מַעֲשֶׂה בְּדַיָּג זָקֵן וְאִשְׁתּוֹ הַדַּיֶּגֶת שֶׁהֶעֱלוּ בְּרִשְׁתָּם בֵּיצַת תַּנִּינִים וּנְתָנוּהָ לְתוֹךְ הַבְּרֵכָה הַקְּטַנָּה שֶׁמֵאֲחוֹרֵי בֵּיתָם. לְיָמִים נִתְבַּקְעָה הַבֵּיצָה וְיָצָא מִמֶּנָּה תַּנִּין קָטָן, אִמְּצוּ לָהֶם הַדַּיָּג וְהַדַּיֶּגֶת, שֶׁחֲשׂוּכֵי־יְלָדִים הָיוּ, אֶת הַתַּנִּין הַפָּעוּט לְבֵן. קָרְאוּ שְׁמוֹ עֲנַן־גֶּשֶׁם וַיֶּאֱהָבוּ אֶת יַלְדָּם אַהֲבָה רַבָּה.

חָלְפוּ חֳדָשִׁים, וְהַתַּנִּין גָּדַל וַיִּשְׁמַן וְהַבְּרֵכָה הַקְטַנָּה צָרָה מֵהֲכִילוֹ. אָז הֶעֱבִירוֹ אַבָּא הַדַּיָּג אֶל מֵי הַנַּחַל הַסָּמוּךְ וְגָדֵר הִצִּיב בְּתוֹךְ הַמַּיִם לְבַל יִסָּחֵף הַתַּנִּין הַצָּעִיר לְמֶרְחַקִים בְּטֶרֶם זְמַן.

חָלְפוּ שָׁנִים, וַעֲנַן־גֶשֶׁם גָּדַל וַיִּשְׁמַן כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁלֹא יָכְלוּ עוֹד הוֹרָיו לְהַחֲזִיקוֹ מֵאֲחוֹרֵי סְיָג וּמְחִצָה. אָז קְרָאוֹ הַדַּיָּג הַזָּקֵן אֵלָיו וְאָמַר לוֹ:

– בְּנִי, הֲרֵינִי מֵסִיר אֶת הַחַיִץ שֶׁהִפְרִיד בֵּינְךָ לְבֵין הָעוֹלָם. מַעַתָּה חָפְשִׁי הִנְּךָ לָלֶכֶת לַאֲשֶׁר יִשָּׂאֲךָ לִבְּךָ. אַךְ זֹאת אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ, כִּי יוֹם יוֹם, לְעֵת הַצָּהֳרַיִם, כַּאֲשֶׁר אֶקְרָא בְּשִׁמְךָ – תָּבוֹא לִשְׂפַת־הַנָּהָר לִסְעֹד לִבְּךָ, לְמַעַן אֵדַע, כִּי בָּרִיא וְשָׁלֵם הִנְךָ וְכָל רָע לֹא אֻנָּה לְךָ.

וְכָךְ הָיָה. יוֹם יוֹם, לְעֵת הַצָּהֳרַיִם, יוֹצֵא אַבָּא־דַיָּג אֶל שְׂפַת הַנָּהָר, וּלְעִתִּים נִלְוֵית אֵלָיו גַם אִמָּא־דַיֶּגֶת, וְהוּא קוֹרֵא בְּקוֹל:

– עֲנַן־גֶּשֶׁם, הַבֵּן, עֲנַן־גֶּשֶׁם הַבֵּן!

וּמִמֶּרְחַקִּים יָשׁוּב אֵלָיו הַתַּנִין הָרָעֵב וְיֹאכַל מִכַּף־יַד אָבִיו.

חָלְפוּ עוֹד שָׁנִים וּבֶן־הַתַּנִּינִים הַצָּעִיר הָיָה לְתַנִּין גָּדוֹל וְעַז, כֹּחוֹתָיו פּוֹרְצִים וְגוֹאִים וְתַקִּיפוּתוֹ גּוֹבֶרֶת וְעוֹלָה. וּשְׁמוֹ הוֹלֵךְ לְפָנָיו: “מַר תַּנִין עֲנַן־גָּשֶׁם”…

יוֹם אֶחָד אֵחֲרוּ הַדַּיָּג וְאִשְׁתּוֹ לָצֵאת לִשְׂפַת הַנָּהָר לְהָבִיא סְעֻדַּת הַבֵּן בִּידֵיהֶם. נִתְמַלֵּא הַתַּנִּין הַיָּהִיר חֵמָה. שָׁכַח וְלֹא זָכַר, כִּי אַהֲבַת אָב וְאֵם חֶסֶד הִיא וְלֹא חוֹבָה. וַיִּפֶן עֹרֶף לְהוֹרָיו בְּרֹב קִצְפּוֹ וּבְלִבּוֹ מַחְשְׁבוֹת נָקָם. וּלְמָחֳרַת הַבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר הִשְׁכִּים הַדַיָּג וְיָצָא אֶל שְׂפַת הַנָּהָר וְהוּא קוֹרֵא כְּדַרְכּוֹ: “עֲנַן־גֶּשֶׁם, בְּנִי…” – הֵגִיחַ אֵלָיו הַתַּנִּין בְּזַעַף וּתְפָסוֹ בְּאַכְזְרִיוּת בְּרַגְלוֹ.

