רקע
וילהלם גרים
רְמוּצָה

וַיְהִי אִישׁ עָשִׁיר אֶחָד וַתֶּחֱלֶה אִשְׁתּוֹ וַתָּחָשׁ כִּי בָא הַקֵּץ לְחַיֶּיהָ, וַתִּקְרָא לְבִתָּהּ הַיְחִידָה לָגֶשֶׁת אֶל מִטָּתָהּ וַתֹּאמֶר אֵלֶיהָ: “בִּתִּי הָאֲהוּבָה! הֲיִי יְרֵאַת אֱלֹהִים וְטוֹבַת לֵבָב וַעֲזָרְךָ הָאֵל הַטּוֹב תָּמִיד. וְאָנֹכִי אַבִּיט אַשְׁקִיף מִן הַשָּׁמַיִם אֵלַיִךְ וְהִתְפַּלַלְתִּי לֵאלֹהִים בְּעַד
שְׁלוֹמֵךְ”. וַתִּסְגֹּר הָאִשָּׁה אֶת עֵינֶיהָ וַתָּמֹת. וַתֵּלֶךְ הַנַּעֲרָה יוֹם יוֹם אֶל קֶבֶר אִמָּהּ וַתֵּבְךְּ וַתְּהִי יְרֵאַת אֱלֹהִים וְטוֹבַת-לֵב.

וְהַחֹרֶף הִגִּיעַ וַיְכַס הַשֶּׁלֶג אֶת הַקֶּבֶר בְּמִכְסֵה לָבָן, וְאַחֲרֵי כֵן בָּא שֶׁמֶשׁ הָאָבִיב וַיָסַר אֶת הַמִּכְסֶה, וַיִקַּח לוֹ אָז הֶעָשִׁיר הַהוּא אִשָּׁה אַחֶרֶת. וַתָּבֵא הָאִשָּׁה הַחֲדָשָׁה אֶל בֵּית אִישָׁהּ אֶת שְׁתֵּי בְנוֹתֶיהָ, אֲשֶׁר פְּנֵיהֶן הָיוּ יָפִים וּלְבָנִים אֲבָל לִבָּן הָיָה נֶאְלָח וּמְתֹעָב.

וַתָּבֹא עֵת רָעָה לְהַבַּת-הַחֹרֶגֶת1 הָעֲנִיָּה הַטֹּובָה וְהָעֲנָוָה.

וַתֹּאמַרְנָה הָאִשָּׁה וּבְנוֹתֶיהָ: “הֲתֵשַׁב הָעֶגְלָה הַפּוֹתָה אִתָּנוּ יַחַד בְּבֵיתֵנוּ! הֶחָפֵץ לֶאֱכֹל לֶחֶם עָלָיו לְהִשְׂתַּכֵּר2. צְאִי, שִׁפְחָה מְבַשֶּׁלֶת!”

וַתַּפְשִׁיטֶנָה אֶת הַנַּעֲרָה הָאֻמְלָלָה אֶת בִּגְדוֹתֶיהָ הַחֲמֻדוֹת, וַתַּלְבִּישֶׁנָה אוֹתָהּ מְעִיל יָשָׁן וְאָרוֹךְ וַתִּתְּנֶינָה לָהּ סַנְדְלֵי3 עֵץ וַתּוֹלִיכֶנָּה אוֹתָהּ אֶל בֵּית הַמַּטְבֵּחַ וַתִּצְחַקְנָה וַתִּקְרֶאנָה: הַבִּיטוּ וּרְאוּ אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ הַגֵּאָה הַזֹּאת. מָה נֶּהְדָּר לְבוּשָׁהּ!

וַתֵּאָלֵץ הַנְעָרָה מִנִּי אָז וָהָלְאָה לָקוּם טֶרֶם אוֹר הַבֹּקֶר וְלַעֲבֹד אֶת עַבוֹדָתָהּ עַד הָעֶרֶב: לִשְׁאֹב מַיִם, לְבָעֵר אֵשׁ בַּתַּנוּר, לְבַשֵּׁל לְכַבֵּס. וַתִּתְאַמַּצְנָה עוֹד אַחְיוֹתֶיהָ לְהַדְאִיב אֶת לְבָבָה וַתִּלְעַגְנָה לָהּ וַתַּשְׁלִיכֶנָה תָמִיד אֶת הַפּוֹל וְאֶת הָעֲדָשִׁים אֶל הָרֶמֶץ וַתֵּאָלֵץ
לְבָרְרָם וּלְנַקּוֹתָם עֵת רַבָּה. וּבַלַּיְלָה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הוֹגִיעָה אֶת נַפְשָׁהּ כָּל הַיּוֹם בַּעֲבוֹדָתָהּ הַקָּשָׁה, לֹא מָצְאָה לָהּ מִטָה לָנוּחַ בָּה וַתֵּאָלֵץ
לִשְׁכַּב בָּרֶמֶץ אֵצֶל הַכִּירַיִם, וְעַל כֵּן כִּסּוּהָ אָבָק וָאֵפֶר תָּמִיד וַתְּהִי מְגֹאְלָה מְאֹד, וַתִּקְרֶאנָה אַחְיוֹתֶיהָ אֶת שְׁמָהּ: רְמוּצָה, לֵאמֹר: כִּי בָרֶמֶץ תִּתְגּוֹלָל.

