דָּבָר אֶל הַקוֹרֵא    🔗

רַבִּים מְאֹד הֵם הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מִתְעַנְיְנִים בָּהֶם, רוֹצִים לְהָבִין אוֹתָם וְלַחֲשׂף אֶת סוֹדוֹתֵיהֶם. אֵלֶּה הֵם, לְמָשָׁל, כּוֹכְבֵי־הַשָּׁמַיִם בִּמְסִלּוֹתָם, כֹּחַ הַחַשְׁמַל, הָרַדְיוֹ, וְכֵן הַרְבֵּה דְבָרִים מֻפְלָאִים אֲחֵרִים;

לְעֻמַּת זֹאת לֹא מוּעָטִים הֵם גַּם הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ נִתְקָלִים בָּהֶם יוֹם־יוֹם וְאַף נֶהֱנִים מֵהֶם הֲנָאָה מְרֻבָּה, וְאֵין אָנוּ שָׂמִים לֵב לָהֶם כְּלָל וּכְלָל. הֲרֵי לְמָשָׁל, הַמְּזוֹנוֹת, אֲשֶׁר אָנוּ אוֹכְלִים, לְמַעַן אֱסֹף כֹּחַ לְחַיִּים וְלַעֲבוֹדָה; הַבְּגָדִים, שֶׁאָנוּ לוֹבְשִׁים, לְמַעַן יִחַם לָנוּ. הֶחֳמָרִים הַשּׁוֹנִים, שֶׁאָנוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם, כְּגוֹן הַנֵּפְט אוֹ הַפֶּחָם וְכַיּוֹצֵא בָאֵלֶּה.

יוֹם־יוֹם נֹאכַל לֶחֶם, אֹרֶז, תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה וְנִשְׁתֶּה קָפֶה, תֵּה אוֹ קָקָאוֹ; יוֹם־יוֹם נִלְבַּשׁ אֶת בְּגָדֵינוּ, הָעֲשׂוּיִים צֶמֶר, צֶמֶר־גֶּפֶן, פִּשְׁתָּה אוֹ מֶשִׁי; יוֹם־יוֹם נִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמֶלַח, כְּדֵי לְתַבֵּל בּוֹ אֶת מְזוֹנוֹתֵינוּ, בְּנֵפְט הַמְשַׁמֵּשׁ לְבִשּׁוּל אוֹ לְהֶאָרָה, אוֹ בָּחֳמָרִים שׁוֹנִים אֲחֵרִים. אַךְ מַה מְּעַט אָנוּ יוֹדְעִים עַל כָּל אֵלֶה, אִם כִּי קוֹרוֹתֵיהֶם אַרֻכּוֹת וּמְעַנְיְנוֹת עַד מְאד!

אִלּוּ יָדַעְנוּ קוֹרוֹת אֵלוּ, אִלּוּ יָדַעְנוּ כַּמָּה עָמָל וִיגִיעָה הִשְׁקִיעַ הָאָדָם מֵאָז וּמֵעוֹלָם, עַד אֲשֶׁר לָמַד לְהַשִּׂיג אֶת מְזוֹנוֹתָיו, מַלְבּוּשָׁיו וְחֳמָרָיו הַשּׁוֹנִים, כִּי אָז הָיינוּ מִתְעַנְיְנִים בָּהֶם לֹא פָּחוֹת מֵאֲשֶׁר בַּדְבָרִים הַמֻּפְלָאִים וְהָרְחוֹקִים מֵאִתָּנוּ.

וְעַתָּה, אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁךָ לְהַכִּיר אֶת קוֹרוֹתֵיהֶם שֶׁל כָּל אֵלֶה – קוּם וּקְרָא אֶת הַפְּרָקִים אֲשֶׁר לְפָנֶיךְ!

 

אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַלֶּחֶם    🔗

מוֹלֶדֶת הַדָּגָן

לֶחֶם זֶה, אֲשֶׁר אַתָּה אוֹכֵל יוֹם־יוֹם, לְמַעַן הַשְׂבִּיעַ בּוֹ אֶת רַעֲבוֹנְךָ וּלְהַחֲלִיף כֹּחַ, הֲיוֹדֵעַ אַתָּה כַּמָה גִלְגּוּלִים נִתְגַּלְגֵּל עֲלֵי אֲדָמוֹת עַד אֲשֶׁר הִגִּיעַ לְצוּרָתוֹ הַנָּכְחִית?

עַתָּה הִנְךָ מֵסֵב אֶל הַשֻּׁלְחָן וּלְפָנֶיךָ כִּכָּר עֲגֻלָּה אֲפוּיָה וּטְעִימָה לַחֵךְ. יוֹדֵעַ אַתָּה אָמְנָם, כִּי עָמָל רַב הֻשְׁקַע בְּפַת זוֹ שֶׁהֻגְּשָׁה לְפָנֶיךָ. וַדַּאי רָאִיתָ אֶת הָאִכָּר בְּחָרְשׁוֹ, בְּזָרְעוֹ, בְּקָצְרוֹ, וְאוּלַי גַּם בְּדוּשׁוֹ. וַדַּאי רָאִיתָ גַם אֶת הָאוֹפֶה בְּלוּשׁוֹ אֶת הַבָּצֵק וּבַאֲפוֹתוֹ. אַךְ הַיוֹדֵעַ אַתָּה גַם אֶת הֶעָמָל וְהַיְגִיעָה שֶׁהִשְׁקִיעַ הָאָדָם מֵאָז הַיָּמִים הַקְּדוּמִים בְּיוֹתֵר לְתוֹלְדוֹתָיו עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, עַד אֲשֶׁר לָמַד לְהָכין אֶת הַכִּכָּר הָעֲגֻלָּה וְהָעֲרֵבָה, אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ הַיּוֹם עַל הַשֻּׁלְחָן?

