חוֹבֶרֶת זוֹ, הַמְסַפֶּרֶת עַל מִפְעָל רַב עֲלִילָה וְאַחֲרָיוּת בְּתוֹלְדוֹת הַיִּשׁוּב הֶחָדָשׁ, חֻבְּרָה עַל־פִּי הַמְּקוֹרוֹת שֶׁל בְּנֵי הַמִפְעָל, מְעַשָׂיו וְעוֹשָׂיו, וְנֶעֶרְכָה עַל־יְדֵי חֶבֶר אֲנָשִׁים, שֶׁעָמְדוּ בְּתוֹך הַמִּפְעָל, אוֹ הָיוּ קְרוֹבִים אֶצְלוֹ כָּל הַיָּמִים: יִשְׁרָאֵל שׁוֹחַט, אֱלִיעֶזֶר שׁוֹחַט וְי. בֶּן־צְבִי.

הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת לְיִשְׂרָאֵל וּמַעֲרֶכֶת “לַנֹּעַר” מְבִיאוֹת בְּשַׁעַר הַחוֹבֶרֶת אֶת רִגְשֵׁי תּוֹדָתָן לְחַבְרֵי הַוְּעָדָה הַנ"ל, שֶׁהֵם, בְּהַשְׁגָּחָתָם עַל לִקּוּט הַחֹמֶר וּבַעֲבוֹדָתָם הַנֶּאֱמָנָה בַּעֲרִיכָתוֹ, סִיְּעוּ לְהַצִּיב צִיּוּן לַעֲלִילַת “הַשׁוֹמֵר”.

הַמַּעֲרֶכֶת

 

מָבוֹא    🔗

תְּקוּפַת “הַשּׁוֹמֵר” מִלְּבַד הֱיוֹתָהּ תְּקוּפָה רַבַּת עֲלִילָה, הִנֵּה גַם מְרַחֵף עָלֶיהָ הוֹד שֶׁל חֵרוּף נֶפֶשׁ, שֶׁל אֹשֶׁר שֶׁבַּסֵּבֶל, שֶׁל גְּבוּרַת חַיּים. הוֹד זֶה הוּא אֱמֶת וְאַגָּדָה גַם יַחַד, הַמּוֹלִיכוֹת אוֹתָנוּ אֶל הַמָּקוֹר, שֶׁמִּמֶּנּוּ יָנְקוּ שָׁרָשָׁיו שֶׁל הַגְּדוּד הָעִבְרִי – אֶל אַדְמַת הַמּוֹלֶדֶת.

הָאֱמֶת הִיא עֲמָמִית וּזְקוּפָה וּמִתְלַכֶּדֶת הִתְלַכְּדוּת נִֶאֱמָנָה עִם הַתִּפְאֶרֶת הַקְּדוּמָה הַחוֹפֶפֶת עַל שִׁמְמוֹת אַרְצֵנוּ.

הָאִם פֶּלֶא הוּא אֵפוֹא, כִּי דִבְרֵיהֶם הַפְּשׁוּטִים שֶׁל אֵשֶׁת הַשּוֹמֵר, שֶׁל הַָרוֹעֶה, שֶׁל הַשּׁוֹמֵר “מֵאֲחוֹרֵי הַקִּיר” – הֵם שִׁירָה?

הָאִם פֶּלֶא הוּא אֵפוֹא, כִּי מֵאִיר “הַחַיָּל” שֶׁגַּם אֶת חֲתִימַת יָדוֹ אֵין לִמְצֹא – הוּא הוּא הַגִּבּוֹר?

הָאִם פֶּלֶא הוּא אֵפוֹא, שֶׁשִׁירָה זוֹ אֲשֶׁר נִזְרְעָה בְּדָם וּבְגָאוֹן עַל הַסֶּלַע, הַשְׁבִיל, וְעִל אַדְמַת הַשָּׂדֶה הֻצְנְעָה בִּיסוֹד תְּקוּמָתֵנוּ לִהְיוֹת לֶאֱמֶת בַּת־אַלְמָוֶת?

אֱמֶת זוֹ קֹרְצָה גַם מִסֵּבֶל אֱנוֹשִׁי רַב, מֵהֲוָי מִתְלַבֵּט, – אֲבָל בְּרֹאשׁ וָרִאשׁוֹנָה קְרָצוּהָ רוּחוֹת הַשּׁוֹמְרִים אֲשֶׁר יָדְעוּ לִכְבֹּש אֶת סִבְלָם, לִהְיוֹת תָּמִיד עַזֵּי נֶפֶשׁ וְאַמִּיצֵי לֵב. לְרוּחָם זוֹ שֶׁל הַשׁוֹמְרִים הִשְׁתַּדַּלְתִּי לִהְיוֹת נֶאֱמָן!

רוּחַ זוֹ דִּבְּרָה מִתּוֹךְ כְּתָבֵיהֶם שֶׁל הַשּׁוֹמְרִים, מִתּוֹךְ מִכְתְּבֵיהֶם, מִתּוֹךְ הַתְּעוּדוֹת שֶׁנִשְׁתַּמְרוּ וּמִתּוֹךְ שִׂיחוֹתֵיהֶם.

אָמְנָם כָּל מִלָּה שֶׁכָּתַבְתִּי שְׁאוּבָה מִמְּקוֹרוֹת חֲבֵרִים בְּעַל־פֶּה, בִּדְפוּס וּבִּכְתָב, אֲבָל לֹא דִבְרֵי הַיָמִים הִתְכַּוַנְתִּי לִכְתֹּב, – כִּי אִם לְגוֹלֵל אֶת עֲלִילַת הַחַיִים הַנֶּהְדָּרָה, הַפּוֹתַחַת בְּמִסְפַּר צְעִירִים וּמִסְתַּיֶמֶת כַּעֲבֹר 20 שָׁנָה בְּיַלְדֵיהֶם הַנוֹשְׂאִים אֶת עַצְמוֹת אֲבוֹתֵיהֶם אֶל מְקוֹם קְבוּרָתָן הַקָּבוּעַ –

לְגוֹלֵל חָפַצְתִּי אֶת עֲלִילַת הַחַיִים שֶׁשְּׁמָה “הַשׁוֹמֵר”.

עֵבֶר הַדָּנִי

 

יִזְכֹּר…    🔗

יִשְׂרָאֵל קוֹרְנְגוֹלְד – נֶהֱרַג בִּשְׁמִירַת סֶגֵ’רָה, בְּכ"א נִיסָן תרס"ט.

דֹּב שְׁוַיְגֶּר* – נִפְצַע פִּצְעֵי מָוֶת בְּדֶרֶךְ לֻבִּיָּה־מִצְפֶּה. נִיסָן תרס"ט.

אַבְרָהָם יוֹסֵף בַּרַל – נָפַל בִּשְׁמִירַת סֶגֵ’רָה, כ"ד אִיָּר תר"ע.

יְחֶזְקֵאל נִיסָנוֹב* – נֶהֱרַג בְּהִתְנַפְּלוּת בְּדֶרֶךְ שָׁרוֹנָה – בֵּית־גַּן, כ"ה שְׁבָט תרע"א.

דָּוִד סַחֲרוֹב – נֶהֱרַג בִּשְׁמִירַת רִאשׁוֹן־לְצִיּוֹן, בְּט' אָב תרע"ב.

מֵאִיר חֲזַנּוֹבִיץ* – נָפַל בְּי"ז אִיָּר תרע"ג, בְּהִתְנַפְּלוּת עַל שְׂדוֹת מֶרְחַבְיָה.

לֵוִיתַן – נֶהֱרַג בַּשְּׁמִירָה בְּכַרְמֵי רְחֹבוֹת, ב' מְנַחֵם אָב תרע"ג.

שְׁמוּאֵל פְרִידְמַן – נֶהֱרַג בְּתִגְרַת זַרְנוּקָה, י"ח תַּמּוּז תרע"ג.

גּוֹשָׁנִי – נָפַל בִּמְטֻלָּה בִּשְׁנַת תרע"ד.

יַעֲקֹב פֶלְדְּמַן – נֶהֱרַג בִּשְׁמִירַת סֶגֵ’רָה, בְּח' כִּסְלֵו תרע"ד.

יִצְחָק טוּרְנֶר – מֵת בְּי"ג נִיסָן תרע"ה.

אֶלְעָזָר פִינְקֶלְשְׁטֵין – נִפְצַע פְֶצַע־מָוֶת בִּשְׁמִירַת בֶּן־שֶׁמֶן.

בֶּרְדִּיצֶ’בְסְקִי – נָפַל בִּשְׁנַת תרע"ז.

מִרְטֶנְבּוֹים – נָפַל בִּשְׁנַת תרע"ז.

זֹהַר – נֶהֱרַג בִּשְׁמִירַת רְחֹבוֹת, בְּ־22.7.1917.

יְחֶזְקֵאל חֵינְקִין* – מֵת בְּיַבְנְאֵל, כ"ח כִּסְלֵו תרע"ז.

מֶנְדְּל פּוֹרְטוּגָלִי* – נָפַל בִּשְׁמִירַת בֵּית־גַּן, בְּי' טֵבֵת תרע"ז.

צְבִי בֶּקֶר* – מֵת בִּשְׁמִירַת בֵּית־גַּן, בְּ־16.4.1918.

מֹשֶׁה סֶגַּלוֹבִיץ – נֶהֱרַג בִּשְׁמִירַת מֶרְחַבְיָה, בַּחֲצוֹת לֵיל י' תַּמּוּז, בִּשְׁנַת תרע"ח.

מֹשֶׁה גרוּמַן – מֵת בְּשְׁנַת תרע"ח בִּירוּשָׁלָיִם.

יִשְׂרָאֵל רוֹמֶרְשְׁטֵין – נָפַל בְּכ' חֶשְׁוָן תרע"ט בְּכִנֶּרֶת.

יִשְׂרָאֵל גִּלְעָדִי* – בְּכ' חֶשְׁוָן תרע"ט בְּכִנֶּרֶת.

מִיכָאֵל הַלְפֶּרְן – נִפְטַר י"א כִּסְלֵו תר"פ וְנִקְבַּר בְּחֹרְשַת בְּרוּכוֹב בְּמַחֲנָיִם.

יַעֲקֹב שׁוּלַמִּין – נֶהֱרַג בְּמִלְחַמִיָּה, בְּ־4.1920.

יְהוּדָה הָרוֹעֶה.

בֶּן־צִיּוֹן מַשְׁבִּיץ* – מֵת בְּי"א טֵבֵת תרפ"א בַּחֲדֵרָה.

לֵוִיצְקִי – נָפַל בְּאַיֶּלֶת־הַשַּׁחַר.

יְהוּדָה וָלְפְסוֹן – נָפַל בְּמִקְרֵה־אָסוֹן בְּדֶרֶך תֵּל־יוֹסֵף.

יָפָה גָד.

פֶּסְיָה אַבְּרַמְסוֹן־ סְפֶּקְטוֹר – כ' אִיָּר תרפ"ב בִּכְפָר־גִּלְעָדִי.

* הַשֵּמוֹת הַמְסֻמָּנִים בְּכוֹכָב הֵם מֵחַבְרֵי הַ"שּׁוֹמֵר" הָרִאשׁוֹנִים.

מִמְּיַסְּדֵי אֲגֻדַּת "בַּר־גִּיוֹרָא" שֶׁהָלְכוּ לְעוֹלָמָם

 

בִּרְכַּת חַבְרֵי “הַשּׁוֹמֵר” בִּכְפָר גִּלְעָדִי    🔗

לִמְלֹאת כ"ה שָׁנָה לָעֲלִיָּה הָעוֹבֶדֶת

– – – חַג הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה הוּא הַסַּךְ־הַכֹּל שֶׁל עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שְׁנוֹת יְצִירָה.

בְּחַג זֶה יֵשׁ לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן־הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הַשָּנִים שֶׁעָבְרוּ, שֶׁל דִּבְרֵי־הַיָּמִים אֲשֶׁר נִכְתְּבוּ בְּדָם וּבָאֵשׁ.

אָנוּ קֹמֶץ קָטֹן, שְׂרִידִים מִמֵּאוֹת חֲבֵרִים שֶׁהָפְכוּ חֲלוֹמוֹת לִמְצִיאוּת שֶׁל גְּבוּרָה וַעֲבוֹדָה מֵ"הַחוֹרֵשׁ" 1907 עַד “גְּדוּד־הָעֲבוֹדָה”.

בֵּין “הַחוֹרֵשׁ” וּ"גְדוּד־הָעֲבוֹדָה" תְּקוּפָה אֲרֻכָּה שֶׁל מִפְעָלִים וִיצִירוֹת:

א. הַקּוֹלֶקְטִיב הֳרִאשׁוֹן בְּסֶגֵ’רָה בִּשְׁנוֹת 1907–1909.

ב. “הַשּׁוֹמֵר”: אִרְגּוּן הַשְּׁמִירָה בְּכָל הַיִּשּׁוּבִים הָעִבְרִיּים; אִרְגּוּן קְבוּצוֹת־הִתְאַחֲזוּת בְּאוּם־אִל־גּוּנִי, מֶרְחַבְיָה, תֵּל־עֲדָשׁ, כַּרְכּוּר, אַדְמוֹת־מֶסְחָה, חֲדֵרָה; רִכּוּז הַהֲגָנָה בִּשְׁנוֹת הַהַתְקָפָה שֶׁל 1920–1921.

ג. “לִגְיוֹן עֲבוֹדָה” בִּשְׁנַת 1909: אִרְגּוּן פּוֹעֲלִים בְּמִשְׁמַעַת חֲזָקָה וְכִבּוּשׁ עַנְפֵי הָעֲבוֹדָה הַקָּשִׁים.

ד. הַנָּחַת יְסוֹד לְחִנּוּךְ מְשֻׁתָּף שֶׁל יַלְדֵי הָעוֹבְדִים בִּשְׁנַת 1918 בְּצוּרַת בָּתֵּי־תִּינוֹקוֹת וְגַנֵּי־יְלָדִים בְּמִשְׁקֵי “הַשּׁוֹמֵר” בְּתֵל־עֲדָשִׁים וּבִכְפַר־גִּלְעָדִי.

ה. “גְּדוּד הָעֲבוֹדָה” עַל שֵׁם יוֹסֵף טְרוּמְפֶּלְדּוֹר.

ו. הִתְיַשְּׁבוּת קְבוּצוֹת וְכִבּוּשׁ הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן. כִּבּוּשׁ עֲנַף הַמִּרְעֶה.

אָנוּ טֶרֶם הִתְעַיַּפְנוּ וְהִנְנוּ עוֹמְדִים הָכֵן לְהַמְשִׁיךְ אֶת הָעֲבוֹדָה – עַד אֲשֶׁר ארֶץ־יִשְׂרָאֵל הָעוֹבֶדֶת תִּהְיֶה לִמְצִיאוּת מִשְׁקִית וּמְדִינִית.

חֲתוּמִים:

חַבְרֵי “הַשּׁוֹמֵר” אֲשֶׁר בִּכְפָר־גִּלְעָדִי וְתֵל־חַי

 

א. יְמֵי לִכּוּד    🔗

זֹאת הָיְתָה שְׁנַת־הַוִּכּוּחַ בִּשְׁאֵלַת אוּגַנְדָּה, שְׁנַת התרס"ד.

בְּרַחֲבֵי הָעֲרָבָה הַהֲרָרִית שֶׁל הָאָרֶץ כְּבָר נִטְּשׁוּ אָז יִשּׁוּבִים עִבְרִיִּים בּוֹדְדִים, מְרֻחָקִים אֶחָד מֵאֶחָד – בִּיהוּדָה, בְּשֹׁמְרוֹן וּבַגָּלִיל הָרָחוֹק. בּוֹדְדִים וּמְפֻזָּרִים עָשׂוּ חֲלוּצֵי הַתְּקוּמָה הָעִבְרִית אֶת עֲבוֹדַת הַשָּׂדֶה וְאֶת עֲבוֹדַת הַבִּנְיָן מִתּוֹךְ יְדִיעָה מְעַטָּה וַחֲרָדָה מַתְמִידָה. מִסְּבִיבָם, לְאֹרֶךְ הָעֲרָבָה וּלְרָחְבָּהּ, יוֹשְׁבֵי הָאֹהָלִים הַנּוֹדְדִים, חוֹמוֹתֵיהֶם הָאֲטוּמוֹת שֶׁל כְּפָרֵי הַפַּלָּחִים וְאַרְמוֹנוֹת הַשָּׂדֶה הַמְפֻזָּרִים כֹּה וָכֹה שֶׁל אֲדוֹנֵי הַקַּרְקַע הַתַּקִּיפִים. הַדְּאָגָה הַמַּתְמִידָה לָרְכוּשׁ וְלַנֶּפֶשׁ רוֹפְפָה אֶת מִפְעֲלֵי הַכִּבּוּשׁ וְהַיְצִירָה שֶׁל הַמִּתְנַחֲלִים הָעִבְרִים. הַמִּשְׁטר הַמְּדִינִי הָיָה מִשְׁעַן שָׁוְא, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעָמַד לְשָׂטָן עַל דֶּרֶךְ הַבּוֹנִים וְהִבִּיט בְּעַיִן רָעָה אֶל הַתְּנוּעָה שֶׁל עֲלִיָּה וּבִנְיָן אֲשֶׁר הֵחֵלָה בָּאָרֶץ. מִסָּבִיב שָׁלְטָה שְׁרִירוּת הַלֵּב שֶׁל הַתַּקִּיף, שֶׁל הָאֱפֶנְדִּי הַגָּדוֹל, שֶׁל רֹאשׁ הַשֵׁבֶט הֶחָזָק, אֲשֶׁר עָשְׁקוּ בְּלִי רַחֲמִים אֶת הַחוֹסִים בְּצִלָּם. וְגַם הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי לָמַד אֶל אָרְחוֹת־הָעֲרָבָה: מוֹשְׁבוֹת יְהוּדָה וְשֹׁמְרוֹן עַל נַחֲלוֹת מַטָּעֵיהֶם, וְכֵן מוֹשְׁבוֹת הַגָּלִיל הַקְּטַנּוֹת הַמֻּקָּפוֹת חוֹמוֹת אֶבֶן נְמוּכוֹת – הִפְקִירוּ אֶת רְכוּשָׁן לְחָסוּת הַתַּקִּיפִים אֲשֶׁר בִּגְבוּלוֹתֵיהֶן.

הַשָּׁכֵן התַּקִיף הָיָה אַחֲרַאִי שֶׁלֹא יִגְּעוּ לְרָעָה בִּגְבוּלוֹת־חָסוּתוֹ, וְכַאֲשֶׁר הִתְחָרוּ בֵּינֵיהֶם שְׁנֵי תַּקִּיפִים בְּשֶׁל הַשִּׁלְטוֹן בַּסְּבִיבָה, נָשְׂאָה הַמּוֹשָׁבָה הָעִבְרִית הַרְבֵּה תְּלָאָה וָסֵבֶל, עַד אֲשֶׁר הִכְרִיעַ הַגּוֹרָל בֵּין שְׁנֵי הַמִּתְחָרִים. הַמּוֹשָׁבָה הָעִבְרִית חָרְדָה לִרְגָעִים, רֶגֶשׁ הַכָּבוֹד הַיְהוּדִי הָלַךְ וְהִנְמִיךְ, וְחָסוּת זָרָה הֻפְקְדָה עַל מוֹצָאֵי הַמֶּשֶׁק הָעִבְרִי וּמְבוֹאָיו, עַל רְפָתָיו, אוּרְווֹתָיו, שְׂדוֹתָיו וּכְרָמָיו. “בְּנֵי מָוֱת אַתֶּם, הַיְּהוּדִים, בִּלְעָדֵינוּ אֵין לָכֶם תְּקוּמָה אֲפִילוּ יוֹם אֶחָד” – כֵּן דִּבֵּר בְּבוּז כָּל בֶּן עֲרָבָה הַגֵּאֶה עַל חַרְבּו אֶל הַמִּתְיַשֵּׁב הַיְּהוּדִי. הֶחָסוּת הַזּאֹת הֵבִיאָה עַל הַיִּשׁוּב הָעִבְרִי גַם אֶת הַחֹשֶׁךְ, הָרַע, הַחֲנֻפָּה וְהָעָרְמָה, אֲשֶׁר צָמְחוּ בְּחַיֵּי הָאֹהָלִים וּבִּכְפָרֵי הַפַּלָּחִים יַחַד עִם הַשִּׁעְבּוּד, הַנִּצּוּל, שְׁרִירוּת הַלֵּב, הַשֹּׁד וְהַנְּקָמָה. רוּחַ זָרָה הָלְכָה וּפָשְׁטָה בַּיִּשּׁוּב הָעִבְרִי, וּבְאָרְחוֹת חַיָּיו – בַּשָּׂדֶה, בַּבַּיִת וּבַמֶּשֶׁק שָׁלְטָה יָדוֹ שֶׁל הַבֶּדְוִי וְהַפַּלָּח. יָד פְּרוּעָה כַּחַשׁ וּמַאֲרָב הָלְכוּ וְלִפְפוּ אֶת הַיְּצִירָה הָעִבְרִית וְהִתְנַקְּשׁוּ לְהַחֲנִיקָהּ.

חֲלוֹם הַתְּקוּמָה שֶׁל הָעָם וְהַמּוֹלֶדֶת חָזַר אַחֲרֵי גוֹאֲלִים חֲדָשִׁים, אַחֲרֵי גִבּוֹרִים צְעִירִים וּמְסוּרִים, אֲשֶׁר יָבוֹאוּ וְיִלָּחֲמוּ בְּיָד חֲזָקָה בִּנְמִיכוּת הָרוּחַ וּבְרֶגֶשׁ הָעֲרִירוּת שֶׁהָלְכוּ וְהִשְׁתַּלְּטוּ בַּמַּחֲנֶה הָעִבְרִי.

יְחִידִים וּבִקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת פָּלְטוּ לְחוֹפֵי הָאָרֶץ הַחֲלוּצִים הַיְּהוּדִים, וּלְעֵינֵיהֶם מַעֲרֻמֵּי הַמּוֹלֶדֶת הָעַתִּיקָה וִיפִי הַשְּׁמָמָה. הַמֶּרְחָבִים גְּדוֹלִים וְהֵם מַצְמִיחִים כְּנָפַיִם לַשְּׁאִיפָה הַסּוֹעֶרֶת, לֶחָזוֹן עַל אֶרֶץ גְּדוֹלָה וּרְחָבָה, עַל עָם חָפְשִׁי וְחָזָק, עַל גְּבוּרַת הַיְּצִירָה וְקִיּוּם שֶׁל כָּבוֹד.

בְּתָם לֵב שֶׁל גִּבּוֹרִים הִתְהַלְּכוּ הַצְּעִירִים הָאֵלֶּה בְִשְׁבִילֵי־הָאָרֶץ הַשּׁוֹמְמִים וְנָשְׂאוּ בְּחֻבָּם אֶת גַּעְגּוּעֵי הַגְּאֻלָּה.

“וּבִשְׁנַת תרס”ז לָאֶלֶף הַשִּׁשִּׁי נִזְדַּמְּנוּ בַּמּוֹשָׁבוֹת וּבְעָרֵי יְהוּדָה צְעִירִים אֲחָדִים, שֶׁכִּמְעַט כֻּלָּם הִתְיַחֲסוּ בַּגּוֹלָה וְגַם בָּאָרֶץ עַל מִפְלֶגֶת פּוֹעֲלֵי־צִיּוֹן." כֵּן פּוֹתֵחַ גִּלְעָדִי רְשִׁימוֹתָיו.

הָאֶחָד, ש., אָמַר: “אָנוּ צְרִיכִים לְהַכְשִׁיר אֶתַ עֵצְמֵנו לִפְעֻלּוֹת חֲדָשׁוֹת וְלִדְרָכִים חֲדָשׁוֹת בְּכִבּוּשׁ מוֹלֶדֶת.”

וְהָאֶחָד, ג., אָמַר: כִּבּוּשׁ אֲדָמָה עַל יְדֵי קוּשָׁן בִּלְבָד אֵינוֹ מַסְפִּיק, יֵשׁ לְכָבְשָׁה בַּיָּדָיִם."

הַשְּׁלִישִׁי, פ., אָמַר: עֲבוֹדָה לְאֻמִּית גְּדוֹלָה אֵינָהּ יְכֹלָה לִתֵּן דַּעְתָּהּ עַל אֲנָשִׁים יְחִידִים".

וּמ. חז. אָמַר: “לַחַיָּלִים הַפְּשׁוּטִים הַנּוֹפְלִים בַּשָּׂדֶה אֵין שָׂם לֵב. אָנוּ נִהְיֶה חַיָּלִים פְּשׁוּטִים, וּמְפַקְּדֵנוּ – הָעָם.”

סִפֵּר נִיסָנוֹב: “עָבַרָתִּי בְּמוֹשְׁבוֹת הַגָּלִיל וְרָאִיתִי גַנָּבִים שׁוֹדְדִים אֶת הָאִכָּר הַיְּהוּדִי, וְהַשּׁוֹמֵר הָעַרּבִי עוֹזֵר עַל יַד הַגַּנָּב.”

וְזַיּד אָמַר: “עֲזוּבָה בַּיִּשׁוּב הָעִבְרִי, הָעַרְבִי, הַגֵּאֶה עַל חַרְבּוֹ, שׁוֹלֵט בָּעִיר, בַּכְּפָר וּבָדָּרֶךְ. הוּא בָּז לַיְהוּדִים בְּנֵי הַמָּוֶת.”

אַחַת עָנְתָה וְאָמְרָה: “בִּירוּשָׁלַיִם חוֹנִים שִׁבְעִים שׁוֹמְרִים עַרְבִיִּים, וּבְרֹאשָׁם עַרְבִי עָשִׁיר וּמְפֻרְסָם, אֲשֶׁר פַחְדוֹ נָפַל עַל כָּל הַיְּהוּדִים בְַסְּבִיבָה.”

וּמַחֲשָׁבָה אַחַת כָּבְשָׁה אֶת לֵב כֻּלָּם: לְהָרִים אֶת נֵס הַגְּאֻלָּה לְעֵינֵי הָעָם, לְגוֹלֵל לְפָנָיו אֶת הֶחָזוֹן הַנּוֹעָז עַל מוֹלֶדֶת יָפָה, חָפְשִׁית וּרְחָבָה.

“הָבָה נִהְיֶה גַם אֲנַחְנוּ כִּבְנֵי הָעֲרָבָה וְאַל נִפְחַד מִפְּנֵי הַמַּאֲרָב בֵּין הֶהָרִים.”

וָּמִשֶּׁנִזְדַּמְּנוּ לִשְׁפֵיָה, הַחֲבוּיָה בֵּין סְלָעֶיהָ, יָצְאוּ לִשְׁמֹר בְַכְּרָמִים.

וְהַשּוֹמְרִים הָעַרְבִים לוֹעֲגִים:

“הַיְּהוּדִים יִשְׁמֹרוּ?”

הַצְּעִירִים הָאֲחָדִים יָצְאוּ לַעֲבוֹדַת הַלַּיְלָה בְּלִי נִסָּיוֹן, רַק מַקֵּל בַּיָּד, אוֹ נֶשֶׁק שֶׁהֶעֱלָה חֲלֻדָּה. מִנְּדוּדֵי הַלַּיְלָה וּמְתִיחוּת הָעֲצָבִים הָרֹאשׁ סְחַרְחַר. וּכְשֶׁיָּשַׁב זַיְד, עָיֵף וְיָגֵעַ, לִפְנוֹת בֹּקֶר עַל אֶבֶן לָנוּחַ, לֹא יָדַע מֶה הָיָה לוֹ. כִּמְעַט הִתְנַעֵר רֶגַע קָטֹן, וְהִנֵּה שְׁנֵי עַרְבִים עוֹמְדִים מֵאֲחוֹרָיו וְאוֹמְרִים לַחֲטֹף אֶת הָרוֹבה מִיָּדוֹ. כֵּן הִתְנַכְּלוּ לוֹ לַיְלָה לַיְלָה עַד אֲשֶׁר נָפַל בַּפָּח: מִן הַמַּאֲרָב הִתְנַפְּלוּ עָלָיו וַיַכּוּהוּ עַד זוֹב דָּם, וּבַעַל הַכֶּרֶם הִבִּיט מֵרָחוֹק וְלֹא נַעֲנָה לְקוֹלוֹ שֶׁל זַיְד הַקּוֹרֵא לְעֶזְרָה.

הַצְּעִירִים הָאֲחָדִים הָיוּ מְפֻזָּרִים בַּכְּרָמִים בֵּין הֲמוֹן שׁוֹמְרִים עַרְבִיִּים, הַמְנֻסִּים מֵהֶם בִּגְנֵבָה, הַזְּרִיזִים יוֹתֵר לֶאֱרֹב. לֹא עַל נְקַלָּה יַרְפּוּ אֵלֶּה יְדֵיהֶם מִן “הַחֲזָקָה” עַל הַשְּמִירָה.

חֲפוּיֵי רֹאשׁ הִתְאַסְּפוּ שׁוּב הַצְּעִירִים לְאַחַר הַכִּשָּׁלוֹן הָרִאשׁוֹן: הַאֻמְנָם כִּשָּׁלוֹן חָרוּץ הוּא וְאֵין תַּקָּנָה?

“אָנוּ צְרִיכִים לְהִתְלַכֵּד לִקְבוּצָה חֲזָקָה, לְחַשֵּׁל אֶת כֹּחֵנוּ, לְלַמֵּד אֶת הַיָּד – נֶשֶׁק, וְאֶת הָעַיִן – חֶשְׁכַת הַלָּיְלָה.”

הִתְעוֹדְדוּ הַבַּחוּרִים וּבְכֹבֶד רֹאשׁ הִתְחִילוּ לְחַשֵּׁל אֶת אָפְיָם וְאֶת כֹּחַ הַסֵּבֶל. כִּי מַטָּרָה גְדוֹלָה הִצִּיבוּ לִפְנֵיהֶם וְתַפְקִיד רַב־אַחֲרָיוּת וְרַב־סַכָּנָה הִטִּילוּ עַל שִׁכְמָם: לִנְטֹע בְּלֵב אֲחֵיהֶם בְּנֵי עַמָּם אֶת הַהַכָּרָה, כִּי עֲלֵיֶהם לִשְׁמֹר בְּעַצְמָם עַל נַפְשָׁם וְעַל רְכוּשָׁם, לִהְיוֹת הַמּוֹשָׁבָה פְּטוּרָה מִזָּרִים בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה. “אָנוּ נֵצֵא תָּמִיד הָרִאשׁוֹנִים לִשְׁמֹר עַל רְכוּשׁ יִשְׂרָאֵל. נַרְגִּיל אֶת הַיְּהוּדִים לָשֵׂאת נֶשֶׁק, לִרְכֹּב עַל סוּס, לְהַאֲמִין בְּכֹחָם.”

וּשְׁבוּעַת אֱמוּנִים נִשְׁבַּע כָּל אֶחָד: לִשְׁמֹר סוֹד וּמִשְׁמָעַת.

“הַדָּבָר הָיָה בִּימֵי תִּשְׁרֵי, בְּלֵיל הוֹשַׁעְנָא רַבָּה שְׁנַת תרס”ח," מְסַפֵּר י. בֶּן־צְבִי, “וַאֲנִי גָר בְּיָפוֹ, בְּבַיִת מֻקָּף פַּרְדֵּסִים. הַשָּׁעָה שְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת, וְאוֹר קָלוּשׁ שֶׁל עֲשָׁשִׁית־נֵפְט קְטַנָּה מֵאִיר אֶת קִירוֹת הַחֶדֶר וְאֶת הַמַּחְצֶלֶת הַפְּרוּשָׂה עַל הָרִצְפָּה. עַל הַמַּחְצֶלֶת מְסֻבִּים בַּחוּרִים אֲחָדִים, שְׁקוּעִים בְּשִׂיחָה, מֵהֶם כְּרוּעִים עַל בִּרְכֵּיהֶם, מֵהֶם שְׂרוּעִים עַל הַמַּחְצֶלֶת. מְסִּבָּה קְטַנָּה וְרַבגּוֹנִית שֶׁל בַּחוּרִים: הָאֶחָד מֵהֶם עֵינָיו שְׁחוֹרוֹת וּבוֹעֲרוֹת וּדְבָרָיו לוֹהֲטִים; הַשֵּׁנִי, רְחַב־כְּתֵפַיִם וּרְחַב־גֶּרֶם, פּוֹלֵט הֶעָרוֹת זְהִירוֹת; הַשְּׁלִישִׁי דְָבָריו קְטוּעִים וְנִמְרָצִים, כְּגִזְרֵי פְּלָדָה, וּרְבִיעִי, שְׁחַרְחוֹר, אֵשׁ עוֹמֶמֶת בְּעֵינָיו, אֵשׁ הַצִּמָּאוֹן לְמַעֲשִׂים. כָּל אֶחָד וְאֶחָד הָיָה בְּעֵינָיו כְּאִלּוּ הוּא נִמְצָא בְּ’מַעֲמַד הַר סִינָי'.”

כֵּן נוֹסְדָה הָאֲגֻדָּה “בַּר־גִּיּוֹרָא”, וַתָּשֶׂם לָהּ רֹאשׁ אֶת י. ש.

אֵי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ יִבְחֲרוּ לִפְעֻלָּתָם?

הַגָּלִיל מָשַׁךְ אֶת הַלֵּב, “הַגָּלִיל” הָיָה שֵׁם קֶסֶם. בֵּין צוּקֵי סְלָעִים, בַּגֵּאָיוֹת הָעֲמֻקִים עַל הַכִּנֶּרֶת, בְּמֶרְחֲבֵי עַרְבַת הַיַּרְדֵּן שָׁם שׁוֹכֶנֶת הַגְּבוּרָה מִימֵי קֶדֶם. הַמֹּחוֹת הַצְּעִירִים מְחַבְּקִים בְּעָצְמַת דִּמְיוֹנָם אֶת מֶרְחֲבֵי הָאָרֶץ עַד לַחוֹרָן הָרָחוֹק, עַד לְעֶבְרֵי הַמִּדְבָּר. “שְׁמִירָה וַעֲבוֹדָה וְהַנְֶשֶׁק בַּיָּד” – כֵּן הָגוּ הַצְּעִירִים, הַחֲסֻנִּים בְּגוּפָם וּבְרוּחָם.

“אִישׁ חַלָּשׁ לֹא יָכֹל לְהִשָּׁאֵר אָז בָּאָרֶץ פָּנִים אֶל פָּנִים לְנֹכַח הָעֲרָבָה, וְרַק הַחֲזָקִים הָיוּ נִשְׁאָרִים,” אוֹמֶרֶת מ. ש. “הַבְּרֵרָה נֶעֱשְׂתָה מֵאֵלֶיָה.”

מ. בִּקְּשָׁה בַּיָּמִים הָהֵם לְבַצֵּע אֶת רַעְיוֹנָה עַל עֲבוֹדָה וְחַיִּים שֶׁל שִׁתּוּף. הִיא לֹא הֶאֱמִינָה כִּי אֶת הָעֲבוֹדָה הַזּוֹלָה אֶפְשָׁר לְהַכְרִיעַ עַל יְדֵי הִתְחָרוּת בִּשְׂכַר עֲבוֹדָה. הַפּוֹעֵל הָעִבְרִי אָסוּר לוֹ לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַהוֹזָלָה שֶׁל עֲמָלוֹ; לְמוּל הַנִּצּוּל יֵשׁ לְהַעֲמִיד אֶת חֶסְכוֹן הַכֹּחַ וְאֶת שִׁכְלוּל הָעֲבוֹדָה, וְדָבָר זֶה יֻשַׂג עַל יְדֵי אִרְגּוּן קִבּוּצִי.

קְרָאוּזֶה, שֶׁהָיָה אָז מְנַהֵל חַוַּת סֶגֶ’רָה, הִסְכִּים לִמְסֹר אֶת הָעֲבוֹדָה בְּחַוַּת סֶגֵ’רָה לַקּוֹלֶקְטִיב. וְהַקּוֹלֶקְטִיב רִכֵּז אֶל תּוֹכוֹ אֶת אַנְשֵׁי “בַּר־גִּיוֹרָא”. זִוּוּגָם שֶׁל רַעְיוֹן הַקּוֹלֶקְטִיב וַאֲגֻדַּת בַּר־גִּיוֹרָא עָלָה יָפֶה. הַהַכְשָׁרָה בַּשָּׂדֶה וּבַעֲבוֹדוֹת הַמֶּשֶׁק הוֹעִילָה לְגִדּוּלָם שֶׁל הַכֹּחוֹת הַצְעִירִים. שְׂדוֹת הַחִטָּה שֶׁל הַגָּלִיל הִבְשִׁילוּ אֶת הַמְּסִירוּת הַגְּדוֹלָה בְּלִבּוֹת הָאֲנָשִׁים.

הִסְתַּדְרוּת “הַחוֹרֵש”, שֶׁעַל חֲבֵרֶיהָ נִמְנִים הַפַּלָּחִים – הַשּׁוֹמְרִים, מַחְלִיטָה:

“לְהָקִים בָּאָרֶץ דּוֹר שֶׁל פּוֹעֲלִים־פַלָּחִים בְּרִיאִים בְּגוּפָם וּבְרוּחָם.”

רַק יָד בְּיָד יֵלְכוּ הַמַּעֲשִׂים וְיַצְלִיחוּ: הַמַּחֲרֵשָׁה עִם הַנֶּשֶק, מַאֲמַצֵּי הַהִתְאַחֲזוּת עִם עֲבוֹדַת הָאֲדָמָה. וְהַחֲבוּרָה הַצְּעִירָה מַכְשִׁירָה אֶת חֲבֵרֶיהָ, מְבָרֶרֶת אֶת מַעֲשֶׂיהָ, מְבַקֶּשְׁת אֶת דַּרְכֵי הַשִּׁוְיוֹן הַיְשָׁרוֹת, אֶת הַדְּרָכִים הַמּוֹלִיכוֹת לִגְאֻלַּת הָאֲדָמָה, לִגְאֻלַּת הָאִשָּׁה, לִגְאֻלַּת הַיְּהוּדִי. מ. מַטִּיפָה, כִּי הָאִשָּׁה צְרִיכָה לְכוֹנֵן אֶת מַעֲמָדָהּ בַּחֶבְרָה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה הֶבְדֵּל בֵּין הַגֶּבֶר וּבֵין הָאִשָּׁה לְכָל עֲבוֹדָה, וַאפִילוּ עֲבוֹדָה קָשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סַכָּנָה, וְהַנְּעָרוֹת מַחֲזִיקוֹת אַחֲרֶיהָ וְיוֹצְאוֹת הַשָּׂדֶה לַחֲרֹשׁ וְלִזְרֹעַ וְלַעֲשׂוֹת בְּכָל עֲבוֹדָה קָשָׁה.

הַוְַעַד הָרִאשׁוֹן שֶׁל "הַשּׁוֹמֵר" חֲבֵרוֹת "הַשּׁוֹמֵר" הָרִאשׁוֹנוֹת

“כַּאֲשֶׁר בָּאתִי לְחַוַּת סֶגֵ’רָה,” מְסַפֶּרֶת חַיָּה־שָׂרָה חֵינְקִין, “רָאִיתִי וְהִנֵּה בֶּחָצֵר עוֹמֶדֶת נַעֲרָה לְבוּשָׁה מִכְנָסַיִם וְחֻלְצָה וּבַגַּרְזֶן אֲשֶׁר בְּיָדָהּ וְהִיא מַתְקִינָה אֶת הַשְּׁתִילִים לִנְטִיעָה. הָיָה נָעִים לִרְאוֹת אוֹתָהּ וְגַם אֶת הַנְּעָרוֹת הָאֲחֵרוֹת הָעוֹבְדוֹת בַּנְּטָעִים.”

הַגָּלִיל כְּבָר הִצְנִיעַ בַּיָּמִים הָהֵם בֵּין הָרָיו אֶת סֶגֵ’רָה, מֶסְחָה, יַבְנְאֵל, בֵּית־גַּן, מִצְפֶּה וְכִנֶּרֶת. כְּפָרִים קְטַנִּים, כָּל אֶחָד מֵהֶם – רְחוֹב יְחִידִי, תְּחִלָּתוֹ בַּשָׂדֶה, הַמְכֻסֶּה סְלָעִים וְחָרְשֵׁי סִדְרִיּוֹת, וְסוֹפוֹ אֶל הַגַּיְא אֲשֶׁר מִנֶּגֶד. לְרַגְלֵי הַכְּפָר אוֹ בְּאַחַת הַגֵּאָיוֹת אֲשֶׁר מִסָּבִיב לוֹ נְטוּשִׁים אֹהָלִים: עַרַבְּ. עַרַבְּ זְבֶּה, עַרַבְּ דַּלַיְקָה, שְׁבָטִים שׁוֹכְנֵי אֹהָלִים, הָעוֹבְרִים אֶַּת הַוָּאדִים הַגְּדוֹלִים וּבָאִים דֶּרֶךְ שַׁעֲרֵי הֶהָרִים מַעַרְבַת הַיַּרְדֵּן, מִמִּזְרַח הָאָרֶץ, מֵהַחוֹרָן וְהָלְאָה – פְּרִיצֵי מִדְבָּר. אֶת הַדְּמָמָה נוֹקֵב חֲלִיל הָרוֹעֶה וְאֶת חֶשְׁכַת־הַלַּיְלָה פּוֹלֵחַ בְּרַק־הַיְרִיָּה. הָאֹהָלִים פְּתוּחִים אֶל אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם וּבְצֵל יְרִיעוֹתֵיהֶם לוֹחֲשׁוֹת מְזִמּוֹת־עֲרָבָה, תַּחְבּוּלוֹת שֹׁד וְשָׁלָל וְגָאוֹן הַנִּשְׁעָן עַל הַחֶרֶב וְעַל הַיָּד הַמְּהִירָה לִתְקֹע סַכִּין אֶל הַחֹמֶשׁ; וּבְצֵל הַיְרִיעוֹת תִּפְאֶרֶת־נִמּוּס וּמָסֹרֶת שֶׁל זְבֶּח, בְּרִית מֶלִח וָדָם.

וּמִסָּבִיב לַכְּפָר הָעִבְרִי צִבּוּרִים שֶׁל בָּתֵּי חֹמֶר שׁוֹמְמִים עַל אַשְׁפַּתּוֹת הַדּוֹרוֹת. שָׁם פַּלָּחִים חַיִּים עַל אַדְמָתָם הַחֲרֵבָה חַיֵּי שִׁזָּפוֹן וְרָעָב וּבַצֹּרֶת. הַתַּקִיף עוֹשֵׁק, וְיוֹשְּבֵי הַכְּפָר, הַפַּלָּחִים, נְמַקִּים בְּחֵרָבוֹן וּבְתַחֲלוּאִים, וּמִלְחֶמֶת־קִיּוּם נוֹאָשָׁה וַחֲשׁוּכָה לָהֶם כָּל הַיָּמִים עִם גַּלֵּי הַמִּדְבָּר הָעוֹלִים עֲלֵיהֶם מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם וְעִם מָסֹרֶת פְּרוּעָה שֶׁל גְּנֵבָה וָשֹׁד.

וּמִסָּבִיב לַכְּפָר הָעִבְרִי שְּבִילִים עֲקַלְקַלִים מִתְפַּתְלִים בֶּהָרִים וּבַגֵּאָיוֹת, וְרוֹעִים נוֹדְדִים מַסִּיעִים עֶדְרֵיהֶם בֵּין קִמְטֵי הֶהָרִים; אֵין לִפְנֵיהֶם לֹא עֵץ פּוֹרֵחַ, לֹא שָׂדֶה זָרוּעַ, וַעֲמַל הַפַּלָּח כְּאַיִן בְּעֵינֵיהֶם. יוֹרְדִים אֶל הַמַּיִם לְהַשְׁקוֹת אֶת עֶדְרֵיהֶם, מְבַעֲרִים בַּשָׂדוֹת, וּמִתְעַצְמִים בְעַקְשָׁנוּת עַל מִנְהֲגֵי הָעֲרָבָה הַקְּדוּמִים וּעַל שִׁלְטוֹנָם מִבֵּין מַחֲבוֹאֵי הֶהָרִים.

הַחַלְָשׁ סוֹמֵךְ עַל “כְּתֵפוֹ” שֶׁל הֶחָזָק מִמֶּנּוּ: הַשֵּׁבֶט הַקָּטֹן עַל עֶזְרַת הַשֵּׁבֶט הַתַּקִּיף, הַנָּכוֹן לָבוֹא לְעֶזְרָתוֹ; הַכְּפָר הַצֶּ’רְקֶסִי הַבּוֹדֵד – עַל עֶזְרַת הַצֶּ’רְקֶסִים הַמְּרֻבִּים בְּמִזְרַח הַיַּרְדֵּן; חֲלוּצֵי־הַמִּדְבָּר – עַל הַכֹּחוֹת הַנּוֹדְדִים, הַקּוֹדְחִים, הַשּׁוֹאֲפִים שָׁלָל, הַסְּפוּנִים בְּמֶרְחֲבֵי הָעֲרָבָה.

בִּסְבִיבָה זוֹ עָלָה וְגָדַל “הַשּׁוֹמֵר”, וּכְחַזֵּק הַסְּלָעִים הַחַדִּים וְהַצְּחִיחִים בִּמְרוֹמֵי הֶהָרִים אֶת עֻזּוֹ שֶׁל הַנֶּשֶׁר, אֶת חֹסֶן כְּנָפָיו, אֶת צִפָּרְנָיו הַחַדּוֹת – כֵּן יְחַזְּקוּ הָרֵי הַגָּלִיל אֶת הָרָצוֹן וְאֶת הַשְּׁאִיפָה לִגְבוּרָה בְּלֵב הַחֲבֵרִים הַמְּעַטִּים. הֵם מִתְלַכְּדִים לְמִשְׁפָּחָה קְטַנָּה אַחַת, מְסוּרִים אִישׁ לְאָחִיו בְּלֵב וָנָפֶשׁ.

הִנֵּה מוּבָאִים תְּמָרִים, תַּפּוּחֵי־זָהָב וּ"דְבָרִים טוֹבִים". מַה לְשִׂמְחָה זוֹ פִּתְאֹם, לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת?

“בְּשׂוֹרָה הִגִּיעָה: הִצְלִיחַ הַנִּתּוּחַ אֲשֶׁר עָשׂוּ לֶחָבֵר יִשְׂרָאֵל בְּבֵית־הַחוֹלִים בִּטְבֶרְיָה, וְאָנוּ עוֹרְכִים מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה.”

“יָפִים הַלֵּילוֹת בִּכְנַעַן,” וְהַחֲבוּרָה עוֹרֶגֶת אֲלֵיהֶם, מְצַפָּה בְּקֹצֶר־רוּחַ לַשָּׁעָה כִּי תָּבוֹא אֲשֶׁר בָּהּ יַגְשִׁימוּ אֶת חֲלוֹמָם.

וְהַשָּׁעָה לֹא אֵחֲרָה לָבוֹא.

בַּחַוָּה שָׁמַר צֶ’רְקֶסִי מִכַּפְר־כָּמָא – כְּפָר הַצֶּ’רְקֶסִים הַסָּמוּך. בְּאֶחָד מִלֵּילוֹת שְׁבָט אֵחַר פָּז לָשׁוּב לַחַוָּה. רָצָה לּהִכָּנֵס לֶחָצֵר, וְהִנֵּה הַשַּׁעַר סָגוּר וְהַשּׁוֹמֵר אֵינֶנּוּ. לַשָּׁוְא בִּקֵּשׁ אוֹתוֹ פָּז, קָרָא לוֹ: אֵינֶנּוּ. הִרְגִּישׁוּ הַבַּחוּרִים, כִּי הַפַּעַם הִגִּיעָה שְׁעַת־כֹּשֶׁר לְהוֹצִיא אֶת הַשְּׁמִירָה מִידֵי הַצֶּ’רְקֶסִים. חֶרֶשׁ קָמוּ, הוֹצִיאוּ פִּרְדָּה מֵהָאֻרְוָה וְהָלְכוּ אֶל הַמְּנַהֵל וְאָמְרוּ: פִּרְדָּה חֲסֵרָה וְהַשּׁוֹמֵר אֵינֶנּוּ. לְמָחֳרָתוֹ פֻּטַּר הַשּׁוֹמֵר הַצֶּ’רְקֶסִי, וּצְבִי בֶּקֶר הָעֳמַד לִשְׁמֹר בִּמְקוֹמוֹ. וְכָל הַחֲבוּרָה מוּכָנָה וּמְזֻמָּנָה לָקוּם בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה לְעֶזְרַת הַשּׁוֹמֵר. כִּי הַצֶּ’רְקֶסִים לֹא מְהֵרָה יְוַתְּרוּ עַל הַשְּׁמִירָה בַּחַוָּה, הֵם יִשְׁתַּדְּלוּ לְהוֹכִיחַ, כִּי יְהוּדִים לֹא יִצְלְחוּ לַעֲבוֹדָה זוֹ. וְהִנֵּה הֵם מִתְגָּרִים בַּשּׁוֹמֵר הַיְּהוּדִי, מִתְנַכְּלִים לְהַפְחִידוֹ, לִגְנֹב מִמֶּנוּ, לְהָצִיק לוֹ. וְאוּלָם הַחֲבוּרָה כֻּלָּהּ עוֹמֶדֶת הָכֵן בַּלֵּילוֹת לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הָאוֹיֵב. אֵת אֲשֶׁר הֶחְלִיטוּ – הֶחְלִיטוּ. עֶמְדָּה זוֹ שֶׁכְּבָשׁוּהָ שׁוּב לֹא יוֹצִיאוּהָ מִידֵיהֶם.

“לְאַחַר כִּבּוּשׁ הַשְּׁמִירָה נַעֲשָׂה גַם הַצַּעַד הַשֵּׁנִי וְהוּא כִּבּושׁ הָרְעִיָּה.” מְסַפֵּר בֶּן־גּוּרְיוֹן. “רְעִיַּת הָעֵדֶר שֶׁהָיְתָה מְסוּרָה אַף הִיא בִּידֵי הַצֶּ’רְקֶסִים מִיָּמִים יָמִימָה נִרְאֲתָה קָשָׁה וּמְסֻכָּנָה יוֹתֵר לְאֵין עֲרֹך מִן הַשְּׁמִירָה בַּמּוֹשָׁבָה. כִּי כָּרֵי הַמִּרְעֶה רְחוֹקִים מִן הַמּוֹשָׁבָה וּשְׁבִילִים עֲקַלְקַלִּים עוֹבְרִים בָּהֶם וּמַתְעִים אֶל מַחֲבוֹא הָרִים, אֶל עֲרוּצֵי גֵאָיוֹת. כְּשֶׁיָצָא דֹב שְׁוַיְגֶּר לָרִאשׁוֹנָה לַמִּרְעֶה חָרָה לַצֶּ’רְקֶסִים, וְחֲסַן, בְּנוֹ שֶׁל זְקַן הַצֶּ’רְקֶסִים, הִתְגָּרָה בּוֹ בַּשָּׂדֶה. אַךְ חֲסַן הִגְדִּישׁ אֶת הַסְּאָה, וּבִהְיוֹתָם בְּאַחַד הַלֵּילוֹת בַּשָּׂדֶה וַחֲסַן מִתְגָּרֶה בּוֹ, כְּדַרְכּוֹ, לֹא הִתְאַפֵּק דֹּב וְהִכָּה אֶת חֲסַן. כְּשֶׁנִּכְנַס שְׁוַיְגֶּר בַּבֹּקֶר לַחַוָּה הָיוּ פָנָיו פְּצוּעִים וּבְגָדָיו קְרוּעִים, אֲבָל חֲסַן וַחֲבֵרָיו הַצֶּ’רְקֶסִים לֹא הוֹסִיפוּ מֵאָז לְהִתְגָּרוֹת בְּדֹב…”

הַחֲבוּרָה מַכְשִׁירָה עַצְמָהּ צַעַד אַחַר צַעַד, מוֹסִיפָה נִסָּיוֹן, אִרְגּוּן, נֶשֶׁק. מִן הַשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה הִכִּירוּ הַחֲבֵרִים, כִּי רַק בִּהְיוֹתָם כֻּלָּם מוּכָנִים לָבוֹא לְעֶזְרַת הַשּׁוֹמֵר תִּהְיֶה הָעֲמִידָה “מֵאֲחוֹרֵי הַקִּיר” אֵיתָנָה. צָרִיךְ שֶׁהַשּׁוֹמֵר הַמִּתְהַלֵּךְ מֵאֲחוֹרֵי הַקִּיר יִהְיֶה סָמוּךְ וּבָטוּחַ, כִּי כָּל הַמּוֹשָׁבָה עוֹמֶדֶת עִמּוֹ בַּמַּעֲרָכָה וְאֵין לוֹ אוֹרְבִים מֵאֲחוֹרֵי גַבּוֹ.

וְעוֹד דָּבָר נִתְבָּרֵר לָהֶם: הַהֶכְרַח הַגָּמוּר, כִּי בַּעֲקֵב הַשְּׁמִירָה תָּבוֹא הָעֲבוֹדָה – הַפּוֹעֵל הָעִבְרִי, אֲשֶׁר יִשָׂא גַם הוּא בְּעֹל הַמִּשְׁמַעַת כַּשּוֹמֵר. יָד בְּיָד עִם הַשְּמִירָה צָרִיךְ לָלֶכֶת צְבָא הָעֲבוֹדָה הָעִבְרִי. הָרַעְיוֹן הוֹלֵךְ וּמִתְפַּתֵּחַ וְלוֹבֵשׁ צוּרָה מְסֻיֶמֶת שֶׁל “לִגְיוֹן־עֲבוֹדָה”:

"הָעֲבוֹדָה בַּלִּגְיוֹן תִּמָּשֵׁךְ שְׁנָתַיִם יָמִים.

בִּשְׂכַר עֲבוֹדָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲבֹד בָּאָרֶץ יְקַבֵּל הַמִּתְנַדֵּב כַּלְכָּלָה, דִּירָה, הַלְבָּשָׁה וּמָעוֹת קְטָנּוֹת.

‘צְבא־הָעֲבוֹדָה’ יוֹצִיא לַפֹּעַל, מִלְּבַד עֲבוֹדָה חַקְלָאִית, כָּל סוּגֵי עֲבוֹדָה, הַדּוֹרְשִׁים הַכְשָׁרָה וּמַאֲמַצִים פִיסִיִּים מְיֻחָדִים.

‘צְבָא הָעֲבוֹדָה’ מַמְצִיא מִתְנַדְּבִים לִפְעֻלַּת הַהֲגָנָה בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ."

“לִכְאוֹרָה הָיָה מֻקְשֶה,” מְסַפֵּר מֹשֶׁה קְרִיגְסֶר, “מַה לַבַּחוּרִים וְלַנְּעָרוֹת שֶׁלֹּא יָצְאוּ ‘מֵאֲחוֹרֵי הַקִּיר’ וְלַ’שׁוֹמֵר'. אֲבָל חַבְרֵי בַּר־גִּיּוֹרָא הִצִּיבוּ לִפְנֵיהֶם מַטָרָה לֹא רַק לְאַרְגֵּן אֶת הַשְּׁמִירָה וְאֶת הַהֲגָנָה, אֶלָּא גַם לְהַכְשִׁיר אֶת עַצְמָם וְאֶת הַקְּרוֹבִים לָהֶם בְּדֵעָה לְהִתְיַשְׁבוּת עַל גְּבוּלוֹת הָאָרֶץ. לְשֵׁם הַכְשָׁרָה יָסְדוּ חַבְרֵי ב”ג אֶת ‘הַשּׁוֹמֵר’, אֶת ‘הָעֲבוֹדָה’ וְאֶת ‘קְבוּצַת־הַהִתְאַחֲזוּת’. ‘הָעֲבוֹדָה’ הִכְשִׁירָה אֶת חֲבֵרֶיהָ לִחְיוֹת חַיֵּי שֻׁתָּפוּת, דֻּגְמַת ‘הַקִּבּוּץ’ עַכְשָׁו, וּקְבוּצוֹת ‘הָעֲבוֹדָה’ הָיוּ מוֹצִיאוֹת לַפֹּעַל עֲבוֹדוֹת שׁוֹנוֹת עַל אַחֲריָותָן. ‘הָעֲבוֹדָה’ קִבְּלָה עָלֶיהָ אֶת הַפַלְחָה בְּחַוַּת סֶגֵ’רָה וְכֵן לָקְחָה חֵלֶק פָּעִיל בִּיסוּד הַקְּבוּצָה שֶׁהָלְכָה לְאוּם ג’וּנִי."

וְעוֹד בִּשְׁנַת תרס"ט חֻבַּר הַמַּצָע לִ"גְדוּד הָעֲבוֹדָה", שֶׁהוֹפִיעַ שָׁנִים רַבּוֹת אַחַר כָּךְ. לְפִי שָׁעָה שְׂמֵחָה הַחֲבוּרָה בְּנִצְחוֹנָהּ וּמוֹסִיפָה לְהַכְשִׁיר אֶת עַצְמָהּ: לוֹמֶדֶת מִשְׁמַעַת וְקוֹנָה נִסָּיוֹן בַּשְּׁמִירָה. שֵׁם הַחֲבוּרָה הַמְּלֻכֶּדֶת אֲשֶׁר בְּסֶגֵ’רָה הוֹלֵךְ לְפָנֶיהָ, וּבִפְרֹץ סִכְסוּך בְּמֶסְחָה בְּשֶׁל הַשּׁוֹמְרִים, נִדְרֶשֶת הַחֲבוּרָה מִסֶּגֵ’רָה לָבוֹא לְעֶזְרַת מֶסְחָה.

 

ב. יְסוּד “הַשּׁוֹמֵר”    🔗

בְּחֹדֶשׁ תַּמּוּז תרס"ח קָרָה מִקְרֶה, וְהַמּוֹשָׁבָה מֶסְחָה הֶחֱלִיפָה אֶת שׁוֹמְרֶיהָ: בִּמְקוֹם הַשּׁוֹמְרִים הַבֶּדְוִים מִשֵׁבֶט הַזְּבֶּח שָׂכְרוּ הָאִכָּרִים שׁוֹמְרִים מִכְּפָר הַמּוּגְרַבִּים הַקָּרוֹב.

הַקְּטָטָה נְטוּשָׁה בֵּין הַמּוּגְרַבּים וְהַזְּבֶּח בְּשֶׁל הַחֲזָקָה, וּמוּגְרַבּי אֶחָד נִפְצַע בְּאַחַת הַתִּגְרוֹת בִּפְנִים הַמּוֹשָׁבָה. לְפִי מִנְהֲגֵי הָאָרֶץ חַיֶבֶת מֶסְחָה בְּדָמוֹ, שֶׁהֲרֵי עַל אַדְמָתָהּ נָפַל. וְהַמּוּגְרַבִּים מְבַקְּשִׁים אֶת דָּמוֹ מֵהַמּוֹשָׁבָה. חַיֵּי הָאִכָּרִים בַּדֶּרֶךְ וּבִרְחוֹב הַמּוֹשָׁבָה תְּלוּיִם מִנֶּגֶד. אָז פָּנוּ הָאִכָּרִים לְעֶזְרַת הַשּׁוֹמְרִים הָעִבְרִים אֲשֶׁר בְּסֶגֵ’רָה. הַשּׁוֹמְרִים נַעֲנוּ. נַעֲנוּ גַם מִכָּל מוֹשְׁבוֹת הַגָּלִיל. דֹּב שְׁוַיְגֶּר הָיָה לְ"מוֹשֵׁל" מֶסְחָה. לַיְלָה לַיְלָה נַעֲשׂוּ נִסְיוֹנוֹת לִשְׁדֹּד, אַךְ הַמִּתְנַפְּלִים נֶהֶדְפוּ אָחוֹר. אָז הֻחְלַט לִמְסֹר בִּידֵי הַשּׁוֹמְרִים הָעִבְרִים אֶת הַשְּׁמִירָה בְּמֶסְחָה לְשָׁנָה. בִּידֵי הַחֲבוּרָה עָלָה לִקְבֹּעַ בַּחוֹזֶה שְׁנֵי סְעִיפִים:

1. שֶׁהָאִכָּרִים יַכְנִיסוּ לְמִשְׁקֵיהֶם לֹא פָּחוֹת מַחֲמִשָּׁה־עָשָׂר פּוֹעֲלִים יְהוּדִים מֵאֵלֶּה שֶׁיֻצְּעוּ לִפְנֵיהֶם.

2. שֶׁהָאִכָּרִים יִרְכְּשׁוּ לְצָרְכֵי הֲגָנָה עֶשְׂרִים רוֹבִים.

הַהְֶסְכֵּם נֶחְתַּם. נִבְחֲרָה וְהֻתאֲמָה חֲבוּרַת הַשּׁוֹמְרִים וְהַפּוֹעֲלִים אֲשֶׁר תֵּצֵא לְמֶסְחָה לַעֲבֹד בְּמִשְׁקֵי הָאִכָּרִים וּלְקַבֵּל אֶת הַשְׁמִירָה בַּמוֹשָׁבָה וּבַשָּׂדֶה.

הַיּוֹם יוֹם רִאשׁוֹן בַּשַּׁבָּת. לַשָּׁנָה הַבָּאָה כָּעֵת חַיָּה בְּיוֹם רִאשׁוֹן בַּשַּׁבָּת, אַתֶּם רַשָּׁאִים לַעֲזֹב אֶת מְקוֹמוֹתֵיכֶם." כֹּה הָיוּ דִבְרֵי הַפְּרֵדָה שֶׁל “הָרֹאשׁ” אֶל הַחֲבֵרִים שֶׁיָּצְאוּ לְקַבֵּל אֶת הַתַּפְקִיד רַב הָאַחֲרָיוּת.

הַמֶּרְקָחָה שֶׁהִתְחוֹלְלָה מִסָּבִיב לְמֶסְחָה טֶרֶם שָׁקְטָה, וְאוּלָם הַחֲבוּרָה אַחַת הֶחֱלִיטָה – לְהַבְטִיחַ לְעַצְמָהּ אֶת הַנִּצָּחוֹן, וִיהִי מָה. הֵם בָּחֲרוּ לָהֶם חֲבֵרִים, שֶׁיַּעַבְדוּ בַּמְּשָׁקִים וְיִהְיוּ מוּכָנִים בְּכָל שָׁעָה לְעֶזְרָתָם. וְקֶשֶׁר קַיָּם קָבְעוּ בֵּין מֶסְחָה וּבֵין מֶרְכָּזָם־"כְּתֵפָם" אֲשֶׁר בְּסֶגֵ’רָה: קְבוּצוֹת־עֵזֶר תְּשׁוֹטֵטְנָה בֵּין שְׁתֵּי הַנְּקֻדּוֹת לְשֵׁם קֶשֶׁר בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה.

וְהִנֵּה קָם מִכְשׁוֹל חָדָשׁ: הָאִכָּרִים דּוֹרְשִׁים עֲרֻבַּת־כֶּסֶף – פִּקָּדוֹן לְמִקְרִים שֶׁל גְּנֵבָה, וְהַרְבֵּה יָגְעָה הַחֲבוּרָה עַד שֶׁעָלָה בְּיָדָהּ לְהַשִׂיג אֶת סְכוּם הַפִּקָּדוֹן.

הִגִּיעָה עוֹנַת הַגְּשָׁמִים וְלַשׁוֹמְרִים אֵין נַעֲלָיִם. רַק בְּשׁוּב פּוֹעֲלֵי הַמְּשָׁקִים מִן הַשָּׂדֶה וּבְשָׁכְבָם בְּאֻרְווֹתֵיהֶם לִישׁוֹן, הַשּוֹמְרִים בָּאִים, “נִכְנָסִים” לְתוֹךְ מַגָּפֵיהֶם שֶׁל אֵלֶּה וְיוֹצְאִים מֵעֵבֶר לַקִּיר. אֵלֶּה הָיוּ “הַמַּגָּפַיִם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ מְנוּחָה”.

הַחֲבוּרָה נָשְׂאָה אֶת סִבְלָהּ בְּאַהֲבָה וּבְרֶגֶשׁ־נִצָּחוֹן, כִּי הִנֵה הַמַּחֲשָׁבָה הַנּוֹעָזָה הָיְתָה לִמְצִיאוּת, כָּל אֶחָד הִרְגִישׁ בָּאַחֲרָיוּת הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר נָטַל עַל עַצְמוֹ, אַחֲרָיוּת לִכְבוֹד הַיְּהוּדִי וּלְבִטְחוֹן הַמֶּשֶׁק הָעִבְרִי.

בְּפֶסַח תרס"ט הֻכְרַז עַל קִיּוּמָהּ שֶׁל אֲגֻדַּת “הַשּׁוֹמֵר”.

דְּבַר הָאֲגֻדָּה נִמְסַר לְרַבִּים בְּ"הַפּוֹעֵל הַצָּעִיר".

אַף כִּי ‘הַשּׁוֹמֵר’ הָיָה אִרְגּוּן אַל־מִפְלַגְתִּי." אוֹמֵר י. בֶּן־צְבִי, “וְאַף כִּי עַל פִּי מַהוּתוֹ הַחַשָׁאִית לֹא יָכֹל הָאִרְגּוּן לְהִשְׁתַּתֵּף בְּגָלוּי בַּתְּנוּעָה, הִנֵּה עֶצֶם הָעֻבְדָּה שֶׁרֹב מְיַסְּדָיו וַחֲבֵרָיו הָיוּ ‘פּוֹעֲלֵי־צִיּוֹן’ גָּרְמָה מִמֵּילָא לְכָךְ, שֶׁ’הַשּׁוֹמֵר' מָצָא לוו בְּמִקְרִים רַבִּים מִשְׁעָן בִּתְנוּעַת ‘פּוֹעֲלֵי־צִיּוֹן’.”

תָּכְנִית הַשּׁוֹמֵר    🔗

(כְּפִי שֶׁנִתְקַבְּלָה בָּאֲסֵפָה הַכְּלָלִית בְּיוֹם אַחֲרוֹן שֶׁל פֶּסַח תרס"ט)

הַמַּטָּרָה, הָאֶמְצָעִים, הָאִרְגּוּן:

א. לְהָקִים בְּתוֹכֵנוּ שׁוֹמְרִים יְהוּדִים הָרְאוּיִם לַעֲבוֹדַת הַשְּׁמִירָה.

ב. לְהַכְשִׁיר אֶת הַתְּנָאִים לְכָךְ: לְלַמְדָם רְכִיבָה עַל סוּס, שִׁמּוּשׁ בְּנֶשֶׁק, הִתְעַמְּלוּת וכו'.

ג. לְיַסֵּד שְׁתֵּי קֻפּוֹת: 1. קֻפָּה לִרְכִישַת מַכְשִׁירֵי שְׁמִירָה. 2. קֻפַּת הָעֶרְבוֹנוֹת.

פְּרָטֵי הָאִרְגּוּן:

הַוַּעַד, חֲתִימַת חוֹזִים שֶׁל שְׁמִיָרה, קַבָּלַת חֲבֵרִים וְהוֹצָאָתָם.

הוֹפָעַת הַכֹּחַ הָעִבְרִי הַמְלֻכָּד וְהַמְזֻיָּן, הָעוֹמֵד נָכוֹן לְחָרֵף נַפְשׁוֹ עַל שְׁלוֹם הַמֶּשֶׁק הָעִבְרִי, גָּרְמָה מִיָּד תּוֹצָאוֹת חֲשׁוּבוֹת. הַמּוֹשָׁבוֹת הִתְעוֹדְדוּ וְשׁוּב לֹא הִרְגִּישׁוּ אֶת עַצְמָן עֲלוּבוֹת וְחַסְרוֹת־אוֹנִים כְּשֶׁהָיוּ. כַּאֲשֶׁר הִתְנַפֵּל נוֹצְרִי מִכְּפָר־קָנֶה עַל יְהוּדִי שֶׁהָלַךְ לְתֻמּוֹ בַּדֶּרֶךְ לְסֶגֵ’רָה, קָם הַלָּז בְּעָמְדוֹ עַל נַפְשׁוֹ וְהָרַג אֶת הַמִּתְנַפֵּל עָלָיו.

