א. אַחִים לְשִׂמְחָה וְנָכְרִים בְּעֵת צָרָה    🔗

בְעִיר בַּגְדַּד הָיָה לְפָנִים סוֹחֵר עָשִׁיר וְלוֹ בֵּן יָחִיד וּשְׁמוֹ אַבּוּ־חֲסַן. הוא חִנֵּךְ אוֹתוֹ בְּחֻמְרָה רַבָּה וְאָסַר עָלָיו לְהִשְׁתַּתֵּף בְּכָל מִינֵי שַׁעֲשֻׁעִים וְתַעֲנוּגוֹת, אֲשֶׁר אֲנָשִׁים אֲחֵרִים צְעִירִים כְּמוֹתוֹ רְגִילִים לְהִתְמַכֵּר אֲלֵיהֶם בְּכָל לִבָּם. אַבּוּ־חֲסָן הִצְטַעֵר עַל כָּךְ וְהָיָה מְקַנֵּא בִּבְנֵי־גִילוֹ, אֲשֶׁר הוֹרֵיהֶם לֹא נָהֲגוּ בָּהֶם חֻמְרָה יְתֵרָה, וְהֵם הִנְעִימוּ אֶת חַיֵּיהֶם בְּכָל מִינֵי מִשְׂחָקִים וְשַׁעֲשֻׁעִים. וְהִנֵּה כַּאֲשֶׁר כָּלוּ שְׁנוֹת הַנְּעוּרִים שֶׁל אַבּוּ־חֲסָן, וְהוּא נַעֲשָׂה בָּחוּר מְבֻגָּר וּמְיֻשָּׁב בְּדַעְתּוֹ, מֵת אָבִיו וְעָזַב לוֹ הוֹן וְעשֶׁר רָב. וְעַתָּה הִנֵּה נִתְעוֹרֵר בּוֹ הַחֵשֶׁק לֵהָנוֹת מִתַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם וְלִגְמֹל לְנַפְשׁוֹ רֹב טוֹבָה עַל כָּל הַמַּחְסוֹר שֶׁיָּדַע בִּימֵי נְעוּרָיו. אֲבָל בּוֹ בַּזְּמָן לָחֲשָׁה לוֹ בִּינָתוֹ הַמְבֻגָּרָה, כִּי אִוֶּלֶת גְּדוֹלָה יַעֲשֶׂה אִם יְבַזְבֵּז אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ וְאַחַר־כָּךְ יִכְלוּ יָמָיו בְּחֶרְפַּת רָעָב. וְלָכֵן הֶחְלִיט לִהְיוֹת זָהִיר בְּמַעֲשָׂיו, וּלְשֵׁם כָּךְ חִלֵּק אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ לִשְׁנֵי חֲלָקִים שָׁוּים; אֶת הַחֲצִי הָאֶחָד הִשְׁקִיעַ בְּקַרְקָעוֹת וּבְגַנִים אֲשֶׁר הִכְנִיסוּ לוֹ רֶוַח נָאֶה וְשִׁמְּשׁוּ לוֹ מִבְטַח עֹז לַיָּמִים הַבָּאִים, וְאֶת הַחֲצִי הַשְׁנִי חָשַׁב לְהַקְדִישׁ לְשֵׁם חַיִּים נְעִימִים בְּחֶבְרַת יְדִידִים טוֹבִים.

– הֵן עָלַי לִרְאוֹת פַּעַם אַחַת, – אָמַר לְאִמּוֹ: – מַה טִּיבָם שֶׁל חַיֵּי־שַׁעֲשֻׁעִים אֵלֶּה. כָּל הַבְּרִיוֹת מְסַפְּרִים לִי עַל רֹב יָפְיָם וְתִפְאַרְתָּם וְהֵם נָדִים לִי עַל אֲשֶׁר גָזַל מִמֶּנִּי אָבִי בְּחֻמְרָתוֹ אֶת נְעִימוֹת הַחַיִּים.

הוּא שָׁאַל בַּעֲצַת אִמּוֹ בָּעִנְיָן הַזֶּה, וְהִיא הִקְשִׁיבָה לְכָל מְזִמּוֹתָיו וְהִזְהִירָה אוֹתוֹ שֶׁיִּהְיֶה זָהִיר בִּבְחִירַת יְדִידָיו, אֲבָל בְּדֶרֶךְ כְּלָל הִרְשְׁתָה לוֹ לַעֲשׂוֹת כְּחֶפְצוֹ, וּבִפְרָט שֶׁנֶּאֶלְצָה לְהַסְכִּים לִרְצוֹנוֹ, כִּי לְפִי הַחֹק לא הָיְתָה לָהּ רְשׁוּת לְהִתְנַגֵּד לוֹ.

וְאַבּוּ־חֲסַן פָּנָה אֶל הַצְּעִירִים בְּנֵי־גִילוֹ לְבַקֵשׁ בֵּינֵיהֶם בַּחוּרִים עַלִיזִים, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר בְּחוּגִים אֵלֶּה פָּשְׁטָה בִּמְהִירוּת רַבָּה הַשְּׁמוּעָה בִּדְבַר מְזִמּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת, הִנֵּה לֹא יָדַע מַחְסוֹר בִּידִידִים שֶׁהָיוּ מוּכָנִים בְּכָל לִבָּם לְסַיֵעַ בְּיָדוֹ לְהַמְעִיט כְּכָל הָאֶפְשָׁר אֶת הָרְכוּשׁ אֲשֶׁר יָרַשׁ מֵאָבִיו.

לֹא עָבְרוּ יָמִים מוּעָטִים וְשִׂמְחָה רַבָּה הִשְׂתָּרְרָה בִּמְעוֹן אַבּוּ־חֲסַן. בְּכָל יוֹם וָיוֹם נַעֲשׂוּ שָׁם מִשְׁתִּים נֶהְדָּרִים, שֶׁבָּהֶם הֻגְּשׁוּ לָאוֹרְחִים מַאֲכָלִים מֻבְחָרִים וְיֵינוֹת מְשֻׁבָּחִים, אִם כִּי לְפִי מִצְוַת הַנָּבִיא נֶאֶסְרָה שְׁתִיַּת הַיַּיִן עַל כָּל הַמַּאֲמִינִים בְּאִסּוּר חָמוּר מְאֹד. זַמָּרִים וּמְסַפְּרִי מַעֲשִׂיוֹת, מְנַגְּנִים וְרַקְדָּנִים הִתְאַמְּצוּ בְּכָל יְכָלְתָּם לְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת אַבּוּ־חֲסַן וְאוֹרְחָיו, וְנִשְׁפֵּי הַשַּׁעֲשֻׁעִים הַמְּלֵאִים שְׁאוֹן עַלִיזִים אָרְכוּ עַל פִּי רֹב עַד אוֹר הַיּוֹם בְּאוֹתוֹ בַּיִת שֶׁלְּפָנִים שָׂרְרוּ בּוֹ שֶׁקֶט וּמִנְהָגִים צְנוּעִים. הַהֲמֻלָּה הָרַבָּה שֶׁל חֶבְרַת הַמִּתְעַלְסִים הִפְרִיעָה אֶת הַשְּׁכֵנִים הַשְּׁקֵטִים מִשְּׁנָתָם בַּלֵּילוֹת, וְאַף הָאִימַם (הוּא הַכֹּהֵן) שֶׁל אַחַד הַמִּסְגָּדִים הַקְּרוֹבִים תָּבַע כַּמָּה פְּעָמִים אֶת אַבּוּ־חֲסָן לְדִין בְּסִבַּת הַהַפְרָעוֹת הָאֵלֶּה, אִם כִּי הָאִימָם גּוּפוֹ הָיָה רָגִיל לֶאֱסֹף בְּבֵיתוֹ כַּמָּה מִידִידָיו, אַנְשֵׁי־שֵׂיבָה, וּלְהִתְעַלֵּס עִמָּהֶם עַל כּוֹס יַיִן, וְאַף הָיָה אוֹתוֹ הַכֹּהֵן בַּעַל לָשׁוֹן רָעָה מְאֹד שֶׁלֹא חָסָה עַל כְּבוֹד שׁוּם אָדָם. וְאוּלָם אַבּוּ־חֲסַן לֹא שָׂם לֵב לֹא לִתְלוּנוֹת שְׁכֵנָיו וְלֹא לְמִשְׁפָּטָיו שֶׁל הָאִימַם, כִּי־אִם הִתְאַמֵּץ בְּכָל יְכָלְתּוֹ לְהַרְבּוֹת בְּשִׂמְחָה וּבְתַעֲנוּגוֹת, כְּדֵי לִגְמֹל לְנַפְשׁוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁהֶחְסִיר לְפִי דַעְתּוֹ בִּימֵי נְעוּרָיו, וְאִם גַּם עָלוּ לוֹ שַׁעֲשֻׁעָיו בְּהוֹצָאוֹת יְתֵרוֹת לֹא הִצְטַעֵר עַל כָּךְ.

כַּאֲשֶׁר עָבְרָה שָׁנָה אַחַת בְּשַׁעֲשֻׁעִים אֵלֶּה הוֹדִיעַ מְנַהֵל הַכְּסָפִים וְהָעֲסָקִים שֶׁל אַבּוּ־חֲסַן כִּי הַקֻּפָּה רֵיקָה, וְהוּא אָנוּס לְבַקֵּשׁ כְּסָפִים חֲדָשִׁים, אִם אֹרַח הַחַיִּים שֶׁבַּבַּיִת יוֹסִיף לְהִתְנַהֵל גַם לְהַבָּא כְּמוֹ שֶׁהִתְנַהֵל עַד הֵנָּה. תְּחִלָּה תָּמַהּ אַבּוּ־חֲסַן מְאֹד בְּשָׁמְעוֹ עַד כַּמָּה מִהֵר לָבוֹא הַקֵּץ לְתִפְאֶרֶת חַיָּיו, וְהוּא חָשַׁד בְּלִבּוֹ, אוּלַי לא נִזְהַר מְנַהֵל הַכְּסָפִים בְּמִדַּת הַיֹּשֶׁר. וְאוּלָם עַד מְהֵרָה נוֹכַח לָדַעַת, כִּי אָמְנָם אוֹתוֹ הַחֵלֶק שֶׁל הוֹנוֹ, שֶׁהוּא הִפְרִישׁוֹ לְשֵׁם חַיֵּי הַמּוֹתָרוֹת שֶׁלּוֹ, כִּמְעַט שֶׁכָּלָה כֻּלוֹ. וְאוּלָם הוּא הָיָה אִישׁ מוֹשֵׁל בְּרוּחוֹ וְהָיָה בּוֹ דֵי כֹּחַ לְהִתְעַכֵּב וְלֹא לַעֲבֹר עַל הַמִּדָּה שֶׁקָבַע לוֹ מֵרֹאשׁ; וְלָכֵן הֶחְלִיט לָשִׂים קֵץ לַמִּשְׁתִּים וְלַטִיוּלִים וּלְמַסְעֵי הַשַׁעֲשֻׁעִים וּלְכָל שְׁאָר מִינִי הַחֲגִיגוֹת וּלְפַטֵּר אֶת כָּל הֲמוֹן הַמְשָׁרְתִים שֶׁהָיָה נֶאֱלָץ לִשְׂכֹּר אוֹתָם לְשֵׁם חַיֵּי הַמּוֹתָרוֹת הַיְקָרִים.