בְּרֵאשִׁית, בַּיָּמִים הַקְּדוּמִים בְּיוֹתֵר לֹא יָדַע הָאָדָם, כַּמוּבָן, כָּל מָזוֹן הַטָּעוּן הֲכָנָה. הוּא הָיָה נוֹטֵל אֶת הַכֹּל מִן הַמּוּכָן. וְהִנֵּה, בְּנוּדוֹ בְּרַחֲבֵי הָאָרֶץ הָרַבָּה וְהַפְּתוּחָה, בְּוַדַּאי נִזְדַּמְּנוּ לְיָדָיו בֵּין יֶתֶר הַפֵּרוֹת, אֲשֶׁר בָּהֶם הִתְפַּרְנֵס, אַף שִׁבֳּלֵי הַדָּגָן. שִׁבֳּלִים אֵלּוּ, אֲשֶׁר נָפוֹצוּ בְּעִקָּר בְּמֶרְחָבֶיהָ הָעֲצוּמִים שֶׁל קִדְמַת אַסְיָה, כְּלוֹמַר בִּמְקוֹם שָׁם מִשְׂתָּרְעוֹת עַתָּה פָרַס, דְּרוֹם־טוּרְקִיסְטָן, קַוְקָז, טוּרְקיָּה וְאַף אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. עָלוּ אָז – כְּפִי שֶׁתְּשַׁעֵר, בְּוַדַּאי, בְּעַצְמְךָ – כְּצִמְחֵי בָּר, כִּי עֲדַיִן לֹא לָמַד הָאָדָם לַעֲבֹד אֶת הָאָדָמָה וּלְזָרְעָהּ.

אוּלָם לִשְׁלֹחַ אֶת יָדָיו בַּשִּׁבֳּלִים הַיָּפוֹת וּלְהוֹצִיא מִתּוֹכָן אֶת הַזֵּרְעוֹנִים הַקְּטַנְטַנִּים וְהַטְּעִימִים, – דָּבָר זָה לָמַד הָאָדָם עַד מְהֵרָה.

בִּרְבוֹת הַיָּמִים – לְאַחַר עֲשָׂרוֹת אֲחָדוֹת שֶׁל דּוֹרוֹת בְּוַדַּאי – גִּלָּה הָאָדָם תַּגְלִית חֲשׁוּבָה. הוּא מָצָא כִּי לְאַחַר שֶׁמַּעֲבִירִים אֶת הַזֵּרְעוֹנִים בָּאֵשׁ, אוֹ קוֹלִים אוֹתָם בָּאֵפֶר הֶחָם, נַעֲשִׂים הֵם רַכִּים וּטְעִימִים פִּי כַמָה מֵאֲשֶׁר בִּלְעֲדֵי זֹאת. כֹּה לָמַד, אֵפוֹא, הָאָדָם לְהָכִין לוֹ אֶת הַקָּלִי, הַיָּדוּעַ לָנוּ מִסִּפּוּרֵי הַמִּקְרָא.

אַךְ אֵין לְךָ תַּגְלִית שֶׁלֹּא תִּגְרֹר אַחֲרֶיהָ תַּגְלִית אַחֶרֶת. וְכָךְ מִשֶּׁלָּמַד הָאָדָם לְהָכִין אֶת הַקָּלִי, לֹא עָבַר זְמַן רַב וְהוּא נוֹכַח כִּי מִן הַזֵּרְעוֹנִים הַקְּטַנְטַנִּים אֶפְשָׁר לְהָכִין אַף דַּיְסָה עֲרֵבָה. הִנֵּה כִּי כֵן נַעֲשׂוּ זֵרְעוֹנֵי הַדָּגָן פְּרִיכִים מְאֹד עַל יְדֵי הַקְּלִיָה, וּלְאַחַר שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים זְמַן יָדוּעַ בַּעֲרֵמָה, נִשְׁחֲקוּ וְנִטְחֲנוּ אֵלֶּה בְּאֵלֶּה עַד שֶׁהָיוּ לְמִין קֶמַח גָּס. לַקֶּמַח הַזֶּה לָמַד הָאָדָם לְהוֹסִיף מְעַט מַיִם וּלְעַרְבֵּב יַחַד, עַד שֶׁקִּבֵּל דַּיְסָה – תַּאֲוָה לַחֵךְ מַמָּשׁ…

וְעַתָּה, לְאַחַר שֶׁעָמַד הָאָדָם עַל עֶרְכָּם הָרַב שֶׁל זַרְעוֹנֵי־הַדָּגָן הַמְּזִינִים וְאַף גִּלָּה בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן אֶת סוֹד הַזְּרִיעָה, קָם וַיִּטְמֹן אֶת הַגַּרְעִינִים הַיְקָרִים בָּאֲדָמָה הַפּוֹרְיָּה, לְמַעַן תַּחֲזִיר לוֹ “הָאֵם הַמְפַרְנֶסֶת כָּל־חַי” עַשְׂרוֹת מוֹנִים. כֹּה לָמַד הָאָדָם לְעַבֵּד אֶת הָאֲדָמָה וּלְגַדֵּל חִטָּה וּשְׂעֹרָה עוֹד לִפְנֵי אֲלָפִים רַבִּים בַּשָּׁנִּים!