הַדָּבָר עוֹרֵר מְהוּמָה. הַכְּפָר הַנּוֹצְרִי בִּקֵּשׁ שְׁעַת־כֹּשֶׁר לִגְאֹל אֶת דָּמוֹ מֵהַמּוֹשָׁבָה הַיְּהוּדִית. הַכְּפָרִים מִסָּבִיב חִכּוּ אַף הֵם לִשְׁעַת הַ"מַּעֲשֶׂה", שֶׁלֹּא יִגָּרַע חֶלְקָם בַּשָּׁלָל. עַד כֹּה וְעַד כֹּה נֶעֶקְרוּ עֵצִים בְּמַטָּעֵי הַמּוֹשָׁבָה, בֹּעֲרוּ שְׂדוֹתֶיהָ, נִגְזַל מֵעֵֶדְרָהּ. לְהִתְנַפֵּל בְּגָלוּי לֹא יָכְלוּ, כִּי נִתְּנָה עֶזְרָה לְסֶגֵ’רָה. “הַשּׁוֹמֵר” שָׁלַח מֵחֲבֵרָיו לְסֶגֵ’רָה לִהְיוֹת עִם שׁוֹמְרֶיהָ שֶׁלֹּא נִמְנוּ אָז עַל “הַשּׁוֹמר”.

כֵּיוָן שֶׁכָּךְ הִשְׁתַּמְשׁוּ הָעַרְבִים בְּתַחְבּוּלוֹת־הַמַּאֲרָב הַמֻּבְהָקוֹת: בְּאַחַד הַיָּמִים הֶעֱרִימוּ עַל יִשְׂרָאֵל קוֹרְנְגוֹלד, הַשּׁוֹמֵר עַל הַחַוָּה, וְכַאֲשֶׁר יָצָא אֲלֵיהֶם, יָרוּ בּוֹ וְהֵֶמֱיתוּהוּ. וּכְשֶׁעָבַר שִׁמְעוֹן מַלַמוּד אֶחָד מֵאֲרִיסֵי הַמּוֹשָׁבָה, בֵּין שִׂיחֵי הַצַּבָּר לְבַקֵּשׁ אֶת הַרוֹצְחִים, יָרוּ גַם בּוֹ יְרִיַּת־מָוֶת. בַּדֶּרֶךְ לְמִצְפֶּה יָרוּ אַנְשֵׁי לֻבְּיָּה בְּדֹב שְׁוַיְגֶּר וּמִשָׁם הֱבִיאוּהוּ חוֹלֶה אָנוּשׁ לִטְבֶרְיָה, אֶל בֵּית־הַחוֹלִים.

כֵּילָה גִלְעָדִי, שֶׁשָּׁכְבָה בְּבֵית־הַחוֹלִים, פָּתְחָה עֵינֵֶיהָ וְהִנֵּה דֹב שְׁוַיּגֶּר יוֹשֵׁב מִמּוּלָהּ פָּצוּעַ וּבְגָדָיו קְרוּעִים, וְחָזֵהוּ– כְּאִילוּ כָּתְבוּ עָלָיו כְּתֹבֶת קַעֲקַע מֵרֹב הַיְרִיּוֹת.

“מֶה הָיָה לְךָ, דֹּב?”

“רַק שְׂרִיטוֹת הֵן, אַל תִּדְאֲגִי,” עָנָה בְּבַת־צְחוֹק.

כַּעֲבֹר יָמִים מִסְפָּר מֵת.

הָעֲרָבָה כְּאִילוּ עָרְכָה מַעֲרָכָה מוּל הַיִּשׁוּב הָעִבְרִי בַּגָּלִיל. בַּמּוֹשָׁבָה מִלְחֲמִיָּה לֹא פָּסְקָה גְנֵבַת הַתְּבוּאוֹת. בְּבֵית־גַּן קָם אַחַד הַצֶּ’רְקֶסִים מִשּׁוֹמְרֵי הַמּוֹשָׁבָה עַל אִכָּר וְיָרָה בּוֹ יְרִיַּת־מָוֶת. וְאוּלָם אַנְשֵׁי “הַשּׁוֹמֵר” לֹא נִרְתְּעוּ לְאָחוֹר, וְאַף הִשְׁפִּיעוּ עַל בְּנֵי הַמּוֹשָׁבוֹת כִּי יֵחָלְצוּ סוֹף סוֹף מֵחָסוּת הַזָּרִים: הַמּוֹשָׁבוֹת יַבְנְאֵל וּבֵית־גַּן גֵּרְשׁוּ אֶת הַצֶּ’רְקֶסִים וְהִפְקִידוּ יְהוּדִים תַּחְתָּם. בַּקַּיִץ הַהוּא נִתְמַנָּה יְחֶזְקֵאל חֵינְקִין לְשׁוֹמֵר־רוֹכֵב בְּכִנֶּרֶת – “הַחַיָּל” הָרִאשׁוֹן שֶׁל “הַשׁוֹמֵר”.

“יְחֶזְקֵאל כִּמְעַט שָׁב מִן הָאֶכְּסְפֶּדִיצְיָה שֶׁל הַפְּרוֹפֵסוֹר בְּלַנְקֶהְוֹרְן מִסָּבִיב לְיָם הַמֶּלַח,” מְסַפֶּרֶת חַיָה־שָׂרָה חֵינְקִין, "וְהוּא נִשְׁלַח לִשְׁמֹר יַחַד עִם מֵאִיר חֲזַנּוֹבִיץ בְּכִנֶּרֶת, בַּמָּקוֹם שֶׁהַיִּשׁוּב הַקָּטֹן הָיָה צָפוּי תָּמִיד לְהִתְנַפְּלוּת שׁוֹדְדֵי הַסְּבִיבָה, אֲשֶׁר בְּרֹאשָׁם עָמַד הַשֵּיךְ שֶׁמִּמֶּנּוּ נִקְנְתָה הָאֲדָמָה. וְאָמְנָם בְּאֶחַד מִימוֹת הַקָּצִיר שֻׁלְּחָה הַגֹּרֶן שֶׁל הַחַוָּה בָּאֵשׁ. אִישׁ לֹא נִרְאָה בַּסְּבִיבָה, מִלְּבַד בֶּדְוִי, אֲשֶׁר רָעָה עֵדֶר צֹאן בְּקִרְבַת מָקוֹם. הַבֶּדְוִי נִמְלַט. הַשּׁוֹמְרִים הִכְנִיסוּ אֶת הַצֹּאן לַחֲצַר הַחַוָּה. עוֹד בְּאוֹתוֹ עֶרֶב עָלוּ כְּמֵאָה רוֹכְבִים וְרַגְלִים עַל הַחַוָּה לְהוֹצִיא אֶת הַכְּבָשִׂים. הֵם הִקִּיפוּ אֶת שׁוֹמְרֵי הַגֹּרֶן שֶׁלָּנוּ, לְמֵאִיר אָסְרוּ אֶת יָדָיו וְאֶת רַגְלָיו וּבִמְטַר יְרִיּוֹת עָלוּ עַל הַחַוָּה. הַנֶּשֶׁק בַּחַוָּה הָיָה מְעַט, לָכֵן הוֹצִיאוּ אֲלֵיהֶם אֶת הַצֹּאן.

לְאַחַר יָמִים אֲחָדִים בְָא יְחֶזְקֵאל מִן הַשָּׂדֶה עָצוּב, כִּי סוּסָתוֹ חָלְתָה. בַּלַּיְלָה מֵתָה. הָאָסוֹן הַזְֶה דִכָּא אֶת רוּחוֹ עַד בִּלְתִּי נְשׂוֹא. הוּא נִכְנַס בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת הַבָּיְתָה. קוֹדֵר וְעָצוּב יָשַׁב זְמַן־מָה וְאַחַר הוֹדִיעֵנִי, כִּי עַכְשָׁו יֵשׁ בְּדַעְתּוֹ לְהֵעָנוֹת לְבַקָּשָׁתוֹ שֶׁל אַהֲרוֹנִי לָלֶכֶת לְמִדְבַּר סוּרְיָּה לָצוּד שָׁם בְּנוֹת יַעֲנָה."

בַּיָּמִים הָהֵם הָעֳמַד “הַשּׁוֹמֵר” בְּמֶסְחָה בִּפְנֵי נִסָּיוֹן קָשֶׁה: צָרִיךְ הָיָה לִקְבֹּע בַּעֲלוּת עַל חֶלְקַת אֲדָמָה שֶׁהָיְתָה שַׁיֶּכֶת לַמּוֹשָׁבָה. הַהוֹכָחָה הַמֻּבְהֶקֶת לְבַעֲלוּת הָאֲדָמָה הִיא – לַעֲלוֹת עָלֶיהָ וּלְחָרְשָׁהּ לּעֵינֵי הַשָּׁמֶשׁ. וְאוּלָם אַנְשֵׁי זְבֶּח עוֹדָם יוֹשְׁבִים עָלֶיהָ, בִּהְיוֹתָם בְּטוּחִים כִּי הַיְּהוּדִים לֹא יָעֵזּוּ לְסַלְּקָם מִשָּׁם.

יְהוֹשֻע חַנְקִין שָׁאַל אֶת “הַשּׁוֹמֵר”, אִם הוּא מְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ לָצֵאת וְלַחֲרֹש אֶת הָאֲדָמָה, וְאִם הַחֲבֵרִים מוּכָנִים לְהִתְחַיֵּב שֶׁלֹא יִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּנֶשֶׁק גַם בָּרְגָעִים הַחֲמוּרִים בְּיוֹתֵר. הַמַּעֲשֶׂה הָיָה טָעוּן שִׁקּוּל דַָּעַת. לִפְנֵי הַחֲבֵרִים עָמְדָה הַשְּׁאֵלָה: הַיַּסְפִּיק כֹּחוֹ שֶׁל “הַשּׁוֹמֵר” לָצֵאת לַחֲרֹשׁ אֶת הָאֲדָמָה, וְאִם יַעַמְדוּ בְּלִי הִשְׁתַּמֵשׁ בַּנֶּשֶׁק?

הַדָּבָר הוּכַן בַּחֲשַׁאי וּבִּתְבוּנָה. “כָּל חָבֵר הִרְגִּישׁ בְּלִבּוֹ, כִּי לֹא יַעֲזֹב אֶת הַמַּחֲרֵשָׁה וְהוּא עוֹדֶנּוּ חָי.” בְּתִשְׁרֵי תר"ע עָלוּ הַחֲבֵרִים כְּאִישׁ אֶחָד לַחֲרֹשׁ אֶת הָאֲדָמָה. כַּאֲשֶׁר נוֹדַע לִבְנֵי־זְבֶּח, כִּי הַיְּהוּדִים חוֹרְשִׁים אֶת הָאֲדָמָה, נִקְהֲלוּ וּבָאוּ כְּאִישׁ אֶחָד. כָּל הָעֵדָה עָמְדָה מֵרָחוֹק וּשְׁנַיִם יָצְאוּ לִפְנֵיהֶם לִרְאוֹת מִי וָמִי הַחוֹרְשִׁים. בִּרְאוֹתָם כִּי הַשּוֹמְרִים הֵם הַחוֹרְשִׁים – שָׁבוּ נִרְגָּשִׁים וַחֲפוּיֵי רֹאשׁ לִמְקוֹמָם.

הַנִּצָּחוֹן הַזֶּה הִשְּׁפִיעַ הַשְּׁפָּעָה עֲצוּמָה עַל הַסְּבִיבָה. קָמָה הָאֱמוּנָה הַתְּמִימָה בְּמַעֲשֵׂי־גְבוּרָה. הַחִנּוּךְ הָעַצְמִי לִקְרַאת סַכָּנָה נַעֲשָׂה עִקָּר, וּמַעֲשֵׂי גְבוּרָה אֲמִתִּיִּים וּמַפְלִיאִים הוֹלְכִים וּמִשְׁתַּלְבִים בַּעֲבוֹדַת הַהִתְאַחֲזוּת וְהַשְּׁמִירָה, אַגָּדַת “הַשּׁוֹמֵר” מַתְחִילָה לְהִתְרַקֵּם.

הַמּוּגְרַבִּים הוֹסִיפוֹ לְהָצִיק לַשּׁוֹמְרִים הַיְּהוּדִים בַּלֵּילוֹת. בְּלֵיל־חֹשֶׁךְ יָצָא נִיסָנוֹב עִם עוֹד שׁוֹמֵר מֵעֵבֶר לַקִּיר וּבְעוֹד אָזְנוֹ מַקְשִׁיבָה לְקוֹל הַצִּפְצוּפִים הַחֲשׁוּדִים וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה עַרְבִים מִתְנַפְּלִים עָלָיו. הוּא אַךְ זֶה בָּא מִדַּגֶסְטַן וְטֶרֶם יַדַע, כִּי לַשְּׁמִירָה יֵשׁ לָצֵאת בְּאֶקְדֹּחַ פְָתוּחַ. כַּאֲשֶׁר הוֹצִיא אֶת אֶקְדֹּחוֹ מִן הַתִּיק הָיָה סָגוּר. עוֹד הוּא עוֹשֶׂה כֹּה וָכֹה וְהָאֶחָד תָּקַע לוֹ סַכִּין מִתַּחַת לָעָיִן. הִתְאַבְּקוֹ עִם הָאֶחָד אָמְרוּ הַשְּנַיִם הָאֲחֵרִים לִגְזֹל אֶת הַרוֹבֶה מֵעַל שִׁכְמוֹ. הוּא הִסְפִּיק לְהוֹצִיא אֶת חַרְבּוֹ שֶׁבָּהּ הָיָה רָגִיל וּמְאֻמָּן מִיַּלְדוּתוֹ. הָאֶחָד נָפַל לְרַגְלָיו וְהַשְּׁנַיִם הָאֲחֵרִים בָּרְחוּ. כַּעֲבֹר יוֹמַיִם יָצָא הוּא וְאִמּוֹ רוֹכְבִים עַל סוּסִים וּפִתְאֹם נִרְאוּ לְעֻמָּתָם שְׁנַיִם רוֹכְבִים וּפְנֵיהֶם עֲטוּפִים. הוּא בִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת דַּרְכּוֹ הָלְאָה, אַךְ אִמּוֹ סֵרְבָה. הִיא אָמְרָה: “אֲנִי רוֹאָה, כִּי הָעַרְבִים כָּאן אֵינָם יוֹצְאִים לְמוּל הַשּׂוֹנֵא פָּנִים אֶלַ פָּנִים כְּמוֹ אֶצְלֵנוּ בְּדַגֶסְטַן. לָכֵן, בְּנִי, טֶרֶם יַשְׁקִיעוּ הַלָּלוּ כַּדּוּר בְּךָ, הַשְׁקַע אַתָּה בָּהֶם. מוּטָב שֶׁאִמּוֹ שֶׁל זֶה תִּבְכֶּה עָלָיו, מִשֶּׁאֶבְכֶּה אֲנִי עָלֶיךָ.” צְבִי יָרָה וְהִבְרִיחַ אוֹתָם. אֵלֶּה הָיוּ מִכְּפָר הַמַּעֲרָבִים שֶׁהָיוּ מִתְנַקְּשִׁים בְּנַפְשׁוֹ מֵאָז הַהִתְנַפְּלוּת.

הַמּוֹשָׁבָה מֶסְחָה מִהֲרָה לִכְרֹת בְּרִית שָׁלוֹם עִם הַכְּפָר, לְפִי מִנְהֲגֵי הָאָרֶץ. “הַשּׁוֹמֵר” הִתְנַגֵּד לְצוּרַת הַשָּׁלוֹם. בִּידֵי “הַשּׁוֹמֵר” נִשְׁאֲרָה חֶרֶב שֶׁל אַחַד הַמִּתְנַפְּלִים וְהוּא סֵרַב לְהַחֲזִירָהּ, כִּי הָאִכָּרִים לֹא שָׁאֲלוּ אֶת פִּיהֶם אִם לִכְרֹת בְּרִית שָׁלוֹם וְאִם לֹא.

גָּלוּי וְיָדוּעַ הָיָה לִפְנֵי חַבְרֵי “הַשּׁוֹמֵר”, כִּי בְּצֵאתָם לִרְכֹּשׁ לָהֶם עֶמְדָּה שֶׁל כָּבוֹד בַּסְּבִיבָה וְלִנְטֹע בְּלֵב הַשְּׁכֵנִים אֶת הַהַכָּרָה, כִּי הַרְכוּשׁ הַיְּהוּדִי שׁוּב אֵינוֹ הֶפְקֵר כְּשֶׁהָיָה – עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לִקְרַאת סַכָּנוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְאַף אָמְנָם הֵכִינוּ אֶת עַצְמָם לְשֵׁם כָּךְ מִלְּכַתְחִלָּה. וְאוּלָם יַחַד עִם זֶה הִכִּירוּ כִּי נְתִיב הַדָּמִים לֹא נְתִיבָם הוּא, וְכִי עֲלֵיהֶם לְבַקֵּשׁ וְלִמְצֹא אֶת כָּל הַדְּרָכִים הָעֲלוּלוֹת לַהֲבִיָאם אֶל הַמַּטָּרָה הַמְּבֻקֶּשֶׁת, הֲלֹא הֵן דַּרְכֵי קִרְבָה וְהֶסְכֵּם עִם יַלְדֵי־הָעֲרָבָה. “הַשּׁוֹמֵר” נִמְנַע מִבּוֹא בְּדָמִים וְנִזְהַר מְאֹד שֶׁלֹּא לְגָרוֹת אֶת יִצְרָם שֶׁל אֵלּוּ עַל יְדֵי מַעֲשִׂים נִמְהָרִים. פַּעַם הָיָה מַעֲשֶׂה וְאַחַד הַחֲבֵרִים לֹא שָׁלַט בְּרוּחוֹ, וְהִרְחִיקוּהוּ מעֲבוֹדַת הַשְּׁמִירָה, אַף כִּי הָיָה שׁוֹמֵר אַמִּיץ־לֵב.

עוֹד בְּרֵאשִׁית דַּרְכּוֹ הִשְׁתַּדֵּל “הַשּׁוֹמֵר” לְהִתְקָרֵב אֵל אָרְחוֹת חַיֵּיהֶם שֶׁל יוֹשְׁבֵי הָאֹהָלִים. דֶּרֶךְ זוֹ לֹא קַלָּה הָיְתָה. הִיא דָרְשָׁה הַכְשָׁרָה רַבָּה, הִסְתַּגְּלוּת אֶל דַּרְכֵי הַשִּׂיחָה הַמְיֻחָדִים שֶׁל הָעַרַבּ, אֶל מִנְהֲגֵיהֶם וְנִמּוּסֵיהֶם. “הַשּׁוֹמֵר” הִתְבּוֹנֵן אֶל כָּל אֵלֶּה, לָמַד בְּהַתְמָדָה וּבְאַהֲבָה, וְנָתַן דַּעְתּוֹ לְכַבֵּד אֶת הַדְרַת הַמָּסֹרֶת שֶׁל הָעֲרָבָה, אַף כִּי מוּזָרָה הִיא בְּעֵינֵי בְּנֵי־תַּרְבּוּת.

בַּיָּמִים הָהֵם נִתְרַחֲשׁוּ בְּמֶסְחָה כַּמָּה מַעֲשֵׂי “נִסִּים”: חֲמוֹר נֶעְלַם מֵעַל אֵם־הַדֶּרֶךְ, רוֹבֵה־מַרְטִין אָבַד מֵעַל עֶגְלַת אִכָּר. – הָיָה בָּרוּר, כִּי מַעֲשֵׂה שְׁכֵנִים הוּא, וְיַד הַזְּבֶּח בַּדָּבָר. וְאוּלָם עַל קְטַנּוֹת אֵלּוּ לֹא כַּדַּאי הָיָה לָבוֹא בְּרִיב עִם הַשֵּׁבֶט הֶחָזָק, וְ"הַשּׁוֹמֵר" הֶחְלִיט לִנְהֹג בִּזְהִירוּת. אָז נֻסְּתָה לָרִאשׁוֹנָה דֶרֶךְ “הַפּוֹלִיטִיקָה”. – שְׁלֹשָׁה חֲבֵרִים רָכְבוּ עַל הַסּוּסוֹת וַיָשִׂימוּ פְּנֵיהֶם אֶל אָהֳלֵי הַזְּבֶּח. – אַנְשֵׁי הָאֹהָלִים יָדְעוּ כִּי ש. הוּא “שֵׁיךְ הַשּׁוֹמְרִים”. כִּמְעַט הִכִּירוּם מֵרָחוֹק יָצְאוּ לִקְרָאתָם, הִסְבִּירוּ לָהֶם פָּנִים, הוֹשִׁיבוּם בְּרֹאשׁ הַמְּסִבָּה, שָׁפְתוּ אֶת הַקַּהְוָה וְנָהֲגוּ בָּהֶם כָּבוֹד רַב, הַכֹּל כְּמִדַּת הַכְנָסַת אוֹרְחִים.

מֵעִנְיָן לְעִנְיָן הָיוּ הַדְּבָרִים מִתְגַּלְגְּלִים וְהוֹלְכִים עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל מַעֲשֵׂי מֶסְחָה: כָּךְ וְכָךְ, כְּלוֹמַר – שֶׁמָּא שָׁמַע שֵׁיךְ הַשֵּבֶט עַל חֲמוֹר שֶׁנֶּאֱסַף מֵעַל אֵם־הַדֶּרֶךְ אוֹ שֶׁמָּא הוּבָא רוֹבֵה־מַרְטִין לְפָנָיו?

הַשֵּיךְ הֶעֱמִיד פָּנִים שֶׁל תַּרְעֹמֶת:

“לֹא יִתָּכֵן בֵּין שְׁכֵנִים חֲשָׁד שֶׁכָּזֶה. וְאִלּוּ יָדַע בַּאֲנָשָׁיו שֵיְּדֵיהֶם בַּמַּעַל, הָיָה עוֹשֶׂה בָּהֶם כָּלָה.”

אָכֵן עָרוּם הַשֵּׁיךְ!

אַף עַל פִּי כֵן שִׁדְּלוּהוּ לַחְקֹר בַּדָּבָר…

הֵן לֹא יֵאָמֵן כִּי בִּגְבוּלוֹתָיו קָרָה דָבָר וְהוּא לֹא יֵדַע. כָּל הַשְּׁבִילִים הַסְּמוּיִם אֲשֶׁר בַּוָּאדִי וַאֲשֶׁר בָּהָר גְּלוּיִם וִידוּעִים לְפָנָיו. הֲיִתָּכֵן כִּי יֵעָשֶׂה מַעֲשֵׂה־שֹׁד אוֹ גְנֵבָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְהוּא לֹא יֵדַע? הֵן בִּלְעָדָיו לֹא יָרִים אִישׁ אֶת יָדוֹ וְאֶת רַגְלוֹ, לֹא תִּפֹּל שְׂעָרָה אַרְצָה וְהוּא לֹא צִוָּה. זֶה שִׁלְטוֹנוֹ שֶׁל הַשֵּׁיךְ וְזוֹ הַמִּשְׁמַעַת וּפְקֻדָּתָהּ בְּחַיֵּי הָאֹהָלִים וּבְמַמְלֶכֶת הַסְּתָרִים הַלֵּזוּ.

הַחֲמוֹר הוּשַׁב, הָרוֹבֶה נִמְצָא… רַק מִסְפַּר מֶדְזִ’ידִיּוֹת נִדְרַשׁ. כָּפְרָס – דְּמֵי פִּדְיוֹן…

שָׁמְרוּ הַשּׁוֹמְרִים אֶתַ הַדָּבָר, וּבְלִבָּם הֶחְלִיטוּ לִמְדֹּד לָהֶם מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה: מֶדְזִ’ידִיּוּת תַּחַת מֶדְזִ’ידִיּוּת. וּבָחוּר יָצָא, אָרַב לְעֵדֶר הַזְּבֶּח וַיִנְהַג מִמֶּנּוּ פַּר בֶּן־בָּקָר.

הַבֹּקֶר אוֹר, וּשְׁנֵי רוֹכְבִים דוֹהֲרִים קָרְבוּ עַד חַדְרוֹ שֶׁל “שֵׁיךְ הַשּׁוֹמְרִים”:

“תְּפַדַלוּ, יָבוֹאוּ, יְהִי הַשָּׁלוֹם חוֹפֵף עַל אָהָלְכֶם, עַל צֹאנְכֶם וְעַל בְּקַרְכֶם. הֲשָׁלוֹם?”

“שֶׁמָּא שָׁמַע כְּבוֹד ‘שֵׁיךְ הַשּׁוֹמְּרִים’ עַל פַּר בֶּן־בָּקָר שֶׁנֶעְלַם וְאֵינֶנוּ?”

לֹא שָׁמַע… אַף עַל פִּי כֵן יַחֲקֹר בַּדָּבָר, וְאוּלַי גַּם יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לִמְצֹא אֶת הַפָּר. וַדַּאי יִדְרְשׁוּ דְמֵי פִּדְיוֹן – כָּךְ וְכָךְ מֶדְזִ’ידִיּוֹת.

שָׁקְלוּ הָרוֹכְבִים עַל־יָדוֹ אֶת דְּמֵי הַפִּדְיוֹן.

אָז יֹאמַר אֲלֵיהֶם “שֵיךְ הַשּׁוֹמְרִים”:

“הַאֻמְנָם יַעֲלֶה עַל דַּעְתְּכֶם אַנְשֵׁי־זְבֶּח, כִּי אָנוּ זְקוּקִים לִדְמֵי הַפִּדְיוֹן שֶׁלָּכֶם? רַק לְהַרְאוֹתְכֶם חָפַצְנוּ כִּי לֹא יֵעָשֶׂה כֵּן בֵּין שְׁכֵנִים.”

מֵאָז פָּסְקוּ מִקְרֵי גְנֵבָה.

בִּמְרוּצַת הַיָּמִים הַדְּבָרִים הוֹלְכִים וּמִתְפַּתְחִים. אֶל הַשּׁוֹמְרִים, הַמִּתְפַּרְסְמִים בְּאֹמֶץ־לִבָּם, בְּנִשְׁקָם הַיָּפֶה, בְּסוּסוֹתֵיהֶם הַטּוֹבוֹת, מַתְחִילִים לָבוֹא אוֹרְחִים, לִדְרֹשׁ בִּשְׁלוֹמָם וּלְבָרְכָם. “הַשּׁוֹמֵר” בָּא בִּקְשָׁרִים עִם שִׁבְטֵי־הָאֹהָלִים, עִם תּוֹשָׁבֵי־הַכְּפָרִים: הוּא קוֹנֶה לוֹ יּדִידִים, קוֹנֶה גַם שׂוֹנְאִים. וּכְבָר יוֹדֵעַ “הַשּׁוֹמֵר” כִּי בְּקַבְּלוֹ “נְקֻדָּה” חֲדָשָה לִשְׁמִירָה, בּוֹא יָבוֹאוּ רָאשֵׁי הַסְּבִיבָה לְבַקְּרוֹ, לִתְהוֹת עַל טִיבוֹ, לִרְאוֹת – הֲכַדָּבָר הָאָמוּר כֵּן הוּא, וְיֵשׁ מַמָּשׁ בַּכֹּחַ הָעִבְרִי הַזֶּה, אֲשֶׁר הָיָה לְשִׂיחָה בְּפִי הַבְּרִיוֹת.

“הַשּׁוֹמֵר” מַשִּׂיא עֵצָה לַחֲבֵרָיו לִלְמֹד אֶת לְשׁוֹן־הָעַרְבִים. הֵם גַּם מַזְמִינִים לָהֶם מוֹרֶה. “הַשּׁוֹמֵר” לוֹמֵד אֶת נִמּוּסֵי־הַ"מַּדָאפַה": אֶחָד כִּי יָבוֹא אַל נָא יָשׁוּב וְיֹאמַר – הַיְּהוּדִים אֵינָם יוֹדְעִים לְהַכְנִיס אוֹרֵחַ. עוֹבְרֵי דְרכִים וְנִכְבָּדִים מִן הַסְּבִיבָה סָרִים לַ"מַּדָאפַה", אַף מַזְמִינִים אֶת “הַשּׁוֹמְרִים” אֲלֵיהֶם.

מִשֶּׁנִּתְמַנָּה יּחֶזְקֵאל לְרוֹכֵב בִּרְחֹבוֹת, קָנָה לוֹ סוּסָה, קִשֵּׁט אוֹתָהּ יָפֶה וְהָיָה יוֹצֵא וּבָא בֵּין הָעַרְבִים אֲשֶׁר בַּסְּבִיבָה. הַוּא עָמַד מִיָּד עַל הַצֹּרֶךְ לְיַסֵּד “מַדָאפַה”, לְמַען יוּכַל לְהַזְמִין לְשָׁם אוֹרְחִים וּמִתּוֹךְ שִׂיחַ וּדְבָרִים עִמָּם יִלְמַד לָדַעַת אֶת מִנְהֲגִי הַמָּקוֹם. אָמְנָם סִדּוּר חֲדַר הָאוֹרְחִים עָלָה לוֹ בַּחֲמִשָּׁה־עָשָׂר פְרַנְק, – סְכוּם גָּדוֹל לְמַדַּי בִּשְׁבִילוֹ, אֲבַל תַּחַת זֶה הָיוּ שְׁכְנֵי הַמָּקוֹם יוֹצְאִים וְנִכְנָסִים בְּבֵיתוֹ וּמַזְמִינִים גַּם אוֹתוֹ לָבוֹא לְאָהֳלֵיהֶם אוֹ לַכְּפָר.

הַקְּשָׁרִים הוֹלְכִים וּמִתְחַזְּקִים. שׁוּב אֵין “הַשּׁוֹמֵר” רַק שׁוֹמֵר לַיְלָה שֶׁל הַמּוֹשָׁבָה וְהַשָּׂדֶה, אֶלָּא הֶחָלוּץ הַזָּקוּף, הַמְּדַבֵּר מִתּוֹךְ הַכָּרַת כְּבוֹדוֹ עִם הַסְּבִיבָה הַפִּרְאִית לְמֶחֱצָה, וּלְאַט לְאַט, בְּמַעֲשֵׂי גְבוּרָה וּבְשִׂיחָה נְבוֹנָה וְנָאָה, הוּא נוֹתֵן בְּלִבָּהּ בִּינָה לְהָבִין, כִּי שׁוּב אֵין אָנוּ “בְּנֵי מָוֶת”.

חֵן מָקוֹם עַל יוֹשְׁבָיו – וְיַחֲסֵי שְׁכֵנִים נוֹתְנִים אוֹתוֹתָם: גַּם בַּ"שׁוֹמֵר" דָּבַק מִתִּפְאֶרֶת הָעֲרָבָה הַזֹּאת, עַרְבַת קְדוּמִים, הַקּוֹפֵאת עַל שְׁמָרֶיהָ.

הַשּׁוֹמֵר הָעִבְרִי לוֹמֵד בִּשְׁקִידָה אֶת אַהֲבָתוֹ שֶׁל בֶּן־הָעֲרָבָה אֶל בְּהֶמְתּוֹ הַנָּאָה. בְּדַרְכֵי הַבֶּדְוִי עִם סוּסָתוֹ יֵשׁ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יֹפִי, הַדְרַת מָסֹרֶת וְגָאוֹן, וְהֵם לוֹקּחִים שְׁבִי אֶת לִבּוֹ שֶׁל הַרוֹכֵב הַיְּהוּדִי, עַד כִּי לֹא יִפָּלֵא אִם גַּם הוּא שׁוֹאֵף לִהְיוֹת דּוֹמֶה בַּדָּבָר הַזֶּה אֶל בֶּן־הָעֲרָבָה. הַאִם לֹא רֵעַ נֶאֱמָן הַסּוּסָה לְבֶן־הָעֲרָבָה תָּמִיד, בְּכָל הַשָׁעוֹת הַקָּשׁוֹת הַמִתְרַגְּשׁוֹת עָלָיו בַּדֶּרֶךְ, אִם בִּפָגְֹעוֹ בַּאֲחֵרִים וְאִם בִּפְגֹעַ אֲחֵרִים בּוֹ. הַאִם לֹא הִיא הַנֶּאֱמָנָה, אֲשֶׁר תִּזְקֹף אֶת אָזְנֶיהָ וְתַקְדִּים לְהַזְהִירוֹ עַל הַסַּכָּנָה הַקְּרֵבָה, הַאִם לֹא תִּשָׂאֵהוּ בְּחוּשָׁהּ הַנֶּאֱמָן וְתָחִישׁ מִפְלָט לוֹ בֵּין סַלְעֵי הֶהָרִים וּבֵין שִׂיחֵי הַחֹרֶשׁ. וּבְיוֹם שִׂמְחָה מִי הִיא הַמְגַמְּאָה אֶרֶץ, תָּטוּס־תִּדְהַר וְתַנְחִיל אֶת בְּעָלֶיהָ כָּבוֹד וִיקָר! עַל הַסּוּסָה תִּפְאַרְתוֹ שֶׁל בֶּן־הָעֲרָבָה אַף הִיא רֹאשׁ דַּאֲגוֹתָיו.

שׁוֹמְרִים בַּגָּלִיל

וְהַשּׁוֹמֵר לוֹמֵד לֶאֱהֹב אֶת סוּסוֹ הָאַבִּיר. בְּגַעְגּוּעִים רַבִּים מַשְׁלִיךְ הַיְּהוּדִי הַצָּעִיר אֶת מוֹרֶשֶׁת הַתַּרְבּוּת מֵאֲחוֹרֵי גֵווֹ וְהוֹלֵךְ שְּׁבִי אַחֲרֵי הוֹדָהּ שֶָל הַסּוּסָה דַקַּת הָרַגְלַיִם עִם עֵינֶיה הַפִּקְחוֹת וְהַנֶּאֱמָנוֹת. שֶׁבֶת גִּבּוֹר וְנוֹעָז יוֹשֵׁב מֵאִיר חֲזַנּוֹבִיץ עַל סוּסָתוֹ, עָטוּף אַדֶּרֶת, מוּלָט “כָּפִיָּה”, וּשְׂשׂון הָעֲרָבָה, הַמֶּרְחָב, יֵצֶר עֲלִילוֹת וּפִגְעֵי הַדְּרָכִים מְפַעֲמִּים אֶת לִבּוֹ.

אֶל יְחֶזְקֵאל חֵינְקִין בָּאִים אוֹרְחִים עַרְבִיִּים וְאוֹמְרִים לוֹ:

“אַבּוּ יִצְחָק, לָמָּה סוּסָתְךָ מִתְהַלֶּכֶת חָפְשִׁית בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, סוֹפָהּ שֶׁיַחֲמֹד אוֹתָהּ מִישֶׁהוּ וְיוֹלִיכֶנָּה וְאַתָּה לֹא תֵּדַע.”

“נַסּוּ־נָא,” עוֹנֶה וְאוֹמֵר לָהֶם יְחֶזְקֵאל, “אִם יַעַלֶה בְּיֶדְכֶם לְתָפְשָׂה, לָכֶם תָּקוּם.”

קָרְבוּ הָעַרְבִים אֶל הַסּוּסָה וְזוֹ פָּרְצָה לִקְרָאתָם לִנְשֹׁךְ. כַּמָּה פְּעָמִים נִסּוּ לָגֶשֶׁת אֵלֶיהָ – לַשָׁוְא. סוֹף סוֹף נִתְרַגְּזָה הַסּוּסָה וְהִתְחִילָה לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, וְלֹא מָצְאוּ הָעַרְבִים מִפְלָט מִמֶּנָּה עַד שֶׁבָּא יְחֶזְקֵאל לְעֶזְרָתָם וְהִצִּילָם.

וּבְּבוֹא שַׁעְתְָּהּ שֶׁל הַסּוּסָה “נֹגַהּ” לְהַמְלִיט, עָמְדוּ כֻּלָּם בָּאֻרְוָה לְאוֹר הַפַּנָס הַמְּהַבְהֵב וְלֹא עָזַב אִישׁ אֶת מְקוֹמוֹ. בְּעֶשֶׂר בַּלַּיְלָה נוֹלַד הַסְּיָח, וַיְהִי כְּאִלּוּ בֵּן בְּכוֹר נוֹלַד בְּבֵית־הַשּׁוֹמֵר.

מַעֲשֵׂה שָׂטָן: מִקֵּץ יָמִים מְעַטִים לֻקְּחָה “נֹגַהּ” מֵעַל בְּנָהּ לִבְלִי שׁוּב. בִּמְחִיר חַיֶּיהָ הִצִּילָה אֶת נֶפֶשׁ רוֹכְבָהּ וְהִיא נִשְׁאֲרָה עַל שְׂדֵה הַתִּגְרָה.

וְכַמָּה שָׁמְרָה “דוּמִיָּה”, סוּסָתוֹ שֶׁל ז., אֱמוּנִים לִבְעָלֶיהָ, וְכַמָּה הִפְלִיאָה לַעֲשׂוֹת בִּשְׁעַת צָרָה! הִיא לֹא הִשְׁגִּיחָה בַּפְּצָעִים, לֹא נִרְתְּעָה מִקּוֹל יְרִיּוֹת. תִּזְדַּקֵּף עַל רַגְלֶיהָ הָאֲחוֹרִיוֹת וּבַקִדְמִיּוֹת תַּכֶּה אֶת הָאוֹיֵב הַכֵּה וּפָצֹעַ. כַּמַָה פְּעָמִים הִצִּילָה “דוּמִיָּה” אֶת חַיָּיו שֶׁל ז. כִּי יֵרָדֵם בָּשָּׂדֶה, “דוּמִיָּה” מְהַלֶּכֶת עַל יָדוֹ וּבְהַרְגִּישָׁהּ רַחַשׁ צְעָדִים הִיא מְעִירָה אוֹתוֹ.

עַל אֶלְעָזָר פִינְקֶלְשְׁטֵין, הַמְּכֻנֶּה הַ"דּוֹד לוֹזֶר", מְסַפֵּר יִגָּאֵל:

“סוּסָתוֹ יָקְרָה בְּעֵינָיו מִכָּל יְקָר, כְּעֶבֶד נִרְצָּע הָיָה לָהּ וַיִּשְׁמְרֶנָּה כְּבָבַת עֵינוֹ. הוּא נִמְנַע מֵרְכֹב עָלֶיהָ שֶׁלֹא לְצֹרֶךְ וְנִזְהַר מִיַּגֵּעַ אוֹתָהּ. הֱבִיאָהוּ הַמִּקְרֶה לִמְקוֹם עֵשֶׂב יָרוֹק, מִיָּד הוּא יוֹרֵד וּמַנִּיח לָהּ לִרְעוֹת בַּשָּׂדֶה. בְּאַחַד הַלֵּילוֹת בִּהְיוֹתֵנוּ שׁוֹמְרִים בְּבֶן־שֶׁמֶן, הִגִּיעָה לְאָזְנֵינוּ גְעִיַּת עֵדֶר מִן הַשָׂדֶה. קְרָאתִיו לָלֶכֶת עִמִּי אֶל הָעֵבֶר הַהוּא, אַךְ הוּא סֵרַב, וְטַעַם נָתַן לַדָּבָר – כִּי סוּסָתוֹ רוֹעָה לַהֲנָאָתָהּ בְּחֶלְקַת הַתִּלְתָּן, וְחַס לוֹ לְבַטְלָהּ. אָכֵן יַד הַגּוֹרָל הָיְתָה בַּדָּבַר: לְאַחַר שֶׁהָלַכְתִּי לְבַדִּי לַמָּקוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּיו יְחִידִי, עָבַר עָלָיו רוֹעֶה עִם עֶדְרוֹ וּבַתִּגְרָה שֶׁפָּרְצָה בֵּינֵיהֶם נִפְגַּע הַ”דּוֹד לוֹזֶר" בְּכַדּוּר בְּבִטְנוֹ וּמִקֵּץ שְׁלֹשָׁה יָמִים מֵת מֵהַרְעָלַת הַדָּם בְּבֵית הַחוֹלִים בִּירוּשָׁלָיִם."

וְהִנֵּה הָעֲרָבָה הַחָפְשִׁית קוֹשֶׁרֶת אֵלֶיהָ לְאַהֲבָה אֶת הַשּׁוֹמֵר הָעִבְרִי, אוֹסֶרֶת אוֹתוֹ בְּאַלְפֵי נִימִים, מַשְׁרָה עָלָיו הֲלָךְ־רוּחַ מְיֻחָד, נוֹסֶכֶת גַּעְגּוּעִים וְתַאֲוַת נָפֶשׁ. נוֹדֵד לוֹ יְחֶזְקֵאל חִינְקִין בָּעֲרָבָה, רוֹבֵה־הַצַּיִד עַל כְּתֵפוֹ, סוֹבֵב הוֹלֵךְ וְלֹא יִשְׂבַּע נְדוּדִים. יָבוֹא הַבַּיְתָה – אֵינוֹ מוֹצֵא מְנוּחָה לְנַפְשׁוֹ עַד שׁוּבוֹ אֶל הַמֶּרְחָב.

לֹא תָּמִיד תַּצְהִיל הָעֲרָבָה פָּנִים. וְאוּלָם בְּרִית עוֹלָם כְּרוּתָה בֵּין אָהֳלֵי קֵדָר וּבֵין הַטֱּבַע רַב־הַתַּהְפּוּכוֹת, הַחוֹנֵן וְזוֹעֵם חֲלִיפוֹת. בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים הַזּוֹעֲפִים הָאֹהֶל מוּגָף מִכָּל צַד. נֶאֱסְפוּ בְּנֵי הָעֲרָבָה אֶל מְעוֹנָתָם, וְעֵדֶר הַצּאֹן עוֹמֵד מַשְׁמִים בְּאַחַת הַמְּעָרוֹת. מִחוּץ קוֹל הָמוֹן שׁוֹקֵק. חַשְׁרוֹת מַיִם, כְּמִפְרָשִׂים מְשֻּלָּחִים בַּסּוּפָה, מְטַפְּחוֹת בִּפְנֵי הָעוֹלָם, וּמִבִּפְנִים שַׁלְוָה קוֹדֶרֶת, שָׁם יְפַכֶּה חֶרֶשׁ שִׂיחַ מִנִּי קֶדֶם, יִקְסֹם חֶמְדָּה וּגְבוּרֹות… אַךְ הִנֵּה חָלַף הַגֶּשֶׁם, צָהֲלוּ פְּנֵי הַשָׁמַיִם, עֵשֶׂב דָּשֵׁן עָלָה בְּצַלְעוֹת הֶהָרִים. בְָּאֹהָלִים שֶׁפַע חָלָב, וְחֶלְקוֹת הַנִּיר הַתְּפוּחוֹת מִמָּטָר מוֹרִיקוֹת בִּזְהַב הַחַמָּה מְנַצְנְצוֹת, מְרַמְזוֹת וְקוֹרְאוֹת – יוֹצֵא הָאֹהֶל לְפָעֳלוֹ וּלְמַעֲלָלָיו בָּעֲרָבָה.

וּמְהַלֵּךְ הַשּׁוֹמֵר עַל פְּנֵי מֶרְחַב־יָהּ, סוֹפֵג אֶל קִרְבּוֹ אֶת נִשְׁמַת הַשָּׁנָה, שׁוֹאֵף רֵיחַ זְמַנִּים וּתְקוּפוֹת, וְנַפְשׁוֹ נִכְסֶפֶת אֶל שְׁבִילֵי עוֹלָם נִשְׁכָּחִים, אֶל סִדְרֵי “בְּרֵאשִׁית”, פּוֹרְצִים גַּעְגּוּעִים עַל פְּעִיַּת רְחֵלִים, עַל מַרְבַדֵּי דֶשֶא רֵיחָנִיִּים, עַל סוּסָה שְׁלוּחָה, עַל דַּהֲרַת אַבִּירִים בָּעֲרָבָה.

 

ג. מִשִּיחוֹת הַשּׁוֹמְרִים    🔗

הָעֲבוֹדָה הוֹלֶכֶת וּמִסְתַּעֶפֶת. וּכְבַר הֻצַּע “לַשּׁוֹמֵר” לְקַבֵּל אֶת הַשְּׁמִירָה בְּיֶתֶר מוֹשְּׁבוֹת הַגָּלִיל וְגַם בַּחֲדֵרָה. מֵאָז הֵאָחֲזוֹ עַל אַדְמַת־הַזְּבֶּח הֻכַּר “הַשּׁוֹמֵר” לַחֿלוּץ הַהִתְאַחֲזוּת בַּיִּשׁוּבִים הַחֲדָשִׁים – אֻם־אִל־ג’וּנִי, מֶרְחַבְיָה, כַּרְכּוּר וְגַם הַיִּשׁוּבִים הַיְּשָׁנִים – חֲדֵרָה – נֶעֱזָרִים בּוֹ בְּסִכְסוּכֵי בַּעֲלוּת עִם שִכְנֵיהֶם. כְּאֶבֶן שׁוֹאֶבֶת מוֹשֵׁךְ אֵלָיו הַגַּרְעִין שֶׁל “הַחַיָּלִים הַזְּקֵנִים” כָּל צָעִיר, אֲשֶׁר חָזוֹן בְּלִבּוֹ וּמַשָּׂא נֶפֶשׁ. הוֹלֶכֶת וְנִשְׁזֶרֶת רִקְמָה שֶׁל סִפּוּרִים וְשִׂיחַת הַבְּרִיּוֹת, הוֹלֵךְ וְנוֹצָר הֲלָךְ־רוּחַ חָדָשׁ, נֻסַּח־חַיִּים לֹא נוֹדָע – כָּל אֵלֶּה לוֹפְפִים אֶת הַצָּעִיר הַנִּלְוֶה עַל מִשְּפַּחַת הַשּׁוֹמְרִים, מַכְשִׁירִים אֶת רוּחוֹ וּמְקַדְשִׁים אוֹתוֹ לַתְּעוּדָה. וְהַמַּעֲשִׂים אָמְנָם נוֹעָזִים כָּל כָּךְ, וְהֵם מְצוֹדְדִים אֶת הַלֵּב, כְּשִׂיחַ אַגָּדָה עַל רַחֲשֵׁי הָעֲרָבָה הַפִּלְאִית, עַל עֲלִילוֹת גְּבוּרָה שֶׁל סוּס וְרוֹכְבוֹ; וְשֵׁם לָאַגָּדָה – גְּאֻלַת הַמּוֹלֶדֶת.

מֵאִיר פּוֹרֵץ וְטָס עַל סוּסָתוֹ אֶל בֵּין בֶּדְוִים רוֹעִים, אֶל בֵּין שׁוֹדְדֵי עֵדֶר; הַכַּדּוּרִים מִשְׂחָק לוֹ, הוּא שׁוֹלֵט בְּבַת־צְחוֹק בַּסּוּסָה, בְּ"אַבּוּ־חַמְסָה¹"; הוּא שׁוֹלֵחַ יְרִיָּה וּבְדִיחָה כְּאֶחָת. הוּא הוֹדֵף אָחוֹר אֶת אוֹיְבוֹ בְּמַאֲמָר שָׁנוּן, בִּקְפִיצָה נוֹעָזָה אֶל בֵּין הַמִּתְנַפְּלִים. הִנֵּה עוֹמְדִים הָרוֹעִים עִם עֶדְרֵיהֶם, רַבִּים הֵם בְּמִסְפָּר, וּמֵאִיר יוֹצֵא לִקְרָאתָם עִם יִשְׂרָאֵל גִּלְעָדִי. בְָרוּר, כִּי שְׁנֵיהֶם גַּם יַחַד לֹא יוּכְלוּ לַעֲמֹד בַּתִּגְרָה בִּפְנֵי הָרַבִּים. אַךְ מֵאִיר עַל סוּסָתוֹ פּוֹרֵץ פִּתְאֹם בֵּינֵיהֶם:

“הוֹי, אַתֶּם הָרוֹעִים, הַעֵינַיִם לָכֶם וְלֹא תִּרְאוּ כִּי “שֵׁיךְ הַשּוֹמְרִים” הוּא הָרוֹכֵב עִמָּדִי?”

הָרוֹעִים פּוֹעֲרִים פִּיהֶם. הֵם עָמְדוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לַקְּרָב, אַךְ לֹא לְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵי “שֵׁיךְ הַשּׁוֹמְרִים”.

"הֲכִי לֹא תַּגִּישׁוּ כִּבְשָׂה שַׁי לְ’שֵׁיךְ הַשּׁוֹמְרִים'? מוֹסִיף הַשּׁוֹמֵר בִּתְמִימוּת.

גַּם אֶת הַשַּׁי הִגִּישׁוּ הָרוֹעִים גַּם אֶת הָעֲדָרִים הִזְעִיקוּ וַיִפְנוּ וַיִּלְכוּ אֶל דַּרְכָּם חֲפוּיֵי־רֹאשׁ.

תָּמִיד קַר־רוּחַ וְאַמִּיץ מֵאֵין כָּמוֹהוּ – הוִא מַפְתִיעַ אֶת הַשּׁוֹדֵד בַּוָּאדִי בְבַת־צְחוֹקוֹ, בִּתְמִימוּתוֹ הַמְעֻשָׂה, אֲשֶׁר בָּהּ יַצִּיעַ לְפָנָיו לְהַדְלִיק אֶת הַסִּיגָרָה בְּפִי קְנֵה־הָרוֹבֶה שֶׁלּוֹ…

אָכֵן חָבִיב הָיָה, תָּמִים וּגְדָל נֶפֶשׁ – רַק בִּהְיוֹתוֹ רָכוּב עַל הַסּוּסָה, פָּנִים אֶל פָּנִים עִם הַשּׁוֹדֵד, עִם הָרוֹעֶה בְֶּן הַמִּדְבָּר; אָכֵן רַךְ וְעָדִין – רַק בְּעָמְדוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים עִם הָעֲרָבָה, עִם קִסְמֵי הַלָּיְלָה.

כִּי לֹא כֵן הוּא מֵאִיר בַּהֲרִיחוֹ שׁוּב אֶת רֵיחַ הַתַּרְבּוּת; אֲשֶׁר הִשְׁלִיךְ מֵאֲחוֹרֵי גֵווֹ. אָז הוּא רוֹגֵז כְּיֶלֶד אֵין אוֹנִים, אָז הוּא גַס, כְּמוֹ לְהַכְעִיס, אֵין לְפָנָיו לֹא אוֹתִיוֹת וְלֹא מִסְפָּרִים, נִמְחָה כָּל זֵכֶר לַ"יִשׁוּב" וּכְאִילוּ לֹא הָיָה.

“מֵאִיר, הַחֹדֶשׁ סִיַּמְתָּ בְּגֵרָעוֹן. אַתָּה חַיָּב לַקֻּפָּה.”

“אֲנִי? לֹא יִתָּכֵן.”

“קִבַּלְתָּ בִּשְׂעוֹרָה?” – “כֵּן!”

“קִבַּלְתָּ דְמֵי־קְדימָה?” – “כֵּן!”

“קִבַּלְתָּ בְּהַמְחָאָה?” – “כֵּן!”

“וּבְכֵן קִבָּלְתָּ בְּסַךְ־הַכֹּל…?” – “כֵּן.”

הוּא הַדָּבָר, קִבַּלְתָּ הַכֹּל, וְאַתָּה חַיָּב לַקֻּפָּה."

“אֲנִי? לֹא יִתָּכֵן… לַעֲזָאזֵל הַמִּסְפָּרִים!”

זוֹ הָיְתָה בְּעִיטָה בְּכַוָּנָה. בְַּעִיטָה בְּכָל הַתּוֹרוֹת וְהָאֲמִתּוֹת שֶׁל בֵּית־הַסֵּפֶר, בְּכָל הַנּוֹשֵׂא עָלָיו חוֹתָם שֶׁל “יְפִי רוּחַ”. בְּכָל אֵלֶּה מָאֲסוּ הַשּׁוֹמְרִים. בִּנְפֹל בְֵינֵיהֶם “חָדָשׁ” הָיוּ מַפְשִׁיטִים מֵעָלָיו בְּלִי רַחֲמִים אֶת מַחְלְצוֹת “הַקּוֹלְטוּרָה” אֲשֶׁר לָבַשׁ, דָּשִׁים וְלָשִׁים בּוֹ עַד יְשַוּוּ לוֹ אֶת “הַצּוּרָה הַנְּכוֹנָה” שֶׁל הַשּׁוֹמֵר.

הִנֵּה נָפַל בֵּינֵיהֶם עֶלֶם וְיוֹמָן טָמוּן לוֹ תַּחַת כָּרוֹ. הָיוּ יָמִים מוּעָטִים וְהַיּוֹמָן נֶעְלַם, – אֵין זִכְרוֹן לָרִאשׁוֹנִים! וְהָעֶלֶם צֹרַף מִכָּל “הַסִּיגִים”…

“שְׁמַע נָא אַתָּה ‘הַמְלַמֵּד’: הִנֵה יָצַאתִי אִתְּךָ לְלַמֶּדְךָ תּוֹרַת רֶגֶל מֵעֵבֶר לַקִּיר. חָשַׁבְתִי כִּי בֶּן־אָדָם לְפָנַי, וְהִנֵּה אַתָּה ‘מְלַמֵּד’. אַל תִּגְרֹר אֶת הָרַגְלַיִם, אַל תָּקֶם רָעַשׁ! בְּשֶׁקֶט הוֹלְכִים מֵאֲחוֹרֵי הַקִּיר, הַבֵּט, כָּמוֹנִי. וָלֹא – אֲשִׁיבְךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר מִשָּׁם בָּאתָ.” כֵּן מְאַלֵּף הַשּׁוֹמֵר הַזָּקֵן בִּינָה אֶת “הֶחָדָשׁ”. וְאָמְנָם עִם “הֶחָדָשׁ” עַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹהֵג בְּכֹבֶד־יָד, לְמַעַן יִשְׁמַע וְיֵדַע כִּי הַשְּׁמִירָה לֹא מִשְׂחָק הִיא לְפָנָיו.

"הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן, מְסַפֵּר ח. פ., “אָרַךְ בְּעֵינַי לְאֵין קֵץ. זֶה הַלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן הָיִיתִי עֵר, וְקָשֶׁה הָיָה לִי לְהִלָּחֵם בְּיֵצֶר הַשֵּנָה.”

וס. מְסַפֵּר:

“הַכֹּל הָיָה חָדָשׁ בִּשְׁבִילִי. הַדְּמֻיוֹת הַגָּלִילִיוֹת הָאֵלֶּה, סִדְרֵי הַחַיִים, סִדְרֵי הַשְּׁמִירָה. לְאַט לְאַט לָמַדְתִּי לְהַכִּיר אֶת הַכֹּל. לֵילוֹת הַשְּׁמִירָה הָרִאשׁוֹנִים לִמְּדוּנִי הַרְבֵּה. עֶרֶב עֶרֶב בְּצֵאתֵנוּ לַשְׁמִירָה הָיָה חָבֵר מְנֻסֶּה מְהַלֵּך עִמִּי, מַסְבִּיר לִי אֶת הִלְכוֹת הַשְּׁמִירָה וּמְלַמֵּד אֶת עֵינַי לִרְאוֹת וּלְהַבְחִין אֶת הַמִּתְרחֵשׁ סְבִיבִי. אַתָּה מְצֻוֶּה לִמְשֹׁל בְּרוּחֲךָ, שֶׁלֹא לָלֶכֶת שׁוֹלָל אַחַר כָּל עֵץ זָקוּף, וְלֹא יִהְיֶה אֵקָלִפְּטוּס כְּבֶדְוִי בְּעֵינֶיךָ, שֶׁלֹא לְהֵרָתַע מִקּוֹל עָנָף נִשְּבָּר. הָעֲצָבִים מְתוּחִים עַד לְאֵין שִׁעוּר.”

“מִן הַחֹרְשָׁה הִגִּיעָה לְאָזְנַי אִוְשָׁה קַלָּה,” מְסַפֵּר א, “הִטֵּיתִי אָזְנַי, אֲבָל לֹא יָכֹלְתִּי לְהַבְחִין כְּלוּם, לֹא גוּף וְלֹא דְמוּת הַגּוּף. לְמָחֳרָת בַּלַּיְלָה הִגִּיעָה לְאָזְנַי שׁוּב אוֹתָהּ הָאִוְשָׁה מִן הַמָּקוֹם הַהוּא. נִדְבַּרְתִּי עִם שְׁכֵנִי בַּשְּׁמִירָה, וּשְׁנֵינוּ יַחַד יָצָאנוּ לּהִתְחַקּוֹת עַל סִבַּת הָאִוְשָׁה. חֶרֶשׁ צָעַדְנוּ וְהַנֶּשֶׁק בְּיָדֵנוּ. עָשִׂינוּ חוּג גָּדוֹל, וּבְּעֲקִיפִין הָלַכְנוּ הָלֹךְ וְגַשֵּׁשׁ בֵּין עֲצֵי הַחֹרְשָׁה. זָחַלְנוּ עַל אַרְבַּעְתֵּנוּ. קוֹל הָאַוְשָׁה הָלַךְ וְקָרַב… כְּעֵין רַחַשׁ צְעָדִים עַל פְּנֵי שִׁכְבַת הֶעָלִים… עֵינֵינוּ פּוֹלְחוֹת בְַחֲשֵׁכָה, מִתְאַמְּצוֹת לְהַבְחִין דָּבָר. וְהִנֵּה שָׁלֹשׁ דְּמֻיּוֹת מִסְתּוֹבְבוֹת עַל מָקוֹם אֶחָד. שָׁאַלְנוּ בְּבַת אֶחָת: מִן הַדָה?² הַדְּמֻיּוֹת נִסְתַּלְקוּ; יָרִינוּ אַחֲרֵיהֶן. כְּאֲשֶׁר קָרַבְנוּ לִמְקוֹם הַמַּעֲשֶׂה מָצָאנוּ נִבְלַת בְּהֵמָה מְרֻטָּשָׁה. הַשּׁוּעָלִים הָיוּ מַתְקִינִים לָהֶם שָׁם סְעֻדָּה בַּלֵּילוֹת.”

“שְׁמִירָתִי הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה בְּכֶרֶם שְׁקֵדִים,” מְסַפֵּר ש. “אָמְרוּ לִי כִּי הָעַרְבִים בָּאִים בְּחֶשְכַת הַלַּיְלָה וְשׁוֹבְרִים אֶת הַהַרְכָּבוֹת. הִתְרוֹצַצְתִּי כָּל הַלַּיְלָה עַד אֲשֶׁר עָיַפְתִּי, וְלִפְנוֹת־בֹּקֶר צָנַחְתִּי עַל אֶבֶן… פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי – וְעוֹלָמִי חָשַׁךְ בַּעֲדִי: כָּל הַהַרְכָּבוֹת נֶעֶלְמוּ וְאֵינָן – אֵין עֵצִים. אָנָה אֲנִי בָּא וְהַכֶּרֶם נִגְדַּע כֻּלּוֹ? רַק אַחֲרֵי אֲשֶׁר שָׁבָה נַפְשִׁי עָלַי הִכַּרְתִּי כִּי אַךְ עָנָן לָבָן הוּא אֲשֶׁר פְָשַׁט עַל הָאָרֶץ וְכִסָּה אֶת הָעֵצִים מֵעֵינָי.”

קוֹדֵר הַלַּיִל מֵעֵבֶר לַקִּיר וַעֲגוּמִים הַצְּלָלִים הַמְּגִיחִים מִן הַוָּאדִי, אַךְ שִׁבְעָתַיִם קָשָׁה עַל הַשּׁוֹמֵר הֶחָדָשׁ יַד הַ"זְּקֵנִים" הַמְחַנְּכִים, הַמְמָרְקִים אֶת רוּחוֹ וּמְצָרְפִים אוֹתוֹ בְּכוּר נִסְיוֹנוֹת וּפְחָדִים.

בְּאַחַד הַלֵּילוֹת בְּחֹרֶף, בִּשְׁעַת גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף, נִקְרָא ש. פִּתְאֹם אֶל הַ"זָּקֵן":

“לֵךְ לְמִצְפֶּה.”

“עַכְשָׁו?”

“מִיָּד!”

חָגַר אֶת נִשְׁקוֹ וְיָצָא לְתוֹךְ הָאֲפֵלָה וְהַגְֶשֶׁם. וְהוּא גַם אֶת הַדֶּרֶךְ מִיַבְנְאֵל לְמִצְפֶּה לֹא יָדַע. וּבַחֹשֶׁךְ קָשֶׁה הָיָה לְהַבְחִין דָּבָר. אַךְ הִרְחִיק מְעַט מִן הַמּוֹשָׁבָה וְהִנֵּה יוֹרִים אֵלָיו מִן הַמַּאֲרָב. הוּא נִשְׁתַּטַח בַּבֹּץ עַל אֵם הַדֶּרֶךְ וְכוֹנֵן אֶת נִשְׁקוֹ לְמוּל הַיּוֹרִים. יָרוּ עָלָיו עַד אֲשֶׁר הִרְפּוּ מִמֶּנּוּ.

זוֹ הָיְתָה בְּחִינָה.

מֵאִיר חֲזַנוֹבִיץ

הַשּׁוֹמֵר הָעִבְרִי חֻנַּךְ גַּם עַל יְדֵי הָעֲרָבָה. בְּבוֹאוֹ בְּמַגָּע עִם יוֹשְׁבֵי הָאֹהָלִים הִקְשִׁיב אֶל סִפּוּרֵיהֶם וַיִלְמַד מֵהֶם.

“אַחַת הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁשְָׁמַעְתִּי מִפִּי הַבֶּדְוִים,” מְסַפֵּר צַלְאֵל, “נֶחְרְתָה עָמֹק בְּזִכְרוֹנִי: בָּעֲרָבָה, בּוֹאֲכָה יַבְנְאֵל, שָׁכַן עַרְבִי אֶחָד, עָשִׁיר וְגִבּוֹר וְעַז נָפֶש. וַיְהִי לוֹ צֹאן וּבָקָר הַרְבֵּה וּנְכָסִים בָּהָר וּבַבִּקְעָה וַעֲבֻדָּה רַבָּה, כִּי חֲנָנוֹ אַלַּהּ לִמְאֹד. וְיָצָא הָעַרְבִי לִפְנֵי אֲנָשָיו עוֹשֵׂי דְבָרוֹ וּפָשַׁט יָדוֹ בַּשַּׁיָּרוֹת. וְלוֹ סוּסָה נִבְחָרָה, יְפַת־גִּזְרָה וְקַלַּת רַגְלַיִם, חֲמוּדוֹת וְקִנְאָה לְכָל רוֹאֶיהָ, וְלַגַּנָּבִים כִּלְיוֹן עֵינַיִם וּמַפַּח נָפֶשׁ. וּמַעֲשֵׂה הָעַרְבִי וַּמֲארָבוֹ בְּוָאדִי־פֵגָ’אס. כִּי שָׁם עוֹבֶרֶת דֶּרֶךְ הַגְּמַלִּים לְעַכּוֹ וּלְמִצְרָיִם. וַיְהִי הַיּוֹם וַיּגֻּד לוֹ כִּי אוֹרְחַת גְּמַלִים הוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה, וַיֵּרֶד אֶל וָאדִי־ פֵגָ’אס. וְהוּא לֹא יָדַע כִּי הַשַּׁיָּרָה גְדוֹלָה וַעֲצוּמָה מִמֶּנּוּ. וְהַמִּלְחָמָה חָזְקָה אֵלָיו מְאֹד, עוֹד מְעַט וְנָפַל שֶׁבִי, כִּי גַם חַרְבּו נִשְׁבָּרָה. אַנְשֵׁי הַשַּׁיָּרָה הִקִּיפוּהוּ וַיִתְפְּשׂוּ בְּרֶסֶן הַסּוּסָה. בִּרְאוֹתוֹ כִּי כָּלְתָה אֵלָיו הָרָעָה הִשְׁלִיךְ מֵעַל רֹאשׁ סֹוּסָתוֹ אֶת הָרֶסֶן, וַיֲּעֲזֹב אֶת הָרֶסֶן בִּידֵי אוֹיְבָיו וְהוּא דָפַק אֶת סוּסָתוֹ וַיִמָּלֵט.”

"וְכַאֲשֶּר קַרְנֵי הַמִּקְרֶה וַאֲנִי נֶאֱחַזְתִּי בְּתִגְרָה עִם גַּמָּלִים וְכִמְעַט הָיִיתִי בְּכָל רָע – עָשִׂיתִי גַם אֲנִי כְּמַעֲשֵׂה אוֹתוֹ הָעַרְבִי: עָזַבְתִּי אֶת הָרֶסֶן בִּידֵיהֶם, וְהַסּוּסָה נָשְׂאָה אוֹתִי וְהִצִּילָה אֶת חַיַּי, אֶת כְּבוֹדִי וְאֶת נִשְׁקִי.

"פַּעַם קָרָנוּ מִקְרֶה וַאֲנַחְנוּ עָשִׂינוּ חֲלִיפִין בְּסוּסוֹתֵינוּ עִם אֶחָד מִטּוּבֵי הַבֶּדְוִים אֲשֶּר בַּנָּגֶב. בְּאַחַד הַיָּמִים חִלַּצְנוּ אוֹתוֹ מִצָּרָה וּלְאוֹת תּוֹדָה נָתַן לָנוּ אֶת סוּסָתוֹ הַיָּפָה חֵלֶף אַחַת הַסּוּסוֹת שֶׁלָּנוּ. הַחֲלִיפִין נַעֲשׂוּ, נֶחּתַּם חוֹזֶה וְהַבֶּדְוִי שָׁב אֶל אֹהָלָיו הַנֶּגְבָּה. מִקֵּץ חֳדָשִׁים אֲחָדִים בָּאוּ אֵלֵינוּ רוֹכְבִים מֵאַחַד הַכְּפָרִים וְדָרְשׁוּ מֵאִתָּנוּ כִּי נָשִׁיב לָהֶם אֶת הַסּוּסָה בְּאָמְרָם כִּי גְנוּבָה הִיא מֵהֶם, מִכְּפָרָם. נוֹעַצְנוּ לִמְצֹא אֶת הַבֶּדְוִי וְלַהֲבִיאוֹ לְמַעַן יוֹכִיחַ אֶת בַּעֲלוּתוֹ עַל הַסּוּסָה. יָצַאנוּ שְׁנַיִם רוֹכְבִים הַנֶּגְבָּה, הַבֶּדְוִי הָיָה יָדוּעַ בַּסְּבִיבָה, וְכַאֲשֶׁר חָקַרְנוּ בְּעַזָּה לִמְקוֹמוֹ, אָמְרוּ לָנוּ כִּי הוּא חוֹנֶה בְּאֹהָלָיו הַרְחֵק מִן הָעִיר מַהֲלַךְ שָׁעוֹת אַחֲדוֹת. וְאוּלָם הַדֶּרֶךְ אָרְכָה יוֹתֵר מִשָּׁעוֹת אֲחָדוֹת, כִּי רַק לְמָחֳרַת הַבֹּקֶר רָאִינוּ מֵרָחוֹק אֶת הָאֹהָלִים. כִּמְעַט הִכִּירוּנוּ מֵרָחוֹק יָצְאוּ לִקְרָאתֵנוּ. הַבֶּדְוִי נָשַׁק לָנוּ, וּשְׁאֵלָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה הָיְתָה לִשְׁלוֹם ‘בִּתּוֹ’ – הַסּוּסָה. אַנְשֵׁי הָאֹהָלִים נִקְהֲלוּ עָלֵינוּ מִסָּבִיב לִרְאוֹת אֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בְָּאוּ מִמֶּרְחַקִּים רְכוּבִים עַל סוּסוֹת מְקֻשְָׁטוֹת וַחֲגוּרִים נֶשֶׁק יָפֶה וּמְדַבְּרִים בִּלְשְׁוֹנָם. כִּבְשָׂה נִטְבְּחָה לִכְבוֹדֵנוּ וְהַקָּפֶה נֶעֱרַךְ כַּמִּנְהָג. אֲדוֹן הָאֹהֶל עַצְמוֹ קָלָה אֶת הַגַּרְעִינִים, אַחַר נִטְחֲנוּ הַגַּרְעִינִים כְּהִלְכָתָם, בְּקֶצֶב יָדוּעַ. הְַבֶּדְוִי שָׁתָה הָרִאשׁוֹן וְאַחַר נָתַן לָנוּ, כִּי כֵן הַמִּנְהָג: כּוֹס רִאשׁוֹנָה שׁוֹתֶה אֲדוֹן הָאֹהֶל וְאַחַר הוּא מַגִּישׁ לְאֹרְחָיו, לְאִישׁ כְּעֶרְכּוֹ. כַּאֲשֶׁר סִפַּרְנוּ לוֹ אֶת דִבְרֵי הַפַּלָּחִים אֲשֶׁר בָּאוּ אֵלֵינוּ, בָּכָה מֵרֹב צָעַר. צָרַר הַבֶּדְוִי אֵת כָּל תְּעוּדוֹת הַבַּעֲלוּת שֶׁלוֹ עַל הַסּוּסָה, חָבַשׁ אֶת סוּסוֹ וְהָלַךְ אִתָּנוּ.