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֹּאמֶר אָבִיהָ לִנְסֹעַ הָעִירָה לְיוֹם הַיַרִיד, וַיִּשְׁאַל אֶת שְׁתֵּי הַבָּנוֹת הַחֹרְגֹות לֵאמֹר: “מַה תַּחְפֹּצְנָה וְאָבִיאָה לָכֶן?” וַתַּעַן הָאַחַת וַתֹּאמַר: “שְׂמָלוֹת יָפוֹת”. וְהַשְּׁנִיָּה קָרְאָה: “פְּנִינִים וְאַבְנֵי יְקָר!” וַיִּשְׁאַל הָאָב גַּם אֶת רְמוּצָה לֵאמֹר: "וְאַתְּ, רְמוּצָה, בַּמֶּה

תַּחְפֹּצִי?"

וַתַּעַן רְמוּצָה וַתֹּאמַר: אֶת הֶעָנָף הָרִאשֹׁן אֲשֶר יֵאָחֵז בְּמִצְנַפְתְּךָ בָּרִאשוֹנָה בְשׁוּבְךָ הַבַּיְתָה דֶּרֶךְ הַיַעַר תִּכְרֹת וַהֲבֵאתוֹ לִי. וַיֵקֶן הָאִישׁ לִשְׁתֵּי הָאֲחָיוֹת שְׂמָלוֹת יָפוֹת, פְּנִינִים וְאַבְנֵי יְקָר וַיָּשָׁב הַבַּיְתָה; וַיַּעֲבֹר דֶּרֶך יַעַר הָאֱגוֹזִים וַיּאחֶז עֲנֵף אֱגוֹז בְּמִצְנַפְתּוֹ וַיְסירֶנָּה מֵעַל רֹאשׁוֹ וַיִּכְרֹת אֶת הֶעָנָף וַיִּקָּחֵהוּ אוֹתוֹ.

וַיְהִי כְּשׁוּבוֹ הַבַּיְתָה וַיִּתֵּן לִשְׁתֵּי הַבָּנוֹת הַחֹרְגוֹת אֵת אֲשֶׁר שָׁאָלוּ וְלִרְמוּצָה נָתַן אֶת עֲנַף הָאֱגוֹז. וַתּוֹדֶה לוֹ רְמוּצָה וַתֵּלֶךְ אֶל קֶבֶר
אִמָּהּ וַתִּטַּע בּוֹ אֶת הֶעָנָף וַתֵּבְךְּ מְאֹד וַתֵּרַדְנָה עָלָיו דִּמְעוֹתֶיהָ וַתַּשְׁקֶינָה אוֹתוֹ. וַיִּגְדַּל הֶעָנָף, וַיְהִי לְעֵץ יָפֶה. וַתָּבֹא רְמוּצָה שָׁלֹש פְּעָמִים בַּיּוֹם לָשֶׁבֶת תַּחַת עֲנָפָיו וַתֵּבְךְּ וַתִּתְפַּלֵּל. וַתָּבֹא בְכָל פַּעַם צִפּוֹר לְבָנָה וַתֵּשֶׁב עַל הָעֵץ. וְהָיָה בְּהוֹצִיא רְמוּצָה מִשְׁאָלָה4 אַחַת מִפִּיהָ וְהִשְׁלִיכָה לָהּ הַצִּפּוֹר אֵת אֲשֶׁר בִּקֵּשָׁה.

וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא מִשְׁתֶּה גָדוֹל שְׁלֹשֶׁת יָמִים, וַתִּקְרֶאנָה כָל הָעֲלָמוֹת הַיָּפוֹת אֲשֶׁר בְּאַרְצוֹ לָבֹא אֶל הַמִּשְׁתֶּה לְמַעַן יִבְחַר לוֹ בֶן הַמֶּלֶךְ אַחַת מֵהֵנָה לַכַּלָּה. וַיְהִי כִשְׁמוֹעַ הָאֲחָיוֹת הַחֹרְגוֹת5 אֶת דְּבַר הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר גַּם הֵן תּוֹפַעְנָה עָלָיו וַתִּשְׂמַחְנָה מְאֹד. וַתִּקְרֶאנָה לִרְמוּצָה וַתֹּאמַרְנָה לָהּ: “סַרְקִי אֶת שַׂעֲרוֹתֵינוּ מִרְקִי אֶת נְעָלֵינוּ, כִּי הָלֹךְ נֵלֵךְ אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר בְּאַרְמוֹן הַמֶּלֶךְ”.

וַתַּעַשׂ רְמוּצָה כְּדִבְרֵיהֶן וַתֵּבְךְּ מְאֹד, כִּי גַם הִיא אִוְּתָה מְאֹד לָלֶכֶת אֶל הַמִּשְׁתֶּה לָחוּל בִּמְחוֹלוֹת מַחֲנַיִם. וַתְּבַקֵּשׁ אֶת אִמָּהּ חֹרְגָתָהּ לְתִתָּהּ לָלֶכֶת שָׁמָּה. וַתִּקְרָא הָאֵם הַחֹרֶגֶת6: “הוֹי רְמוּצָה! הֲגַם אַתְּ תַּחְפְּצִי לָלֶכֶת אֶל מִשְׁתֵּה הַחֲתֻנָה וְאַתְּ מְכֻסָּה בְּאָבָק וָאֵפֶר! הֲגַם אַתְּ תֹּאמְרִי לָחוּל וְלָךְ אֵין שְׂמָלוֹת וְנַעֲלָיִם!”