לְמִן הַיּוֹם הַהוּא חַי לוֹ אַבּוּ־חֲסַן זְמַן־מָה בְּשֶׁקֶט וּבִבְדִידוּת עִם אִמּוֹ הָאֲהוּבָה, אֲשֶׁר שָׁבָה אֵלָיו מִן הַכְּפָר, כִּי זֶה כַּמָּה קָצָה נַפְשָׁהּ בְּכָל הַהֲמֻלָּה וְהַשָּׁאוֹן וְלֹא יָכְלָה לַעֲמֹד בְּכָל הַמִּשְׁתִּים וְהַנְּשָׁפִים וְהַחֲגִיגוֹת שֶׁלֹא פָּסְקוּ וּבָחֲרָה בְּחַיֵי כְּפָר שְׁקֵטִים, וְעַתָּה שָׁבָה אֶל בְּנָהּ הָעִירָה. וְאוּלָם אַבּוּ־חֲסַן טָעַם בֵּינָתַיִם אֶת טַעַם שִׂמְחַת חַיֵּי הָרֵעוּת, וְעַתָּה לֹא קַל הָיָה לוֹ לִחְיוֹת כָּל יָמָיו בִּבְדִידוּת, לְלֹא שׁוּם חֶבְרָה אַחֶרֶת, חוּץ מֵאִמּוֹ. הוּא הִתְגַּעְגַּע מְאֹד עַל יְדִידָיו וְהִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד לְהִכָּנֵס שׁוּב עִמָּהֶם בְּשִׂיחָה עַלִּיזָה, אֲבָל בְּיַחַד עִם זֶה פָּחַד מִפְּנֵי הַהוֹצָאוֹת הַמְרֻבּוֹת הַדְּרוּשׁוֹת לְשֵׁם הַכְנָסַת אוֹרְחִים בְּעַיִן יָפָה וּבְיַד רְחָבָה.

– בְּנִי אֲהוּבִי, – אָמְרָה אֵלָיו אִמּוֹ בְּאַחַד הַיָּמִים: – יוֹדַעַת אֲנִי לָעוּץ לְךְ עֵצָה טוֹבָה: אֵיפֿה הֵם עַתָּה יְדִידֶיךָ, אֲשֶׁר הָיוּ מַרְבִּים לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵיתְךָ וְאַתָּה שֵׁרַתָּ אוֹתָם בְּנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כָּל־כָּךְ? מַדּוּעַ זֶה לֹא יַזְמִינוּךָ עַתָּה לְהִתְאָרֵחַ בְּבֵיתָם? מִדַּת הַיֹּשֶׁר וּמִדַּת הַנִּמּוּס נוֹתָנֶת שֶׁיִּגְמְלוּ לְךְ כְּשֵׁם שֶׁגָּמַלְתָּ לָהֶם, וּבֵינָתַיִם הָיִיתָ שׁוּב מְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת נַפְשְׁךָ בְּחֶבְרַת יְדִידֶיךָ הָאֲהוּבִים עָלֶיךָ.

רַעְיוֹן זֶה מָצָא חֵן רַב בְּעֵינֵי אַבּוּ־חֲסַן, וְהוּא יָצָא מִבֵּיתוֹ לָלֶכֶת וּלְבַקֵּר אֶת חֲבֵרָיו מִימֵי אָשְׁרוֹ וְשִׂמְחָתוֹ בְּבָתֵּיהֶם, וְאוּלָם מָה רַבָּה הָיְתָה הָאַכְזָבָה אֲשֶׁר נוֹדְעָה לוֹ עַד מְהֵרָה מִכָּל יְדִידָיו אֵלֶּה! לְפָנִים הָיוּ מוּכָנִים כְּלָם לְסַיֵּעַ לוֹ לְבַזְבֵּז אֶת רְכוּשׁוֹ, וְעַתָּה הִנֵּה הִתְיַחֲסוּ אֵלָיו כֻּלָם בְּזִלְזוּל רַב: בָּרִי הָיָה לָהֶם שֶׁהוּא כְּבָר אִבֵּד אֶת כָּל רְכוּשׁוֹ, וְאַף לֹא עָלָה עַל דַּעְתָּם לְהִתְיַדֵּד עִם אִישׁ כְּמוֹתוֹ. הוּא חָזַר לְבֵיתוֹ מְדֻכֶּא מְאֹד וְהִבִּיעַ אֶת צַעֲרוֹ וְעֶלְבּוֹנוֹ בְּאָזְנֵי אִמּוֹ.

– אִם כֵּן, בְּנִי, הַעֲמֵד אוֹתָם בְּנִסָּיוֹן שָׁלֵם, – אָמְרָה אֵלָיו אִמּוֹ: – סוּר עוֹד פַּעַם אַחַת לְבָתֵּיהֶם וְסַפֵּר לָהֶם כִּי הִפְסַדְתָּ אֶת כָּל הוֹנְךָ וּנְכָסֶיךָ, וְעַתָּה הִנֵּה בָּאתָ אֲלֵיהֶם לְבַקֵּשׁ מֵהֶם עֶזְרָה בַּצָּרָה. לְפִי הִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם תֵּדַע אָז לְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם, מִי הֵם יְדִידֶיךָ הָאֲמִתִּיִים וּמִי מֵהֶם רַק הֶעֱמִידוּ פָּנִים כִּידִידִים.

– זֶהוּ רַעְיוֹן נֶהְדָּר, אִמִּי, וְכָךְ אָמְנָם אֶעֱשֶׂה! – אָמַר אַבּוּ־חֲסָן, וּמִיָּד קָם וְלָבַשׁ אֶת הַגְּרוּעִים בִּבְגָדָיו וְיָצָא לְדַרְכּוֹ.

וְאוּלָם נִסָּיוֹן זֶה שֶׁעָשָׂה חֲסַן הֲבִיאוֹ לִידֵי מַסְקָנוֹת נוּגוֹת מְאֹד: הוּא אָמְנָם הִרְבָּה לְהִתְאוֹנֵן בְּאָזְנֵי יְדִידָיו מִלְּפָנִים עַל צָרָתוֹ כְּבַיָּכוֹל, אַף תֵּאַר לָהֶם אֶת מְצוּקָתוֹ בְּמִלִּים מַעֲצִיבוֹת מְאֹד, אֲבָל הֵם כֻּלָם מֵאֲנוּ אַף לִשְׁמֹעַ אֶת דְּבָרָיו וְלָשִׂים לֵב לְצָרָתוֹ, וְכַאֲשֶׁר הִזְכִּיר לָהֶם אֶת יְמֵי הַטּוֹבָה וְהַשִּׂמְחָה אֲשֶׁר עָשָׂה לָהֶם חֵרְפוּהוּ וְכִנּוּהוּ בְּשֵׁם טִפֵּשׁ גָּמוּר וְצִוּוּ אֶת מְשָׁרְתֵיהֶם לְהַשְׁלִיכוֹ הַחוּצָה.

דָּבָר זֶה הִשְׂבִּיעַ אֶת נֶפֶשׁ חֲסַן מַמְרֹרוֹת וְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ שִׂנְאָה וָבוּז לְכָל אָדָם. הוּא נִשְׁבַּע כִּי עַד עוֹלָם לא יַזְמִין עוֹד אִישׁ מִתּוֹשָׁבֵי בַּגְדַּד לְבֵיתוֹ לְשִׂמְחָה אוֹ חֲגִיגָה, וְאַף לֹא יַעֲמֹד לְאִישׁ מֵהֶם בִּשְׁעַת דָּחֲקוֹ. הֲלָךְ־רוּחוֹ הָעַלִּיז הִתְקַדֵּר יוֹתֵר וְיוֹתֵר, מִיּוֹם לְיוֹם נַעֲשָׂה יוֹתֵר נִרְגָן וּמִתְבּוֹדֵד וְהָיָה קָרוֹב לִשְׁקֹעַ כֻּלוֹ בְּמָרָה שְׁחוֹרָה. בְּלֵב מָלֵא דְאָגָה הִבִּיטָה אִמּוֹ עַל מַהְפֵּכָה זו שֶׁהִתְחוֹלְלָה בְּרוּחוֹ וְהִזְהִירָה אוֹתוֹ, כִּי לא טוֹב לוֹ לְוַתֵּר כָּלָה עַל תַּעֲנוּגֵי הָרֵעוּת, וְלֹא טוֹב לוֹ לְאָדָם לְהַפְרִיז בְּדָבָר זֶה כְּמוֹ בְּשׁוּם דָּבָר אַחֵר.