הַפַּלָּחִים חִכּוּ לְבוֹאֵנוּ. נִגַּשְׁנוּ עִם הַבֶּדְוִי וְיָשַׁבְנוּ כֻּלָּנוּ בִּמְסִבָּה. הַסּוּסָה הוּצְאָה אֵלֵינוּ. כַּאֲשֶׁר רָאָה הַבֶּדְוִי אֶת הַסּוּסָה, קָם מִמְקוֹמוֹ נִגַּשׁ אֵלֶיהָ וְנָשַׁק לָהּ עַל מִצְחָהּ, אַחַר אָמַר: ‘בּוֹשִׁי וְהִכָּלְמִי, כִּי בְּשֶׁלָּךְ בְָּאָה לִי הַחֶרְפָּה הַזּאֹת,’ וְיָרַק לָהּ: בְּפָנֶיהָ. עֵינָיו זָלְגוּ דְמָעוֹת. וְאוּלָם הַפַּלָּחִים עָמְדוּ עַל טַעֲנָתָם כִּי הַסּוּסָה שֶׁלָהֶם הִיא. סוֹף סוֹף הֶחְלִיטוּ שְׁנֵי הַצְּדָדִים לִנְסֹעַ אֶל קֶבֶר שֶׁל אֶחָד קָדוֹשׁ וְשָׁם יִשָּׁבַע אִישׁ אִישׁ מֵהֶם כִּי אֱמֶת בְּפִיו. בְּהַגִּיעָם לְקֶבֶר הַקָּדוֹשׁ, סֵרְבוּ הַפַּלָּחִים לְהִשָּׁבֵעַ…"

הַמַּגָּע עִם הָאֹהָלִים וְחֵקֶר דַּרְכֵי הָאָרֶץ וְתוֹשָׁבֶיהָ הֶעֱנִיקוּ מָזוֹן רַב לְנִשְׁמַת “הַשּׁוֹמֵר” וְלִמְּדוּהוּ לַעֲמֹד עֲל מִשְׁמַרְתּוֹ אֵיתָן, בֶאֱמוּנָה וּבְכָבוֹד, וּלְבַקֵשׁ דַּרְכֵי הַשְׂכֵּל וְשָׁלוֹם עִם הַיִּשׁוּב אֲשֶׁר בָּאָרֶץ וְעַל גְּבוּלוֹתֶיהָ. דֶּרֶךְ זוֹ הָלְכָה בִּרְבוֹת הַיָּמִים וְנֶעֶשְׂתָה קַו נָטוּי בַּעֲבוֹדָתוֹ.

 

ד. מֵאָרְחוֹת חַיָּיו שֶׁל “הַשּׁוֹמֵר”    🔗

לְאַחַר שֶנִּתְרַחֵב חוּג מִפְעָלוֹ שֶׁל “הַשּׁוֹמֵר” הָלֹךְ וְהַקִּיף נְקֻדּוֹת חֲדָשׁוֹת, וּמֶשֶׁק־הַשְּׁמִירָה גָדַל, נִשְׁתַּנּוּ סִדְרֵי חַיָּיו שִׁנּוּי גָּמוּר. “הַשּׁוֹמֵר” נַעֲשָׂה לִגְדוּד נוֹדֵד, אֲשֶׁר הַפְּקֻדָּה הִיא חֻקַּת חַיָּיו, עַל פִּיהָ יָנוּעַ וְעַל פִּיהָ יָנוּחַ. הִיא תַּחֲרִידֵהוּ מִמְּקוֹמוֹ לְהָחִישׁ עֶזְרָה בְַּצָּר, לְחַזֵּק נְקֻדָּה רְפוּיָה, לְהַשְׁקִיט סִכְסוּךְ, אִם בְּנַחַת וְאִם בְּיָד קָשָׁה, הֲכֹּל כְּמִצְוַת הַשָּׁעָה וּכְבוֹדָהּ שֶׁל אֲגֻדַּת “הַשּׁוֹמֵר”.

מֶרְכַּז סֶגֵ’רָה מִתְבַּטֵּל. מֵעַכְּשָׁו דְּרוּשָׁה עוֹד יוֹתֵר מִשְּמַעַת חֲבֵרִים חֲזָקָה, אֲשֶׁר בִּשְׁמָהּ אֶפְשָׁר יִהְיֶה לְפַקֵּחַ עַל הָעֲבוֹדָה הַמְסֹעֶפֶת, רַבַּת הָאַחֲרָיוּת וְרַבַּת הַסַּכָּנוֹת.

וּכְבָר מוֹנָה אֲגֻדַּת “הַשּׁוֹמֵר” בְּקִרְבָּהּ מִשְׁפָּחוֹת אֲחָדוֹת וּנְשֵׁי הַשּׁוֹמְרִים מוֹשְׁכוֹת גַּם הֵן בְּעֹל חַיּיֵ הַנְּדוּדִים הַכְּרוּכִים בַּשְּׁמִירָה.

כ. ג. מְסַפְֶּרֶת:

"כַּאֲשֶׁר שָׁמַר גִּלְעָדִי בְּכִנֶּרֶת, גָּרוּ הַשּׁוֹמְרִים בְּמַחֲסַן הַשְּׂעוֹרָה וּכְלֵי־הָעֲבוֹדָה. בִּשְׁבִילֵנוּ לֹא נִמְצְאָה פִּנָּה מְיֻחֶדֶת. לֹא עָלָה עַל דַּעַת מִישֶׁהוּ, כִּי זוּג שֶׁהִתְחַתֵּן זָקוּק לְפִנַּת־דִּירָה לְעַצְמוֹ. וְגַם אֲנִי אַף כִּי הָיִיתִי חוֹלָה בַּיָּמִים הָהֵם לֹא הֶעֱלֵיתִי עַל לִבִּי כְּלָל, כִּי אֲנִי זַכָּאִית לְבַקֵּש לִי תְּנָאִים נוֹחִים יוֹתֵר. מִכִּנֶּרֶת עָבַרְנו לְזִכְרוֹן־יַעֲקֹב. יִשְׂרָאֵל גִּלְעָדִי קִבֵּל אֶת הַהַשְׁגָּחָה עַל עֲבוֹדַת הַשְּׁמִירָה בַּכְּרָמִים, הִתְקִין לוֹ מֵעֲגָלָה כְּעֵין אִֹהֶל נוֹדֵד וּבוֹ הָיִינוּ עוֹבְרִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. שָׁם יָשַׁנּוּ שָׁם אָכַלְנוּ. לְאַחַר זְמַן נִזְדַּמֵּן לָנוּ חֶדֶר פָּנוּי.

“גַּרְנוּ בַּחֶדֶר שְׁנֵי זוּגוֹת וְרַוָּק אֶחַד, וְכֻלָּנוּ יָשַׁנּוּ עַל “הַסַּפָּה” הַיְּחִידָה – עַל הָרִצְפָּה. וְכֵן כָּל הָאוֹרְחִים שֶׁהָיוּ בָּאִים אֵלֵינוּ. אוֹרְחִים הָיוּ בָּאִים בְּהָמוֹן.”

בִּגְבוּרַת רוּחַ מוֹשֶׁכֶת הָאִשָׁה בָּעֹל הַכְָּבֵד, מִשְׁתַּדֶּלֶת לִתְמֹךְ גּוֹרָלוֹ שֶׁל חֲבֵרָהּ לְסֵבֶל וּלְמַשָׂא־נֶפֶשׁ, לְהָקֵל אֶת סִבְלוֹ. וְאוּלָם לֹא תָּמִיד יַעֲמֹד כֹּחָהּ, וּבִגְבֹר הַמְּצוּקָה עַד בִּלְתִּי נְשֹׂא יֵשׁ אֲשֶׁר תִּתְמַלֵּט מִפִּיהָ תְּלוּנָה.

נִמְאַס עָלֶיהָ עַל כ. גִּלְעָדִי הַחֶדֶר הָקָּטֹן, הַמָּלֵא עַכְבָּרִים.

“אֲנִי רוֹצָה לְהִגָּאֵל סוֹף סוֹף מִמְּאוּרַת שְׁרָצִים זוֹ,” הִיא קוֹרְאָה לִפְנֵי י.

“אֵיךְ תְּדַבְּרִי כָּזאֹת? שֶׁמָּא אַתְּ רוֹצָה אַרְמוֹנוֹת? וְכִי שֶׁלֹּא מִדַּעַת לָקַחְנוּ עַל עַצְמֵנוּ אֶת הַקֹּשִׁי הַזֶּה.”

יָמִים אֲחָדִים הָיָה גִלְעָדִי שָׁרוּי בְּכַעַס וְלֹא דִּבֵּר עִמָּהּ דָּבָר.

לֹא נוֹחִים מֵחַיֵּיהֶם גַּם חַיֵּי מִשְׁפַּחַת פ; ט. פ. מְסַפֶּרֶת:

“פ. נוֹעַד לִשְׁמֹר בְּבֵית־גָּן. עָבַרְתִּי עִמּוֹ לְבֵית־גָּן. הַשָּׁנָה טֶרֶם נִגְמְרָה וְהוּא צֻוָּה לַעֲבֹר לְמָקוֹם חָדָשׁ, לְכַרְכּוּר. הָהּ, הַמַּסָּעוֹת הַלָּלוּ! אַתָּה מַעְתִּיק מִשְׁכָּנְךָ אֶל הָעֲגָלָה בְּבַת־אַחַת, הָרְכוּשׁ לְמַטָּה וְהַנֶּפֶשׁ לְמַעְלָה – וָלֵךְ! אַל תְַבֵּט אַחֲרֶיךָ. בָּעֶרֶב הִגַּעְנוּ עַד וָאדִי־עָארָה. חָשַׁשְׁנוּ לִנְסֹעַ בַּחֹשֶׁךְ, בְּדֶרֶךְ לֹא בְּטוּחָה, שֶׁמָּא נִתְהַפֵּךְ. חָנִינוּ בְּמוֹרַד וָאדִי־עָארָה, תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַָיִם. הַלַּיְלָה לֵיל חֹרֶף וְחֹשֶׁךְ וְעִמָּנוּ יֶלֶד קָטָן. גֶּשֶׁם הִתְחִיל מְטַפְטֵף, הוֹצֵאנוּ שְׂמִיכָה, הִתְקַנּוּ מֵעֵין אֹהֶל קָטֹן וְכֵן יָשַׁבְנוּ וְצִפִּינוּ לְאוֹר הַיּוֹם, בְָּרוּךְ הַשֵּׁם! פַּלָּחִים יוֹצְאִים עִם הַשּׁוָרִים לַחֲרִישָׁה. הֵאִיר הַמִּזְרָח. שׁוּב יָצָאנוּ לַדֶּרֶךְ. וּמִכְּרַכּוֹר חֲזָרָה לְבֵית־גַּן. שׁוּב עוֹמֶדֶת הָעֲגָלָה. שָׁעָה לְאַחַר שֶׁהִגַּעְנוּ לְמֶרְחַבְיָה נוֹלַד לָנוּ בֵּן.”

לְקוֹל הַפְּקֻדָּה יֶחֱרַד הַשּׁוֹמֵר מִמְקוֹמוֹ, וְעַל פְּנֵי בֹּץ דְּרָכִים, בְּלֵיל חֹרֶף, אִשְׁתּוֹ נוֹדֶדֶת אַחֲרָיו דּוּמָם, מַשְׁלִימָה עִם סִבְלָהּ, וְיוֹדַעַת לִכְבּשֹׁ אֶת סַעֲרַת רוּחָהּ. וּכְשֶׁמ. פ. אוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ:

“עָלַיִךְ לִהְיוֹת מוּכָנָה וּמְזֻמָּנָה לַכֹּל, פְּעָמִים הַשּׁוֹמֵר יוֹצֵא עַל מְנָת שֶׁלֹּא לָשׁוּב עוֹד,” הִיא עוֹנָה:

“אֵינִי רוֹצָה לַחֲשֹׁב עַל זֶה.”

צְבִי נִיסָנוֹב מַכְנִיס אֶת בְּנוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. בְּעֶצֶם שְׁעַת הַבְּרִית בָּאָה פְּקֻדָּה תְּכוּפָה – לָצֵאת לִרְחֹבוֹת עִם חֲמִשָּׁה רוֹכְבִים לַעֲמֹד עַל הַשְּׁמִירָה. לְאַחַר שָׁעָה אַחַת יָצְאוּ מִן הַמּוֹשָׁבָה.

“הַמִּשְׁמַעַת הָיְתָה אָז חֲזָקָה כָּל כָּךְ עַל הַשּׁוֹמֵר, שֶׁהַבַּיִת, הָאִשָּׁה וְהַיֶּלֶד כְּאִלּוּ לֹא הָיוּ קַיָּמִים כְּלָל בָּעוֹלָם.” נְשֵׁי הַשּׁוֹמְרִים נִכְסְפוּ לָקַחַת חֵלָק בָּעֲבוֹדָה הַגְּדוֹלָה וְהַקּוֹדַחַת אֲשֶר נֶעֱשְׂתָה לְעֵינֵיהֶן, וְכַאֲשֶׁר רָאֲתָה הַחֲבֵרָה אֶת החַוֹרְשִׁים פּוֹתְחִים אֶת הַתֶּלֶם הָרִאשׁוֹן בְּאַדְמַת הָעֵמֶק נִמְלָא לִבָּהּ תְּשׁוּקָה אַחַת – לִהְיוֹת גַּם הִיא בֵּין הַחוֹרְשִׁים. הַנָּשִׁים וְהַצְעִירוֹת שָאֲפוּ לִכְבֹּשׁ לָהֶן עֶמְדָה שָׁוָה עִם הַגֶּבֶר. שְׁכֶם אֶחָד יָצְאוּ לַעֲבוֹדַת הַשָּׂדֶה, וּבַלֵילוֹת יֵשׁ שֶׁהָיוּ רָצוֹת וְהַנֶּשֶׁק בְּיָדָן לְעֶזְרַת הַשּׁוֹמְרִים.

ֹ"עַל גְבוּל רַמְלֶה–רְחֹבוֹת בֵּין כַּרְמֵי הַמּוֹשָׁבָה עָמְדָה סֻכַּת ‘שׁוֹמְרִים’," מְסַפֶּרֶת צ. ז., "וּכְשִנִּכְנַסְנוּ אֲנִי וְזַיְד לָגוּר בָּהּ הָיָה מַרְאָה עָלוּב מְאֹד. תִּקַּנּוּ אֶת בְּדָקֶיהָ, הֶעֱמַדְנוּ סוֹמְכוֹת־עֵץ לִצְדָדֶיהָ, סָמַכְנוּ אֵלֶיהָ סֻלָּם וְסוֹכַכְנוּ עָלֶיהָ בְּעַנְפֵי־אֵקָלִפְּטוּס. מִשֶׁהִתְרַחַקְנוּ מִמֶּנָּה וְרָאִינוּ אוֹתָהּ מְקֻשָׁטָה וּסְכוּכָה, קָרַאנוּ יַחַד:

‘אָכֵן יָפָה שָׁעָה אַחַת בָּעוֹלָם הַזֶּה’!

"וּמִמְרוֹמֵי הַסֻּכָּה נִרְאֵית רְחֹבוֹת כְּעַל כַּף הַיָּד וְשׁוּרוֹת הַגְּפָנִים הַמִּשְׁתַּרְשׁוֹת עוֹלוֹת בַּגְּבַעוֹת וְיוֹרְדוֹת לָעֲמָקִים. הִנֵּה נָשְׁבָה הֳרוּחַ וְהַסֻּכָּה נָעָה זָעָה בְּלֵב הַכְּרָמִים. –

“הַיָּמִים יְמֵי קָיִץ. הַשֶּׁמֶשׁ מַכָּה בְּסַנְוֵרִים. הָאוֹרֵחַ הַבָּא עוֹלֶה בַּסֻּלָּם לַסֻּכָּה, לָנוּחַ בְּצִלָּהּ וְלִטְעֹם מֵאֵשְׁכּוֹלוֹת הָעֲנָבִים.”

וְאוּלָם חַיֵּי הַנְּדוּדִים כָּלְאוּ אֶת הָאִשָּׁה בַּתְּחוּם הַצַּר שֶׁל מְעוֹנָהּ הַנּוֹדֵד וְטִרְדוֹתָיו, וּכְכֹל שֶׁאָרְכוּ יְמֵי הַנְּדוּדִים וְטִלְטוּלֵי הַשְּׁמִירָה כֵּן הָלַךְ וְהִתְבַּלֵּט הַנִּגּוּד אֲשֶׁר בֵּין שְׁאִיפָתָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה לְשוְיוֹן וּבֵין טִיבָהּ הַמְּיֻחָד שֶׁל הַשְּׁמִירָה.

“קָשֶׁה הָיָה מַצַּב הַחֲבֵרָה בִּקְבוּצַת הַשּׁוֹמְרִים,” כּוֹתֶבֶת חַיָּה קְרוֹל. “לֹא זֶה הָיָה הַסֵּבֶל הַגָּדוֹל, שֶׁבְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה הָיְתָה עֲתִידָה לְאַבֵּד אֶת חֲבֵרָהּ בַּחַיִּים. לֹא! קָשֶׁה מִכֹּל הָיָה לָהּ לַחֲבֵרָה הַדָּבָר, שֶׁלֹא הִרְגִישָׁה אֶת עַצְמָהּ שָׁוָה לַכֹּל בֵּין חֲבֵרֶיהָ. אֶל הַצְעִירוֹת הִתְיַחֲסוּ כְּמוֹ אֶל עוֹבְדוֹת וְלֹא יוֹתֵר. יַחַס זֶה גָרַם כְּאֵב וְעֶלְבּוֹן.”

וְטוֹבָה פּוֹרְטוּגָלִי כּוֹתֶבֶת:

“אֲנִי לֹא הִשְׁתַּתַּפְתִּי בַּשְׁמִירָה, לֹא הָיִיתִי שְׁרוּיָה בְּהִתְלַהֲבוּת כְּמוֹהֶם. וְלָכֵן מִלְּבַד אֹמֶץ־לֵב צָמֵאתִי לְיַחַס אָדָם מִצַּד הַחֲבֵרִים. הָיוּ אָמְנָם מֵהֶם שֶׁטּוֹב הָיָה בְּחֶבְרָתָם, אֲבָל לְעֻמָּתָם הָיוּ חֲבֵרִים, שֶׁהַמִּזְרָח נָסַךְ עֲלֵיהֶם מֵרוּחוֹ, וּפְעָמִים הָיָה הַדָּבָר גּוֹרֵם סֵבֶל וְעֶלְבּוֹן.”

“הַשּׁוֹמֵר” הִתְחַבֵּט בִּשְׁאֵלָה זוֹ גַם בַּאֲסֵפוֹתָיו.

בַּחַיִּים הַפְּרָטִיִּים מְנַסֶּה אָמְנָם הַשּׁוֹמֵר לְנַחֵם אֶת הָאִשָׁה:

“עֲבוֹדָתִי מְבִיאָה לִי הַרְבֵּה עָמָל וָרֹגֶז. בַּבַּיִת אֲנִי מוֹצֵא מְנוּחָה וּמַחֲלִיף כֹּחַ לַעֲבוֹדַת יוֹם מָחָר. מְנוּחָה זוֹ – מִיָּדֵךְ הִיא לִי, וְכַדַּאי הַדָּבָר שֶׁיְסַפֵּק אֶת רוּחֵךְ.”

וְאוּלָם הַבַּחוּרוֹת וְהַנָּשִׁים עוֹמְדוֹת בְּמִלְחַמְתָּן: הֲזוֹהִי כָּל זְכוּתָהּ שֶׁל הָאִשָׁה חֵלֶף הַנְּדוּדִים וְהַסֵּבֶל שֶׁבָּהֶם הִיא נְתוּנָה כָּל הַיָּמִים?

וְשָׁלֹש בַּחוּרוֹת כּוֹתְבוֹת מִכְתָּב:

"לְחַבְרֵי ‘הַשּׁוֹמֵר’!

אֲנַחְנוּ הַצְּעִירוֹת, הָעוֹבְדוֹת זֶה שָׁנִים אֲחָדוֹת אִתְּכֶם יַחַד וְעוֹמְדוֹת עַל הַמִּשְׁמָר יַחַד אִתְּכֶם בְּכָל הַשָּׁעוֹת הַקָּשׁוֹת, אֵינֶנוּ רוֹאוֹת אֶפְשָׁרוּת לְהַמְשִׁיךְ אֶת עֲבוֹדָתֵנוּ בְּצוּרָה זוֹ שֶׁהָיְתָה לָה עַד עַכְשָׁו. בָּאנוּ לִידֵי הַחְלָטָה, כִּי אֵין עֲבוֹדָה מְשֻׁתֶּפֶת וְאַחֲרָיוּת מְשֻׁתֶּפֶת אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַחֲבֵרִים שָׁוִים לִזְכוּת וּלְחוֹבָה. עָלֵינוּ לָדַעַת תָּמִיד כָּל מַה שֶׁמִּתְהַוֶּה אֶצְלֵנוּ וְכָל הַצָּפוּי לָנוּ. רַק אָז נוּכַל לְכַוֵּן אֶת עֲבוֹדָתֵנוּ בַּדֶּרֶךְ הָרְצוּיָה בְּיוֹתֵר אֲשֶׁר תְּקָרֵב אוֹתָנוּ לְמַטְרָתֵנוּ. זֶה שָׁנִים כֻּלָנוּ יַחַד חֲבֵרִים עוֹמְדִים עַל מִשְׁמֶרֶת הָעֲבוֹדָה יוֹם יוֹם – נִהְיֶה נָא חֲבֵרִים בַּכֹּל. אַל־נָא תְּהִי שׁוּם אֲסֵפָה בִּלְעָדֵינוּ. אַל נָא יִהְיוּ סוֹדוֹת בְּפָנֵינוּ, וְאִם אֵין לַחֲבֵרִים דֵּי אֵמוּן בָּנוּ – הַגִּידוּ אֶת הַדְּבָרִים בְּגָלוּי. אָז נֵדַע אֶת הַמַּצָב כְּמוֹ שֶׁהוּא וּנְבַקֵּשׁ לָנוּ דְרָכִים אֲחֵרוֹת אֲשֶׁר בָּהֶן נֵלֵךְ וּנְמַלֵּא אֶת הָעֲבוֹדָה אֲשֶׁר תְָבִיא אוֹתָנוּ לְמַטְּרָתֵנוּ, שֶׁהִיא גַם מַטְרַתְכֶם.

עֲטָרָה, דְּבוֹרָה, יְהוּדִית."

מַצַּב הַדְּבָרִים גָּרַם לִתְסִיסָה בַּהֲלָךְ־רוּחָהּ שֶׁל הַחֲבֵרָה וְהִגְבִּירוּ אֶת הַמֶּחָאָה שֶׁבַּלֵּב. וּכְכֹל שֶׁהָלַךְ הַגֶּבֶר וְנִסְחַף עַל־יְדֵי מֶשֶׁק־הַשְּמִירָה הַנִּרְחָב וְהַמְסֹעָף, וּכְכֹל שֶׁנֶּאֱחַז יוֹתֵר וְיוֹתֵר בִּסְבָךְ תַּפְקִידָיו הַמְרֻבִּים, כֵּן הוֹסִיפָה הָאִשָּׁה לְלַבּוֹת אֶת הַגַּחֶלֶת אֲשֶׁר הֵאִירָה נָתִיב אֶל מוֹשַב־שׁוֹמְרִים, כֵּן שָׁקְדָה וְהִשְׁגִּיחָה שֶׁהַגַּעְגוּעִים עַל עֲבוֹדַת־הָאֲדָמָה הַשְּׁקֵטָה לֹא יִדְעָכוּ. וּבִּתְקוּפַת הַשָּׁנִים אֲשֶׁר הַשּׁוֹמֵר, בְּתֹקֶף הַמְּסִבּוֹת, נֶהְפַּךְ לְחַיָּל אֲשֶׁר לֹא יִתְפָּרֵק אֶת נִשְׁקוֹ, – הָאִשָׁה הִיא אֲשֶׁר גָּנְזָה וְטִפְּחָה בְּלִבָּה אֶת הַגַּעְגּוּעִים עַל עֲבוֹדָה בְּשַלְוָה, עַל חַיֵּי מִשְׁפָּחָה קְבוּעִים, אֲשֶׁר שָׁם תִּזְכֶּה סוֹף סוֹף לַשִּׁוְיוֹן הַמְּקֻוֶּה, לִהְיוֹת הַגֶּבֶר וְהָאִשָּׁה עוֹבְדִים אֶת עֲבוֹדַת הָעָם כְּאֶחָד.

וְנִדְמֶה לָהּ לְאֵשֶׁת־הַשּׁוֹמֵר, כִּי הִנֵּה הַרְחֵק־הַרְחֵק, בִּגְבוּל הָאָרֶץ, עַל גִּבְעָה אַחַת יַעֲמֹד הַמּוֹשָׁב שֶׁל “הַשׁוֹמֵר”, שָׁם יַעַבְדוּ כֻּלָּם אֶת הָאֲדָמָה, יַחְרְשׁוּ וְיִזְרְעוּ, יִבְנוּ וְיִיצְרוּ, אַף גָּם יַעַמְדוּ נְכוֹנִים לְהַָחִישׁ עֶזְרָה לְחַבְרֵיהֶם בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם. וְדוֹר חָדָשׁ יִגְדַּל שָׁם לַעֲבוֹדָה וְלִגְבוּרוֹת.

אָכֵן תִּקְוָה זוֹ הָיְתָה עוֹד כָּל־כָּךְ רְחוֹקָה!

אָמְנָם גַּם “הַשּׁוֹמֵר” נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ למִשָׁקִים־מְצוּדוֹת. הַדְּבָרִים עוֹדָם סְמוּיִם מִן הָעַיִן, טָרֶם לָבְשׁוּ צוּרָה, אֲבָל לְאַחַר שֶׁמֶרְכַּז סֶגֵ’רָה נִתְבַּטֵל, גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵיהֶם, כִּי הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְכוֹנֵן מֶרְכָּז חָדָשׁ, קָבוּעַ יוֹתֵר, אֲשֶׁר עֲבוֹדַת הַשָּׂדֶה תֵּלֶךְ שָׁם יָד בְּיָד עִם הַתָּכְנִית הַחֲלוּצִית אֲשֶׁר הִתְוָה לוֹ “הַשׁוֹמֵר”. הֲיִהְיֶה זֶה מוֹשַָב־מְצוּדָה עַל אַחַד הַגְּבוּלוֹת, אוֹ מֶשֶׁק עַל אַדְמַת הַחוֹרָן הַרְחוֹקָה? –

וּלְפִי שָׁעָה נִמְשָכִים הַחַיִּים כְּדַרְכָּם, וְהָאָסוֹן אוֹרֵב בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה. וְלַמְרוֹת הַנִּגּוּדִים, מְלַכֶּדֶת הַסַּכָּנָה הַנְּטוּיָה עַל כֻּלָּם אֶת מִשְׁפַּחַת־"הַשּׁוֹמֵר". הִנֵּה נָפַל חָבֵר עַל מִשְׁמַרְתּוֹ, אַךְ לֹא נֶעֶזְבָה אִשְׁתּוֹ בְּאֶבְלָהּ: אֵין אֵשֶׁת שׁוֹמֵר אַלְמָנָה כָּל זְמַן שֶׁ"הַשּׁוֹמֵר" קָיָּם. “הַשּׁוֹמֵר” הוּא בֵּיתָהּ, לָהּ וְלַיֶּלֶד שֶׁנִּשְׁאַר יָתוֹם מֵאָבִיו. אָמְנָם עֲדַיִן לֹא מָצָא “הַשּׁוֹמֵר” אֶת הַתַּקָּנָה הַשְּׁלֵמָה בְּיוֹתֵר לַדָּבָר, אַךְ כְּבָר בְּרֵאשִׁית דַּרְכּוֹ אָנוּ מוֹצְאִים:

“עַל־דְּבַר בִּתּוֹ שֶׁל יְחֶזְקֵאל נִיסָנוֹב: מַחְלִיטִים לִקְנוֹת לָהּ חֲמִשִּׁים דּוּנָם אֲדָמָה בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל.”

“וּנְשֵׁי־הַשּׁוֹמְרִים הוֹלְכוֹת וּמִדַּבְּקוֹת אַחַת בַּחֲבֵרְתָּהּ, וְיוֹשְׁבוֹת בִּמְסִבּוֹתֵיהֶן צְפוּפוֹת וּקְרוֹבוֹת וּקְשׁוּרוֹת עַל יְדֵי רֶגֶשׁ־הָאַחֲרָיוּת עַל יְדֵי הָאָסוֹן הָאוֹרֵב לָנוּ תָּמִיד.”

בְּרַחֲמִים רַבִּים נִטְמַן אָז גַּרְעִין הַבְּרָכָה שֶׁל שִׁתּוּף־הַחַיִּים הַנִּפְלָא הַזֶּה וְהַחֲבֵרוּת הַנַּעֲלָה, שֶׁצִּיְּנָה לְאַחַר הַרְבֵּה שָׁנִים אֶת מַעֲשֵׂה הִתְיַשְׁבוּתוֹ שֶׁל “הַשּׁוֹמֵר”.

“לְאַחַר שֶׁקָּבְרוּ אֶת יְחֶזְקֵאל,” מְסַפֶּרֶת חַיָה־שָׂרָה חֵינְקִין, הִתְפַּזֶּר הַקָּהָל אִישׁ לְעֶבְרוֹ, רַק חַבְרֵי ‘הַשּׁוֹמֵר’ נִשְׁאֲרוּ לָשֶׁבֶת עַל קִבְרוֹ: שְׁאֵלַת מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל יְחֶזְקֵאל עָמְדָה לִפְנֵיהֶם: שְׁלֹשָׁה יְלָדִים נִשְׁאֲרוּ, וְהַחֲבֵרִים רָאוּ אֶת עַצְמָם שֻׁתָּפִים בַדְּאָגָה לָהֶם."

וּכְשֵׁם שֶׁכֻּלָּם כּוֹאֲבִים אֶת כְּאֵבוֹ שֶׁל הֶחָבֵר כֵּן גַּם שְׂמֵחִים כֻּלָּם בְּשִׂמְחָתוֹ: שִׂמְחַת הֶחָבֵר הִיא שִׂמְחַת “הַשּׁוֹמֵר”. כִּי אַחַת הַ"מִּשְׁפָּחָה" וְאֶחָד מַשָׂא־הַנָּפֶשׁ, וּפִתְרוֹן אֶחָד לַחֲלוֹם. –

וְהִַמִשְׁמַעַת כְּנֶגֶד כֻּלָּם.

בַּחוּרָה עָבְדָה עִם חַבְרֵי “הַשּׁוֹמֵר” בַּחֲדֵרָה. בְּאַחַד הַיָּמִים בָּאָה הַנַּעֲרָה לִפְנֵי הַוַּעַּד בְּבַקָּשָׁה כִּי יַעֲבִירוּ אוֹתָהּ לִרְחֹבוֹת.

יִשְׂרָאֵל גִּלְעָדִי הוּא מַזְכִּיר “הַשּׁוֹמֵר” וְעַל פִּיו יִשַּׁק כָּל דָּבָר. הוּא חוֹקֵר אֶת הַנַּעֲרָה:

“עַל מַה זֶה וְלָמָה אַתְּ רוֹצָה לַעֲבֹר לִרְחֹבוֹת?”

“אֲנִי מֻכְרָחָה לַעֲבֹר שָׁמָּה.”

“מֻכְרָחָה? כָּל כָּךְ לָמָּה?”

“לֹא אוּכַל לְגַלּוֹת.”

וְאּוּלָם הֲיִתָּכֵן הַדָּבָר כִּי תַּעֲבֹר חֲבֵרָה מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לְלֹא כָּל סִבָּה. הַאֶפְשָׁר לְהַתִּיר כָּזֹאת? וְהַנַּעֲרָה מֻכְרָחָה סוֹף סוֹף לְגַלּוֹת:

“יֵשׁ לִי בָּחוּר בִּרְחֹבוֹת.”

“מִי?”

“אֵין לְגַלּוֹת.”

נָסְעָה הַנַּעֲרָה לִרְחֹבוֹת. וַהֲבָרָה נָפְלָה בַּ"שּׁוֹמֵר": שְׁלֹשָׁה זוּגוֹת מִתְחַתְּנִים. הַדָּבָר נוֹדַע גַּם בַּחוּץ: “הַשּׁוֹמֵר” מִתְחַתֵּן.

הַתְּנוּעָה גְדוֹלָה. חֲבֵרִים מִתְקַבְּצִים מִכָּל קְצוֹת הָאָרֶץ. אִכָּרִים מְכִינִים דּוֹרָן לִנְשׂוּאִים. מִן הַמּוֹשָׁבוֹת הוֹלְכִים וּבָאִים רַגְלִים וְרוֹכְבִים וּסְתָם סַקְרָנִים. הַשֻּׁלְחָנוֹת עֲרוּכִים תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם וְרוֹכְבֵי “הַשּׁוֹמֵר” דּוֹהֲרִים עַל סוּסוֹתֵיהֶם, וְהָעָם, הָרוֹאִים בַּמַּחֲזֶה, הוֹלֵךְ וָרָב. אֲלֵיהֶם יוֹצְאִים רוֹכְבִים מִן הַמּוֹשָׁבוֹת. הַשּׁוֹשְׁבִינִים – אִישׁ עַל מְקוֹמוֹ, וְשָׁלשׁ כַּלּוֹת וּשְׁלֹשָׁה חֲתָנִים מוּבָלִים בְּרֹב פְּאֵר לַחֻפָּה דֶרֶךְ שַׁרְשֶׁרֶת הַקָּהָל הַנִּצָּב עֲלֵיהֶם כְּחוֹמָה מִזֶּה וּמִזֶּה, וּמִסָּבִיב קוֹל תְּשׁוּאוֹת וָרָעַם. הַבָּאִים מְדַמִּים כִּי קְרָב הִתְחוֹלֵל.

הַכֹּל מִשְׁתַּתְּפִים בְּשִמְחַת הַכְּלוּלוֹת כָּל הַלָּיְלָה. רַק הָ"רַוָּק הַזָּקֵן", זֶה הַסָּגוּר עַל נַפְשׁוֹ תָּמִיד, הַשּׁוֹמֵר הַמְּצֻיָּן וְהֶחָבֵר הַשַּׁתְקָן, “הַדּוֹד לוֹזֶר”, מַחֲרִישׁ אֶל הַשְּׂמֵחִים, מַבִּיט בְּשַׁלְוָה, כָּאוֹמֵר: יִשְׂחֲקוּ לְָהֶם הַנְּעָרִים, עֵת לִשְֵּׂמֹחַ, יֶעֱרַב לָהֶם… וְאַף אָמְנָם לֹא אָרְכָה הַשּׂמְחָה. כִּי הִנֵּה בְָּאָה יְדִיעָה עַל מִקְרֶה תָּכוּף, וּשְׁנַיִם בַּחוּרִים, חֲתָנִים מֵחֻפָּתָם, מְצֻוִּים לַעֲלוֹת עַל הַסּוּסִים.

בְּעוֹד הַחֹשֶׁךְ עַל הָאָרֶץ הָלְכוּ אֶל אֲשֶׁר שֻׁלָּחוּ.

הַכֹּל תְּמֵהִים וְאִישׁ אֶל רֵעֵהוּ יִשְׁאָלוּ:

מַהוּ הַדָּבָר הַמַּמְרִיץ אֶת הַצְּעִירִים הָאֵלֶּה לָקוּם בְּרֹאשׁ שִׂמְחָתָם וְלִנְסֹע? מַה סוֹד הַמִּשְׁמַעַת הַנִּפְלָאָה הַזּוֹ וּבַמֶּה כֹּחָהּ גָּדוֹל?

אָכֵן זֶה כֹּחוֹ שֶׁל “הַשּׁוֹמֵר”. הִנֵּה הָאֶחָד אַךְ תְּמוֹל נָשָׂא לוֹ אִשָּׁה וְקִבֵּל חֻפְשָׁה לִשְׁבוּעַיִם יָמִים, וּפִתְאֹם פְּקֻדָּה: בּוֹא! בְּנֶפֶשׁ שְׁקֵטָה נוֹסֵעַ הַשּׁוֹמֵר עִם אִשְׁתּוֹ אֶל “הָרֹאשׁ”.

“אַתָּה מְצֻוֶּה לִנְסֹעַ לְחַזֵּק אֶת הַשְּׁמִירָה.”

“מָתַי?”

“מִיָּד.”

הוּא פּוֹנֶה וְיוֹצֵא לְהָכִין אֶת עַצְמוֹ לַדָּרֶך. בַּלֵּב חוֹלֵף נִדְנוּד שֶׁל תַּרְעֹמֶת: הָא כֵּיצַד! וַאֲנִי תְּמוֹל קִבַּלְתִּי חֻפְשָׁה?

אַךְ לִבּוֹ לְפִיו לֹא יְגַלֶּה –

מִשְׁמָעַת!

 

ה. אִרְגּוּן הַשּׁוֹמֵר    🔗

בְּרֹאשׁ “הַשּׁוֹמֵר” עוֹמֵד וַעַד. הַוַּעַד מְסַדֵּר אֶת הָעֲבוֹדָה כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה; וְהָאֲסֵפָה הַכְּלָלִית הִיא הַמּוֹסָד הָעֶלְיוֹן. הָאֲסֵפָה הַכְּלָלִית מְקַבֶּלֶת חֲבֵרִים חֲדָשִׁים לְ"הַשּׁוֹמֵר", נְקֻדּוֹת חֲדָשׁוֹת לִשְׁמִירָה; הִיא גַם מַפְקִידָה אֶת קְבוּצוֹת הַשּׁוֹמְרִים, כָּל קְבוּצָה עַל מְקוֹמָהּ הָרָאוּי לָהּ, וּמְיַפָּה אֶת כֹּחוֹ שֶׁל הַוַּעַד לְפַקֵחַ עַל הָעֲבוֹדָה בַּשָׁנָה הַבָּאָה.

לַָאֲסֵפָה הַשְּׁנָתִית מִתְכּוֹנְנִים בְּרֹב פְּאֵר: לִקְרַאת חַבְרֵי הַוַּעַד הַבָּאִים לַאֲסֵפָה יוֹצְאִים הַשּׁוֹמְרִים, הָרוֹכְבִים וְהָרַגְלִים, וּמְקַבְּלִים אֶת פְּנֵיהֶם בִּירִיּוֹת. הָעַרְבִים אוֹמְרִים: הִנֵּה בָּאוּ “רָאשֵׁי הַמּוֹסְקוֹב”.

הַשָּׁעָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר הִיא – שְׁעַת קַבָּלַת חָבֵר חָדָשׁ. הֶחָבֵר מִתְקַבֵּל בִּשְׁבוּעָה מֵעַל הַכְּתָב, וְזֶה מִשְׁפַּט הַשְּבוּעָה:

שְׁנֵי חֲבֵרִים מְזֻיָּנִים עוֹמְדִים לְצִדֵּי הַדֶּלֶת וּשְׁנַיִם עוֹמְדִים לִפְנֵי שֻׁלְחַן־הַנְּשִׂיאוּת, אֶחָד מִזֶּה וְאֶחָד מִזֶּה. שְׁנַיִם מִן הַזְּקֵנִים מַכְנִיסִים אֶת הֶחָבֵר הֶחָדָשׁ הֶחָדְרָה. נִרְגָּשׁ, חִוֵּר כַּסִּיד, הוּא נִגָּשׁ אֶת הַשֻּׁלְחָן. “הָרֹאשׁ” אוֹמֵר לְפָנָיו דְּבָרִים קְצָרִים עַל הַתַּפְקִיד הַנִּמְסָר בְּיָדָיו מֵעַכְשָׁו. הֶחָבֵר הֶחָדָשׁ חוֹתֵם עַל הַנֻּסְחָה הָאוֹמֶרֶת, שֶׁהוּא מַקְדִּישׁ אֶת עַצְמוֹ לַתַּפְקִיד אֲשֶׁר יֻטַּל עָלָיו.

דְּבַר הַשְׁבוּעָה קָדוֹשׁ לַכֹּל, וְגַם הַחֲבֵרִים אֲשֶׁר עָמְדוּ כַּמָּה פְּעָמִים בִּשְׁעַת הַשְּׁבוּעָה מִתְמַלְאִים חֶרְדַּת־כָּבוֹד וְהִתְרַגְּשׁוּת: הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם!

אָכֵן רַבָּה הָאַחֲרָיוּת, גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ הַתַּפְקִיד, וּלְנֹכַח הָאֲבוּקוֹת הַבּוֹעֲרוֹת מִסָּבִיב וּלְמַרְאֵה הַחֲבֵרִים הַמְּזֻיָּנִים, כִּבְדֵי הַפְָּנִים, הַמְזֻמָּנִים לְגוֹרָלָם בְּכָל שְָעָה –יֵשׁ אֲשֶׁר יֵרָתַע הֶחָבֵר הֶחָדָשׁ לְשֵׁמַע דִּבְרֵי הַשְּבוּעָה וְלִבּוֹ יָנוּעַ בְּקִרְבּוֹ. הֵן אַחֲרֵי הַשְּׁבוּעָה – תַּם וְנִשְׁלַם! שׁוּב אֵין אַתָּה אָדוֹן לְעַצְמֶךָ.

אַךְ עוֹד לְפָנָיו רְגָעִים אֲחָדִים – לְהִמָּלֵךְ בְּדַעְתּוֹ.

אֲסוּשְׁקִין מְסַפַּר אֶת דְּבַר הִתְקַבְּלוֹ לְ"הַשּׁוֹמֵר" לְאַחַר שְׁנוֹת־נִסָּיוֹן אֲחָדוֹת:

"הָיִינוּ חֲמִשָּׁה־עָשָׂר מָעֳמָדִים בְּאוֹתָהּ שָׁנָה, וְגַם עַכְשָׁו מִדֵּי זָכְרִי אֶת הַשָּׁעָה הַהִיא, חוֹלֶפֶת צְמַרְמֹרֶת בְּגוּפִי. בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה הֶעִירוּנִו, פְָקְדוּ עָלֵינוּ לְהִתְלַבֵּשׁ, לַחְגֹּר אֶת הַנֶּשֶׁק וְלָלֶכֶת. לְאָן? לֹא יָדָענוּ. לִשְׁאֹל – אָסוּר. לְפָנֵינוּ רָכְבוּ הָרוֹכְבִים וְאֲנַחְנוּ הוֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם בַּחֹשֶׁךְ בְּלִי דַעַת לְאָן וּבְלִי הַבְחִין אֶת הַדָּרֶךְ. הִגַּעְנוּ עַד עֵץ עָנֵף. תַּחַת הָעֵץ עָמְדוּ אֲנָשִׁים בְּעִגּוּל. יְחֶזְקֵאל חֵינְקִין תָּפַשׂ אֶת כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ בְּיָדָיו הַחֲזָקוֹת וְהֶעֱמִידוֹ בְּתוֹךְ הָעִגּוּל. עָמַדְנוּ בְּשׁוּרֳה אֲרֻכָּה. הָעוֹמְדִים בְּעִגּוּל שָׁתְקוּ, גַּם אָנוּ שָׁתַקְנוּ.

הִנֵּה יָצָא יִשְׂרָאֵל גִּלְעָדִי שָׁלֵו וְקַר־רוּחַ, כְּדַרּכּוֹ, וְהִפְטִיר בְּקוֹל מָתוּן וְעָיֵף מִלִּים אֲחָדוֹת:

‘אֲסֵפַת הַחֲבֵרִים הַכְּלָלִית שֶׁל אֲגֻדַּת ‘הַשּׁוֹמֵר’ הֶחְלִיטָה לְקַבֵּל אֶתְכֶם לָאֲגֻדָּה. מֵעַתָּה יִשָׂא כָּל אֶחָד מִכֶּם בָאַחֲרָיוּת הַגְּדוֹלָה. זִכְרוּ וּדְעוּ כִּי כָּל אֶחָד מִכֶּם אַחֲרָאי לְעַצְמוֹ וּלְמַעֲשָׂיו וְכֵן גַּם אַחֲרָאי הוּא לְחַיָּיו שֶׁל חֲבֵרוֹ הַשּׁוֹמֵר. זִכְרוּ וּדְעוּ כִּי תַּפְקִיד ‘הַשּׁוֹמֵר’ מְחַיֵב אֶת הֶחָבֵר לְהַפְקִיר אֶת עִנְיָנָיו הַפְּרָטִיִּים וְלָדַעַת כִּי עִנְיְנֵי ‘הַשּׁוֹמֵר’ הֵם הָעִקָּר. זִכְרוּ וּדְעוּ כִּי ‘הַשּׁוֹמֵר’ בָּא לְהָקִים לְמַעֲשֶׂה אֶת הַכֹּחַ אֲשֶׁר יָגֵן עַל עִנְיְנֵי הָעָם הַיְּהוּדִי וְיַבְטִיחַ אֶת כְּבוֹד הָעוֹבֵד הָעִבְרִי בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. עוֹד חֲמִשָּׁה רְגָעִים לִפְנֵיכֶם, כָּל אֶחָד מִכֶּם רַשַּׁאי לְהִמָּלֵךְ בְּדַעְתּוֹ.’

לְאַחַר שֶׁנִּשְׁבַּעְנוּ וְחָתַמְנוּ, בְּרְכָנוּ גִּלְעָדִי בִּרְכַּת ‘מַזָּל־טוֹב’ בְּשֵׁם וַעַד ‘הַשּׁוֹמֵר’ וְכֻלָּנוּ – כַּחֲדָשִׁים כַּיְשָׁנִים – יָרִינוּ יְרִיָּה אֶַחָת. אַחַר כֵּן קָרְבוּ הַחֲבֵרִים יַחַד וְנָשְׁקוּ אִישׁ לְאָחִיו."

אַחַד הַסְּעִיפִים הַחֲשׁוּבִים שֶׁל עֲבוֹדַת הָאֲסֵפָה הַשְּׁנָתִית הָיְתָה חֲלֻקַּת־הַשְּׁמִירָה. וַעַד־"הַשּׁוֹמֵר" הָיָה טָרוּד לִבְחֹר לְכָל חָבֵר אֶת הַתַּפְקִיד שֶׁהוּא רָאוּי לוֹ וְאֶת הַחֲבוּרָה אֲשֶׁר בָּהּ יַעֲבֹד. הוּא לֹא שָׁאַל לְדַעְתּוֹ שֶׁל הֶחָבֵר וְלֹא שָׂם לֵב לְעִנְיָנָיו הַפְּרָטִיִּים. הַוַּעַד יוֹשֵׁב בִּדְלָתַיִם סְגוּרוֹת, שׁוֹקֵל כָּל פְּרָט וּפְרָט וְעוֹרֵךְ אֶת רְשִׁימַת הַחֲבֵרִים לְפִי לוּחַ־הַשְּׁמִירָה שֶׁל הַשְָׁנָה הַבָּאָה. הִנֵּה נִפְתַּחַת הַדֶּלֶת, יִשְׂרָאֵל גִּלְעָדִי יוֹצֵא וְָּהַנְּיָר בְּיָדוֹ. נִגָּשׁ אֶל הַחֲבֵרִים וְקוֹרֵא לִפְנֵיהֶם מַעַל הַנְּיָר אֶת הַחְלְטוֹת הַוַּעַד, קוֹרֵא בְּנַחַת, בְּפָנִים כְּבֵדִים, כְּמִי שֶׁעוֹמֵד בִּתְפִלָּה.

חַבְרֵי הַוַּעַד שְׁלֹשָׁה: ש., גִּלְעָדִי וּפוֹרְטוּגָלִי. שְׁלָשְׁתָּם מְסוּרִים לָעֲבוֹדָה בְּלֵב וָנֶפֶשׁ, כָּל אֶחָד כְּדַרְכּוֹ. וְהָעֲבוֹדָה רַבָּה: הָאֲגֻדָּה הוֹלֶכֶת וּגְדוֹלָה, מִסָּבִיב לַגַּרְעִין שֶׁל “הַוָּתִיקִים” נִתְקַבְּצוּ עֲשָׂרוֹת וּמֵאוֹת בַּחוּרִים, כָּל אֶחָד נוֹשֵׂא נַפְשׁוֹ לַעֲמד עַל מִשְׁמֶרֶת הַכָּבוֹד.

חַבְרֵי "הַשּׁוֹמֵר" לְאַחָר הַאֲסֵפָה הֲשְּׁנָתִית

שְׁלָשְׁתָּם הָיוּ אֲחוּזִים וּקְשׁוּרִים אֶחָד בְּרֵעֵהוּ, וְרַק בְּבוֹא שָׁעָה קָשָׁה נִפְרְדוּ אִישׁ לַעֲבוֹדָתוֹ, הָיוּ שׁוּב לְחַיָּלִים. לְקוֹל הַפְּקֻדָּה יַחֲרֹג גִּלְעָדִי מֵחָלְיוֹ, לַשָּׁוְא יְנַסּוּ לְעָצְרוֹ:

“אִם אֲנִי, גִּלְעָדִי, לֹא אֶשָּׁמַע, אֵיךְ יִשָּׁמְעוּ אֲחֵרִים?”

כֵּילָה גִּלְעָדִי מְסַפֶּרֶת:

“גִּלְעָדִי הָיָה תָּמִיד בַּדֶּרֶךְ, עוֹבֵר בַּמּוֹשָׁבוֹת אֲשֶׁר בָּהֶן נִמְסְרָה הַשְּׁמִירָה לִידֵי “הַשּׁוֹמֵר”. בְּעָבְרוֹ דֶּרֶךְ מֶסְחָה הָיָה סָר לִרְאוֹת אוֹתִי וְאֶת הַיְּלָדִים, לוֹקֵחַ לְבָנִים וְשָׁב לְדַרְכּוֹ. הוּא בִּזְבֵּז אֶת כֹּחוֹ בַּעֲבוֹדָה בְּלִי רַחֲמִים, בְּלִי חֶשְׁבּוֹן לְיוֹם יָבוֹא. לֹא יָדַע מְנוּחָה לֹא בַּיּוֹם וְלֹא בַּלָּיְלָה. יֵשׁ שֶׁהָיָה צוֹנֵחַ אֵין־אוֹנִים, נוֹפֵל מֵהַתְקָפַת הַלֵּב. הָיָה מַעֲשֶׂה וְנִדְמָה כִּי הוּא הוֹלֵךְ לָמוּת. קִבַּלְתִּי מִמֶּנּוּ מִכְתָּב אֲשֶׁר בּוֹ נַפְרַד מִמֶּנִּי. שְׁלֹשָׁה יָמִים נָסַעְתִּי אָז מִמֶּסְחָה עַד תֵּל־אָבִיב לִרְאוֹתוֹ. אָז הֲבֵאתִיו הַבַּיְתָה לְמֶסְחָה וְסָגַרְתִי אוֹתוֹ עַל מַסְגֵּר, וּבְעָמָל רַב עָלָה בְּיָדִי לְהַצִּיל אֶת חַיָּיו.”

וּבְשָׁעָה שֶׁגִּלְעָדִי, מָתוּן וְקַר רוּחַ, הוּא הַמְּפַקֵּחַ עַל עֲבוֹדַת הַתָּמִיד שֶׁל “הַשּׁוֹמֵר”, עַל הַמַּעֲשִׂים בְּכָל יוֹם, הִנֵּה פּוֹרְטוּגָלִי הוּא הָרוּחַ הַחַיָּה שֶׁל הָעֲבוֹדָה, נִשְׁמַת הַמִּפְעָל. וּבִרְפוֹת הָעֲצָבִים מִנְּדוּדֵי הַלֵּילוֹת הָאֲרֻכִּים, וְהַמְּתִיחוּת הַקָּשָׁה מַתִּישָׁה אֶת כֹּחוֹ שֶׁל הַשּׁוֹמֵר וּמְרַפָּה אֶת רוּחוֹ, פּוֹרְטוּגָלִי הוּא הַמְחַזֵּק יָדַיִם, הַמְּעוֹדֵד, הַמֵּשִׁיב נָפֶשׁ.

וְהוּא עַצְמוֹ, פּוֹרְטוּגָלִי הָאַמִּיץ וְהֶחָסֹן, הַשּׁוֹמֵר הַמָּסוּר וְהַנֶּאֱמָן – מִלְחֶמֶת עוֹלָם לוֹ בְּנַפְשׁוֹ; הוּא, בֶּן הָעָם הַמּוֹאֵס דָּמִים, הָעִבְרִי הֶחָדָשׁ, צְמֵא עֲבוֹדָה וְשָׁלוֹם, אֲשֶׁר מִלְחֶמֶת הָאָדָם בָּאָדָם רֶשַע כֶּסֶל הִיא בְּעֵינָיו – מֻכְרָח לֶאֱחֹז בַּנָּשֶׁק. וְהוּא נִקְלַע כְּמוֹ בְּכַף הַקֶּלַע. פַּעַם יִסְחָפֵהוּ זֶרֶם הַמְּאֹרָעוֹת וְהוּא מַשְׁלִיךְ אֶת נַפְשׁוֹ לְתוֹךְ נַפְתּוּלֵי הַלָּיְלָה, לֵיל “הַשּׁוֹמֵר” וְהַמֶּשֶׁק הָעִבְרִי, וּפַעַם יִתְקְפוּהוּ גַעְגּוּעִים עַזִּים עַל עֲבוֹדָה בְּשַׁלְוָה, אֲשֶׁר – חַיִּים הִיא לַגּוּף וּמַרְפֵּא לָרוּחַ".

יֵשׁ אֲשֶׁר יָבוֹא אֶל ש., יֵשֵׁב לְמוּלוֹ דוּמָם, מְדֻכָּא עַל יְדֵי נֵטֶל־מַחְשְבוֹתָיו. הַלָּז יוֹדֵעַ אֶת נֶפֶשׁ פּוֹרְטוּגָלִי, וְיוֹדֵעַ הוּא גַּם תְּרוּפָה טוֹבָה לַדָּבָר, “בָּדוּק וּמְנֻסֶּה”. בְּשָׁעָה אֲשֶׁר כָּזוֹ יֵשׁ לְהַטִיל עָלָיו מִיָּד עֲבוֹדָה גְּדוֹלָה, מַעֲשֶׂה שֶׁל אַחֲרָיוּת – וְסָרָה מֵעָלָיו “הָרוּחַ הָרָעָה”. בַּשָּׁעוֹת הַקָּשׁוֹת “שׁוֹמֵר” הוּא. שׁוּב אֵין סְפֵקוֹת לְפָנָיו, אֵין “הֲלָך־רוּחַ” – חוֹרֵץ וְעוֹשֶׂה, גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם. פְּעָמִים גַּם נִכְשָׁל בְּחֹם הַמְּאֹרָע וּשְׁגָגָה גּוֹרֶרֶת עָוֹן:

“הוֹ –, מֶנְדְל, מָה עוֹלַלְתְָּ?”

“רוּחַ שְׁטוּת נִכְנְסָה בִּי.”

כִּי הַשּׁוֹמֵר חַיָּב לִהְיוֹת עֵר וְזָרִיז וּמָהִיר לְהַחְלִיט בְּדַרְכֵי הַלָּיְלָה הַמְּשֻׁבָּשׁוֹת. הוּא חַיָּב לִשְׁמֹעַ אֶת סוֹדוֹת־הַחֲשֵׁכָה, לְשַׁנֵּן אֶת חוּשָׁיו, לְמַעַן יוּכַל לָלֶכֶת אַחֲרֵיהֶם בֶּאֱמוּנָה בִּשְּׁבִילֵי הַמַּאֲרָב הַחֲשׁוּדִים. אַל תִּתֵּן אֵמוּן בַּלַּיְלָה: “אֵין בַּלַּיְלָה רֵעַ!”

הַשְּׁמִירָה הִיא עֲבוֹדַת־הַחוּשִׁים. וְשׁוֹנִים דַרְכֵי הַשְּׁמִירָה, הַכֹּל לְפִי טֶבַע הַמָּקוֹם. לֹא הֲרֵי שְׂדוֹת הַדּוּרָה כְּכַרְמֵי הַגֶּפֶן, וְלֹא הֲרֵי הַשּׁוֹמֵר “מֵאֲחוֹרֵי הַקִּיר” כַּמְהַלֵּךְ מִסָּבִיב לִשְׂדוֹת הַחִטָּה. כָּל מָקוֹם וּצְלָלָיו, כָּל מָקוֹם וּצְלִילָיו וְהָאִוְשָׁה הַמְּיֻחֶדֶת לוֹ. חֲדֵרָה הַמֻּקָּפָה חֹרְשׁוֹת־אֵקָלִפְּטוּס גְּבוֹהוֹת שׁוֹנָה מִמַּעֲרֻמֵּי הַסְּלָעִים אֲשֶׁר מִסָּבִיב לְמוֹשֶׁבֶת הַגָּלִיל. יֵשׁ לַלַּיְלָה רַעַש־שָׁוְא שֶׁל עָלִים, אִוְשַׁת־תַּעְתּוּעִים שֶׁל הַרוּחַ, שֶׁל הַקּוֹצִים בַּנַּחַל, וּלְעֻמָּתָם – רִשְׁרוּשׁ צְעָדִים זָהִיר וַחֲרִישִׁי. אַךְ הִנֵּה שָׁקַע הַיָּרֵחַ וְנָסוּ הַצְּלָלִים, הָעוֹלָם מַחֲוִיר וְהוֹלֵךְ – וּבְבַת אַחַת מִתְרוֹפְפִים הָעֲצָבִים הַמְּתוּחִים וְהַשֶׁקֶט מְרַשֵּׁל אֶת מַעֲרֶכֶת הַשְּׁרִירִים הַמְאֻמָּצִים, שֶׁצִּפּוּ, שֶׁעָמְדוּ נְכוֹנִים לְכָל אַרְבַּע רוּחוֹת הַשְָׁמַיִם כְּאֶחַת.

“לוּלֵא הָיָה פֹּה שֶׁקֶט רַב כָּל כָּךְ הָיָה לִבִּי טוֹב עָלַי,” כּוֹתֵב פּוֹרְטוּגָלִי. “הַשֶּׁקֶט הַזֶּה פְּעָמִים מַרְגִּיז אוֹתִי.”

וּבִמְתִיחוּת זוֹ הֱוֵה גַּם זָהִיר גַּם מָהִיר לְהַחְלִיט דָּבָר, כִּי מִסָּבִיב שׁוֹמְרִים חֲבֵרִים, וּשְׁגָגָה עֲלוּלָה לְהָבִיא מְבוּכָה, וִירִיָּה שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ עֲלוּלָה לְהָמִיט אָסוֹן.

“זֶה שְׁתֵּי שָׁעוֹת בְָּאתִי מִן הַגָּלִיל. מְאֹד מְאֹד קָשֶׁה לִי עַכְשָׁו. אֵין אֲנִי יָכֹל לְהַסִּיחַ דַּעְתִּי מִמֶּנּוּ, מִן הָאָהוּב שֶׁלָּנוּ, מִמֵּאִיר. כָּל הַזְּמָן הִוּא עוֹמֵד חַי לִפְנֵי עֵינָי. מֵאִיר נֶהֱרַג בְּכַדּוּר שֶׁלָּנוּ. כַּמָּה מַעֲלִיב הַדָּבָר בִּשְׁבִיל מֵאִיר שֶׁלָּנוּ, גִּבּוֹר־הֶחָיִל. לוּ נֶהֱרַג בִּידֵי עַרְבִים, לֹא רָאִיתִי אֶת עַצְמִי עָלוּב כָּל כָּךְ. כִּי אָז יָדַעְנוּ, כִּי נָפַל חָלָל. יַד הַמִּקָרֶה נְטוּיָה עַל כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ. אֲבָל לִנְפֹּל חָלָל מִידֵי כַּדּוּר שֶׁלָּנוּ – כַּמָּה נוֹרָא הַדָּבָר, כַּמָּה מַכְאִיב הוּא אֶת הַלֵּב.” – כֵּן כּוֹתֵב פּוֹרְטוּגָלִי.

אָכֵן זֶה טִיבָהּ שֶׁל הַשְּׁמִירָה. וּבִבְדִידוּת הַלַּיִל בַּשָּׂדֶה וּבַכְּרָמִים הַנֶּפֶשׁ תּוֹהָה עַל עַצְמָהּ, שׁוֹאֶלֶת פִּתְרוֹן לַחֲלוֹמָהּ עַל חַיִּים שֶׁל עֲבוֹדָה וְשָׁלוֹם.

“… אָז אֲנִי חָפֵץ לָלֶכֶת, אֲנִי חָפֵץ לַעֲבֹד, אֲבָל הַחוֹבָה אֵינָהּ מַרְשָׁה לַעֲשׂוֹת זֹאת. אַתְּ בְּוַדַּאי עֲסוּקָה כָּל הַיָּמִים בַּיְרָקוֹת שֶׁלָךְ וּשְׂמֵחָה בְּחֶלְקֵךְ. אָנֹכִי מְקַנֵּא בָּךְ. לוּ עָבַדְתִּי הָיִיתִי גַּם בָּרִיא יוֹתֵר.”

וְשׁוּב אוֹתָם הַלְּבָטִים וְאֵין מַרְגוֹּעַ לַנֶּפֶשׁ:

“עֲבוֹדָתֵנוּ רַבָּה וּשְׁאֵלוֹת רַבּוֹת דּוֹרְשׁוֹת פִּתְרוֹנָן. הַשְּאֵלָה הַקָּשָׁה בְּיוֹתֵר, הַמְנַקֶּרֶת בַּמֹחַ – לִשְׁמֹר אוֹ לַעֲבֹד? מִצַּד אֶחָד אֵינִי מוֹצֵא לְטוֹב לַעֲזֹב אֶת הַשְּׁמִירָה, כִּי עַל יְדֵי כֵן יִתְמוֹטֵט וְיִפֹּל בְּבַת־אחַתַ כָּל מַה שֶׁיָּצַרְנוּ עַד הַיּוֹם, וּמִצַּד שֵׁנִי רוֹאֶה אָנֹכִי, כַּמָּה פּוֹגֶמֶת הַשְּׁמִירָה הַזּוֹ בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם.”

וּמִשֶּׁתֻּקַּן הַפְּגָם, לְאַחַר הַרְבֵּה שָׁנִים, שׁוּב עוֹלָה לְעֵינֵינוּ דְּמוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, אִישׁ־הַמִּלְחָמָה מֵאֹנֶס, צְרוּפָה וּמְזֻכֶּכֶת, שְׁלֵמָה וְנוֹהֶרֶת מִתּוֹכָהּ:

“אֲנִי עָסוּק עַכְשָׁו מִן הַבֹּקֶר וְעַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה: הַיָּמִים יְמֵי קָצִיר. זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי אֲנִי עוֹבֵד בְּמַאֲלֶמֶת. שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה אֶצְלֵנוּ. הָעֲגָלוֹת רָצוֹת הֵנָּה וָהֵנָּה. גַּם מִתְהַפְּכִים קְצָת… בְּקִצּוּר – ‘לַיְּהוּדִים!’ הָעֲבוֹדָה מְמַלְּאָה אֶת לִבִּי, וּבִפְרָט עֲבוֹדָתִי בַּמְּכוֹנָה. מַרְגִּישׁ אָנֹכִי אֶת עַצְמִי טוֹב עַד בְּלִי דָי…”

אַךְ זֶה הָיָה רַק לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁל נְדוּדֵי לַיְלָה עַל הָאֻכָּף וְהַנֶּשֶׁק בַּיָּד. וּלְפִי שֶָׁעָה הוּא מֶנְדְל הַשּׁוֹמֵר.

“לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח אֶת הָרֹשֶׁם שֶׁעָשָׂה עָלַי מֶנְדְל כְּשֶׁרְאִיתִיו בפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה,” מְסַפַּר חַיִּים פַיְנְבֶּרְג. “הוּא לֹא הָיָה דַבְּרָן, לֹא הָיָה בְּכֹחוֹ לְהַלְהִיב קָהְָל בְּחֶלְקַת לָשׁוֹן, אֲבָל עָלַי עָשָׂה רֹשֶׁם בְּפַשְׁטוּתוֹ הַנִפְלָאָה, שֶׁאֵין לְתָאֲרָהּ בִּדְבָרִים, זוֹ הַפַּשְׁטוּת שֶׁרֵיחַ אֲדָמָה נוֹדֵף מִמֶּנָּה. נִדְמֶה הָיָה לִי כִּי בִּמְחִיצָתוֹ אֵין שְּלִיטָה לַפָּחַד. הוּא סִפֵּר לָנוּ עַל סֵבֶל הַשּׁוֹמְרִים, עַל חֹסֶר אֲנָשִׁים… וְרַק כַּאֲשֶׁר הוּטְחוּ בְּפָנָיו הַטְּעָנוֹת מִצַּד הַפּוֹעֲלִים לֵאמֹר: לִכְבֹּש אֶת הָעֲבוֹדָה בָּאנוּ וְלֹא אֶת הַשְּׁמִירָה – רָאִיתִי אֶת פָּנָיו מִשְׁתַּנִּים פִּתְאֹם. עֵינָיו הִתִּיזוּ נִיצוֹצֵי אֵשׁ. הוּא הִתְחִיל לְדַבֵּר… הוּא צָעַק, פִּיו הִזָּה קֶצֶף: מַה יִתֵּן וּמַה יוֹסִיף לָכֶם הַכִּבּוּשׁ הַזֶּה בְּאֵין שְׁמִירָה עָלָיו… אִם תִּהְיֶה הַשְּׁמִירָה מְסוּרָה בִּידֵי זָרִים, יוֹם יָבוֹא וִיגָרְשׁוּ אֶתְכֶם יַחַד עִם כָּל אֵלֶּה שֶׁעַמְלוּ וּבָנוּ עֲשָׂרוֹת שָׁנִים… עָלֵינוּ לְהָקִים דּוֹר בָּרִיא וְחָזָק, שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן לְכָל צָרָה שֶׁלֹא תָּבוֹא. אַל תִּשְׁכְּחוּ כִּי בָּאנוּ לְאֶרֶץ פְּרוּעָה, וְהַצֶּדֶּק הַיְּחִידִי הוּא – הַָרוֹבֶה, הַכֹּחַ… אֵיפֹה הַכֹּח שֶׁלָנוּ?”

הַדָּבָר הָיָה בִּשְׁנַת תר"ע, בַּאֲסֵפַת פּוֹעֲלִים בְּפֶתַח־תִּקְוָה.

וּבִנְדֹד פּוֹרְטוּגָלִי בֵּין קְבוּצוֹת הַשְּׁמִירָה יָרִיץ מִכְתָּבִים חֲטוּפִים לְאִשְׁתּוֹ:

“בְּשׁוּם אֹפֶן לֹא יָכֹלְתִּי לָבוֹא, אַף כִּי חָפַצְתִּי בְּכָל לִבִּי.”