וַיְהִי בְּהַפְצִיר בָּהּ הַנַעֲרָה מְאֹד וַתֹּאמֶר הָאֵם הַחֹרֶגֶת: “הִנֵה שָׁפַכְתִּי אֶת הָעֲדָשִׁים מִן הַקְּעָרָה הַזֹאת אֶל תּוֹךְ הָאֵפֶר. וְהָיָה אִם תּוּכְלִי לָבֹר אֶת הָעֲדָשִׁים מִתּוֹךְ הָאֵפָר בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת וְהָלַכְתְּ גַּם אַתְּ אֶת אַחְיוֹתַיִךְ אֶל הַמִּשְׁתֶּה”.

וַתִּתְחַמֵּק הַנַּעֲרָה דֶרֶךְ פֶּתַח אֶחָד הַגִּנָּה וַתִּקְרָא: "אָנָּא יוֹנִים נְעִימוֹת וְתוֹרִים נֶחְמָדִים וְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם מַהֲרוּ וָבֹאוּ הֵנָּה וַעֲזַרְתּוּנִי לָבֹר אֶת הָעֲדָשִׁים;

"אֶת הַטּוֹבוֹת תַּנִּיחוּ בַקְעָרָה

וְאֶת הָרָעוֹת תּוֹרִידוּ אֶל הַמֻּרְאֶה7"


וַתְּעוּפֶינָה אֶל בֵּית הַמַּטְבְּחַיִם שְׁתֵּי יוֹנִים לְבָנוֹת כַּשֶּׁלֶג וְאַחֲרֵיהֶן בָּאוּ גַם הַתֹּרִים, וְאַחֲרֵי כֵן מִהֲרוּ כָל צִפֳרֵי הַשָּׁמַיִם לָבֹא וַיֵשְׁבוּ סָבִיב הָאֵפֶר. וַתָּחֵלְנָה הַיוֹנִים לָנוּעַ בְּרָאשֵׁיהֶן וּלְהַכֹּות בְּחַרְטֻמֵּיהֶן: “פִּיק-פִּיק, פִּיק-פִּיק!” וְגַם כָּל הַצִפֳּרִים הָאֲחֵרוֹת עָשׂוּ כְמֹהֶן: " פִּיק-פִּיק, פִּיק-פִּיק!" וַיָּבֹרוּ אֶת כָּל הַפְּרֻדוֹת הַטוֹבוֹת וַיַּנִּיחוּן בַּקְּעָרָה. וְטֶרֶם עָבְרָה שָׁעָה אַחַת וַתִּשְׁלַם עֲבוֹדָתָם וַיָעוּפוּ לָמוֹ. וַתִּשָּׂא הַנַעֲרָה אֶת הַקְּעָרָה, וַתְּבִיאֶנָּה אֶל אִמָּהּ-חֹרַגְתָּה, וּבְלִבָּהּ שָׂמְחָה כִּי הֶאֱמִינָה

כִּי עַתָּה תִּתֵּן אוֹתָה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אֶל הַמִּשְׁתֶּה.

וְהָאִשָּה הַמְּבִישָׁה לֹא חָפְצָה בְכָל זֹאת לְתִתָּה לָלֶכֶת וַתֹּאמַר: "לֹא רְמוּצָה, אֵין לָךְ שְׂמָלוֹת יָפוֹת וְגַם לָצֵאת בְּמָחוֹל לֹא תֵדְעִי, לֹא תֵלְכִי אֶל הַחֲתֻנָּה פֶּן תִּהְיִי לְלַעַג. וַתִּרְבֶּה הַנַעֲרָה לִבְכּוֹת וַתֹּאמֶר לָהּ אִמָּה-חֹרַגְתָּה: “אִם תָּבֹרִי אֶת שְׁתֵּי קַעֲרוֹת הָעֲדָשִׁים מִן הָאֵפֶר בְּשָׁעָה אַחַת וְהָלַכְתְּ גַּם אָתְּ”. וַתַּחְשֹׁב בְּלִבָּה: “הֲלֹא זֹאת נִבְצְרָה מִמֶּנָּה לַעֲשׂוֹתָה!”

וַיְהִי אַחֲרֵי הִשָּׁפֵךְ הָעֲדָשִׁים אֲשֶׁר בִּשְׁתֵּי הַקְּעָרוֹת אֶל הָאֵפֶר, וַתֵּלֶךְ הַנַּעֲרָה דֶּרֶךְ דֶּלֶת נִסְתָּרָה הַגִּנָּה וַתִּקְרָא: "אָנָּא יוֹנִים נְעִימוֹת תּוֹרִים נֶחְמָדִים וְכָל עוֹף הַשָּׁמַיִם! מַהֲרוּ וָבֹאוּ הֵנָּה וַעֲזַרְתּוּנִי לָבֹר אֶת הָעֲדָשִׁים;

"אֶת הַטּוֹבוֹת תַּנִּיחוּ בַּקְעָרָה

וְאֶת הָרָעוֹת תּוֹרִידוּ אֶל הַמֻּרְאֶה"