– טוֹב אֵפוֹא, אִמִּי הַיְקָרָה, – אָמַר אַבּוּ־חֲסַן: – אִם יֵשׁ אֲשֶׁר אָשׁוּב לָבוֹא בִּדְבָרִים עִם הַבְּרִיּוֹת, הִנֵּה עַל כָּל פָּנִים אֶבְחַר לִי אֲנָשִׁים לֹא מֵאַנְשֵׁי בַּגְדַּד, שֶׁכֵּן נִשְׁבַּעְתִּי שֶׁלֹא יִהְיֶה לִי שׁוּם מַגָּע וּמַשָּׂא עִמָּהֶם. וְאוּלָם הִנֵּה אֵדַע אֵת אֲשֶׁר אֶעֶשֶׂה: אֶעֱלֶה עַל גֶּשֶׁר חִדֶּקֶל הַגָּדוֹל וְאֶבְחַר לִי אֶת אוֹרְחַי מִן הָאֲנָשִׁים הַזָּרִים הַבָּאִים מִמֶּרְחַקִים וְעוֹבְרִים אֶת הַגֶּשֶׁר בְּדַרְכָּם לְבַגְדַּד. בְּכָל עֶרֶב וְעֶרֶב אַזְמִין לְבֵיתִי רַק אֶחָד מֵהֶם, אֲצַוֶּה לְהָכִין לוֹ מֶרְחָץ, אֲכַבְּדוֹ בִּסְעֻדָּה יָפָה וְאַצִּיעַ לוֹ מִטָּה נָאָה, וַהֲלֹא אָדָם הַבָּא מִדֶּרֶךְ רְחוֹקָה יִמְצָא בְּכָל אֵלֶּה בְּלִי סָפֵק נַחַת־רוּחַ רַבָּה לְהָשִׁיב אֶת נַפְשׁוֹ הָעֲיֵפָה, וְאַף אֲנִי עַצְמִי אָפִיק מִזֶּה תּוֹעֶלֶת, כִּי אֲנָשִׁים נוֹסְעִים יוֹדְעִים לְסַפֵּר הַרְבֵּה דְבָרִים שֶׁאֵינָם יְדוּעִים לְתוֹשָׁבֵי הַכְּרַכִּים הַמְבַלִים רֹב יְמֵיהֶם בֵּין אַרְבַּעַת כָּתְלֵי בָּתֵּיהֶם. וְאוּלָם אַף עַם הָאוֹרְחִים הַטּוֹבִים הָאֵלֶּה לֹא אֹבֶה לְהַאֲרִיךְ אֶת יְדִידוּתִי: בַּבֹּקֶר עֲלֵיהֶם לָצֵאת לְדַרְכָּם, וּלְעוֹלָם לא אַזְמִין אִישׁ אֶחָד שְׁתֵּי פְּעָמִים, וּלְעוֹלָם לֹא אַבְטִיחַ לְשׁוּם אָדָם לְבַקְרוֹ בְּבֵיתוֹ, וְאִם יְבָרְכוּנִי בְּשָׁלוֹם בָּרְחוֹב אַעֲמִיד פָּנִים כְּאִלּוּ לֹא אֵדַע אוֹתָם. בְּדֶרֶךְ זוֹ אֶמְנַע מֵעַצְמִי אֶת הַצַּעַר הַנִּגְרָם עַל יְדֵי הֲפָרַת הַיְדִידוּת, שֶׁכֵּן אֲנִי מִלְּכַתְּחִלָּה לֹא אֶכְרֹת בְּרִית יְדִידוּת עִם שׁוּם אָדָם. נִרְאֶה לִי כִּי דֶרֶךְ זוֹ לָבוֹא בִּדְבָרִים עִם בְּנֵי־אָדָם מַתְאִימָה מְאֹד לִמְנֹעַ אַכְזָבָה וּמְרִירוּת.

וְאִמּוֹ שֶׁל אַבּוּ־חֲסַן לֹא יָכְלָה בִּלְתִּי אִם לְהַכִּיר בְּצִדְקַת דִּבְרֵי בְּנָהּ, וְהִיא קִבְּלָה עַל עַצְמָהּ לְטַפֵּל בָּאוֹרְחִים שֶׁהוּא יִבְחַר לַהֲבִיאָם לְבֵיתוֹ מִן הָרְחוֹב.

ב. הַכָּלִיף בְּבֵית אַבּוּ־חֲסַן    🔗

וְאַבּוּ־חֲסַן עָמַד בְּדִבּוּרוֹ וְנָהַג בְּאוֹרְחָיו כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֵרֹאשׁ: הוּא הֱבִיאָם לְבֵיתוֹ, מִיָּד כְּבוֹאָם הָעִירָה, כְּשֶׁהֵם עֲיֵפִים מִדַּרְכָּם וּמְכֻסִּים אֲבַק דְּרָכִים, וְאַף לֹא הֵעֱלִים מֵהֶם כִּי אֵין בְּדַעְתּוֹ לְאָרְחָם בְּבֵיתוֹ בִּלְתִּי אִם הָעֶרֶב, וּבָעֶרֶב הָאֶחָד הַזֶּה הִתְנַהֵג עִם אוֹרְחָיו בִּנְעִימוּת רַבָּה עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁבַּבֹּקֶר מִמָּחֲרָת קָשְׁתָה מְאֹד לְרֻבָּם הַפְּרִידָה מֵעָלָיו. אַף פַּעַם אַחַת לֹא שָׂטָה מִן הַכְּלָל הַזֶּה, אַף אִם כַּמָּה מֵאוֹרְחָיו מָצְאוּ חֵן רַב בְּעֵינָיו וְהוּא מָצָא אוֹתָם נְאוֹתִים לִידִידוּת מַאֲרִיכָה יָמִים.

וַיְהִי הַיּוֹם וְהוּא עוֹמֵד שׁוּב עַל הַגֶּשֶׁר וְעֵינָיו תָּרוֹת אַחֲרֵי אוֹרֵחַ חָדָשׁ, וְהִנֵּה רָאָה אִישׁ הָדוּר לְמַרְאֶה, לָבוּשׁ בִּגְדֵי דֶרֶךְ, בָּא לִקְרָאתוֹ וְהוּא הִשְׁתּוֹקֵק לְהַזְמִין אֶת הָאִישׁ כְּאוֹרֵחַ לְבֵיתוֹ. בְּכָל מַרְאֵהוּ הַנִּכְבָּד שֶׁל הַזָּר נִכְּרָה אֲצִילוּת כַּאֲשֶׁר לא רָאָה אוֹתָהּ אַבּוּ־חֲסָן מֵעוֹלָם אֵצֶל שׁוּם אָדָם אַחֵר, וּבְלִבּוֹ גָּבְרָה הַתְּשׁוּקָה לָדַעַת מִי הוּא הַהֵלֶךְ הַזֶּה נְשׂוּא־הַפָּנִים אֲשֶׁר בְּמֶרְחַק־מָה מִמֶּנּוּ לִוָּהוּ מְשָׁרֵת יְפֵה מַרְאֶה. הוּא לא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק עוֹד וִנָגַּשׁ אֶל הָאִישׁ וּשְׁאֵלוֹ לִשְׁמוֹ וּלְמַעֲשֵׂהוּ.

– סוֹחֵר אֲנִי מִסּוֹחֲרֵי מוֹסוּל הַגְּדוֹלִים, – עָנָהוּ הָאִישׁ, – וְיֵשׁ בְּדַעְתִּי לַעֲשׂוֹת כֹּה בְּבַגְדַּד לְרֶגֶל עֲסָקָי. אֲבָל מִפְּנֵי מָה שְׁאַלְתַּנִי שְׁאֵלָה זוֹ, חֲבִיבִי?

– מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בְּדַעְתִּי לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ, אֲדוֹנִי, שֶׁתִּהְיֶה הָעֶרֶב אוֹרְחִי וְתָנוּחַ בְּבֵיתִי מִתְּלָאוֹת הַדֶּרֶךְ.

וְהוּא סִפֵר לָאִישׁ הַזָּר עַל דְּבַר הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע וְכִי אֵין בְּדַעְתּוֹ לְהַאֲרִיחוֹ אֶלָּא הָעֶרֶב וְהַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר: – מָחָר בַּבֹּקֶר עָלֶיךְ לַעֲזֹב אֶת בֵּיתִי, וַאֲנַחְנוּ לא נוֹסִיף עוֹד לָדַעַת אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ, – סִיֵּם אֶת הַזְמָנָתוֹ הַמּוּזָרָה. וְהָאִישׁ הַזָּר הָיָה הַכָּלִיף הָאַדִּיר הֲרוּן אַל־רָשִׁיד בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ, וְהוּא הִתְחַפֵּשׂ שׁוּב בְּבִגְדֵי אִישׁ פָּשׁוּט כְּדֵי לָתוּר אֶת בַּגְדַּד בִּירָתוֹ בְּאֵין מַפְרִיעַ; וּבְשָׁמְעוֹ אֶת בַּקָּשַׁת אַבּוּ־חֲסַן מָצָא בָּהּ עִנְיָן רַב עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁהוּא הִסְכִּים לָלֶכֶת עִמּוֹ לְבֵיתוֹ בְּלִוְיַת רֹאשׁ שָׂרָיו גִיאֲפַר, אֲשֶׁר הָלַךְ אַחֲרָיו כְּאֶחָד מִמְּשָׁרְתָיו.

וְאֵם חֲסַן כְּבָר הֵכִינָה אֶת אַרֻחַת־הָעֶרֶב שֶׁהִצְטָרְפָה מִמַּאֲכָלִים מוּעָטִים אֲבָל מֻבְחָרִים, וְהֵם עָרְבוּ מְאֹד לְחֵךְ שְׁלֹשֶׁת הָאֲנָשִׁים. וְגַם מִן הַיַּיִן שָׁתוּ לַהֲנָאָתָם, אִם כִּי שְׁתִיָתוֹ נֶאֶסְרָה בְּמִצְוַת הַנָּבִיא, וְכָל הָעֶרֶב הָיָה אבּוּ־חֲסַן שָׂמֵחַ וְטוֹב־לֵב וְהִרְבָּה לְסַפֵּר סִפּוּרִים מְבַדְּחִים עַד כְּדֵי כָךְ שֶׁהַכָּלִיף לא פָּסַק פִּיו מִצְּחוֹק. וְגַם עַל בְּגִידַת רֵעָיו בּוֹ סִפֵּר בַּעַל־הַבַּיִת, וְהַכָּלִיף הִבִּיעַ לוֹ בְּפָנָיו אֶת שִׁבְחוֹ עַל אֲשֶׁר יְקַיֵּם בְּתֹקֶף אֶת הַחְלָטוֹתָיו לְמִן הַיּוֹם שֶׁהִכִּיר אֶת מִרְמַת הַבְּרִיוֹת.

– וְאָמְנָם זֶהוּ הַדָּבָר הַמֵּקֵל מֵעָלַי אֶת כֹּבֶד מַשָּׂא הַחַיִּים, – אָמַר אַבּוּ־חֲסַן: – אַל תַּרְבֶּה לַחְמֹד לְבַל יִרְבֶּה מַפַּח־נַפְשֶׁךָ, וְאַל תִּקְשֹׁר עַצְמְךָ לְבַל תַּרְגִישׁ אֶת לַחַץ הַכְּבָלִים.

– הַאֻמְנָם חַיֶּיךָ מַשְׂבִּיעִים אוֹתְךָ רָצוֹן גָּמוּר, חֲבִיבִי? – שָׁאַל הַכָּלִיף. – הַאֵין עוֹד דָּבָר אֲשֶׁר תִּשְׁאַל אוֹתוֹ נַפְשֶׁךָ?

– לא אֵדַע מַחְסוֹר כָּל דָּבָר, – עָנָה אַבּוּ־חֲסַן. – לְכָל הַיּוֹתֵר יֵשׁ לִי רַק עוֹד מִשְׁאָלָה אַחַת שֶׁאִלּוּ נִתְמַלְּאָה הָיְתָה מְשַׂמַּחַת אֶת לִבִּי: שֶׁאֶזְכֶּה פַּעַם אַחַת לִהְיוֹת כָּלִיף, וְלוּ רַק לְיוֹם אֶחָד, לְמַעַן אוּכַל לִמְשֹׁל וּלְצַוּוֹת עַל בַּגְדַּד כְּכָל הָעוֹלֶה עַל רוּחִי.