וְשׁוּב: “אַתְּ מְחַכָּה לִי בְּוַדַּאי מֵרֶגַע לְרֶגַע וְגַם אָנֹכִי כַּמָּה כְּבָר רָצִיתִי לָשׁוּב.” וְעוֹד: “אֶפְשָׁר מְאֹד שֶׁלֹּא אוּכַל לָבוֹא. אִם לֹא אָבוֹא ‘לַמּוֹעֵד’ תִּתְּנִי שֵׁם בִּלְעָדָי. אַתְּ מְבִינָה הֵיטֵב כִּי לֹא בִּי הָאַשְׁמָה אִם לֹא אָבוֹא. זוֹ הִיא עֲבוֹדָתֵנוּ וְלָהּ נַפְשׁוֹתֵינוַּ פְּקוּדוֹת.”

וְכֵן ז. הַיָּשָׁר וְהַנֶּאֱמָן, וְכֵן בֶּקֶר הָאַמִּיץ וְחַם־הַמֶּזֶג, וּמֵאִיר חֲזַנּוֹבִיץ הַגִּבּוֹר־הַמְּשׁוֹרֵר וִיחֶזְקֵאל חֵינְקִין הַצַּיָּד, חֲסֹן הַגּוּף, וִיחֶזְקֵאל נִיסָנוֹב, אֲשֶׁר הֵבִיא מִמּוֹלַדְתּוֹ מֻשָּׂגִים תְּמִימִים עַל אֹמֶץ לֵב וּנְקָמָה – כֻּלָּם כַּבִּירֵי־אֹפִי, אַךְ כֻּלָּם נֶאֱמָנִים לְתַפְקִידָם, נִשְׁמָעִים לַצַּו לְלֹא שְׁאֵלָה וּלְלֹא תַּרְעֶֹמֶת. כִּי אִם תֻּפְרַע הַמִּשְׁמַעַת – וְנִפְרְצָה הֶחָזִית, וּכְבוֹד “הַשּׁוֹמֵר”, וּכְבוֹד הָעִבְרִי יְחֻלָּל.

וְהָיָה מַעֲשֶׂה: הָאֶחָד שֻׁלַּח לִמְקוֹם שְׁמִירָה וְלֹא רָצָה לָלֶכֶת. "הָרֹאשׁ צִוָּה לַהֲבִיאוֹ בְּכֹחַ, חַי אוֹ מֵת… יָצָא צְבִי בֶּקָר וְחֶבֶל בְּיָדוֹ לֶאֱסֹר אוֹתוֹ וְלַהֲבִיאוֹ. הַָּלז נִבְהַל, הִסְתַּתֵּר בְּבֵית אִכָּר אֶחָד, בִּקֵּשׁ שֶׁיַּצִּילוּ אוֹתוֹ. הָאִכָּר הִכְנִיסוֹ לְתוֹךְ חָבִית שֶׁעָמְדָה עַל הָעֲגָלָה וְהוֹצִיאוֹ מִחוּץ לַמּוֹשָׁבָה, כְּנוֹסֵעַ לְהָבִיא מַיִם מִן הַמַּעְיָן. הֱבִיאוֹ עַד הַדֶּרֶךְ, וּמִשָׁם בָּרַח. מֵרֹב פַּחַד יָצָא אֶת הָאָרֶץ וְחָזַר רַק מִקֵץ שְׁנָתָיִם.

 

ו. מַעֲשֵׂי הַהִתְאַחֲזוּת    🔗

אַחַד הַמַּעֲשִׂים הַנּוֹעָזִים אֲשֶׁר עָשָׂה “הַשּׁוֹמֵר” הוּא הָעֲלִיָּה לִכְפָר פוּלָה, אֲשֶׁר בּוֹ יָסְדוּ אֶת הַנְקֻדָּה הָעִבְרִית הָרִאשׁוֹנָה בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל, זוֹ הַנִקְרַאת כַּיּוֹם בְּשֵׁם מֶרְחַבְיָה.

קְנִיַּת הַכְּפָר פוּלָה הָיָה מַעֲשֵׂהוּ הָרִאשׁוֹן שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ חַנְקִין בְּמִפְעַל הָעֵמֶק. הוּא רָחַשׁ אֶת הָאֲדָמָה בִּשְׁבִיל חֶבְרַת הַכְשָׁרַת הַיִּשּׁוּב. חֵלֶק מִמֶּנָּה נוֹעַד בִּשְׁבִיל הַקֶּרֶן הַקַּיֶּמֶת לְיִשְׂרָאֵל (לְמַעַן הַקוֹאוֹפֵּרַצְיָה שֶׁל אוֹפֶּנְהַיְמֶר) וְחֵלֶק בִּשְׁבִיל אֲנָשִׁים פְּרָטִיִּים. בִּשְׁנַת תרע"א מָסַר חַנְקִין אֶת מַעֲשֵׂה הִתְנַחֲלוּתָהּ לַ"שּׁוֹמֵר".

“הַשּׁוֹמֵר” שָׁלַח שָׁמָּה קְבוּצַת חֲבֵרִים וּבְתוֹכָהּ גַּם “אַנְשֵׁי עֵבֶר הַיַּרְדֵּן”, אֲשֶׁר גָּמְרוּ לַזְּמָן הַהוּא אֶת עֲבוֹדַת הַגֹּרֶן בְּאֻם-אִל-גּ’וּנִי וְהִכְנִיסוּ רֶוַח שֶׁל אַרְבַּעַת אֲלָפִים פְרַנְק. הַנִּסָּיוֹן הַמֻּצְלָח שֶׁל קְבוּצַת הַפַּלְחָה הַקְּטַנָּה אֲשֶׁר בְּאֻם-אִל-גּ’וּנִי הִשְׁפִּיעַ עַל הַדָּקְטוֹר רוּפִּין לְהַאֲמִין בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה וְלִסְמֹךְ עַל מְסִירוּתָם וּשְׁקִידָתָם עַל הַמֶּשֶׁק.

“כַּאֲשֶׁר הִתְנוֹסְסוּ כְּבָר עַל הַגֹּרֶן גְּדִישֵׁי הַחִטָּה וְהַשְּׂעוֹרָה, חֳמָרִים חֳמָרִים שֶׁל שִׁבֳּלִים מְלֵאוֹת וּכְבֵדוֹת, הִתְחַלְנוּ לְהַאֲמִין יוֹתֵר בְּכֹחֵנוּ,” מְסַפֵּר אֶחָד מֵאַנְשֵׁי אֻם-אִל-גּ’וּנִי, יִשְׂרָאֵל בֶּצֶר. “בַּחוּשָׁה שֶׁלָּנוּ בְּאֻם-אִל-גּ’וּנִי נִתְקַיְּמוּ הָאֲסֵפוֹת שֶׁל חַבְרֵי הַשּׁוֹמֵר' וְחַבְרֵי הַקְּבוּצָה, וּבָהֶם דַּנּוּ בִּדְבַר הַחֲבֵרִים הָעֲתִידִים לַעֲלוֹת לִכְפָר פוּלָה, שָׁם חָלַמְנוּ עַל הַבָּתִּים עִם הַגַּגּוֹת הָאֲדֻמִּים אֲשֶׁר נָקִים בָּעֵמֶק הַשּׁוֹמֵם.”

“אֲנַחְנוּ עוֹד טֶרֶם רָאִינוּ אֶת פוּלָה בְּעֵינֵינוּ,” מְסַפֵּר חָבֵר אַחֵר מֵאַנְשֵׁי אֻם-אִל-ג’וּנִי, “וּבְאַחַד הַיָּמִים יָצְאוּ אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים עִם הַד”ר רוּפִּין לְרְאוֹת אֶת הַנְּקֻדָּה הַחֲדָשָׁה. כַּאֲשֶׁר יָרַדְנוּ מִן הָרַכֶּבֶת בְּתַחֲנַת עֲפוּלָה, עָמַדְנוּ לְטַכֵּס עֵצָה אֵיךְ לַעֲלוֹת הַכְּפָרָה, לִרְאוֹתוֹ, לִשְׁהוֹת בּוֹ שָׁעָה קַלָּה בְּלִי לְעוֹרֵר חֲשָׁד בְּלִבּוֹת הָאֲרִיסִים שֶׁל הַכְּפָר. עָלִינוּ לַכְּפָר בְּאַמְתָלָא לְשְׂכֹּר סוּסִים לִרְכִיבָה, וְדֶרֶךְ אַגַּב שָׁהִינוּ שָׁעָה קַלָּה עַל יַד אַנְשֵׁי הַכְּפָר הָעוֹבְדִים עַל הַגֹּרֶן. לְרַגְלֵינוּ הַשְׂתָּרַע מֶרְחַב הָעֵמֶק. תּוֹךְ כְּדֵי שִׂיחָה שָׁאַלְנוּ אִם מֵי הַמָּקוֹם טוֹבִים לִשְׁתִיָּה, אִם אֵין קַדַּחַת בַּמָּקוֹם. עַל זֹאת עָנוּ הָאֲרִיסִים וְאָמְרוּ, כִּי קַדַּחַת אָמְנָם אֵינָהּ מְצוּיָה שָׁם, אֲבָל אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם רְגִילִים בְּמֵחוּשׁ שֶׁל “כְּאֵב-עֲצָמוֹת”. וְאָמְנָם, לְאַחַר יָמִים, כַּאֲשֶׁר עָלִינוּ לְמֶרְחַבְיָה, הָיוּ חֲלִיפוֹת הַטֶמְפֵּרָטוּרָה בָּעֵמֶק, הַמַּעֲבָר הָעַז מֵחַרְבוֹנֵי הַיּוֹם לְצִנַּת לַיְלָה, גּוֹרְמִים לָנוּ מֵחוּשׁ מְיֻחָד וְיָדַעְנוּ גַם אָנוּ ‘כְּאֵב-עֲצָמוֹת’ מַהוּ."

יְהוֹשֻׁעַ חַנְקִין יָצָא לִכְפָר פוּלָה בְּלִוְיַת שְׁלֹשָׁה מֵחַבְרֵי “הַשׁוֹמֵר” וְהֵם: יִצְחָק נָדָב, צְבִי נָדָב וְיִגָּאֵל. הַכְּפָר הָיָה אָז כִּמְעַט רֵיק מֵאֲרִיסָיו, שְׁלֹשֶׁת הַחֲבֵרִים הָאֵלֶּה הָיוּ רְשׁוּמִים כִּילִידֵי הָאָרֶץ וְהָיוּ לָהֶם תְּעוּדוֹת תֻּרְכִּיּוֹת, וּמִשּׁוּם זֶה הָיוּ בְּטוּחִים כִּי יוּכְלוּ לְהִשָּׁאֵר בַּמָּקוֹם בְּאֵין מַפְרִיעַ.

“בִּזְמַן שֶׁקְּצָת מֵחַבְרֵי הַקְּבוּצָה הָיוּ טְרוּדִים לִרְכּשׁ בְּהֵמוֹת לַעֲבוֹדָה וּלְהַעֲבִירָן מִדַּמֶּשֶׂק, נִכְנְסוּ אֲחָדִים מִן הַחֲבֵרִים לִכְפָר פוּלָה, אֲשֶׁר אֲרִיסָיו כְּבָר יְצָאוּהוּ, מִלְבַד שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה,” כֵּן מְסַפֵּר קְרִיגְסֶר. “וְהִנֵּה בְּאַחַד הַיָּמִים לִפְנוֹת עֶרֶב הוֹפִיעוּ שְׁנֵי חַיָּלִים מִנַּצֶּרֶת וּפְקֻדָּה בִּידֵיהֶם, כִּי עַל הַיְּהוּדִים לָצֵאת מִן הַכְּפָר. אֲנַחְנוּ טָעַנּוּ כִּי אֵין אָנוּ יְכֹלִים לַעֲזֹב אֶת הַכְּפָר הוֹאִיל וְיֵשׁ לָנוּ כְּבָר אִינְוֶנְטַר בַּמָּקוֹם. כְּדֵי לְהַטְעִים אֶת הַדְּבָרִים נֶעֱזַרְנוּ, כְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע, בְּיָדֵינוּ, אֲבָל הַחַיָּלִים הֵחֵלּוּ לְהַכּוֹת בְּשׁוֹטֵיהֶם עַל יָדֵינוּ – גַּם הֶם, כַּנִּרְאֶה, לְשֵׁם הַסְבָּרָה. הֶחְבֵּאנוּ אֶת יָדֵינוּ מֵאֲחוֹרֵי הַגָּב, אֲבָל הַשּׁוֹטְרִים הוֹסִיפוּ לְהַסְבִּיר… לְאַחַר טַעֲנוֹת וּמַעֲנוֹת הֻרְשֵׁינוּ לָלוּן בַּכְּפָר. “שְׂכַר לִינָה” שִׁלַּמְנוּ לַחַיָּלִים מֵרֹאשׁ. לָלֶכֶת מִן הַכְּפָר אָסוּר הָיָה לָנוּ, יָדַעְנוּ כִּי בַּלַּיְלָה יַגִּיעוּ חֲבֵרֵינוּ עִם הַבְּהֵמוֹת מִדַּמֶּשֶׂק, וְאִם לֹא יִמְצָאוּנוּ בַּכְּפָר אָנָה יָבוֹאוּ? וְאָמְנָם בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַיְלָה הִגִּיעוּ חֲבֵרֵינוּ עִם הַבְּהֵמוֹת, וַאֲנַחְנוּ הִכְנַסְנוּ אוֹתָם חֶרֶשׁ לַחוּשׁוֹת אֲשֶׁר הֲכִינוֹנוּ לָהֶם בְּעוֹד מוֹעֵד, שֶׁהַחַיָּלִים לֹא יַרְגִּישׁוּ בַּדָּבָר, וּבַבֹּקֶר הָלַכְנוּ עִם הַחַיָּלִים וְרַק שְׁנַיִם מֵאֲנָשֵׁינוּ נִשְׁאֲרוּ בַּכְּפָר לְהַאֲכִיל אֶת הַבְּהֵמָה וּלְהַשְׁקוֹתָהּ.”

“הַטַּעַם שֶׁנָּתְנָה הַמִּשְׁטָרָה לְמַעֲשֶׂהָ בְּגָרְשָׁהּ אֶת הָאֲנָשִׁים,” מְסַפֵּר פָּז, “הָיָה, כִּי הֵם נְתִינֵי חוּץ וְכֵיוָן שֶׁפוּלָה נִמְצֵאת עַל יַד מְסִלַּת הַבַּרְזֶל הַחִגָ’אזִית, אָסוּר לָהֶם, עַל פִּי חֹק יָדוּעַ, לְהִתְיַשֵּׁב בַּקַּו הַזֶּה. עַל צַד הָאֱמֶת, לֹא הָיְתָה זוֹ אֶלָּא תּוֹאֲנָה בִּידֵי מוֹשֵׁל נַצֶּרֶת.”

גַּם הַכְּפָרִים הַסְּמוּכִים – סוֹלֵם (שׁוּנֵם), עֲפוּלָה, זַרְעִין – וּבְעִקָּר הַתַּקִּיפִים וְגִבּוֹרִים שֶׁבְּתוֹכָם, לֹא יָכְלוּ לְהַשְׁלִים עִם חֻצְפָּה זוֹ שֶׁל קֹמֶץ הַיְּהוּדִים, שֶׁהֵעֵזּוּ לְהַבְקִיעַ אֶל לֵב הַיִּשּׁוּב הָעַרְבִי, בְּלִי שֶׁיִּזָּקְקוּ לְעֶזְרָתָם וּלְחָסוּתָם. מִן הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן הָעֳמַד כָּאן “הַשּׁוֹמֵר” פָּנִים אֶל פָּנִים לְנֹכַח שִׂטְנָה נִמְרָצָה, אֲשֶׁר נִתְמְכָה עַל יְדֵי הַשִׁלְטוֹן.

מִן הַהֶכְרַח הָיָה לְהִסְתַּגֵּל לַמַּצָּב הֶחָדָשׁ, לָבוֹא בְּמַגָּע קָרוֹב יוֹתֵר עִם הַמֶּמְשָׁלָה, לִלְמֹד אֶת אָרְחוֹתֶיהָ וְלִרְשֹׁם אֶת הַחֲבֵרִים נְתִינֵי הַחוּץ כִּילִידִי הָאָרֶץ. אָמְנָם יְהוֹשֻׁעַ חַנְקִין הַמְנֻסֶּה וְהַזָּהִיר נִהֵל אוֹתָם בְּיָד חָרוּצָה, אֲבָל גַם אַנְשֵׁי מֶרְחַבְיָה עַצְמָם רָאוּ חוֹבָה לִפְנֵיהֶם לִלְמֹד אֶת דַּרְכֵי הַמֶּמְשָׁלָה, וּלְקַיֵּם בְּיָדָם אֶת הָעֶמְדָּה הַכְּבוּשָׁה בִּמְקוֹמָם בְּכָל הַדְּרָכִים וְהָאֶמְצָעִים.

הַדְּבָרִים הָיוּ יְגַעִים מְאֹד. בַּהֲמוֹת הָעֲבוֹדָה נִשְׁאֲרוּ עַל הַגִּבְעָה וְאִישׁ אַיִן לְהַאֲכִילָן, לְהַשְׁקוֹתָן וּלְטַפֵּל בָּהֶן, וְהַשּׁוֹטְרִים שֶׁהָעָמְדוּ בַּכְּפָר צֻוּוּ שָׁלֹא לָתֵת לְשׁוּם אָדָם לְהִכָּנֵס הַכְּפָרָה. וְהִנֵּה הֻטַּל עַל צְבִי נָדָב לַחְדּר אֶל הַכְּפָר וּלְהַשָּׁאֵר שָׁם עִם בַּהֲמוֹת-הָעֲבוֹדָה עַל אַף כָּל שָׂטָן וּמִתְנַגֵּד. הוּא נִכְנַס חֶרֶשׁ הַכְּפָרָה וּכְשֶׁהִרְגִּישׁוּ בּוֹ הַשּׁוֹטְרִים – הִתְעַקֵּשׁ וְלַמְרוֹת כָּל הָאִיּוּמִים לֹא הִסְכִּים לָצֵאת מִן הַכְּפָר. הַשּׁוֹטְרִים סָחֲבוּ אוֹתוֹ עַל פְּנֵי הָאָרֶץ וְלֹא עָלָה בִּידֵיהֶם לְהוֹצִיאוֹ, הֵם גַּם נִגְשׁוּ לַעֲרֹךְ מְדוּרַת אֵשׁ, עַל מְנַת לְהַפְחִידוֹ… אַךְ הַלָּז לֹא נִפְחַד. אָכֵן זֶה הָיָה בָּחוּר קַר-רוּחַ, וְיָדַע לְהַעֲמִיד פְּנֵי תָּם. מְאַיְּמִים עָלָיו בְּכָל מִינֵי אִיוּמִים, וְהוּא בְּשֶׁלּוֹ: מוֹצִיא אֶת הַבְּהֵמָה וּמַשְׁקֶה אוֹתָהּ, מַחֲזִירָהּ לָאֻרְוָה וּמַאֲכִילָהּ…

“סוֹף סוֹף הִשַּׂגְנוּ אֶת הַתְּעוּדוֹת הָעוֹתָמָנִיּוֹת וּבְאַחַד הַיָּמִים נִכְנַסְנוּ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ עַל כָּל הַכְּבֻדָּה לַכְּפָר,” מְסַפֵּר קְרִיגְסֶר. "אֲבָל גַּם בָּזֶה לֹא תַּמָּה הַתְּלָאָה. בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי הָיָה יוֹרֵד אֵלֵינוּ פָּקִיד מִנַּצֶּרֶת לְבַקֵּר אֶת הַתְּעוּדוֹת, וְהַכֹּל הָיוּ צְרִיכִים לְהִתְיַצֵב לְפָנָיו לְשֵׁם זִהוּי. הַפָּקִיד מַרְבֶּה בִּשְׁאֵלוֹת, מְסַבֵּךְ אֵת הַדְּבָרִים בְּכַוָּנָה וּמִשְׁתַּדֵּל לְהַכְשִׁיל אֶת הָאֲנָשִׁים, וְהַלָּלוּ פְּעָמִים גַּם נִכְשָׁלִים בִּתְשׁוּבוֹתֵיהֶם, כִּי לֹא כֻּלָּם מְבִינִים אֶת לְשׁוֹנוֹ.

‘אֲבִיךָ מֵת?’ שׁוֹאֵל הַפָּקִיד בְּעַיְּנוֹ בַּתְּעוּדָה.

‘אָבִיךָ מֵת,’ עוֹנֶה הַבָּחוּר כִּלְשׁוֹנוֹ (בִּמְקוֹם ‘אָבִי מֵת’).

הַפָּקִיד כּוֹעֵס, זוֹרֵק אֶת הַתְּעוּדוֹת לָאָרֶץ! רַמָּאִים, תְּעוּדוֹתֵיהֶם מְזֻיָּפוֹת. הֲיִתָּכֵן שֶׁיְּלִיד הָאָרֶץ לֹא יֵדַע לַעֲנוֹת דָּבָר בִּלְשׁוֹן בֶּן-אָדָם.

אָמְנָם לָמַדְנוּ בְּעַל-פֶּה אֶת סֵדֶר הַשְּׁאֵלוֹת וְאֶת הַתְּשׁוּבוֹת עֲלֵיהֶן, אֲבָל מַה תֹּאמַר וּמַה תַּעֲנֶה, אִם הַפָּקִיד מַעֲרִים פִּתְאֹם וְתַחַת הַשְּׁאֵלָה עַל עִיר מוֹלַדְתּוֹ הוּא שׁוֹאֵל פִּתְאֹם:

‘אַתָּה נָשׂוּי?’

‘יְרוּשָׁלַיִם’, עוֹנֶה הַנִּשְׁאָל לְתֻמּוֹ.

שׁוּב עָפוֹת הַתְּעוּדוֹת עַל הָרִצְפָּה וְהַפָּקִיד רוֹקֵעַ בְּרַגְלָיו."

וּפִתְאֹם בָּדַק מוֹשֵׁל נַצֶּרֶת וּמָצָא, כִּי מֶרְחַבְיָה הִיא נְקֻדָּה אֶסְטְרָטֵגִית חֲשׁוּבָה, וְרַאֲיָה לַדָּבָר – שְׂרִידֵי הַמִּבְצָר הָעַתִּיק. וּקְצִינִים בָּאִים לִמְדֹּד אֶת הַגִּבְעָה וְלִבְדֹּק אֶת מְעָרוֹתֶיהָ. כָּל זֶה גָזַל זְמָן וּמֶרֶץ רַב מֵאֵת הָעוֹלִים. אַךְ סוֹף סוֹף נִתְבְּעוּ לְמַנּוֹת מִקִּרְבָּם מֻכְתָּר, אֲשֶׁר יֵצֵא וְיָבוֹא לִפְנֵיהֶם בַּמֶּמְשָׁלָה כְּבָא-כֹּחוֹ שֶׁל הַמּוֹשָׁב.

“נוֹעֲצוּ הַחֲבֵרִים וּמִנּוּ אוֹתִי לְמֻכְתָּר.” מְסַפֵּר פָּז “רֵאשִׁית כֹּל נִסִּיתִי לְשַׁפֵּר אֶת הַיְחָסִים בֵּין פְּקִידֵי הַמֶּמְשָׁלָה וְהַמּוֹשָׁב. הַמֻּכְתָּרִים שֶׁל נַצֶּרֶת קִדְּמוּ אֶת פָּנַי, הַמֻּכְתָּר הַיְּהוּדִי, בַּהֲלָצָה וְאָמְרוּ לִי, כִּי אִם רְצוֹנִי לִהְיוֹת מֻכְתָּר, עָלֵי לִלְמֹד שְׁלֹשָׁה דְבָרִים, שֶׁכָּל מֻכְתָּר חַיָּב לָדַעַת אוֹתָם: א) לִהְיוֹת עֵד שֶׁקֶר, ב) אָדָם לֹא-אֵמוּן בּוֹ, ג) לְקַבֵּל שֹׁחַד…”

בַּחֲטִיפָה וּבְתַחְבּוּלָה הֵקִימוּ הָעוֹלִים צְרִיפִים אֲחָדִים, נִקּוּ אֶת הַחוּשׁוֹת שֶׁבָּהֶם גָּרוּ הָאֲרִיסִים הָעַרְבִיִּים וְגַם הַחֵלּוּ בַּעֲבוֹדוֹת הַשָּׂדֶה.

וּלְאַחַד הַחֲבֵרִים נִמְסַר הַדָּבָר לִמְצֹא שֵׁם נָאֶה לַנְּקֻדָּה הַחֲדָשָׁה, כִּי הַרְבֵּה יָגְעוּ הַחֲבֵרִים וְחִטְטוּ בִּסְפָרִים וְטֶרֶם מָצְאוּ שֵׁם רָאוּי. עָלָה הֶחָבֵר עַל גַּג אַחַת הַחוּשׁוֹת, הִתְבּוֹדֵד שָׁעָה אֲרֻכָּה וּפִתְאֹם נָשָׂא אֶת עֵינָיו וְרָאָה אֶת הַמֶּרְחָב הַמִּשְׂתָּרֵעַ לְרַגְלֵי הַגִּבְעָה, אֶת הַשָּׂדוֹת הַנְּטוּשִׁים, אֲשֶׁר כְּאִלּוּ יִתְבְּעוּ אֶת עֶלְבּוֹנָם: חִרְשׁוּנוּ, נִטְעוּנוּ, בְּנוּ וְיִיצְרוּ! וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם – “מֶרְחַבְיָה”.

הוּא שְׁמוֹ עַד הַיּוֹם.

וְאוּלָם הָרוּחוֹת בַּסְּבִיבָה הָיוּ סוֹעֲרוֹת, וְאַף כִּי נִתְחַדְּשׁוּ הַקְּשָׁרִים עִם הַמֶּמְשָׁלָה בְּנַצֶּרֶת, מֻרְגָּשׁ הָיָה, כִּי דַיּוֹ לִפְתִיל נְעֹרֶת, כְּדֵי שֶׁהַסְּבִיבָה תִּתְלַקַּח וְתִשְׂתָּעֵר לְהַחֲרִיב אֶת הָעֶמְדָּה שֶׁכָּבְשׁוּ הַיְּהוּדִים בָּעֵמֶק.

אַנְשֵׁי הַכְּפָרִים הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכָל שְׁעַת כּשֶׁר לְהַזִּיק לַמּוֹשָׁב וְלִשְׂדוֹתָיו, וְתַקִּיפֵי הַסְּבִיבָה הֶחְלִיטוּ לְלַמֵּד אֶת הַיְּהוּדִים הַמְּעַטִּים “דֶּרֶךְ-אֶרֶץ”.

הֵחֵלָה פָּרָשַׁת הַמְאֹרָעוֹת, זוֹ שֶׁמָצְאָה אֶת גִבּוֹרָהּ בְּיִגָּאֵל.

“הַסְּבִיבָה הָעַרְבִית,” מְסַפֵּר יִגָּאֵל, “הָיְתָה מְקֻבֶּלֶת מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים, כִּי כָל יִשּׁוּב יְהוּדִי, מִיּוֹם הִוָּסְדוֹ, בָּא לַחֲסוֹת בְּצֵל אֶחָד מִתַּקִּיפֵי הַמָּקוֹם, הוּא שׁוֹמְרוֹ וְהוּא מָגִנּוֹ, שֵׁיךְ מַחְמוּד מִסּוֹלֵם, הַתַּקִיף בַּסְּבִיבָה, יַד יְמִינוֹ שֶׁל חַאפֵז פֶּחָה הָאַדִּיר, הָיָה בָּטוּחַ כִּי גַם אָנוּ נְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מָגֵן וּמַחֲסֶה. וְאוּלָם אֲנַחְנוּ הֲשִׁיבוֹנוּ אֶת פָּנָיו. מִלְּבַד זֶה, הִנֵּה עֶצֶם מוֹשָׁבֵנוּ בְּלֵב הָעֵמֶק שָׂם מִכְשׁוֹל לִפְנֵי ‘בְּנֵי הַחַיִל’ וְלֹא נְתָנָם לִשְׁדֹּד בַּדְּרָכִים הָעוֹבְרוֹת בִּשְׂדוֹת מֶרְחַבְיָה. בַּ’עֲוֹנוֹתֵינוּ' הָרַבִּים הָאֵלֶּה קָם שָׂטָן בֵּינֵינוּ וּבֵין הַסְּבִיבָה. בַּיָּמִים הָהֵם הָיִינוּ יוֹצְאִים לִשְׁמֹר בַּשָּׂדֶה בִּשְׁנַיִם – אֲנִי וְהֶחָבֵר קוּרַקִין. וְלִי סוּסָה נָאָה לְהַפְלִיא, אֲשֶׁר קָנִיתִי זְמַן-מָה לִפְנֵי כֵן, שִׂחֲקָה לִי הַשָּׁעָה. חָלְשָׁה דַעְתָּם שֶׁל עַרְבִיֵּי הַסְּבִיבָה, הָכֵיצַד? סוּסָה מְיֻחֶסֶת וּבַת-טוֹבִים שֶׁכָּזוֹ בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל ‘כּוֹפֵר’. נִזְדַּוֵּג לָנוּ סַעִיד אִל-זַעְבִּי, רֹאשׁ ‘בְּנֵי הַחַיִל’, וְהִתְחִיל לְהָצִיק לָנוּ בְּחֻצְפָּה, וְלֹא נָחָה דַעְתּוֹ עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לִפְנֵי בְּנֵי כְּפָרוֹ כִּי יִגְזֹל מִמֶּנִּי אֶת סוּסָתִי. בְּאַחַד הָעֲרָבִים בָּאתִי לְתַחֲנַת עֲפוּלָה וַאֲנִי רוֹכֵב עַל אֶחָד מִסּוּסֵי הָעֲבוֹדָה. קָשַׁרְתִּי אֶת סוּסִי וְנִגַּשְׁתִּי אֶל הָרַכֶּבֶת; פִּתְאֹם אֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹל קוֹרֵא מֵאַחֲרָי. הִפְנֵיתִי רֹאשִׁי וְהִנֵּה הַ”דּוֹד לוֹזֶר", אֲשֶׁר בָּא בַּעֲגָלָה גַם הוּא לַתַּחֲנָה, רָץ אַחֲרֵי וְקוֹרֵא: ‘יִגָּאֵל, גָּנְבוּ אֶת סוּסְךָ!’ נָשָׂאתִי עֵינַי וְהִנֵּה הַגַּנָּב טָס עַל סוּסִי לְעֵבֶר הַקִּישׁוֹן. הִתַּרְתִּי אֶת אַחַד הַסּוּסִים מִן הָעֲגָלָה וָאֶרְדֹּף אַחֲרֵי הַבּוֹרֵחַ. הַשָּׁמַיִם הָיוּ בְּהִירִים, הַיָּרֵחַ עָמַד בְּמִלּוּאוֹ וְהֵאִיר אֵת כָּל הַכִּכָּר עַד לְמֵרָחוֹק, הַגַּנָּב הִגִּיעַ עַד הַקִּישׁוֹן, אַךְ הַסּוּס נִתְעַקֵּשׁ וְלֹא רָצָה לַעֲבֹר בַּמָּיִם. אוֹתָהּ שָׁעָה הִשַּׂגְתִּיו, קָפַצְתִּי עָלָיו מֵאֲחוֹרָיו, וּשְׁנֵינוּ נָפַלְנוּ אָרְצָה. הוּא נִבְהַל, הֵשִׁיב אֶת הַסּוּס וְהִצְטָדֵק לְפָנַי, בְּאָמְרוֹ, כִּי לֹא לִרְצוֹנוּ עָשָׂה אֶת הַדָּבָר, כִּי סַעִיד אִל-זַעְבִּי שְׁלָחוֹ. עֲזַבְתִּיו לְנַפְשׁוֹ וְשַׁבְתִּי אֶל הַתַּחֲנָה. וְאוּלָם סַעִיד לֹא נָח וְלֹא שָׁקַט וְהוֹסִיף לְהִתְגָּרוֹת בָּנוּ. יָדַעְתִּי כִּי תּוֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ וְנִמְנַעְתִּי מִבּוֹא עִמּוֹ בְּרִיב. לְעֵת הַקָּצִיר חִזַּקְנוּ אֶת הַשְּׁמִירָה בַּשָּׂדוֹת וְהָיִינוּ הוֹלְכִים בִּשְׁלֹשָׁה: אֲנִי, קוּרַקִין וּשְׁמוּאֵל הֶפְטֵר. בְּעֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה לֹאִיָּר, הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַקָּצִיר, יָצָאנוּ בָּעֶרֶב הַשָּׂדֶה. הַלַּיְלָה הָיָה לֵיל עֲרָפֶל. מִסָּבִיב, מִן הַכְּפָרִים, נִשְׁמְעָה נִבְחַת כְּלָבִים. חֲבֵרַי נִשְׁאֲרוּ לִשְׁמֹר בַּחֶלְקָה הַקְּצוּרָה וַאֲנִי יָצָאתִי לְהַקִּיף אֶת הַשָּׂדוֹת. פָּגַעְתִּי בְּשִׁשָּׁה רוֹכְבִים. עַל שְׁאֵלָתִי ‘מִי הֵם?’ עָנוּ: ‘עוֹבְרֵי אֹרַח’. עָבְרוּ עוֹד רְגָעִים מְעַטִּים וְשׁוּב בָּאוּ לִקְרָאתִי שְׁלֹשָׁה רוֹכְבִים. עוֹד אֲנִי עוֹשֶׂה כֹּה וָכֹה וְהִנֵּה אֲנִי מֻקָּף רוֹכְבִים וְנִשְׁקָם נָטוּי אֵלָי. אֶחָד מֵהֶם קָרָא: ‘יְהוּדִי, רֵד מֵעַל הַסּוּסָה!’ הַקּוֹל קוֹל סַעִיד אִל-זַעְבִּי. הַכַּרְתִּיו מִיָּד. וַאֲנִי לֹא יָכֹלְתִּי לָנוּעַ יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה, כִּי נִשְׁקָם הָיָה נָטוּי לְמוּלִי. אָמַרְתִּי: ‘לִפְקֻדָּתְךָ, אֲדוֹנִי’, הִתְכּוֹפַפְתִּי כְּמִתְכַּוֵּן לָרֶדֶת מֵעַל הַסּוּסָה, וּבִן-רֶגַע תָּפַשְׂתִּי אֶת נִשְׁקִי וְיָרִיתִי. סוּסָתִי נִזְדַּקְרָה, קָפְצָה וְעָבְרָה אֶת הַתְּעָלָה וְנָשְׂאָה אוֹתִי מִבֵּין הָרוֹכְבִים בְּטֶרֶם הִסְפִּיקוּ לְהַקִּיפֵנִי. אֶחָד מֵהֶם נִסָּה לַעֲמֹד בְּפָנַי, יָרִיתִי שֵׁנִית וְסִלַּקְתִּיו, סוּסָתִי נִשְׁתַּלְחָה כְּחֵץ וּנְשָׂאַתְנִי אֶל הַמּוֹשָׁבָה."

יִשְׂרָאֵל גִּלְעָדִי מְסַפַּר בְּגָאוֹן עַל מַעֲשֵׂה-חֲבֵרוֹ:

“אֵין צֹרֶךְ לֵאמֹר, כִּי הוּא לֹא נָתַן לָהֶם אֶת הַסּוּסָה וּבָחַר בְּדֶרֶךְ נָאָה יוֹתֵר לַ’שּׁוֹמֵר'. הוּא יָרָה בְּאַחַד הַמִּתְנַפְּלִים וְהִפִּילוֹ מֵת. הַיְרִיָּה הַשְּׁנִיָּה פָּגְעָה בְּסוּסָתוֹ שֶׁל אַחַד הָרוֹכְבִים, וּבִירִיָּה שְׁלִישִׁית פָּצַע עוֹד אֶחָד מִן הַקָּמִים עָלָיו, בֶּן כְּפָר חִדַתָה, וְיִגָּאֵל הִתְחַמֵּק וְנִמְלַט תַּחַת מְטַר-כַּדּוּרִים וְהִגִּיעַ הַבַּיְתָה כְּשֶׁסּוּסָתוֹ פְּצוּעָה. לְאַחַר יָמִים אֲחָדִים מֵתָה סוּסָתוֹ. אַךְ הוּא לִמְדָם לָדַעַת, כִּי לֹא עַל נְקַלָּה אֶפְשָׁר לְהוֹרִיד שׁוֹמֵר עִבְרִי מֵעַל סוּסָתוֹ וְלָקַחַת מִמֶּנּוּ אֶת נִשְׁקוֹ.”

עַל תּוֹצְאוֹת הַדָּבָר מְסַפֵּר יִצְחָק הוֹז:

"כְּבָר שָׁמַעְנוּ אֶת הַצְּעָקוֹת בַּכְּפָרִים הַקְּרוֹבִים וּקְרִיאָה לְעֶזְרָה. כָּל כְּפָר שֶׁנַּעֲנָה לְעֶזְרָה הִדְלִיק לַפִּיד גָּדוֹל, וְהָעֵמֶק הוּאַר מִלַּפִּידִים וְהָמָה מִקּוֹל הַקְּרִיאוֹת, מִשַּׁעֲטַת סוּסִים, מִנֵּפֶץ יְרִיּוֹת. כִּבִּינוּ אֶת הָאוֹרוֹת, שֶׁלֹּא יִרְאוּנוּ מִבַּחוּץ, וְאֶת הַיְלָדִים וְהַנָּשִׁים הֶחְבֵּאנוּ בַּחוּשָׁה אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַכְּפָר. הִתְפַּזַרְנוּ לְמִשְׁמְרוֹתֵינוּ, וְהַכְּפָר שֶׁעָמַד עַל הַתֵּל הַגָּבוֹהַ נָדָם. הֶהָמוֹן הָלֶךְ הָלֹךְ וְהִתְקָרֵב אֵלֵינוּ, הַקְּרִיאוֹת וְהַיְרִיּוֹת פִּלְּחוּ אֶת הָאֲוִיר וְקָשָׁה מִכֹּל הָיְתָה יִלְלַת הַנָּשִׁים הַהוֹלְכוֹת בַּמְאַסֵּף וּמְתַנּוֹת אֶת שִׁבְחֵי הֶהָרוּג. מֵאֲחוֹרֵי סֶלַע שָׁכַבְנוּ אֲנִי וַחֲבֵרִי שְׁמוּאֵל. הוּא לָחַשׁ בְּאָזְנִי: ‘עוֹד מְעַט וְהִגִּיעַ גַם תּוֹרֵנוּ לִפְעֹל’ – כִּי הִנֵּה קָרְבוּ כְּבָר הַמִּתְנַפְלִים מְאֹד, הִנֵּה הִקִּיפוּ אֶת הַגִּבְעָה מִכָּל עֲבָרֶיהָ וְעוֹד לָהֶם לַעֲבֹר רַק אֶת הַוָּאדִי הָעוֹבֵר לְרַגְלֵי הַגִּבְעָה. מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה נִרְאוּ צִלְלֵי הַמַּחֲנֶה הַמִּתְנוֹעֵעַ וּמוֹסִיף לְהָרִיק כַּדּוּרִים… נִדְמָה כִּי בָּא קִצֵּנוּ. – – אַךְ הִנֵּה נִשְׁמַע קוֹל יְרִיָּה גַם מִצִּדֵּנוּ. הַמִּתְנַפְּלִים מִשְׁתַּתְּקִים, עָמְדוּ. הֵם נְסוֹגִים אֲחוֹרַנִּית. וַחֲבֵרִי לוֹחֵשׁ לִי: ‘שֵׁב אַתָּה כָּאן, וַאֲנִי אֶזְחַל לִפְנִים הַכְּפָר לְעַשֵּׁן סִיגָרִיָּה, כִּי לֹא אוּכַל לְהִתְאַפֵּק עוד.’ הוּא הָלַךְ וְחָזַר וְהֵבִיא מְעַט אֹכֶל; בָּלַעְתִּי אֶת הַמָּנָה בְּעוֹדָהּ בְּכַפִּי, כִּי כְּבָר הָיְתָה שְׁעַת לַיְלָה מְאֻחֶרֶת מְאֹד. עוֹד זְמַן-מָה עָבַר, הַשַּׁחַר הֵאִיר. וְהִנֵּה הַשָּׂדוֹת מְכֻסִּים אָדָם וּבְהֵמָה – – מִשְׁטֶרֶת נַצֶּרֶת בָּאָה. הַחֲבֵרִים בָּחֲרוּ בִּי לִהְיוֹת לָהֶם לְפֶה. אֲנִי קִבַּלְתִּי אֶת פְּנֵיהֶם וְהָיִיתִי מְשַׁמֵּשׁ אֶת הַשּׁוֹטְרִים, מַאֲכִיל אֶת הַפְּקִידִים. לְאַחַר שֶׁגָּמְרוּ לֶאֱכֹל שָׁאֲלוּ:

‘אֵיפֹה יִגָּאֵל?’

‘הֲיָדַעְתִּי אֵיפֹה הוּא, זֶה יוֹמַיִם לֹא רְאִיתִיו.’

אַחַד הַפְּקִידִים, כְּרֵסָנִי כְּחָבִית עֲגֻלָּה, בַּעַל פָּנִים מְאֻבָּנִים, תָּלָה בִּי עֵינֵי זְכוּכִית וְשָׁאַל:

‘אֵיפֹה יִגָּאֵל?’

‘אֵינִי יוֹדֵעַ…’

‘הְמְ… אֵיפֹה יִגָּאֵל?’

הוּא שׁוֹאֵל וְשׁוֹאֵל שׁוּב, וְקוֹלוֹ הַקַּר וְהַשָּׁלֵו מְעַנֶּה עַד מָוֶת. וְאוּלָם חֲקִירָה זוֹ הֵטִילָה שִׁעְמוּם עַל שְׁאָר הַפְּקִידִים, וּבִרְאוֹתוֹ כִּי אֲנִי קָרוֹב לְהִתְעַלֵּף, הִרְפָּה מִמֶּנִּי."

לְבַסּוֹף בָּאָה מִשְׁטֶרֶת נַצֶּרֶת וְאָסְרָה כָּל מִי שֶׁנִּרְאָה חָשׁוּב וְנִכְבָּד בְּעֵינֶיהָ מֵאַנְשֵׁי מֶרְחַבְיָה וְשִׁבְעָה מִן הַחֲבֵרִים הוּבְלוּ לְנַצֶּרֶת, בֵּינֵיהֶם גַּם יִגָּאֵל. עַל כֻּלָּם הֻטְּלָה אַשְׁמַת רֶצַח. אַנְשֵׁי נַצֶּרֶת וְתוֹשָׁבֵי הַכְּפָרִים מָצְאוּ מָקוֹם לְהִתְגַּדֵּר בּוֹ. אֵשֶׁת פַּלָּח מִקְּרוֹבוֹת הֶהָרוּג עָמְדָה בְּשַׁעֲרֵי הָעִיר וְסָפְדָה בְּקוֹל תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה: “אֲהָהּ, הָרְגוּ אֶת בֶּן הַנָּבִיא”. וְאַף כִּי הַמֶּמְשָׁלָה יָדְעָה אֶת פְּרָטֵי הַהִתְנַפְּלוּת וְלֹא נֶעְלַם מִמֶּנָּה כִּי אַנְשֵׁי הַכְּפָרִים הֵם אֲשֶׁר תָּקְפוּ אֶת מֶרְחַבְיָה וְשָׁדְדוּ בַּחֲצֵרָהּ וּשְׂדוֹתֶיהָ – בְּכָל זֹאת שֻׁחְרְרוּ כָּל הָאַסִּירִים הָעַרְבִיִּים. וְהַיְּהוּדִים נִשְׁלְחוּ לְעַכּוֹ. הַמִּשְׁפָּט אָרַךְ יָמִים רַבִּים, וְרַק נִסְיוֹנוֹ הָרַב שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ חַנְקִין עָמַד לָהֶם, וְהַשָּׁלוֹם שֶׁנִּכְרַת עִם מִשְׁפַּחַת “זוֹבִיעַ” הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר מִקִּרְבָּהּ הָיָה הֶהָרוּג, הַשְׁקִיט אֶת הַמֶּרְקָחָה.

שׁוֹמְרִים וָתִיקִים. עוֹמְדִים מִיָּמִין לִשְׂמֹאל: י. סִיטְקוֹב; י. גִּלְעָדִי; אֶלְעָזָר פִינְקֶלְשְׁטֵין; יִגָּאֵל; יוֹשְׁבִים מִיָּמִין לִשְׂמֹאל: מ. פּוֹרְטוּגָלִי: מ. סְפֶּקְטוֹר; יִצְחָק נָדָב

“תְּנָאֵי הַשָּׁלוֹם לֹא הֵנִיחוּ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל ‘הַשּׁוֹמֵר’,” כּוֹתֵב גִּלְעָדִי, “הַתְּנַאי שֶׁהִתְנוּ, כִּי יִגָּאֵל לֹא יוֹסִיף לְהַרְאוֹת פָּנָיו בָּעֵמֶק, הִשְׁפִּיל, לְפִי דַעַת ‘הַשׁוֹמֵר’, אֶת כְּבוֹד הַיְּהוּדִים. אַךְ חַנְקִין עָמַד עַל דַּעְתּוֹ וְטָעַן כִּי הַשָּׁלוֹם וְהַקַּרְקַע נַעֲלִים בְּעֵינָיו מֵעִנְיָן שֶׁל פְּגִיעָה בְּכָבוֹד.”

גְּבוּרַת הַיְּהוּדִים הִשְׁפִּיעָה עַל עַרְבִיֵּי הָעֵמֶק, אַךְ גַּם “הַשּׁוֹמֵר” לָמַד הַרְבֵּה מִמְּאֹרְעוֹת מֶרְחַבְיָה. “הַשּׁוֹמֵר” הִגִּיעַ לִידֵי הַכָּרָה בְּרוּרָה, כִּי קִיּוּמוֹ שֶׁל הַמֶּשֶׁק הָעִבְרִי וַעֲבוֹדַת הַיִּשּׁוּב הַנַּעֲשֵׂית בָּאָרֶץ, בִּכְלָל, מַצְרִיכִים יְדִיעַת חֻקֵּי הָאָרֶץ וּמִנְהָגֶיהָ, וּבַיָּמִים הָהֵם הָחְלֵט לִשְׁלֹחַ אֶת ש. לְקוּשְׁטָא לִלְמֹד אֶת תּוֹרַת הַמִּשְׁפָּטִים.

אֶת מְאֹרְעוֹת מֶרְחַבְיָה קִדֵּשׁ “הַשּׁוֹמֵר” בְּדָמָיו שֶׁל אֶחָד מִמְּיַסְּדֵי הָאֲגֻדָּה – יְחֶזְקֵאל נִיסָנוֹב, שֶׁנֶּהֱרַג בְּלֵיל שִׁשָּׁה-עָשָׂר בִּשְׁבָט תרע"א.

גִּלְעָדִי מְסַפֵּר עַל יְחֶזְקֵאל נִיסָנוֹב, כִּי פַּעַם גָּעַר בְּאִכָּר, אֲשֶׁר גָזְלוּ מִמֶּנּוּ אֶת בַּהֲמוֹתָיו, וְקָרָא: “אֵיךְ זֶה נִשְׁאַרְתָּ בַּחַיִּים וְהַבְּהֵמוֹת אֵינָן? הַבּוּז לָךְ!” אַף אָמְנָם בְּמוֹתוֹ הֶרְאָה כִּי הוּא נָאֶה דוֹרֵשׁ וְנָאָה מְקַיֵּם. בְּנָסְעוֹ עִם צְבִי נָדָב מִמֶּרְחַבְיָה לְיַבְנְאֵל בַּעֲגָלָה יָרוּ עֲלֵיהֶם שׁוֹדְדִים. צְבִי רָצָה לִבְרֹחַ בָּעֲגָלָה וְלֹא יָדַע כִּי יְחֶזְקֵאל שׁוֹכֵב מַת מֵאֲחוֹרָיו.

“יְהֵא זִכְרוֹ בָּרוּךְ.” גּוֹמֵר גִּלְעָדִי אֶת רְשִׁימָתוֹ עַל יְחֶזְקָאל נִיסָנוֹב.

“לְאַחַר שָׁנִים שׁוֹמֵר הָיִיתִי בְּאוֹתָהּ הַסְּבִיבָה. יוֹם יוֹם הָיִיתִי רוֹכֵב וְעוֹלֶה עַל הָהָר וּמַבִּיט אֶל הָעֵמֶק אֲשֶׁר בּוֹ עָבְרָה הָעֲגָלָה, וּבִבְהִירוּת נוֹרָאָה הָיְתָה קָמָה וְנִצֶּבֶת לְפָנַי הַתְּמוּנָה הַמַּחֲרִידָה: יוֹם חֹרֶף מְעֻנָּן נוֹטֶה לַעֲרֹב, עֲגָלָה מִדַּרְדֶּרֶת בְּמוֹרַד הָהָר. אֶחָד נוֹהֵג בַּבְּהֵמוֹת וְהַשֵּׁנִי עוֹמֵד עַל בִּרְכָּיו כְּשֶׁרוֹבֵהוּ הָדוּק לִכְתֵפוֹ, וּמֵאֲחוֹרֵי זִיז הַסֶּלַע הַבּוֹלֵט לְצַד הַדֶּרֶךְ יוֹשְׁבִים הַשְּׁנַיִם – הָאוֹרְבִים לְדָם… הָיִיתִי שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלוֹת הָאֲנָשִׁים בְּעָמְדָם עַל נַפְשָׁם, אֶת דִּרְדּוּר הָעֲגָלָה עַל גַּבֵּי הָאֲבָנִים וְאֶת הַיְרִיּוֹת… הִנֵּה צָנַח הָאֶחָד וְהַבְּהֵמוֹת הַנִּבְהָלוֹת רָצוֹת הָלְאָה… הָיִיתִי מְדַרְבֵּן אֶת הַסּוּסָה, עוֹבֵר וְטָס הָלְאָה מִן הַמָּקוֹם הָאָרוּר הַזֶּה – עַל מְנָת לָשׁוּב לְמָחֳרָת, לַעֲלוֹת עַל הָהָר וְלַחֲזוֹת שׁוּב הַכֹּל.” כֵּן מְסַפֵּר שׁוֹמֵר אַחֵר.

הַלֵּב מִתְחַמֵּץ לְמַרְאֵה הַדָּם הַשָּׁפוּךְ, וּמִדַּת הַדִּין מַרְגִּיזָה עָלֶיךָ אֶת הַיֵּצֶר הַנִּכְאָב וְהַמְסֹעָר, הַדּוֹרֵשׁ נָקָם: נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ! כָּל עוֹד קַיָּם הַמַּאֲרָב הַאִם לֹא נָכוֹן וְיָשָׁר הוּא לִמְדֹּד לוֹ בְּמִדָּתוֹ? וְאוּלָם הַכָּרַת הָאַחֲרָיוּת הַגְּדוֹלָה מוֹנַעַת אֶת “הַשּׁוֹמֵר” מֵהִגָּרֵר אַחֲרֵי תְּבִיעַת הַלֵּב.

“כַּאֲשֶׁר מֵת אָחִי יְחֶזְקָאל דָּרְשָׁה מִמֶּנִי אִמִּי לִנְקֹם אֶת נִקְמַת דָּמוֹ הַשָּׁפוּךְ. וְאוּלָם גְזֵרָה נִגְזְרָה בְּ’הַשּׁוֹמֵר' כִּי אָסוּר לָנוּ לִנְקֹם,” מְסַפֵּר צְבִי נִיסָנוֹב.

וְהַמַּעֲרָכָה מוּל הַיִּשּׁוּב הַיְּהוּדִי אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת. כָּל פַּעַם מִדֵּי עֲבֹר יְהוּדִי, רַגְלִי אוֹ רוֹכֵב, בַּדֶּרֶךְ, בַּשָּׂדֶה, בַּוָּאדִי – הוּא צָפוּי תָּמִיד לְכַדּוּר וּלְשֹׁד, וְכַאֲשֶׁר צְבִי נִיסָנוֹב וּשְׁטוּרְמַן רוֹכְבִים בַּדֶּרֶךְ מִמֶּסְחָה לְיַבְנְאֵל קָמִים עֲלֵיהֶם רוֹעִים עַרְבִים, כְּמוֹ עַל שׁוֹדְדִים. הָרוֹעִים עֶרְכוּ ‘פַזְעָה’, יָרוּ… וְהִנֵּה הִתְלַקְּחוּ יְרִיוֹת מֵאַרְבָּעָה עֲבָרִים.

“סוּסָתִי הַפִּרְאִית נִבְהֲלָה, מָעֲדָה וְנָפְלָה אִתִּי יַחַד לְוָאדִי עָמֹק,” מְסַפֵּר צְבִי נִיסָנוֹב. "בְּנָפְלִי נִשְׁבְּרָה יָדִי. הוֹסַפְתִּי לִירוֹת בַּיָּד הַבְּרִיאָה. עַרְבִי הִתְגַּלְגֵּל יַחַד עִם אֶבֶן אֵלַי אֶל הַוָּאדִי, הָאֶבֶן פָּגְעָה בְּרֹאשִׁי וַאֲנִי הִתְעַלַּפְתִּי. רָאָה שְׁטוּרְמַן כִּי נָפַלְתִּי בִּידֵיהֶם חָזֵר גַּם הוּא וְהִסְגִּיר אֶת עַצְמוֹ בִּידֵיהֶם. הָעַרְבִים הֶעֱלוּ אוֹתִי מִן הַוָּאדִי וֶהֱבִיאוּנִי הַכְּפָרָה. הֵם אָמְרוּ לְהוֹסִיף וּלְהַכּוֹת אוֹתִי בִּהְיוֹתִי שׁוֹכֵב פָּצוּעַ לְעֵינֵיהֶם. אָמַרְתִּי לָהֶם: ‘הֲזוֹ הַגְּבוּרָה שֶׁלָּכֶם? לְהַכּוֹת אֶת הַשׁוֹכֵב לְאַחַר שֶׁלְּקַחְתֶּם מְמֶנוּ אֶת נִשְׁקוֹ?’ הַדְּבָרִים הֵבִיאוּ בִּמְבוּכָה אֶת הַשֵּׁיךְ וְהוּא

אָסַר לִנְגֹּעַ בִּי. אֲנִי וּשְׁטוּרְמַן הוּבַלְנוּ אֶל הַמִּשְׁטָרָה לִטְבֶרְיָה. הָעַרְבִים הֶעֱמִידוּ עָלֵינוּ עֵדִים, כִּי אָנוּ בָּאנוּ לְהִתְנַפֵּל עַל הַכְּפָר, עַל פִּי עֲלִילַת שֶׁקֶר זוֹ נֶאֱסַרְנוּ לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים בְּעַכּוֹ."

וְעִם כָּל הָאֲבֵדוֹת הָאֵלֶּה, הוֹלֶכֶת וּגְדוֹלָה הָאֱמוּנָה גַם בַּיִּשּׁוּב הָעִבְרִי, כִּי “הַשּׁוֹמֵר” נִלְחָם בִּגְבוּרָה וּבֶאֱמוּנָה אֶת

מִלְחֶמֶת הַבִּנְיָן הָעִבְרִי.

“מֻכְרָחִים הָיִינוּ לְהַכִּיר בִּמְצִיאוּתוֹ שֶׁל ‘הַשּׁוֹמֵר’,” כּוֹתֵב מ. סְמִילַנְסְקִי, “מִשּׁוּם שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁיָּדוֹ הִגִּיעָה לְשָׁם, הוּשַׂם קֵץ לַהֶפְקֵרוּת וְלַגְּנֵבוֹת, שָׁם בִּטָּחוֹן יָדוּעַ לִרְכוּשׁ הַיְּהוּדִים וּלְנַפְשָׁם.”

 

ז. חָזִית-הַשְּׁמִירָה    🔗

עָבְרוּ חָמֵשׁ שְׁנוֹת עֲבוֹדָה וּשְׁמִירָה: תרס"ז-תרע"א, כָּל שָׁנָה וְחָזִיתָהּ, כָּל שָׁנָה וְנִסְיוֹנָהּ וַאֲבֵדוֹתֶיהָ, הַגַּרְעִין הַקָּטֹן שֶׁל שְׁמוֹנָה אֲנָשִׁים צָמַח וְגָדַל וַיְהִי לְלִגְיוֹן שֶׁל מִפְעָל בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר רָכַשׁ כָּבוֹד וְהַעֲרָצָה לִשְׁמוֹ. הָאֲנָשִׁים שֶׁעָמְדוּ בְּרֹאשׁ מוֹסְדוֹתֵינוּ הִכִּירוּ בִּנְחִיצוּת הַמִּפְעָל. ה' אוּסִישְׁקִין הֶעֱבִיר סְכוּם שֶׁל שִׁבְעַת אֲלָפִים פְרַנְק לְאפ"ק לִהְיוֹת לַ"שּׁוֹמֵר" קֶרֶן עַרְבוּת, אֲשֶׁר בָּהּ יַעֲרֹב מִקְרֵי-גְנֵבָה. גַּם הַד"ר רוּפִּין הִכִּיר בְּעֶרְכּוֹ שֶׁל מִפְעַל הַשְׁמִירָה.

ד"ר רוּפִּין עוֹרֵר אֶת הָרַעְיוֹן לְהָבִיא כַּלְבֵי מִשְׁטָרָה מִגֶּרְמַנְיָה לְעֶזְרָה בַּשְּׁמִירָה. “הַשּׁוֹמֵר” נַעֲנָה לַהַצָּעָה, וְאַחַד הַחֲבֵרִים לָמַד בְּגֶרְמַנְיָה אֶת הִלְכוֹת הַטְּפּוּל בַּכְּלָבִים הַמְיֻחָסִים הָאֵלֶּה, וְאַחַר שֶׁד"ר רוּפִּין הִמְצִיא אֶת הַכֶּסֶף הַדָּרוּשׁ, 6000 מַרְק, הוּבְאוּ הַכְּלָבִים לָאָרֶץ.

בְּהִשְׁתַּדְלוּתָהּ שֶׁל מַנְיָה שׁוֹחַט הָעָבְרָה מֵאוֹדֶסָּה עֶזְרָה שֶׁל מַמָּשׁ לִרְשׁוּת “הַשּׁוֹמֵר”. שׁוֹחַט לְמַד כְּבָר בְּקוּשְׁטָא. עַל מֶשֶׁק הַשְּׁמִירָה הַגָּדוֹל, הַמַּקִּיף בְּעוֹנוֹת מְסֻיָּמוֹת עַד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ, מְפַקְּחִים גִּלְעָדִי וּפוֹרְטוּגָלִי. גִּלְעָדִי אִישׁ-הַמַּעֲשֶׂה מְפַקֵּחַ עַל מֶשֶׁק הַשְּׁמִירָה, עוֹשֶׂה אֶת הַחוֹזִים עִם הַמּוֹשָׁבוֹת, וּפוֹרְטוּגָלִי עוֹבֵר מִיִּשּׁוּב לְיִשּׁוּב לְאַרְגֵּן אֶת הַשְּׁמִירָה. מִן הַחֲבֵרִים הָרִאשׁוֹנִים כְּבָר נֶעֶדְרוּ אֲחָדִים: מִי נֶהֱרַג וּמִי נֶאֱסַר בַּכֶּלֶא.

“שְׁנוֹת הַגְּבוּרָה וְהָעֹז שֶׁל ‘הַשּׁוֹמֵר’ כְּבָר הָיוּ לְאַגָּדָה,” כּוֹתֵב סְפֶּקְטוֹר. “שְׁנַת תרע”ב עָבְרָה בְּשָׁלוֹם, אֵין פֶּרֶץ וְאֵין צְוָחָה. גַּם הַיִּשּׁוּב וְגַם הַשְּׁכֵנִים הִכִּירוּ לָדַעַת כִּי ‘הַשּׁוֹמֵר’ הוּא כֹּחַ. בַּיָּמִים הָהֵם הָיִיתִי שׁוֹמֵר בְּמֶרְחַבְיָה, הָאֲוִיר שָׁם עוֹד הָיָה סָפוּג חֶרְדַּת הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁל שְׁנַת הָעֲלִיָה, הַחֲבֵרִים הָאֲסוּרִים עוֹד הָיוּ אֲסוּרִים בְּעַכּוֹ. אֲנִי רוֹכֵב בְּצִדּוֹ שֶׁל מֵאִיר הַשָּׂדֶה וְלִבִּי הוֹמֶה מִגַאֲוָה וְחֶדְוָה, כִּי מֵאִיר הוּא הַיּוֹצֵא עִמָּדִי! וּמֵאִיר מַרְכִּין אֵלַי אֶת רֹאשׁוֹ וְלוֹחֵשׁ בְּאָזְנִי: ‘הֱוֵה זָהִיר, אָנוּ מִתְקָרְבִים אֶל הַגְּבוּל, נִהְיֶה נָא בְּרִחוּק מָקוֹם אֶחָד מֵחֲבֵרוֹ – שְׁמֹר אַתָּה עָלַי וַאֲנִי עָלֶיךָ’ – לְאַחַר לֵיל הַשְּׁמִירָה כְּשֶׁאָנוּ חוֹזְרִים אֶל הַגִּבְעָה, וּמְכוֹנוֹת הַקְּצִירָה וְהָעֲגָלוֹת יוֹצְאוֹת הַשָּׂדֶה, מִתְנַעֵר מֵאִיר, נוֹתֵן קוֹלוֹ בְּשִׁיר. מְעַכֵּב עֶגְלוֹן אֶת בְּהֶמְתּוֹ וּמַקְשִׁיב לַשִּׁיר, וְעוֹבֵר-דֶּרֶךְ עוֹצֵר בַּחֲמוֹרוֹ, עוֹמֵד וּמַאֲזִין.

מֵאִיר שׁוֹפֵעַ חַיִּים וּפַשְׁטוּת. בְּכָל הַנּוֹגֵעַ לָעֲבוֹדָה הַמַּעֲשִׂית, לִטְכָסִים וְלִיחוּסֵי שְׁכֵנִים דְּבָרָיו תָּמִיד שְׁקוּלִים. הוּא הָיָה סֵמֶל חַי שֶׁל מְסִירוּת, גְבוּרָה וְאֹמֶץ לֵב. וּכְשֵׁם שֶׁהָיָה לְמוֹפֵת בְּחַיָּיו כֵּן הָיָה לְמוֹפֵת בְּמוֹתוֹ, בְּקַדְּשׁוֹ אֶת הַמִּפְעָל בִּשְׂדוֹת מֶרְחַבְיָה."

שְׁנַת הַשְּׁמִירָה הָרִאשׁוֹנָה בִּרְחֹבוֹת נִגְמְרָה בְּהַצְלָחָה, וּבָאֲסֵפָה הַשְּׁנָתִית שֶׁל “הַשּׁוֹמֵר” מוֹדִיעַ הַוַּעַד בְּקוֹל חֲגִיגִי, כִּי גַם רִאשׁוֹן-לְצִיּוֹן מְבַקֶּשֶׁת לְהִתְקַשֵּׁר עִם “הַשּׁוֹמֵר” לִשְׁנַת תרע"ג, אַף כִּי הַשְּׁמִירָה בַּחֲדֵרָה נִתְקְלָה בְּמִכְשׁוֹלִים שׁוֹנִים וְהַחֲבֵרִים סְבְלוּ קָשֶׁה מִן הַשְּׁכֵנִים הַתַּקִיפִים שֶׁל הַמּוֹשָׁבָה וּמִן הַקַדָּחַת. גַּם הָעֲבוֹדָה בְּשֹׁמְרוֹן הוֹלֶכֶת וּמַצְלִיחָה, וּקְבוּצָה מֵחַבְרֵי הַשּׁוֹמֵר עוֹלָה לְהִתְאַחֵז בְּכַרְכּוּר.

“כַּרְכּוּר הָיְתָה חֻרְבָה שֶׁל כְּפָר קָטֹן כַּאֲשֶׁר עָלִינוּ שָׁמָּה. עֲשָׂרָה חֲבֵרִים עָלִינוּ, – שְׁנַיִם לִשְׁמִירָה וּשְׁמוֹנָה לַעֲבוֹדָה וְעִמָּנוּ זוּג סוּסִים,” מְסַפֵּר יִגָּאֵל. “בְּסִיּוּעוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַוַּעַד בַּחֲדֵרָה וּבְהַשְׁפָּעָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ חַנְקִין קָבַעְנוּ יְחָסִים טוֹבִים עִם הַשְּׁכֵנִים. אֲנַחְנוּ הָיִינוּ מְבַקְּרִים אוֹתָם וְהֵם הָיוּ מְבַקְּרִים אוֹתָנוּ.”

“יִחוּסֵי שָׁלוֹם הָיוּ בֵּינֵינוּ וּבֵין הַשְּׁכֵנִים מִסָּבִיב,” מְסַפֶּרֶת חַיָּה יִגָּאֵל, “וְאִם קָרָה מִקְרֶה וְרוֹעִים עָלוּ עִם עֶדְרֵיהֶם עַל שְׂדֵה הַנְּטִיעוֹת, הָיוּ יוֹצְאִים אֲלֵיהֶם הַשּׁוֹמְרִים: פּוֹרְטוּגָלִי, צְבִי נָדָב וְיִגָּאֵל – וּלְמָחֲרַת הַיּוֹם הָיוּ מְבִיאִים לָנוּ מִן הָאֹהָלִים אֶשְׁכָּר, חֶמְאָה אוֹ מָזוֹן אַחֵר.”

“הַשּׁוֹמֵר” קִבֵּל גַּם אֶת הַשְּׁמִירָה בְּבֶן-שֶׁמֶן, וִיחֶזְקֵאֵל חֵינְקִין עוֹבֵר לְשָׁם וּמַשְׁכִּין שָׁלוֹם בֵּין בֶּן-שֶׁמֶן וּבֵין שְׁכֵנֶיהָ, כִּי הַיְחָסִים בֵּינֵיהֶם לֹא הָיוּ כְּתִקּוּנָם בְּאוֹתָהּ שָׁנָה.

“גַּרְנוּ בַּבַּיִת הַבּוֹדֵד הָעוֹמֵד עַל הַגִּבְעָה,” מְסַפֶרֶת חַיָּה-שָׂרָה חֵינְקִין, “טֶרֶם הִסְפַּקְנוּ לְהִסְתַּדֵּר וְהִנֵּה שֵׁיךְ אָמִין בָּא לְבַקְרֵנוּ, – שֵׁיךְ אָמִין, הַתַּקִּיף הַמְפֻרְסָם אֲשֶׁר בַּסְּבִיבָה, אֲשֶׁר בֵּיתוֹ פָּתוּחַ לִרְוָחָה לְכָל עוֹבֵר וָשָׁב, וְהוּא רֹאשׁ לַחֲבוּרַת שׁוֹדְדִים. שֵׁיךְ אָמִין סָעַד אִתָּנוּ אֶת אֲרֻחַת הַצָּהֳרַיִם, הִלֵּל אֶת מַעֲשֵׂי יָדֵי (אֹרֶז מְבֻשָּׁל בְּצִמּוּקִים) וְשָׁאַל אוֹתִי אִם אֵינִי מְפַחֶדֶת לְהִשָּׁאֵר בַּבַּיִת בְּשָׁעָה שֶׁ’אַבּוּ יִצְחָק' בַּשָּׂדֶה… וְתוֹךְ כְּדֵי דִבּוּר הוֹסִיף וְאָמַר, כִּי אָמְנָם אֵין מָקוֹם לְפַחֵד, כִּי הַכֹּל יָכֹל לִהְיוֹת פָּתוּחַ וְאִישׁ לֹא יִגַּע…”

וְאָמְנָם שַׁלְוַת הַשְׁקֵט הָיְתָה בְּבֶן-שָׁמֶן, אַךְ יוֹם אֶחָד נֶעֶלְמָה סוּסָתוֹ הַנָּאָה שֶׁל חֵינְקִין, אֲשֶׁר רָעֲתָה עַל יַד הַבָּיִת. בָּרוּר הָיָה כִּי יַד הַשֵּׁיךְ בַּדָּבָר, וּלְמָחֲרַת הַיּוֹם, עַל פִּי קְרִיאָתוֹ שֶׁל יְחֶזְקֵאל, נִזְעֲקוּ כָּל רוֹכְבֵי הַ"שּׁוֹמֵר" מִמּוֹשְׁבוֹת יְהוּדָה לְבֶן-שָׁמֶן. דַּעְתּוֹ שֶׁל יְחֶזְקֵאל הָיְתָה, כִּי הַדֶּרֶךְ הַיְחִידָה לִמְצֹא אֶת הַסּוּסָה הִיא לָבוֹא אֶל הַשֵּׁיךְ וּלְדַבֵּר עִמּוֹ דְבָרִים בְּרוּרִים… וְעוֹד בְּאוֹתוֹ עֶרֶב הָלְכוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים, רוֹכְבִים עַל סוּסוֹת טוֹבוֹת, לִמְקוֹם מִשְׁכָּנוֹ שֶׁל הַשֵּׁיךְ, אֲשֶׁר דָּמָה לְטִירָה.

