דְבוֹרָה הָיְתָה זְקֵנָה מְאֹד. שַׁעֲרוֹת רֹאשָׁהּ הִלְבִּינוּ כַשֶׁלֶג וַיִּתְגַּלְגְּלוּ כְּחוּטֵי־כֶסֶף אֲרֻכִּים עַל קִמְטֵי מִצְחָהּ, וּמַבָּטֵי עֵינֶיהָ הֵפִיקוּ תָמִיד יֵאוּשׁ¹ אַדִּיר וְיָגוֹן קוֹדֵר. הִיא יָשְׁבָה כָל הַיּוֹם, בַּחֹרֶף וּבַקַּיִץ, בַּבָּצִיר וּבָאָבִיב. עַל הֲדוֹמָהּ² עַל כִּכַּר הָעִיר וַתִּמְכֹּר תַּפּוּחִים, אֱגוֹזִים וְכָל מִינֵי מְזוֹנוֹת. יַלְדֵי הָעִיר קָנוּ אֶצְלָהּ תָּמִיד, מִדֵּי עָבְרָם בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר³ עַל פָּנֶיהָ אֶל בֵּית הַסֵּפֶר עֻגּוֹת וּפֵרוֹת לַאֲרוּחַת הַבֹּקֶר. וּמְאֹד הִתְפַּלְּאוּ הַיְלָדִים, כִּי דְבוֹרָה הַזְּקֵנָה אֵינָהּ מְדַבֶּרֶת אִתָּם דָּבָר, וּכְאִלֶּמֶת לֹא פָתְחָה אֶת פִּיהָ, מִלְּבַד הַדְּבָרִים: “בְּעַד הָעֻגָּה הַזֹּאת – אֲגוֹרָה אַחַת, וּבְעַד לִטְרַת־תַּפּוּחִים – שֵׁשׁ אֲגֹרוֹת” וְכֵן הֵתַמָּה.

– דְּבוֹרָה הַזְּקֵנָה לֹא תוּכַל לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים –הֶחֱלִיטוּ הַיְלָדִים. אַךְ מַה לָּהֶם וָלָהּ, עֻגּוֹתֶיהָ, אֱגוֹזֶיהָ וּפֵרוֹתֶיהָ הָיוּ מְתוּקִים מְאֹד לַחֵךְ, וְאַף יֶלֶד אֶחָד לֹא עָבַר עַל פָּנֶיהָ מִבְּלִי קְנוֹת אֶצְלָהּ דְבַר־מָה, אִם אַךְ נִמְצְאָה בְּצַלַחְתּוֹ אֲגוֹרָה.

אֲבָל מַה מּוּזָרוֹת הָיוּ הֲלִיכוֹת הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה הַזֹּאת! וּמַה־מְּאֹד הִתְרַגְּזָה וְהִתְמַרְמְרָה בַּעֲבוֹר עַל פָּנֶיהָ הַמְנַגֵן אֶת נְגִינָתוֹ הַתְּמִידִית:

"עִלְזוּ־נָא בִימֵי חַיֵּיכֶם וּשְׂמָחוּ;

קִטְפוּ הַפְּרָחִים כָּל עוֹד שֶׁיִּפְרָחוּ" –.

שִׁמְעוּ־נָא אֶת קוֹרוֹת יְמֵי חַיֶּיהָ אֲשֶׁר אֲסַפֶר לָכֶם:

דְּבוֹרָה הַזְּקֵנָה הָיְתָה לְפָנִים צְעִירָה וְעַלִּיזָה מְאֹד; הִיא הָיְתָה יַלְדָה נֶחְמָדָה וּנְעִימָה לְמַרְאֵה הָעָיִן, וְלָהּ הָיוּ תַּלְתַּלִים צְהוּבִים וַאֲרֻכִּים מְאֹד אֲשֶׁר נָפְלוּ עַל שִׁכְמָהּ וַאֲשֶׁר הִגִּיעוּ כִמְעָט עַד לָאָרֶץ. בִּהְיוֹתָהּ בַּת־חָמֵשׁ שָׁנִים נָתְנָה לָהּ אִמָּהּ אָח קָטָן וַתָּמֹת. וְאָז אֻלְּצָה הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה לִשְׁמֹר אֶת אָחִיהָ, לְגַדְּלֵהוּ וּלְטַפְּחֵהוּ עַל זְרוֹעוֹתֶיהָ. אָבִיהָ הָיָה עוֹבֵד עָנִי, אֲשֶׁר כָּל הַיּוֹם לֹא נִרְאֶה בַּבָּיִת, כִּי מִדֵּי בֹקֶר הָלַךְ הַיַּעְרָה לְלַקֵּט פִּטְרִיות⁴ וּכְמֵהִים⁵ וְשָׁם הִתְמַהְמֵהַּ תָּמִיד עַד הָעָרֶב. וְהָיָה בְּהוֹכִיחַ לוֹ יְיָ פַּטְרִיוֹת רַבּוֹת וְיָצָא אֶל הַשּׁוּק וּמְכָרָן וְהֵבִיא אֶת אֶת מְחִירָן לְבִתּוֹ; וְהָלְכָה הַקְּטַנָּה וְקָנְתָה לֶחֶם לְאָבִיהָ וָלָהּ. וּלְאָחִיהָ גַם עֻגָּה וּמְעַט חָלָב.

וְאָחִיהָ הַקָּטֹן שָׁמַן מְאֹד תַּחַת הַשְׁגָחָתָהּ⁶. וַיִּרְקֹד וַיְפַזֵּז וַיִּצְחָק תָּמִיד בְּנָשְׂאָה אוֹתוֹ עַל כַּפֶּיהָ בִּרְחֹבוֹת הָעִיר, עַד אֲשֶׁר גָּדַל וַיָּחֶל לָלָכֶת. וַיָּהֶל לָלָכֶת. וְאָז גָּדְלָה מְאֹד שִׂמְחַת הַיַּלְדָה וַתְּהִי הַמְּאֻשָּׁרָה בַּתֵּבֵל.

וַיְהִי הַיּוֹם – וַתִּתְבּוֹנֵן הַיַּלְדָה אֶל אָחִיהָ וַתֵּרֶא וְהִנֵּה הוֹרִיד פִּתְאֹם אֶת רֹאשׁוֹ וַיְמָאֵן לֶאֱכֹל אֶת הָעֻגָּה וְלִשְׁתּוֹת אֶת מְעַט הֶחָלָב; פָּנָיו חָוְרוּ מְאֹד וְעֵינָיו הַיָּפוֹת חָשְׁכוּ בְחוֹרֵיהֶן.

הַיַּלְדָה הָאֻמְלָלָה הָיְתָה נוֹאָשָׁה וְלֹא יָדְעָה מַה לַעֲשׂוֹת לְאָחִיהָ. וַתָּרָץ וַתִּקְרָא לַשְּׁכֵנָה הַקְּרוֹבָה, הַשְּׁכֵנָה בָאָה וַתַּבֵּט אֶל אָחִיהָ וַתֹּאמַר: “אָחִיךָ הַקָּטֹן יְהִי בִּמְהֵרָה לְמַלְאָךְ וְיִשְׁכֹּן בַּשָּׁמַיִם”…

הַקְּטַנָּה לֹא הֵבִינָה הֵיטֵב אֶת דְּבָרֶיהָ, אֲבָל הִרְגִּישָׁה – כִּי אָחִיהָ יַעַזְבֶנָּה. וְזֹאת הֶעֱצִיבָה אֶת רוּחָהּ בִּמְאֹד מְאֹד. הִיא נָפְלָה בִבְכִי גָדוֹל עַל צַוָּארוֹ וַתְּחַבֶּק לוֹ וַתְּנַשֵּׁק לְפָנָיו הַקָּרִים.

אֲבָל הַשְּׁכֵנָה אָמְרָה לָהּ: “חִדְלִי לָךְ! אַתְּ אֵינֶךְ יְכוֹלָה לְהִתְנַגֵּד⁷ לָזֹאת, וְלָמָּה לָךְ לְמָרֵר אֶת רִגְעֵי מוֹתוֹ?”