בַּת־צְחוֹק הוֹפִיעָה עַל שִׂפְתֵי הַכָּלִיף, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אֶת מִשְׁאַלְתּוֹ הַמְשֻׁנָה שֶׁל מְאָרְחוֹ, וְהוּא שְׁאַלוּ, אֵיךְ יֵשׁ בְּדַעְתּוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשִׁלְטוֹנוֹ?

– קֹדֶם כֹּל הָיִיתִי מִתְנַקֵּם כָּל צָרְכִּי בָּאִימַם הַמְכַהֵן בַּמִּסְגָּד אֲשֶׁר בְּרֹבַע הָעִיר שֶׁלָּנוּ. זָקֵן מַמְרָה זֶה, אֲשֶׁר תַּפְקִידוֹ הוּא לְשַׁמֵּשׁ מוֹפֵת לְכָל בְּנֵי עֲדָתוֹ בְּטוב לִבּוֹ וּבְמִדּוֹתָיו הַטּוֹבוֹת, נַעֲשָׂה עַל־פִּי הָאֱמֶת לְקוֹץ מַכְאִיב בְּעֵינֵיהֶם. הוּא בָּחַר לוֹ אַרְבָּעָה זְקֵנִים אַנְשֵׁי־שֵׁיבָה כְּמוֹתוֹ, וְהֵם נִתְמַנּוּ לְמוֹכִיחִים בַּשַּׁעַר וְלִמְבַקְשֵׁי חֲטָאִים בְּכָל בָּתֵּי הָרֹבַע, וְאֵין אִישׁ בָּטוּחַ מִפְּנֵי לְשׁוֹנָם הָרָעָה וְדִבָּתָם שֶׁל אַנְשֵּׁי־רָכִיל אֵלֶּה.

– נִרְאִים הַדְּבָרִים, – אָמַר הַכָּלִיף בְּבַת־צְחוֹק שֶׁל עָרְמָה, – כִּי גַם אוֹתְךָ לֹא נִקּוּ אֲנָשִׁים אֵלֶּה מֵעָוֹן?

– לא אֲכַחֵד, שֶׁאֵין אֲנִי דּוֹרֵשׁ טוֹבָתָם בְּיוֹתֵר, – הוֹדָה חֲסַן, – וְאָמְנָם, אֶפְשָׁר כִּי בִּימֵי עֲלִיצוּתִי הִפְרַזְתִּי קְצָת עַל הַמִּדָּה וְנָתַתִּי לִשְׁכֵנַי סִבָּה לְגַנּוֹת אוֹתִי קְצָת. וְאוּלָם אוֹתָם הַזְּקֵנִים הַצְּבוּעִים, הַמַּטִּיפִים לִשְׁתִיַּת מַיִם וְשׁוֹתִים בְּעַצְמָם יַיִן, עֵינָם רָעָה אֲפִלּוּ בָּאוֹרֵחַ הַיְחִידִי שֶׁאֲנִי מַכְנִיס לְבֵיתִי בָּעֶרֶב, וְאִם אֵינִי טוֹעֶה, הִנֵּה הֵם עוֹמְדִים שׁוּב לְיַד חֲלוֹנֵי בֵיתִי וּמְרַגְּלִים אֶת חָדָרַי לִרְאוֹת אֶת הָאֲנָשִׁים הַמִּתְאָרְחִים הַיּוֹם אֶצְלִי.

וְאָמְנָם בָּרֶגַע הַזֶּה הוֹפִיעוּ בַּחוּץ לִפְנֵי הַבַּיִת מִסְפַּר אֲנָשִׁים מִגֻדְּלֵי־זָקָן, אֲשֶׁר הִשְׁקִיפוּ בְּסַקְרָנוּת בְּעַד הַחַלּוֹן לְתוֹךְ הַחֶדֶר. אַבּוּ־חֲסַן מִהַר לָצֵאת הַחוּצָה כְּדֵי לִתְפֹּשׂ אֶת הַמְרַגְּלִים בַּעֲוֹנָם.

בָּהּ בַּשָּׁעָה שֶׁהוּא שָׁהָה בַּחוּץ, הוֹצִיא הַכָּלִיף מִכִּיס שַׁלְמָתוֹ אֲבָקָה מַרְדִּימָה וְשָׁפַךְ אוֹתָהּ לְתוֹךְ גְבִיעוֹ שֶׁל אַבּוּ־חֲסָן, שֶׁאַךְ זֶה נִמְזַג מָלֵא.

– אָנוּ נְמַלֵּא אֶת מִשְׁאֶלֶת לִבּוֹ, – אָמַר אֶל רֹאשׁ שָׂרָיו בְּבַת־צְחוֹק עַל שְׂפָתָיו: – יִהְיֶה נָא יוֹם אֶחָד כָּלִיף וּמוֹשֵׁל כָּל הַמַּאֲמִינִים. מִיָד כְּשֶׁיֵּרָדַם בְּהַשְׁפָּעַת אֲבָקָה זֹאת, תֵּצֵא וְתֵלֵךְ בַּדֶּרֶךְ הַקְּצָרָה בְּיוֹתֵר וְתָבִיא מֵאַרְמוֹנִי שְׁנֵי עֲבָדִים, אֲשֶׁר יִשָּׂאוּהוּ שָׁמָּה וְיַשְׁכִּיבוּהוּ בְּמִטָתִי, וּכְשֶׁיִּיקַץ מָחָר בַּבֹּקֶר יִנְהֲגוּ בּוֹ הַכֹּל כְּאִלוּ הָיָה בֶּאֱמֶת הַכָּלִיף, תָּאֵב אֲנִי לִרְאוֹת אֵיךְ יִתְנַהֵג בְּתַפְקִידוֹ זֶה.

בְּרֶגַע זֶה שָׁב אַבּוּ־חֲסַן הֶחָדְרָה. – אָמְנָם, הֵם כְּבָר הָיוּ שָׁם, הַנּוֹכְלִים! – קָרָא בְּכַעַס, וְהוּא שָׁב וְיָשַׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן לְמוּל אוֹרְחָיו.

– וּמֶה הָיִיתָ עוֹשֶׂה עִמָּהֶם, חֲבִיבִי, אִלוּ הָיִיתָ כָּלִיף? – שָׁאֵל הֲרוּן אַל־רָשִׁיד.

– הָיִיתִי מְצַוֶּה לְהַלְקוֹת כָּל אֶחָד מֵהֶם מָאתַיִם מַכּוֹת בְּמַקֵל עַל עִקְּבֵי רַגְלֵיהֶם, – אָמַר אַבּוּ־חֲסָן, – וְאַחַר כָּךְ הָיִיתִי מְצַוֶּה לְהַרְכִּיבָם עַל חֲמוֹרִים, כְּשֶׁגַּבּוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד מֵהֶם מֻפְנֶה לְרֹאשׁ חֲמוֹרוֹ וְיָדָיו מַחֲזִיקוֹת בִּזְנַב הַחֲמוֹר, וְלִפְנֵיהֶם יֵלֵךְ כָּרוֹז וְיַכְרִיז בְּקוֹל גָּדוֹל: כָּכָה יֵעָנֵשׁ כָּל מִי שֶׁמִּתְעָרֵב בְּעִנְיָנִים לֹא לוֹ וּמְּמָרֵר אֶת חַיֵּי שְׁכֵנָיו.

– נֶהְדָּר! – קָרָא הַכָּלִיף. – אָמְנָם, רָאוּי אַתָּה לִהְיוֹת כָּלִיף! וּמִי יוֹדֵעַ אִם בְּאַחַד הַיָּמִים לֹא תִזְכָּה לְהֵעָלוֹת לִגְדֻלָּה כָּזוֹ: וְלָכֵן, יְדִידי הַטּוֹב, הָבָה נִשְׁתֶּה לחַיִּים לִכְבוֹדֶךָ!

הֵם שָׁתוּ יַחַד לְחַיִּים וְהֵרִיקוּ גְבִיעֵיהֶם, וְאוּלָם אַךְ שָׁתָה אַבּוּ־חֲטַן אֶת יֵינוֹ, וְהִנֵּה נֶעֶצְמוּ עֵינָיו וְהוּא נָפַל מֵעַל הַכִּסֵּא כַּחֲסַר חַיִים.

– וְעַתָּה הַחָפֵז־נָא, גִ’יאֲפַר! – אָמַר הַכָּלִיף. – נְמַהֵר־נָא לְהַעֲלוֹת אֶת הַשַּׁלִיט הֶחָדָשׁ עַל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת!

רֹאשׁ הַשָּׂרִים יָצָא וְחָזַר עַד מְהֵרָה בְּלִוְיַת שְׁנֵי עֲבָדִים, אֲשֶׁר הִטְעִינוּ אֶת אַבּוּ־חֲסֵן עַל שִׁכְמֵיהֶם וּנְשָׂאוּהוּ אֶל הָאַרְמוֹן, בְּעוֹד הַכָּלִיף וְהַשַּׁר הוֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם בְּמֶרְחַק־מָה, וְכָכָה הִגִּיעוּ כֻּלָם עַד חֲצַר הָאַרְמוֹן. אַבּוּ־חֲסַן הוּבָא לַחֲדַר־הַמִּטּוֹת שֶׁל הַכָּלִיף וְהָשְׁכַּב בְּמִטָּתוֹ, וְאִלוּ הַכָּלִיף גּוּפוֹ בָּחַר לוֹ לְלַיְלָה זֶה חָדָר סָמוּךְ שֶׁמִּשָׁם יָכֹל לִרְאוֹת בְּעַד שְׂבָכָה אֶת כָּל הַנַּעֲשֶׂה בַּחֲדַר־הַמִּטּוֹת, אִם כִּי הוּא עַצְמוֹ לֹא נִרְאָה לָעָיִן.

וְכַּאֲשֶׁר בָּא רֹאשׁ הַשָּׂרִים לְהִפָּרֵד מֵעַל הַכָּלִיף לִשְׁאֵרִית הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, אָמַר הַכָּלִיף אֵלָיו: – צַוֵּה אֶת כָּל אַנְשֵׁי חֲצַר הַמַּלְכוּת וּגְדוֹלִי הַמַּמְלָכָה, כִּי יִהְיוּ נִשְׁמָעִים לְאַבּוּ־חֲסַן בְּדִיּוּק כְּשֶׁהֵם שֶׁהֵם¹ נִשְׁמָעִים לִי עַצְמִי, וְכָל מִי שֶׁיַּעֲבֹר עַל מִצְוָתִי עֹנֶשׁ גָּדוֹל נָכוֹן לוֹ מִיָּדִי.