“טִירַת הַשֵּׁיךְ הִתְנוֹסְסָה בֵּין הֶהָרִים.” מְסַפֵּר סְפֶּקְטוֹר, "וְהִיא חָצֵר רַחֲבַת יָדַיִם מֻקָּפָה בִּנְיְנֵי אֶבֶן גְּדוֹלִים, וְעַל אַחַד הַגַּגּוֹת עוֹמֵד צוֹפֶה. כִּמְעַט קָרַבְנוּ, נִפְתַּח הַשַּׁעַר לָרְוָחָה לְפְנֵינוּ, וְהַשֵּׁיךְ וּמְקֹרָבָיו קִבְּלוּ אֶת פָּנֵינוּ בִּבְרָכוֹת מַאֲלִיפוֹת. הֵם נִפְתְּעוּ לְמַרְאֵה הָרוֹכְבִים וְסוּסוֹתֵיהֶם הַמְקֻשָּׁטוֹת. שְׁתִיקָה שֶׁל נִמּוּס שָׂרְרָה כָּל שְׁעַת הַמְּסִבָּה, וְרַק לְאַחַר שְׁתִיַּת הַקָּפֶה פָּתְחוּ הַמְּסֻבִּים בְּשִׂיחָה עַל עִנְיָנִים קַלֵּי עֵרֶךְ: עַל הַחֹם, עַל הַקָּצִיר הַקָּרוֹב, וְכַדּוֹמֶה. תּוֹךְ כְּדֵי שִׂיחָה נִגַּשׁ אַחַד הַמְקֹרָבִים, הִטָּה אֶת רֹאשׁוֹ אֶל הַשֵּׁיךְ וְלָחַשׁ בְּאָזְנוֹ דְבָרִים אֲחָדִים, שֶׁקּוֹלָם הִגִּיעַ לְאָזְנֵי כָּל הַמְּסֻבִּים: מַה יְצַוֶּה כְּבוֹד הַשֵּׁיךְ לִטְבֹּחַ טֶבַח וּמֵאֵיזֶה עֵדֶר?

אַחֲרֵי הַפְסְקָה קַלָּה זו שָׁבָה הַמְּסִבָּה לְמַסְלוּלָהּ. מֵעִנְיָן לְעִנְיָן נִתְגַּלְגְּלָה הַשִּׂיחָה עַל סוּסוֹת וְעַל מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶן וְאַף שֶׁמֶץ דָּבָר לֹא נֶאֱמַר עַל חֶפְצָם שֶׁל הָאוֹרְחִים וּמַטְרַת בּוֹאָם. וְרַק לְאַחַר שֶׁסָּעֲדוּ הָאוֹרְחִים אֶת לִבָּם וְנָטְלוּ אֶת יְדֵיהֶם פָּתַח הָאֶחָד וְאָמַר, כִּי אֶמְנָם עִנְיָן קַל עֵרֶךְ הוּא, וְאֵין סָפֵק כִּי רַק לְשֵׁם הֲתוּלִים וּמַעֲשֵׂה מְשׁוּבָה הוֹלִיךְ אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁל הַשֵּׁיךְ אֶת הַסּוּסָה.

פְּנֵי הַמְּסֻבִּים הִבִּיעוּ הִשְׁתּוֹמְמוּת, אַךְ הַשֵּׁיךְ הִפְלִיט, מִתּוֹךְ סֵבֶר פָּנִים שְׁקֵטִים, כִּי אָכֵן שֶׁמֶץ דָּבָר עַל סוּסָה גְנוּבָה הִגִּיעַ גַּם לְאָזְנָיו… וְאָכֵן דָּבָר קַל עֵרֶךְ הוּא, יְהִי נָא לִבָּם שֶׁל הָאוֹרְחִים סְמוּךְ וּבָטוּחַ, כִּי הַסּוּסָה תָּשׁוּב, וּבְשְׁבִיל אוֹרְחָיו יַעֲשֶׂה כָּל אֲשֶׁר לְאֵל יָדוֹ לַעֲשׂוֹת…

נִפְרְדוּ הָאוֹרְחִים בִּבְרָכוֹת מַאֲלִיפוֹת וְשָׁבוּ עִם עֶרֶב לְבֶן-שָׁמֶן. וְכַאֲשֶׁר הִשְׁכַּמְנוּ לְמָחֲרַת הַיּוֹם בַּבֹּקֶר, רָאִינוּ וְהִנֵּה הַסּוּסָה קְשׁוּרָה בֵּין הַסְּלָעִים, כְּאִלּוּ שָׁם מְקוֹמָהּ מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם וְלֹא הָיוּ דְבָרִים מֵעוֹלָם. הִנֵּה כִּי כֵן לָמְדָה הַסְּבִיבָה לְהַכִּיר אֶת הַ’מּוֹסְקוֹב' אֲשֶׁר בָּאוּ מִ’שִׁמָאל' (מִצְּפוֹן הָאָרֶץ) וְנֶשֶׁק טוֹב לָהֶם וְסוּסוֹת יָפוֹת וְהָאֲנָשִׁים אַמִּיצֵי לֵב."

“הַשְּׁמִירָה הַיְּהוּדִית הַטְּהוֹרָה, זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בִּיהוּדָה, הִשְׁפִּיעָה לְטוֹב עַל הַיִּשּׁוּב הַיְּהוּדִי וְעַל יַחֲסֵי הַשְּׁכֵנוּת,” מְצַיֵּן גִּלְעָדִי בִּרְשִׁימָתוֹ מִשְׁנַת תרע"ב. “אָמְנָם הַהִתְרַחֲבוּת הַמְּהִירָה שֶׁל ‘הַשּׁוֹמֵר’ עֲדַיִן לֹא נָתְנָה לוֹ לְהַכּוֹת שָׁרָשִׁים בִּיהוּדָה וּבַשֹּׁמְרוֹן, כְּמוֹ שֶׁהָיָה הַדָּבָר בַּגָּלִיל. וּכְמוֹ בַּחֲדֵרָה כֵּן גַּם בִּרְחֹבוֹת אֵין הָעַרְבִים רוֹאִים אֶת הַשׁוֹמְרִים כִּרְאוֹת בְּנֵי-הָאָרֶץ, וְאֵינָם בְּעֵינֵיהֶם אֶלָּא ‘מוֹסְקוֹבִים’ זָרִים. הַכָּרָה זוֹ לֹא בָּאָה אֶלָּא מִפְּנֵי זֶה ‘שֶׁהַשּׁוֹמֵר’ לֹא הִסְפִּיק לִקְבֹּעַ יְחָסִים עִם הַסְּבִיבָה כְּמוֹ שֶׁהָיָה רָגִיל לַעֲשׂוֹת בַּגָּלִיל וְאַחַר כָּךְ בְּשֹׁמְרוֹן.”

גַּם הַתְּנָאִים בִּיהוּדָה וּבְשֹׁמְרוֹן שׁוֹנִים הָיוּ מֵאֵלֶּה שֶׁבַּגָּלִיל. הַפַּלָּח וְהַבֶּדְוִי, שֶׁכְּבָר קָנוּ לָהֶם זְכוּת אֶזְרָח בְּמִשְׁקֵי-הַמַּטָּעִים, הִרְגִישׁוּ אֶת עַצְמָם כִּבְנֵי-בַּיִת, וְהָאִכָּרִים שֶׁהִתְרַגְלוּ לַעֲבֹד אֶת מִשְׁקָם בְּיָדַיִם זוֹלוֹת – גַּם הֵם מָנְעוּ מִן “הַשּׁוֹמֵר” אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהַכּוֹת שָׁרָשִׁים. יָדֹעַ יָדַע “הַשּׁוֹמֵר” עוֹד בְּרֵאשִׁית צְעָדָיו בְּמֶסְחָה, כִּי בְּאֵין הָאִכָּר וְהַפּוֹעַל הָעִבְרִי עִמּוֹ לֹא יוּכַל לְהַחֲזִיק מַעֲמָד. וְאָמְנָם כִּמְעַט נָפַל הַמִּקְרֶה הֶחָמוּר הָרִאשׁוֹן, וְהָאִכָּרִים נִרְתְּעוּ וְלֹא עָמְדוּ לִימִין “הַשּׁוֹמֵר”, וְלֹא עָזְרוּ לוֹ בְּאֹמֶץ לֵב לְמַלֵא אֶת תַּפְקִידוֹ הַקָּשֶׁה. וְאִם כִּי גְדוֹלָה הָיְתָה הַהִתְלַהֲבוּת הַכְּלָלִית אֲשֶׁר בָּהּ קִדֵּם הַיִּשּׁוּב אֶת שׁוֹמְרָיו הַגִּבּוֹרִים, נִפְרְצָה עַד מְהֵרָה הֶחָזִית הַיְּהוּדִית, וְ"הַשּׁוֹמֵר" נֶעֱזַב יְחִידִי עַל עֶמְדוֹתָיו.

“מֵחֲדֵרָה בָּאָה יְדִיעָה,” כּוֹתֵב גִּלְעָדִי בִּרְשִׁימָתוֹ, “כִּי תִּגְרָה נָפְלָה שָׁם וְהַסְּבִיבָה אֵינֶנָּה שְׁקֵטָה. מִיָּד רָכְבוּ חֲבֵרִים מְנֻסִּים לַחֲדֵרָה לַעֲזֹר בַּעֲבוֹדַת הַשְּׁמִירָה וּלְחַזְּקָהּ. בִּידֵי רָאשֵׁי הַמּוֹשָׁבָה הִצְלִיחַ הַדָּבָר לִכְרֹת שָׁלוֹם עִם קְרוֹבֵי הֶהָרוּג וּלְכַפֵּר פְנֵיהֶם בְּכֶסֶף, וְהַמְּרִיבָה שָׁקָטָה. הַסִּכְסוּכִים בֵּין הָאִכָּרִים בַּחֲדֵרָה בֵּינָם לְבֵין עַצְמָם הִגִּיעוּ עַד לִידֵי כָּךְ, שֶׁלָּנוּ בְּתוֹרַת אֲגֻדָּה, אִי אֶפְשָׁר הָיָה הֵן מִן הַצַּד הַחָמְרִי וְהֵן מִן הַצַּד הַפּוֹלִיטִי וְהַמּוּסָרִי, לְמַלֵּא אֶת תַּפְקִידֵנוּ, וְרַק הַסַּכָּנָה הַנְּטוּיָה עַל הַמּוֹשָׁבָה הִכְרִיחַתְנוּ לַעֲמֹד עַל מִשְׁמַרְתֵּנוּ.”

בְּאוֹתָהּ שָׁנָה כּוֹתֵב פּוֹרְטוּגָלִי מֵרְחֹבוֹת:

“לִפְנֵי שָׁבוּעַ יָמִים קָרָה אֶצְלֵנוּ מִקְרֶה כָּזֶה. גָּד בָּא מֵחֲדֵרָה דֶרֶךְ רַמְלֶה. כְּשֶׁיָּצָא מִכַּרְמֵי רַמְלֶה יָרוּ בּוֹ פִּתְאֹם מֵאָחוֹר וְהוּא נָפַל מִכְּאֵב הַפֶּצַע בְּרַגְלוֹ. מִיָּד הִתְנַפְּלוּ עָלָיו שְׁנֵי עַרְבִים וְגָזְלוּ מִמֶּנּוּ אַחֲרֵי הִתְאַבְּקוּת קְצָרָה אֶת הַנֶּשֶׁק. אֲנַחְנוּ נֶאֱסַפְנוּ, עָרַכְנוּ “פַזְעָה”, אַחַד הַמִּתְנַפְּלִים נִתְפַּשׂ עוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם, וְהַשֵּׁנִי טֶרֶם נֶאֱסַר עַד הַיּוֹם, כִּי יֵשׁ לוֹ יָד בַּמֶּמְשָׁלָה. הַמּוֹשָׁבָה מִצִּדָּהּ גַּם הִיא אֵינָהּ דֵּי תַּקִיפָה.”

וְאַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה, – אַף כִּי הָרָשׁוּת הַתֻּרְכִּית עֵינֶיהָ לְשֹׁחַד, וְאַף כִּי עֶמְדַּת הָאִכָּרִים רְפוּיָה, – אֵינָהּ דּוֹמָה יְהוּדָה לַגָּלִיל, הָרָחוֹק מִמֶּרְכָּז. הָעֲבוֹדָה הַגְּדוֹלָה שֶׁנֶּעֶשְׂתָה עַל יְדֵי הַיְּהוּדִים בִּיהוּדָה הִפְתִּיעָה אֶת תּוֹשָׁבֵי הַכְּפָרִים מִסָּבִיב.

משֶׁה סְמִילַנְסְקִי מְסֵפֵּר:

“רֹאשׁ הַשׁוֹטְרִים חֵרֵף וְגִדֵּף אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל וַיְדַבֵּר דִּבְרֵי אֶרֶס עַל הַיְּהוּדִים – – וְהַדְּבָרִים הֵטִילוּ סְעָרָה בֵּין הֲמוֹן הַפַּלָּחִים.”

ועוֹד: “דִּבְרֵי הָעִתּוֹנוּת הָעַרְבִית בְּיָפוֹ וּבְחִיפָה בָּאוּ בְּהַגְזָמָה מֻפְלָגָה וּבְתוֹסֶפֶת עֲלִילוֹת וּשְׁקָרִים עַל הַיְּהוּדִים ‘אוֹכְלֵי-הָעַרְבִים’. הָעִתּוֹנִים שִׁוּוּ לַמְאֹרָע צוּרָה כְּלָלִית-לְאֻמִּית. צוּרָה שֶׁל מִלְחֶמֶת עַרְבִים וְעִבְרִים.”

וְהִתְחִילָה פָּרָשַׁת-מְאֹרָעוֹת אֲרֻכָּה וִיגֵעָה, אֲשֶׁר הִפִּילָה קָרְבָּנוֹת וְעָלְתָה בְּדָמִים מְרֻבִּים לַכְּפָרִים הָעַרְבִיִּים וּלְמוֹשְׁבוֹת הַיְּהוּדִים, שְׁנַת תרע"ג מַעֲמִידָה בְּנִסָּיוֹן קָשֶׁה אֶת עֲבוֹדַת “הַשּׁוֹמֵר”. הַשְּׁמִירָה בִּיהוּדָה בַּשָּׁנָה הַהִיא הָיְתָה כְּעֵין מַצְרֵף לְדַרְכּוֹ שֶׁל “הַשּׁוֹמֵר”, כּוּר מִבְחָן, אֲשֶׁר הִנְחִילָהוּ אַכְזָבָה גְדוֹלָה וְהִמְרִיצָהוּ לָשׁוּב וּלְבַקֵּשׁ דְּרָכִים חֲדָשׁוֹת.

לְמַעֲשֵׂה רְחֹבוֹת אוֹ “מַעֲשֵׂה-זַרְנוּגָה” קָדַם מְאֹרָע קַל-עֵרֶךְ בְּבְאַר-טוֹבִיָּה, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְלַמְדֵנוּ עַל תְּנָאֵי הַבִּטָּחוֹן בְּאַרְצֵנוּ וְעַל מִלְחֶמֶת הַפַּלָּח וְהַבֶּדְוִי הַנּוֹדֵד מִדּוֹרֵי דוֹרוֹת. בְּאֵר-טוֹבִיָּה הַקְּטַנָּה, הָרְחוֹקָה בַּדָּרוֹם, הָיְתָה צְפוּיָה תָּמִיד לִפְגִיעָתָם שֶׁל רוֹעִים בֶּדְוִים, הָעוֹלִים עִם עֶדְרֵי הַצֹּאן וְהַגְּמַלִים מִן הַנֶּגֶב בִּזְמַן הַקָּצִיר. אַשְׁרֵי הַפַּלָּח שֶׁנְזְדָּרֵז וְאָסַף אֶת קְצִירוֹ בְּעוֹד מוֹעֵד הַגֹּרְנָה, אַךְ אוֹי לוֹ לָזֶה שֶׁקָּמָתוֹ בּוֹשְׁשָׁה בַּשָּׂדֶה. עָלֹה יַעֲלוּ עָלֶיהָ הָעֲדָרִים הַגְּדוֹלִים וְהָיְתָה לְמִרְמָס. מִלְחֶמֶת הַפַּלָּח וְהַמִּדְבָּר הִיא מִיָּמִים יָמִימָה. בַּשָּׁנָה הַהִיא פָּרְצָה תִּגְרָה מְצוּיָה בֵּין בֶּדְוִים וּקְבוּצַת-פַּלָּחִים, שֶׁעָמְדוּ עַל נַפְשָׁם, וּבֶדְוִי אֶחָד נֶהֱרַג בְּקִרְבַת בְּאֵר-טוֹבִיָּה. הַבֶּדְוִים הֶעֱלִילוּ עַל הַמּוֹשָׁבָה הַיְּהוּדִית לֵאמֹר, כִּי יָדָהּ שָׁפְכָה אֶת הַדָּם הַזֶּה. מַחֲנוֹת הַבֶּדְוִים כְּבָר צְבְאוּ עַל הַמּוֹשָׁבָה הַקְּטַנָּה, אַךְ הָעֶזְרָה הִסְפִּיקָה לָבוֹא מִן הַמּוֹשָׁבוֹת, גַּם הַמֶּמְשָׁלָה הִתְעָרְבָה בַּדָּבָר, וְהַלֶּהָבָה שָׁקְעָה בְּרֵאשִׁיתָהּ.

וְאוּלָם חֲמוּרוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר הָיוּ הַתּוֹצָאוֹת שֶׁל “מְאֹרַע-זַרְנוּגָה” שֶׁאֵרַע בְּי"ח תַּמוּז תרע"ג.

תִּגְרָה פָּרְצָה בְּקִרְבַת כַּרְמֵי רְחֹבוֹת בֵּין עַרְבִיֵּי זַרְנוּגָה וְהַשּׁוֹמְרִים. הַשּׁוֹמְרִים הַמְּעַטִּים הָדְפוּ אֶת הָעַרְבִים בִּגְבוּרָה נִפְלָאָה. בַּתִּגְרָה נָפַל עַרְבִי מִזַּרְנוּגָה וַאֲחָדִים נִפְצָעוּ. לְאַחַר שֶׁהַשּׁוֹמְרִים עָזְבוּ אֶת מְקוֹם הַתִּגְרָה הִגִּיעַ שָׁמָּה יְחִידִי הַשּׁוֹמֵר פְרִידְמַן. הָעַרְבִים עָשׂוּ בּוֹ נְקָמָה אַכְזְרִיָּה – נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ. מִיכָאֵל הַלְפֶּרְן, הַזָּקֵן אַמִּיץ-הַלֵּב, אֲשֶׁר שָׁמַר בְּאוֹתוֹ זְמָן עִם הַשּׁוֹמְרִים בְּכַרְמֵי רִאשׁוֹן-לְצִיּוֹן, בִּקֵּשׁ כִּי יִתְּנוּהוּ לָלֶכֶת לִשְׁמֹר עַל הַמֵּת; מִתּוֹךְ כָּבוֹד לַזָּקֵן נָתְנוּ לוֹ הַשּׁוֹמְרִים לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנוֹ וְהוּא הָלַךְ לִשְׁמֹר אֶת גּוּפַת הַנִּרְצָח, שֶׁהָעַרְבִים לֹא יִקְחוּ אוֹתָהּ.

הַמּוֹשָׁבָה רְחֹבוֹת וְהַכְּפָר זַרְנוּגָה הָיוּ כַּמֶּרְקָחָה, בַּמּוֹשָׁבָה וּמִחוּצָה לָהּ הֻתְקְנָה שְׁמִירָה חֲזָקָה. גַּם מִן הָאִכָּרִים הִתְנַדְּבוּ לִשְׁמִירָה, שָׁמְרוּ שְׁנַיִם שְׁנָיִם. וְהִנֵּה בָּא אָסוֹן שֵׁנִי: בְּיוֹם ב, מְנַחֵם אָב, נָפַל שָׁדוּד עַל מִשְׁמַרְתּוֹ לֵוִיתַן, הַשּׁוֹמֵר הָאֳמָן, הַמְהַלֵךְ תָּמִיד יָחֵף וּגְלוּי רֹאשׁ.

“הֲכִי מֻכְרָח שׁוֹמֵר לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּנֶשֶׁק?” הָיָה אוֹמֵר. “שׁוֹמֵר חַיָּב לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשִׂכְלוֹ, בְּמַקַל וּבְצַפְצֵפָה, הֲכִי יוֹצֵא אֲנִי לְהִתְנַפֵּל עַל מִי שֶׁהוּא? אֵין אֲנִי רוֹצֶה אֶלָּא שֶׁלֹּא יִגְנְבוּ מִמֶּנִי.”

אֲסוּשְׁקִין, שֶׁהָיָה מְבַקֵּר הַשְּׁמִירָה בַּלַיְלָה הַהוּא, מְסַפֵּר, כִּי אֵחַר לָשֶׁבֶת עִם לֵוִיתַן עַד שָׁעָה אַחַת-עֶשְׂרֵה בָּעֶרֶב לְיַד סֻכָּתוֹ. הַלָּז סִפֵּר לוֹ עַל דָּבָר חָדָשׁ שֶׁקָּרַץ מֵחֹמֶר וְהִבְטִיחַ לְהַרְאוֹתוֹ לוֹ בְּיוֹם הַמָּחֳרָת.

“עֲזַבְתִּיו וְשַׁבְתִּי לַמּוֹשָׁבָה,” מְסַפֵּר א. "בְּהַגִּיעִי לְפַרְדְּסֵי הַמּוֹשָׁבָה שָׁמַעְתִּי שְׁתֵּי יְרִיוֹת מֵעֶבְרוֹ שֶׁל לֵוִיתַן, הִבְחַנְתִּי כִּי הַיְרִיּוֹת הֵן מִנֶּשֶׁק עַרְבִי.

‘נִדְמֶה שֶׁהָרְגוּ אֶת לֵוִיתַן’ – הוֹדִיעֵנִי רָץ שֶׁבָּא בְּעִקְּבוֹתָי.

‘נִדְמֶה?’

‘שָׁמְעוּ אֲנָחָה. טֶרֶם מָצְאוּ אוֹתוֹ. מְחַפְּשִׂים.’

לֵוִיתַן נִמְצָא, כַּדּוּר אֶחָד שִׁבֵּר אֶת מַקְלוֹ וְהַשֵּׁנִי פָּגַע בְּלִבּוֹ."

גִּלְעָדִי, שֶׁהָיָה חוֹלֶה אָז, דָּרַשׁ מֵאֵת הָאִכָּרִים שָׁלֹא יִפְחֲדוּ לְהָעִיד עֵדוּתָם עַל הָרוֹצְחִים. בָּרוּר הָיָה כִּי מַעֲשֵׂה-נְקָמָה הוּא. אַךְ הַמְנֻסִּים מִבֵּין הָאִכָּרִים “יוֹעֲצִים לְמַהֵר לִכְרֹת בְּרִית שָׁלוֹם עִם הַכְּפָר”.

הוּבָא מְפַשֵּׁר לַמּוֹשָׁבָה. הַלָּז חוֹקֵר לְפִי דַרְכּוֹ הַמְיֻחֶדֶת לוֹ וּפוֹסֵק הֲלָכָה: “בְּנֵי הַכְּפָר וְהַמּוֹשָׁבָה נְקִיִּים אִישׁ מִדַּם רֵעֵהוּ. דְּמֵי הַהוֹצָאוֹת עַל הַמּוֹשָׁבָה – – וּבְנֵי הַמּוֹשָׁבָה שׁוֹחֲטִים כְּבָשִׂים וּבְנֵי הַכְּפָר אוֹכְלִים, וּבְנֵי הַכְּפָר שׁוֹחֲטִים וְאַנְשֵׁי רְחֹבוֹת אוֹכְלִים. עֲוֹן הַדָּם כֻּפַּר,” מְסַפֵּר סְמִילַנְסְקִי.

רֶגֶשׁ שֶׁל עֶלְבּוֹן מַחְפִּיר מְדַכֵּא אֶת “הַשּׁוֹמֵר” עַל דְּמֵי חֲבֵרָיו שֶׁנִּשְׁפְּכוּ וְאֵין דּוֹרֵשׁ לָהֶם. סְפֵקוֹת מָרִים אוֹכְלִים אֶת לִבּוֹ. הַאֲמֵן הֶאֱמִינוּ, כִּי הֵם סוֹלְלִים דֶּרֶךְ בָּעֲרָבָה לִפְנֵי הָעָם, כִּי בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם יוּכַל לָבוֹא וּלְהִתְנַחֵל לָבֶטַח בְּכָל פִּנּוֹת הָאָרֶץ עוֹבֵד-הָאֲדָמָה הַיְּהוּדִי, הַנּוֹטֵעַ, הַפּוֹעֵל וְהָרוֹעֶה הַיְּהוּדִי. וְהִנֵּה לְאַחַר שֶׁכְּבָר הָיוּ לְהִסְתַּדְּרוּת חֲזָקָה הֵם רוֹאִים וּמַכִּירִים כִּי בָּעֲרָבָה סְפוּנִים כֹּחוֹת מִדְבָּר וְנִגּוּדֵי לְאֹם שֶׁקָּשֶׁה לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם, יֵשׁ אֵפוֹא לַעֲמֹד רֶגַע וְלַחֲשֹׁב, אִם לֹא מִן הָרָאוּי לְבַקֵּשׁ דְּרָכִים אֲחֵרוֹת, דְּרָכִים אֲשֶׁר טֶרֶם לָמְדוּ אוֹתָן וְטֶרֶם שָׂמוּ אֲלֵיהֶן לֵב.

עֲיַפִים מִנְּדוּדִים וּמֵחַיֵּי-הַמִּשְׁפָּחָה הָאַרְעִיִּים, מְיֻגָּעִים בְּגוּף וָנֶפֶשׁ עוֹמְדִים הַשּׁוֹמְרִים עַל דְּמֵי חַבְרֵיהֶם וּמַעֲמִיקִים לַחֲשֹׁב: הִנֵּה צָמַח הַגַּרְעִין וְשִׂגְשֵׂג וְהֵבִיא מֵאָה שְׁעָרִים. קָם לְמַחֲנֶה גָדוֹל שֶׁל נוֹשְׂאֵי נְשֶׁק. וְהֵן אִי-אֶפְשָׁר שֶׁלֹא יֹאמְרוּ לְמַרְאֵה הַפְּלֻגּוֹת הָעֲרוּכוֹת הָאֵלֶּה, הָרוֹכְבִים וְהָרַגְלִים, כִּי צָבָא הוּא, וְאִי-אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִמָּצֵא אִישׁ אֲשֶׁר יָרִים אֶת קוֹלוֹ וְיַכְרִיז: הִנֵּה צְבָא הָעִבְרִים!

חוּשׁוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁל “הַשּׁוֹמֵר”, אֲשֶׁר הִמְרִיץ אֶת חֲבֵרָיו לַעֲמֹד בַּמַּעֲרָכָה בְּחֵרוּף-נֶפֶשׁ, יְעָצוּ עַכְשָׁו לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו וּלְחַשֵּׁב אֶת דַּרְכּוֹ.

בַּיָּמִים הָהֵם גְלָּה יְהוֹשֻׁעַ חַנְקִין לְפָז אֶת דְּבַר תֵּל-עֲדָשִׁים: הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְהִתְנַחֲלוּת חֲדָשָׁה. וּבְעוֹד חַבְרֵי “הַשּׁוֹמֵר” נְפוֹצִים בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בְּרְחֹבוֹת, בְּרִאשׁוֹן-לְצִיּוֹן, בַּחֲדֵרָה, בְּכַרְכּוּר, וּבְמוֹשְׁבוֹת הַגָּלִיל, עוֹבֶרֶת הַשְּׁמוּעָה אֶל יֶתֶר הַחֲבֵרִים, וְגַעְגּוּעִים תּוֹקְפִים אוֹתָם עַל הַגָּלִיל, אֲשֶׁר שָׁם גָּדְלוּ.

שָׁם, בַּקֵּן הֶחָדָשׁ אֲשֶׁר יִוָּסֵד לַשּׁוֹמְרִים, יִבְחֲנוּ אֶת הַנִּסָּיוֹן הָרַב אֲשֶׁר נִקְנָה בִּמְחִיר גָּדוֹל כָּל-כָּךְ וְיִבְחֲרוּ דַרְכָּם לְיָמִים יָבוֹאוּ. אָמְנָם עֲדַיִן לֹא יָדוּעַ אִם תֵּל-עֲדָשִׁים הוּא הַמָּקוֹם, וְאוּלַי תִּהְיֶה גַם זוֹ רַק תַּחֲנַת-אַרְעַי, כַּאֲשֶׁר הָיוּ מֶרְחַבְיָה וְכַרְכּוּר, אֲבָל הַמַּחֲשָׁבוֹת פּוֹנוֹת לְעֵבֶר זֶה וּלְשָׁם נִכְסָף הַלֵּב. קָשֶׁה לָהֶם לְחַבְרֵי “הַשּׁוֹמֵר” לְהַחְלִיט דָּבָר עַל מְקוֹם מוֹשָׁבָם, כִּי עַל כֵּן חֲזוֹן רוּחָם – עַל גְבוּלוֹת-הָאָרֶץ הָרְחוֹקִים, עַל הַחוֹרָן, עַל עֵבֶר הַכִּנֶרֶת, אֲבָל דָּבָר אֶחָד בָּרוּר לִפְנֵיהֶם, כִּי הַשָּׁעָה הִיא שְׁעַת-מַעֲבָר, כְּדִבְרֵי פּוֹרְטוּגָלִי:

“עַכְשָׁו עָלֵינוּ לִמְהֹל אֶת זֵעָתֵנוּ בְּדַם חֲבֵרֵינוּ.”

אָמְנָם זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא נְבוּאָה לְשָׁעָה, כִּי רַעְיוֹן הַמַּעֲבָר מַרְחִיק רְאוֹת הַרְבֵּה יוֹתֵר. בּוֹ מִתְחַפֵּשׂ מַשָּׂא-נְפֶשׁ עַל יְצִירַת-מֶרְכָּז לְרוּחַ “הַשּׁוֹמֵר”. גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי “הַשּׁוֹמֵר”, כִּי מִלְחֶמֶת הַמֶּשֶׁק הָעִבְרִי תֶּאֱרַךְ עוֹד הַרְבֵּה שָׁנִים, כְּכֹל אֲשֶׁר תֶּאֱרַךְ הַמִּלְחָמָה בֵּין הַמִּפְעָל הַתַּרְבּוּתִי וּבֵין הָעֲרָבָה. מִלְחָמָה זוֹ תִּדְרֹשׁ עוֹד הַרְבֵּה שָׁנִים קָרְבְּנוֹת חוֹבָה וּנְדָבָה מֵאֵת הַיְּהוּדִי הֶחָלוּץ, וְהִסְתַּגְּלוּת רַבָּה וְלִמּוּד אָרְחוֹת הָעֲרָבָה וֶאֱמוּנָה גְדוֹלָה בַּעֲתִידוֹ שֶׁל מִפְעַל הָעָם שֶׁסּוֹפוֹ לְנַצֵּחַ. וְחָזִית זוֹ, הַמְּלֵאָה פְּרָצִים מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, אֵינָהּ יְכֹלָה לַעֲמֹד וּלְהִתְקַיֵּם בְּלִי מֶרְכָּז, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ יָבוֹא הָעִדּוּד בִּשְׁעַת רִפְיוֹן וּמִשָּׁם תִּתְחַדַּשׁ הָאֱמוּנָה בְּרִגְעֵי-הָאַכְזָבָה.

וְ"הַשּׁוֹמֵר" מְבַקֵשׁ לוֹ אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ יְכוֹנַן אֶת מֶרְכָּזוֹ.

בַּיָּמִים הָהֵם כּוֹתֵב פּוֹרְטוּגָלִי מִגָּלִיל:

“בְּיוֹם רִאשׁוֹן עָלִיתִי עַם פּוֹעֲלֵי פוֹרִיָּה וְעִם הַהַנְהָלָה לְשָׁרוֹנָה. הַתַּהֲלוּכָה הָיְתָה יָפָה וְהָיָה מֻרְגָּשׁ בָּהּ אֹמֶץ-לֵב וְהִתְרוֹמְמוּת הַנָּפֶשׁ. הָלְכוּ בְּסֵדֶר זֶה: בָּרֹאשׁ – ‘חַיָּלֵי הַשּׁוֹמֵר’ אַחֲרֵיהֶם הַפּוֹעֲלִים, מְזֻיָּנִים בְּרוֹבִים וּבְמַקְלוֹת, אַחֲרֵי הַפּוֹעֲלִים הָלְכוּ בַּשּׁוּרָה עֲגָלוֹת טְעוּנוֹת צָרְכֵי אֹכֶל, חֲפָצִים שׁוֹנִים, מַעְדֵּרִים וְקִלְשׁוֹנִים. זוֹ הָיְתָה תְּמוּנָה נִשְׂגָּבָה. אִכָּרֵי יַבְנְאֵל וּבֵית-גַּן, שֶׁחָרְשׁוּ בַּשָּׂדֶה בְּעָבְרֵנוּ, בֵּרְכוּ אֶת הַמִּתְנַחֲלִים הַחֲדָשִׁים. עַל יַד הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם נֶהֱרַג יְחֶזְקֵאל נִיסָנוֹב עָמְדָה הַתַּהֲלוּכָה וְאַחַד ‘הַחַיָּלִים’ דִבֵּר עַל-דְּבַר יְחֶזְקֵאל וּמוֹתוֹ וְסִיֵּם וְאָמַר כִּי עַכְשָׁו עָלֵינוּ לִמְהֹל אֶת זֵעָתֵנוּ בְּדַם חֲבֵרֵינוּ. בַּעֲלִיָה זוֹ הָיָה לֹא רַק נִצָּחוֹן שֶׁל כִּבּוּשׁ אֲדָמָה חֲדָשָׁה, אֶלָּא גַם נִצְחוֹן הָעֲבוֹדָה הָעִבְרִית.”

וּבְמִכְתָּב שֵׁנִי:

“עָמַדְנוּ חֲבוּרָה גְדוֹלָה עַל אַדְמַת חִטִּין, יֵשׁ שָׁם מָקוֹם הַנִּקְרָא דִיר-אַ-שְׁקִיף. כַּמָּה נֶהְדָּר הַמָּקוֹם הַזֶּה! מִצַּד מִצְפֶּה הֲרֵי זֶה הָר כְּמוֹ כָּל הֶהָרִים – גָּבוֹהָ וְנִשָּׂא. אֲבָל מִצִּדּוֹ הַשֵּׁנִי, לְמוּל מִגְ’דַּל, הָהָר נִקְטָע, וְאִי אֶפְשָׁר לָלֶכֶת הָלְאָה. הוּא נִצָּב כְּמוֹ קִיר, וְהַתְּמוּנָה הַמִּתְגַּלָּה לְעֵינֶיךָ נִפְלָאָה. אַתָּה רוֹאֶה אֶת צְפָת, יָם כִּנֶּרֶת, כָּל שְׁפֵלַת גִנּוֹסַר, וּלְרַגְלֵי הָהָר – וָאדִי מַפְרִיד בֵּין שְׁנֵי הָרִים תְּלוּלִים כִּדְמוּת קִירוֹת. הַמַּרְאוֹת שֶׁנִּתְגַלּוּ לְפָנֵינוּ פָּעֲלוּ עָלֵינוּ כָּל כָּךְ שֶׁהַחִלּוֹנוּ לִרְקֹד עַל הַסּוּסוֹת בֵּין הַסְּלָעִים. ‘פֹּה הַמָּקוֹם הָרָצוּי בִּשְׁבִיל הַמּוֹשָׁבָה שֶׁלָּנוּ’, קָרָאנוּ כֻּלָנוּ פֶּה אֶחָד (אֲנִי, גִּלְעָדִי, יִגָּאֵל, פָּז, צְבִי נָדָב וְגָד). מָקוֹם כָּזֶה עָלוּל לְהַשְׁפִּיעַ הַשְׁפָעָה רַבָּה כָּל כָּךְ עַל הָאָדָם, שֶׁנִּדְמֶה לְךָ, כִּי גַם הַחַלָּשׁ בַּחַלָּשִׁים יִהְיֶה לְאַמִּיץ לֵב בְּבוֹאוֹ הֵנָּה.”

הַשְּׁאִיפָה הוֹלֶכֶת וְלוֹבְשֶׁת צוּרָה מְסֻיָּמָה יוֹתֵר. נִדְמֶה שֶׁהַדָּבָר קָרוֹב לְהִתְגַשֵּׁם.

"הָאֲסֵפָה שֶׁכָּתַבְתִּי לָךְ עָלֶיהָ הָיְתָה בַּשַׁבָּת שֶׁעָבְרָה, בִּדְבַר מְקוֹם הַמּוֹשָׁבָה, הֶחְלַטְנוּ שֶׁיִהְיֶה בְּחִטִּין אוֹ בְּתֵל-

עֲדָשִׁים. חֶלְקַת הָאֲדָמָה תִּהְיֶה בַּת 3000 דּוּנָם. הָאֲדָמָה תֵּעָבֵד בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה עַל יְדֵי הַחֲבֵרִים בְּתוֹרַת קְבוּצָה, אַחַר-כָּךְ יַעַבְדוּ כְּחַבְרֵי מוֹשָׁבָה – בְּאֹפֶן קוֹאוֹפֶּרָטִיבִי. אֶת הָעִקָּרוֹן שֶׁל עֲבוֹדָה מְשֻׁתֶּפֶת נַנְהִיג בְּכָל מִקְצוֹעוֹת הָעֲבוֹדָה. מַחֲשַׁבְתֵּנוּ הָרִאשׁוֹנָה ‘שֶׁהַנָּשִׁים תִּהְיֶינָה עוֹבְדוֹת בַּמֶּשֶׁק וְהַגְּבָרִים יַעַסְקוּ בִּשְׁמִירָה’ – חָל בָּהּ תִּקּוּן: ‘שֶׁיֵּשׁ לַעֲזֹר ‘לַשּׁוֹמֵר’ עַד כַּמָּה שֶׁיִּהְיֶה בְּכֹחָהּ שֶׁל הַמּוֹשָׁבָה’, כְּלוֹמַר, שֶׁהַדָּבָר לֹא יִגְרֹם נֵזֶק לָעֲבוֹדָה. חֶפְצֵנוּ לְהָקִים מֶשֶׁק רָחָב וּבָרִיא, שֶׁנּוּכַל לְהִתְקַיֵּם עָלָיו."

הַשּׁוֹמֵר הַהוֹלֵךְ לִיצֹר אֶת מִשְׁקוֹ הַחַקְלָאִי, אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ עוֹד מַה תִּהְיֶה צוּרָתוֹ הַמְסֻיְּמֶת שֶׁל הַמֶּשֶׁק הַזֶּה. לַחֲבֵרִים נִדְמֶה כִּי אִם “יָקִימוּ מֶשֶׁק כַּפְרִי אִינְטֶנְסִיבִי אֲשֶׁר בּוֹ יַעַבְדוּ נָשִׁים וּגְבָרִים וּלְכֻלָּם יִהְיֶה חֵלֶק בָּרֶוַח וְכֻלָּם יְקַבְּלוּ מַשְׂכֹּרֶת יְדוּעָה” הֲרֵי יָקִימוּ בָּזֶה אֶת "הַמּוֹשָׁב לְמוֹפֵת שֶׁל ‘הַשּׁוֹמֵר’ ". וְאוּלָם בְּמָסֹרֶת-הַחַיִים שֶׁל “הַשּׁוֹמֵר”, בְּגִנְזֵי נִצְחוֹנוֹתָיו וַאֲבֵדוֹתָיו הָיְתָה צְפוּנָה, לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר, צוּרַת-חַיִים נַעֲלָה יוֹתֵר מִזּוֹ שֶׁעָלְתָה בְּמַחֲשָׁבָה לִפְנֵיהֶם. וּמִשְׁפַּחַת “הַשּׁוֹמֵר” עֲתִידָה לְכוֹנֵן בִּנְיַן-חַיִּים מוּצָק וְנִשָּׂא הַרְבֵּה יוֹתֵר.

 

ח. הָרוֹעֶה    🔗

הַהִתְנַחֲלוּת בְּתֵל־עֲדָשִׁים הִתְקַדְּמָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְהַפַּעַם בְּצוּרָה אַחֶרֶת וְשׁוֹנָה בְּתַכְלִית מִזּוֹ שֶׁל מֶרְחַבְיָה. מְלֻמַּד־נִסָּיוֹן עוֹלֶה פָּז יְחִידִי אֶל בֵּין אֲרִיסֵי תֵּל־עֲדָשִׁים. בַּשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה הוּא מְקַבֵּל מִן הָאֲרִיסִים אֶת הַחֹמֶשׁ, מְפַקֵּחַ עַל הַקָּצִיר, מְסַדֵּר אֶת הַשְּׁמִירָה וּלְסוֹף הַקַּיִץ נִדְרֶשֶׁת קְבוּצָה לֹא גְדוֹלָה מֵחַבְרֵי “הַשּׁוֹמֵר” לָבוֹא, לָגֶשֶׁת לַעֲבוֹדָה.

“אֶתְמוֹל בָּאתִי לְתֵל־עֲדָשִׁים,” כּוֹתֵב פּוֹרְטוּגָלִי. “עַד כֹּה לֹא הָיִיתִי פֹּה. חַיֵּי הַחֲבֵרִים אֵינָם מְתֻקָּנִים עֲדַיִן. אַף עַל פִּי כֵן, יֵשׁ כְּבָר מָקוֹם לִישֹׁן וְגַם מָקוֹם לַפְּרָדוֹת. פֹּה נִשְׁאֲרוּ בִּנְיָנִים טוֹבִים וְיֵשׁ רַק לְתַקֵּן אוֹתָם. לְפִי שָׁעָה הַדֹּחַק גָּדוֹל, כִּי הַחֲבֵרִים גָּרִים יַחַד עִם הָאֲרִיסִים הָעַרְבִיִּים. רַק קִיר שֶׁל אֻרְוָה אֲרֻכָּה מַבְדִּיל בֵּין אֻרְוַת הַקְּבוּצָה וְהָעַרְבִים. אֶת הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ תִּמָּצֵא הַקְּבוּצָה מַתְקִינִים בְּצוּרַת חָצֵר מְיֻחֶדֶת וּגְדוּרָה מִכָּל הַצְּדָדִים.”

עוֹד חַבְרֵי “הַשּׁוֹמֵר” מְפַקְפְּקִים בִּדְבַר תֵּל־עֲדָשִׁים וּמַצַּב הַדְּבָרִים בַּגָּלִיל הוֹלֵךְ וָרָע. מִקְרֵי רֶצַח בָּאִים תְּכוּפִים בָּזֶה אַחַר זֶה, בְּ־ח' כִּסְלֵו תרע"ד נֶהֱרַג בַּרְסְקִי בְּקִרְבַת דְּגָנִיָּה, אַחֲרָיו נִרְצַח זַלְצְמַן. בְּסֶגֵ’רָה בְּלֵיל ט' כִּסְלֵו נֶהֱרַג הַשּׁוֹמֵר הַצָּעִיר יַעֲקֹב פֶלְדְּמַן.

תַּאֲוַת נָקָם מִלְּאָה אֶת לֵב הַחֲבֵרִים בִּגְלַל מִקְרֵי הָרֶצַח הַתְּכוּפִים הָאֵלֶּה, כִּי הַמֶּמְשָׁלָה לֹא עָשְׂתָה דָבָר כְּדֵי לְגַלּוֹת אֶת הָרוֹצְחִים וּלְעָנְשָׁם. עַל לֵב חַבְרֵי “הַשּׁוֹמֵר” הִכְבִּידָה הַרְגְָּשָׁה קָשָׁה, כִּי אִם לֹא יַעַמְדוּ עַל נַפְשָׁם וְלֹא יַעֲנוּ בְּיָד תַּקִּיפָה עַל מַעֲשֵׂי הָרֶצַח הָאֵלֶּה, לֹא יִהְיֶה שָׂרִיד לְכָל עֲמָלָם, כִּי שׁוּב תִּשְׁתַּלֵּט בֵּין הַשְּכֵנִים הַהַכָּרָה הַמַּחְפִּירָה, אֲשֶׁר בָּהּ נִלְחַם “הַשּׁוֹמֵר” כָּל יָמָיו, כִּי “יַלְדֵי מָוֶת” הֵם הַיְּהוּדִים.

“הַהֲרֵגוֹת הָאֵלּוּ,” כּוֹתֵב גִּלְעָדִי, “סֵעֲרוּ אֶת הַלְּבָבוֹת, וְהַחֲבֵרִים נֶחְלְקוּ בְּדֵעוֹתֵיהֶם: מֵהֶם דָּרְשׁוּ לִנְקֹם בָּרוֹצְחִים נִקְמַת דַּם אֲחֵיהֶם, וְאִם הָאֲגֻדָּה לֹא תַּעֲשֶׂה אֶת הַדָּבָר, אָמְרוּ, יַעֲשׂוּהוּ הֵם עַצְמָם. רַבִּים מִן הַחֲבֵרִים נוֹטִים אַחֲרֵי דֵעָה זוֹ, וְרַק לְאַחַר וִכּוּחִים סוֹעֲרִים עָלָה בְּיָדֵינוּ לַהֲנִיאָם מִמַּחֲשַׁבְתָּם.”

הָרוּחוֹת בַּ"שּוֹמֵר" נִסְעָרִים כָּל כָּךְ, שֶׁבְּשׁוּב שׁוֹחַט וּמַנְיָה מִקּוּשְׁטָא לֹא יָכְלוּ לְכַתְּחִלָּה לַעֲמֹד עַל מַהוּתָם שֶׁל הַדְּבָרִים וּלְהָבִין אֵת הַנַּעֲשֶׂה: הֲזֶהוּ הָאִרְגּוּן הַמְלֻכָּד אֲשֶׁר הִשְׁאִירוּ? הַחֲבוּרָה כְּאִלּוּ נִטַּל כֹּחָהּ לְהַחְלִיט דָּבָר, וּמַה שֶׁהָחְלַט – אֵין כֹּחַ לְקַיֵּם. הַאִם רָאשֵׁי “הַשּׁוֹמֵר” חַיָּבִים בַּדָּבָר אוֹ שֶׁנַּחְשׁוֹל הַמְּאֹרָעוֹת גָּרַם? בָּרוּר, כִּי יֵשׁ לֶאֱסֹף מִיָּד אֶת הַחֲבֵרִים וּלְהַשְׁקִיט אֶת הָרוּחוֹת וְלָשִׂים קֵץ לִמְבוּכַת הַתֹּהוּ. הָחְלַט לְכַנֵּס אֶת הַכֹּחוֹת וּלְרַכְּזָם בַּגָּלִיל. רַעְיוֹן הָרִכּוּז מַפְנֶה אֶת הָעֵינַיִם לְתֵל־עֲדָשִׁים, אֲשֶׁר בָּהּ נֶעֶשְׂתָה כְּבָר עֲבוֹדַת הַכְשָׁרָה. שּׁוֹחַט מֵטִיב לִרְאוֹת אֶת הֲלָךְ־רוּחָם שֶׁל חֲבֵרָיו וְהוּא מַצִּיל אֶת “הַשּׁוֹמֵר” מִמַּשְׁבֵּר קָשֶׁה, בָּרוּר הַדָּבָר: הַחַיָּלִים הַזְּקֵנִים עֲיֵפִים וִיגֵעִים וְיֵשׁ לְרַכְּזָם לְמָקוֹם אֶחָד לְמַעַן יַחֲלִיפוּ כֹּחַ וְיִתְעוֹדֶדוּ, וּמִשֶּׁיִּתְעוֹדְדוּ – יִתְלַכְּדוּ שׁוּב, וְשׁוּב יִתְנַעֲרוּ לְחַיִּים וְלַעֲבוֹדָה כְּאִישׁ אֶחָד. הַחֲבֵרִים שֶׁנִּתְּקוּ אִישׁ מֵעַל אָחִיו וְנָפוֹצוּ לְמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם, – כָּל מִשְׁמָר וּתְנָאֵי חַיָּיו, כָּל מִשְׁמָר וְאַכְזְבוֹתָיו, שָׁכְחוּ אֶת הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן שֶׁל “הַשּׁוֹמֵר”, הַסְּגֻלָּה הַגְּדוֹלָה לְהַצְלָחָה – אֶת הַמִּשְׁמָעַת.

אָמְנָם בַּקָּשַׁת דְּרָכִים חֲדָשׁוֹת חוֹבָה הִיא – עַל “הַשּׁוֹמֵר”, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמַן שֶׁהַדְּרָכִים יוֹצְאוֹת, כָּל אַחַת בְּשַׁעְתָּהּ, מִנְּקֻדָּה אַחַת, מִן הַמּוֹסָד הָעֶלְיוֹן – מֵאֲגֻדַּת “הַשּׁוֹמֵר”.

וְשׁוּב הַכֹּל מִתְרַכֵּז רִכּוּז שֶׁל מָקוֹם וְרִכּוּז שֶׁל מַחֲשָׁבָה, וּמֵאָז יִפָּרֵד “הַשּׁוֹמֵר” לִשְׁלֹשָׁה דְרָכִים רָאשִׁיּוֹת:

חִזּוּק הָעֶמְדוֹת בַּגָּלִיל, רִכּוּז הַכֹּחוֹת הַמְעֻלִּים בְּתֵל־עֲדָשִׁים וִיסוּד קְבוּצַת הָרוֹעִים.

וְאִם “הַשּׁוֹמֵר” הָיָה הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר יָצָא אֶל הָעֲרָבָה בְּלִי חָת, בְּתֹקֶף רְצוֹנוֹ כִּי בְּנֵי הָעֲרָבָה יִלְמְדוּ לְכַבֵּד אֶת הַיְּהוּדִי, הִנֵּה “הָרוֹעֶה” נוֹעַז לַעֲבֹר מִשָּׁם וָהָלְאָה וּלְהַבְקִיעַ אֶל הָעֲרָבָה פְּנִימָה.

“בַּעֲקֵב עֲבוֹדַת הָרְעִיָּה חָשַׁבְנוּ לְפַתֵּחַ אֶת עֲנַף הַצֹּאן,” מְסַפֵּר חָרִיט. “נֵצֵא בְּעִקְּבוֹת הַצֹּאן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, מֵהָר לַגַּיְא, וְעַל יְדֵי כֵן נַכִּיר לָדַעַת אֵת כָּל מוֹצָאֵי הַסְּבִיבָה וּמְבוֹאֶיהָ, אֵת כָּל פִּנּוֹת הַסֵּתֶר הָעֲשׂוּיוֹת לְשַׁמֵּשׁ מַאֲרָב, אֲבָל גַּם מַחֲבוֹא בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ. עַל יְדֵי כֵן חָשַׁבְנוּ גַם לְהַכִּיר מִקָּרוֹב אֶת הַשְּׁכֵנִים בַּסְּבִיבָה, אֶת הֲלָךְ־רוּחָם, אֶת אָרְחָם וְטִיבָם וְכֹחָם מַה גָדוֹל? נוֹעַצְנוּ בִּשְׁאֵלָה זוֹ, חֲקַרְנוּהָ לְכָל פְּרָטֶיהָ, וְאַף כִּי רָאִינוּ כִּי קָשֶׁה הַדָּבָר, הֶחְלַטְנוּ לַעֲשׂוֹתוֹ וּלְגַדֵּל עָנָף חָדָשׁ לַמֶּשֶׁק הָעִבְרִי. שְׁלֹשָׁה חֲבֵרִים קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם לִלְמֹד אֶת תּוֹרַת הָרְעִיָּה מִמְּקוֹרָהּ הָרִאשׁוֹן, – מֵאֵת הַבֶּדְוִים. לְשֵׁם זֶה הִתְקַשֵּׁר “הַשּׁוֹמֵר” עִם שֵׁבֶט הַתֻּרְכְּמֶנִים, וּבְחֹרֶף תרע”ג הִתְלַבְּשׁוּ שְׁלֹשָׁה חֲבֵרִים בְּתִלְבֹּשֶׁת בֶּדְוִית וְהָלְכוּ לִהְיוֹת רוֹעֵי צֹאן עִם הַנְּעָרִים שֶׁל הַשֵּׁבֶט הַזֶּה הַחַי בֶּהָרִים עַל הַצֹּאן. לֹא קַלָּה הָיְתָה הַמְּלָאכָה: הָרוֹעֶה טָרוּד בְּעֶדְרוֹ גַּם בַּיּוֹם גַּם בַּלַּיְלָה: הוּא הָרוֹעֶה, הוּא הַחוֹלֵב וְהוּא גַם הַשּׁוֹמֵר. הָרוֹעֶה יָשֵׁן בֵּין הַצֹּאן עַל הָאָרֶץ עָטוּף עַבָּאיָה, וַאֲרֻחָתוֹ – פִּתָּה בַּבֹּקֶר וּפִתָּה בָּעֶרֶב, לְבַד הֶחָלָב, שֶׁהוּא רַשַּׁאי לִשְּׁתּוֹת בְּעוֹנַת הַחֲלִיבָה, שֶׁהִיא, דֶּרֶךְ אַגַּב, קְצָרָה מְאֹד. מַה נֹאמַר וּמַה נְדַבֵּר – לוּלֵא הַחֶסֶד שֶׁנָּטוּ לָנוּ לִפְעָמִים בְּנוֹת הַתֻּרְכְּמֶנִים שֶׁהָיוּ מַגִּישׁוֹת לָנוּ פִּתָּה נוֹסֶפֶת עַל הַמָּנָה – הָיָה גוֹרָלֵנוּ רַע וּמַר מְאֹד."

“חַיֵּינוּ בָּאֹהָלִים הָיוּ קָשִׁים, אֲבָל הָיוּ גַם שָׁעוֹת יָפוֹת שֶׁנֶּחְרְתוּ בְּלִבֵּנוּ לְזִכָּרוֹן,” מְסַפֵּר אַחַד הָרוֹעִים, פְלַיְשֶׁר. "יְמֵי הַקָּצִיר נִרְאוּ לִי כִּימֵי חַג, אֲשֶׁר בֶּן הָעֲרָבָה חוֹגֵג בְּלֵב הַשָּׂדוֹת. בָּרֹאשׁ הוֹלְכִים הַקּוֹצְרִים, אַחֲרֵיהֶם הַמְעָרְמִים, הַמְלַקְּטִים, וְעַל כֻּלָּם הַמְאַסֵּף – הַגְּמַלִּים הַטּוֹעֲנִים אֶת הַתְּבוּאָה וְעֶדְרֵי הַצּאֹן הַמְבַעֲרִים בַּשֶָּׂדֶה הַקָּצוּר. יָפָה שִׂמְחַת הָאֲנָשִׁים בָּאֹהָלִים, לוֹקְחִים אֶת הַלֵּב הַנִּמּוּסִים וְהַמִּדּוֹת אֲשֶׁר בָּהֶם מְקַבְּלִים שׁוֹכְנֵי הָאֹהָלִים פְּנֵי זָקֵן וְנִכְבָּד הַבָּא לְבַקֵּר אֶת הַשֵּׁבֶט. בְּאַחַד הַיָּמִים, בִּהְיוֹתִי רוֹעֶה עִם הַתֻּרְכְּמֶנִים, בִּקֵּר אֶת הָאֹהָלִים שֵׁיךְ מְכֻבָּד וְקָדוֹשׁ, אֲשֶׁר עָבַר לְקַבֵּל אֶת הַתְּרוּמָה, כְּמִנְהָגוֹ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה. לִכְבוֹד הַשֵּׁיךְ הַקָּדוֹשׁ, אֲשֶׁר בָּא בְּלִוְיַת שְׁנֵי גַבָּאָיו, נֶעֶרְכוּ חֲגִיגוֹת בָּאֹהָלִים, תַּחֲרוּת מֵרוֹץ עַל סוּסִים, וּכְבָשִׂים נִטְבְּחוּ לִכְבוֹדוֹ. הַשֵּיךְ הִתְאַכְסֵן בְּאָהֳלוֹ שֶׁל הַבֶּדְוִי אֲשֶׁר אָנֹכִי רָעִיתִי אֶת עֶדְרוֹ, וְלָכֵן חַיָּב הָיִיתִי גַם אֲנִי לְהִשְׁתַּתֵּף בַּחֲגִיגוֹת הָאֵלֶּה, וַאֲדוֹנֵי הָאֹהֶל הִתְפָּאֵר בִּי לִפְנֵי הַשֵּיךְ לֵאמֹר, הִנֵּה יְהוּדִי לוֹמֵד מִמֶּנּוּ אֶת תּוֹרַת הָרְעִיָּה. הַשֵּיךְ הִטָּה חַסְדּוֹ אֵלַי וּבִשְׁעַת הָאֲרֻחָה הָיָה מוֹשִׁיב אוֹתִי עַל יַד יְמִינוֹ וּמַגִּישׁ לִי לְאוֹת כָּבוֹד כָּל נֵתַח טוֹב וְנָעִים לַחֵךְ. בְּאַחַד הָעֲרָבִים הֵאִיר הַשֵּיךְ פָּנָיו אֵלַי וְדִבֵּר עַל לִבִּי דְבָרִים טוֹבִים וְאָמַר, כִּי כָּל אֹהֶל יִתֵּן לִי עֶשֶׂר כְּבָשׂוֹת וְכִי אֲנִי כְּאַוַּת נַפְשִׁי אֶבְחַר לִי אֶת הַנַּעֲרָה הַיָּפָה בְּכָל הַשֵּבֶט אִם רַק אֶתְאַשְׂלֵם וְאֶהְיֶה כְּאֶחָד מִבְּנֵי הַשֵּבֶט. עֲנִיתִיו לֵאמֹר: ‘בָּאתִי אֲלֵיכֶם לִלְמֹד אֶת חַיֵּיכֶם וְאֶת אָרְחוֹתֵיכֶם, וְאִם דָּתְכֶם תִּמְצָא חֵן בְּעֵינַי אֶתְאַשְׂלֵם גַּם בִּלְעֲדֵי הַצּאֹן וְהַנַּעֲרָה, אֲבָל כָּל עוֹד לֹא נִפְתָּה לִבִּי אַחֲרֶיהָ לֹא אָמִיר אֶת דָּת אֲבוֹתַי, גַּם אִם יְמַלְּאוּ אֶת הָאֹהֶל הַזֶּה כֶּסֶף וְזָהָב.’ דְּבָרַי עָשׂוּ רֹשֶׁם עַל הַמְּסֻבִּים וְכֻלָּם הוֹדוּ וְאָמְרוּ, כִּי אֱמֶת בְּפִי וּ’דְבָרַי מְתוּקִים מִדְּבָשׁ'. וְהַשֵּׁיךְ הַקָּדוֹשׁ הוֹסִיף: ‘אֵין גָּדוֹל מֵאַלַּהּ, וְכַאֲשֶׁר תִּתְבּוֹנֵן אֶל חַיֵּינוּ וְאֶל דָּתֵנוּ, תִּפָּקַחְנָה עֵינֶיךָ וְרָאִיתָ כִּי אֵין מִבַּלְעֲדֵי אַלַּהּ וּנְבִיאֵנוּ מֻחַמַּד.’ וְלַאֲדוֹנֵי הָאֹהֶל אָמַר: ‘שָׁמְרֵהוּ כְּבָבַת עֵינְךָ וְלַמְּדוֹ קְרֹא וּכְתֹב, לְמַעַן יָבִין אֵת הַכָּתוּב בְּסִפְרֵי הָאִסְלָאם, אַף לַמְּדֵהוּ לַחְגֹּר חֶרֶב וְלִרְכֹּב עַל סוּס, וּלְאַלַּהּ הַגְּבוּרָה.’

כַּאֲשֶׁר בָּא צְבִי בֶּקֶר לִקְרֹא לִי לָשׁוּב, אַחֲרֵי שֶׁהֶחְלִיטוּ הָרוֹעִים לְהַגְשִׁים אֶת תָּכְנִית ‘הָרוֹעֶה’, עָרְכוּ לִכְבוֹדֵנוּ מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּבְהְיוֹתֵנוּ מְסֻבִּים בַּמִשְׁתֶּה קָם הַשֵּׁיךְ וְאָמַר אֵלַי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה: ‘בְּנִי, דַּרְכְּךָ לְשָׁלוֹם וְיָדֹעַ תֵּדַע, כִּי בְּכָל עֵת אֲשֶׁר יִמְשָׁכְךָ לִבְּךָ לָשׁוּב אֶל הָאֹהָלִים, בּוֹא וּנְקַבֶּלְךָ בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת. כִּי כְּאֶחָד מִבְּנֵי שֵׁבֶט הַתֻּרְכְּמֶן אַתָּה לָנוּ וְאָנוּ נְכוֹנִים תָּמִיד לְעֶזְרָתֶךָ’."

“רָעַבְנוּ, חָלִינוּ, סָבַלְנוּ,” מְסַפֵּר חָרִיט, "אַךְ סוֹף־סוֹף קָנִינוּ לָנוּ אֶת הַנִּסָּיוֹן הַדָּרוּשׁ, וּכְבָר יָכֹלְנוּ לַחֲשֹׁב עַל קַבָּלַת הָרְעִיָּה בַּמּוֹשָבוֹת עַל אַחֲרָיוּתֵנוּ אָנוּ. אָז יָסַדְנוּ אֶת ‘הָרוֹעֶה’.

אֵת הָעֵדֶר שֶׁל בֵּית־גַּן קִבַּלְנוּ לִרְעִיָּה בִּתְנָאִים קָשִׁים לְאֵין עֲרֹךְ. זוּג נַעֲלַיִם הָיָה אִידֵיאַל שֶׁקָּשֶׁה הָיָה לַחֲלֹם עָלָיו. זְכוּרָה לְטוֹב הָעַבָּאיָה שֶׁשִּׁמְּשָׁה לָנוּ גַם מְעִיל, גַּם מִזְרָן, גַּם שְׂמִיכָה. וְכֵן הַכַּפִיָּה, שֶׁעָמְדָה לָנוּ בַּצָּר וְהָיְתָה מַחֲסֶה מִשֶּׁמֶשׁ, מִגֶּשֶׁם וּמֵרוּחַ, וְעַל כָּל אֵלֶּה שִׁמְּשָׁה – מַגֶּבֶת. בַּלַּיְלָה אַתָּה מְקַפֵּל אֶת הַכַּפִיָּה מְרַאֲשׁוֹתֶיךָ וְיָשֵׁן שְׁנַת־יְשָׁרִים. אָמְנָם לֹא נוֹחַ בְּיוֹתֵר הָיָה בְּלֵילוֹת הַחֹרֶף הַקָּרִים, אֲבָל אֵלֶּה, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, לֹא מְרֻבִּים הֵם בְּאַרְצֵנוּ: הַחֹרֶף כִּמְעַט יָבוֹא וְחָלָף.

בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיָה הַלֵּב חָרֵד תָּמִיד לְמַרְאֵה הָעֵדֶר הַמִּתְפַּזֵּר בֵּין הֶהָרִים. גַּם בַּלֵּילוֹת, מִתּוֹךְ שֵׁנָה, יֵשׁ שֶׁנִּדְמָה לָנוּ, כִּי הִנֵּה הָעֵדֶר הוֹלֵךְ וּמִתְפַּזֵּר, עוֹבֵר אֶת הָהָר, וּמִמְּקוֹם מִשְָכָּבֵנוּ הָיִינוּ מַתְחִילִים לִקְרֹא, לְהַזְעִיק אֶת הָעֵדֶר…

בַּלֵּילוֹת, בְּדֶרֶךְ כְּלָל, הָיְתָה הַשִּׂמְחָה רַבָּה מֵאֲשֶׁר בַּיּוֹם. אֶחָד מֵחֲבֵרֵינוּ הִגְדִּיל לַעֲשׁוֹת וּמָצָא לוֹ מַחֲסֶה מִקֹּר בַּ’תַּבּוּן' (הַבִּנְיָן הַקָּטֹן, אֲשֶׁר הַתַּנּוּר הָעַרְבִי נִמְצָא בְּתוֹכוֹ, וּסְגֻלָּה מְיֻחֶדֶת לוֹ, שֶׁהוּא מָלֵא תָּמִיד עָשָׁן). אֲבָל יוֹתֵר מֵאִישׁ אֶחָד לֹא הָיָה יָכֹל לְהִתְכַּנֵּס שָׁמָּה, וְגַם הָאֶחָד הַזֶּה מֻכְרָח הָיָה לִכְרֹעַ כָּל הַלַּיְלָה עַל בִּרְכָּיו, כִּי הַקַּשׁ מְהַבְהֵב מִכָּל הַצְּדָדִים."

“בְּבֵית־גַּן,” מְסַפֵּר אַרְיֵה אַבְּרַמְסוֹן, “רָעִינוּ שְׁנֵי חֲבֵרִים, וְעִמָּנוּ חֲבֵרָה אַחַת שֶׁהָיְתָה מְכִינָה לָנוּ אֶת אֲרֻחָתֵנוּ. בִּשְׂכָרֵנוּ קִבַּלְנוּ חִטָּה, וְאַחֲרֵי שֶׁאָזְלָה הַחִטָּה, הֵחֵל הָרָעָב לְהָצִיק לָנוּ עַד בִּלְתִּי נְשׂוֹא. גַּם עַכְשָׁו מִדֵּי זָכְרִי אֶת הַדָּבָר לֹא אֵדַע אֵיךְ יָכֹלְנוּ לַעֲמֹד וּלְהִתְקַיֵּם בִּשְׁלֹשֶׁת הֶחֳדָשִׁים הָהֵם. הַרְבֵּה מֶרֶץ הוֹסִיפָה לָנוּ הַחֲבֵרָה, אֲשֶׁר נָשְׂאָה עִמָּנוּ יַחַד בְּסִבְלֵנוּ בִּגְבוּרָה מֵאֵין כָּמוֹהָ. כָּל הַחֹרֶף הָיְתָה נְעוּלָה קַבְקַבִּים וּלְבוּשָה שִׂמְלָה עֲשׂוּיָה מִוִּילוֹן. וּבְבִגְדֵי חֲמוּדוֹת אֵלֶּה הָיְתָה מִתְהַלֶּכֶת בִּמְאוֹר פָּנִים, בְּלֵב טוֹב, וְדַעְתָּהּ זְחוּחָה עָלֶיהָ; כִּמְעַט נִדְמָה, כִּי אַךְ מִתְגַּנְדֶּרֶת הִיא בְּתִלְבָּשְׁתָּהּ.”