וְאִם תִּשְׁאַל: מִי הוּא הָעָם מִן הָעַמִּים הָעַתִּיקִים הַיְדוּעִים לָנוּ, אֲשֶׁר יָדַע אֶת מְלֶאכֶת הַזְּרִיעָה וְאַף עָסַק בְּגִדּוּל תְּבוּאָה עוֹד בַּיָּמִים הַקְּדוּמִים הָהֵם? דַּע לְךָ, כִּי לְלֹא כָל סָפֵק הָיוּ אֵלֶּה הַמִּצְרִים הַקַּדְמוֹנִים. בְּוַדַּאי זָכוּר לְךָ מִסֵּפֶר “בְּרֵאשִׁית” הַסִּפּוּר עַל יוֹסֵף, אֲשֶׁר פָּתַר לְפַרְעֹה אֶת חֲלוֹם שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַטּוֹבוֹת וְצָבַר בָּר כְּחוֹל הַיָּם הַרְבֵּה מְאד. רְאָיָה לְכָךְ גַּם זֵרְעוֹנֵי הַחִטָּה וְהַשְּׂעֹרָה אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בְּתוֹךְ קִבְרוֹת הַחֲנוּטִים הַמִּצְרִיִּים עַתִּיקֵי־הַיּוֹמִין. כַּנִּרְאֶה, שָׂמוּם לְשָׁם בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה וְהַיְדִידִים, אֲשֶׁר דָּאֲגוּ לְמֵתֵיהֶם הָאֲהוּבִים וְחָשְׁשׁוּ, שֶׁמָּא יַגִּיעוּ, חַס וְחָלִילָה, לִידֵי חֶרְפַּת־רָעָב בְּעוֹלַם הָאֱמֶת…

לְאַחַר זְמַן – וְאַף הַפַּעַם, בְּוַדַּאי, לְאַחַר דּוֹרוֹת אֲחָדִים – גִּלָּהּ הָאָדָם, כִּי אֶת הַדַּיְסָה, אֲשֶׁר בָּהּ הִתְפַּרְנֵס, אֶפְשָׁר גַּם לַאֲפוֹת. יִתָּכֵן, כִּי לִידֵי תַּגְלִית חֲדָשָׁה זוֹ הִגִּיעַ אַךְ בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה. בְּשִׁבְתּוֹ עַל יַד הַמְּדוּרָה הַמְחַמֶּמֶת וּבְסַעֲדוֹ אֶת לִבּוֹ, נִשְׁפַּךְ, בְּוַדַּאי, מְעַט מִדַּיְסָתוֹ הָעֲרֵבָה – כְּלוֹמַר מִן הַבָּצֵק – עַל גַּבֵּי הָאֵפֶר הֶחָם וְהָפְכָה פִּתְאוֹם לְמִין מַעֲשֵׂה־אֲפִיָּה מוּזָר! טָעַם הָאָדָם מִמַּעֲשֵׂה אֲפִיָה רִאשׁוֹן זֶה וְנוֹכַח, כִּי אָכֵן עָרֵב הוּא וְטוֹב בְּהַרְבֵּה מִמַּאֲכָלוֹ הַקּוֹדֶם. כֹּה הִכִּירוּ, אֵפוֹא, בְּנֵי הָאָדָם אֶת “הַפִּתָּה”, אֲשֶׁר שִׁמְּשָׁה לֶחֶם לַמִּצְרִים, לַבַּבְלִים, לָעִבְרִים, וְכֵן גַּם לִבְנֵי אֵירֹפָּה הַקַּדְמוֹנִים.

גַּם כַּיּוֹם, כְּפִי שֶׁיָּדוּעַ לְךָ בְּוַדַּאי, רַבּוֹת עוֹד הָאֲרָצוֹת, אֲשֶׁר תּוֹשָׁבֵיהֶן מִתְפַּרְנְסִים מִן הַפִּתָּה. לֹא רַק הָאַרְמֶנִּים (הַקּוֹרְאִים לְלַחְמָם זֶה “לַוַשׁ”), וְלֹא רַק בְּנֵי קַוְקָז, גוּרְגִּ’יָּה, פָּרַס וַעֲרָב נִשְׁאַרוּ עַד יָמֵינוּ אוֹכְלֵי פִּתָּה קַדְמוֹנִית, אֶלָּא גַּם בְּנֵי אֵירֹפָּה הַצְּפוֹנִית, כְּגוֹן אִכָּרֵי שְׁוֶדְיָה וְנוֹרְבֶגְיָה נִמְנִים עִמָּהֶם.

וְאֵין תֵּמַהּ בַּדָּבָר. הַלֶּחֶם הַנָּכְחִי, הָרַךְ וְהַטָּעִים וְהַמַּשְׂבִּיעַ, אֵינֶנּוּ “שְׂבַע־יָמִים” כָּל עִקָּר, אַךְ בִּימֵי־הַבֵּינַים לָמְדוּ בְּנֵי־הָאָדָם לְהַתְקִינוֹ, וְיוֹדֵעַ אַתָּה כֵּיצַד קָרָה הַדָּבָר?