ג. בַּחֲלוֹם אוֹ בְּהָקִיץ?    🔗

בַּבֹּקֶר מִמָּחֲרָת נֶאֶסְפוּ כָּרָגִיל כָּל הַמְשָׁרְתִים וְהַמְשָׁרְתוֹת לִפְנֵי חֲדַר־הַמִּטּוֹת שֶׁל הַכָּלִיף, כָּל אֶחָד מֵהֶם מוּכָן לְשָׁרֵת וְלַעֲשׂוֹת אֶת הַמּוּטָל עָלָיו, סָמוּךְ לִזְרִיחַת הַחַמָּה הִתְקָרֵב אַחַד הַמְשָׁרְתִים מִתּוֹךְ יִרְאַת־הַכָּבוֹד לְמִטַּת הַכָּלִיף, שֶׁשָּׁם עוֹד הוֹסִיפָה רוּחַ אַבּוּ־חֲסַן לְרַחֵף בְּמַלְכוּת הַחֲלוֹמוֹת, וְהִגִּישׁ סָמוּךְ לְאַפּוֹ שֶׁל הַיָּשֵׁן סְפוֹג טָבוּל בְּחֹמֶץ יָיִן.

– מוֹשֶׁל הַמַּאֲמִינִים, – אָמַר: – הָגִיעַ זְמַן תְּפִלַּת שַׁחֲרִית!

אַבּוּ־חֲסַן פָּקַח אֶת עֵינָיו וְהִבִּיט בְּתִמָּהוֹן עַל תִּפְאֶרֶת חֲדַר־הַמִּטּוֹת שֶׁהָיָה מוּאָר בְּדִמְדוּמִי אוֹר הַבֹּקֶר. אֵיךְ הִגִּיעַ לְמִטָּה נֶהְדָּרָה זוֹ הַמְּלֵאָה כָּרִים וּשְׂמִיכוֹת שֶׁל מֶשִׁי? לְחֶדֶר זֶה שֶׁכְּתָלָיו מְקֻשָּׁטִים קִשּׁוּטִים נִפְלָאִים, וּבוֹ שְׁטִיחִים וּוִילוֹנוֹת יְקָרִים, צִנְצְנוֹת־זָהָב וּכְלֵי־גָבִישׁ מַבְרִיקִים? מַה טִּיבָם שֶׁל הָעֲבָדִים הָאֵלֶּה וְכָל אֵלֶּה הַמְשָׁרְתוֹת הַיָּפוֹת, הַלְבוּשׁוֹת הָדָר? וְכָל אֵלֶּה הַכֵּלִים הַיְקָרִים וְהַבְּגָדִים הַמְפֹאָרִים, שֶׁהֵם הֲבִיאוּם אִתָּם? וְאוֹתוֹ הַתַּרְבּוּשׁ שָׁם שֶׁהֵבִיא אוֹתוֹ הַכּוּשִׁי בַּעַל הַשֵׂעָר הַמְסֻלְסָל, הַאֵין זֶה תַּרְבּוּשׁ אֲשֶׁר יַחְבּשׁ אוֹתוֹ הַכָּלִיף לְרֹאשׁוֹ? הַאֻמְנָם נִתְמַלְּאָה לַסּוֹף מִשְׁאַלְתּוֹ וְהוּא נַעֲשָׂה בֶּאֱמֶת כָּלִיף? אֲבָל אוּלַי אֵין כָּל זֶה בִּלְתִּי אִם חֲלוֹם? כֵּן, בָּרוּר שֶׁאֵין זֶה כִּי־אִם חֲלוֹם: וְהוּא שָׁב וְשָׁכַב עַל צִדּוֹ וְעָצֵם אֶת עֵינָיו לִישֹׁן עוֹד. אֲבָל שׁוּב שָׁמַע אוֹתוֹ הַקוֹל מְדַבֵּר:

– שַׁלִיט הַמַּאֲמִינִים, עוֹד מְעַט וְיִזְרַח הַשֶׁמֶשׁ: הִגִּיעַ זְמַן תְּפִלַּת הַבֹּקֶר!

אבּוּ־חֲסַן קָפַץ תַּחְתָּיו וְהִזְדָּקֵף עַל מִשְׁכָּבוֹ: אִם כֵּן הוּא רוֹאֶה כָּל זֶה בֶּאֱמֶת?

– אֱמָר־לִי, מִי אָתָּה? – פָּנָה אֶל הַמְשָׁרַת שֶׁהֵעִיר אוֹתוֹ.

– הִנְנִי עַבְדְּךָ הַנֶּאֱמָן, אֲדוֹנִי, – עָנָה הַלָּז.

– וּמַה הוּא הַחֶדֶר הַזֶּה, וְהַבַּיִת מַה הוּא?

– הֲלֹא הוּא אַרְמוֹנְךָ, אֲדוֹנִי הַשַּׁלִּיט, וְהַחֶדֶר הוּא חֲדַר־הַמִּטּוֹת שֶׁלְךְ.

– וַאֲנִי מִי אֲנִי? – הוֹסִיף אַבּוּ־חֲסַן לַחְקֹר.

– אַתָּה הוּא הַכָּלִיף, אֲדוֹנֵנוּ וּמוֹשְׁלֵנוּ הָעֶלְיוֹן.

– הַאֻמְנָם אֲנִי הוּא? הַאֵין אַתֶּם כֻּלְּכֶם יַחַד צִלְלֵי חֲלוֹם לָיְלָה? – שָׁאַל אַבּוּ־חֲסַן וְצָבָט בְּיַד יְמִינוּ אֶת יַד שְׁמאלוֹ כְּדֵי לְבָרֵר לְעַצְמוֹ אִם יָשֵׁן הוּא אוֹ עֵר. וְאָמְנָם, הוּא הִרְגִּישׁ אֶת כְּאֵב הַצְבִיטָה – וּבְכֵן עֵר הִנֵּהוּ. וְכָל אֵלֶּה הָעוֹמְדִים כֹּה לְפָנָיו לֹא צְלָלִים הֶם, כִּי־אִם בְּנֵי־אָדָם חַיִּים, בָּשָׂר וָדָם, מְשָׁרְתִים וּמְשָׁרְתוֹת שֶׁל אֵיזֶה אָדוֹן וְשַׁלִיט גָּדוֹל, אוּלַי שֶׁל הַכָּלִיף גּוּפוֹ! וְאִם כֵּן הוּא הוּא הַכָּלִיף, מֵאַחַר שֶׁהֵם אוֹמְרִים כָּךְ. וְשֵׁנִית הִפְנָה אֶת מַבָּט עֵינָיו לְכָל אֲשֶׁר בַּחֲדַר־הַמִּטּוֹת, תְּחִלָּה כִּמְהַסֵּס וּכְמִתְבַּיֵּשׁ, אֲבָל מֵרֶגַע לְרֶגַע גָּבַר בִּטְחוֹנוֹ, וְלַסּוֹף הוֹצִיא רַגְלוֹ הָאַחַת מִן הַמִּטָּה, וְנָתַן לוֹ לָעֶבֶד, שֶׁעָמַד מוּכָן לְכָךְ, לִנְעֹל לוֹ לְרַגְלוֹ נַעַל רְקוּמָה זָהָב, אַחֲרֶיהָ בָּאָה גַם הַנַּעַל הַשֵּׁנִית, אַחֲרֶיהָ שַׁלְמַת הַבֹּקֶר, וְהַשְּׁפָחוֹת הִגִּישׁוּ לְפָנָיו אַגַּן זָהָב וְכַד כֶּסֶף וְיָצְקוּ מַיִם עַל יָדָיו וְרָחֲצוּ אוֹתוֹ. אַחַר כָּךְ שָׁטְחוּ מְשָׁרְתוֹת אֲחֵרוֹת לְפָנָיו אֶת הַשָּׁטִיחַ לִתְפִלָּה, וְהוּא כָּרַע עָלָיו עַל בִּרְכָּיו, הִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ אֶל עֵבֶר הַמִּזְרָח, שֶׁשָּׁם הִזְהִירוּ בָּאֹפֶק קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הָרִאשׁוֹנוֹת, וְהוּא הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ. אַחַר כָּךְ בָּאוּ הַמְשָׁרְתִים מִשּׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ וְהֵם נוֹשְׂאִים אֶת אַדֶּרֶת הַמֶּשִׁי הַיְקָרָה, שֶׁהַכָּלִיפִים רְגִילִים לִלְבּשׁ אוֹתָהּ לְשֵׁם קַבָּלַת־פָּנִים חֲגִיגִית, וְהֵם תָּלוּ אוֹתָהּ עַל כִּתְפֵי אַבּוּ־חֲסַן. אַף חֶרֶב הוּבְאָה לְפָנָיו, וְאַבּוּ־חֲסַן תָּפַשׂ אוֹתָהּ וֶהֱרִימָהּ לְמַעְלָה לְאוֹת שִׁלְטוֹנוֹ וּמַעֲלָתוֹ הָרָמָה. וְעַתָּה הִנֵּה לֹא הָיָה עוֹד שׁוּם סָפֵק בְּלִבּוֹ, כִּי הוּא הוּא הַכָּלִיף.

וַהֲרוּן אַל־רָשִׁיד הִתְבּוֹנֵן בְּעֹנֶג רַב לְכָל מַחֲזֵה יְקִיצָתוֹ שֶׁל אַבּוּ־חֲסַן. – אָמְנָם, יָפֶה הוּא מִתְנַהֵג עַל פִּי דַרְכּוֹ, – אָמַר אֶל גִ’יאֲפַר הָעוֹמֵד עַל יָדוֹ. – רְאֵה אֶת מַרְאֵהוּ הַמָּלֵא הוֹד בְּהַחֲזִיקוֹ אֶת הַחֶרֶב – כְּאִלוּ הָיָה שַׁלִיט מִלֵּדָה, בִּזְקַן הַנָּבִיא נִשְׁבַּעְתִּי! וְעַתָּה הִנֵּה יוּכַל גַּם לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי שָׂרֵי הַמַּמְלָכָה וְגַם שָׁפֹט יִשְׁפֹּט בִּמְקוֹמִי, וּבוֹ בַּזְמָן אֶתְבּוֹנֵן אֲנִי מֵרָחוֹק אֵיךְ יִתְנַהֵג בְּמִשְׂרַת הַכָּלִיף שֶׁלּוֹ.