וְרוֹעֶה אַחֵר, זָ’לוֹדִין, מְסַפֵּר:

"יְהוּדִי אֶחָד נִזְדַּמֵּן לְפָנָיו עֵדֶר עִזִּים גָּדוֹל לִקְנִיָּה וְאָנוּ לָטַשְׁנוּ עַיִן לְקַבֵּל אֶת הָעֵדֶר לִרְעִיָּה, כְּדֵי לְהִתְנַסּוֹת בְּמַרְעִית הַצֹּאן. הַיְּהוּדִי קִבֵּל אֶת תְּנָאֵינוּ, שֶׁלֹּא הָיוּ שׁוֹנִים בְּהַרְבֵּה מִתְּנָאָיו שֶׁל רוֹעֶה עַרְבִי: מִכְסַת־קֶמַח לְשֵׁם אֲפִיַּת לֶחֶם אוֹ ‘פִּתּוֹת’, חֵלֶק בֶּחָלָב וּבַוְּלָדוֹת. אָכֵן מִן הַוְּלָדוֹת קִוִּינוּ לְהָקִים אֶת הָעֵדֶר שֶׁלָּנוּ, שֶׁל ‘הָרוֹעֶה’, וּמְלֵאֵי תִּקְוָה עַל חָלָב וְעַל וְלָדוֹת עָבַרְנוּ לָגוּר אֶל מִכְלְאוֹת הַצּאֹן. מְחִיצָה קְטַנָּה הִפְרִידָה בֵּינֵינוּ וּבֵין הָעִזִּים. תַּיִשׁ מְחֻצָּף וּגְדִיָּה שׁוֹבֵבָה הָיוּ מוֹצְאִים לָהֶם שְׁעַת־רָצוֹן לָבוֹא לִרְבֹּץ עַל מִשְׁכָּבֵנוּ. הָאֱמֶת נִתְּנָה לְהֵאָמֵר, אִלּוּ הָיוּ מַצִּיעִים לְפָנֵינוּ בְּאוֹתָם הַיָּמִים בַּיִת טוֹב לָגוּר בּוֹ, לֹא הָיִינוּ מְקַבְּלִים. כָּל חֶפְצֵנוּ הָיָה לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמֵנוּ בְּאֹרַח־חַיִּים שֶׁל בֶּדְוִי.

חַבְרֵי "הָרוֹעֶה"

שֵׁרַתְנוּ לִפְנֵי הָעֵדֶר בְּכָל רמ"ח אֲבָרֵינוּ וּמְסִירוּתֵנוּ לֹא יָדְעָה גְבוּל. פְּעָמִים, אַחֲרֵי עֲבוֹדַת יוֹם תָּמִים, לֹא הָיִינוּ עוֹצְמִים עַיִן גַּם בַּלַּיְלָה, בִּזְמַן שֶׁיָּדַעְנוּ, כִּי עֵז עֲתִידָה לְהַמְלִיט. כֵּן, אֵלֶּה הָיוּ יְמֵי חַיִּים וָאֹשֶׁר!

וְאִם מְדוּרַת הַקּוֹצִים, שֶׁהָיִינוּ מַבְעִירִים לְשֵׁם בִּשּוּל הָאֲרֻחָה, מְמַלְּאָה אֶת הַמִּכְלָאָה עָשָׁן בֹּקֶר וָעֶרֶב – לֹא הָיִינוּ מַרְגִּישִׁים

בַּדָּבָר, וְרַק הָאוֹרְחִים שֶׁהָיוּ מִזְדַּמְּנִים אֵלֵינוּ הָיוּ מְעִירִים בְּעֵינַיִם דּוֹמְעוֹת, כִּי עָשָׁן בִּמְעוֹנֵנוּ, וּמְמַהֲרִים לְהִסְתַּלֵּק…"

כֵּן עָבְרָה הַשָּׁנָה הָרִאשׁוֹנָה, שְׁנַת הַכְשָׁרָה וְלִמּוּד הָרְעִיָּה. הָאֵמוּן הָלַךְ וְגָדַל, בַּמּוֹשָׁבוֹת הִכִּירוּ בְּעֶרְכּוֹ הָרַב שֶׁל הָרוֹעֶה הָעִבְרִי, וַאֲפִילוּ יַבְנְאֵל הִסְכִּימָה לָשֵׂאת וְלָתֵת עִם קְבוּצַת־הָרוֹעִים בִּדְבַר רְעִיַּת הָעֵדֶר הַגָּדוֹל שֶׁלָּהּ. בְּצִבּוּר הָעוֹבְדִים הוּחַל לָשִׂים לֵב לַעֲנַף הַמִּרְעֶה וְרַבִּים הִצִּיעוּ אֶת עַצְמָם לָ"רוֹעֶה".

בְּעֶצֶם הַזְּמָן הַזֶּה הוֹלֶכֶת גַּם הָעֲבוֹדָה בְּתֵל־עֲדָשִׁים וּמִתְקַדֶּמֶת.

“לִפְנֵי הַתְחָלַת שְׁנַת הָעֲבוֹדָה,” מְסַפֵּר פָּז, “הֵחֵלּוּ לְהַעֲבִיר לְתֵל־עֲדָשִׁים אֶת הַמֶּשֶׁק שֶׁל הַמִּשְׂרָד הָאֶרֶץ־יִשְׂרְאֵלִי, שֶׁנִּמְצָא מִזְּמַן קְבוּצַת הַכִּבּוּשׁ בְּמֶרְחַבְיָה, וְגַם אֶת הַצְּרִיפִים שֶׁהָיוּ שָׁם. הוֹדַעְנוּ לָאֲרִיסִים כִּי הַשָּׁנָה שׁוּב לֹא נַחְכִּיר לָהֶם אֶת הָאֲדָמָה. הַחִלּוֹנוּ לְטַפֵּל בְּתִקּוּן הַבָּתִּים. טִיַּחְנוּ אֶת הַבִּנְיָנִים שֶׁהָיוּ שָׁם, קָבַעְנוּ חַלּוֹנוֹת, מִרְצָפוֹת, הִתְקַנּוּ מַדְרֵכָה כְּדֵי שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לַעֲבֹר בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים מִבַּיִת לְבַיִת, כִּי בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים אַתָּה שׁוֹקֵעַ בְּתֵל־עֲדָשִׁים בַּבֹּץ עַד הַבִּרְכָּיִם. חָלוּ הַרְבֵּה. עֶזְרָה מֵדִיצִינִית לֹא הָיְתָה בַּמָּקוֹם. כַּאֲשֶׁר חָלָה יֶלֶד הָיוּ מְטַלְטְלִים אוֹתוֹ לְנַצֶּרֶת, אֶל הָרוֹפֵא הָעַרְבִי, וְזֶה לֹא הָיָה מֻפְלָג בְּיוֹתֵר בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה.”

לְבִנְיַן הַחַיִּים הַחֲדָשִׁים הָאֵלֶּה נִגַּשׁ “הַשּׁוֹמֵר” בְּמֶרֶץ רַב, אֲבָל עֲדַיִן לֹא הָיְתָה לְפָנָיו תָּכְנִית מְסֻיֶּמֶת אֵיךְ לְזַוֵּג אֶת הַמֶּשֶׁק הַחַקְלָאִי עִם מֶשֶׁק הַשְּׁמִירָה. זוֹ הָיְתָה שֶׁעַת מַעֲבָר קָשָׁה, רַבַּת לְבָטִים וּתְהִיּוֹת. הַמִּשְׁפָּחָה, שֶׁהָיְתָה לְמוּדָה בְּטִלְטוּלֵי דֶרֶךְ וְחַיֵּי שָׁעָה, עָבְרָה פִּתְאֹם לְחַיִּים קְבוּעִים; הַמִּטְבָּח הַקָּטֹן וּמֶשֶׁק הַבַּיִת הָאַרְעִי, שֶׁנִּגְרַר אַחֲרֵי הַשּׁוֹמֵר הַנּוֹדֵד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, הָעֳמַד פִּתְאֹם בְּחָצֵר גְּדוּרָה וְעוֹמֶדֶת. הַשּׁוֹמֵר וְאִשְׁתּוֹ וִיְלָדָיו, שְׁכוּנֵי אֹהָלִים, עָבְרוּ פִּתְאֹם אֶל בֵּית־אָבֶן!

הָאִשָּה שֶׁהָיְתָה כְּלוּאָה כָּל הַיָּמִים בָּאֹהֶל הַצַּר וְנִטְרֶדֶת בְּטִרְדוֹתָיו, הִרְגִּישָׁה, כִּי הִנֵּה בָּאָה הַשָּׁעָה אֲשֶׁר בָּהּ תִּשְׁאַף גַּם הִיא רוּחַ וּתְשַׁתֵּף יָדָהּ בְּבִנְיַן הַמֶּשֶׁק. אֲבָל צוּרַת הַחַיִּים אֲשֶׁר תְּשַׁחְרֵר בְּבַת־אַחַת אֶת הָאִשָּׁה מִכִּלְאָהּ הַצַּר – טֶרֶם נִמְצָאָה.

הַמִּשְׁפָּחוֹת אָכְלוּ בְּמִטְבְּחֵיהֶן כָּל אַחַת לְבָד, וּבַמִּטְבָּח הַכְּלָלִי אָכְלוּ הָרַוָּקִים. פִּקָּחוֹן מְשֻׁתָּף עַל הַיְלָדִים עוֹד טֶרֶם הָיָה, וְכָל אִשָּׁה הָיְתָה מְטַפֶּלֶת בִּילָדֶיהָ לְבַדָּהּ וְשׁוֹפֶתֶת אֶת סִירָהּ לָהּ וּלְבֵיתָהּ. לְחָמֵשׁ מִשְׁפָּחוֹת כְּבָר הָיוּ יְלָדִים בְּנֵי גִיל הַגַּן וְגַם שְׁאֵלַת הַחִנּוּךְ דָּרְשָׁה פִּתְרוֹן.

וְעוֹד הַלֵּב חָרֵד וְתוֹהֶה: זוֹ תֵּל־עֲדָשִׁים מַה דִינָהּ, הַאֻמְנָם שַׁעַר אַחֲרוֹן הוּא אֶל “הַמְּנוּחָה וְהַנַּחֲלָה”, וְנִסְתַּם הֶחָזוֹן?

וּבַעֲמֹד הַחֲבֵרִים עַל מִטַּלְטְלֵיהֶם אֲשֶׁר אֻסְּפוּ מִכָּל פִּנּוֹת הָאָרֶץ אֶל מוּל חוֹמַת הֶחָצֶר שֶׁל תֵּל־עֲדָשִׁים, וּמַעֲמָסָה שֶׁל זִכְרוֹנוֹת עַל לִבָּם, וְשֶׁבַע שְׁנוֹת מִלְחָמָה מֵאֲחוֹרֵיהֶם, וַאֲבֵדוֹת רַבּוֹת וְנִצְחוֹנוֹת, תִּקְווֹת וְאַכְזָבוֹת – הִבִּיטוּ מִשְׁתָּאִים אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: הַאֻמְנָם שָׁלְמָה הַמְּלָאכָה, וְהֶחָצֶר הַזֹּאת הִיא חֲצַר הַמַּטָּרָה?

וּבֶאֱמֹר יִשְׂרָאֵל גִּלְעָדִי, אִישׁ הַפְּעָלִים, בְּעֶצֶם הָרְגָעִים הָרִאשׁוֹנִים: “חֲבֵרִים, לֹא לְהִשְׁתַּקֵּעַ בָּאנוּ הֵנָּה, שְׁבוּעָה נִשְׁבַּעְנוּ לִפְנֵי שֶׁבַע שָׁנִים לִסְלֹל דֶּרֶךְ לִפְנֵי הָעָם” – נִדְמָה לְכֻלָּם, כִּי מִלִּבָּם הוֹצִיא אֶת הַדְּבָרִים.

מִתּוֹךְ סָפֵק וּתְסִיסָה מַתְחִילִים חַבְרֵי “הַשּׁוֹמֵר” בְּתֵל־עֲדָשִׁים לְפָרֵק אֶת אָהֳלָם וְלִירוֹת אֶבֶן־פִּנָּה לַמְּצוּדָה שֶׁל “הַשּׁוֹמֵר” – עוֹבֵד־הָאֲדָמָה.

עוֹד לֹא נָכוֹן הַבִּנְיָן, טֶרֶם נִקְבְּעוּ חַלּוֹנוֹת, טֶרֶם הֻצְּבוּ הַדְּלָתוֹת – וְהַמִּלְחָמָה פָּרְצָה. חוּשׁוֹ הַנֶּאֱמָן שֶׁל “הַשּׁוֹמֵר”, לִמּוּד מַעֲרָכָה, עָמַד לוֹ לִיצוֹר מְקוֹם־מִקְלָט לְכֹחוֹתָיו בְּעוֹד מוֹעֵד.

 

ט. הַמִּלְחָמָה    🔗

בְּחֹדֶשׁ אָב תרע"ד פָּרְצָה הַמִּלְחָמָה וְעִמָּהּ בָּא הַהֶסְגֵּר, אֲשֶׁר שָׂם מָצוֹר עַל הַיִּשּׁוּב הַקָּטֹן וּקְרָעוֹ מֵעַל הַגּוֹלָה וּמֵעַל הָעוֹלָם. פִּתְאֹם שָׁבַת הַכֹּל, דָּמַם תַּחְתָּיו, וְרֶגֶשׁ שֶׁל בְּדִידוּת תָּקַף אֶת הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי. מֵעַתָּה נִמְסַר גּוֹרָלוֹ בִּידֵי הַשִּׁלְטוֹן הַצְּבָאִי הָרוֹדֶה בְּעָרִיצוּת לְלֹא כָּל בִּקֹּרֶת. שָׁמְמוּ הָרְחוֹבוֹת וְהַדְּרָכִים, אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא. הַיִּשּׁוּב, אֲשֶׁר עָבַד וְיָצַר וְקָרָא לַגּוֹלָה לְהִשְׁתַּתֵּף בַּעֲבוֹדַת בִּנְיַן הַמּוֹלֶדֶת, הִרְגִּישׁ פִּתְאֹם, כִּי כֹּחוֹתָיו הוֹלְכִים וְדַלִּים, מְקוֹרוֹתָיו חָרְבוּ וְרַבִּים הַיּוֹצְאִים אֶת הָאָרֶץ.

הַשִּׁלְטוֹן הַצְּבָאִי הַתֻּרְכִּי אֲשֶׁר שָׁאַף לְבַצֵּר אֶת הֶחָזִית הַדְּרוֹמִית מוּל מִצְרַיִם חוֹשֵׁד בָּעַרְבִים, חוֹשֵׁד בַּצִּיּוֹנִים, – בַּנְּתִינִים הַזָּרִים, פֶּן יִבְגְּדוּ בַּמּוֹלֶדֶת הָעוֹתוֹמָנִית.

בַּהָא אַ־דִּין, שְׁלִיחוֹ שֶׁל גֶּ’מַל־פֶּחָה, רוֹדֵף אֶת הַצִּיּוֹנִים בְּחָשְׁדוֹ בָּהֶם כִּי הֵם עֲתִידִים לָבוֹא בְּמַשָּׂא וּמַתָּן עִם הָאַנְגְּלִים.

“הַמֶּמְשָׁלָה אָסְפָה אֶת הַמֻּכְתָּרִים שֶׁל מוֹשְׁבוֹת הַיְּהוּדִים וְדָרְשָׁה מֵהֶם אֶת הַנֶּשֶׁק,” מְסַפֵּר צְבִי נִיסָנוֹב, אֲשֶׁר בַּיָּמִים הָהֵם כְּבָר שֻׁחְרַר מִבֵּית הַסֹּהַר בְּעַכּוֹ וּמֻכֵּה שַׁחֶפֶת בָּא לְהִתְרַפֵּא בֵּין חֲבֵרָיו הַשּׁוֹמְרִים בְּרִאשׁוֹן־לְצִיוֹן. "הַמֻּכְתָּרִים נִבְהֲלוּ וְהִתְחִילוּ לִמְסֹר אֶת נִשְׁקָם. אָנוּ, הַשּׁוֹמְרִים, הִתְנַגָּדְנוּ בְּכָל תֹּקֶף לְדַרְכֵי ‘פּוֹלִיטִיקָה’ שֶׁכָּזֹאת. רִאשׁוֹן־לְצִיוֹן מָסְרָה אֶת מְעַט הַנֶּשֶׁק שֶׁהָיָה בַּמּוֹשָׁבָה וְדָרְשָׁה מֵאִתָּנוּ כִּי נִמְסֹר גַּם אָנוּ אֶת שֶׁלָּנוּ. לֹא הִסְכַּמְנוּ. הַקּוֹמֶנְדַּנְט שֶׁל יָפוֹ, חֲסַן־בֶּךּ, קָרָא לַמֻּכְתָּרִים וְהוֹדִיעַ לָהֶם, כִּי אִם לֹא יָבִיאוּ אֶת כָּל הַנֶּשֶׁק יִתְחַיְּבוּ כֻּלָּם מַלְקוֹת. מֵרֹב פַּחַד הִלְשִׁין אֶחָד פְּלוֹנִי עַל מַנְיָה שׁוֹחַט, בְּאָמְרוֹ כִּי הִיא יוֹדַעַת אֶת מְקוֹם הַנֶּשֶׁק שֶׁל חֲבֵרֶיהָ. הוּא דִמָּה כִּי הַחֲבֵרִים לֹא יוּכְלוּ לִרְאוֹת בְּמַאֲסָרָהּ שֶׁל מַנְיָה וְיִמְסְרוּ אֶת הַנֶּשֶׁק מִיָּד. וְאַף אָמְנָם אָסְרוּ אֶת מַנְיָה, אֲבָל הַחֶשְׁבּוֹן הָיָה חֶשֶׁבּוֹן טָעוּת.

הָאֶחָד שֶׁבָּא מִיָּפוֹ לְהַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ כִּי נָשִׁיב אֶת הָרוֹבִים, הִפְחִידָנוּ גַם הוּא עַל גּוֹרָלָהּ שֶׁל מַנְיָה. אֲנִי הוֹדַעְתִּי לַחֲבֵרִים, כִּי אִם יָעֵז לָבוֹא אֵלַי בְּהַצָּעָה כָּזֹאת אֶעֱשֶׂה בּוֹ כָּלָה בְּעֶצֶם יָדִי. וּבִהְיוֹתִי חוֹלֶה אָסַפְתִּי אֶת הַנֶּשֶׁק שֶׁלָּנוּ, אֲרַזְתִּיו וְהֶעֱבַרְתִּיו לְתֵל־עֲדָשִׁים."

הִנֵּה כִּי כֵן הוֹלֵךְ “הַשּׁוֹמֵר” וְנָסוֹג מֵעֶמְדוֹתָיו אֶל נְקֻדּוֹת־הַמִּקְלָט אֲשֶׁר לוֹ, אֶל קְבוּצוֹת תֵּל־עֲדָשִׁים וְכַרְכּוּר, הַנִּמְצֵאת בִּמְבוֹא וָאדִי־עָארָה בַּדֶּרֶךְ הַמּוֹלִיכָה מִיהוּדָה לַגָּלִיל.

נַחְשׁוֹל מַאֲסָרִים שׁוֹטֵף עוֹבֵר אֶת הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי. כָּל מַנְהִיג וּבַעַל בְּעַמָּיו שֻלַּח “לַגּוֹלָה”. מַנְיָה נֶאֶסְרָה, שׁוֹחַט גַּם הוּא נֶאֱסַר וְהָגְלָה יַחַד עִם חַנְקִין.

“בִּזְמַן הַחֲקִירוֹת וְהַדְּרִישׁוֹת בִּדְבַר הַצִּיּוֹנוּת וְהַצִּיּוֹנִים בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הֻזְמַנּוּ שְׁנֵינוּ לְלִשְׁכַּת הַחוֹקֵר,” כּוֹתְבִים בֶּן־גּוּרְיוֹן וּבֶן צְבִי בְּתַזְכִּירָם לַשּׁוֹפֵט בְּרַנְדַּיְס. “בִּשְׁעַת הַחֲקִירָה לֹא הִכְחַשְׁנוּ כִּי אֲנַחְנוּ צִיּוֹנִים וְנִמְנִים עַל מִפְלֶגֶת ‘פּוֹעֲלֵי־צִיּוֹן’. בַּחֲקִירָתוֹ רָצָה הַחוֹקֵר לִמְצֹא קֶשֶׁר הִסְתַּדְּרוּתִי בֵּין ‘פּוֹעֲלֵי־צִיּוֹן’ וּבֵין אֲגֻדַּת ‘הַשּׁוֹמֵר’. – עַל יְסוֹד הַרְצָאָתוֹ שֶׁל הַחוֹקֵר הוֹצִיא גֶ’מַל-פֶּחָה אֶת גְּזַר דִּינֵנוּ לְגָרְשֵׁנוּ מִגְּבוּלוֹת תֻּרְכִּיָּה.”

בְּח' נוֹבֶמְבֶּר 1914 נֶאֶסְרָה מַנְיָה שׁוֹחַט וְהוּבְאָה אֶל בַּהָא־אַ־דִּין. הוּא נִכְנַס עִמָּהּ בְּשִׂיחָה אֲרֻכָּה, בְּחֶפְצוֹ לְהַצִּיל מִפִּיהָ אֵיפֹה הֶחְבִּיאָה אֶת הַנֶּשֶׁק. לְבַסּוֹף שָׁלַח רֶסֶן מֵעַל פִּיו וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עַל הַצִּיּוֹנִים בְּלָשׁוֹן מַעֲלִיבָה מְאֹד. אָז דָּרְשָׁה מִמֶּנּוּ מַנְיָה כִּי יַעֲצֹר בִּלְשׁוֹנוֹ, כִּי גַם הִיא צִיּוֹנִית. הַשִּׂיחָה נִסְתַּיְּמָה בִּמְרִיבָה חֲרִיפָה וּבְשִׂנְאָה גְלוּיָה.

בְּסוֹף מֶרְץ 1915, אַחֲרֵי שִׁבְתָּהּ בַּמַּאֲסָר חֲצִי שָׁנָה, בָּאָה פְּקֻדָּה לִשְׁלֹחַ אוֹתָהּ לְדַמֶּשֶׂק לְמִשְׁפַּט הַצָּבָא. אֶת שׁוֹחַט הִגְלוּ בְּחֶזְקַת אֶחָד מֵ"עַמּוּדֵי הַצִּיּוֹנוּת" לְסִיוָאס (אֲנָטוֹלְיָה) יַחַד עִם יְהוֹשֻׁעַ חַנְקִין – “לְכָל יְמֵי חַיֵּיהֶם”.

יִשּׁוּבִים שְׁלֵמִים נֶעֱקָרִים מִמְּקוֹמָם, מוּנָדִים מִגּוֹלָה לְגוֹלָה בִּפְקֻדָּת הַשִּׁלְטוֹן הַצְּבָאִי, וְכָל אֲשֶׁר נִבְנָה וְהוּקַם בַּעֲמַל לֹא־אֱנוֹשׁ עוֹמֵד לְהִתְעַרְעֵר. פַּעַם בְּפַעַם מַכְרִיז הַשִּׁלְטוֹן עַל גִּיּוּסִים לְצָרְכֵי הַצָּבָא. בִּימֵי מְבוּכָה וּמְבוּקָה אֵלֶּה אֵין שִׁלְטוֹן בַּמַּעֲשִׂים וְהַדְּבָרִים יְגֵעִים. עֲבוֹדַת בִּנְיַן הַמֶּשֶׁק בְּתֵל־עֲדָשִׁים הָיְתָה קָשָׁה לְאֵין עֲרֹךְ.

פָּז מְסַפֵּר:

“הַמֶּמְשָׁלָה הִתְחִילָה לְגַיֵּס אֲנָשִׁים לַצָּבָא בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל, חוּץ מֵאֵלֶּה הָרְשׁוּמִים בְּחֵיל־הַמִּלּוּאִים שֶׁהָיוּ זַכָּאִים לִפְדּוֹת אֶת עַצְמָם בְּכֶסֶף, כְּאַרְבָּעִים וְאַרְבַּע לִירוֹת תֻּרְכִּיּוֹת. הַמַּצָּב בָּאָרֶץ בְּרֵאשִׁית הַמִּלְחָמָה הָיָה חָמוּר מְאֹד, מֵאֵין מוֹצָא לַכֶּסֶף. הַכֹּל הִרְגִּישׁוּ כִּי הַמִּלְחָמָה לֹא לְחֹדֶשׁ הִיא, וְכֶסֶף מִחוּץ־לָאָרֶץ יִהְיֶה מִן הַנִּמְנָע לְקַבֵּל. נִפְסְקוּ הַקְּרֵדִיטִים, הַבַּנְקִים לֹא הוֹצִיאוּ כֶּסֶף מְזֻמָּן. וְהַגִּיּוּס נָטוּי עַל הַכֹּל: עַל הָאָדָם, עַל הַבְּהֵמָה, עַל הַזְּרָעִים – חֲלִיפוֹת. יֵשׁ אֲשֶׁר יִדְחוּ פִּתְאֹם אֶת גִּיּוּס הָאָדָם וּבִמְהוּמַת חִפָּזוֹן יְשׁוֹטְטוּ לְגַיֵּס אֶת הַבְּהֵמָה. מִתֵּל־עֲדָשִׁים וּמֶרְחַבִיָה לֻקְּחוּ שְׁלֹשִׁים וְּשְׁתַּיִם בְּהֵמוֹת, וְשָׁבְתָה עֲבוֹדַת הַשָּׂדֶה. הִנֵּה נִזְדַּמֵּן קָצִין לְתֵל־עֲדָשִׁים, רָאָה אֶת הַסּוּסוֹת הַנָּאוֹת וְצִוָּה מִיָּד לְקַחְתָּן. בְּרֹב עָמָל עָלָה בְּיָדֵנוּ לְהַצִּילָן.”

וְהָאָדָם וְהַבְּהֵמָה מִסְתַּתְּרִים בַּגֵּאָיוֹת וּבֵין מַחֲבוֹאֵי הֶהָרִים, לִמְצֹא מִפְלָט מִיַּד הָרָשׁוּת הַשְּׁלוֹחָה אַחֲרֵיהֶם. וְאָסַף “הָרוֹעֶה” אֶת עֶדְרוֹ מִן הַשָּׂדֶה. “כִּי גָדוֹל הָעֵדֶר יוֹתֵר מִכְּדֵי לְהִסְתַּתֵּר עִמּוֹ יָחַד. וְאַף כִּי הָיִינוּ מַחְבִּיאִים עֲשָׂרוֹת חֲבֵרִים מֵעֵינֵי הַזַּ’נְדַּרְמִים הַתֻּרְכִּים – לְהַחְבִּיא אֶת עַצְמֵנוּ לֹא יָכֹלְנוּ. וְשׁוּב לֹא יָכֹלְנוּ לַחֲשֹׁב עַל קַבָּלַת עֲדָרִים לִרְעִיָּה. וְאִם כִּי נִחַמְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ בְּתִקְוָה, כִּי אַךְ הַפְסָקָה לִזְמָן הִיא, יָדֹעַ יָדַעְנוּ כִּי הַמִּפְעָל הַצָּעִיר אֲשֶׁר הֲקִימוֹנוּ בְּעָמָל רַב כָּל כָּךְ עוֹמֵד לְהִתְעַרְעֵר,” מְסַפֵּר חָרִיט.

“גַּם הַשְּׁמִירָה קִבְּלָה דְמוּת אַחֶרֶת לְגַמְרֵי,” מְסַפֵּר יִגָּאֵל. "בָּאָרֶץ נָדְדוּ פְּלֻגּוֹת הַבּוֹרְחִים מֵהַצָּבָא. הַמֶּמְשָׁלָה הֶחֱרִימָה אֶת הַתְּבוּאָה אֲשֶׁר מָצְאָה, וְהַתּוֹשָׁבִים הָעַרְבִים נָפוֹצוּ לְמֵאוֹת בַּשָּׂדוֹת וְכִלְכְּלוּ נַפְשָׁם בְּיֶרֶק עֵשֶׂב. עַל הַשּׁוֹמֵר הָיָה לְהִלָּחֵם כָּל הַיָּמִים בְּמַחֲנוֹת הָרְעֵבִים, שֶׁפְּעָמִים הָיוּ גַם מְזֻיָּנִים בְּנֶשֶׁק חָדָשׁ. הַפָרָאר³ הָיוּ עוֹלִים בְּהָמוֹן, פּוֹשְׁטִים בַּשְָּׂדוֹת, וַאֲנַחְנוּ לֹא יָכֹלְנוּ לַעֲמֹד בִּפְנֵיהֶם. עָלוּ גַם שְׁבָטִים פְּרוּעִים מִן הַמִּזְרָח, וְגַם בָּהֶם הָיִינוּ חַיָּבִים לִנְהֹג זְהִירוּת. הַחֲשָׁדִים אֲשֶׁר הֵטִיל הַשִּׁלְטוֹן הַתֻּרְכִּי בַּצִּיּוֹנִים הוֹסִיפוּ רַעַל בְּכוֹס הַמְּרוֹרִים. גְּזֵרָה רָדְפָה גְזֵרָה, וְאֵין לְךָ יוֹם שֶׁאֵין קִלְלָתוֹ מְרֻבָּה מִשֶּׁל חֲבֵרוֹ. עֲבוֹדַת הַשְּׁמִירָה לָקְתָה הַרְבֵּה, כִּי מָה עֵרֶךְ לִתְבוּאָה אוֹ לִירָקוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁהַיִּשּׁוּב כֻּלּוֹ, הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכוּשׁ, נְתוּנִים בְּסַכָּנָה.

בִּימֵי מְבוּכָה אֵלֶּה יוֹצֵא הַשּׁוֹמֵר לַעֲבוֹדָתוֹ: א) לְבַצֵּר אֶת הַנְּקֻדּוֹת הָעִבְרִיּוֹת, עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא. ב) לִלְמֹד וְלַחֲקֹר אֶת הֲלָךְ־הָרוּחַ בַּיִּשּׁוּב הָעַרְבִי.

וְיִשְׂרָאֵל גִּלְעָדִי יוֹצֵא לַדֶּרֶךְ, הוּא מַגִּיעַ עַד הַגָּלִיל הָעֶלִיוֹן, מִתְבּוֹנֵן אֶל עֵמֶק הַחוּלָה הַגָּדוֹל וְאֶל אַדְמָתוֹ הַבְּרוּכָה, הָעֲשִׁירָה בְּמָיִם. שָׁם נִצְנֵץ בְּמֹחוֹ הָרַעְיוֹן עַל הִתְיַשְּׁבוּת אִינְטֶנְסִיבִית גְּדוֹלָה בָּעֵמֶק הַזֶּה.

הַוִּכּוּחַ בֵּין חַבְרֵי “הַשּׁוֹמֵר” עַל דְּבַר תֵּל־עֲדָשִׁים מַגִּיעַ אָז לְרוּם פִּסְגָּתוֹ. רֹב הַחֲבֵרִים סְבוּרִים, כִּי בִּימֵי מְבוּכָה אֵלֶּה אֵין לִדְחוֹת אֶת בִּסּוּס מִשְׁקוֹ שֶׁל “הַשּׁוֹמֵר”. הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְהַחְלִיט כִּי תֵּל־עֲדָשִׁים הוּא “מוֹשַׁב הַשּׁוֹמְרִים”, וְעַל הַחֲבֵרִים לָגֶשֶׁת בִּמְלוֹא כֹּחָם לְבִנְיָנוֹ. וְאוּלָם יִשְׂרָאֵל גִּלְעָדִי עוֹמֵד עַל דַּעְתּוֹ וְטוֹעֵן וּמוֹכִיחַ, כִּי גַם בְּיָמִים אֵלֶּה עַל “הַשּׁוֹמֵר” לְמַלֵּא אֶת הַתַּפְקִיד אֲשֶׁר קִבֵּל עַל עַצְמוֹ – לִהְיוֹת חֲלוּץ הַהִתְנַחֲלוּת. שָׁם, בַּגָּלִיל הָעֶלִיוֹן, יֵשׁ מֶרְחֲבֵי אֲדָמָה בְּרוּכִים וְהָרִים נִשָּׂאִים, מִרְעֶה לַצֹּאן, וַעֲרָבָה גְדוֹלָה, הַמְחַכָּה לְיָדוֹ הָאַמִּיצָה שֶׁל הַשּׁוֹמֵר.

בָּאֲסֵפָה בְּיַבְנְאֵל מִתְנַגְּשׁוֹת שְׁתֵּי הַדֵּעוֹת, אֵינָן יְכֹלוֹת לְהִתְפַּשֵּׁר, וּקְבוּצַת גִּלְעָדִי יוֹצֵאת מִתֵּל־עֲדָשִׁים וְשָׁבָה לִנְדוּדֶיהָ, לְפַנּוֹת דֶּרֶךְ לִפְנֵי מִתְנַחֲלִים חֲדָשִׁים מִיִּשְׂרָאֵל.

קְבוּצָה זוֹ עָבְרָה לָגוּר בְּמֶסְחָה, שָׁם שָׁמְרָה, הִכְשִׁירָה גִנּוֹת־יָרָק, נָשְׂאָה עָמָל וָסֵבֶל, בְּחַכּוֹתָהּ לַיּוֹם אֲשֶׁר בּו תֵּצֵא לַפֹּעַל תָּכְנִית הַהִתְיַשְּׁבוּת בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן. אָמְנָם יק"א הֶחְלִיטָה לְהִמָּנַע מִכָּל מִפְעָל חָדָשׁ בִּזְמַן הַמִּלְחָמָה, אֲבָל פְּקִיד הַיק"א בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן בַּיָּמִים הָהֵם, ח. קַלְוָרִיסְקִי, בִּקֵּשׁ גַּם הוּא דְרָכִים כֵּיצַד לְהַחֲיוֹת אֶת הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן. בְּקַלְוָרִיסְקִי מָצָא גִלְעָדִי סַעַד נֶאֱמָן לְתָכְנִיתוֹ. הַתָּכְנִית הָיְתָה לְהָקִים בְּבַת־אַחַת אַרְבָּעָה יִשּׁוּבִים עַל אַדְמַת יק"א בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן: בְּחַמַרָה, מַחֲנַיִם, נִגְ’מֶת־אַ־צֻּבְּח וְתַלְחַה. אֲבַל הֻסְכַּם לְהַתְחִיל בִּשְׁתֵּי נְקֻדּוֹת: בְּחַמַרַה וּבְתַלְחַה, אוֹ בְּטַיּוּן.

קָשֶׁה הָיָה לְבַצֵּעַ מִפְעָל שֶׁל הִתְיַשְּׁבוּת בַּיָּמִים הָהֵם. אֶת הַתַּקְצִיב הִבְטִיחוּ שְׁלֹשָׁה מוֹסָדוֹת: הַיק"א, הַקפא"י וְהַמִּשְׂרָד הָאֶרֶץ־יִשְׂרְאֵלִי, וּלְאַחַר שֶׁבִּפְקֻדַּת קַלְוָרִיסְקִי נִתְפַּנּוּ בָּתִּים אֲחָדִים בִּמְטֻלָּה לְדִירָה – נִתְּנָה הָאֶפְשָׁרוּת לַעֲלוֹת לַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן בִּשְׁנַת תרע"ז.

“הַמּוֹשָׁבוֹת הַמְּעַטּוֹת בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן הָיוּ הוֹלְכוֹת וּמִתְנַוְּנוֹת,” מְסַפֵּר הַדִּין־וְחֶשְׁבּוֹן שֶׁל הַקפא"י, "הַגָּלִיל צִפָּה לִתְקוּמָה עַל יְדֵי הַמֶּשֶׁק הַקִּבּוּצִי. אָז נוֹסְדוּ בְּעֶזְרָתֵנוּ אַרְבַּעַת הַמְּשָׁקִים בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן בְּסֵדֶר זֶה:

“חַמַרַה וְאַיֶּלֶת־הַשַּׁחַר בְּסוֹף שְׁנַת 1916. בִּשְׁנַת 1917 – מִשְׁקֵי תֵּל־חַי וּמַחֲנָיִם. בַּמְּשָׁקִים הָאֵלֶּה הִשְׁקַעְנוּ: בְּחַמַרַה 3000 פְרַנְק זָהָב, בְּאַיֶּלֶת־הַשַּׁחַר 10.000, בְּתֵל־חַי 2000, וּבְמַחֲנָיִם 88.000 פְרַנְק זָהָב.”

“קְבוּצַת גִּלְעָדִי” הָלְכָה לִמְטֻלָּה (עַל מְנָת לַעֲבֹד אֶת אַדְמַת חַמַרַה) וּקְבוּצַת “הָרוֹעֶה”, שֶׁגַּם הִיא נִתְרַכְּזָה מִסָּבִיב לְגִלְעָדִי, עָלְתָה לְתַלְחַה.

כִּי “הָרוֹעֶה”, לְאַחַר שֶׁנִּתְפַּזֵּר בְּעַל כָּרְחוֹ בְּרֵאשִׁית הַמִּלְחָמָה, הִתְרַכֵּז בְּתֵל־עֲדָשִׁים, וּבַעֲזֹב קְבוּצַת גִּלְעָדִי אֶת תֵּל־עֲדָשִׁים נִמְשְׁכוּ גַם הָרוֹעִים אַחֲרֵיהֶם, כִּי רָאוּ אֶת עַצְמָם קְרוֹבִים יוֹתֵר בְּרוּחָם לִקְבוּצָה זוֹ. כַּאֲשֶׁר נוֹדַע כִּי הַהִתְיַשְּׁבוּת בִּמְטֻלָּה קְרוֹבָה לְהִתְגַּשֵּׁם, הָיְתָה גַם דַּעְתּוֹ שֶׁל גִּלְעָדִי נוֹטָה לְכָךְ, שֶׁהָרוֹעִים יַעֲלוּ לְתַלְחַה וִיְגַדְּלוּ בֵּינָתַיִם יְרָקוֹת בְּבִקְעַת־הַטַּיּוּן הַקְּטַנָּה.

“אָמְנָם מַטְרָתֵנוּ לֹא הָיְתָה גִדּוּל יְרָקוֹת,” מְסַפֵּר זָ’לוֹדִין, “אוֹתָנוּ מָשְׁכָה הַסְּבִיבָה הַפְּרוּעָּה שֶׁבְּרֻבָּהּ לֹא הָיְתָה מְיֻשֶּׁבֶת; מָשְׁכוּ אוֹתָנוּ הֶהָרִים הַטּוֹבִים לְמִרְעֶה. תָּלִינוּ גַם הַרְבֵּה תִּקְווֹת בַּחֲבֵרֵינוּ שֶׁעָלוּ לִמְטֻלָּה, בְּהַאֲמִינֵנוּ כִּי עַל יָדָם נֵעָזֵר, וְחָשַׁבְנוּ לִרְכֹּשׁ בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן גַּם עֵדֶר צֹאן.”

“הַדֶּרֶךְ מִמֶּסְחָה עַד מְטֻלָּה בַּעֲגָלָה עִם שְׁנֵי יְלָדִים קְטַנִּים נִמְשְׁכָה הַרְבֵּה זְמָן וְהָיְתָה מְיַגַּעַת מְאֹד,” מְסַפֶּרֶת כֵּילָה גִלְעָדִי, “אֲבָל יָפְיָהּ שֶׁל הָאָרֶץ נָסַךְ עָלֵינוּ קֶסֶם, אַף גַּם הָיְתָה הַרְגָּשָׁה, כִּי זוֹהִי תַּחֲנַת הַנְּדוּדִים הָאַחֲרוֹנָה.”

רַק מְעַטִּים נִשְׁאֲרוּ עוֹד מֵ"אֲבוֹת הַשּׁוֹמֵר" וּבְכֻלָּם הָיְתָה נִכֶּרֶת עֲיֵפוּת וּתְשׁוּקָה לַעֲזֹב אֶת חַיֵּי־הַנְּדוּדִים וּלְהֵאָחֵז בַּאֲדָמָה. וִיחֶזְקֵאל חֵינְקִין שֶׁשָּׁמַר בְּשָׁנָה זוֹ בְּיַבְנְאֵל הֶחְלִיט גַּם הוּא לְכוֹנֵן לוֹ מֶשֶׁק־בַּיִת וּלְהָכִין אֶת עַצְמוֹ לַעֲבוֹדַת הָאֲדָמָה. אֲבָל תִּקְוָתוֹ לֹא נִתְּנָה לוֹ. זְמַן־מָה אַחֲרֵי כֵן חָלָה בְּקַדַּחַת שְׁחוֹר־הַשֶּׁתֶן.

“הַמַּחֲלָה אָרְכָה שְׁלֹשָׁה יָמִים,” מְסַפֶּרֶת חַיָּה־שָׂרָה חֵינְקִין. “בְּלֵיל גְּסִיסָתוֹ, כ”ח לְכִסְלֵו תרע"ז, בָּאוּ רֹב חַבְרֵי “הַשּׁוֹמֵר”, וּבַבֹּקֶר הִגִּיעוּ לַלְּוָיָה גַם יִשְׂרָאֵל גִּלְעָדִי וְזַיְד. אֶת יְחֶזְקֵאל חֵינְקִין קָבְרוּ עַל יַד יְחֶזְקֵאל נִיסָנוֹב, וּבְשָׁעָה שֶׁיָּשְׁבוּ הַחֲבֵרִים עַל יַד הַקְּבָרִים נִפְלְטָה מִפִּי מֶנְדְל פּוֹרְטוּגָלִי שְׁאֵלָה: “וּמִי יִהְיֶה הַשְּׁלִישִׁי עַל יָדָם?” – – –

פּוֹרְטוּגָלִי הָיָה עוֹד נָתוּן בְּטִרְדוֹת הַשְּׁמִירָה יוֹתֵר מִכְּדֵי שֶׁיּוּכַל גַּם הוּא לַעֲלוֹת עִם הָעוֹלִים לַצָּפוֹן וּלְהִתְיַשֵּׁב עִם חֲבֵרָיו. הוּא נָדַד אָז עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ לְרֶגֶל הַשְּׁמִירָה מִבֵּית־גַּן לְכַרְכּוּר וּמִכַּרְכּוּר שׁוּב לְבֵית־גַּן. וְרַק כַּאֲשֶׁר נוֹלַד לָהֶם יֶלֶד בַּדֶּרֶךְ מִכַּרְכּוּר לְמֶרְחַבְיָה בָּא פּוֹרְטוּגָלִי לִכְלָל דֵּעָה, כִּי הָאַחֲרָיוּת לְחַיֵּי הַמִּשְׁפָּחָה חָלָה גַם עָלָיו וְגָמָר בְּנַפְשׁוֹ בְּסוֹף שְׁנַת הַשְּׁמִירָה לְהִצְטָרֵף אֶל קְבוּצַת הַשּׁוֹמְרִים בַּצָּפוֹן.

בְּלִבּוֹ נָטָה פּוֹרְטוּגָלִי זֶה כְּבָר לִשְׁבֹּת מִן הַנְּדוּדִים, אֲבָל הַכָּרַת הַחוֹבָה לֹא נָתְנָה לוֹ לַעֲמֹד בַּדֶּרֶךְ:

“תְּנָאֵי הָאָרֶץ שֶׁאָנוּ נְתוּנִים בָּהֶם אֵינָם מַרְשִׁים, אֶחָד סוֹבֵל פָּחוֹת, אֶחָד סוֹבֵל יוֹתֵר, וְלַכֹּל עֵת. חוֹשֵׁב אָנֹכִי שֶׁסּוֹף סוֹף תִּמָּצֵא גַם לָנוּ הָאֶפְשָׁרוּת לְחַיִּים מְשֻׁתָּפִים בְּמִדָּה רְחָבָה יוֹתֵר. קָשִׁים הַחַיִּים עַכְשָׁו. אֱמֶת וְנָכוֹן, אֲבָל אִי־אֶפְשָׁר לָצֵאת מִן הַחוּג הַמְכֻשָּׁף הַזֶּה. אַחֲרָיוּת גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִדַּי מֻטֶּלֶת עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ, וְלֹא עַל נְקַלָּה נוּכַל לַעֲזֹב אֶת מְקוֹמֵנוּ. עֲבוֹדָה לְאֻמִּית אֵינָהּ יְכֹלָה לְהִתְחַשֵּׁב עִם אֲנָשִׁים יְחִידִים. כָּךְ הֵם חַיֵּינוּ וַאֲחֵרִים אִי־אֶפְשָׁר לָהֶם שֶׁיִּהְיוּ.”

אֲבָל מִלְּבַד הַמִּפְעָל הַנוֹתֵן תֹּכֶן לָאָדָם, הַמְפַרְנֵס אֶת נַפְשׁוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ, יֵשׁ עוֹד דָּבָר בַּחַיִּים שֶׁשְּׁמוֹ – הַגּוֹרָל: זוֹ הַמְּצִיאוּת הָאֲפֵלָה שֶׁאֵין לְפָנֶיהָ רַחֲמִים.

“בְּבוֹאֵנוּ לְבֵית־גַּן,” מְסַפֶּרֶת טוֹבָה פּוֹרְטוּגָלִי, “הִתְחִיל מֶנְדְל לְהַכְשִׁיר גִּנָּה עַל יַד הַבָּיִת. נִדְמֶה הָיָה, הִנֵּה הוּא מַתְחִיל לְהִתְקַשֵּׁר לָאֲדָמָה שֶׁכָּכָה הִשְׁתּוֹקֵק אֵלֶיהָ כָּל הַשָּׁנִים. תָּמִיד הָיָה אוֹמֵר, כִּי הַשְּׁמִירָה גוֹרֶמֶת קַלְקָלָה לָאָדָם, כִּי אָסוּר לַעֲמֹד בַּשְּׁמִירָה זְמַן רָב, וּמִן הַהֶכְרַח לְהִתְחַלֵּף כָּל פָּעַם. לְאַחַר חָדְשַׁיִם וָחֵצִי לֹא הָיָה עוֹד מֶנְדְל.”

“כַּאֲשֶׁר קָרָה הַמִּקְרֶה, עָמַדְתִּי עַל יַד מִטָּתוֹ. הוּא אָמַר: בּוֹאִי וְנִפָּרֵד, וְאַל תָּשׁוּבִי עוֹד הֵנָּה. אֲנִי יָצָאתִי מִן הַחֶדֶר וְאַחַר כָּךְ שַׁבְתִּי. הוּא הִבִּיט אֵלַי וְשָׁאַל: לָמָה אַתְּ נִרְגָּשָׁה? אָמַרְתִּי כִּי אֵינֶנִּי נִרְגָּשָׁה. ‘אִם כָּךְ… טוֹב. אֲנִי מְרֻצֶּה’. יוֹתֵר לֹא דִבֵּר דָּבָר, וּבְעֵינָיו רָאִיתִי צַעַר נוֹרָא.”

וְהַחַיִּים הָאֵלֶּה שֶׁהָיוּ כֻּלָּם אֹמֶץ־לֵב, מַעֲשֶׂה וּשְׁאִיפָה – נִפְסְקוּ בְּ־י' טֵבֵת תרע"ז. גַּם הוּא מָצָא מְנוּחָתוֹ עַל יַד קִבְרוֹת חֲבֵרָיו. הָיָה הַשְּׁלִישִׁי.

 

י. “הַשּׁוֹמֵר” בַּצָּרָה    🔗

בִּזְמַן שֶׁגִּלְעָדִי הָלַךְ וְהִתְמַכֵּר לְתָכְנִיתוֹ לְהַחֲיוֹת אֶת הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן עַל יְדֵי מְשָׁקִים אִינְטֶנְסִיבִיִּים שֶׁל חַבְרֵי “הַשּׁוֹמֵר” וְשֶׁל כָּל אֵלֶּה הַקְּרוֹבִים בְּרוּחָם לַ"שּׁוֹמֵר" – הִתְלַבְּטוּ שְׁאָר הַחֲבֵרִים בִּדְבַר הַתַּפְקִידִים שֶׁ"הַשּׁוֹמֵר" חַיָּב לְמַלֵּא בְּמַצַּב הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בּוֹ נִמְצְאָה הָאָרֶץ. גִּלְעָדִי לֹא הֶחֱשִׁיב מֵעַתָּה שׁוּם תַּפְקִידִים אֲחֵרִים לְשֵׁם צֹרֶךְ הַשָּׁעָה מִלְּבַד הַמִּפְעָל הַחַקְלָאִי, הֶעָתִיד לִכְבֹּשׁ אֶת הַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן. הוּא הָיָה מוּכָן לְהַצִּיעַ לִפְנֵי “הַשּׁוֹמֵר” כִּי יִסְתַּלֵּק מֵעֲבוֹדַת הַשְּׁמִירָה, הוֹאִיל וְהַשְּׁמִירָה הָעִבְרִית כְּבָר מָצְאָה לָהּ מָקוֹם בְּכָל הַמּוֹשָׁבוֹת. הוּא גַם הִתְנַגֵּד לָרַעְיוֹן, כִּי חַבְרֵי “הַשּׁוֹמֵר” יֵהָפְכוּ לְשׁוֹמְרִים קְבוּעִים, שֶׁהַשְּׁמִירָה הִיא אֻמָּנוּתָם. גַּם אַנְשֵׁי תֵּל־עֲדָשִׁים רָאוּ בְּבִנְיַן הַמֶּשֶׁק אַחַד הַתַּפְקִידִים הָעִקָּרִיִּים שֶׁל הַשָּׁעָה.

לְעֻמַּת אֵלֶּה הָיוּ אֲחֵרִים סְבוּרִים, כִּי יֵשׁ לְהוֹסִיף וּלְקַבֵּל עֲבוֹדַת שְׁמִירָה בַּמּוֹשָׁבוֹת, בְּלִי שִׂים לֵב לָאַכְזָבָה הָרַבָּה שֶׁנָּחַל “הַשּׁוֹמֵר” לְרֶגֶל הַמְּאֹרָעוֹת הָאַחֲרוֹנִים וְחֻלְשַׁת דַּעְתָּם שֶׁל הָאִכָּרִים בְּנוֹגֵעַ לַנֶּשֶׁק. אַף גַּם נַעֲשׂוּ מַעֲשִׂים כָּל־שֶׁהֵם לְשֵׁם קַבָּלַת עֲבוֹדָה זוֹ בַּמּוֹשָׁבוֹת, וְאוּלָם מִבְחַר חַבְרֵי “הַשּׁוֹמֵר” כְּבָר הֶעֱמִיסוּ עֲלֵיהֶם עֹל כָּבֵד שֶׁל מִפְעָלִים חֲשׁוּבִים לְשֵׁם יְצִירַת צוּרוֹת־חַיִּים חֲדָשׁוֹת, וּמִפְעַל הַשְּׁמִירָה הָלַךְ וְהִצְטַמְצֵם.

הַתִּסְבֹּכֶת הַמְּדִינִית הָעֲלוּלָה לָבוֹא עַל יְדֵי הַשִּׁנּוּיִים בֶּחָזִית הִמְרִיצָה אֲחָדִים מֵחַבְרֵי “הַשּׁוֹמֵר” לָתֵת דַעְתָּם לַחֲשַׁשׁ שֶׁל אֲנַרְכִיָּה שֶׁתִּשְׁתַּלֵּט בָּאָרֶץ, וְשׁוּב לֹא תַּעֲמֹד הַשְּׁאֵלָה כֵּיצַד לְהַחֲזִיק מַעֲמָד כְּנֶגֶד הִתְנַפְּלוּת שֶׁל כְּפָר פְּלוֹנִי אוֹ אַלְמוֹנִי, אֶלָּא כְּנֶגֶד הִתְפָּרְצוּת שֶׁל כָּל הָעֲרָבָה הַמְחַכָּה לְשָׁלָל וּלְבִזָּה, וְהַפְּלֻגּוֹת הַבּוֹרְחוֹת שֶׁל הַ"פָרָאר" גַּם הֵן תִּוָּסַפְנָה עַל הַסַּכָּנָה הַצְּפוּיָה לְמוֹשָׁבוֹת הַיְּהוּדִים הַמְּעַטּוֹת.

“הִכַּרְנוּ כִּי הַיְסוֹד לַעֲבוֹדָתֵנוּ מֵעַתָּה צְרִיכִים לִהְיוֹת שְׁנֵי עִקָּרִים אֵלֶּה: א. הֲגָנָה קְבוּעָה וְקַיֶּמֶת, וּ־ב. פְּעֻלָּה יְשָׁרָה,” כֵּן מְסַפֶּרֶת רָחֵל יַנָּאִית. “לְשֵׁם עִנְיַן הַהֲגָנָה בָּאנוּ בְּמַשָּׂא וּמַתָּן עִם בָּאֵי־כֹּחַ הַמּוֹשָׁבוֹת וְעוֹד מוֹסָדוֹת חֲשׁוּבִים וְשָׁקַדְנוּ לְבַצֵּר אֶת הַמְּקוֹמוֹת, עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא. וּ’בַפְּעֻלָּה הַיְשָׁרָה' נִתְכַּוַּנּוּ לִהְיוֹת נְכוֹנִים לְמַלֵּא תַּפְקִיד מְדִינִי בִּזְמַן חִלּוּפֵי הָרָשֻׁיּוֹת. בַּזְּמָן הַהוּא טֶרֶם יָדַעְנוּ בָּאָרֶץ עַל תְּנוּעַת הַלִּגְיוֹנִים אֲשֶׁר הוּקְמָה בְּחוּץ־לָאָרֶץ עַל יְדֵי זַ’בּוֹטִינְסְקִי וְעַל יְדֵי הַחֲבֵרִים שֶׁבְּחוּץ־לָאָרֶץ, רַק שֶׁמֶץ דָּבָר הִגִּיעַ אֵלֵינוּ. אָז הֶחְלַטְנוּ גַם אָנוּ לְשַׁתֵּף אֶת כֹּחֵנוּ בְּכִבּוּשׁ הָאָרֶץ. אָמְנָם מְתֵי מִסְפָּר הָיִינוּ בַּיָּמִים הָהֵם, מְעַטִּים וְדַלִּים מֵעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה שֶׁל מַמָּשׁ בְּכֹחַ יָדֵינוּ, אֲבָל הַחְלָטָתֵנוּ זוֹ הָיְתָה הַגַּרְעִין אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ צָמְחָה וְגָדְלָה אַחַר כָּךְ הַהִתְנַדְּבוּת לַגְּדוּד הָעִבְרִי.”

“בָּרוּר הָיָה, כִּי מִצְוַת הַשָּׁעָה הִיא לְאַחֵד אֵת כָּל הַכֹּחוֹת, לְזַיֵּן אֵת כָּל אֵלֶּה הַמְסֻגָּלִים לָשֵׂאת נֶשֶׁק, לְמַעַן נִהְיֶה מוּכָנִים לַעֲמֹד עַל נַפְשֵׁנוּ וְעַל רְכוּשֵׁנוּ בַּשָּׁעָה הַקָּשָׁה. עֲבוֹדָה זוֹ דָרְשָׁה אֶמְצָעִים, וְלֹא הָיָה מוֹסָד אֲשֶׁר יִתֵּן יָד לַ’שּׁוֹמֵר' לְהַגְשִׁים אֶת תָּכְנִית הַהֲגָנָה” – נֶאֱמָר בַּדִּין וְחֶשְׁבּוֹן שֶׁל “הַשּׁוֹמֵר” לִשְׁנַת תרע"ח.

“מַעֲשֵׂה שָׂטָן, בָּאָה פֻּרְעָנוּת הָרִגּוּל וְשָׂמָה קֵץ לְכָל הַתָּכְנִיּוֹת הָאֵלּוּ. הַמְרַגְּלִים שֶׁנִּתְפְּשׂוּ הִלְשִׁינוּ לִפְנֵי הַמֶּמְשָׁלָה הַמֶּרְכָּזִית עַל כָּל מוֹסְדוֹת הַיִּשּׁוּב וּבֵינֵיהֶם גַם עַל הִסְתַּדְּרוּת ‘הַשּׁוֹמֵר’. הֻגַּד לַמֶּמְשָׁלָה כִּי אֲגֻדַּת ‘הַשּׁוֹמֵר’ הִיא הִסְתַּדְּרוּת מְזֻיֶּנֶת, הָעוֹמֶדֶת בְּמַשָּׂא וּמַתָּן עִם חוּץ־לָאָרֶץ וְהִיא מוּכָנָה לְמֶרֶד מְזֻיָּן בִּזְמַן שֶׁהָאַנְגְּלִים יַעֲלוּ עַל הֶחָזִית הָאֶרֶץ־יִשְׂרְאֵלִית. הַמַּלְשִׁינִים מָסְרוּ לַמֶּמְשָׁלָה רְשִׁימָה שֶׁל כָּל חַבְרֵי ‘הַשּׁוֹמֵר’, בְּלִי יוֹצֵא מִן הַכְּלָל (שְׁמוֹתֵיהֶם וְכִנּוּיֵיהֶם), אַף הוֹדִיעוּ אֶת מְקוֹם הַנֶּשֶׁק בַּגָּלִיל. בְּאוֹתוֹ יוֹם הֵחֵלוּ הַמַּאֲסָרִים בִּיהוּדָה, וְאַחֲרֵי יָמִים מְעַטִּים הִקִּיפָה הַמִּשְׁטָרָה הַתֻּרְכִּית אֵת כָּל מוֹשְׁבוֹת הַגָּלִיל. הַמִּשְׁטָרָה דָרְשָׁה, רֵאשִׁית כֹּל, כִּי יִמְסְרוּ לָהֶם אֶת חַבְרֵי ‘הַשּׁוֹמֵר’ וְאֶת הַנֶּשֶׁק. פַּחַד מָוֶת תָּקַף אֶת הַיִּשּׁוּב. לַחֲבֵרֵינוּ לֹא נָתְנוּ דְרִיסַת רָגֶל בְּשׁוּם בַּיִת וּפְעָמִים סֵרְבוּ לְהוֹצִיא לָהֶם מַיִם לִשְׁתּוֹת. חַבְרֵי ‘הַשּׁוֹמֵר’ הִתְגּוֹלְלוּ בַּיָּמִים הָהֵם בָּרְחוֹבוֹת וּבַשָּׂדוֹת רְעֵבִים וּצְמֵאִים וְגַם חוֹלִים. לוּלֵא מְעַט הַכֶּסֶף שֶׁהִשַּׂגְנוּ מֵתוּ חֲבֵרֵינוּ בָּרָעָב.”

כַּאֲשֶׁר הֵחֵלּוּ הַחִפּוּשִׂים בַּמּוֹשָׁבוֹת הִתְאַסְּפוּ חַבְרֵי “הַשּׁוֹמֵר” בְּפוֹרִיָּה לָדוּן בַּמַּצָּב וּלְהַחְלִיט אֵת אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת. הָחְלַט, כִּי הַשּׁוֹמְרִים אֲשֶׁר הַמֶּמְשָׁלָה מְחַפֶּשֶׂת אוֹתָם בִּשְׁמוֹתֵיהֶם, יַסְגִּירוּ אֶת עַצְמָם לְיָדֶיהָ. לְהַחְלָטָה זוֹ הָיוּ שְׁנֵי טְעָמִים:

א. חַבְרֵי “הַשּׁוֹמֵר” יָדְעוּ כִּי הֵם נְקִיִּים מֵעֲוֹן הָרִגּוּל וְהָיוּ בְּטוּחִים, כִּי סוֹף סוֹף תַּכִּיר גַּם הַמֶּמְשָׁלָה בְּצִדְקָתָם.

ב. שֶׁלֹּא יִסְבְּלוּ אֲחֵרִים בִּגְלָלָם.

“כַּאֲשֶׁר בָּאוּ וְהוֹדִיעוּנִי, כִּי אֲנִי נִקְרָא לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַמּוֹשֵׁל הַצְּבָאִי,” מְסַפֵּר נִיסָנוֹב, “אָמַרְתִּי לִבְרֹחַ, אַךְ מִיָּד חָזַרְתִּי בִּי וְהֶחְלַטְתִּי לְהַסְגִּיר אֶת עַצְמִי. קִבַּלְתִּי שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים ‘מַלְקוֹת’. שַׂמְתִּי מִטְפַּחַת בְּפִי שֶׁלֹּא אֶצְעַק. וּכְכֹל שֶׁהוֹסַפְתִּי לִשְׁתֹּק, כֵּן הִרְבּוּ לְהַכּוֹתֵנִי. אַחֲרֵי כֵן כְּבָלוּנִי בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת וְהוֹבִילוּנִי לְנַצֶּרֶת יַחַד עִם שְׁאָר הָאַסִּירִים.”

“כַּאֲשֶׁר בָּאָה הַיְדִיעָה, כִּי הַמֶּמְשָׁלָה מְחַפֶּשֶׂת אֶת גִּלְעָדִי,” מְסַפֶּרֶת כֵּילָה גִלְעָדִי. "הָיָה גִלְעָדִי בַּדֶּרֶךְ. פִּתְאֹם בָּאָה אֵלַי יַלְדָּה מִן הַמָּלוֹן בִּמְטֻלָּה וְהוֹדִיעָה לִי כִּי יִשְׂרָאֵל וַחֲבֵרָיו אֲסוּרִים. בְּפָתְחִי אֶת דֶּלֶת הַחֶדֶר שֶׁבּוֹ נִמְצְאוּ כֻּלָּם, רְאִיתִים יוֹשְׁבִים שְׁקֵטִים וּבַת־צְחוֹק עַל שִׂפְתֵיהֶם. גַּם אֲנִי נִכְנַסְתִּי בְּבַת־צְחוֹק, כְּאִלּוּ לֹא קָרָה דָבָר. יִשְׂרָאֵל הָיָה לָבוּשׁ בְּבִגְדֵי עַרְבִי וּמַרְאֵהוּ הָיָה נֶהְדָּר, כְּמַרְאֵה מַנְהִיג אוֹ שֵׁיךְ שֶׁל שֵׁבֶט מוֹרְדִים.

חֲקִירַת הָאַסִּירִים בִּמְטֻלָּה נִמְשְׁכָה שְׁלֹשָׁה יָמִים, וְכַאֲשֶׁר נִגְמְרָה בָּאתִי עִם הַיְלָדִים לְהִפָּרֵד מִיִּשְׁרָאֵל. שְׁנֵינוּ לֹא פִּקְפַּקְנוּ כִּי לֹא נִתְרָאֶה עוֹד, כִּי הוּא וַחֲבֵריו הוֹלְכִים לָמוּת. כָּל אַנְשֵׁי הַמּוֹשָׁבָה שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ מַעֲמָד בָּכוּ. אֶת הָאַסִּירִים כָּבְלוּ שְׁנַיִם שְׁנַיִם בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת, הוֹשִׁיבוּם בַּעֲגָלוֹת וּשְׁלָחוּם לִטְבֶרְיָה. נִפְרַדְנוּ מֵהֶם בְּשֶׁקֶט וְאָמַרְנוּ לָהֶם, כִּי אָנוּ הַנָּשִׁים חֲזָקוֹת בְּרוּחֵנוּ וְנוּכַל לִדְאֹג לְעַצְמֵנוּ. דְּבָרֵינוּ אֵלֶּה הִשְׁפִּיעוּ עֲלֵיהֶם לְטוֹבָה וְהֵם יָצְאוּ בְּשַׁלְוָה לַדֶּרֶךְ."

חִפּוּשִׂים, מַכּוֹת, עִנּוּיִים, – זוֹ הָיְתָה תְּחִלָּתָהּ שֶׁל “תְּקוּפַת נַצֶּרֶת” בִּשְׁבִיל חַבְרֵי “הַשּׁוֹמֵר”. רַק מְעַטִּים נִצְּלוּ בְּדֶרֶךְ נֵס מִן הַמַּאֲסָר וּמִידֵי הַשִּׁלְטוֹן הֶעָרִיץ, וְהַשְּׁאָר הִסְגִּירוּ אֶת עַצְמָם וְנֶאֶסְרוּ בְּנַצֶּרֶת יַחַד עִם כָּל אַסִּירֵי הַיִּשּׁוּב; הֵם נֶאֶשְׁמוּ בַּעֲוֹן רִגּוּל, הַחְבָּאַת נֵשֶׁק, נְתִינוּת מְזֻיֶּפֶת וְהִשְׁתַּמְּטוּת מִן הַצָּבָא. כֻּלָּם הוּבְאוּ אֶל הַמִּנְזָר בְּנַצֶּרֶת, אֲשֶׁר נֶהְפַךְ בַּיָּמִים הָהֵם לְבֵית־סֹהַר, וְשָׁם הִשְׁתַּדְּלוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת, עַל יְדֵי עִנּוּיִים, וַפְעָמִים גַּם בִּדְבָרִים רַכִּים, לְהַצִּיל מִפִּיהֶם אֶת דְּבַר הַמֶּרֶד אֲשֶׁר הוּכַן, כִּבְיָכֹל, עַל יְדֵיהֶם.

“בְּנַצֶּרֶת לֹא הִכּוּנִי עוֹד,” מְסַפֵּר צְבִי נִיסָנוֹב, “הַשִּׁלְטוֹנוֹת נוֹכְחוּ לָדַעַת כִּי לְלֹא הוֹעִיל הוּא. אָז הֵחֵלּוּ לְדַבֵּר אֵלַי רַכּוֹת, הִכְנִיסוּ לִי מִזְרָן וְסִיגָרִיּוֹת לְבֵית־הַסֹּהַר וְעַל יְדֵי כֵן הֶאֱמִינוּ לְהַצִּיל מִפִּי דְבָרִים. אֲנִי סֵרַבְתִּי לְקַבֵּל מֵהֶם דָּבָר וְאָמַרְתִּי, כִּי מִן הַיָּדַיִם אֲשֶׁר עִנּוּ אוֹתִי עַל לֹא עָוֹן אֵינִי יָכֹל לְקַבֵּל כָּל מַתַּן טוֹבָה.”

נִדְמֶה הָיָה כִּי לֹא יִהְיֶה קֵץ לַבַּלָּהוֹת הָאֵלּוּ שֶׁל הֶעָרִיצוּת הַתֻּרְכִּית, אֲשֶׁר נֶחְרְתוּ עָמֹק בְּלֵב אַנְשֵׁי הַיִּשּׁוּב. וְאוּלָם מַנְהִיגֵי הַיִּשּׁוּב הֵרִימוּ קוֹלָם בְּמֶחָאָה עַזָּה וְנוֹאֶשֶׁת לִפְנֵי גֶ’מַל־פֶּחָה עַל מַעֲשֵׂי הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַמִּתְעַלְלִים בְּיִשּׁוּב שָׁלֵם בְּשֶׁל חַטְּאוֹתֶיהָ שֶׁל קְבוּצַת מְרַגְּלִים, – וּפְקֻדָּה הִגִּיעָה עַל הַדָּבָר לְנַצֶּרֶת, וְזוֹ שִׁנְּתָה אֶת פְּנֵי הַדְּבָרִים. כַּמָּה מִן הָאַסִּירִים אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא בָּהֶם כָּל עָוֹן הוּצְאוּ לַחָפְשִׁי (בֵּינֵיהֶם יִשְׂרָאֵל גִּלְעָדִי), וְהַשְּׁאָר נִכְבְּלוּ בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת וְשֻׁלְּחוּ לְדַמֶּשֶׂק, עַד אֲשֶׁר יִתְבָּרֵר מִשְׁפָּטָם בִּפְנֵי בֵּית־הַדִּין הַצְּבָאִי.

בְּרוּחַ קָשָׁה יָצְאוּ הָאֲנָשִׁים לְדַמֶּשֶׂק. חַבְרֵי “הַשּׁוֹמֵר” שֶׁנֶּאֶשְׁמוּ בַּעֲוֹן קֶשֶׁר הָיוּ צְפוּיִם לְעֹנֶשׁ מָוֶת. תֵּאוּר נֶאֱמָן לְרוּחַ הַיֵּאוּשׁ הַזֶּה נוֹתֵן לָנוּ הַקֶּטַע הַבָּא מִמִּכְתָּבוֹ שֶׁל ס.:

“הַיָּמִים הָיוּ נוֹרָאִים. הִתְרַגְּשׁוּת וְדִכְדּוּךְ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא יָדָעְתִּי כְּמוֹתָם. כָּל הַיּוֹם צִפִּיתִי לִשְׁמוּעוֹת מִבֵּית־הַמִּשְׁפָּט הַצְּבָאִי וְאַחֲרֵי יוֹם שֶׁל צִפִּיָּה בָּא לֵיל נְדוּדִים, וְשׁוּב אֲנִי מְחַכֶּה לַבֹּקֶר, כִּי אָז אָקוּם וְאָרוּץ אֶל הַמַּרְג' – לִרְאוֹת אֶת הַתְּלוּיִם. מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא אֶמְצָא גַם מֵחֲבֵרַי בֵּין הַתְּלוּיִם.”