וַתְּעוּפֶינָה אֵל חַלּוֹן בֵּית הַמִּטְבָּחַיִם שְׁתֵּי יוֹנִים וְאַחֲרֵיהֶן בָאוּ גַם הַתּוֹרִים וְאַחֲרֵי כֵן מִהֲרוּ כָל צִפֳּרֵי הַשָּׁמַיִם לָבֹא וַיֵשְׁבוּ סָבִיב הָאֵפֶר. וַתָּחֵלְנָה הַיּוֹנִים לָנוּעַ בְּרָאשֵׁיהֶן וּלְהַכּוֹת בְּחַרְטֻמֵּיהֶן: " פִּיק-פִּיק, פִּיק-פִּיק", וְגַם הַצִפֳרִים הָאֲחֵרוֹת הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת כְּמֹהֶן: פִּיק-פִּיק פִּיק-פִּיק", וַיָּבֹרוּ אֶת כָּל הַפְרֻדוֹת הַטוֹבוֹת וַיַּנִּיחוּן בַּקְּעָרָה. וְטֶרֶם עָבְרוּ רְגָעִים אֲחָדִים כִּלּוּ אֶת עֲבוֹדָתָם וַיָעוּפוּ לָמוֹ.

וַתִּשָּׂא הַנַּעֲרָה אֶת שְׁתֵּי הַקְּעָרוֹת אֶל אִמָּהּ-חֹרַגְתָּה וּבְלִבָּהּ שָׂמְחָה מְאֹד, בְּחָשְׁבָהּ כִּי עַתָּה תִּתֵּן אוֹתָה הָאִשָּׁה לָלֶכֶת אֶל הַמִּשְׁתֶּה.

וַתֹּאמֶר אִמָּהּ-חֹרַגְתָּה: אֲבָל כָּל אֵלֶּה לֹא יוֹעִילוּ לָךְ כִּי לֹא תֵלְכִי אִתָּנוּ, יַעַן כִּי אֵין לָךְ שְׂמָלוֹת יָפוֹת גַם לֹא תֵדְעִי לָצֵאת בְּמָחוֹל וְרַק חֶרְפָּה תִּשְׂאִי עָלֵינוּ". וְאַחֲרֵי כְלוֹתָהּ לְדַבֵּר פָּנְתָה לָהּ עֹרֶף וַתְּמַהֵר לָצֵאת עִם שְׁתֵּי בְנוֹתֶיהָ הַגֵּאוֹת יַחְדָו.

וַיְהִי כִּרְאוֹת רְמוּצָה כִּי אֵין עוֹד אִישׁ אִתָּהּ בַּבָּיִת, וַתֵּלֶךְ אֶל קֶבֶר אִמָּהּ וַתַּעֲמֹד תַּחַת עֵץ הָאֱגוֹז וַתִּקְרָא:

"הִנּוֹעַ עֵץ יָקָר הָנִיעַ עֲנָפֶיךָ,

גַּם זָהָב גַּם כֶּסֶף הַפִּילָה מֵעָלֶיךָ!"

וַתַּשְׁלֵךְ לָהּ הַצִפּוֹר מֵעַל הָעֵץ שִׂמְלַת כֶּסֶף וּנְעָלוֹת מְרֻקָּמוֹת רִקְמַת מֶשִׁי וָכֶסֶף. וַתְּמַהֵר הַנַּעֲרָה וַתִּלְבַּשׁ אֶת הַשִּׂמְלָה וַתֵּלֶךְ אֶל מִשְׁתֵּה הַחֲתֻנָּה. וְלֹא הִכִּירוּהָ אִמָּהּ-חֹרַגְתָּהּ וְהָאֲחָיוֹת הַחֹרֵגוֹת כִּי הָיְתָה יָפָה מְאֹד, וַתַּחְשֹׁבְנָה בְלִבָּן כִּי בַת מֶלֶךְ הִיא, וְזֵכֶר רְמוּצָה לֹא עָלָה עַל לִבָּן, כִּי אָמְרוּ אשֶר הִיא עוֹדֶנָּה יֹשֶׁבֶת בְּאַשְׁפָּה וּבֹרֶרֶת אֶת הָעֲדָשִׁים מִתּוֹךְ הָאֵפֶר.

וַיֵּצֵא בֶן הַמֶּלֶךְ לִקְרָאתָהּ וַיֹּאחֶז בְּיָדָהּ וַיְרַקֵּד אִתָּה, וַיְמָאֵן לָצֵאת בְּמָחוֹל עִם נַעֲרָה אַחֶרֶת. וְהָיָה אִם נִגַּשׁ עֶלֶם אַחֵר לְבַקֵּשׁ אֶת רְמוּצָה לְרַקֵּד אִתּוֹ וַיֹּאחֶז בֶּן הַמֶּלֶך בְּיָדָהּ וַיֹּאמֶר לָעֶלֶם הַהוּא: “זֹאת הִיא בַּת לְוָיַתִי”8.

וַיְרַקְּדוּ כָל הַיּוֹם, וַיַּגִיעַ הָעֶרֶב וַתַּחְפֹּץ רְמוּצָה לִשׁוּב אֶל בֵּיתָה. וַיֹּאמֶר בֶּן-הַמֶּלֶךְ אֵלֶיהָ: “הִנְנִי הֹלֵךְ לְשַׁלְּחֵךְ”, כִּי חָפֵץ לָדַעַת בַּת מִי הִיא הַנַּעֲרָה. וַתָּבֹא אֶל בֵּיתָהּ וַתִּתְחַמֵּק מִמֶּנּוּ וַתִּקְפֹּץ אֶל אֲרֻבַּת הַיּוֹנִים. וַיְחַכֶּה בֶן-הַמֶּלֶךְ עַד בּוֹא אֲבִי רְמוּצָה, וַיְסַפֶּר לוֹ כִּי הָעַלְמָה הַנָּכְרִיָּה אֲשֶׁר הָיְתָה עַל הַמִּשְׁתֶּה קָפְצָה אֶל אֲרֻבַּת הַיּוֹנִים אֲשֶׁר בַּחֲצֵרוֹ.

