשה מאד – הכל מתנהל במקביל.

מבחינתי, הפגישות המעניינות ביותר היו אלה שקיימתי עם סופרים כמו הרלן אליסון, רוברט סילברברג, בן בובה, איזאק אסימוב, לארי ניבן, ג’רי פורנל, ורבים אחרים. בהזדמנות זאת (כפי שכבר דווח ב’פנטסיה 2000') הושגו התחייבויות של סופרים ונציגי אגודות שונות לבוא לכינוס המד"ב שייערך בישראל ב־1982. באדיבותו של מר נורמן ספינרד, נשיא ארגון סופרי המד"ב האמריקני, הופעתי לפני האספה השנתית של הארגון במטרה לנסות לשכנעם לבוא ארצה ב־1982. נאומי ארך אמנם לא יותר מעשר דקות, אך מחיאות הכפיים שבאו בעקבותיו היו שוות הכל…

אך לא תמיד היווה העימות בין הקורא לסופר הפתעה נעימה; לעתים האכזבה היתה רבה, והדבר אמור גם לגבי התרשמות הסופר מקוראיו־מעריציו. מעניין היה לראות את תגובת הסופרים למראה גיבוריהם הקורמים עור וגידים (בדמות משתתפי הכנס המחופשים). כשביקשתי את תגובתו של בן בובה, למשל, הוא טען שזה די מאכזב לפגוש בגיבוריו ‘האנושיים’…

עצם הנוכחות בכנס הססגוני הינה חוויה מרשימה, המאפשרת להתרשם עד כמה פעיל, תוסס ודינמי הוא עולם המד"ב בארה"ב באירופה, וגם ביבשות אחרות. יש אנשים בעולם שהמדע הבדיוני הוא עיסוקם במשך 24 שעות ביממה! היתה זו גם הזדמנות הולמת להתרשם כיצד מאורגן ארוע שכזה, וזאת לקראת הכנס ‘שלנו’ ב־1982.

מבחינת חובבי המד"ב בישראל, ההישג החשוב הוא ש’עלינו' על מפת המד"ב העולמי, ובכל חוגי החובבים והמקצוענים נפוצה הידיעה שב־1982 יתקיים בישראל כנס בינלאומי למד"ב.

תקצר היריעה מלתאר את כל הפגישות הרבות שקיימתי עם אנשי המרכז לחקר עב"מים של ד"ר היינק, אגודת פון־דניקן, ארגון שוחרי הפנטאסטיקה, האגודה לחקר מד"ב, ועוד כהנה וכהנה, שרבים מהם נוכל לפגוש כאן, בצורה בלתי אמצעית – ב־1982. הפעילות האינטנסיבית הזאת נתנה בי את אותותיה לקראת סיום הכינוס: ביום ב', כמדומני, נפגשתי עם לארי ניבן למשך כשעה ב־12:00 לאחר מכן הלכתי למלון כדי לנוח מעט – והתעוררתי למחרת בבוקר…

ולבסוף – מילה לחובבי המד"ב והפנטסיה. קיבלתי רושם ברור בכנס שמה שאנו מכנים בשם מד"ב ‘מדעי’ מצוי בירידה לא קטנה. לעומת זאת, דווקא תחום הפנטסיה נמצא בעליה מסחררת. זהו תהליך מתמשך וברור בזמן האחרון, ואחד מביטוייו הבולטים הוא כינוס מיוחד לפנטאסטיקה העומד להתקיים בקרוב בפלורידה. אותי, אישית, מצערת למדי ירידת קרנו של המד"ב ‘המסורתי’.

זוכי ה’הוגו' השנה

הספר הטוב ביותר: ‘מזרקות גן־העדן’ מאת ארתור סי. קלארק.

הנובלה הטובה ביותר: ‘מוקש האוייב’ מאת בארי לונגייר.

הסיפור הארוך הטוב ביותר: ‘מלכי החול’ מאת ג’ורג' ר.ר. מרטין.

הספר התעודי הטוב ביותר: ‘האנציקלופדיה למד"ב’ בעריכת פיטר ניקולס.

המופע הדרמטי הטוב ביותר: הסרט ‘הנוסע השמיני.’

העורך הטוב ביותר: ג’ורג' סקייטרס (עורך הירחון של איזאק אסימוב).

האמן הטוב ביותר: מייקל ווילן.

עיתון החובבים הטוב ביותר: לוקוס.

הסופר־החובב הטוב ביותר: בוב שאו.

האמן־החובב הטוב ביותר: אלקסיס ג’ילילנד.

פרס מיוחד על השגיות בתחום הפנטסטיקה הוענק לסופר ריי ברדבורי.