– מַה קָרָה לְךָ, בְּנִי? – שָׁאַל הַדַּיָּג בְּרֹךְ.

– לֹא הֵבֵאתָ מְנָתִי אֶתְמוֹל, עַל כֵּן אֶטְרֹף אוֹתְךָ הַיּוֹם! – פָּסַק הַתַּנִין.

– הָא כֵּיצַד, בֵּן! הֲשָׁכַחְתָּ וְלֹא תִזְכֹּר, כִּי אָבִיךָ אֲנִי?

– אֵינִי זוֹכֵר דָּבָר וְאֵינִי יוֹדֵעַ דָּבָר וְכָל תַּחֲנוּנֶיךָ לַשָּׁוְא – עָנָה הַתַּנִין בְּחֻצְפָּה.

– אִם כָּךְ הַדָּבָר, – אָמַר הַדַּיָּג בְּרוּחַ שְׁקֵטָה, – הַנִּיחֵנִי לְפָחוֹת וְאֶתְפַּלֵּל תְּפִלָּתִי הָאַחֲרוֹנָה.

נֵאוֹת לוֹ הַתַּנִּין, וְהַדַּיָּג פָּתַח וְאָמַר:

– הֲרֵינִי מֵעִיד עַל עַצְמִי, כִּי חַף אֲנִי מִפֶּשַׁע וְאֵינִי בֶּן־מָוֶת, וְאוּלָם אִם נִגְזַר עָלַי לָמוּת, תִּתְמַלֵּא נָא בַּקָּשָׁתִי הָאַחֲרוֹנָה וְאִוָּלֵד מֵחָדָשׁ בִּדְמוּת חֲכַם־הַקְּסָמִים הַכֹּל־יָכוֹל. אָז יִהְיֶה בְּכֹחִי לַעֲנֹשׁ אֶת הַתַּנִין כְּפוּי הַטוֹבָה.

אַךְ סִיֵּם הַדַּיָּג תְּפִלָּתוֹ וְהַתַּנִין הָאַכְזָר נָעַץ בּוֹ שִׁנָּיו הַטּוֹרְפוֹת.

וּמַר עֲנַן־גֶּשֶׁם הוֹסִיף לִנְדֹד בַּנְּחָלִים וּבַנְּהָרוֹת, יָרַד וְעָלָה, עָלֹה וְיָרֹד. וַיַּפֵּל חִתִּיתוֹ עַל כָּל יְצוּר חַי לְאֹרֶךְ חוֹפֵי נְהַר הָאִירַווֹדִי, וּשְׁמוֹ הוֹלֵךְ לְפָנָיו כַּפָּרוּעַ וְכָאַכְזָר בַּתַּנִּינִים. אַךְ כַּאֲשֶׁר חָלְפוּ שָׁנִים וְהוּא נִזְדַּקֵן מְעַט, נִתְיַשְּׁבָה עָלָיו דַּעְתּוֹ וְהִרְהוּרֵי חֲרָטָה הֵחֵלּוּ מְכַרְסְמִים בְּלִבּוֹ עַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים. הוּא זָכַר אֶת יְמֵי יַלְדוּתוֹ הַמְאֻשָּׁרִים בַּבְּרֵכָה הַקְּטַנָּה שֶׁמֵאֲחוֹרֵי בֵּית הַדַּיָּג וְכִלְיוֹתָיו יִסְרוּהוּ עַל הָרָעָה שֶׁגָּמַל לִמְטִיבָיו. לִבּוֹ נִתְרַכֵּךְ וְהוּא הָיָה לִידִידָם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם, וְגַם הֵם לָמְדוּ לְאָהֳבוֹ וּלְהַאֲמִין בְּכַוָּנוֹתָיו הַטּוֹבוֹת.