גַּם לְאַחַר פְּסָק־הַדִּין שֶׁזִּכָּה אֶת חַבְרֵי “הַשּׁוֹמֵר” מִכָּל עָוֹן טֶרֶם נִסְתַּיְּמָה פָּרָשַׁת הַיִסּוּרִים, כִּי תַּחַת לְשַׁלְּחָם לַחָפְשִׁי, יָצָא דִינָם לְהַגְלוֹתָם לְפִנּוֹת נִדָּחוֹת בְּתֻרְכִּיָּה בְּחֶזְקַת חַיָּלִים חֲשׁוּדִים, וַאֲחָדִים נִשְׁפְּטוּ לְמַאֲסַר שָׁנָה בְּדַמֶּשֶׂק.

“כַּאֲשֶׁר נִתְבַּקַשְׁתִּי בִּשְׁעַת הַחֲקִירָה לְבָאֵר אֶת מַהוּתוֹ שֶׁל ‘הַשּׁוֹמֵר’,” מְסַפֵּר יִגָּאֵל, “אָמַרְתִּי כִּי זוֹהִי אֲגֻדָּה שֶׁל שׁוֹמְרִים לְפִי אֻמָּנוּתָם בַּמּוֹשָׁבוֹת. אֲבָל הַחוֹקְרִים הָיוּ סְבוּרִים, כִּי ‘הַשּׁוֹמֵר’ מַשְׁמָעוּתוֹ שׁוֹמֵר מְדִינִי, וְהִתְרוּ בִּי שֶׁלֹּא אַעְלִים מֵהֶם אֶת הָאֱמֶת, שֶׁאִם לֹא כֵּן אַנִי מִתְחַיֵּב בְּנַפְשִׁי. לְיֶתֶר תֹּקֶף הִכְנִיסוּנִי לְחֶדֶר שֵׁנִי, שֶׁהָיָה מְצֻפֶּה כֻּלוֹ אָדֹם, פְּקִידֵי הַצָּבָא שֶׁיָּשְׁבוּ בַּחֶדֶר הָיוּ פְּנֵיהֶם זְעוּמִים. הַחֲרָבוֹת הַשְּלוּפוֹת שֶׁל הַחַיָּלִים הֵסֵבּוּ לִי סְחַרְחֹרֶת. שְׁאֵלוּנִי בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ וְכָל אֶחָד מִן הַחוֹקְרִים נִסָּה לְהַכְשִׁילֵנִי. לִרְגָעִים נִדְמָה לִי, כִּי נוֹקַשְׁתִּי בִּלְשׁוֹנִי, אַף כִּי נִזְהַרְתִּי מְאֹד שֶׁלֹּא לְסַבֵּךְ אֶת הַדְּבָרִים. סוֹף סוֹף יָצָאתִי בְּשָׁלוֹם.”

אָמְנָם חַבְרֵי “הַשּׁוֹמֵר” אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בַּחֹפֶשׁ עָשׂוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר בְּכֹחָם כְּדֵי לְהָקֵל כָּל שֶׁהוּא אֶת גּוֹרָלָם שֶׁל הָאַסִּירִים. הֵם הָלְכוּ אַחֲרֵי הָאַסִּירִים בְּדַרְכָּם לְדַמֶּשֶׂק וּבְדַמֶּשֶׂק גּוּפָהּ הִמְרִיצוּ אֶת עֲבוֹדַת־הַהֲגָנָה. הִשְׁתַּדְּלוּ בְּמוֹסְדוֹת הַמֶּמְשָׁלָה לְטוֹבַת חַבְרֵיהֶם. הֵם גַּם הִשְׁתַּדְּלוּ לְעַכֵּב אֶת גָּלוּתָם שֶׁל אֵלֶּה אֲשֶׁר יָצְאוּ לַחָפְשִׁי וְעָמְדוּ לְהִשָּׁלַח לְתֻרְכִּיָּה; הֵם חִבְּלוּ תַּחְבּוּלוֹת אֵיךּ לְהוֹצִיא לַחָפְשִׁי אֶת הַחֲבֵרִים אֲשֶׁר נָדוֹנוּ לְמַאֲסָר. מַאֲמַצֵּיהֶם אֵלֶּה הוֹעִילוּ לְהָקֵל בְּהַרְבֵּה אֶת חַיֵּיהֶם וּלְהָפִיג אֶת מַר־נַפְשָׁם שֶׁל הָאַסִּירִים. כִּי רַבִּים מֵחַבְרֵי “הַשּׁוֹמֵר” הָאֲסוּרִים חָלוּ בַּדֶּרֶךְ וּבַמַּאֲסָר.

“לֵילוֹת לְלֹא שֵׁנָה הָיוּ עוֹבְרִים עָלַי לְשֵׁמַע שִׁעוּלוֹ שֶׁל צְבִי נִיסָנוֹב, שֶׁהָיָה קוֹרֵעַ לֵב. הוּא הָיָה זָקוּק אָז לְהַשְׁגָּחָה מְעֻלָּה, כִּי מַחֲלָתוֹ קְשְׁתָה מְאֹד.”

“הָיִיתִי אָסוּר בְּתָא מְיֻחָד בְּלִי אוֹר,” מְסַפֵּר צְבִי נִיסָנוֹב. "כִּי עָלַי הָיָה הַחֲשָׁד גָּדוֹל. לְאַחַר יָמִים אֲחָדִים קָרָא לִי גֶ’מַל פֶּחָה הַקָּטֹן, אֲשֶׁר הִכִּיר אוֹתִי גַם לִפְנֵי כֵן, וּלְאַחַר שִׂיחָה אֲרֻכָּה פָּקַד לְשַׁחְרֵר אוֹתִי מִן הַשַּׁלְשְׁלָאוֹת. אוּלַי הִכִּיר לָדַעַת כִּי הָאֲשָׁמוֹת אֲשֶׁר טָפְלוּ עָלַי בַּשֶּׁקֶר יְסוֹדָן. גַּם בֵּית־הַדְִין פָּסַק כִּי יָדִי לֹא הָיְתָה בָּרִגּוּל. אֲבָל תַּחַת לְשַׁחְרֵר אוֹתִי שָׁלְחוּ אוֹתִי יַחַד עִם חֲבְרַי לַצָּבָא הַתֻּרְכִּי, בְּחֶזְקַת חַיָּלִים חֲשׁוּדִים.

נִשְׁלַחְנוּ לְקוּשְׁטָא, גַּם שָׁם הָיִינוּ אֲסוּרִים וַאֲחָדִים מֵחֲבֵרֵינוּ חָלוּ מַחֲלַת־הַטִּיפוּס. אֲנִי יָכֹלְתִּי לְהִשְׁתַּחְרֵר עַל נְקַלָּה, אֲבָל הַחֲבֵרִים בִּקְּשׁוּ מִמֶּנִּי לְהִשָּׁאֵר עִמָּם, כִּי אֲנִי הַיְחִידִי בֵּינֵיהֶם דִּבַּרְתִּי תֻּרְכִּית וְהָיִיתִי הַמְתַוֵּךְ בֵּינֵיהֶם וּבֵין הַשִּׁלְטוֹנוֹת. מִקּוּשְׁטָא נִשְׁלַחְנוּ לִטְרַפֶּזוּנְד וּמִשָּׁם בָּרֶגֶל לְאֶרְזֵרוּם."

“לְאַחַר שֶׁהָאַשְׁמָה הַפּוֹלִיטִית הוּסְרָה מֵעָלֵינוּ,” מְסַפֵּר אַרְיֵה אַבְּרַמְסוֹן, "נִשְׁלַחְתִּי לַאֲרַם צוֹבָא וְמִשָּׁם הָלְאָה בְּחֶזְקַת מִשְׁתַּמֵּט מִן הַצָּבָא. בֵּינָתַיִם חָלִיתִי מַחֲלָה קָשָׁה, וּלְאַחַר שֶׁהִבְרֵאתִי כִּמְעַט, קִבֵּל הַמַּחֲנֶה שֶׁלָּנוּ פְּקֻדָּה לָצֵאת לְבַגְדַּד. עוֹד אָנוּ מוּטָלִים רְעֵבִים וּצְפוּפִים בַּקְּרוֹנוֹת וְהִנֵּה פְּקֻדָּה חֲדָשָׁה, כִּי חֲצִי הַגְּדוּד יִפְנֶה לְאֻרְפָה. שָׁם הֵצִיק לָנוּ הָרָעָב עַד מָוֶת. אֶת הַחַיָּלִים כִּלְכְּלוּ בְּ’חֻבֵּיזֶה', רַק פַּעֲמַיִם בַּשָּׁבוּעַ הוּבְאָה לִפְנֵיהֶם דַּיְסַת שְׁעוֹעִית. לְאַחַר יְמֵי רָעָב מְמֻשָּׁכִים הֶחְלַטְתִּי לִבְרֹחַ וִיהִי מָה. וּבְצֵאתִי בְּאַחַד הַיָּמִים לִרְעוֹת אֶת הַסּוּסִים, הִתְבּוֹנַנְתִּי הֵיטֵב בַּסְּבִיבָה וּבְדֶּרֶךְ הָעוֹבֶרֶת בְּקִרְבַת מָקוֹם. רוֹכֵב בֶּדְוִי נִזְדַּמֵּן לְאוֹתוֹ מָקוֹם וְיָצָאתִי בְּעִקְּבוֹתָיו. הָלַכְתִּי אַחֲרָיו עַד שֶׁהִגַּעְנוּ לְאָהֳלוֹ וְשָׁם הֶאֱכִילוּנִי לֶבֶּן וּפִתָּה וְעָרְבוּ כִּדְבַשׁ לְחִכִּי. לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הוֹצִיאַנִי הַבֶּדְוִי מֵאָהֳלוֹ, הֶרְאָה לִי עַל עָנָן בִּקְצֵה הָאֹפֶק, לֵאמֹר: לְשָׁם תֵּלֵךְ, וְאַל תִּפְנֶה יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה. בַּדֶּרֶךְ פָּגְעוּ בִּי קוּרְדִים, הִפְשִׁיטוּנִי עָרֹם כְּיוֹם הִוָּלְדִי, הֵבִיאוּ לִי ‘שַּמְּנָה’ לִשְׁתּוֹת וְשִׁלְּחוּנִי מֵעַל פְּנֵיהֶם.

כִּלְכַּלְתִּי נַפְשִׁי בָּעֲשָׂבִים הַגְּדֵלִים בְּצִדֵּי דְרָכִים וּבַלֵּילוֹת הָיִיתִי לָן בְּאַחַת הַחֻרְבוֹת בַּדֶּרֶךְ, וְכֵן הִגַּעְתִּי לַאֲרָם צוֹבָא. פֹּה רִפֵּאתִי אֶת רַגְלַי הַבְּצֵקוֹת, וּמַכָּרִים עָזְרוּ לִי לְהַגִּיעַ לְדַמֶּשֶׂק, מִשָּׁם חָזַרְתְִּי לָאָרֶץ עִם שְׁאָר הָאַסִּירִים."

בַּדֶּרֶךְ הָעָבְדוּ הַחֲבֵרִים בַּצָּבָא וּבַעֲבוֹדַת הוֹבָלָה וּבָרַכֶּבֶת, סָבְלוּ רָעָב וּמַחֲסוֹר. חַבְרֵי “הַשּׁוֹמֵר” אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ בַּחֹפֶשׁ נְקָפָם לִבָּם וּכְעֵין רֶגֶשׁ שֶׁל נֹחַם הֱצִיקָם, אַף כִּי לֹא חָדְלוּ מֵהִשְׁתַּדֵּל לְטוֹבַת הַנְּדוֹנִים וְעָשׂוּ כָּל מָה שֶׁהָיָה לְאֵל יָדָם לַעֲשׂוֹת.

בַּדִּין־וְחֶשְׁבּוֹן לִשְׁנַת תרע"ח נֶאֱמָר:

"הוֹצֵאנוּ סְכוּמֵי־כֶּסֶף גְּדוֹלִים בִּדְרָכִים כְּשֵׁרוֹת וְשֶׁאֵינָן כְּשֵׁרוֹת לְשֵׁם שִׁחְרוּר חֲבֵרֵינוּ הַנְּדוֹנִים בְּדַמֶּשֶׂק, אֲבָל מִכְשׁוֹלִים שׁוֹנִים עָמְדוּ עַל דַּרְכֵּנוּ. כַּנִּרְאֶה, יִהְיוּ חֲבֵרֵינוּ מֻכְרָחִים לְהוֹצִיא אֶת שְׁנָתָם בַּמַּאֲסָר. עָלֵינוּ רַק לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר וּלְהִשְׁתַּדֵּל כִּי גַם אֵלֶּה לֹא יֻגְלוּ כַּאֲשֶׁר הָגְלוּ הַחֲבֵרִים הָאֲחֵרִים.

שְׁנַת פֻּרְעָנוּת הִיא הַשָּׁנָה. מִסְפַּר חֲבֵרֵינוּ נִצְטַמְצֵם כִּמְעַט עַד הַחֵצִי. הָעֲבוֹדָה גְדוֹלָה וְרַבַּת אַחֲרָיוּת, הָרָצוֹן וְהַמֶּרֶץ נֶחְלְשׁוּ עַל יְדֵי בַּלְהוֹת הַשָּׁנָה אֲשֶׁר עָבְרָה עָלֵינוּ. אַךְ גַּם עַכְשָׁו, בַּמַּצָּב הַפָּרוּעַ הַזֶּה, חַיָּב כָּל חָבֵר וְחָבֵר לַעֲמֹד עַל מִשְׁמַרְתּוֹ וְלִהְיוֹת מוּכָן וּמְזֻמָּן לִפְקֻדַּת הָאֲגֻדָּה. אַחְדוּת פְּנִימִית, רָצוֹן וָמֶרֶץ יְרַפְּאוּ אֶת הַהֲרִיסוֹת."

 

יא. מוֹתוֹ שֶׁל גִּלְעָדִי    🔗

הָרְדִיפוֹת וְהַמַּאֲסָרִים שִׁתְּקוּ אֶת פְּעֻלָּתוֹ שֶׁל “הַשּׁוֹמֵר” וְעִרְעֲרוּ אֶת מִפְעָלָיו הַמִּשְׁקִיִּים. חַמַרַה, שֶׁחֲבֵרֶיהָ כִּמְעַט כֻּלָּם נֶאֶסְרוּ, נֶחֱרָבָה. הַכֹּל נִגְנַב וְנֶהֱרַס. אָמְנָם בִּנְיָן שֶׁל מַמְָּשׁ טֶרֶם הוּקַם שָׁם, אֲבָל גַּם הַמְּעַט שֶׁהָיָה הַרֵי הָיָה פְּרִי מַאֲמַצִּים לְאֵין שִׁעוּר, עֲמַל לֹא־אֱנוֹשׁ!

בַּדִּין־וְחֶשְׁבּוֹן שֶׁל שְׁנַת תרע"ח מְצַיֵּן חֲבֵר וַעַד “הַשּׁוֹמֵר” יוֹסֵף נַחֲמָנִי:

“בְּכֹחַ מִרְצָם שֶׁל הַחֲבֵרִים וּבְמַאֲמַצֵּיהֶם לְמַעְלָה מִכֹּחַ אֱנוֹשׁ יָכְלָה חַמַרַה לְהַמְשִׁיךְ עַד עַכְשָׁו אֶת קִיּוּמָהּ. אִם נִתְבּוֹנֵן לַעֲבוֹדַת הַקְּבוּצָה הַקְּטַנָּה הַזֹּאת – נַכִּיר לָדַעַת כַּמָּה מֶרֶץ צָפוּן בְּקֶרֶב חֲבֵרֵינוּ, מֶרֶץ שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְשְׁמֹר עָלָיו וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְחֶפְצֵנוּ.”

אָכֵן בְּחַמַרַה עָבְדוּ הַחֲבֵרִים בִּתְנָאִים קָשִׁים מֵאֵין כְּמוֹהֶם. הַגְּבָרִים הָיוּ מַשְׁכִּימִים שְׁעָתַיִם לִפְנֵי אוֹר הַבֹּקֶר לָצֵאת מִמְּטֻלָּה לַעֲבוֹדַת הַשָּׂדֶה בְּחַמַרַה וְהָיוּ חוֹזְרִים מִשָּׁם בְּעֶשֶׂר בָּעֶרֶב. כֶּסֶף מְזֻמָּן לֹא הָיָה. הֵם קִבְּלוּ אֶת עֲבוֹדַת הַשְּׁמִירָה בִּמְטֻלָּה בַּמּוֹשָׁבָה וּבַשָּׂדֶה. הַחֹרֶף הָיָה קָשֶׁה, גְּשָׁמִים יָרְדוּ וְלֹא פָּסָקוּ. לֹא הָיָה כֶּסֶף לִקְנוֹת נַעֲלָיִם. הֶחְלִיטוּ לְשְׁמֹר יְחֵפִים, אַף כָּךְ שָׁמְרוּ שְׁנֵיאוּרְסוֹן וְזַיְד כָּל הַחֹרֶף יְחֵפִים. פַּעַם, בְּלֵיל חֹשֶׁךְ וָגֶשֶׁם, גָּנְבוּ אֵצֶל אִכָּר חֲמִשָּׁה שְׁוָרִים. בָּאוּ לְהָעִיר אֶת גִּלְעָדִי. יֵאוּשׁ נוֹרָא תָּקַף אֶת הַחֲבֵרִים: בַּמֶּה יְשַׁלְּמוּ אֶת הַגְּנֵבָה? הִתְרוֹצְצוּ עַל הַסּוּסוֹת כָּל הַלַּיְלָה לְבַקֵּשׁ אֶת הַגַּנָּבִים וְלֹא מָצְאוּ כְּלוּם. בַּבֹּקֶר יָצָא גִלְעָדִי עִם הָאִכָּר שׁוּב לְבַקֵּשׁ אֶת הַשְּׁוָרִים. גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף נִתַּךְ. הַרְבֵּה זְמָן בִּקְּשׁוּ, וְסוֹף סוֹף הֱבִיאוּם הָעֲקֵבוֹת לִכְפָר אֶחָד. הֵם נִכְנְסוּ לְשֵׁיךְ הַכְּפָר וְאָמְרוּ לוֹ: “אִם תִּמְסֹר אֶת הַגְּנֵבָה, וְהָיִינוּ יְדִידִים, וָלֹא – נַסְגִּיר אֶתְכֶם לַמֶּמְשָׁלָה.” הַשֵּׁיךְ הֵשִׁיב אֶת הַשְּׁוָרִים. גִּלְעָדִי לֹא יָכֹל לָשׁוּב, כִּי עֲזָבוֹ כֹּחוֹ, וְכַאֲשֶָר הֱבִיאוּהוּ הַבַּיְתָה נוֹצְצוּ עֵינָיו מִשִּׂמְחָה.

הַמִשְׁפָּחוֹת הָאֲחָדוֹת גָּרוּ לְבָד, בְּדִירוֹת הַמּוֹשָׁבָה, וְלָרַוָּקִים הָיָה בַּיִת לְבַדָּם. וּכְשֶׁהָיוּ הָרַוָּקִים חוֹזְרִים לִמְעוֹנָם אַחֲרֵי חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שְׁעוֹת עֲבוֹדָה בְּחַמַרַה אוֹ אַחֲרֵי לֵיל שְׁמִירָה בְּגֶשֶׁם לֹא הָיוּ מוֹצְאִים כָּל מָזוֹן מְבֻשָּׁל. רַק לְאַחַר שֶׁבָּאָה הַצְּעִירָה שָׂרָה הוּנַח לָהֶם מְעַט, כִּי הִיא טִפְּלָה בָּהֶם כְּאֵם. אָז הֵקִימוּ צְרִיף קָטֹן בְּחַמַרַה, שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לַחֲזֹר לִמְטֻלָּה. בַּצְּרִיף הַזֶּה גָרוּ כֻּלָּם: הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה. גַּם מִיכָאֵל הַלְפֶּרִין הַזָּקֵן גָּר אִתָּם. שָׂרָה יָשְׁבָה עִמָּם וְהָיְתָה מְפַקַּחַת עַל הַ"בָּיִת".

זַיְד הִתְקִין לָהּ בִּתְעָלָה אֲרֻכָּה כְּעֵין תַּנוּר, וּמִכַּד־חֶרֶס צִמֵּד לוֹ אֲרֻבָּה, וְשָׂרָה הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת בַּתְּעָלָה, מְכִינָה אֶת הָאֲרֻחָה, שֶׁנֶּעֶשְׂתָה בְּעִקָּר מִקִּטְנִיּוֹת וּמָמָלִיגָה. שָׂרָה־"חַמַרַה" קָרְאוּ לָהּ עַל שֵׁם זֶה.

בְּסוֹף הַקַּיִץ הֶעֱבִירוּ אֶת הַצְּרִיף מֵחַמַרַה לִמְקוֹמוֹ הַקָּבוּעַ עַל הָהָר (זֶה שֶׁעַכְשָׁו יִקָּרֵא לוֹ כְּפָר־גִּלְעָדִי).

גַּם חֲלוֹמָם שֶׁל קְבוּצַת הָרוֹעִים בְּטַיּוּן נֶהְפַּךְ לִמְצִיאוּת קָשָׁה וְאַכְזְרִיָּה. יָמִים עַל יָמִים עָבְרוּ בְּאֵין לֶחֶם בַּבַּיִת וְהָיוּ מִסְתַּפְּקִים בִּמְעַט פּוֹלִים, שֶׁהָיוּ חוֹסְכִים מִמְּזוֹן הַסּוּסִים, וְהִגִּיעוּ הַדְּבָרִים לִידֵי כָּךְ, שֶׁלֹּא הָיָה עוֹד מַה לִלְבֹּשׁ וּבָאַבַּעְיוֹת הָיוּ הַחֲבֵרִים מְכַסִּים אֶת מַעֲרֻמֵּיהֶם. הָאֲדָמָה שֶׁל הַטַּיּוּן, הַמְכֻסָּה יַבְּלִית, לֹא יָכְלָה לְהַצְמִיחַ יְרָקוֹת. הַמַּצָּב הָלַךְ וָרַע מִיּוֹם לְיוֹם. קְבוּצַת הָרוֹעִים נִתְקְלָה שׁוּב בְּמַה שֶׁלֹּא נִתַּן לְהִתְגַּשֵׁם בִּשְׁתֵּי יָדַיִם, בְּרָעָב וּבְאֹמֶץ־לֵב בִּלְבָד. הֵם הָיוּ מֻכְרָחִים שׁוּב לְהִתְפַּזֵר.

בַּיָּמִים הָהֵם כְּבָר נוֹסְדָה עַל יְדֵי גִלְעָדִי קְבוּצָה בִּשְׁבִיל מַחֲנַיִם וּמִסְּבִיבוֹ הֵחֵלָּה לְהִתְכַּנֵּס גַּם קְבוּצַת חֲבֵרִים, אֲשֶׁר עָמְדָה לְהִתְיַשֵּׁב בְּתַלְחַה בִּמְקוֹם קְבוּצַת הָרוֹעִים שֶׁהִתְפַּזְּרָה. פִּתְאֹם נִפְסַק הַכֹּל עַל יְדֵי הַמַּאֲסָרִים וְהָרְדִיפוֹת. כַּאֲשֶׁר הוֹרִידוּ אֶת הָאֲסוּרִים לְנַצֶּרֶת הֶעֱמִידָה הַפְּקִידוּת שְׁנֵי שׁוֹמְרִים עַל הָהָר לִשְׁמֹר אֶת הַצְּרִיף וְאֶת מְעַט הָרְכוּשׁ אֲשֶׁר הָיָה שָׁם. הַשּׁוֹמְרִים גָּנְבוּ כָּל מַה שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לִגְנֹב. אֶת הַצְּרִיף הָפְכָה הָרוּחַ. פְּרוּטָה לֹא הָיְתָה בִּיְדֵי אִישׁ. כֻּלָּם רָעֵבוּ. זֶה הָיָה הַחֻרְבָּן הָרִאשׁוֹן שֶׁל הָנְּקֻדָּה עַל הָהָר.

כַּאֲשֶׁר שָׁב גִּלְעָדִי מִמַּאֲסָרוֹ הִתְחִיל שׁוּב בַּעֲבוֹדָה. הֶחְלִיטוּ לִבְנוֹת צְרִיף גָּדוֹל אֲשֶׁר יָכִיל גַּם אֶת הַמִּשְׁפָּחוֹת הַגָּרוֹת בִּמְטֻלָּה, וְעַל יְדֵי כָּךְ תֻּפְחַתְנָה הַהוֹצָאוֹת. מִשֶּׁעָבְרוּ הַמִּשְׁפָּחוֹת אֶל הַצְּרִיף הֵחֵלּוּ מֵאֲלֵיהֶם לִחְיוֹת חַיֵּי קוֹמוּנָה: "אִחֲדוּ אֶת מְכוֹנוֹת הַבִּשּׁוּל, אֶת הַסִּירִים וְאֶת מַטְחֵנוֹת הַבָּשָׂר שֶׁל כָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת, וְחִלְּקוּ בֵּינֵיהֶם אֶת עֲבוֹדַת הַבַּיִת וְהַשָּׂדֶה. הַתְּנָאִים הַכַּלְכָּלִיִּים

קְבוּצָה מֵחַבְרֵי "הַשּׁוֹמֵר" בַּגְּדוּד הָעִבְרִי

הָיוּ גְרוּעִים מְאֹד. הַדְּבָרִים הַהֶכְרָחִיִּים בְּיוֹתֵר – נֵפְט וְסֻכָּר – לֹא הָיוּ. בְּכָל זֹאת הָיְתָה הַשִּׂמְחָה בַּלְּבָבוֹת, שִׂמְחַת יְצִירָה וְרוּחַ מְרוֹמָם, וְהַתִּקְוָה הָיְתָה חֲזָקָה, כִּי הוֹלֵךְ וְנִבְנֶה מֶרְכַּז “הַשּׁוֹמֵר”.

גַּם עַל מֶשֶׁק “הַשּׁוֹמֵר” מִתֵּל־עֲדָשִׁים עָבַר מַשְׁבֵּר חָמוּר. תֵּל־עֲדָשִים הַקְּרוֹבָה לְנַצֶּרֶת סָבְלָה בְּיוֹתֵר מֵחִפּוּשֵׂי הַמִּשְׁטָרָה וְהַמַּאֲסָרִים. הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר מֵאַנְשֵׁי־הַמֶּשֶׁק הָגְלוּ לְדַמֶּשֶׂק. אַדְמָתָהּ הַדַּלָּה שֶׁל תֵּל־עֲדָשִׁים, חֶסְרוֹן הַמַּיִם וּתְנָאֵי הָעֲבוֹדָה הַמְיֻחָדִים גָּרְמוּ כָּל הַשָּׁנִים אַכְזָבָה לַחֲבֵרִים שֶׁהִשְׁקִיעוּ בָּהּ אַרְבַּע שָׁנִים שֶׁל עֲבוֹדָה וָמֶרֶץ. הָעֲבוֹדוֹת בַּמֶּשֶׁק אָמְנָם נַעֲשׂוּ גַם לְאַחַר שֶׁנֶּאֶסְרוּ הַחֲבֵרִים, אֲבָל נַעֲשׂוּ בְּלִי אֱמוּנָה, בְּלִי רוּחַ חַיִּים. אַנְשֵׁי תֵּל־עֲדָשִׁים מֻכְרָחִים הָיוּ לְכַוֵּן אֶת מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְאֶת כֹּחָם לַחֲבֵרִים הָאֲסוּרִים בְּדַמֶּשֶׂק. הֵם הִשְׁתַּדְּלוּ בְּכֹל אֲשֶׁר יָכְלוּ לְהָקֵל אֶת הַחַיִּים הַקָּשִׁים שֶׁל הַחֲבֵרִים בְּבֵית־הַסֹּהַר הַתֻּרְכִּי, אֲשֶׁר רַבִּים מֵהֶם גַּם חָלוּ קָשֶׁה. הַדְּאָגָה הָיְתָה רַבָּה, כִּי עֲדַיִן לֹא יָדְעוּ גַם מַה הוּא גְזַר הַדִּין הַצָּפוּי לַנֶּאֱסָרִים. לְהוֹכִיחַ לַמִּשְׁפָּט הַתֻּרְכִּי כִּי יַד “הַשּׁוֹמֵר” לֹא הָיְתָה בָּרִגּוּל, הָיָה קָשֶׁה, וְהָיָה מָקוֹם לַחֲשֹׁשׁ גַּם לְעֹנֶשׁ מָוֶת אוֹ גָלוּת לְאַחַת הַפִּנּוֹת הָרְחוֹקוֹת בְּתֻרְכִּיָּה.

הַדְּבָרִים עָשׂוּ רֹשֶׁם, כְּאִלּוּ הַמִּפְעָלִים הַמִּשְׂקִיִּים שֶׁל “הַשּׁוֹמֵר” אֵינָם מַצְלִיחִים מֵעִקָּרָם. מִתְנַגְּדֵי “הַשּׁוֹמֵר”, שֶׁהָלְכוּ וְרַבּוּ מִזְּמַן הַמַּאֲסָרִים, הָיוּ אוֹמְרִים אֶת הַדָּבָר בְּפֶה מָלֵא, וְגַם בַּמּוֹסָדוֹת נִשְׁמְעָה דֵעָה לְהָפֵר אֶת חוֹזֵה־הַחֲכִירָה עַל אַדְמַת תֵּל־עֲדָשִׁים. הַחֲבֵרִים רָאוּ, כִּי אַרְבַּע שְׁנוֹת עָמָל יָצְאוּ לַשָּׁוְא, וְהַכָּרָה זוֹ גָרְמָה צַעַר רָב.

“הַמַּצָּב בְּתֵל־עֲדָשִׁים הִגִּיעַ עַכְשָׁו לִנְקֻדָּה זוֹ, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר לָלֶכֶת הָלְאָה. גַּם הַשָּׁנָה יִהְיֶה גֵרָעוֹן. אַף גַּם נִמְאֲסוּ הַחַיִּים הָאֵלֶּה, הַנִּמְשָׁכִים מִתּוֹךְ הֶכְרָח. מַצַּב הַתְּבוּאוֹת הוּרַע, הַשִּׁבֳּלִים צְנוּמוֹת וְהַחִטָּה רָזָה. הַדּוּרָה נְמוּכָה מְאֹד. חוֹלִים הַרְבֵּה בַּזְּמָן הָאַחֲרוֹן, בְּמִלָּה אַחַת – ‘תֵּל־עֲדָשִׁים’!”

אֲבָל לֹא רַק הַמִּפְעָלִים הַחַקְלָאִיִּים, כִּי אִם גַּם מִפְעַל־הַשְּׁמִירָה הָלַךְ וְנִצְטַמְצֵם וְלֹא סִפֵּק יוֹתֵר אֶת רוּחַ הַחֲבֵרִים. כִּי עוֹד טֶרֶם הִתְנַעֲרוּ הַחֲבֵרִים מֵחֶרְדַּת־הָרִגּוּל וְהִנֵּה הֵחֵלּוּ לְהֵרָאוֹת הָאוֹתוֹת שֶׁל הַמַּהְפֵּכָה הַמְּדִינִית הַקְּרוֹבָה לָבוֹא. הָאַנְגְּלִים כְּבָר כָּבְשׁוּ אֶת דְּרוֹם הָאָרֶץ. רַק מֶרְחָק קָטֹן הִפְרִיד בֵּין הַגָּלִיל וּבֵין חָזִית כְּפָר־סַבָּא. כָּל אֲשֶׁר הִתְעַנָּה, רָעַב וְסָבַל כָּל יְמֵי הַמִּלְחָמָה, כְּאִלּוּ כָּשַׁל פִּתְאֹם כֹּחַ־סֻבֳּלוֹ. הַצִּפִּיָּה לַשִּׁחְרוּר הָיְתָה קָשָׁה יוֹתֵר מִכָּל סִבְלוֹת הַיָּמִים הַקָּשִׁים.

“בְּאַחַד הַיָּמִים וַאֲנִי עוֹבֵר בַּעֲגָלָה בִּדְרוֹם הָאָרֶץ סָמוּךְ לֶחָזִית,” מְסַפֵּר צְבִי קְרוֹל, “קִבַּלְנוּ פְּקֻדָּה לְהַעֲבִיר כַּדּוּרֵי תּוֹתָחִים אֶל הַבַּטֵּרִיּוֹת הָאוֹסְטְרִיּוֹת, אֲשֶׁר יָרוּ אָז עַל הָאֳנִיּוֹת הָאַנְגְּלִיּוֹת שֶׁהִרְעִישׁוּ אֶת הַחוֹף. מִשֶּׁהִגַּעְנוּ לְדֵיר־אַ־סְנֵיד, נִבְהַלְנוּ לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמִיִם אֲדֻמִּים כָּאֵשׁ, וּמִסְּבִיבֵנוּ רַעַשׁ הִתְפּוֹצְצוּת. פַּרַקְנוּ אֶת הַכַּדּוּרִים בְּגִבְעוֹת הַחוֹל שֶׁל שְׂפַת הַיָּם בִּסְבִיבוֹת עַזָּה וְהָלַכְנוּ לָשׁוּב אֶל הַמַּחֲנֶה. אֲבָל חֲמִשָּׁה־עָשָׂר אֲוִירוֹנִים תָּקְפוּ אֶת הַמַּחֲנֶה, וּבְתוֹךְ הַמְּהוּמָה שֶׁקָּמָה מִסָּבִיב מָצָאתִי לִי שְׁעַת־כֹּשֶׁר לְהִסְתַּלֵּק עִם עֶגְלָתִי. בֵּינָתַיִם הִתְקַדְּמָה הֶחָזִית בִּמְהִירוּת וּמִקֵּץ נְדוּדִים רַבִּים בְּמֶשֶׁךּ חֳדָשִׁים אֲחָדִים נִרְאוּ לְפָנֵינוּ הָאַנְגְּלִים וְיָצָאנוּ בַּחוּרִים אֲחָדִים לְתֵל־אָבִיב, שֶׁהָיְתָה אָז עֲזוּבָה מִתּוֹשָׁבֶיהָ. פֹּה חִכִּינוּ לָרֶגַע אֲשְֶׁר בּוֹ יְשֻׁחְרַר הַגָּלִיל וְנָשׁוּב לִרְאוֹת אֶת חֲבֵרֵינוּ. אָז עָלָה רַעְיוֹן הַהִתְנַדְּבוּת לַגְּדוּדִים הָעִבְרִים, וְאַף כִּי נִמְצְאוּ גַם מִתְנַגְּדִים חָרִיפִים לָרַעְיוֹן הַזֶּה, הִתְמַסַּרְנוּ לוֹ בְּכָל חֹם נַפְשֵׁנוּ. עוֹד מִלְחֶמֶת דְּבָרִים חָרִיפָה נְטוּשָׁה בֵּין הָ’אַקְטִיבִיסְטִים' וּבֵין הַ’שּׁוֹמְרִים עַל הַקָּיָּם', וּבְיוּלִי 1918 אֻשַּׁר בְּדֶרֶךְ רָשְׁמִית גִּיּוּס הַמִּתְנַדְּבִים לַגְּדוּד הָעִבְרִי הָאֶרֶץ־יִשְׂרְאֵלי. לְאַחַר הַגִּיּוּס נִשְׁלַחְנוּ לְמִצְרַיִם לִמְקוֹם חֲנִיָּתוֹ שֶׁל הַגְּדוּד הָעִבְרִי הָאֲמֵרִיקָנִי תַּחַת יַד הַמְפַקֵּד מַרְגּוֹלִין.”

יְדִיעוֹת בְּרוּרוֹת יוֹתֵר וּמַרְעִישׁוֹת הֵחֵלּוּ לְהַגִּיעַ: הַמִּפְעָל הַיְּהוּדִי, כַּנִּרְאֶה, צָמַח שָׁם וְגָדַל, וּבְעוֹד אֲשֶׁר מֵעֵבֶר מִזֶּה פִּרְפֵּר יִשּׁוּב קָטֹן, אַמִּיץ־לֵב, הִנֵּה מֵהָעֵבֶר הַשֵּׁנִי הִבְהִירוּ אֳפָקִים רְחָבִים לַמִּפְעָל הַלְּאֻמִּי, רְחָבִים יוֹתֵר מִכָּל מַה שֶׁאֶפְשָׁר הָיָה לְהַעֲלוֹת עַל הַדָּעַת. הַכֹּל שָׁאַף מֵעַכְשָׁו לְהִתְקָרֵב שָׁמָּה וּלְהַבִּיט, וְלוּ גַם מֵרָחוֹק, אֶל הָעֵבֶר הַהוּא. כָּל צָעִיר וּבַעַל־נֶפֶשׁ הָלַךְ לִכְפָר־סַבָּא.

הַדִּין־וְחֶשְׁבּוֹן שֶׁל תרע"ח מְצַיֵּן:

“גַּם הַחֲבֵרִים שֶׁנִשְׁתַּחְרְרוּ מִדַּמֶּשֶׁק, שֶׁכָּכָה חִכִּינוּ לָהֶם, בָּרְחוּ מִיָּד בָּרַכֶּבֶת הַמְּהִירָה לִכְפָר־סַבָּא, בְּלִי שִׂים לֵב לְמַצָּבֵנוּ שֶׁהָיָה כָּל כָּךְ קָשֶׁה.”

אֲבָל מֵעַכְשָׁו הָיָה מַהֲלַךְ הַמְּאֹרָעוֹת עַז וְתַקִּיף יוֹתֵר מִמַּחְשְׁבוֹת הָאָדָם וּרְצוֹנוֹ. הִנֵּה כְּבָר הִתְקַדְּמָה הֶחָזִית לִפְנִים הָאָרֶץ וְגַם הַגָּלִיל שֻׁחְרַר, וְעִמּוֹ נִפְתְּחוּ אֳפָקִים לַעֲבוֹדָה גְדוֹלָה, לְתַפְקִידִים הַזְּקוּקִים לְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה וָתִיקִים, בַּעֲלֵי נִסָּיוֹן.

עוֹד מִגָּלוּתוֹ כּוֹתֵב יִשְׂרָאֵל שׁוֹחַט לַחֲבֵרָיו:

“מְעַטִּים נִשְׁאַרְתֶּם, שְׁאֵרִית הַפְּלֵטָה, וְלָכֵן חוֹבָה עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם לְהַכְפִּיל אֶת מִרְצוֹ וּלְקַבֵּל עָלָיו אֶת חוֹבוֹת הַחֲבֵרִים שֶׁמֵּתוּ וְנֶהֱרָגוּ. מִי יִתֵּן לִי כְּנָפַיִם לָעוּף וְלִרְאוֹת אֶתְכֶם, לְדַבֵּר אִתְּכֶם, לְחַבֵּק אֵת כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם, לִמְסֹר לָכֶם אֶת מַחְשְׁבוֹתַי וְאֶת אֱמוּנָתִי. הֲרֵי אֲנִי הַזָּקֵן בֵּינֵיכֶם.”

וְעִם שִׁחְרוּר הַגָּלִיל הוּא כּוֹתֵב כְּבָר מִיהוּדָה:

“בָּא הָרֶגַע וְגַם הַגָּלִיל שֻׁחְרַר. עֲבוֹדָה, אַחְדוּת פְּנִימִית וּמִשְׁמַעַת צִּבּוּרִית דְּרוּשׁוֹת עַכְשָׁו וְהֵן הָעֲרֻבָּה הַבְּטוּחָה לַנִּצָּחוֹן. אַל לָנוּ לִהְיוֹת שִׁכּוֹרִים מִן הָרֶגַע. עֲבוֹדַת ‘הַשּׁוֹמֵר’ צְרִיכָה לִהְיוֹת מְאֻחֶדֶת, וְאַף אֶחָד אֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר עַל דַּעַת עַצְמוֹ, אֶלָּא עַל פִּי הַסְכָּמַת כָּל הַחֲבֵרִים.”

עֲשָׂרוֹת תַּפְקִידִים מְחַכִּים לְכֹחוֹתֵיהֶם הַמְּעַטִּים שֶׁל חַבְרֵי “הַשּׁוֹמֵר” וְשֶׁל כָּל צִבּוּר הָעוֹבְדִים, אֲשֶׁר נִתְנַסָּה נִסָּיוֹן מַר בַּמִּלְחָמָה, וְקוֹרְאִים לְהִתְגַּיֵּס וּלְנַדֵּב אֶת הַכֹּחוֹת לְשֵׁם הֶחָזוֹן הַלְּאֻמִּי הַהוֹלֵךְ וּמִתְגַּשֵּׁם. הַמֶּרְחָבִים הַנִּשְׁקָפִים מַרְהִיבִים כָּל כָּךְ שֶׁצַּר הַלֵּב מֵהֲכִילָם, וְלוּ גַם לְבָבוֹת מְחֻשָּׁלִים שֶׁל חַיָּלִים וָתִיקִים כְּחַבְרֵי “הַשּׁוֹמֵר”.

גִּלְעָדִי כּוֹתֵב:

י"א חֶשְׁוָן תרע"ט, פוֹרִיָה

“כֵּילָה יְקָרָה!”

"אֲנִי בָּרִיא. אֲסֵפָתֵנוּ הַשְּנָתִית תַּתְחִיל הָעֶרֶב בִּטְבֶרִיָה מִחוּץ לָעִיר. פֹּה גְדוֹלָה הַשִּׂמְחָה, עוֹמְּדִים לְהִתְנַדֵּב לַגְּדוּד. מִי יִתֵּן גַּם לִי לֵב חָזָק וּבָרִיא!

אַבָל כַּאֲשֶׁר אֲנִי מֵעִיף עַיִן עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁעָבַרְתִּי עַד הַיּוֹם וְעַל שׁוּרַת הָעֲבוֹדוֹת אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי לַפֹּעַל מִיוֹם בּוֹאִי לָאָרֶץ – אֲנִי מוֹצֵא קוֹרַת רוּחַ, אַף כִּי לִבִּי נֶחֱלַשׁ מְאֹד. אֲנִי מַאֲמִין כִּי אוּכַל לְהִכָּנֵס אֶל בֵּין הָרוֹכְבִים. מְדַבְּרִים כָּאן עַל עֲרִיכַת גְּדוּד רוֹכְבִים יְהוּדִי, וּבֵין אֵלּוּ אַנִי חוֹשֵׁב לְהֵרָשֵׁם."

לְאַחַר הָאֲסֵפָה הַשְּׁנָתִית שֶׁל “הַשּׁוֹמֵר” בִּטְבֶרְיָה הָיְתָה אֲסֵפַת פּוֹעֲלִים בְּכִנֶּרֶת, וְ"הַשּׁוֹמְרִים" רָכְבוּ מֵאֲסֵפָתָם יָשָׁר לְכִנֶּרֶת. גִּלְעָדִי רָכַב וּבְיָדוֹ הַדֶּגֶל שֶׁל “הַשּׁוֹמֵר” – בַּפַעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּגָלוּי. הוּא הִתְרַגֵּשׁ אָז מְאֹד. הָאֲסֵפָה בְּכִנֶּרֶת נִמְשְׁכָה שְׁלֹשָׁה יָמִים וְהָיְתָה מְלֵאָה הִתְרַגְּזוּת, נִשְׁמְעוּ טְעָנוֹת כְּלַפֵּי “הַשּׁוֹמֵר”. גִּלְעָדִי יָשֵׁן בַּחוּץ, כִּי לֹא הָיָה מָקוֹם בַּבַּיִת, וּמַחֲלַת הַשַּׁפַּעַת אֲחָזַתּוּ. הַגּוּף שֶׁנֶּחְלַשׁ עוֹד מִקֹּדֶם עַל יְדֵי הָעֲיֵפוּת הַמַּתְמֶדֶת וְעַל יְדֵי הַהִתְרַגְּזוּת בָּאֲסֵפוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת – לֹא יָכֹל הָיָה לְהִתְגַּבֵּר עַל הַמַּחֲלָה, וְהַלֵּב הַחוֹלֶה חָדַל לַעֲבֹד.

בְּכ"ו חֶשְׁוָן מֵת גִּלְעָדִי.

אִשְׁתּוֹ כֵּילָה הִגִּיעָה לִטְבֶרְיָה חֲצִי שָׁעָה אַחֲרֵי מוֹתוֹ.

"בְּשִׁבְתִּי בִּטְבֶרְיָה, בְּתוֹךְ יָם הַסֵּבֶל שֶׁטָּבַעְתִּי בּוֹ, הִרְגַּשְׁתִּי, כִּי עָלַי לְהַמְשִׁיךְ אֶת עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל וּלְחַזֵּק אֶת לִבּוֹת הַחֲבֵרִים שֶׁנִּשְׁאָרוּ. כָּתַבְתִּי לָהֶם אֵת אֲשֶׁר בְּלִבִּי: כָּתַבְתִּי כִּי אֲנִי שָׁבָה אֲלֵיהֶם וּבְיַחַד נַמְשִׁיךְ אֶת הָעֲבוֹדָה לָרַעְיוֹן שֶׁנָּתַן חַיִּים לְיִשְׂרָאֵל, נַגְשִׁים מַה שֶׁהוּא לֹא הִסְפִּיק לִגְמֹר בְּחַיָּיו הַקְּצָרִים, כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ צָרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק כְּמוֹ יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא, יִשְׂרָאֵל, אֵינֶנּוּ. מִכְתָּבִי זֶה בָּא אֶל הַחֲבֵרִים שֶׁעַל הָהָר וּבָרְגָעִים הַקָּשִׁים הָהֵם נָתַן לָהֶם דְּחִיפָה לְהַמְשִׁיךְ בְּבִנְיַן הַמָּקוֹם. הֵם קָרְאוּ לַמָּקוֹם “כְּפָר גִּלְעָדִי”.

 

יב. הַשִּׁחְרוּר    🔗

אַף כִּי רֹב חֲבֵרָיו שֶׁל “הַשּׁוֹמֵר” הִתְעַנּוּ עוֹד בַּמַּאֲסָר וּבְגָלוּת תֻּרְכִּיָּה וּמִן הַמַּנְהִיגִים הַזְּקֵנִים לֹא נִשְׁאֲרוּ כִּי אִם מְתֵי מִסְפָּר, הִנֵּה בְּשׂוֹרַת הַשִּׁחְרוּר שֶׁהֵבִיאָה בִּכְנָפֶיהָ תִּקְוָה גְדוֹלָה לַמִּפְעָל הַיְּהוּדִי, מַגְבִּירָה אֶת כֹּחָם שֶׁל הַשְּׂרִידִים הַמְּעַטִּים וְהֵם מְקַבְּלִים אֶת פְּנֵי הַמַּצָּב הֶחָדָשׁ בְּמַעֲשִׂים נֶאֱמָנִים וּמְכֻוָּנִים לַמַּטָּרָה.

וְאִם הַרְבֵּה מִדַּרְכֵי הָעֲבוֹדָה נִתְיַשְּׁנוּ וְשׁוּב אֵינָן רְאוּיוֹת לַמַּצָּב הֶחָדָשׁ, הִנֵּה לְעֻמָּתָן מִסְתַּמְּנּוֹת דְּרָכִים חֲדָשׁוֹת. נִדְמֶה, הִנֵּה בָּא הַיּוֹם הַגָּדוֹל, הָיְתָה תְּקוּמָה לָעָם, בְּמִשְׁפָּט וּבִזְכוּת. הוֹלֶכֶת וּגְדוֹלָה הָאֱמוּנָה בַּעֲתִידוֹת הַמִּפְעָל הַיְּהוּדִי, הַנִּתְמָךְ לְעֵין כָּל בָּאֵי עוֹלָם עַל יְדֵי מֶמְשָׁלָה אַדִּירָה רַבַּת חָסוּת. בִּמְקוֹם הַשּׁוֹמְרִים הַיְחִידִים הַנִּלְחָמִים עִם הַמַּאֲרָב, מֵעֵבֶר לָקִּיר, אֶת מִלְחֶמֶת הַמֶּשֶׁק הָעִבְרִי, שׁוֹלֵחַ הָעָם גְּדוּדִים לִגְאֻלַּת הַמּוֹלֶדֶת וְנוֹתֵן יָד לִיסוּד מִשְׁטָרָה עֲרוּכָה, אֲשֶׁר תְּכוֹנֵן בִּטָּחוֹן בָּאָרֶץ.

“הָאֲסֵפָה הַכְּלָלִית שֶׁל ‘הַשּׁוֹמֵר’ לְאַחַר שִׁחְרוּר הַגָּלִיל שׁוֹלַחַת אֶת בִּרְכוֹתֶיהָ לַגְּדוּד הָעִבְרִי. אֲנַחְנוּ חַבְרֵי ‘הַשּׁוֹמֵר’, אֲשֶׁר שַׂמְנוּ לָנוּ לְמַטְרַת חַיֵּינוּ לְהָגֵן עַל כְּבוֹדֵנוּ הַלְּאֻמִּי בָּאָרֶץ וְהִתְכּוֹנַנּוּ לְבוֹא הַיּוֹם, שֶׁבּוֹ יָקוּם בִּמְלוֹא עֻזּוֹ הַכֹּחַ הָעִבְרִי הַמִּשְׁתַּחְרֵר בָּאָרֶץ –רוֹאִים כַּיּוֹם בָּכֶם אֶת אַחֵינוּ לְרַעְיוֹן וּלְמַעֲשֶׂה.”

הַהִתְלַהֲבוּת הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר בָּאָה הַשִּׁחְרוּר הָיְתָה עֲלוּלָה לְהַעֲבִיר עַל הַדַּעַת; נִדְמָה, הִנֵּה הַחֲבֵרִים הוֹלְכִים וּנְפוֹצִים, אִישׁ לְעֶבְרוֹ, וְאוּלָם מָסֹרֶת הַמִּשְׁמַעַת הַצְּרוּפָה עָמְדָה גַם הַפַּעַם “לַשּׁוֹמֵר” לַעֲצֹר בַּחֲבֵרָיו, לִבְצֹר אֶת רוּחָם וּלְכַוֵּן אֶת הַכֹּחוֹת לְפִי תַּפְקִידֵי הַשָּׁעָה וְהָעֲמָדוֹת אֲשֶׁר בִּידֵי “הַשּׁוֹמֵר”.

כִּי הֵן לֹא יִתָּכֵן לַעֲזֹב בְּבַת־אַחַת אֶת הַמִּפְעָלִים הַמִּשְׁקִיִּים שֶׁל הַשּׁוֹמֵר, אַף גַּם יֵשׁ צֹרֶךְ לִבְחֹן אֶת תַּקָּנַת הַבִּטָּחוֹן בָּאָרֶץ, שֶׁתִּהְיֶינָה מְכֻוָּנוֹת לַמַּצָּב הַמְּדִינִי הֶחָדָשׁ. לֹא לַחִנָּם עָמַד “הַשּׁוֹמֵר” בַּמַּעֲרָכָה לְמוּל הָעֲרָבָה שָׁנִים רַבּוֹת. יוֹדֵעַ הוּא וּמַכִּיר אֶת טִיבָהּ וְאֶת כֹּחוֹתֶיהָ, וְגַם בִּימֵי הַשִּׁחְרוּר הַנִּלְהָבִים אֵינוֹ מַסִּיחַ דַּעַתּוֹ מִמֶּנָּה רֶגַע אֶחָד. בְּשִׁכְרוֹן הַשִּׁחְרוּר, אֲשֶׁר תָּקַף אֶת הַיִּשּׁוּב, נִשְׁאַר “הַשּׁוֹמֵר” נֶאֱמָן לַמָּסֹרֶת שֶׁלּוֹ וּלְנִסְיוֹנוֹ הָרָב. בְּעַקְשָׁנוּת נֶאֱמָנָה נִלְחַם “הַשּׁוֹמֵר” גַּם עַכְשָׁו בַּשִּׁכָּרוֹן הַפָטָלִי וּבְשַׁלְוַת הַבִּטָּחוֹן שֶׁבָּהּ הָיָה הַיִּשּׁוּב שָׁרוּי בַּיָּמִים הַהֵם.

לְרֶגֶל מִקְרֵי הַשּׁוֹד וְהָרֶצַח אֲשֶׁר בָּאוּ תְּכוּפִים בְּדֶרֶךְ יַבְנְאֵל – טְבֶרְיָה כּוֹתֵב נַחוּם הוּרְבִיץ בִּ־3.6.19.

"הַמֶּמְשָׁלָה שָׁלְחָה אָמְנָם עֲשָׂרָה ז’נְדַּרְמִים לְבַקֵּשׁ, גַּם הִבְטִיחָה פְּרָס לְמִי שֶׁיִּמְצָא אֶת הַסּוּסִים, אֲבָל מָה עֵרֶךְ לַדָּבָר בִּכְלָל, אִם בְּעֶצֶם הַיּוֹם מְעִזִּים רוֹכְבִים לְהִתְנַפֵּל עַל אֲנָשִׁים סָמוּךְ לַמּוֹשָׁבָהּ, לִגְזֹל וְלִשְׁדֹּד – – לוּ יָדַעְתָּ, כַּמָּה צוֹחֲקִים לָנוּ הָאִכָּרִים כְּשֶׁאָנוּ מְדַבְּרִים אֲלֵיהֶם וּמוֹכִיחִים בְּאוֹתוֹת וּמוֹפְתִים, כִּי הֵן גַּם בֵּין הָעַרְבִים גּוּפָם עוֹד מְרֻבִּים מַעֲשֵׂי הַשֹּׁד וְהַגָּזֵל, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאָנוּ הַיְּהוּדִים צְרִיכִים לַחֲשׁשׁ לְמַעֲשִׂים כָּאֵלּוּ, וְעוֹד קָשִׁים וְרָעִים מֵהֶם, וְחוֹבָתֵנוּ הִיא לִהְיוֹת מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָּבוֹא. הַתְּשׁוּבָה שֶׁאָנוּ שׁוֹמְעִים מִפִּיהֶם הִיא: “‘שׁוֹמֶרְנִיקִים’, דָּם אַתֶּם רוֹצִים…”

וְאוּלָם לֹא “דָּם”, לְעוֹלָם לֹא הַ"דָּם" הוּא שֶׁהִתְוָה אֶת דַּרְכּוֹ שֶׁל “הַשּׁוֹמֵר”, כִּי אִם בַּגְרוּת מְדִינִית וּבִינָה יְשָׁרָה וּנְכוֹנָה. בְּבַקְּשׁוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ הַמּוֹלִיכָה אֶל הַמַּטָּרָה, רָאָה “הַשּׁוֹמֵר” חוֹבָה לְפָנָיו לִלְמֹד וּלְהַכִּיר אֶת הַמְּסִבּוֹת הַשּׁוֹנוֹת שֶׁל עֲבוֹדַת הַבִּנְיָן וְלִבְחֹן אֶת יַחֲסֵי הַכֹּחוֹת.

רַבָּה הָעֲבוֹדָה וְהָאֲנָשִׁים מְעַטִּים, וְכָל עֶמְדָּה וְעֶמְדָּה שֶׁל “הַשּׁוֹמֵר” דּוֹרֶשֶת בִּצּוּר, יְדֵי עוֹבְדִים וָכָסֶף. גַּם מֶשֶׁק חַמַרַה, גַּם מֶשֶׁק תֵּל־עֲדָשִׁים נֶחְלְשׁוּ מְאֹד מִפִּגְעֵי הַמִּלְחָמָה. שְׁנֵיהֶם הִתְקַיְּמוּ רַק בִּזְכוּת מַאֲמַצִּים יוֹצְאִים מִן הַכְּלָל שֶׁל הַחֲבֵרִים, אֲשֶׁר נֹאחֲזוּ בִּמְקוֹמוֹתֵיהֶם וּבִשְׁאֵרִית כּוֹחָם הֶחֱזִיקוּ בָּהֶם שֶׁלֹּא יִתְמוֹטָטוּ.

אַחֲרֵי מוֹתוֹ שֶׁל גִּלְעָדִי כּוֹתֵב זַיְד, מֵעַל הָהָר, לְוַעַד “הַשּׁוֹמר”:

"חֲבֵרִים, אֲנִי מֻכְרָח לִשְׁפֹּךְ אֶת לִבִּי לִפְנֵיכֶם, כִּי חֲבֵרִי נָפַל, זֶה חֲבֵרִי אֲשֶׁר יַחַד עָבַרְנוּ שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה שָׁנָה. מִן הַחֲבֵרִים הָרִאשׁוֹנִים כְּבָר מֵתוּ רַבִּים. הָרַעְיוֹן שֶׁל “בַּר־גִּיּוֹרָא” גּוֹזֵל וְגוֹזֵל מִתּוֹכֵנוּ אֶת מִבְחַר חֲבֵרֵינוּ. אָכֵן, קָשִׁים הַתְּנָאִים אֲשֶׁר בָּהֶם חָיוּ חֲבֵרֵינוּ וָמֵתוּ.

"בּעֲבוֹדָתֵנוּ הַמַּעֲשִׂית מֻרְגָּשׁ חֶסְרוֹנוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל גִּלְעָדִי. אָנוּ מְנַצְּלִים אֶת אֲנָשֵׁינוּ בְּלִי לָחוּס עֲלֵיהֶם, עַד שֶׁהֵם נוֹפְלִים בְּעֶצֶם עֲבוֹדָתָם.

"יֵאוּשׁ תּוֹקְפֵנִי, בְּמַעֲשֵׂה יוֹם יוֹם חָסֵר לִי גִלְעָדִי, אֲבָל אֲנִי בָּטוּחַ, כִּי אָנוּ נַמְשִׁיךְ אֶת מִפְעַל גִּלְעָדִי לַמְרוֹת כָּל הַקְּשָיִים. וְאַתֶּם חַיָּבִים לַעֲזֹר לָנוּ.

חֲבֵרִים, חוֹבָה קְדוֹשָׁה מֻטֶּלֶת עָלֵינוּ לִנְטֹעַ בִּשְׁבִיל הַיְתוֹמִים. ‘הַשּׁוֹמֵר’ צָרִיךְ לִפְתֹּר אֶת שְׁאֵלַת הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁל חֲבֵרָיו שֶׁנָפְלוּ.

זִכְרוּ, כִּי גִלְעָדִי הִתְחִיל לְהַגְשִׁים בַּחַיִּים הַרְבֵּה רַעְיוֹנוֹת נַעֲלִים וְצוּרַת חַיִּים נַעֲלָה בַּמּוּבָן הַחֶבְרוּתִי, וְאָנוּ זְקוּקִים לַאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי מֶרֶץ, אֲשֶׁר יַמְשִׁיכוּ אֶת מַעֲשָׂיו.

בּוֹאוּ אֵלֵינוּ וְתִמְכוּ בָּנוּ, חֲבֵרִים, וְאַל תִּתְּנוּ לְבִנְיָנֵנוּ הַצָּעִיר לְהִתְמוֹטֵט."

אֲלֶכְּסַנַדֶּר זַיְד (מֶשִׁי).

שׁוֹמְרִים – רוֹכְבִים או "חַיָּלִים"

בְּאוֹתָם הַיָּמִים כּוֹתֵב גַּם גָּד:

"מִיּוֹם שֶׁהָלַכְנוּ לְחַמַרַה נִקְבְּעָה הַדֵּעָה, הֵן מִצַּד חַבְרֵי הַמָּקוֹם, הֵן מִצַּד אֲגֻדָּתֵנוּ, כִּי חַמַרַה הִיא מְקוֹם ‘הַשּׁוֹמֵר’. אֲנַחְנוּ חַבְרֵי הַמָּקוֹם הִשְׁקַעְנוּ הַרְבֵּה מֶרֶץ, הִקְרַבְנוּ פֹּה קָרְבָּנוֹת, אִמַּצְנוּ אֵת כָּל הַכֹּחוֹת, עָבַרְנוּ דֶרֶךְ כָּל הַמִּכְשׁוֹלִים וְהַדִּבּוֹת שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה הַתֻּרְכִּית. כְּבָר חָשַׁבְנוּ לָגֶשֶׁת לְבִנְיָן וְרַק הָרֶזִ’ים הַתֻּרְכִּי הוּא שֶׁעָמַד לְשָׂטָן לָנוּ, וְעַכְשָׁו הָאָסוֹן שֶׁבָּא עָלֵינוּ, – מוֹתוֹ שֶׁל חֲבֵרֵנוּ יִשְׂרָאֵל גִּלְעָדִי.

בְּקשִׁי רַב עָלָה בְּיָדֵינוּ לְהָקִים אֶת הַצְּרִיף. לֹא יָדַעְנוּ שַׁבָּת וְחַג, תָּמִיד סָחַבְנוּ עֵצִים. וְהִנֵּה עוֹמֵד הַצְּרִיף וַאֲנַחְנוּ חַיִּים בּוֹ. דַּאֲגָתֵנוּ מֵעַכְשָׁו הִיא כִּי ‘הַשּׁוֹמֵר’ לֹא יַעֲמֹד מִנֶּגֶד לַעֲבוֹדָתֵנוּ וְלֹא יַפְקִיר אֶת הַמֶּרֶץ שֶׁהִשְׁקַעְנוּ כָּאן בְּמֶשֶׁךְ שָׁלשׁ שָׁנִים, בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה, כִּי אֵין אָנוּ בּוֹנִים כָּאן בִּנְיָן בִּשְׁבִיל עַצְמֵנוּ, אֶלָּא בִּשְׁבִיל הִתְיַשְּׁבוּת רְחָבָה, בִּשְׁבִיל רִכּוּז־חֲבֵרִים."

בְּמַחֲנֵה “הַשּׁוֹמֵר” רַב הַפִּקְפּוּק: אֵיזֶה מִשְּׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת עָדִיף. בָּאֲסֵפָה בְּתֵל־עֲדָשִׁים נֶאֱמָר:

"לְתֵל־עֲדָשִׁים אֵין עַכְשָׁו שׁוּם עֵרֶךְ, וַאֲנַחְנוּ בְּחֶזְקַת ‘הַשּׁוֹמֵר’ לֹא נַפְסִיד כְּלוּם אִם נַעֲזֹב אֶת תֵּל־עֲדָשִׁים,״ אַף עַל פִּי כֵן נִמְצְאוּ בֵּין הַחֲבֵרִים שֶׁקָּמוּ לְהִלָּחֵם עַל קִיּוּמוֹ שֶׁל הַמֶּשֶׁק הַזֶּה.

מִתּוֹךְ פִּקְפּוּקִים אֵלּוּ מִתְאַסֵּף “הַשּׁוֹמֵר” לְבָרֵר אֶת הַתַּפְקִידִים וְלִפְקֹד אֶת כֹּחוֹתָיו.

בְּכ"ג חֶשְׁוָן ע״ט (שְׁלשָׁה יָמִים לִפְנֵי מוֹתוֹ שֶׁל גִּלְעָדִי) קוֹבְעִים אֶת תָּכְנִית־הָעֲבוֹדָה לְפִי צָרְכֵי הַשָּׁעָה:

"תֵּל־עֲדָשִׁים: מְסַדְּרִים אֶת הַמֶּשֶׁק לַשָּׁנָה הַבָּאָה לִשְׁלשָׁה זוּגוֹת בְּהֵמוֹת, אַרְבָּעָה גְבָרִים וּשְׁמוֹנֶה צְעִירוֹת.

חַמַרַה: 2 זוּגוֹת בְּהֵמוֹת, 3 חֲבֵרִים וּצְעִירוֹת. לֹא יִטְּעוּ הַשָּׁנָה.

נִגְ’מֶת־אַ־צֻּבְּח – צִמְצוּם הַמֶּשֶׁק.

לְמִשְׁטֶרֶת־הָרוֹכְבִים בִּטְבֶרְיָה: שְׁמוֹנָה חֲבֵרִים.

לְבָרֵר אֶת שְׁאֵלַת הַהִתְנַדְּבוּת לַגְּדוּד הָעִבְרִי."

הַסְבָּרָה לְתָכְנִית הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת אָנוּ מוֹצְאִים בְּדִבְרֵי הַחֲבֵרִים בַּאֲסֵפָת “הַשּׁוֹמֵר” בְּתֵל עֲדָשִׁים:

נ.:

“אֲנַחְנוּ לֹא רִָצִינוּ לְהַפְסִיד אוֹתָן הַנְּקֻדּוֹת אֲשֶׁר עָלוּ לָנוּ בְּכָל כָּךְ הַרְבֵּה עָמָל. קָשֶׁה הָיָה לְהַסְכִּים לַעֲזֹב אֶת מְקוֹמוֹת הָעֲבוֹדָה וְלָלֶכֶת לַגְּדוּד הָעִבְרִי. שְׁמִירַת הָעֲמָדוֹת שֶׁלָּנוּ בָּאָרֶץ הִיא שְׁאֵלַת־עֲתִידֵנוּ. יַחַד עִם זֶה רָאִינוּ בְּיִסּוּד הַמִּשְׁטָרָה אֶת הַיְסוֹד לִיצִירַת מִילִיצְיָה בָּאָרֶץ.”

ש. ה.:

“לְמוֹתָר הוּא לֵאמֹר, כִּי אָסוּר לַעֲזֹב אֶת הַמְּקוֹמוֹת. לְהֵפֶךְ, עָלֵינוּ לְהִשְׁתַּדֵּל וְלִרְכּשׁ עֲמָדוֹת חֲדָשׁוֹת. עָלֵינוּ לְכוֹנֵן עַכְשָׁו עֲמָדוֹת חֲדָשׁוֹת בֵּין הַמְּקוֹמוֹת הַמְּיֻשָּׁבִים עַל יְדֵי עַרְבִים. יֵשׁ לְדָבָר זֶה עֵרֶךְ רָב.”

ס.:

“מָצָאנוּ לְנָחוּץ לָקַחַת חֵלֶק בְּמִשְׁטֶרֶת־הָרוֹכְבִים. מִזְּמַן־עֲבוֹדָתֵנוּ הַקָּצָר בְּעֵרֶךְ יֵשׁ לָנוּ כְּבָר הַרְבֵּה חֹמֶר. אֲנַחְנוּ הוֹלְכִים וְלוֹמְדִים אֶת הַסְּבִיבָה הַגֵּאוֹגְרָפִית. אָמְנָם פְּעָמִים אֵין הָעֲבוֹדָה נְעִימָה, אֲבָל מִתּוֹכָהּ נוּכַל לִלְמֹד הַרְבֵּה אֶת יַחַס הָעַרְבִים. אֲנַחְנוּ חַיִּים עִם הָעַרְבִים בְּשָׁלוֹם גָּמוּר.”

וְאֵלּוּ הֵן הַחְלְטוֹת “הַשּׁוֹמֵר” בַּאֲסֵפָה זוֹ.

א. הָאֲסֵפָה מַכִּירָה בַּצֹּרֶךְ שֶׁל גְּדוּדֵי־כִּבּוּשׁ עִבְרִים בִּצְבָא־הַכִּבּוּש שֶׁל הָאָרֶץ.

ב. הָאֲסֵפָה מַכִּירָה בְּצֹרֶךְ שֶׁל סִדּוּר מִשְׁטָרָה וְזַ’נְדַּרְמֶרְיָה עִבְרִית בָּאָרֶץ.

ג. הָאֲסֵפָה מַכִּירָה בַּצֹּרֶךְ שֶׁל הִתְיַשְּׁבוּת רְחָבָה סָמוּךְ לַגְּבוּלוֹת וּלְשֵׁם זֶה הִיא מַחְלִיטָה לְהַתְחִיל בְּבִנְיַן מוֹשְׁבֵי שׁוֹמְרִים עַל הַגְּבוּלוֹת בְּרוּחַ הָעִקָּרִים שֶׁל “הַשּׁוֹמֵר”.