וְהִנֵּה נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת אֶל הַחֶדֶר הַגָּדוֹל לְקַבָּלַת פְּנֵי שָׂרֵי הַמְּדִינוֹת, וְאַבּוּ־חֲסָן נִכְנַס וּפָסַע אֶל כִּסֵּא הַמַּלְכוּת שֶׁל הַכָּלִיף, יָשָׁב עָלָיו וְהִבִּיט עַל כָּל הַנֶּאֱסָפִים מִסָּבִיב, וּמַרְאֵהוּ כֻּלוֹ אוֹמֵר הוֹד מַלְכוּת. לא עָבְרוּ רְגָעִים מוּעָטִים וְהָאוּלָם הָיָה מָלֵא אֲנָשִׁים שֶׁהִשְׁתַּחֲווּ לְפָנָיו בִּכְרִיעַת בִּרְכַּיִם וְנָגְעוּ בְּמִצְחָם בַּשָּׁטִיחַ שֶׁהָיָה שָׁטוּחַ לִפְנֵי כִּסֵּא הַמַּלְכוּת. אַחַר שָׂם כָּל אֶחָד מֵהֶם אֶת פָּנָיו לַמָּקוֹם הַמְיֻעָד לוֹ, וְאַבּוּ־חֲסַן הִקְשִׁיב לְדִבְרֵיהֶם שֶׁל חַבְרֵי מוֹעֶצֶת הַשָּׂרִים הָעֶלְיוֹנָה, הַוָּזִירִים, הָאֶמִּירִים וּשְׁאָר פְּקִידֵי הַמַּמְלָכָה הַגְּבֹהִים, אֲשֶׁר הִרְצוּ לְפָנָיו בָּזֶה אַחַר זֶה דִינִים וְחֶשְׁבּוֹנוֹת עַל עִנְיָנֵי הַמַּמְלָכָה הַשׁוֹנִים. אָמְנָם בְּכָל הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה לֹא הָיוּ שְׁאֵלוֹת מְסֻבָּכוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁקָּשֶׁה לְהַכְרִיעַ בָּהֶן, וְאוּלָם הֲרוּן אַל־רָשִׁיד, אֲשֶׁר מִמַּחֲבוֹאוֹ הִתְבּוֹנֵן וְהִקְשִׁיב לְכָל מַהֲלַךְ הַמּוֹעֵצָה, בְּלִי אֲשֶׁר הוּא עַצְמוֹ נִרְאָה לְעֵינֵי הַנֶּאֱסָפִים, הִשְׁתּוֹמֵם בְּכָל זֹאת עַל בִּינָתוֹ הָעֲמֻקָה שֶׁל הַכָּלִיף לְיוֹם אֶחָד, אֲשֶׁר יָדַע לָתֵת בְּלִי הִסּוּס לְכָל הַשְׁאֵלוֹת הָאֵלֶּה אֶת הַפִּתְרוֹן הַנָּכוֹן וְהָרָאוּי לָהֶן.

כַּאֲשֶׁר נִגְמְרוּ כָּל עַנְיָנֵי הַמַּמְלָכָה הִגִּיעַ תּוֹרָם שֶׁל מַגִּישֵׁי הַבַּקָּשׁוֹת, וְאָז צִוָּה אַבּוּ־חֲסַן לְהַצִיג לְפָנָיו אֶת שָׂר הָאוֹצָרוֹת וְאֶת רֹאשׁ הַמִּשְׁטָרָה שֶׁל בַּגְדַּד.

וְאֶל שַׂר הַכְּסָפִים אָמַר: – לֵךְ וּשְׁלַח מִיָּד בִּידֵי שָׁלִיחַ בָּטוּחַ כִּיס מָלֵא אֶלֶף זָהָב לְרֹבַע הָעִיר כָּךְ וְכָךְ, לְבֵית אַבּוּ־חֲסַן הַשּׁוֹנֶה מִכָּל אָדָם, כִּפְרָס לְאִמּוֹ אֵשֶׁת הַחַיִל, עַל אֲשֶׁר הִצְלִיחָה לָתֵת לִבְנָהּ חִנּוּךְ מְצֻיָּן כָּזֶה.

וְאֶל רֹאשׁ הַמִּשְׁטָרָה אָמַר: – קַח תֵּכֶף וּמִיָּד אֶת אֲנָשֶׁיךָ וְלֵךְ וּתְפֹשׂ אֶת הָאִימַם, אֲשֶׁר חוֹבָתוֹ הִיא לִקְרֹא אֶת כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ בַּמִּסְגָּד אֲשֶׁר בְּאוֹתוֹ רֹבַע הָעִיר, וְתַחַת זֹאת הוּא זוֹמֵם מְזִמּוֹת וּמְחַרְחֵר רִיב וְהוֹלֵךְ רָכִיל. צַוֵּה לְהַלְקוֹת אוֹתוֹ וְאֶת אַרְבַּעַת יְדִידָיו אַנְשֵׁי הַשֵּׁיבָה, לְכָל אֶחָד מֵהֶם מָאתַיִם מַכּוֹת בְּמַקֵּל עַל עִקְבֵי רַגְלָיו, וְאַחַר כָּךְ תַּרְכִּיב אֶת חֲמִשְׁתָּם עַל חֲמוֹרִים בְּכָל הָעִיר, כְּשֶׁגַּבָּם מֻפְנֶה לְרֹאשׁ הַחֲמוֹר וְיָדָם מַחֲזִיקָה בִּזְנָבוֹ, וְהַכָּרוֹז יִצְעַד לִפְנֵיהֶם וְיַכְרִיז בְּקוֹל רָם: “כָּכָה יֵעָנֵשׁ כָּל מִי שֶׁמִּתְעָרֵב בְּעָנְיָנִים לֹא לוֹ וּמְמָרֵר חַיֵּי שְׁכֵנָיו”. מִיָּד לְאַחַר שֶׁיְּבֻצַע הָעֹנֶשׁ הַזֶּה תּוֹדִיעֵנִי אֶת הַדָּבָר.

שָׂר הָאוֹצָרוֹת וְרֹאשׁ הַמִּשְׁטָרָה מִהֲרוּ לָלֶכֶת לְדַרְכָּם, לְבַצֵּעַ אֶת פְּקֻדּוֹת הַכָּלִיף, וְאַבּוּ־חֲסַן עוֹד הוֹסִיף לָדוּן עִם אַנְשֵׁי הַמּוֹעֵצָה בְּעִנְיָנֵי מַמְלָכָה שׁוֹנִים, וְכָל הַנֶּאֱסָפִים הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל רֹב בִּינָתוֹ וְעַל מְתִינוּתוֹ הַנְּבוֹנָה שֶׁהוּא גִלָּה בְּכָל דְּבָרָיו וְדִיוּנָיו. לְאַחַר זְמַן מָה שָׁבוּ שָׂר הָאוֹצָרוֹת וְשַׂר הַמִּשְׁטָרָה אֶל הָאוּלָם וְהוֹדִיעוּ, כִּי הַפְּקֻדּוֹת שֶׁנִּתְּנוּ לָהֶם בֻּצְּעוּ בְּדִיּוּק. אַבּוּ־חֲסַן הָיָה מְרֻצֶּה מְאֹד לְשֵׁמַע הוֹדָעָתָם.

וְעַתָּה הִנֵּה נִגְמְרוּ הַמּוֹעֵצוֹת בְּכָל עִנְיָנֵי הַמַּמְלָכָה, וְהִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְאַבּוּ־חֲסַן לֵהָנוֹת גַּם מִתַּעֲנוּגוֹת מִשְׂרָתוֹ הַגְּבֹהָה. בְּאוּלָם נֶהְדָּר עָרוּךְ לְתִפְאָרָה הוּכְנָה לוֹ אֲרֻחָה מְשֻׁבָּחָה, וּלְשָׁם הוֹלִיכוֹ שָׂר הַטְּקָסִים, כְּשֶׁהֲמוֹן מְשָׁרְתִים הוֹלְכִים לְפָנָיו וּמְלַוִּים אוֹתוֹ אַחֲרָיו. הוּא אַךְ נִכְנָס לְתוֹךְ הָאוּלָם הַמְפֹאָר, וְהִנֵּה נִשְׁמְעָה מֵאֵי־שָׁם מַנְגִּינַת מֵיתָרִים עֲדִינָה בְּלִוְיַת שִׁירָה נְעִימָה, אֲשֶׁר מִלְּאוּ אֶת נַפְשׁוֹ הִתְפָּעֲלוּת אֵין קֵץ. מֵעוֹדוֹ לֹא שָׁמַע חֲסַן קוֹל שִׁירָה כָּזֶה. מֵעַתָּה לֹא הָיָה עוֹד שׁוּם סָפֵק בְּלִבּוֹ, כִּי כָל מַה שֶּׁהוּא רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ לֹא חֲלוֹם כִּי אִם מְצִיאוּת הִיא, – מְצִיאוּת נִפְלָאָה עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁאָדָם בֶּן תְּמוּתָה רָגִיל מִבְּנֵי מִינוֹ אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַחֲלֹם אוֹתָהּ. וְאַף תִּפְאֶרֶת הָאוּלָם הָיְתָה רַבָּה כָּל־כָּךְ, שֶׁאַבּוּ־חֲסַן לא רָאָה מֵעוֹדוֹ כְּמוֹתָהּ. מִכָּל הָעֲבָרִים הִבְרִיקוּ לְעֵינָיו מֵעַל הַכְּתָלִים מְרֻבֵּי־הַצְּבָעִים כֶּסֶף וְזָהָב, מְנוֹרוֹת זָהָב גְּדוֹלוֹת הָיוּ תְלוּיוֹת מִן הַתִּקְרָה, וְהַשֻּׁלְחָן הַגָּדוֹל הָיָה עָרוּךְ בַּהֲמוֹן קַעֲרוֹת זָהָב, שֶׁהָיוּ מְלֵאוֹת מַאַכְלֵי מַעֲדַנִים.

לְאַחַר שֶׁכָּל הַמְשָׁרְתִים נִרְתְּעוּ כֻּלָם בָּזֶה אַחַר זֶה לַאֲחוֹרֵיהֶם, פָּסַע אַבּוּ־חֲסַן לְאַט עַד שֶׁנִּגַּשׁ אֶל הַשֻּׁלְחָן, וְאַךְ תָּפַס אֶת מְקוֹמוֹ הוֹפִיעָה בָּאוּלָם לַהֲקַת נְעָרוֹת בְּנוֹת־חֵן, שֶׁנִּרְאוּ בְּעֵינָיו כְּקוֹסְמוֹת, וְהֵן יָצְאוּ בִּמְחוֹלוֹת מַחֲנַיִם סָבִיב לַשֻּׁלְחָן. הֵן שֵׁרְתוּ אוֹתוֹ וְהִשִּׁיבוּ עָלָיו רוּחַ קְרִירָה, וּלְאַחַר שֶׁאַבּוּ־חֲסַן הִשְׂבִּיעַ אֶת נַפְשׁוֹ בַּסְּעֻדָּה הַמְשֻׁבָּחָה, הִגִּישָׁה לוֹ הַנָּאָה בְּכֻלָּן אַגַן זָהָב וְכַד זָהָב מָלֵא מַיִם, וְהִיא כָּרְעָה לְפָנָיו עַל בִּרְכֶּיהָ לְמַעַן יִרְחַץ אֶת יָדָיו כַּנָּהוּג.