וַיַחְשֹׁב הַזָקֵן בְּלִבּוֹ: “הֲיִתָּכֵן כִּי הָיְתָה זֹאת רְמוּצָה?” וַיָבִיאוּ כַשִּׁיל וְכֵילַפוֹת וַיִשְׁבְּרוּ אֶת אֲרֻבַּת הַיּוֹנִים וְלֹא מָצְאוּ בָהּ אִישׁ. וַיְהִי בְּבוֹאָם הַבַּיְתָה וַיִּמְצְאוּ אֶת רְמוּצָה שֹׁכֶבֶת בָּרֶמֶץ בִּבְגָדֶיהָ הַנֶּאֱלָחִים: כִּי קָפְצָה רְמוּצָה מַהֵר מֵאֲרֻבַּת הַיּוֹנִים וַתָּרָץ אֶל עֵץ

הָאֱגוֹז וַתִּפְשֹׁט אֶת הַשְּׂמָלוֹת הַיְקָרוֹת וַתַּנִּיחָן עַל קֶבֶר אִמָּהּ וַתָּבֹא הַצִּפּוֹר וַתִּקָּחֵן, וְהִיא לָבְשָׁה אֶת מְעִילָהּ הָאָמוּץ וְהַנֶּאֱלָח וַתֵּשֶׁב בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם בָּאֵפֶר.

וַיְהִי בַּיוֹם הַשֵּׁנִי וַיָּחֶל הַחַג מֵחָדָשׁ, וַיֵּלְכוּ הַהוֹרִים וְהָאֲחָיוֹת הַחֹרֵגוֹת אֶל הַמִּשְׁתֶּה וּרְמוּצָה הָלְכָה אֶל עֵץ הָאֱגוֹז וַתֹּאמַר:

"הִנּוֹעַ עֵץ יָקָר הָנִיעַ עֲנָפֶיךָ,

גַּם זָהָב גַּם כֶּסֶף הַפִּילָה מֵעָלֶיךָ!"

וַתַּשְׁלֵךְ לָהּ הַצִפֹּור שִׂמְלָה נֶהְדָּרָה מֵהַשִּׂמְלָה אֲשֶׁר הִשְׁלִיכָה לָהּ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן. וַיְהִי בְּהוֹפִיעָהּ לְבוּשָׁה בְשִׂמְלָתָהּ זֹאת בַּחֲדַר הַמִּשְׁתֶּה וַיִּשְׁתָּאוּ לָהּ כָּל רֹאֶיהָ עַל יָפְיָהּ הָרָב. וּבֶן-הַמֶּלֶךְ כְּבָר חִכָּה לְבוֹאָהּ וַיֹאחֶז בְּיָדָהּ וַיִּרְקֹד רַק אִתָּהּ לְבַדָּהּ, וּלְכָל עֶלֶם אֲשֶׁר בִּקְשָׁהּ לְרַקֵּד אִתּוֹ עָנָה לֵאמֹר: “זֹאת הִיא בַּת לְוָיַּתִי”.

וַיְהִי בְּהַגִּיעַ הָעֶרֶב וַתַּחְפֹּץ רְמוּצָה לָשׁוּב הַבָּיְתָה, וַיֵּלֶךְ בֶּן-הַמֶּלֶךְ אַחֲרֶיהָ לָדַעַת אֶת הַבַּיִת אֲשֶׁר תָּבוֹא בוֹ. אוּלָם הִיא בָרְחָה מִמֶּנּוּ וַתְּמַהֵר אֶל הַגָּן אֲשֶׁר מֵאַחֲרֵי הַבָּיִת. וּבַגָּן הָיָה עֵץ גָּדוֹל וְיָפֶה נֹשֵׂא אֲגָסִים9 גְּדוֹלִים וְנֶהְדָּרִים וַתְּטַפֵּס10 בִּמְהִירוּת רַבָּה כַּסְּנָאִית11 עַל הָעֲנָפִים וַתִּסָּתֵר בָּהֶם. וְלֹא יָדַע בֶּן הַמֶּלֶךְ אַיֶּהָ. וַיְחַכֶּה עַד בּוֹא אֲבִי רְמוּצָה וַיֹאמֶר אֵלָיו: “הָעַלְמָה הַנָּכְרִיִּה נֶעֶלְמָה מִמֶּנִּי וַאֲדַמֶּה כִּי הִתְחַבְּאָה בְּעַנְפֵי הָעֵץ הַזֶה”.

וַיַּחְשֹׁב הַזָקֵן בְּלִבּוֹ: “הֲיִתָּכֵן כִּי הָיְתָה זֹאת רְמוּצָה?” וַיָבִיאוּ גַרְזֶן וַיִּכְרְתוּ אֶת כָּל הָעֲנָפִים אֲבָל לֹא הָיָה שָׁם אִישׁ. וַיְהִי בְּבוֹאָם הַבַּיְתָה וַיִמְצְאוּ אֶת רְמוּצָה שֹׁכֶבֶת בָּאֵפֶר כִּתְמֹל שִׁלְשֹׁם, כִּי קָפְצָה מֵעַל הָעֵץ מֵעֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי וַתָּשֶׁב לַצִפּוֹר אֲשֶׁר עַל עֵץ הָאֱגוֹז אֶת הַשִּׂמְלָה הַיְקָרָה, וַתָּשָׁב וַתִּלְבַּשׁ אֶת מְעִילָהּ הָאָמוּץ.