הַדֶּרֶךְ אֶל הַלֶּחֶם

בִּימֵי הַבֵּינַיִם נִתְפַּשְּׁטָה מְאֹד תַּעֲשִׂיַּת הַבִּירָה וּבְבָתֵּי הַמִּשְׂרָפוֹת הִשְׁתַּמְּשׁוּ לְשֵׁם כָּךְ בִּשְׁמָרִים. הָאוֹפִים יָדְעוּ כְּבָר אָז אֶת סְגֻלַּת הַשְּׁמָרִים, אֲשֶׁר תּוֹדוֹת לָהֶם עוֹלֶה הַבָּצֵק וְתוֹפֵחַ, וּכְשֶׁרַק יָכְלוּ לְקַבֵּל אוֹתָם עַל־נְקַלָּה מִבָּתֵּי הַמִּשְׂרָפוֹת לְבִירָה, הִתְחִילוּ לְהַתְקִין בָּהֶם אֶת הַלֶּחֶם. אוּלָם אַף־עַל־פִּי שֶׁהַלֶּחֶם הַזֶּה הָיָה הַרְבֵּה יוֹתֵר טָעִים וְרַךְ מִן הַפִּתָּה הַדַּקָּה וְהַיְבֵשָׁה, בְּכָל זֹאת לֹא רַבִּים הָיוּ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אֲכָלוּהוּ. הֵם חָשְׁבוּ, כִּי הַשְּׁמָרִים מַזִּיקִים לַבְּרִיאוּת וּלְפִיכָךְ הֶעְדִּיפוּ אֶת הַפִּתָּה עַל הַלֶּחֶם.

רַק עִם שְׁקִיעַת יְמֵי־הַבֵּינַיִם וְהַתְחָלַת הַזְּמַן הֶחָדָשׁ נִתְפַּשֵּׁט וְנִתְקַבֵּל לַחְמֵנוּ הֶעָרֵב וְהַמַּבְרִיא כְּצוּרָתוֹ וּכְטַעְמוֹ הַנָּכְחִי.

כַּיוֹם אוֹכְלִים אוֹתוֹ לְמַעְלָה מִ־600 מִלִּיּוֹן בְּנֵי־אָדָם, שֶׁהֵם בְּעֵרֶךְ הַמַּחֲצִית שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת כֻּלָּהּ!

 

גַּם זֶה לֶחֶם    🔗

“תִּירָס חָם! תִּירָס חָם!”

כֹּה יַכְרִיזוּ מוֹכְרֵי הַתִּירָס, הָעוֹמְדִים בִּימֵי־הַקַּיִץ בְּפִנּוֹת הָרְחוֹבוֹת, עַל־יַד דּוּדֵיהֶם הַגְּדוֹלִים וּמוֹכְרִים אֶת הַפְּרִי הֶעָרֵב בַּעַל הַגַּרְעִינִים הַגְּדוֹלִים וְהַשְּׁמֵנִים, לְכָל עוֹבֵר וָשָׁב.

בְּוַדַּאי אָהַבְתָּ אַף אַתָּה לִנְעֹץ אֶת שִׁנֶּיךָ הַחַדּוֹת בְּאֶשְׁבּוֹל הַתִּירָס הֶחָם וְלִלְעֹס אֶת גַּרְעִינָיו הַצְהֻבִּים.

אוּלָם הֲיָדַעְתָּ כִּי תִּירָס זֶה, אֲשֶׁר אָנוּ אוֹכְלִים אוֹתוֹ בַּחֲטִיפָה, בְּקִנּוּחַ סְעֻדָּה וְאֵין אָנוּ מְיַחֲסִים לוֹ עֵרֶךְ רַב בִּתְזוּנָתֵנוּ, מְשַׁמֵּשׁ לְרַבִּים מִבְּנֵי־הָאָדָם מָזוֹן עִקָּרִי וְרַב־עֵרֶךְ, כְּדֻגְמַת הַלֶּחֶם, אֲשֶׁר נֹאכַל אֲנַחְנוּ?

הַלָּלוּ הֵם בְּעִקָּר הָאִיטַלְקִים וְהָרוּמָנִים. אוּלָם אִם חוֹשֵׁב אַתָּה, כִּי הוּא מַאֲכָלָם הָאָהוּב שֶׁל הָעֲשִׁירִים וּבְנֵי מַעֲמַד־הָאֲצִילִים, הֲרֵי אֵינְךָ אֶלָּא טוֹעֶה. רַק בְּנֵי דַלַּת־הָעָם וְהָאִכָּרִים הֵם הֵם אֲשֶׁר יְמַלְּאוּ בוֹ אֶת בִּטְנָם הָרֵיקָה. רְגִילִים הֵם לִטְחוֹן אֶת גַּרְעִינֵי־הַתִּרָס לְקֶמַח גַּס וּלְהָכִין מִמֶּנּוּ מִין מַאֲפֶה שָׁטוּחַ וְעָבֶה, הַמְשַׁמֵּשׁ לָהֶם כְּלֶחֶם.

מִלְּבַד זֹאת יוֹדְעִים אִכָּרֵי אִיטַלְיָה וְרוּמַנְיָה לְהָכִין גַּם דַּיְסָה עֲרֵבָה מִקֶּמַח הַתִּירָס. הָאִיטַלְקִים קוֹרְאִים לָהּ “פּוֹלֶנְטָה” וּבְפִי הָרוּמָנִים שְׁמָהּ “מַמַּלִּיגָה”.

מַאַכְלֵי־תִירָס אֵלֶּה הַמְשַׁמְּשִׁים מְזוֹנָם הָעִקָּרִי – וְלִפְעָמִים אַף הַיְחִידִי – שֶׁל שְׂדֵרוֹת הָעָם הָרְחָבוֹת, גּוֹרְמִים לְעִתִּים תְּכוּפוֹת לְמַחֲלָה הַנִּקְרֵאת “פֶּלַגְרָה”. הַמַּחֲלָה הַזֹּאת נְפוֹצָה מְאֹד בֵּין הָאִכָּרִים וְדַלַּת הָעָם.