כָּךְ חָלְפוּ שָׁנִים וְהַתַּנִין הָיָה לְבֶן מֵאָה, – גִיל זֶה, שֶׁבּוֹ מְסֻגָּלִים תַּנִּינִים לִלְבֹּשׁ דְּמוּת־אָדָם, אִם רְצוֹנָם בְּכָךְ. לָבַשׁ הַתַּנִין עֲנַן־גֶשֶׁם דְּמוּת גֶּבֶר מְכֻבָּד וְהָיָה לְסוֹחֵר עָשִׁיר שֶׁיָּצָא לְמַסְעוֹתָיו עַל פְּנֵי פְּלָגִים וְיוּבָלִים שֶׁל נְהַר הָאִירַווֹדִי. בְּאַחַת מֵעָרֵי הַדֶּלְתָּה פָּגַשׁ בְּנַעֲרָה צְעִירָה, אֲשֶׁר אֲהֵבָהּ וַיִּשָּׂאֶנָּה לוֹ לְאִשָּׁה וַיֵּשֵׁב בְּבֵיתָהּ וַיַּרְא בְּטוֹב בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים. וְכָל תּוֹשָׁבִי הַדֶּלְתָּה תְּמֵהִים וְאֵינָם יוֹדְעִים הֵיכָן נֶעְלְמוּ עִקְבוֹתָיו שֶׁל הַתַּנִּין עֲנַן־הַגֶשֶׁם יְדִידָם.

אוֹתוֹ הַזְּמַן הִגִּיעָה שְׁעָתוֹ שֶׁל הַדַּיָּג הַזָּקֵן לְהִוָּלֵד מֵחָדָשׁ. וּבִמְלֹאת לוֹ שֵׁשׁ־ עֶשְׂרֵה שָׁנִים בְּגִלְגּוּלוֹ הֶחָדָשׁ הָיָה לַחֲכַם־הַקְּסָמִים הַכֹּל־יָכוֹל. מִיָּד שָׂם פְּעָמָיו לִשְׂפַת הַנָּהָר, הִכָּה בְּמַטֵּהוּ עַל הַמַּיִם, וַיִּקְרָא בְּקוֹל מְצַוֶּה:

– הַתַּנִּין עֲנַן־הַגֶּשֶׁם, יִתְיַצֵּב־נָא מִיָּד!

שָׁמַע הַסּוֹחֵר הַמְכֻבָּד אֶת קוֹל הַקְּרִיאָה בְּבֵית אִשְׁתּוֹ, בְּמֶרְחַק מִילִין רַבִּים וַיֶּחֱרַד וַיִּזְדַּעְזַע. הוּא חָשׁ וְהֵבִין, כִּי בָּאָה שְׁעַת הַפְּקֻדָּה. עַל כֵּן גִלָּה אָזְנֵי אִשְׁתּוֹ מִי הוּא וּמָה הַגּוֹרָל הַצָּפוּי לוֹ, וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה לְלַוּוֹתוֹ לִשְׂפַת הַנָּהָר עַל מְנָת לִדְרֹשׁ אֶת גּוּפָתוֹ מִידֵי הַדַּיָּג.

וַחֲכָם־הַקְסָמִים הִכָּה שֵׁנִית בְּמַטֵּהוּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם וַיִּקְרָא שׁוּב בְּקוֹל נָגִיד וּמְצַוֶּה:

– הַתַּנִין עֲנַן־הַגֶּשֶׁם, יִתְיַצֵּב־נָא מִיָּד!

עֲנַן־הַגֶּשֶׁם הַמִּסְכֵּן! בִּדְמָעוֹת בְּעֵינָיו נִפְרַד מֵעַל אִשְׁתּוֹ הָאֲהוּבָה, וּבְשׁוּבוֹ לִהְיוֹת כְּאַחַד הַתַּנִינִים, נֶחְפַּז לָשׁוּט בְּמוֹרַד הַנָּהָר.

אָז הִכָּה הַדַּיָּג בַּשְּׁלִישִׁית בְּמַטֵּהוּ וְשׁוּב קָרָא לַעֲנַן־גֶּשֶׁם לְהִתְיַצֵּב לְפָנָיו בּוֹ בָּרֶגַע הוֹפִיעַ הַתַּנִין עַל שְׂפַת הַנָּהָר וְהַדַיָּג פָּגַע בּוֹ בְּמַטֵהוּ, וַיֵּעָלֵם – וְאֵינֶנּוּ. מַחֲצִית גּוּפוֹ אֲשֶׁר בַּמַּיִם הָיְתָה לְזָהָב טָהוֹר, וְהַמַּחֲצִית הָאַחֶרֶת שֶׁעַל הַיַּבָּשָׁה הָיְתָה לְגוּשׁ אַבְנֵי־אֹדֶם גְּדוֹלוֹת. אַךְ הַדִּיָּג הַזָּקֵן לֹא פָּשַׁט יָדוֹ לִטֹּל מִן הָאוֹצָרוֹת הַיְקָרִים, כִּי לִבּוֹ מַר עַל מַעֲשֵׂה הַנָּקָם אֲשֶׁר עָשָׂה.

וּבַמָּקוֹם הַזֶּה בָּנְתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל עֲנַן־גֶּשֶׁם פָּגוֹדָה לְבָנָה לְזֵכֶר בַּעֲלָהּ הַתַּנִּין וְרִצְפַת הַפָּגוֹדָה עֲשׂוּיָה זָהָב וְאַבְנֵי חֵן שֶׁל גּוּפָתוֹ.