* * *

הַיֶּלֶד הַגּוֹסֵס⁸ הָאִיר לַאֲחוֹתוֹ אֶת פָּנָיו בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה וַיַּעֲצֹם אֶת עֵינָיו לָנֶצַח. אַחֲרֵי כֵן עָפָה אֵלָיו צִפּוֹרֶת, אֲשֶׁר בָּאָה הַחַדְרָה בְּעַד הַחַלּוֹן, וַתִּשָּׂא עַל כְּנָפֶיהָ אֶת הַנְּשָׁמָה הַקְּטַנָּה – מַעְלָה, מָעְלָה, אֶל תְּכֵלֶת הַשָּׁמָיִם.

וְהַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה עוֹדָנָּה עוֹמֶדֶת נִדְכָּאָה וְנִדְהָמָה אֵצֶל עָרִישַׂת אָחִיהָ וְאוֹחֶזֶת אֶת כַּף יָדוֹ הַקָּרָה וּמַרְגֶּשֶׁת, כִּי גַּם לִבָּהּ קוֹפֵא מִקֶּרַח…

וְאָחִיהָ הַקָּטֹן נִקְבַּר עַל חֲצַר־הַמָּוֶת תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִים. וּמִן הָעֵת הַהִיא נֶאֶלְמָה הַקְּטַנָּה דוּמִיָה, וְאִישׁ לֹא שָׁמַע עוֹד אֶת צְחוֹקָהּ הֶעָלֵז.

וְכַאֲשֶׁר גָּדְלָה הַיַּלְדָה צִוָּה אוֹתָהּ אָבִיהָ כִּי תְלַקֵּט בְּעַצְמָהּ פַּטְרִיּוֹת בַּיַּעַר וְתִמְכְּרֵן בַּשּׁוּק; וְאַחֲרֵי כֵן הֵחֵלָּה לִמְכֹּר גַּם אֱגוֹזִים וּפֵרוֹת שׁוֹנִים. הַנְּעָרִים וְהַיְלָדִים אֲשֶׁר עָבְרוּ עַל פְּנֵי הַנַּעֲרָה הַחִוֶּרֶת וְהָאֲבֵלָה, קָנוּ אֶצְלָהּ תָּמִיד; אֲבָל אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא הָיָה יָפֶה וְנָעִים בְּאָחִיהָ…

* * *

כֵּן יָשְׁבָה דְבוֹרָה הַרְבֵּה, הַרְבֵּה שָׁנִים בַּשׁוּק – עַד אֲשֶׁר נֶהְפְּכוּ הַתַּלְתַּלִים הַצְּהוּבִים לְחוּטֵי־כֶסֶף לְבָנִים מִשָּׁלֶג. אָבִיהָ מֵת זֶה כְּבָר וְאִישׁ לֹא הִתְחַבֵּר אֵלֶיהָ. הִיא גָרָה גַלְמוּדָה בַּעֲלִיַּת־הַגָּג, וְלֹא רַק לַיְלָה אֶחָד בִּלְּתָה הָאֻמְלָלָה בִּדְמָעוֹת־שָׁלִישׁ עַל בְּדִידוּתָהּ⁹ וְעַל אָחִיהָ הַנָּעִים כִּי נִגְזַר בִּדְמִי יָמָיו¹⁰.

וַיָּבֹא הַחֹרֶף עַל הָאָרֶץ. רוּחַ־צָפוֹן קַר הִתְהוֹלֵל בַּשָּׂדוֹת וּפְתוֹתֵי־שֶׁלֶג כִּסּוּ אֶת פְּנֵי הָאֲדָמָה. דְּבוֹרָה הַזְּקֵנָה הִסְתַּתְּרָה מִתַּחַת לַמַּחֲסֶה־מִמָּטָר¹¹ הַקָּרוּעַ, וַתִּתְחַמֵּם עַל הָאָח אֲשֶׁר עָמַד מִתַּחַת לַהֲדוּמָהּ.