לְעֻמַּת זֹאת אֵין מַחֲלָה זוֹ מְצוּיָה בֵּין הָעֲשִׁירִים, אִם כִּי אַף הֵם אֵינָם בּוֹחֲלִים לְגַמְרֵי בְּמַאַכְלֵי־הַתִּירָס. הַלָּלוּ מְטַגְנִים אֶת “הַפּוֹלֶנְטָה” בְּנַקְנִיק וּבְשֶׁמֶן רַב וְקוֹרְאִים לָהּ “מִיגְלְיַצ’ו”. אֶת הַמַּאֲכָל הַזֶּה, אֲשֶׁר הָעֲנִיּים לֹא יֵדָעוּהוּ, אֶלָּא לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, בִּימֵי חַג וּמוֹעֵד, רְגִילִים הֵם לֶאֱכֹל תּוֹךְ כְּדֵי שְׁתִיַּת יַיִן, הַמּוֹסִיף לוֹ טַעַם וּמְעוֹרֵר אֶת הַתֵּאָבוֹן.

מִלְּבַד אִיטַלְיָה וְרוּמַנְיָה מְגַדְּלִים אֶת הַתִּירָס בְּמִדָּה עֲצוּמָה גַּם בַּאֲמֵרִיקָה. שָׁם הָיָה הַתִּירָס נָפוֹץ מְאֹד אֵצֶל הָעַמִּים הָעַתִּיקִים, וְעַד כַּמָּה רַב הָיָה עֶרְכּוֹ בְּעֵינֵיהֶם תּוֹכִיחַ הָעֻבְדָה, כִּי אֱלִילַת הָאַצְטֵקִים – אַחַד הָעַמִּים הָעַתִּיקים, אֲשֶׁר מְקוֹם מוֹשָׁבוֹ הָיָה בְּמֶכְּסִיקוֹ – הָיְתָה מְתֹאֶרֶת כְּשֶׁהִיא מַחֲזִיקָה אֶשְׁבּוֹלֵי־תִירָס בִּשְׁתֵּי יָדֶיה.

אָכֵן הָיָה הַתִּירָס לַחְמָם הָעִקָּרִי שֶׁל רֹב עַמֵּי אֲמֵרִיקָה הָעַתִּיקִים. וְהַיּוֹם?

אָמְנָם אַף הַיּוֹם עוֹלָה שָׁם תְּנוּבָתוֹ שֶׁל הַתִּירָס עַל תְּנוּבַת־הַחִטָּה, הַשְּׂעֹרָה, שִׁבֹּלֶת־הַשּׁוּעָל, הָאֹרֶז וְהַפֵּרוֹת גַּם יַחַד; אוּלָם כִּמְזוֹן־הָאָדָם אֵין הוּא מְשַׁמֵּשׁ עוֹד בְּאַרְצוֹת־אֲמֵרִיקָה. רֻבּוֹ נִתַּן לְמַאֲכָל לָצֹּאן, לַבָּקָר, וּבְעִקָּר – לְפִטּוּם חֲזִירִים. מִן הַיֶּתֶר מְכִינִים קֶמַח, שֶׁמֶן, סֻכָּר, סְפִּירְט, עֲמִילָן, דֶּבֶק; וּמִן הֶעָלִים – אַף נְיָר, סַלִּים וְכוֹבָעִים.

מוּזָר הוּא, אֵפוֹא, הַתִּירָס: מִכָּאן – הוּא מַאֲכִיל אֶת הָעֲנִיִּים אַךְ לֶחֶם צַר, וּמִכָּאן – הוּא מַעֲשִׁיר אֶת אֲמֶרִיקָה הָאַדִּירָה…

אלה ואלה על התירס יחיו

 

לַחְמוֹ שֶׁל הָאָדָם הַצָּהֹב    🔗

מֵאָז גָּזַר אֱלֹהִים עַל הָאָדָם, כִּי בְּזֵעַת־אַפָּיו יֹאכַל אֶת לַחְמוֹ, אֵין לְךָ נֶפֶשׁ עַל פְּנֵי־הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת מְזוֹנוֹתֶיהָ בְּלֹא עָמָל וִיגִיעָה. וְאוּלָם אִם אֵצֶל כָּל בְּנֵי־הָאָדָם כָּךְ, אֵצֶל בֶּן הַגֶּזַע הַצָּהֹב, יְלִיד הַמִּזְרָח הָרָחוֹק – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. כִּי מַה הִיא טִרְחָתוֹ שֶׁל עוֹבֵד הָאֲדָמָה, הַחַי עַל לֶחֶם הַחִטָּה אוֹ דָגָן אַחֵר, לְעֻמַּת עֲמָלָם הַקָּשֶׁה שֶׁל בְּנֵי־סִין, אוֹ יַפָּן, אוֹ הֹדּוּ, הַמְגַדְּלִים אֶת הָאֹרֶז?

אָכֵן, קָשֶׁה עַד מְאֹד הוּא גִּדּוּלוֹ שֶׁל הָאֹרֶז וְאַף תְּנָאֵי אַקְלִים מְיֻחָדִים יִדְרֹשׁ.

וּמַה הֵם תְּנָאֵי אַקְלִים מְיֻחָדִים אֵלֶה?