לְאַחַר שֶׁרָחַץ אֶת יָדָיו וְנִגְּבָן בְּמַגֶּבֶת מִבַּד מֻבְחָר נִכְנַס שׁוּב שַׂר הַטְּקָסִים בָּאוּלָם וְהוֹלִיכוֹ לְאוּלָם שֵׁנִי, מְפֹאָר מִן הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר מִתִּקְרָתוֹ הָיוּ תְלוּיוֹת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה קְעָרוֹת גְבִישִׁיוֹת, כֻּלָן מְלֵאוֹת כָּל מִינֵי מַעֲשֶׂי אוֹפֶה, מַמְתַּקִּים וּמִגְדָּנִים וּפֵרוֹת יְקָרִים. גַּם פֹּה עָמְדָה מוּכָנָה לַהֲקַת עֲלָמוֹת בְּנוֹת חֵן לְשָׁרֵת אֶת אַבּוּ־חֲסַן. לְאַחַר שְׁטָּעַם מְעַט מִכָּל אֲשֶׁר לְפָנָיו הוּבַל לְתוֹךְ אוּלָם שְׁלִישִׁי, שֶׁשָׁם נָכוֹנוּ לוֹ תַּעֲנוּגוֹת חֲדָשִׁים. אוּלָם זֶה הָיָה מְכֻסֶּה מֵאוֹר הַיּוֹם, וְיָם שֶׁל מְאוֹרֵי אֵשׁ הֵצִיף אֶת הֶחָלָל הַמַּבְרִיק בְּזָהָב וַאֲבָנִים יְקָרוֹת. מַנְגִּינָה נֶהְדָּרָה נִשְׁמְעָה מֵאֵי־שָׁם, וְלַהֲקַת מְחוֹלוֹת רִחֲפָה הָלוֹךְ וָשׁוֹב בְּמחוֹלוֹת מַחֲנַיִם נָאִים. עַל שֻׁלְחָן עָמְדוּ שִׁבְעָה בַּקְבּוּקִים גְבִישִׁיִּים מַבְהִיקִים, מְלֵאִים יֵינוֹת הָאָרֶץ הַמְשֻׁבָּחִים. לַהֲקָה שֶׁל שֶׁבַע נְעָרוֹת חִכְּתָה אַף פֹּה אַךְ לְאוֹת נִתָּן, כְּדֵי לְשָׁרֵת אֶת אַבּוּ־חֲסָן, וְהַיָּפָה בְּכֻלָן הִגִּישָׁה לוֹ לְבַקָּשָׁתוֹ מַשְׁקֶה מִן הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּשִׁבְעַת הַבַּקְבּוּקִים. הוּא הִתְעַנֵּג מְאֹד לִרְאוֹת כִּי מִסְפַּר הַנְּעָרוֹת הוּא בְּדִיוּק כְּמִסְפַּר הַבַּקְבּוּקִים, וְכָל אַחַת מָזְגָה לוֹ אֶת אַחַד הַגְּבִיעִים הָעוֹמְדִים מוּכָנִים לְפָנָיו מִבַּקְבּוּק אַחֵר. כַּאֲשֶׁר הֵרִיק אֶת כָּל שִׁבְעַת הַגְּבִיעִים וּפָנָה לִרְאוֹת אֶת הַנַּעֲרָה הָרִאשׁוֹנָה, לְמַעַן אֲשֶׁר תִּמְזֹג לוֹ שֵׁנִית מִן הַבַּקְבּוּק הָרִאשׁוֹן, רָאָה כִּי הַמֶּלְצָרִית הַנָּאָה נֶעֶלְמָה מִן הָאוּלָם. וְאוּלָם עַד מְהֵרָה הוֹפִיעָה שׁוּב בָּאוּלָם כְּאִלוּ מְרַחֶפֶת בָּאֲוִיר, עַד שֶׁהִגִיעָה לִמְקוֹם חֲסַן, אֲשֶׁר רֹאשׁוֹ סְחַרְחַר וְחוּשָׁיו הֵחֵלּוּ לְהִתְבַּלְבֵּל מְעַט, וּבָעֵת אֲשֶׁר שְׂפָתָיו גִּמְגְּמוּ בְּלַחַשׁ נְעִימָה יָפָה לְקוֹל מַנְגִּינַת הַתִּזְמֹרֶת וְעֵינָיו תָּרוּ אַחֲרֵי מְחוֹלוֹת הַמַּחֲנַיִם, שָׂמָה הִיא בְּסֵתֶר אֲבָקָה מַרְדִימָה לְתוֹךְ יֵינוֹ.

דָּבָר זֶה נַעֲשָׂה לְפִי פְּקֻדַּת הֲרוּן אַל־רָשִׁיד, אֲשֶׁר הֶחְלִיט כִּי הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לָשִׂים קֵץ לְכָלִיפוּתוֹ שֶׁל אַבּוּ־חֲסַן. הֵן הוּא חָפֵץ לִהְיוֹת כָּלִיף רַק יוֹם אֶחָד, וְיוֹם זֶה הִנֵּה הִגִּיעַ לְקִצּוֹ, וַאֲפֵלַת הַלַּיְלָה כְּבָר יָרְדָה עַל הָאַרְמוֹן וְעַל הָעִיר בַּגְדַּד. הוּא נִקַּם אֶת נִקְמָתוֹ בָּאִימָם הָרָשָׁע, וְאַף אֶלֶף הַזָּהָב שֶׁהוּא שָׁלַח לְאִמּוֹ לֹא הָיוּ דָבָר קַל. הוּא עַצְמוֹ, הַכָּלִיף הָאֲמִתִּי, הִרְבָּה לְהִתְעַנֵּג עַל כָּל מַחֲזֵה הַשַּׁעֲשֻׁעִים וְהַהִתְחַפְּשׂוּת הַזֶּה, וְעַתָּה הִנֵּה הִגִּיעַ הַזְּמָן לָשִׂים קֵץ לוֹ. וְהִנֵּה לָקַח אַבּוּ־חֲסַן לְיָדוֹ אֶת הַגָּבִיעַ שֶׁבּוֹ נְתוּנָה הָאֲבָקָה הַמַּרְדִּימָה, וְהִנֵּה שָׁתָה אֶת הַיַּיִן וְהֱרִיקוֹ עַד תֻּמוֹ, וּמִיָד עָצֵם אֶת עֵינָיו וְצָנַח מֵעַל הַכִּסֵּא.

– וְעַתָּה מַהֵר נָא, גִּ’יאֲפַר, אָמַר הַכָּלִיף אֶל רֹאשׁ שָׂרָיו: – צַוֵּה אֶת שְׁנֵי הָעֲבָדִים שֶׁיַּטְעִינוּהוּ שׁוּב עַל כִּתְפֵיהֶם וְיִשָּׂאוּהוּ לְבֵיתוֹ. שְׁנָתוֹ תֶּאֱרַךְ וַדַּאי עַד הַבֹּקֶר – וְאָז נֵלֵךְ שָׁמָּה וְנִהְיֶה עֵדִי רְאִיָּה לַמַּחֲזֶה, אֵיךְ שֶׁהַכָּלִיף לְיוֹם אֶחָד נֶהְפַּךְ שׁוּב לְאַבּוּ־חֲסַן.

וְכַאֲשֶׁר צִוָּה הַכָּלִיף כֵּן הָיָה. שְׁנֵי הָעֲבָדִים, שֶׁנָּשְׂאוּ אֶת אַבּוּ־חֲסַן אֶל הָאַרְמוֹן, שָׁבוּ וְהֵבִיאוּהוּ לְבֵיתוֹ וְהִשְׁכִּיבוּהוּ עַל מִשְׁכָּבוֹ הָרָגִיל. לְאִמּוֹ הַזְּקֵנָה, אֲשֶׁר הִצְטַעֲרָה מְאֹד עַל הֵעָלֵם בְּנָהּ, וְאַף הַמַּתָּנָה הַשְּׁלוּחָה לָהּ מֵאֵת הַכָּלִיף לֹא הָיָה בִּיכָלְתָּהּ לְנַחֲמָהּ, לֹא אָמְרוּ הָעֲבָדִים דָּבָר בִּלְתִּי אִם כִּי שָׁלוֹם לוֹ בַּכֹּל וְרַק שָׁתָה קְצָת לְשָׁכְרָה, וְעַד מָחָר בַּבֹּקֶר יָפוּג אֵינוֹ בִּשְׁנָתוֹ.

ד. אבּוּ־חֲסַן מִתְפַּכֵּחַ מִיֵּינוֹ וּמִמַּלְכוּתוֹ    🔗

אַבּוּ־חֲסַן עוֹד יָשָׁן בַּבֹּקֶר מִמָּחֲרָת בָּעֵת שֶׁהַכָּלִיף וְרֹאשׁ שָׂרָיו הוֹפִיעוּ בַּבָּיִת. גָּדוֹל הָיָה פַּחְדָּהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה בָּעֵת שֶׁפִּתְאֹם נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת אֶל הַחֲדָרִים הַפְּנִימִיִים וְהַכָּלִיף עָמַד לְפָנֶיהָ בְּכָל מְלוֹא תִפְאַרְתּוֹ, כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ אַדֶּרֶת הַכָּלִיף וְהוּא חָגוּר חַרְבּוֹ, וּבְרֹאשׁוֹ הַתַּרְבּוּשׁ הַיָּרֹק, וְאוּלָם הַכָּלִיף יָדַע לְהַשְׁקִיט אֶת הָאִשָּׁה הַנִּבְהָלָה בִּדְבָרָיו הַנְעִימִים, וְהוּא סִפֶּר לָהּ אֶת כָּל מַה שֶּׁקָּרָה בְּיוֹם אֶתְמוֹל, עִם זֶה הִבִּיעַ אֶת חַסְדּוֹ וְחִבָּתוֹ לָהּ וְלִבְנָהּ וּבִקֵּשׁ מִמֶּנָּה שֶׁתַּרְאֶה לוֹ אֵיזוֹ פִּנָּה חֲבוּיָה בְּבֵיתָהּ שֶׁמִּשָּׁם יוּכַל לְהִתְבּוֹנֵן אֶל בְּנָהּ בַּהֲקִיצוֹ. עַד מְהֵרָה נִמְצְאָה אוֹתָהּ פִּנָּה, וְיַעַן אֲשֶׁר אַבּוּ־חֲסַן עוֹד הוֹסִיף לִישׁן וְלֹא יָכֹל לְהִתְעוֹרֵר, בִּקֵּשׁ הַכָּלִיף מֵאֵת הָאֵם שֶׁתַּגִּישׁ לְאַפּוֹ סְפוֹג טָבוּל בְּחֹמֶץ יַיִן, לְמַעַן אֲשֶׁר יִיקַץ לַסּוֹף. אַךְ חָדַר הָרֵיחַ הַמְדַגְדֵּג לְתוֹךְ אַפּוֹ שֶׁל הַיָּשֵׁן, קָפַץ עַל מִשְׁכָּבוֹ תַּחְתָּיו, הִבִּיט עַל סְבִיבָיו בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת לִרְוָחָה וְלַסּוֹף הִשְׁהָה אֶת מַבָּטוֹ עַל אִמּוֹ.