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי כְּצֵאת הַהוֹרִים וְהָאֲחָיוֹת מִן הַבַּיִת לָלֶכֶת אֶל הַמִּשְׁתֶּה, הָלְכָה רְמוּצָה עוֹד פַּעַם אֶל קֶבֶר אִמָּהּ וַתְּדַבֵּר אֶל הָעֵץ

לֵאמֹר:


"הִנּוֹעַ עֵץ יָקָר הָנִיעַ עֲנָפֶיךָ,

גַּם זָהָב גַּם כֶּסֶף הַפִּילָה מֵעָלֶיךָ!"


וַתַּשְׁלֵךְ לָהּ הַצִּפּוֹר שַׂלְמַת מֶשִׁי מְרֻקָּמָה רִקְמַת זָהָב וּפְנִינִים יָפָה וְנֵהְדָּרָה, אֲשֶׁר לֹא הָיְתָה לָהּ עוֹד שִׂמְלָה כָזֹאת לְיֹפִי וּלְהָּדָר גַּם בַּיוֹם הָרִאשׁוֹן גַּם בּיֹום הַשֵּׁנִי, וְהַנְעָלִים הָיוּ נַעֲלֵי זָהָב נֶאֱחָזוֹת עַל אַבְנֵי חֵפֶץ.

וַיְהִי בְּבוֹאָה אֶל הַמִּשְׁתֶּה לְבוּשָׁה בְשִׂמְלָתָהּ זֹאת וַיִשְׁתּוֹמְמוּ כָל רֹאֶיהָ לְיָפְיָהּ הָרַב וְלֹא מָצְאוּ דֵי מִלִּים בְּפִיהֶם לְהַלְלָהּ; וַיְרַקֵּד בֶּן הַמֶּלֶךְ רַק אִתָּה לְבַדָּהּ, וְאִם בִּקְשָׁה עֶלֶם אַחֵר לָצֵאת אִתּוֹ בְּמָחוֹל אָמַר לוֹ בֶּן הַמֶּלֶךְ בִּתְלוּנָה: “זֹאת הִיא בַּת לְוָיַתִי”.

וְהָעֶרֶב הִגִּיעַ וַתַּחְפֹּץ רְמוּצָה לָשׁוּב אֶל בֵּיתָה, וַיֹּאמֶר בֶּן הַמֶּלֶךְ לְשַׁלְּחָהּ, וַתְּמַהֵר הַנַּעֲרָה וַתִּבְרַח מִפָּנָיו וְלֹא יָכוֹל לְהַדְבִּיקֶנָּה12. וַיַּעַשׂ בֶּן הַמֶּלֶךְ מַעֲשֵׂהוּ בְּעָרְמָה וַיְצַו לִמְשֹׁחַ אֶת שְׁלַבֵּי13 הַמַּעֲלוֹת בְּזֶפֶת. וַיְהִי בְמַהֲרָהּ לִקְפֹּץ מֵעַל הַמַּעֲלוֹת וַתִּדְבַּק נַעֲלָהּ הַשְּׂמָאלִית אֶל אַחַד הַשְּׁלַבִּים וַיִּרְאֶנָּה בֶן הַמֶּלֶךְ, וַיַרְא וְהִנֵּה הִיא קְטַנָּה מְאֹד וְכֻלָּהּ מִקְשָׁה זָהָב.

וַיְהִי בְיוֹם הַמָּחֳרָת וַיֵּלֶךְ בֶּן הַמֶּלֶךְ אֶל אֲבִי רְמוּצָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו: לֹא אֶקַּח לִי אִשָּׁה אַחֶרֶת בִּלְתִּי אִם הַנַעֲרָה אֲשֶׁר תִּהְיֶה הַנַּעַל הַזֹאת לְפִי מִדַּת רַגְלָהּ". וַתִּשְׂמַחְנָה שְׁתֵּי הָאֲחָיוֹת-הַחֹרֵגוֹת לְשֵׁמַע דְּבָרָיו, כִּי הָיוּ רַגְלֵיהֶן יָפוֹת מְאֹד, וַתִּקַּח הָאָחוֹת הַבְּכִירָה אֶת הַנַּעַל וַתָּבֹא חֶדֶר בְּחֶדֶר וַתֹּאמֶר לְהַנְעִיל בָּהּ אֶת רַגְלָהּ וְאִמָּה עֹמֶדֶת עָלֶיהָ. אֲבָל הָאֶצְבַּע הַגְּדוֹלָה לֹא נְתָנַתָּה לְמַלֵּא אֶת חֶפְצָהּ. וַתִּתֶּן לָהּ אִמָּהּ שַׂכִּין וַתֹּאמֶר לָהּ: “כִּרְתִי אֶת הָאֶצְבַּע כִּי בִהְיוֹתֶךְ14 לְמַלְכָּה לֹא תֵלְכִי עוֹד רַגְלִי15”.