יְמֵי־קַיִץ לוֹהֲטִים וְגִשְׁמֵי־זַעַף עֲצוּמִים כְּאֶחָד. מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי אֶת הַתְּנָאִים הָאֵלֶּה לֹא ימְצָא הָאֹרֶז בְּכָל מָקוֹם. לְפִיכָךְ קָבַע אֶת מוֹלַדְתּוֹ בְּמֶרְחָבֶיהָ הַפּוֹרִיִּים שֶׁל אַסְיָה הַדְּרוֹמִית־מִזְרָחִית, בִּמְקוֹם שָׁם תִּשְׂתָּרַעְנָה הֹדּוּ, סִין וְיַפָּן. בְּעֶצֶם חָדְשֵׁי־הַקַּיִץ הַחַמִּים, הָחֵל מִיּוּנִי וְעַד אוֹקְטוֹבֶּר, מְנַשְּׁבִים שָׁם רוּחוֹת הַמּוֹנְסוּנִים הַבָּאים מִדְּרוֹם־מַעֲרָב וּמְבִיאִים מֵהָאוֹקְיָנוֹס הַהֹדּי גְשָׁמִים עֲצוּמִים, הַמְּצִיפִים אֶת שְׂדוֹת־הָאֹרֶז הָרְחָבִים בַּהֲמוֹן־מֵימֵיהֶם.

אוּלָם עוֹד לִפְנֵי בוֹא הַגְּשָׁמִים מַשְׁקִיעִים מְגַדְּלֵי־הָאֹרֶז הַרְבֵּה עָמָל בְּשְׂדוֹתֵיהֶם. הֵם מְיַשְּׁרִים אוֹתָם יָפֶה־יָפֶה וּמַתְקִינִים בְּצַלְעוֹתֵיהֶם מִסָּבִיב בְּלִיטוֹת־אֲדָמָה כְּעֵין מִסְגָּרוֹת, הַמְיֻעָדוֹת לִשְׁמֹר עַל הַמַּיִם, לְמַעַן יִסָּפְגוּ הֵיטֵב בְּתוֹךְ הַקַּרְקָע.

אוצרות הארז

וְעַתָּה, לְאַחַר שֶׁהַמַּיִם כְּבָר נִסְפְּגוּ לְמַדַּי וְכָל הַשָּׂדֶה הָיָה לְבִצָּה אַחַת גְּדוֹלָה, נִכְנָסִים לְתוֹכָהּ הָעוֹבְדִים עַד לְמַעְלָה מִבִּרְכֵּיהֶם לְמַעַן חֲרֹשׁ אוֹתָהּ וְאַף לְשַׂדְּדָהּ לִפְנֵי נְטִיעַת־הַשְּׁתִילִים.

וְהַשְּׁתִילִים מֵאַיִן? אֶת זֵרְעוֹנֵי־הָאֹרֶז מַנְבִּיטִים מִקֹּדֶם בְּמַיִם וְאַחַר כָּךְ – בַּעֲרוּגוֹת מְיֻחָדוֹת, עַד אֲשֶׁר יִגְדְּלוּ הַגִּבְעֹלִים וְיִתְקַבְּלוּ שְׁתִילִים הָרְאוּיִים לִנְטִיעָה.

אַחַר הַנְּטִיעָה מַשְׁקִים אֶת הַשָּׂדוֹת שֵׁנִית, וּבְתוֹךְ הַבִּצָּה יַעֲמֹד הָאִכָּר מֵהָנֵץ הַחַמָּה עַד שְׁקִיעָתָהּ וִיטַפֵּל בְּכָל שָׁתִיל וְשָׁתִיל בְּלֹא שֶׁיִפְסַח אַף עַל אֶחָד מֵהֶם. דְּרוּשׁוֹת לְכָךְ, כַּמּוּבָן, הַרְבֵּה מְאֹד יָדַיִם עוֹבְדוֹת, וְלָכֵן יוֹצְאִים אֶל הַשָּׂדֶה כָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה – מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה וּמִנַּעַר וְעַד זָקֵן.

בשדות האורז

וְכֵן עֲסוּקִים כָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה גַם בִּזְמַן־הַקָּצִיר, הַנַּעֲשֶׂה אַף הוּא מִתּוֹךְ טִרְחָה וּזְהִירוּת רַבָּה, כָּל שִׁבֹּלֶת וְשִׁבֹּלֶת נִקְצֶרֶת לְחוּד, וְאִלּוּ הַקַּשׁ נִקְצָר אַחַר כָּךְ.

כְּפִי שֶׁכְּבָר רָאִיתָ לְמַעֲלָה, רַבָּה מְאֹד חֲשִׁיבוּת הַמַּיִם בִּשְׁבִיל הָאֹרֶז. לְפִיכָךְ דָּאֲגוּ מְגַדְּלָיו עוֹד בַּזְמַנִּים הַקְּדוּמִים (זְכֹר כִּי הַסִּינִים הֵם עַם עַתִּיק מְאֹד!) לְהַשְׁקָאָה מְלָאכוּתִית. בְּמָקוֹם שֶׁהַשָּׂדוֹת נְמוּכִים מִגֹּבַהּ הַנְּהָרוֹת אֵין הַדָּבָר הַזֶּה קָשֶׁה כָּל כָּךְ, אוּלָם בְּמָקוֹם שֶׁהַנְהָרוֹת נְמוּכִים מִגֹּבַהּ הַשָּׂדוֹת דּוֹרֶשֶׁת הַהַשְׁקָאָה עָמָל לֹא יְשֹׁעַר! מֵאָז הַתְחָלַת גִּדּוּל־הָאֹרֶז בְּסִין לִפְנֵי אַלְפֵי־שָׁנִים הִמְצִיאוּ אָמְנָם בְּנֵי־הָאָדָם אַמְצָאוֹת רַבּוֹת לַהֲקָלַת הַהַשְׁקָאָה אוּלָם אַף הַיּוֹם יֵשׁ עוֹד מְקוֹמוֹת יְדוּעִים בְּסִין שֶׁבָּהֶם נוֹהֲגִים לְהָבִיא מַים לַשָּׂדוֹת בְּתוֹךְ דְּלָיים.