וּפִתְאֹם – עָבְרָה עַל פָּנֶיהָ לְוָיָה¹², אֲשֶׁר הִתְנַהֲלָה לְאִטָּהּ אֶל חֲצַר־הַמָּוֶת הַקָּרוֹב. הַלְּוָיָה הָיְתָה דַלָּה: הַשְּׂמִיכָה הַיְשָׁנָה וְהַשְּׁחוֹרָה, אֲשֶׁר הַקְּהִלָּה מַשְׁאִילָה אוֹתָהּ לַעֲנִיֵּי הָעִיר, כִּסְּתָה אֶת “הָאָרוֹן”, וְרַק שְׁנֵי אֲנָשִׁים לִוּו אֹתו. לֹא רָחוֹק מֵהֶם הִתְנַהֵל בִּכְבֵדוּת בַּשֶּׁלֶג יֶלֶד קָטָן לָבוּשׁ קְרְעִים וּסְחָבוֹת. דִּמְעוֹתָיו נָזְלוּ וְשָׁטְפוּ וַתִּקְפֶּאנָה עַל לְחָיָיו וַתִּתְנוֹצַצְנָה כְמַרְגָלִיוֹת לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַמַּזְהִירָה.

– יֶלֶד נֶחְמָד וְאֻמְלָל! – נָעוּ שִׂפְתֵי דְבוֹרָה הַזְּקֵנָה. אֶת אִמְּךָ אַתָּה מְלַוֶה עַד יַרְכְּתֵי־בוֹר… יֶלֶד אֻמְלָל!

וְהַרְבֵּה, הַרְבֵּה הִבִּיטָה עוֹד הַזְּקֵנָה אַחֲרֵי הַיֶּלֶד עַד אֲשֶׁר נֶעְלַם מֵעֵינֶיהָ מֵאַחֲרֵי בֵּית־הַתְּפִלָּה.

אֲבָל לִבָּהּ הַנִּקְפָּא מִקֶּרַח זֶה שָׁנִים רַבּוֹת, הָיָה פִתְאֹם – לְדוֹנָג! דְבוֹרָה הַזְּקֵנָה קָמָה מִמּוֹשָׁבָהּ וַתָּשֶׂם אֶת פָּנֶיהָ אֶל שְׁדֵה־הַקְּבָרוֹת.

הַיֶּלֶד הָאֻמְלָל עוֹד עָמַד מַשְׁמִים עַל קֶבֶר אִמּוֹ, גַּם אַחֲרֵי אֲשֶׁר הַנּשְׁאִים שָׁבוּ הָעִירָה, וַיֵּבְךְּ, מָרָה בְּקוֹל גָדוֹל וּפוֹלֵחַ לֵב.

וְאָז לֹא יָכְלָה הַזְּקֵנָה לְהִתְאַפֵּק וַתְּחַבֵּק לַיָּתוֹם הַקָּטָן, וַתִּלְחָצֵהוּ אֶל לִבָּהּ, וַתֵּבְךְּ עַל צַוָּארוֹ גַם הִיא.

"יֶלֶד נֶחְמָד! – שְׁאָלַתּוּ בְחֶמְלָה – הֲתַחְפֹּץ לָלֶכֶת אִתִּי אֶל בֵּיתִי? אָנֹכִי

אֶשְׁמָרְךָ כְּאִישׁוֹן־עֵינִי"…

וְהַיָּתוֹם הַנֶּעֱזָב וְהַשָּׁכוּל נָפַל בְּלִי־כֹּחַ בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ.