הָאֲסֵפָה עָרְכָה תָּכְנִית מְסֻיֶּמֶת שֶׁל הַמּוֹשָׁב הֶעָתִיד לָקוּם. שׁוֹחַט קִבֵּל יִפּוּי־כֹּחַ לָשֵׂאת וְלָתֵת בְּנוֹגֵעַ לְאַדְמַת הַחוֹרָן. נֶאֱמָן לְרַעְיוֹנוֹ מוֹסִיף “הַשּׁוֹמֵר” לְהַכְשִׁיר אֶת עַצְמוֹ לִקְרַאת הַהִתְיַשְּׁבוּת: יוֹסֵף נַחֲמָנִי כּוֹתֵב: “הוֹאִיל וְאָנוּ חוֹשְׁבִים כִּי אַחַד הַמִּקְצוֹעוֹת הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר בְּמִשְׁקֵנוּ יִהְיֶה גִדּוּל הַצֹּאן וְהַבָּקָר, נִגַּשׁ הַוַּעַד לְהַכְשִׁיר חֲבֵרִים לְתַכְלִית זוֹ. וַעַד ‘הַשּׁוֹמֵר’ מְיַסֵּד הַשָּׁנָה קְבוּצַת־רוֹעִים בְּפוֹרִיָּה, מוֹסֵר בְּיָדָם עֵדֶר שֶׁל שׁלשׁ מֵאוֹת צֹאן וְשִׁשִּׁים וְשֵׁשׁ פָּרוֹת. רְצוֹן הַחֲבֵרִים הַמְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם אֶת הָעֲבוֹדָה מַבְטִיחַ לָנוּ תּוֹצָאוֹת רְצוּיוֹת.”

בִּגְדוּד הַצָּבָא מִזְדַּמְּנִים יַחַד הָרוֹעִים שֶׁנִּתְפַּזְרוּ בְּעָזְבָם אֶת הַטַּיוּן, וְשׁוּב צָף וְעוֹלֶה רַעְיוֹן הָרְעִיָּה: “אֲבָל הַפַּעַם יוֹתֵר רֵאַלִי, בְּלִי אוֹתוֹ הַמְּעוּף לְלֹא אֲחִיזָה. גָּז הַחֲלוֹם לִהְיוֹת בֶּדְוִי בֵּין בֶּדְוֵי הַמִּדְבָּר. אֲנָשִׁים מִן הַיִּשּׁוּב אֲנַחְנוּ וְעָלֵינוּ לְהַכְנִיס אֶת מִקְצוֹעַ גִּדּוּל־הַצֹּאן לַמֶּשֶׁק.”

וְאוּלָם הַסְּבָךְ הַמְּדִינִי בִּפְנִים הָאָרֶץ וְעַל גְּבוּלוֹתֶיהָ, אֲשֶׁר בָּא בְּעִקּבוֹת נִצְחוֹנָם שֶׁל צִבְאוֹת הַהַסְכָּמָה, מָנְעוּ אֶת “הַשּׁוֹמֵר” מֵהוֹצִיא לַפֹּעַל אֶת תָּכְנִית הָעֲבוֹדָה שֶׁצֻּיְּנָה בָּאֲסֵפָה הַנִּזְכֶּרֶת.

בְּ־28.8.19 כּוֹתֵב נַחֲמָנִי:

“הַתְּנָאִים הַמְּדִינִיִּים הַכְּלָלִיִים, שֶׁבָּהֶם נְתוּנָה הָאָרֶץ, מַצָּבֵנוּ הַסָּמוּי עַכְשָׁו, חֹסֶר קְבִיעוּת הַגְּבוּלוֹת שֶׁל אַרְצֵנוּ, אֵינָם נוֹתְנִים לָנוּ לְהַתְחִיל מִיָּד לְהַגְשִׁים בַּחַיִּים אֶת תָּכְנִיּוֹתֵינוּ.”

 

יג. תְּקוּפַת־הַבֵּינָיִם    🔗

נִצְחוֹנָם שֶׁל צִבְאוֹת־הַהַסְכָּמָה חוֹלֵל שִׁנּוּיִים כַּבִּירִים בָּאָרֶץ וּבִגְבוּלוֹתֶיהָ. אִם מִצַּד אֶחָד הֵחֵלּוּ הַשִּׁלְטוֹנוֹת לִקְבֹּעַ מִשְׁטָר קוֹלוֹנְיַלִי בְּאַרְצוֹת־חָסוּתָן, הִנֵּה מִצַּד שֵׁנִי קָמָה תְּנוּעָה עַרְבִית חֲזָקָה. מְזֻיָּנִים הֵיטֵב וְשִׁכּוֹרֵי־נִצָּחוֹן שָׁאֲפוּ הַלָּלוּ אֶל גְּבוּלוֹתֵיהֶם. נֶשֶׁק הִתְגּוֹלֵל לָרֹב בְּכָל מָקוֹם. נוֹדְדֵי הָעֲרָבָה זֻיְּנוּ עַל יְדֵי צִבְאוֹת הַהַסְכָּמָה, אַף גַּם שָׁלְלוּ אֶת מַחְסְנֵי הַנֶּשֶׁק שֶׁנֶּעֱזְבוּ עַל יְדֵי הַגֶּרְמָנִים וְהַתֻּרְכִּים.

הַהִתְעוֹרְרוּת הָעַרְבִית בִּכְלָלָהּ, שֶׁבָּאָה מִתּוֹךְ שְׁאִיפָה לְשִׁחְרוּר לְאֻמִּי, הֵבִיאָה עִמָּהּ גַּם אֲנַרְכִיָּה גְמוּרָה. הַמִּלְחָמָה הָיְתָה – לַכֹּל בַּכֹּל. הִתְגּוֹדְדוּ פַּלָּחִים וּבֶדְוִים, מֻשְׂלִימִים וְנוֹצְרִים, לְאֹרֶךְ כָּל גְּבוּלוֹת הָאָרֶץ.

בְּח' חֶשְׁוָן כּוֹתֵב חֲבֵר מִשְׁטֶרֶת הָרוֹכְבִים בִּטְבֶרְיָה:

“הַמּוֹשֵׁל צִוָּה לָנוּ לָצֵאת לַסְּבִיבָה וְלַעֲבֹר בַּכְּפָרִים לְשֵׁם הַפְגָּנָה, לְמַעַן יִרְאוּ וְיֵדְעוּ כִּי יֵשׁ זַ’נְדַּרְמִים בָּאָרֶץ. עָלָה בְּיָדֵנוּ לִתְפֹּשׂ אֶת חֲמֵשֶׁת הָעַרְבִים הַגַּנָּבִים, וְהַדָּבָר עָשָׂה רשֶׁם חָזָק בַּסְּבִיבָה. כַּאֲשֶׁר אָסַרְנוּ אֶת הַגַּנָּבִים, לֹא הֶרְאוּ לָנוּ הַכְּפָרִים שׁוּם הִתְנַגְּדוּת. בְּכָל מָקוֹם שֶׁבָּאנוּ עָשִׂינוּ רשֶׁם.”

חַבְרֵי “הַשּׁוֹמֵר” הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַרְתָּם אִישׁ בִּמְקוֹמוֹ וְאִישׁ בְּתַפְקִידוֹ מְקַבְּלִים יְדִיעוֹת בְּרוּרוֹת עַל הַתְּנוּעָה בַּסְּבִיבָה, מִתְחַקִּים עַל עִקְּבוֹתֶיהָ וְלוֹמְדִים אֶת הַמַּצָּב:

“אֶצְלֵנוּ סִכְסוּכִים עַל הַגְּבוּלוֹת בֵּין הַשַּׁרִיף וְהָאַנְגְּלִים. הַפַּלָּחִים שֶׁל חוֹרָן יָצְאוּ לַחֲרשׁ אֲדָמָה, שֶׁלְּפִי דִבְרֵי הַבֶּדְוִים הַיּוֹשְׁבִים בְּעֵמֶק הַיָּרְדֵּן הֵם הֵם הַחוֹרְשִׁים אוֹתָהּ מֵעוֹלָם וְהִיא שַׁיֶּכֶת לָהֶם. כַּאֲשֶׁר יָצְאָה הַמִּשְׁטָרָה לְבָרֵר אֶת הַדָּבָר, פָּתְחוּ הַחוֹרָנִים עֲלֵיהֶם בְּאֵשׁ. הַמִּשְׁטָרָה שָׁבָה לְעֻמַּת שֶׁבָּאָה. יָרוּ גַם עַל הַהֹדִּים שֶׁנִּשְׁלְחוּ לְשָׁם. הֵם עָנוּ בִּמְכוֹנוֹת יְרִיָּה, אֲבָל מֻכְרָחִים הָיוּ לַחֲזֹר. הַיְחָסִים הוֹלְכִים וּמַחֲמִירִים.”

כָּךְ בִּגְבוּלָהּ הַמִּזְרָחִי שֶׁל הָאָרֶץ, וּבַצָּפוֹן:

מִכְּפָר גִּלְעָדִי כּוֹתְבִים כִּי הֵם עוֹבְדִים מִתּוֹךְ הִתְאַמְּצּוּת, וְאִם גַּם הֻרְחֲקָה סַכָּנַת הִתְקוֹמְמוּת כְּלָלִית שֶׁל הָעַרְבִים כְּנֶגֶד הַצָּרְפַתִּים, הִנֵּה מַעֲשֵׂי הַשֹּׁד וַדַּאי לֹא יִפָּסְקוּ זְמַן רָב."

בַּצָּפוֹן קָשֶׁה וּמְסֻבָּךְ הַמַּצָּב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בַּגְּבוּל הַמִּזְרָחִי שֶׁל הָאָרֶץ, כִּי שָׁם טֶרֶם נָקְבְּעוּ הַגְּבוּלוֹת בֵּין הַשִּׁלְטוֹנוֹת הָאַנְגְּלִי וְהַצָּרְפַתִּי. אַף לֹא בָּרוּר עֲדַיִן כֵּיצַד יְקַבְּלוּ הָאֻכְלְסִין אֶת פְּנֵי הַשִּׁלְטוֹנוֹת הַחֲדָשִׁים:

"אֲנַחְנוּ בָּאֵי־כֹּחַ הַמּוֹשָׁבוֹת בִּצְפוֹן־הָאָרֶץ – מְטֻּלָּה, כְּפָר־גִּלְעָדִי וְתֵל־חַי – בָּאִים לְבָרֵר לִפְנֵיכֶם אֶת הַמַּצָּב הַפּוֹלִיטִי בִּסְבִיבָתֵנוּ, הַיַּחַס אֶל הַשְּׁכֵנִים מִצִּדֵּנוּ, וּלְהֵפֶךְ.

הַמּוֹשָׁבוֹת שֶׁלָּנוּ הָיוּ שָׁיָּכוֹת לִמְחוֹז גֵ’דֵידָה, עִיר הַמְיֻשֶּׁבֶת בְּרֻבָּהּ נוֹצְרִים. שְׁלשִׁים כְּפָרִים נִמְנִים עַל מְחוֹז זֶה, וְתוֹשָׁבֵיהֶם – מְתוּאֲלִים, נוֹצְרִים, בֶּדְוִים, וּפָחוֹת מִכֻּלָּם יְהוּדִים. הַמְּתוּאֲלִים מְאֻרְגָּנִים בִּכְפָרֵיהֶם תַּחַת יַד ‘הַבֶכִים’, הַנּוֹצְרִים – תַּחַת הַ’מֻטְרָאן' וְהַבֶּדְוִים נְתוּנִים לְחָסוּתוֹ שֶׁל ‘הָאֱמִיר פָאצִ’ל’ הַיּוֹשֵׁב בְּמִזְרַח הַיַּרְדֵּן.

הַמְּתוּאֲלִים אֵינָם סוֹבְלִים אֶת הַנּוֹצְרִים וְאֵלֶּה וְאֵלֶּה מִשְׁתַּדְּלִים לְהַטּוֹת אֶת הַמֶּמְשָׁלָה הַנּוֹצְרִית אֶל צִדָּם. הַבֶּדְוִים שׂוֹנְאִים גַּם אֶת אֵלֶּה וְגַם אֶת אֵלֶּה, כִּי גַם הַמְּתוּאֲלִים גַּם הַנּוֹצְרִים עָשְׁקוּ תָּמִיד אֶת הַבֶּדְוִי בְּמִדָּה גַסָּה. הַיְּהוּדִים סוֹבְלִים מִשְּׁלָשְׁתָּם, כִּי כֻּלָּם יַחַד שׁוֹאֲפִים לִגְזֹל תָּמִיד מֵאַדְמַת הַיְּהוּדִים וּמֵרְכוּשָׁם וּלְהַשְׁפִּיל אֶת כְּבוֹדָם.

מִיָּד אַחַר נִצְחוֹן הָאַנְגְּלִים הִרְגִּישׁוּ עַרְבִיֵּי הַסְּבִיבָה בְּעֶרְכָּהּ הַמְּדִינִי שֶׁל הַשָּׁעָה, וְהָעֲשִׁירִים הַתַּקִּיפִים שֶׁבָּהֶם הִתְאַסְּפוּ לְמוֹעֵצָה וְהִכְרִיזוּ עַל מֶמְשָׁלָה עַרְבִית בַּסְּבִיבָה. אֶת הַיְּהוּדִים לֹא קָרְאוּ. בְּיוֹם אֶחָד הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ שְׁתֵּי דְרִישׁוֹת מֵאֵת הַמֶּמְשָׁלָה הַזּוֹ: א – כִּי נַחְתֹּם עַל כְּרוּז כְּלָלִי אֶחָד, שֶׁאָנוּ אַחֲרָאִים לַסֵּדֶר הָאֶזְרָחִי בַּמָּקוֹם, וּ־ב – כִּי נִתְלֶה דֶגֶל אַנְגְּלִי־עַרְבִי. עַל הָרִאשׁוֹנָה עָנִינוּ, כִּי אָנוּ הַיְּהוּדִים אֵינֶנּוּ צְרִיכִים לַחְתֹּם עַל דְּרִישָׁה כָּזֹאת, כֵּיוָן שֶׁאֵין אָנוּ מִתְנַפְּלִים עַל מִישֶׁהוּ וְלֹא אָנוּ הַמַּפְרִיעִים אֶת הַסֵּדֶר הָאֶזְרָחִי. יַחְתְּמוּ הַמִּתְנַפְּלִים וְהַמַּפְרִיעִים. וּבְנוֹגֵעַ לַדְּרִישָׁה הַשְּׁנִיָּה דַנּוּ בָּהּ וְהֶחְלַטְנוּ לַעֲנוֹת בְּשְלִילָה."

הָעִנְיָנִים בַּגָּלִיל הָעֶלְיוֹן הוֹלְכִים וּמִסְתַּבְּכִים. הַמִּלְחָמָה נְטוּשָׁה בֵּין הַצָּרְפַתִּים וּבֵין הָאֻכְלְסִין הַמִּתְנַגְּדִים לְחָסוּת זוֹ, וּכְמוֹ כֵן בֵּין אֵלֶּה הַנּוֹטִים אַחֲרֵי הַצָּרְפַתִּים וּבֵין הַמִּתְנַגְּדִים לָהֶם. הַמִּלְחָמָה קָשָׁה וּמָרָה, וּמְבִיאָה עִמָּהּ שֹׁד וָגֶזֶל, רְצִיחַת נְפָשׁוֹת, שְׂרֵפַת כְּפָרִים שְׁלֵמִים, נְקָמָה אַכְזָרִית שֶׁל מֻשְׂלָמִים בְּנוֹצְרִים, וּלְהֵפֶךְ.

הִתְפַּתְּחוּת הַמֶּשֶׁק שֶׁל כְּפָר גִּלְעָדִי שׁוּב מִתְעַכֶּבֶת. וְאוּלָם הָעֲבוֹדָה אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת. הַחֲבֵרִים הַמְּסוּרִים לַמָּקוֹם מוֹסִיפִים לַעֲשׂוֹת אֶת עֲבוֹדָתָם בִּגְבוּרָה וּבְאֹמֶץ־לֵב לְהַפְלִיא. עֵדוּת קְצָרָה וְרַבַּת תֹּכֶן אָנוּ מוֹצְאִים בְּמִכְתָּבָיו שֶׁל שְׁנֵיאוּרְסוֹן, הַנִּכְתָּבִים בְּחֹדֶשׁ שְׁבָט תר"ף:

1) “לְפִי שָׁעָה שֶׁקֶט. הַצָּרְפַתִּים עָזְבוּ בַּשַּׁבָּת אֶת מְטֻלָּה. עַרְבִים אֵינָם נִרְאִים. קָנִינוּ חָמֵשׁ עֶגְלוֹת, שְׁנֵי עֲיָרִים. יֵשׁ לָנוּ כְּבָר חֲמִשָּׁה רוֹטֶל חָלָב לְיוֹם. מִיּוֹם רִאשׁוֹן אֲנִי רוֹעֶה אֶת הַעֵדֶר.”

2) י"ח שְׁבָט.

“בְּוַדַּאי נוֹדַע לָךְ כְּבָר עַל הָאָסוֹן אֲשֶׁר קָרָה אֶת שֶׁר⁴. הַמַּצָב מַחֲמִיר וְהוֹלֵךְ. בְּיוֹם שִׁשִּׁי רָאָה שׁוֹמֵר־הַיּוֹם תְּנוּעַת רוֹכְבִים עוֹלִים מִ’זּוּק' וּמֵחַמַרַה וּמִתְפַּשֶּׁטֶת בַּסְּבִיבָה. פָּתַחְנוּ אֵשׁ מֵעַל הַגִּבְעָה. אֶמֶשׁ וְהַבֹּקֶר שָׁדְדוּ אֶת מְטֻלָּה. הָעֲבוֹדָה בַּמֶּשֶׁק מִתְקַדֶּמֶת לַמְרוֹת הַכֹּל. נָטַעְנוּ כְּבָר אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אֵקָלִפְּטוּסִים. אֲנִי נֶהְפַּכְתִּי לְרוֹעֶה ‘מִקְצוֹעִי’. אַף כִּי חוֹלֶה אָנֹכִי, אֲנִי מֻכְרָח לָצֵאת עִם הָעֵדֶר, כִּי בְּיוֹם חֲמִשִּׁי רָצוּ לִגְזֹל אֶת הָעֵדֶר מִן הָרוֹעֶה.”

3) (אִין תַּאֲרִיךְ).

“הַיְדִיעָה הָאַחֲרוֹנָה מִמְּטֻלָּה הִיא, כִּי מִלְבַד הַקִּירוֹת לֹא נִשְׁאַר שָׁם כְּלוּם. כָּל הַשָּׁבוּעַ גְּשָׁמִים וְגַם שֶׁלֶג. שְׁלשָׁה יָמִים הָיִינוּ מְכֻסִּים שֶׁלֶג. הַשֶּׁלֶג מַגִּיעַ עַד הַבִּרְכָּיִם. בָעֲבוֹדָה לֹא הִסְפַּקְנוּ כְּלוּם מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. פָּרָה אַחַת, שֶׁקָּנִינוּ בִּמְטֻלָּה, הִמְלִיטָה.”

הַהֲגָנָה בִּשְׁנוֹת 1920 – 1921

חַבְרֵי "הַשּׁוֹמֵר" בַמִּשְׁטָרָה הָרוֹכֶבֶת שֶׁל טְבֶרְיָה

הַמַּצָב הָלַךְ וְהֶחֱמִיר. בְּ־1.1.20 כְּבָר עָלָה טְרוּמְפֶּלְדּוֹר לְתֵל־חָי. זַיְד מֵרִיץ פִּתְקָא לְנַחֲמָנִי:

“אֵינִי יוֹדֵעַ, שֶׁמָּא חָדַלְנוּ לִהְיוֹת,שׁוֹמְרִים'? הָרֹאשׁ מְבֻלְבָּל… עַל כָּל פָּנִים, בּוֹאוּ מַהֵר לְעֶזְרַת חַבְרֵיכֶם. עִם נָשֶׁק. אַל תָּשִׂימוּ לֵב לְעֹנֶשׁ מִצַּד הַמֶּמְשָׁלָה. פָּחוֹת אֲסֵפוֹת. יִתָּכֵן כִּי הַסַּכָּנָה קְרוֹבָה מְאֹד.”

וּלְאַחַר הַצְּעָקָה הָאַמִּיצָה הַזּוֹ לְעֶזְרָה – יְדִיעָה טֵלֶפוֹנִית מֵרֹאשׁ פִּנָּה:

“בְּתֵל־חַי הַיְתָה הִתְנַפְּלוּת. נֶהֶרְגוּ שִׁשָּׁה, בֵּינֵיהֶם טְרוּמְפֶּלְדּוֹר, מוּנְטֶר, וּשְׁתֵּי צְעִירוֹת.”

לְאַחַר הֲגָנָה קְצָרָה מֻכְרָחִים הַחֲבֵרִים לַעֲזֹב אֶת הַמְּקוֹמוֹת וְלָסֶגֶת, בִּזְכוּת הַיִּחוּסִים הַטּוֹבִים עִם הַבֶּךּ, דֶּרֶךְ הֶהָרִים. – גִּבְעוֹנִי מֵרִיץ פִּתְקָא לַחֲבֵרָיו שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בִּמְטֻלָּה:

“מַהֲרוּ וּבוֹאוּ לְטַיְבֶּה. קְחוּ עִמָּכֶם כָּל הַנָּשֶׁק. אַחֲרֵי חַמַרַה וְתֵל־חַי נֶעֱזַב גַּם כְּפָר־גִּלְעָדִי. קָרְבָּנוֹת אָיִן. מִטַּיְבֶּה וָהָלְאָה הַדֶּרֶךְ מִחוּץ לְכָל סַכָּנָה.” – –

* * *

לַחֲבֵרִים שֶׁהִשְׁקִיעוּ אֶת כֹּחָם בַּמָּקוֹם שָׁלשׁ שָׁנִים רְצוּפוֹת, שֶׁהֵחֵלּוּ כְּבָר לִנְטֹעַ וּלְהָקִים אֶת עַנְפֵי־הַמֶּשֶׁק – גּוֹרֵם חֻרְבָּן זֶה כְּאֵב־לֵב. אֲבָל “הַשּׁוֹמֵר” אֲשֶׁר עָמַד אָז בַּמַּעֲרָכָה בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר נִתְנַסָּה בְּכַמָּה וְכָמָּה נִסְיוֹנוֹת וְיָדַע גַּם כִּשְׁלוֹנוֹת גַּם נִצְחוֹנוֹת, אֵינוֹ נוֹפֵל בְּרוּחוֹ. כָּךְ דַּרְכָּהּ שֶׁל מִלְחָמָה. הַסַּכָּנָה נְטוּשָׁה לְכָל אֹרֶךְ הֶחָזִית. בְּרֹאשׁ הַיִּשּׁוּב הַגָּלִילִי, הַמִּתְאַמֵּץ בִּגְבוּרָה לְהַחֲזִיק מַעֲמָד, עוֹמְדִים רוֹכְבִים וְרַגְלִים, אַנְשֵׁי הַ"שּׁוֹמֵר".

י. שׁוּלְמִּין כּוֹתֵב:

מִלְחֲמִיָּה 19.4.20.

"חָבֵר יוֹסֵף,

אֶתְמוֹל בִּצַּרְנוּ אֶת הָעֲמָדוֹת. הַלַּיְלָה הָיָה אִי־שָׁקֵט. הָעַרְבִים נִסּוּ לָגֶשֶׁת לַמּוֹשָׁבָה בִּדְרָכִים שׁוֹנוֹת, אֲבָל הַדָּבָר לֹא עָלָה בִּידֵיהֶם. כָּל הַלַּיְלָה נִצְנְצוּ יְרִיּוֹת מִצַּד עֲדָשִׁיֶּה וּדְגָנִיָּה ב'.

לִפְנוֹת בֹּקֶר הִתְבּוֹנַנְתִּי לָעֲקֵבוֹת – נִרְאֶה שֶׁפָּצַעְנוּ אֵת אַחַד הַמִּתְנַפְּלִים. לְפִי הַשְּׁמוּעָה, נֶהֱרַג בְּנוֹ שֶׁל אַחַד הַשֵּׁיכִים בַּסְּבִיבָה. בִּסְבִיבוֹת הַמּוֹשָׁבָה נִרְאֲתָה פְּלֻגָּה שֶׁל עַרְבִים, כְּ־20 – 30 אִישׁ בְּמִסְפָּר.

הַמּוֹשָׁבָה שְׁקֵטָה. אֲנִי מִתְנַגֵּד בְּכָל תֹּקֶף לְהַעֲבָרַת הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים וְלֹא אַרְשֶׁה לַמּוֹשָׁבָה לַעֲשׂוֹת אֶת הַצַּעַד הַזֶּה. שׁוּם עֶזְרָה מִן הַמּוֹשָׁבוֹת אֵינָהּ דְּרוּשָׁה לְפִי שָׁעָה. נְחוּצָה, כַּמּוּבָן, עֶזְרָה צְבָאִית שֶׁל הַמֶּמְשָׁלָה, אֲבַל לֹא שֶׁל מִשְׁטָרָה עַרְבִית. אֶת הָאוֹת לַסַּכָּנָה אֶתֵּן רַק בָּרֶגַע הֶחָמוּר בְּיוֹתֵר.

עַל הַבָּאוֹת אוֹדִיעַ בִּזְמַנָּן. כָּעֵת אֲנִי מֵכִין אֶת הַחֲבֵרִים לִקְרַאת הַלַּיְלָה הַבָּא. יְהֵא לִבְּךָ סָמוּךְ וּבָטוּחַ".

יַעֲקֹב שׁוּלַמִּין

וְכַעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים יְדִיעָה שְׁנִיָּה:

"הָעֶרֶב בָּאתִי לְמִלְחֲמִיָּה, אַחֲרֵי שֶׁמָּצָאנוּ אֶת שׁוּלַמִּין הָרוּג בֵּין הֶהָרִים…

בְּמַעֲרָכָה זוֹ, אֲשֶׁר אֵין יוֹדֵעַ מִי נִלְחָם בְּמִי, אֲשֶׁר כָּל תּוֹפֵשׂ נֶשֶׁק נִלְחָם וְיוֹרֶה, – הַפַּלָּח, הַבֶּדְוִי, הַמְּתוּאֲלִי, הַחוֹרָנִי – מֵגֵן הַיִּשּׁוּב הַגָּלִילִי בְּאֹמֶץ־לֵב עַל עֶמְדוֹתָיו, בִּקְרִירוּת רוּחַ, בַּהֲבָנַת הַמַּצָּב, כְּאַנְשֵׁי מִלְחָמָה מְנֻסִּים, הַמַּכִּירִים הֵיטֵב אֶת אָרְחוֹת הַמִּלְחָמָה בָּעֲרָבָה.

“סְבִיבָתֵנוּ נִרְגָּזָה מְאֹד. כָּל יוֹם בָּאוֹת יְדִיעוֹת מַרְגִּיזוֹת בִּדְבַר הַבֶּדְוִים. כָּל עֶרֶב מַבְרִיחִים הַפַּלָּחִים אֶת הַבָּקָר לֶהָרִים וְיוֹשְׁבִים בְּפָחַד. אֲנִי מֵבִין כִּי רֹב הַשְׁמוּעוֹת הֵן פַּחַד שָׁוְא, וּבְכָל זֹאת הֵן מַרְגִּיזוֹת”.

חַיִּים שְׁטוּרְמַן, תֵּל־עֲדָשִׁים

וְאוּלָם, סוֹף סוֹף מַכִּירִים חַבְרֵי “הַשּׁוֹמֵר”, כִּי הַסִּכְסוּכִים מִתְפַּתְּחִים בְּשֶׁטַח אַחֵר לְגַמְרֵי: לֹא הַיְּהוּדִים גָּרְמוּ לָהֶם וְלֹא אֶל הַיְּהוּדִים הֵם מְכֻוָּנִים. וּלְהֵפֶךְ, הוֹלֶכֶת וְגוֹבֶרֶת הַהַכָּרָה כִּי אֵין טוֹב לַיְּהוּדִים מֵאֲשֶׁר לִמְשֹׁךְ יָדָם מֵרִיבֵי שְׁבָטִים אֵלֶּה וּפְלַגּוֹתֵיהֶם – וּמֵיטַב הַמֶּרֶץ הַחֲלוּצִי אֲשֶׁר בַּצִּבּוּר הָעוֹבֵד וּבְחַבְרֵי “הַשּׁוֹמֵר” פּוֹנֶה וְהוֹלֵךְ אֶל מַחֲנוֹת־הָעֲבוֹדָה הַנּוֹסָדִים בָּאָרֶץ. אַף חַיְלֵי הַגְּדוּד, מִשֶּׁנּוֹכְחוּ לָדַעַת, כִּי עֶמְדַּת יְהוּדִים כְּאַנְשֵׁי צָבָא הִיא חֶרֶב פִּיפִיּוֹת, מַתְחִילִים לְהִשְׁתַּחְרֵר וְלַעֲזֹב אֶת הַגְּדוּד, וְלֹא מִקְרֶה הוּא, שֶׁבְּיוֹם הִשְׁתַּחֲרֵר חַבְרֵי הַמִּשְׁטָרָה, בְּי"א אֱלוּל תר"פ, הָכְרַז עַל קִיּוּמוֹ שֶׁל “גְּדוּד־הָעֲבוֹדָה עַל שֵׁם יוֹסֵף טְרוּמְפֶּלְדּוֹר”:

"נַחוּם,

בְּי"א אֱלוּל תֵּעָרֵךְ אַזְכָּרָה לְיוֹסֵף טְרוּמְפֶּלְדּוֹר וְגַם הַכְרָזָה עַל גְּדוּד־הָעֲבוֹדָה – אֲנִי אָבוֹא לִטְבֶרְיָה, חָפַצְתִּי שֶׁאַתָּה תִּשְׁתַּדֵּל שֶׁלַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ נִמְצָאִים שָׁם כָּל הַחַיָּלִים הָעִבְרִים שֶׁבַּמִּשְׁטָרָה וְהָרוֹכְבִים. תּוֹדִיעַ גַּם לַגָּלִיל הָעֶלְיוֹן שֶׁיָּבוֹאוּ לְאוֹתוֹ הַיּוֹם. אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים אֶת הַלִּיקְוִידַצְיָה שֶׁל הָרוֹכְבִים, אֲבָל תְּעַכֵּב אֶת הַסּוּסִים עַד יוֹם רְבִיעִי, יוֹם הַהַכְרָזָה עַל – ‘גְּדוּד־הָעֲבוֹדָה’."

שׁוֹחַט

“הַשּׁוֹמֵר” בְּחֶזְקַת אֲגֻדָּה אֵינוֹ קַיָּם עוֹד. מַשָּׂא נַפְשׁוֹ, הַמָּסֹרֶת שֶׁלּוֹ, דַּרְכֵי הָעֲבוֹדָה הַמְיֻחָדִים הוֹלְכִים מֵעַתָּה וְנִבְלָעִים בְּמִפְעֲלֵי מֶשֶׁק גְּדוֹלִים וּבְכָל מָקוֹם הֵם כּוֹבְשִׁים אֶת הַדֶּרֶךְ לִפְנֵי הָעוֹבֵד הָעִבְרִי.

קְבוּצַת הָרוֹעִים מִתְיַשֶּׁבֶת בְּשָׁרוֹנָה: “כָּאן שָׂבַעְנוּ קְצָת נַחַת. הַשָּׂדוֹת נַתְנוּ יְבוּל טוֹב. הָעֲדָרִים בְּמַצָּב טוֹב. לֹא רָעַבְנוּ עוֹד. הִתְחַלְנוּ לִשְׁאֹף לְמַטָּרָה יְדוּעָה וּבְרוּרָה”.

וּמִשָּׁרוֹנָה עוֹבֵר גִּדּוּל הַצֹּאן וּמִתְאַזְרֵחָ בְּהַרְבֵּה מְשָׁקִים.

“אַחֲרֵי מְאֹרְעוֹת 1921,” אוֹמֵר נִיסָנוֹב, “הָלַכְתִּי לָעֵמֶק, לְעֵין־חֲרֹד. תַּפְקִידִי הָיָה לִקְבֹּעַ אֶת הַיְחָסִים עִם הָעַרְבִים בַּסְּבִיבָה וְלַעֲזֹר לְהִתְיַשְּׁבוּת שֶׁל חָמֵשׁ נְקֻדּוֹת בָּעֵמֶק, שֶׁלֹּא נִסְתַּבֵּךְ בְּרִיב עִם הַשְּׁכֵנִים.”

הָרַעְיוֹנוֹת הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר צָפַן בְּחֻבּוֹ גַרְעִין “הַשּׁוֹמֵר” בְּנֶאֱמָנוּת אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הַנִּסָּיוֹן הָרַב אֲשֶׁר אָצַר קֹמֶץ הָאֲנָשִׁים הַקָּטֹן, הוֹלְכִים וְנַעֲשִׁים לְנַחֲלַת מַחֲנוֹת וְקִבּוּצִים גְּדוֹלִים. הַפְּרָט אַמִּיץ־הַלֵּב, הָאִישִׁיּוּת הַכַּבִּירָה – נִבְלַעַת כְּסֵמֶל בַּמַּחֲנֶה הַגָּדוֹל, בִּתְנוּפַת הַמִּפְעָל שֶׁל הָמוֹן. אַגָּדַת הַשּׁוֹמְרִים הַסְּפוּרִים, הוֹלֶכֶת וְנַעֲשֵׂית מְקוֹר־יְנִיקָה לָעָם, כִּי מִתּוֹךְ נִבְכֵי־הָעָם צָמְחָה הָאַגָּדָה הַזּוֹ.

אֶת גְּבוּרַת־הַתְּקוּמָה, אֲשֶׁר יָנְקוּ אַנְשֵׁי־הָעָם הָאֵלֶּה מֵעֶלְבּוֹן הַדּוֹרוֹת שֶׁל גָּלוּת יִשְׂרָאֵל, הֵם מַנְחִילִים לַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם נוֹעָזָה וּמַרְהִיבָה שִׁבְעָתַיִם, כִּי הֵם שָׁפְכוּ אֶת דָּמָם לְמַעֲנָהּ, הֵם יָדְעוּ לִסְבֹּל, הֵם הִשִּׂיגוּ הַשָּׂגָה נַעֲלָה אֶת הָאשֶׁר שֶׁל הַסֵּבֶל. הֵם הָיוּ מְאֻשָּׁרִים בְּסִבְלָם.

הָרוֹכְבִים־הַחוֹלְמִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר יָצְאוּ אֶל שְׁבִילֵי־הַמַּאֲרָב וְאֶל שְׁבִילֵי־הַצֹּאן אֲשֶׁר בָּעֲרָבָה הַשּׁוֹמֵמָה שֶׁלָּנוּ – הִבְשִׁילוּ בְּחֹם־נַפְשָׁם אֶת רַעְיוֹן־הַמִּפְעָל, הַמְקַיֵּם צְבָא־עֲבוֹדָה וְעָמָל. כְּשִׁירַת־הַלַּיְלָה, הַמְלֵאָה גַעְגּוּעִים, שֶׁל הַשּׁוֹמֵר מִתְרַקֶּמֶת עֶרְגַּת הַתְּקוּמָה שֶׁל הָאָדָם הָעִבְרִי, הַהוֹלֵךְ וּמַכֶּה שָׁרָשִׁים בַּמּוֹלֶדֶת הַחֲדָשָׁה. הַנַּעֲרָה, הַמַּטִּיפָה בִּתְמִימוּת לַעֲבוֹדַת שִׁתּוּף בְּסֶגֵ’רָה, הִיא אֵם נֶאֱמָנָה, זְרוּעַת־שֵׂיבָה, לִנְדוּדֵי־עֲבוֹדָה; הַמָּסֹרֶת הַחַמָּה שֶׁל הֲלוֹם וּמְסִירוּת וְזִכְרוֹנוֹת קְדוֹשִׁים מְקִימָה דוֹר צָעִיר וּמְטַפַּחַת אֶת רוּחוֹ.

 

יד. כְּפָר “הַשּׁוֹמֵר” בַּצָּפוֹן וְיַלְדֵי הַשּׁוֹמְרִים    🔗

בְּי"ג תִּשְׁרֵי תרפ"א הַיְשִׁיבָה הָרִאשׁוֹנָה בִּדְבַר הַמּוֹשָׁב בִּכְפָר־גִּלְעָדִי:

שְׁנֵיאוּרְסוֹן: “הַצָּרְפַתִּים וְהַפְּקִידוּת מַצִּיעִים לַחֲזֹר לַ’נְּקֻדָּה'. תִּקּוּן הַבָּתִּים יַתְחִיל מִיָּד. הַנַּגָּרִים נָסְעוּ כְּבָר לְהָכִין עֵצִים.”

מַנְיָה: “יֵשׁ לְבָרֵר אֶת דְּבַר הָעֲלִיָּה, מִי הַהוֹלְכִים: הֲזֶה שֶׁמִּתְנַדֵּב לַעֲלוֹת אוֹ מִי שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ פְּקֻדָּה לַעֲלוֹת.”

אֶסְתֵּר: “הַמַּצָּב בְּתֵל־עֲדָשִׁים הִגִּיעַ לִידֵי כָּךְ, שֶׁאִי־אֶפְשָׁר עוֹד לְהַמְשִׁיכוֹ. שְׁאֵלַת הַמִּשְׁפָּחוֹת טְעוּנָה פִּתְרוֹן מִיָּד. אֶת רְכוּשׁוֹ הַפְּרָטִי יַכְנִיס כָּל אֶחָד לַמֶּשֶׁק בְּחֶשְׁבּוֹן.”

רְשִׁימַת הַחֲבֵרִים הָעוֹלִים: שְׁנֵים־עָשָׂר גְּבָרִים, שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה נָשִׁים וְשִׁבְעָה־עָשָׂר יְלָדִים. סַךְ הַכֹּל אַרְבָּעִים נֶפֶשׁ וְאֶחָת. כָּאן נִפְתֶּרֶת סוֹף־סוֹף הַהִתְחָרוּת “תֵּל־עֲדָשִׁים – כְּפָר־גִּלְעָדִי”. שׁוּב יוֹצְאִים לִבְנוֹת, לְהָקִים הַכֹּל שֵׁנִית עַל הַמָּקוֹם שֶׁנֶּחֱרַב, עַל הַגִּבְעָה הַחֲשׂוּפָה כַּיּוֹם, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה חֲשׂוּפָה בְּיוֹם עֲלוֹת עָלֶיהָ קְבוּצַת גִּלְעָדִי לָרִאשׁוֹנָה.

גָּד מְתָאֵר אֶת מַרְאֵה הַמָּקוֹם לְאַחַר הַ"מִּלְחָמָה":

"בְּעֵמֶק הַחוּלָה אֵין אַתָּה מַכִּיר כְּלָל כִּי הָיְתָה מִלְחָמָה. הַחוּלָה זְרוּעָה כְּמִיָּמִים יָמִימָה. בְּוֻזִּיָּה קִבְּלוּ אוֹתָנוּ הַבֶּדְוִים בְּדִבּוּרִים יָפִים. בָאנוּ לַאֲדֵיסָה. קִבְּלוּ אוֹתָנוּ בְּשִׂמְחָה רַבָּה וְהִזְמִינוּ אוֹתָנוּ לֶאֱכֹל. הֵם הִדְגִּישׁוּ, כִּי הֵם מְסוּרִים לָנוּ בַּכֹּל וּמוּכָנִים לַעֲזֹר לָנוּ בְּכָל כֹּחָם. לְמָחֳרַת הַיּוֹם נָסַעְנוּ לִמְקוֹמוֹתֵינוּ. הִגַּעְנוּ לִמְטֻלָּה, מָצָאנוּ שָׁם צָבָא רָב. בִּקַּרְנוּ בַּמּוֹשָׁבָה, כֻּלָּהּ הֲרוּסָה. בָּא מַחְמוּד־בֶּךְּ בְּלִוְיַת רוֹכְבִים וְנִכְנְסוּ לַמְפַקֵּד הַצָּרְפַתִּי. הַמְפַקֵּד דָּרַשׁ מֵאֵת בֶּךְּ לְהַשְׁגִּיחַ, כִּי דֶרֶךְ הַחוּלָה תִּהְיֶה בְּטוּחָה לְכָל עוֹבֵר וְהִזְהִירוֹ, כִּי הוּא, הַבֶּךְּ, יִהְיֶה אַחֲרָאי לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרֶה בַּחוּלָה. יָרַדְנוּ לִכְפָר־גִּלְעָדִי, בַּדֶּרֶךְ רָאִינוּ פַּלָּחִים חוֹרְשִׁים אֶת אַדְמָתֵנוּ. עָלִינוּ עַל הָהָר נִרְגָּזִים וְנִרְגָּשִׁים. רַצְנוּ עַל הַסּוּסִים מַהֵר עַד לַקְּבָרִים שֶׁלָּנוּ, הַכְּרוּיִם סָמוּךְ לִמְקוֹם הַגֹּרֶן. מָצָאנוּ אֶת הַקְּבָרִים פְּרוּעִים. אֶת הַקֶּבֶר שֶׁל דְּבוֹרָה פָּתְחוּ עַד שֶׁנִּגְלָה חֲצִי גוּפָהּ. הָיָה רַעַשׁ חָזָק עַל הָהָר מִפְּנֵי הָרוּחַ. כָּל זֶה עָשָׂה עָלֵינוּ רשֶׁם מְדַכֵּא. הֶעֱלִיבוּ אֶת כְּבוֹדֵנוּ עֶלְבּוֹן נוֹרָא. הַלֵּב נִשְׁבַּר מִצָּעַר. קָשֶׁה הָיָה לָנוּ לְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ. נִגַּשְׁנוּ לַבַּיִת: הֶרֶס וְחֻרְבָּן. בַּבַּיִת עַצְמוֹ אֵין תִּקְרָה. הָרְעָפִים עַל הָאָרֶץ. מִסָּבִיב לַבַּיִת מְפֻזָּרוֹת מַחֲרֵשׁוֹת שְׁבוּרוֹת, מְכוֹנוֹת הֲרוּסוֹת. הַכֹּל שָׁבוּר בְּכַוָּנָה. אֵין דָּבָר שָׁלֵם. מִן הַצְּרִיף לֹא נִשְׁאַר זֵכֶר וּבְקשִׁי נִכָּר הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם הָיָה עוֹמֵד. מֵאַלְפֵי הָאֵקָלִפְּטוּסִים לֹא נִשְׁאַר שָׂרִיד. מִסָּבִיב דִּמְמַת מָוֶת. בְּלֵב שָׁבוּר יָרַדְנוּ לְתֵל־חַי בַּשְּׁבִיל אֲשֶׁר עָלָה קוֹצִים. קָרַבְנוּ וּמָצָאנוּ חֻרְבָּן חָדָשׁ – לֹא נִשְׁאַר דָּבָר שָׁלֵם: הַחֲדָרִים שֶׁבָּהֶם גָּרוּ – הֲרוּסִים; הָאֻרְוָה הֲרוּסָה, הָרְעָפִים שְׁבוּרִים, הַחֶדֶר הָעֶלְיוֹן שָׂרוּף. אֵין קִיר שָׁלֵם. מֵרֹב צַעַר לֹא יָכֹלְנוּ לַעֲמֹד שָׁם. הִבַּטְנוּ אֶל עֵבֶר חָאלְצָה וְהִבְחַנּוּ מֵרָחוֹק כִּי גַם הִיא שְׂרוּפָה, אֲבָל זֶה לֹא ‘צִנֵּן אֶת לִבֵּנוּ’. וְהַחוּלָה הִשְׂתָּרְעָה לְפָנֵינוּ שׁוֹמֵמָה וְיָפָה כְּמוֹ אָז, כְּמוֹ תָּמִיד.

כַּאֲשֶׁר עָלִינוּ אֶל הַבֶּךְּ מָצָאנוּ אֶת בֵּיתוֹ מָלֵא שֵׁיכִים מֵהַחוּלָה וְהַסְּבִיבָה. כָּל הַיּוֹשְׁבִים בָּאוּלָם קָמוּ מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם לִכְבוֹדֵנוּ, וְכַגְּדוֹלִים כַּקְּטַנִּים הוֹשִׁיטוּ לָנוּ אֶת יְדֵיהֶם בְּשִׂמְחָה. אֲחָדִים מֵהַמְּתוּאֲלִים נִגְּשׁוּ לְהִתְנַשֵּׁק. רָאִינוּ, כִּי שׂוֹנְאֵינוּ מֵחָאלְצָה יוֹשְׁבִים בַּחֶדֶר הַשֵּׁנִי. בְּשִׁבְתֵּנוּ בָּאוּלָם נִכְנְסוּ גַם הֵם, מִיָּד קַמְנוּ וְיָצָאנוּ מִן הַחֶדֶר לְאוֹת שֶׁל ‘גום’. הֵם הֵבִינוּ אֶת הַדָּבָר וְחָזְרוּ אֶל הַחֶדֶר אֲשֶׁר בּוֹ יָשָׁבוּ.

לְאַחַר שֶׁהָלְכוּ כֻּלָּם בָּאנוּ לִידֵי הֶסְכֵּם עִם הַבֶּךְּ, כִּי הוּא מְקַבֵּל עַל אַחֲרָיוּתוֹ כָּל מִקְרֶה וְהַפְרָעָה אֲשֶׁר יִקְרוּ אוֹתָנוּ, לִכְשֶׁנַּחֲזֹר לִמְקוֹמוֹתֵינוּ. הוּא הִסְבִּיר לָנוּ, כִּי שׁוֹכְנֵי הַחוּלָה נוֹכְחוּ לָדַעַת כִּי עָשׂוּ מִשְׁגֶּה שֶׁהִתְגָּרוּ בַּיְּהוּדִים, וּמֵעַתָּה הֵם רוֹצִים לִחְיוֹת אִתָּנוּ בְּשָׁלוֹם".

מִשְׁפַּחַת “הַשּׁוֹמֵר” הַגְּדוֹלָה עָלְתָה עַל הַגִּבְעָה הַהֲרוּסָה, אֶל בֵּין יְדִידִים וְשׂוֹנְאִים, וְהֵחֵלָּה לְהַקִים אֶת מִשְׁקָהּ. בְּכֹחַ הַמִּשְׁמַעַת וְהָאִרְגּוּן הֶחֱזִיקוּ מַעֲמָד בְּשָׁנִים שֶׁל בַּצֹּרֶת וּבְשָׁנִים שֶׁל תְּנוּעוֹת־מֶרֶד חֲזָקוֹת אֲשֶׁר הִתְחוֹלְלוּ בִּצְפוֹן הָאָרֶץ. נִסְיוֹנָם הָרַב עָמַד לָהֶם לִקְשֹׁר קְשָׁרִים שֶׁל כָּבוֹד עִם שִׁכְנֵיהֶם עַד לְמֵרָחוֹק, וְשֵׁם הַכְּפָר נוֹדַע לִכְבוֹד בֵּין הָעַרְבִים.

חַבְרֵי "הַשּׁוֹמֵר" בִּשְׁנַת הָעֲלִיָּה לִכְפָר גִּלְעָדִי. יַלְדֵי גִלְעָדִי בְּתוֹכָם

מִרְצָם עָמַד לָהֶם לַהֲפֹךְ אֶת בִּקְעַת הַטַּיּוּן, אֲשֶׁר הִצְמִיחָה יַבְּלִית לְגַן עוֹשֶׂה יְרָקוֹת וַחֲצִירִים יְרוֹקִים לָרֹב. הַמַּעְיָנוֹת הַמְּרֻבִּים אֲשֶׁר בַּסְּבִיבָה מְסַפְּקִים מַיִם לְצָרְכֵי הַשְׁקָאָה, וְעֵדֶר צֹאן גָּדוֹל יוֹצֵא עִם בֹּקֶר לַמִּרְעֶה וְחוֹזֵר עִם עֶרֶב לְמִכְלָאַת הַבֵּטוֹן הַמְרֻוָּחָה. וּכְשֵׁם שֶׁעָשׂוּ הָאֲנָשִׁים אֶת דַּרְכָּם הָאֲרֻכָּה מֵחַיֵּי הָאֹהֶל שֶׁל “הַשּׁוֹמֵר” לְחַיֵּי קֶבַע בְּבֵית־אֶבֶן, כֵּן מָצָא לוֹ גַם הַצֹאן מִקְלָט מְרֻוָּח בַּמִכְלָאָה הַבְּנוּיָה, בִּמְקוֹם הַמְּעָרָה בֶּהָרִים, שֶׁבָּהּ הָיוּ מְלִינִים אוֹתוֹ בְּלֵילוֹת הַחֹרֶף הַקָּרִים שֶׁבִּצְפוֹן הָאָרֶץ.

בִּמְקוֹם הַצְּרִיף אֲשֶׁר עָמַד בְּרֹאשׁ הָהָר בָּנוּי כְּפָר קָטֹן, הַנִּבָּט עִם בָּתָּיו הַמְּעַטִּים וְעִם קִבְרוֹתָיו הַסְּפוּרִים בְּעַיִן אַמִּיצָה אֶל הָעֵמֶק הֶעָשִׁיר אֲשֶׁר לְרַגְלָיו, הַמְחַכֶּה לַיּוֹם אֲשֶׁר יְרַפְּאוּהוּ מִן הַקַּדַּחַת וִיחַיּוּ אֶת אַדְמָתוֹ הַבְּרוּכָה.

עוֹד הַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה וְקָשָׁה לִפְנֵי הָאֲנָשִׁים הָעוֹבְדִים בִּכְפָר־גִּלְעָדִי, אֲבָל עַל צַלְעוֹת הָהָר כְּבָר גָּדְלוּ חֹרְשׁוֹת חוֹסְמוֹת־רוּחַ וְעֵצִים נוֹשְׂאֵי פְּרִי, וּבֵין אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם הַגְּדוֹלִים אַתָּה רוֹאֶה כֹּה וָכֹה גַם יְלָדִים, הַיּוֹצְאִים כְּבָר לַחֲרשׁ בַּשָּׂדֶה, לִרְעוֹת אֶת הַצֹּאן וְלַעְדֹּר בַּמַּטָּעָה.

וְזֶה אֲשֶׁר יְסַפְּרוּ יַלְדֵי הַמָּקוֹם:

“הָיָה חֹדֶשׁ שְׁבָט, שְׁנַת תרפ”א. עָזַבְבוּ אֶת רֹאשׁ־פִּנָּה וְיָצָאנוּ לָשׁוּב לִכְפָר־גִּלְעָדִי. נָסַעְנוּ בִּשְׁתֵּי עֲגָלוֹת. הָיָה לָנוּ קַר מְאֹד וְכִסּוּ אוֹתָנוּ בִּשְׂמִיכוֹת. עָבַרְנוּ אֶת הַחוּלָה וְשָׁמַעְנוּ יְרִיּוֹת. כַּלְבֵי הָעַרְבִים נָבְחוּ בְּהִתְנַפְּלָם עַל עֶגְלוֹתֵינוּ. בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה הִגַּעְנוּ לִכְפָר־גִּלְעָדִי. כֻּלָּם יָצְאוּ לִקְרָאתֵנוּ בְּשִׂמְחָה רַבָּה וְהוֹרִידוּ אוֹתָנוּ מֵעַל הָעֲגָלוֹת. נִכְנַסְנוּ לַבַּיִת הַגָּדוֹל אֲשֶׁר שִׁמֵּשׁ אָז לְכָל צָרְכֵי הַמֶּשֶׁק: בּוֹ הָיוּ: הָרֶפֶת, הָאֻרְוָה, הַמַּחְסָנִים, חֲדַר הָאֹכֶל, הַמִּטְבָּח, הַמַּאֲפִיָּה, חֲדַר הַיְלָדִים, בֵּית־הַחוֹלִים. מִסָּבִיב לַבַּיִת עָמְדוּ הָאֹהָלִים. הָאֲנָשִׁים גָּרוּ בָּהֶם. הֶאֱכִלוּנוּ וְהִשְׁכִּיבוּ אוֹתָנוּ לִישׁוֹן בַּבַּיִת הַגָּדוֹל. לְמָחֳרָת קַמְנוּ וְיָצָאנוּ לְהִסְתַּכֵּל בַּסְּבִיבָה הַפּוֹרַחַת. מִשְּׁלשֶׁת הָעֲבָרִים הִתְנַשּׂאוּ הָרִים: בַּמִּזְרָח נִשְׁקָף הַחֶרְמוֹן, בַּצָּפוֹן – הָרֵי מְטֻלָּה וּבַמַּעֲרָב – הָרֵי נַפְתָּלִי. דָּרוֹמָה הִשְׂתָּרְעָה לְפָנֵינוּ הַחוּלָה מְלֵאַת הַמַּיִם וְהַבִּצּוֹת, הַנֶּהְפֶּכֶת לִפְעָמִים אַחֲרֵי גֶשֶׁם חָזָק לַאֲגַם מַיִם גָּדוֹל. מִמַּעֲרָב לַבַּיִת – הַחֹרְשָׁה הַצְּעִירָה, אֲשֶׁר נִטְּעָה לִפְנֵי זְמָן מוּעָט בִּשְׁבִיל לְהָגֵן בִּפְנֵי הָרוּחוֹת.

הָיָּמִים עָבְרוּ בְּמִשְׂחָקִים וּבַעֲבוֹדָה. שִׂחַקְנוּ בְּשׁוֹדְדִים, עָשִׂינוּ לָנוּ חֲרָבוֹת וְשַׁמְנוּ לָנוּ רָאשֵׁי גְדוּדִים שֶׁנִּלְחֲמוּ זֶה בָּזֶה. הָיִינוּ עוֹשִׂים גַּם עֲבוֹדוֹת אֲחֵרוֹת. הָיָה לָנוּ מִטְבָּח קָטֹן, מְיֻחָד לְמַעֲנֵנוּ. הָיִינוּ רוֹעִים אֶת הָעֲגָלִים, כָּל אֶחָד בְּתוֹרוֹ. עָבְרוּ שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים וּבְי"א אֲדָר, בִּמְלֹאת שָׁנָה אַחַת לִמְאֹרְעוֹת “תֵּל־חַי”, נֶעֱרְכָה הַהַזְכָּרָה הָרִאשׁוֹנָה. בָּאוּ לַהַזְכָּרָה אֲנָשִׁים מִמְּטֻלָּה וּמִמְּקוֹמוֹת אֲחֵרִים. נָאֲמוּ לִפְנֵי הַקָּהָל. אֲנַחְנוּ, 4 הַיְלָדִים הַגְּדוֹלִים, הָיִינוּ בְּאֶמְצַע הַמַּעְגָּל. נָתְנוּ בְּיָדֵינוּ רוֹבִים, וְהַגְּדוֹלִים עָזְרוּ לָנוּ לְהַחֲזִיקָם כִּי הָיוּ כְּבֵדִים מְאֹד. לְפִי פְּקֻדָּה: אֵשׁ! יָרִינוּ פְּעָמִים אֲחָדוֹת.

עִם כְּפָרֵי סְבִיבָתֵנוּ אָנוּ חַיִּים בִּידִידוּת שֶׁל שְׁכֵנוּת. רַק עִם הַכְּפָר חָאלְצָה, בּוֹ נִמְצָאִים הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר נִלְחֲמוּ בְּתֵל־חַי וּבְמִרְמָה הִפִּילוּ בָּהֶם חֲלָלִים, אֵין אָנוּ שְׁלֵמִים עַד הַיּוֹם."

כְּפָר־גִּלְעָדִי

אֲחִיעָם קְרוֹל

יַלְדֵי הַשּׁוֹמְרִים בַּעֲבוֹדָה בִּכְפָר גִּלְעָדִי

"לַיְלָה… בְּתֵל־חַי דְּמָמָה. הַשּׁוֹמֵר מִתְהַלֵּךְ בֶּחָצֵר אָנֶה וָאָנָה. נוֹתֵן אֹכֶל לַבְּהֵמוֹת. מִסָּבִיב שֶׁקֶט. לִפְעָמִים תַּפְרִיעַ אֶת הַדְּמָמָה צַעֲקַת עַרְבִי הָעוֹבֵר בֶּהָרִים. אִישׁ לֹא יָבוֹא לְבַקֵּר אֶת תֵּל־חַי בַּלָּיְלָה. רַק לִפְעָמִים רְחוֹקוֹת בָּאִים אֲחָדִים מִכְּפָר־גִּלְעָדִי אֶל הַשּׁוֹמֵר, שׁוֹהִים זְמַן־מָה, מְשׂוֹחֲחִים, מַזְכִּירִים נִשְׁכָּחוֹת – וְשָׁבִים.

וְשׁוּב נִשְׁאָר הַשּׁוֹמֵר יְחִידִי בְּתֵל־חַי."

תֵּל־חַי יִזְרָעֵאל פּוֹרְטוּגָלִי

"מִקְצוֹעִי.

אוֹהֵב אֲנִי אֶת הַפַּלְחָה. בִּזְמַן עָבְדִי בַּפַּלְחָה אֲנִי מַרְגִּיש בִּי מֶרֶץ מְיֻחָד. אֲנִי אוֹהֵב אֶת הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת גַּם מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אֶת הַמֶּרְחָב הַזֶּה, כִּי בַּמֶּרְחָב אֲפִילוּ אִם אֲנִי חוֹלֶה קְצָת, אֲנִי מַרְגִּיש אֶת עַצְמִי טוֹב. בֶּחָרִישׁ אֲנִי כֻּלִּי נָתוּן לְמַחֲרַשְׁתִּי וְלַבְּהֵמוֹת אֲשֶׁר אֲהַבְתִּין. אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לִפְעָמִים שֶׁאֲנִי רוֹגֵז עֲלֵיהֶן, מַכֶּה אוֹתָן וּמְקַלְלָן. אֲבָל עַל פִּי רֹב אֲנִי מְהַלְּלָן וְיֵשׁ שֶׁאֲנִי גַם מְנַשְּׁקָן. בַּפַּלְחָה אֲנִי עוֹבֵד בְּשִׂמְחָה, אַף עַל פִּי שֶׁהָעֲבוֹדָה הַזֹּאת מְפָרֶכֶת עַד לִמְאֹד וְיֵשׁ פְּעָמִים שֶׁאֲנִי שָׁב מֵהָעֲבוֹדָה כְּהָרוּג."

אֲחִיעָם קְרוֹל

"לְבַנִיָּאס בִּרְכִיבָה.

בְּרִיצָה וְדָהֳרָה יָצָאנוּ מִכְּפָר־גִּלְעָדִי, בָּאנוּ לְחַמַרַה. לְאַחַר הַהִתְחָרוּת נָסַעְנוּ לְחַצְבָּאנִי. הוּא נִגְלָה לְפָנֵינוּ בְּקִירוֹתָיו הַזְּקוּפִים הַמְּלֵאִים אֲבָנִים וְהַמַּיִם מִתְנַפְּלִים עַל הַגֶּשֶׁר בְּשֶׁצֶף־קֶצֶף כְּרוֹצִים לְהָרְסוֹ.

מִכָּאן וָהָלְאָה מַתְחִילוֹת בִּצּוֹת. כָּל הַדֶּרֶךְ מָצָאנוּ נְחָלִים קְטַנִּים וּפְלָגִים. יָרַדְנוּ מֵעַל גִּבְעַת דָּן וְהִנֵּה הִגַּעְנוּ לְרַגְלֵי הַחֶרְמוֹן. פֹּה הַצִּמְחִיָּה עֲשִׁירָה מְאֹד. לִכְפָר בַּנִיָּאס נִכְנַסְנוּ בְּשִׁירָה וּבְשִׂמְחָה. הָלַכְנוּ לִרְאוֹת אֶת הַשְּׂרִידִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ מִזְּמַן הָרוֹמָאִים. רָאִינוּ בְּסֶלַע אֶחָד חָצוּב כְּמוֹ חַלּוֹן מְקֻשָּׁט בְּפִתּוּחי אָבֶן. רָאִינוּ גַם אֶת הַמְּעָרָה הַגְּדוֹלָה, רָצִינוּ לָלֶכֶת לַמִּבְצָר הָעַתִּיק, אֲבָל הַשָּׁעָה הָיְתָה מְאֻחֶרֶת, לָכֵן הֶחְלַטְנוּ לַחֲזֹר הַבַּיְתָה.

בָּאנוּ לִכְפָרֵנוּ בְּאַרְבַּע לִפְנוֹת עֶרֶב, אָכַלְנוּ אֲרֻחַת־הָעֶרֶב. הֶאֱכַלְנוּ אֶת הַפְּרֶדוֹת וְשָׁכַבְנוּ לִישֹׁן עֲיֵפִים."

אַבְרָהָם פּוֹרְטוּגָלִי

"דּוֹמָם יָצְאוּ יַלְדֵי ‘הַשּׁוֹמֵר’ מִבֵּית־הַסֵּפֶר, כְּשֶׁעַצְמוֹת אֲבוֹתֵיהֶם בְּתוֹךְ אַרְגָּזִים עַל שִׁכְמֵיהֶם. הָלַכְנוּ בְּשֶׁקֶט וְדֶגֶל ‘הַשּׁוֹמֵר’ הִתְנוֹפֵף בָּרוּחַ לִפְנֵי שׁוּרוֹת הָאֲרוֹנוֹת וְהַקָּהָל הַמְלַוֶּה אוֹתָם.

הָלַכְנוּ לְבֵית־הַקְּבָרוֹת. וְכָאן נִקְבְּרוּ אוֹתָם הַחֲבֵרִים שֶׁשָּׁאֲפוּ לִיצֹר חַיִּים כְּחַיֵּינוּ, וְרַק בְּמוֹתָם זָכוּ לָבוֹא לְאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁאֵלָיו שָׁאֲפוּ בְּחַיֵּיהֶם. הֵם אָמְנָם אֵינָם יוֹדְעִים אֵת הַנַּעֲשֶׂה לָהֶם, אַךְ בִּשְׁבִיל הַנִּשְׁאָרִים אַחֲרֵיהֶם הוּא, כְּאִלּוּ הֵבִיא אֶל בֵּיתָם גּוּף מִגּוּפָם.

וַאֲנַחְנוּ עִם אוֹתוֹ קֹמֶץ הַחֲבֵרִים הַקָּטֹן שֶׁנִּשְׁאַר וּבְעֶזְרַת הַנֹּעַר הָעִבְרִי הָעוֹבֵד נַמְשִׁיךְ לַעֲבֹד וּלְהַגְשִׁים אֶת שְׁאִיפַת אוֹתָם הַחֲבֵרִים אֲשֶׁר אֵינָם עוֹד אִתָּנוּ."

הֲדַסָּה גִלְעָדִי

קִבְרוֹת הַשּׁוֹמְרִים בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת אֲשֶׁר בֵּין כְּפָר־גִּלְעָדִי וְתֵל־חַי

 

הַמְּקוֹרוֹת שֶׁעָמְדוּ לִרְשׁוּתִי:    🔗

כְּתָבֵי־יָד

1. תְּעוּדוֹת:

א) “דִּבְרֵי יְמֵי הָאֲגֻדָּה” – יִשְׂרָאֵל גִּלְעָדִי.

ב‎) מִכְתָּבִים – מֶנְדְּל פּוֹרְטוּגָלִי.

ג) תְּעוּדוֹת, מִכְתָּבִים וְתַזְכִּירִים – אַרְכִיּוֹן “הַשּׁוֹמֵר”.

2.זִכְרוֹנוֹת:

א) זִכְרוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל נְשֵׁי הַשּׁוֹמְרִים: כ. גִּלְעָדִי, מ. שׁוֹחַט, ט. פּוֹרְטוּגָלִי, ח. קְרוֹל, ח. י. חֵינְקִין, צ. זַיְד, ח. יִגָּאֵל, ר. יַנָאִית

ב) זִכְרוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל הָרוֹעִים: מ. זָ’לוֹדִין, י. חָרִיט, נ. פְלַיְשֶׁר, א. אַבְּרַמְסוֹן.

ג) זִכְרוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל חַבְרֵי “הָעֲבוֹדָה”: י. בֶּצֶר, מ. קְרִיגְסֶר, אל. שׁוֹחַט.

ד) זִכְרוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל הַשּׁוֹמְרִים: צ. נִיסָנוֹב, מ. סְפֶּקְטוֹר, פ. שְׁנֵיאוּרְסוֹן, י. שׁוֹחַט, שׁ. הֶפְטֶר, צַלְאֵל, ג. אֲבִיגְדוֹרוֹב, צ. קְרוֹל, ז. אֲסוּשְׁקִין, י. סִטְקוֹב, ח. פַיְנְבֶּרג, י. הוֹז, א. זַיְד, יִגָּאֵל, אל. קְרוֹל, י. פַּט, פָּז, מ. יוֹזוֹב, נ. הוּרְבִיץ, מ. לֶוִיט, י. נַחֲמָנִי.

ה) רְשִׁימוֹתֵיהֶם שֶׁל הַיְלָדִים בִּכְפָר־גִּלְעָדִי.

מְקוֹרוֹת־דְּפוּס

יִזְכֹּר – נֶעֱרַךְ עַל יְדֵי א. ז. רַבִּינוֹבִיץ תרע"ב יָפוֹ, אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

יִזְכֹּר – הוֹצָאַת פּוֹעֲלֵי־צִיּוֹן נְיוּ־יוֹרְק תרע"ד בַּעֲרִיכַת א. חַשִׁין וְד. בֶּן־גּוּרְיוֹן.

דִּבְרֵי פּוֹעֲלוֹת – מַאֲסָף, הוֹצָאַת מוֹעֲצַת הַפּוֹעֲלוֹת תֵּל־אָבִיב תר"ץ.

“הַפּוֹעֵל־הַצָּעִיר” – תר"ע.

“קוּנְטְרֵס” – הַכְּרָכִים מֵ־1920–1925.

“הָאַחְדוּת”.

“הַשּׁוֹמֵר”, “מְאֹרָע זַרְנוּקָה” – מ. סְמִילַנְסְקִי.

דִּין־וְחֶשְׁבּוֹן הקפא"י עַל חֲמֵשׁ־עֶשְׂרֵה שְׁנוֹת עֲבוֹדָה בָּאָרֶץ.

“דָּבָר” – עִתּוֹן פּוֹעֲלֵי אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, י"ז נִיסָן תרפ"ט, לִמְלֹאת 25 שָׁנָה לְרֵאשִׁית הָעֲלִיָּה הַשְּׁנִיָּה.

“מֵחַיֵּינוּ” – עִתּוֹן גְּדוּד הָעֲבוֹדָה עַל שֵׁם יוֹסֵף טְרוּמְפֶּלְדוֹר.

מִלְבַד אֵלֶּה נֶעֱזַרְתִּי בְּשִׂיחוֹת חֲבֵרִים וּבְהֶעָרוֹתֵיהֶם שֶׁל חַבְרֵי הַמַּעֲרֶכֶת – אל. שׁוֹחַט, י. בֶּן־צְבִי, י. שׁוֹחַט.

לְבַסּוֹף אֲנִי חוֹשֵׁב לִי לְחוֹבָה נְעִימָה לְצַיֵּן בָּזֶה אֶת תּוֹדָתִי לַשְּׁנַיִם:

א) לֶח' אֶלְעָזָר שׁוֹחַט, אֲשֶׁר בְּרֹב תְּבוּנָה וּבְטוּב טַעַם הִדְרִיךְ אוֹתִי בַּעֲצָתוֹ בְּכָל מַה שֶׁנָּגַע לִכְתִיבַת הַחוֹבֶרֶת.

ב) לְה' שׁ. יֵיבִין, (אַרְכִיאוֹלוֹג) שֶׁהוֹאִיל לְהַגִּיהַּ אֶת הַכְּתִיב שֶׁל שְׁמוֹת הַמְּקוֹמוֹת וְהַבִּטּוּיִים הָעַרְבִיִּים הַנִּזְכָּרִים פֹּה וָשָׁם בְּחוֹבֶרֶת זוֹ.