אַחַד הַסִּדּוּרִים הַחֲשׁוּבִים בְּיוֹתֵר לַהֲקָלַת הַהַשְׁקָאָה הֵן הַתְּעָלוֹת, הָעוֹבְרוֹת בַּשָּׂדוֹת שְׁתִי וָעֵרֶב וּמוֹשְׁכוֹת אֶת הַמַּיִם מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. אֶת הַתְּעָלוֹת הָאֵלּוּ יָדְעוּ הַסִּינִים לְהָכִין עוֹד בְּיָמִים קְדוּמִים מְאֹד. אוּלָם תָּמִיד הָיְתָה לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם הַדְּאָגָה, פֶּן יִתְנַפֵּל הָאוֹיֵב וְיַהֲרֹס אֶת הַתְּעָלוֹת וְיָבִיא עֲלֵיהֶם מִיתַת־רָעָב.

וְיוֹדֵע אַתָּה מֶה עָשׂוּ כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל תְּעָלוֹת הַהַשְׁקָאָה מִפְּנֵי אוֹיְבֵיהֶם הָאַכְזָרִיּים?

הֵם הֵקִימוּ אֶת הַחוֹמָה הַסִּינִית הַמְּפֻרְסֶמֶת!

שבלי האֹרז

אוּלָם אִם בִּפְנֵי חֲדִירַת־הָאוֹיְבִים עָמְדָה לִפְעָמִים הַחוֹמָה וְחָסְמָה לִפְנֵיהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ. הֲרֵי אֶת הַדֶּרֶךְ לִנְדידַת הָאֹרֶז מִתּוֹךְ סִין הַחוּצָה לֹא חָסְמָה הַחוֹמָה. הִנֵּה כִּי כֵן יָצָא הָאֹרֶז מִסִּין וְנָדַד מִזְרָחָה – לְיַפָּן, וּמַעֲרָבָה – לְהֹדּוּ. מֵהֹדּוּ נָדַד שׁוּב לְסוּרְיָה, מִצְרַיִם וּלְיֶתֶר אַרְצוֹת אַפְרִיקָה הַצְּפוֹנִית, עַד אֲשֶׁר עָבַר אֶת מְצַר גִיבְּרַלְטַר וְהִגִּיעַ לְבַסּוֹף לְאֵירֹפָּה. בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת בָּא הָאֹרֶז עוֹד בַּמֵּאָה הַשְׁבַע־עֶשְׂרֵה לַאֲמֵרִיקָה. אוּלָם כָּל הָאֲרָצוֹת הָאֵלּוּ מְגַדְּלוֹת אוֹתוֹ בְּמִדָּה קְטַנָּה לְעֻמַּת סִין, יַפָּן וְהֹדּוּ.

תּוֹשָׁבֵי שְׁלֹשׁ הָאֲרָצוֹת הָאֵלּוּ וּסְבִיבוֹתֵיהֶן אֵינָם יוֹדְעִים כִּמְעַט אֶת לֶחֶם־הַדָּגָן. הָאֹרֶז הוּא לֶחֶם חֻקָּם וּמְזוֹנָם הַמַּכְרִיעַ. הָאָדָם אוֹכֵל שָׁם בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה כְּ־200 קִילוֹגְרַם אֹרֶז. זֹאת הִיא אָמְנָם כַּמּוּת מְעַטָּה וְאָדָם מִשֵּׁלָּנוּ הָיָה גּוֹוֵעַ מֵרָעָב בִּתְזוּנָה כָּזֹאת…

בְּכָל זֹאת מִתְפַּרְנְסִים בָּאֹרֶז כְּ־600 מִלִּיּוֹן בְּנֵי־אָדָם, אֲשֶׁר אַף הֵם, כְּאוֹכְלֵי לֶחֶם־הַדָּגָן, הִנָּם בְּעֵרֶךְ מַחֲצִיתָהּ שֶׁל הָאֱנוֹשׁוּת!

 

תַּפּוּחַ מוּזָר זֶה    🔗

שְׁלֹשָׁה מִינֵי תַּפּוּחִים הֵם: תַּפּוּחַ־הַזָּהָב הַמָּתוֹק וְרַב־הַמִּיץ, תַּפּוּחַ־הָעֵץ הָעֲסִיסִי וְהַטָּעִים, וְ… תַפּוּחַ הָאֲדָמָה.