* * *

וּמִן הָעֵת הַהִיא חָיוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו, וְנַפְשׁוֹתָם נִקְשְׁרוּ בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה טְהוֹרָה. הַקְּהִלָּה הִרְשְׁתָה אֶת דְּבוֹרָה הַזְּקֵנָה לָקַחַת אֶת הַיָּתוֹם הַנֶּעֱזָב לָהּ לְבֵן, כִּי כָל אַנְשֵׁי הָעִיר יְדָעוּהָ לְאִשָּׁה צְנוּעָה וְירֵאַת־אֱלֹהִים. וּפְנֵי הַזְּקֵנָה הַנּוּגִים הֵחֵלּוּ עוֹד הַפַּעַם לֵאוֹר וְעַל שְׂפָתֶיהָ הֵחֵל עוֹד הַפַּעַם לְרַחֵף שְׂחוֹק־עֲדָנִים בְּהִתְעַלֵּז הַיָּלֶד הַקָּטָן בְּבֵיתָהּ. וּכְפֶרַח נוֹבֵל לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הֵאִירוּ הַפָּנִים הַמְּקֻמָּטִים בִּנְשׁוֹק לָהּ הַקָּטָן מִנְשִׁיקוֹת פִיו.

וְיַלְדֵי בֵית־הַסֵּפֶר, בִּרְאוֹתָם בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, כִּי פְנֵי דְבוֹרָה הַזְּקֵנָה שֻׁנּוּ לְטוֹבָה, אָמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ בְּתִמָּהוֹן:

– מַה־זֶה הָיָה לַזְּקֵנָה כִּי הִיא מְצַחֶקֶת וּמִתְעַלֶּזֶת כָּל הַיּוֹם?

אֲבָל עַד מְהֵרָה נוֹדַע לָהֶם פֵּשֶׁר הַדָּבָר.

וּבִמְעוֹן דְּבוֹרָה שָׁבוּ יְמִי שִׂמְחָה וְאוֹרָה. כָּל הַיּוֹם יָשְׁבָה בַשּׁוּק וּבָעֶרֶב שָׁבָה הַבַּיְתָה וַתִּתְפֹּר וַתְּכַבֵּס וַתִּרְקֹם בְּעַד “בְּנָהּ” עַד חֲצוֹת הַלָּיְלָה.

וְכַאֲשֶׁר גָּדַל הַנַּעַר הֵחֵל לַעֲזוֹר עַל יַד אִמּוֹ הַחֲדָשָׁה לָשֵׂאת אֶת הַסַּל הַכָּבֵד אֶל הַשּׁוּק וּמִשָּׁם – הַבַּיְתָה, כִּי רַגְלֶיהָ הֵחֵלּוּ לָמוּט מֵרֹב זֹקָן.

פַּעַם אַחַת אָמַר הַנַּעַר לַזְּקֵנָה:

– דְּבוֹרָה טוֹבָה! כַּאֲשֶׁר אֶגְדַּל וְאֶהְיֶה לְאִישׁ, אֶבְנֶה לָךְ בַּיִת גָּדוֹל וְיָפֶה וְשָׁם נָגוּר שְׁנֵינוּ בַּנְּעִימִים. –

– כֵּן, “בַּיִת”! – עָנְתָה הַזְּקֵנָה בִּשְׂחוֹק מַר וַתְּסַלְסֵל אֶת תַּלְתַּלָּיו הַצְּהוּבִים – “בַּיִת” תִּבְנֶה לִי מֵחֲמִשָּׁה קְרָשִׁים…

וְכֵן הָיָה: אַחֲרֵי שָׁנִים אֲחָדוֹת הִשְׁכִּיב הַיָּתוֹם אֶת דְּבוֹרָה הַזְּקֵנָה בַּאֲרוֹן־עֵץ פָּשׁוּט¹³. וַיִּשְׁפֹּךְ דְּמָעוֹת חַמּוֹת רַבּוֹת מְאֹד עַל הַפָּנִים הַדַּלִּים וְהַצְּנוּמִים, דְּמָעוֹת טְהוֹרוֹת וּקְדוֹשׁוֹת הַמַּזְהִירוֹת כְּאַבְנֵי־נֵזֶר בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, שֶׁשָּׁם מָצְאָה דְבוֹרָה הַזְּקֵנָה שֵׁנִית אֶת אָחִיהָ הֶחָבִיב אַחֲרֵי זְמָן כַּבִּיר כָּזֶה.