וַתִּכְרֹת הַנַּעֲרָה אֶת אֶצְבַּע רַגְלָהּ וַתִּתְאַמֵּץ וַתָּבֵא אֶת רַגְלָהּ אֶל הַנָּעַל. וַתִּשָּׂא אֶת מַכְאֹובָהּ בִּדְמָמָה וַתֵּצֵא אֶל בֶּן הַמֶּלֶךְ וַיִּקָּחֶהָ לִהְיוֹת לוֹ לְכַלָּה. וַיּוֹשִׁיבֶנָּה אִתּוֹ עַל הַסּוּס וַיִסַּע לְדַרְכּוֹ הָאַרְמוֹנָה. וַיַעַבְרוּ לִפְנֵי קֶבֶר אֵם רְמוּצָה וְהִנֵּה עַל עֵץ הָאֱגוֹז עֹמְדוֹת שְׁתֵּי יוֹנִים וְשָׁרוֹת:

"קְרוּ, קְרוּ, קְרוּ, קְרוּ!

דָּם לָרֹב בְּנַעַל זוּ:

קְטַנָּה הַנַּעַל מְאֹד וְצָרָה.

הַכַּלָּה הָאֲמִתִּית בְּבֵיתָה נִשְׁאָרָה".


וַיַּבֵּט בֶּן הַמֶּלֶךְ אֶל רֶגֶל הַנַּעֲרָה וְהִנֵּה דָם נָזַל מִמֶּנָּה, וַיַּהֲפֹךְ אֶת יָדוֹ וַיָּשָׁב אֶל בֵּית הַנַּעֲרָה וַיְבִיאֶהָ אֶל הוֹרֶיהָ וַיֹּאמַר: “לֹא זֹאת הִיא הַכַּלָּה הָאֲמִתִּית, לָכֵן תָּמֹד הַנַּעֲרָה הַשְּׁנִיָּה אֶת הַנָּעַל”.

וַתָּבֹא גַּם הַנַּעֲרָה הַשְּׁנִיָּה חֶדֶר בְּחֶדֶר וַתָּבֵא אֶת אֶצְבְּעוֹת רַגְלָה בְּשָׁלוֹם אֶל הַנַּעַל, אַךְ עֲקֵבָהּ הָיָה גָדוֹל מְאֹד. וַתּוֹשֶׁט לָהּ אִמָּהּ

אֶת הַשַּׂכִּין וַתֹּאמֶר לָהּ: “כִּרְתִי אֶת הֶעָקֵב, כִּי בִהְיותְךָ לְמַלְכָּה לֹא תֵלְכִי עוֹד רַגְלִי”.

וַתִּכְרֹת הַנַּעֲרָה אֶת הֶעָקֵב וַתִּתְאַמֵּץ וַתָּבֵא אֶת רַגְלָהּ אֶל הַנַּעַל, וַתִּשָּׂא אֶת מַכְאֹבָה בִּדְמָמָה וַתֵּצֵא אֶל בֶּן הַמֶּלֶךְ וַיִּקָּחֶהָ לוֹ לְכַלָּה. וַיּוֹשִׁיבֶנָה אִתּוֹ עַל הַסּוּס וַיִּסַּע הָאַרְמוֹנָה. וַיְהִי בְּעָבְרָם לִפְנֵי עֵץ הָאֱגוֹז וַתְּשׁוֹרֵרְנָה שְׁתֵּי הַיּוֹנִים הַיֹּשְׁבוֹת שָׁם לֵאמֹר:

"קְרוּ, קְרוּ, קְרוּ, קְרוּ!

דָּם לָרֹב בְּנַעַל זוּ:

קְטַנָּה הַנַּעַל מְאֹד וְצָרָה.

הַכַּלָּה הָאֲמִתִּית בְּבֵיתָה נִשְׁאָרָה".


וַיַבֵּט בֶּן הַמֶּלֶךְ אֶל רַגְלֶיהָ, וַיַרְא וְהִנֵּה דָּם נֹזֵל מִן הַנַּעַל וַיֹּרֶד עַל הַפֻּזְמָק16 הַלְּבָנָה. וַיַהֲפֹךְ אֶת סוּסֹו וַיָּבֵא אֶת הַנַּעֲרָה אֶל בֵּיתָהּ

וַיֹּאמֶר אֶל הוֹרֶיהָ: “גַּם זֹאת אֵינֶנָּה הַכַּלָּה הָאֲמִתִּית! הַאֵין לָכֶם בַּת אַחֶרֶת?”

וַיַעַן הָאִישׁ וַיֹּאמַר: אָיִן! רַק עוֹד שָׁאֲרָה רְמוּצָה הַקְּטַנָּה בַּת אִשְׁתִּי הַמֵּתָה. אֲבָל לֹא יִתָּכֵן הֱיוֹת כִּי הִיא הַכַּלָּה הָאֲמִתִּית הִנֶּהָ".

וַיֹּאמֶר בֶּן הַמֶּלֶךְ: “יְבִיאוּהָ!”

וַתֹּאמֶר הָאֵם-הַחֹרֶגֶת: “אֲבָל הִיא נֶאֱלָחָה מְאֹד וְלֹא תוּכַל לְהֵרָאוֹת”. וַיִּדְרֹשׁ בֶּן הַמֶּלֶךְ בְּחָזְקָה לַהֲבִיאָה. וַתִּקָּרֵא רְמוּצָה

לְפָנָיו וַתִּרְחַץ פָּנֶיהָ וְיָדֶיהָ וַתָּבֹא לִפְנֵי בֶן הַמֶּלֶךְ וַתִּשְׁתַּחוּ לְפָנָיו, וַיּוֹשֶׁט לָהּ אֶת הַנַּעַל וַתֵּשֶׁב עַל הַסַּפְסָל וַתָּסַר אֶת סַנְדַל הָעֵץ

הַכָּבֵד מֵעַל רַגְלָהּ וַתָּבֵא אֶת הָרֶגֶל אֶל נַעַל הַזָהָב וַתְּהִי הַנַּעַל לְפִי מִדַת רַגְלָהּ.