– מִי אַתְּ, זְקֵנָה? – קָרָא. – הַאִם נָפַלְתִּי לְתוֹךְ בֵּית מְכַשֵּׁפָה?

– הֲלֹא בֵּיתְךָ הוּא זֶה, אַבּוּ־חֲסַן, וַאֲנִי אִמָּךְ הִנֵּנִי, – הֵשִׁיבָה הַזְּקֵנָה.

– שֶׁקֶר וְכָזָב! – קָרָא אַבּוּ־חֲסָן מָלֵא חֵמָה. – שְׁמַע נָא אַתָּה, שַׂר הַטְּקָסִים! וְאַתֶּם אֵיפֹה אַתֶּם, הָעֲבָדִים וְהַמְשָׁרְתִים? אֵיפֹה הֵן הַקּוֹסְמוֹת הַנֶחְמָדוֹת אֲשֶׁר שֵׁרְתוּנִי אֶתְמוֹל: בּוֹאוּ נָא, גְּשׁוּ נָא הֲלוֹם, פֶּן אַאַחֵר לָבוֹא לְבֵית הַמּוֹעֵצָה!

– אֵין פֹּה שׁוּם קוֹסְמוֹת, בְּנִי, וְשׁוּם עֲבָדִים, – אָמְרָה הַזְּקֵנָה: – כְּפִי הַנִּרְאֶה חֲלוֹם מֻפְלָא חָלַמְתָּ! – בִּדְבָרִים אֵלֶּה הִגִּישָׁה לְאַבּוּ־חֲסַן אֶת נַעֲלֵי הַבֹּקֶר הַיְשָׁנוֹת שֶׁלּוֹ, אֲשֶׁר הָיוּ שׁוֹנוֹת מְאֹד בְּמַרְאֵיהֶן מֵאַנְפִּילוֹת הַמֶּשִׁי הַמְרֻקָּמוֹת זָהָב שֶׁנָּעַל אֶתְמוֹל לְרַגְלָיו.

בְּקֶצֶף רַב תָּפַס אַבּוּ־חֲסַן אֶת הַנְּעָלִים וּזְרָקַן לְאִמּוֹ.

– זְקֵנָה שַׁקְרָנִית, – קָרָא, – אֵיכָכָה תִּתְחַצְּפִי לְהָתֵל בִּי? הַאִם אֲנִי הַכָּלִיף אוֹ לא?

– לא כָּלִיף אַתָּה, בְּנִי, כִּי אִם אַבּוּ־חֲסַן הַמִּתְפַּרְנֵס מֵהַכְנָסוֹת שְׁדוֹתָיו וְגַנָּיו וְהַבְּרִיּוֹת חוֹשְׁבִים אוֹתוֹ לְאִישׁ מוּזָר מְאֹד.

– הֲיִתָּכֵן? הַאִם לֹא עָנַשְׁתִּי אֶתְמוֹל אֶת הָאִימַם הַזָּקֵן, הַהוֹלֵךְ רָכִיל, וְהַאִם לֹא שָׁלַחְתִּי מַתָּנָה בְּסַךְ אֶלֶף זָהָב לְאִמּוֹ שֶׁל אוֹתוֹ אַבּוּ־חֲסַן שֶׁעָלָיו תְּדַבְּרִי וְהַיָּדוּעַ לִי כְּצָעִיר מְחֻנָּךְ יָפֶה? הַאִם לֹא הָיָה כָּל זֶה בִּמְצִיאוּת וְלֹא בַּחֲלוֹם?

– אָמְנָם, הָאִימַם שֶׁל הַמִּסְגָּד שֶׁלָּנוּ קִבֵּל אֶתְמוֹל אֶת עָנְשׁוֹ בְּמַכּוֹת מַקֵּל נֶאֱמָנוֹת, וְאַף לִי, אִמּוֹ שֶׁל אַבּוּ־חֲסַן, נִמְסְרוּ אֶתְמוֹל מִידֵי שַׂר הַכְּסָפִים שֶׁל הַכָּלִיף אֶלֶף זָהָב, וְאוּלָם עִנְיַן הַסָּךְ הַזֶּה עֲדַיִן לֹא הִגִּיע לִידֵי גְמָר.

– מַדּוּעַ לֹא הִגִּיעַ לִידֵי גְמָר, זְקֵנָה? הַאִם אֵין לוֹ רְשׁוּת לַכָּלִיף לַעֲשׂוֹת בְּהוֹנוֹ כְּכָל הָעוֹלֶה עַל לִבּוֹ:

–אָמְנָם כֵּן, הַכָּלִיף יֵשׁ לוֹ רְשׁוּת, אֲבָל לֹא בְּנִי אַבּוּ־חֲסַן! – הֵשִׁיבָה הָאֵם.

– מַה זֶה תְּדַבְּרִי, זְקֵנָה טִפְּשָׁה? הַאִם אֲנִי בְּנֵךְ? אִם לֹא תֶחְדְּלִי –

הַכָּלִיף מִיּוֹם אֶתְמוֹל לֹא הוֹסִיף עוֹד לְדַבֵּר: הוּא הִבִּיט כְּשֶׁפִּיו פָּעוּר אֶל הַדֶּלֶת הַפּוֹנָה אֶל הַחֲדָרִים הַפְּנִימִיִּים, אֲשֶׁר בְּרֶגַע זֶה הוֹפִיעַ שָׁם הַכָּלִיף בְּלִוְיַת רֹאשׁ שָׂרָיו.

– מַה זֶּה… מַה זֶּה אִתִּי?… הֵן אַתָּה… הוּא… הַסּוֹחֵר מִמּוֹסוּל? – גִּמְגֵּם אַבּוּ־חֲסַן וְהוּא רוֹעֵד כֻּלוֹ.

– אֲנִי הֲרוּן אַל רָשִׁיד, מוֹשֵׁל כָּל הַמַּאֲמִינִים, – נִשְׁמְעָה תְּשׁוּבַת הַכָּלִיף.

– חָנֵּנִי, רַחֲמֵנִי! – קָרָא אַבּוּ־חֲסַן בְּקוֹל תַּחֲנוּנִים וְהִתְנַפֶּל עַל בִּרְכָיו לִפְנֵי הַכָּלִיף. – סְלַח לִי בְּחַסְדְּךָ מוֹשֵׁל אַדִּיר, אִם חָטָאתִי לָךְ!

– אַל לְךָ לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה, אָבּוּ־חֲסַן! – אָמַר הַכָּלִיף. אַתָּה מָצָאתָ חֵן בְּעֵינַי, וַאֲנִי עָשִׂיתִי בְּעֹנֶג אֶת בַּקָּשָׁתְךָ לְתִתְּךָ לִהְיוֹת כָּלִיף יוֹם אֶחָד. אַתָּה הִתְנַהַגְתָּ כְּכָלִיף יָפֶה מְאֹד: אֶת הָאִימָם עָנַשְׁתָּ בְּצֶדֶק, וַאֲנִי בִּהְיוֹתִי כָּלִיף וּמָגֵן הָאֱמוּנָה אֵין לִי בִּלְתִּי אִם לְקַוּוֹת כִּי כָל כֹּהֲנֵי הָאֱמוּנָה הַזֹּאת יִהְיוּ לְמוֹפַת בְּיָשְׁרָם וּבְמִדּוֹתֵיהֶם הַטּוֹבוֹת. הַמַּתָּנָה שֶׁשָּׁלַחְתָּ לְאִמְךָ מְעִידָה עַל תְּבוּנָתְךָ וְעַל רֶגֶשׁ הַכָּרַת הַתּוֹדָה הַחַי בְּלִבְּךְ: אֵין בְּדַעְתִּי כְּלָל לָקַחַת מִמֶּנָּה אֶת הַכֶּסֶף, וְיִהְיֶה נָא הַסָּךְ הַזֶּה בִּידֵי אִמְךְ כִּקְנָס שֶׁשֻּׁלַם לָהּ מֵרֹאשׁ עַל אֲשֶׁר זָרַקְתָּ עַל רֹאשָׁהּ אֶת נַעֲלֵי הַבֹּקֶר שֶׁלְךְ.

– סִלְחִי נָא לִי, אִמִּי הַטּוֹבָה, אִם חָטָאתִי לָךְ! – קָרָא אַבּוּ־חֲסַן בִּפְנוֹתוֹ אֶל אִמּוֹ, אֲשֶׁר הֵרִימָה אוֹתוֹ מֵעַל הָרִצְפָּה וְחִבְּקָה אוֹתוֹ בִּזְרֹעוֹתֶיהָ.

– וְעַתָּה, אַבּוּ־חֲסָן, – הוֹסִיף הַכָּלִיף לְדַבֵּר, הִנְנִי גַּם אֲנִי לְהַבִּיעַ מִשְׁאָלָה אַחַת: שֶׁתַּעֲבֹר עַם אִמָּךְ לְאַרְמוֹנִי וְתִקְבַּע לְךְ שָׁם אֶת דִּירָתֶךָ. לֹא תִהְיֶה לְךָ שָׁם שׁוּם מִשְׂרָה אַחֶרֶת מִלְבַד הַתַּפְקִיד לְשַׁעֲשֵׁעַ אֶת נַפְשִׁי בְּשִׂיחוֹתֶיךָ בְּכָל הִזְדַּמְּנוּת שֶׁתָּבוֹא לְיָדֵינוּ, וְהָרְשׁוּת בְּיָדְךָ לְהַכְנִיס לְדִירָתְךָ הַחֲדָשָׁה גַּם אֶת הָאוֹרְחִים לְיוֹם אֶחָד שֶׁאַתָּה מְאַסְפָם מִן הָרְחוֹב. רֹאשׁ הַשָּׂרִים גִ’יאֲפַר יַסְפִּיק לָכֶם אֶת כַּלְכָּלַתְכֶם.

כָּכָה נִסְתַּיֵּם מַעֲשֵׂה אַבּוּ־חֲסַן עַל הַצַּד הַיּוֹתֵר טוֹב. שָׁנִים רַבּוֹת חַי עוֹד בְּאַרְמוֹן הַכָּלִיף הַמְפֻרְסָם אֲשֶׁר נָטָה אֵלָיו חַסְדּוֹ עַד יוֹם מוֹתוֹ.