וַיְהִי בְעָמְדָהּ הָכֵן וַיַּבֵּט בֶּן הַמֶּלֶךְ בְּפָנֶיהָ וַיַּכִּרֶנָּה כִּי הִיא הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר רִקַּד אִתָּה בִמְחֹלוֹת, וַיִּקְרָא מִשִּׂמְחַת לִבּוֹ: “זֹאת הִיא הַכַּלָּה הָאֲמִתִּית!”.

וַתִּרְעַדְנָה הָאֵם-הַחֹרֶגֶת וּשְׁתֵּי הָאֲחָיוֹת מִפַּחַד, וַיֶּחֶוְרוּ פְנֵיהֶן מִכַּעַס. אֲבָל בֶּן הַמֶּלֶךְ הוֹשִׁיב אֶת הַנַּעֲרָה עַל הַסּוּס וַיִּסַּע אִתָּהּ לְדַרְכּוֹ הָאַרְמוֹנָה. וַיְהִי בְעָבְרָם לִפְנֵי עֵץ הָאֱגוֹז וַתְּשׁוֹרֵרְנָה שְׁתֵּי הַיּוֹנִים הָעֹמְדוֹת שָׁמָּה לֵאמֹר:

"קְרוּ, קְרוּ, קְרוּ, קְרוּ!

אֵין דָּם בְּנַעַל זוּ:

לֹא קְטַנָּה הִיא נַעְלָהּ.

אָכֵן זֹאת הִיא הַכַּלָּה! ".


וְאַחֲרֵי כְלוֹתָן לָשִׁיר עָפוּ הַיּוֹנִים אֶל רְמוּצָה וַתַּעֲמֹדְנָה עַל כִּתְפוֹתֶיהָ אַחַת מִזֶּה וְאַחַת מִזֶּה, וַתֵּשַׁבְנָה תַחְתֵּיהֶן.

וַיְהִי בְּיוֹם כְּלוּלוֹת רְמוּצָה וַתָּבֹאנָה שְׁתֵּי הָאֲחָיוֹת הַבֹּגְדוֹת וַתַּחְנִיפֶנָּה לָהּ וַתֹּאמַרְנָה כִּי בָאוּ לָקַחַת חֶבֶל בְּשִׂמְחַת אָשְׁרָה. וּבְבוֹא הֶחָתָן וְהַכַּלָּה אֶל בֵית הַתְּפִלָּה וַתַּעֲמֹד הָאָחוֹת הַבְּכִירָה מִצַד הַכַּלָּה מִימִין וְהָאָחוֹת הַצְעִירָה – מִצַד הַכַּלָּה מִשְּׂמֹאל. וַתְּנַקֵּרְנָה הַיּוֹנִים אֶת עֵינֵי שְׁתֵּי הָאֲחָיוֹת, עַיִן אַחַת לְכָל אָחוֹת. וּבְשׁוּבָן מִבֵּית הַתְּפִלָּה עָמְדָה הַבְּכִירָה מִצַד הַכַּלָּה מִשְּׂמֹאל וְהַצְעִירָה – מִצַד הַכַּלָּה מִיָּמִין. וַתְּנַקֵּרְנָה הַיוֹנִים אֶת עֵינֵי הָאֲחָיוֹת הַנִּשְׁאָרוֹת עַיִן אַחַת לְכָל אָחוֹת; וַתִּוָּסַרְנָה הָאֲחָיוֹת עַל רֹעַ לִבָּן וַתִּהְיֶינָה עִוְרוֹת כָּל יְמֵי חַיֵּיהֶן – וּרְמוּצָה וְאִישָׁהּ בֶּן הַמֶּלֶךְ חָיוּ חַיֵי אֹשֶׁר וָנַחַת וַיִּרְבּוּ כַחוֹל יָמִים.



  1. שטיעפטאָכטער Падчерица  ↩︎
  2. פערדינען Заработывать  ↩︎
  3. שנירזאָהלע Сандалiе  ↩︎
  4. ביטטע, Просьба  ↩︎
  5. שטיעפשוועסטער, Сводная сестра  ↩︎
  6. שטיעפמוטטער, Мачеха  ↩︎
  7. שׁוּטט, Мусоръ  ↩︎
  8. טאַנץ-געפאֶהרטין, Дама (въ танцахъ  ↩︎
  9. בירנע, Груши  ↩︎
  10. קלעטטערן, Лезать  ↩︎
  11. אֵיכהאָרן, Бѣлка  ↩︎
  12. לְהַשִּׂגָהּ.  ↩︎
  13. שטוּפע, Ступень  ↩︎
  14. במקור נדפס “בִהְיוֹתְךָ” – הערת פב"י .  ↩︎

  15. צוּ פוּסס, Пѣшкомъ  ↩︎
  16. שטרוּמפּפֿ, Чулокъ  ↩︎

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 65154 יצירות מאת 3935 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־34 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!