שְׁנֵי הָרִאשׁוֹנִים עִם נִכְבַּדֵּי הַפֵּרוֹת הֵם נִמְנִים, וּבָהֶם יְכַבֵּד הָאָדָם אֶת אוֹרְחוֹ וִיפָאֵר אֶת שֻׁלְחַן סְעֻדָּתוֹ, אוּלָם הַשְּׁלִישִׁי – מַה יִּתְרוֹנוּ עַל יֶתֶר חֲבֵרָיו, הַיְרָקוֹת. כִּי עַל כֵּן בְּשֵׁם “תַּפּוּחַ” יְכֻנֶּה? הֲרֵי כָּמוֹהוּ כְּמוֹהֶם רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה הַשְּׁחוֹרָה בִּזְמַן־צְמִיחָתוֹ, וּמָה רָאוּ בְּנֵי־הָאָדָם עַל כָּךְ, כִּי הִכְתִּירוּהוּ בְּשֵׁם מְפֹאָר אֲשֶׁר כָּזֶה?

הַאֵין אַתָּה סָבוּר, כִּי יֵשׁ דְּבָרִים בְּגֵו, רֶמֶז לִגְדֻלָּתוֹ שֶׁל תַּפּוּחַ־הָאֲדָמָה בְּיָמִים עָבָרוּ?

אָכֵן דַּע לְךָ, כִּי פְּרִי פָּשׁוּט זֶה, הַמְשַׁמֵּשׁ הַיּוֹם מַאֲכָל לַהֲמוֹנֵי בְנֵי־הָאָדָם וְדַלַּת־הָעָם – וּפֹה וָשָׁם גַּם לְבֶהֱמַת הַבַּיִת! – הָיֹה הָיָה פַעַם דָּבָר יְקַר־הַמְּצִיאוּת. אֲשֶׁר הֹעֲלָה עַל שֻׁלְחַן מְלָכִים וְשָׂרִים כְּפַרְפֶּרֶת שֶׁל פְּאֵר, אוֹ נִמְכַּר בְּבֵית־הַמִּרְקַחַת כִּרְפוּאָה יְקָרָה…

וְאָמְנָם כֵּן קוֹבְעִים הַחֲכָמִים, כִּי לְאַחַר שֶׁגֻּלְּתָה אֲמֵרִיקָה וְאִתָּהּ יַחַד – תַּפּוּחַ־הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר גָּדַל שָׁם (בְּעִקָּר בָּאֲרָצוֹת פֶּרוּ, צִ’ילֶה, בּוֹלִיבְיָה וּמֶכְּסִיקו), הֱבִיאָהוּ בָּרִאשׁוֹנָה לְאֵירֹפָּה סוֹחֵר עֲבָדִים אֶחָד בְּשֵׁם ג’וֹן הוֹבְקִינְס, אֲשֶׁר הִגִּישׁוֹ בְּמַתָּנָה לְרוֹקֵחַ אֶחָד בְּאַנְגְּלִיָּה. הָרוֹקֵחַ הַזֶּה, אֲשֶׁר הִכִּיר אֶת סְגֻלוֹת תַּפּוּחַ־הָאֲדָמָה, גִּדֵּל אוֹתוֹ בְּגַנּוֹ בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים שָׁנָה וְלֹא גִלָּה אֶת הַדָּבָר לְאָדָם, לְמַעַן יוּכַל לִמְכֹּר אֶת הַפְּרִי כִּרְפוּאָה יְקָרָה וְלִצְבֹּר הוֹן עַל־יְדֵי־כָךְ.

כֵּן גַּם יְסַפְּרוּ הַחֲכָמִים כִּי בְּאוֹתוֹ זְמַן בְּעֵרֶךְ קִבְּלָה מַלְכַּת אַנְגְּלִיָּה אֱלִישֶׁבַע מַתְּנַת תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה מֵאֵת הַתַּיָּר הַמְפֻרְסָם פְרַנְסִיס דְּרֵיק, וְכָמוֹהָ כְּאוֹרְחֶיהָ נֶהֱנוּ מֵאֲכִילָתוֹ הֲנָאָה מְרֻבָּה.

אַף מֶלֶךְ צָרְפַת לוּדְבִיג הַ־16 וְהַמַּלְכָּה מֶרִי אַנְטוּאַנֶט הִתְפָּעֲלוּ מְאֹד מִתַּפּוּחַ־הָאֲדָמָה. הֵם הֵבִינוּ אֶת עֶרְכּוֹ הָרַב שֶׁל הַפְּרִי הַזֶּה וְיָדְעוּ, כִּי הוּא יָכוֹל לְשַׁמֵּשׁ מָזוֹן לַהֲמוֹנֵי בְּנֵי־אָדָם, וְעַל־כֵּן רָצוּ לַהֲפִיצוֹ בְּרַבִּים וּלְהַשְׁפִּיעַ עַל הָעָם, כִּי יַתְחִיל לְגַדֵּל אוֹתוֹ. לְשֵׁם כָּךְ הָיוּ הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה מוֹפִיעִים בַּנְּשָׁפִים וּבַחֲגִיגוֹת, כְּשֶׁבִּגְדֵי הַמַּלְכוּת הַיְקָרִים שֶׁלָּהֶם מְקֻשָּׁטִים בְּפִרְחֵי תַפּוּחַ־הָאֲדָמָה…

זֹאת וְעוֹד אַחֶרֶת. הַגַּנָּן הַמַּלְכוּתִי פַּרְמֶנְסְיֶר, אֲשֶׁר הָיָה מְגַדֵּל תַּפּוּחֵי־אֲדָמָה בְּגַן־הַמֶּלֶךְ הַסָּמוּךְ לְפָּרִיס וְרָצָה לְעוֹרֵר אֶת הָאִכָּרִים לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ, הִתְחַכֵּם וְעָשָׂה בְּעָרְמָה. בַּיּוֹם הָיָה סוֹגֵר אֶת שַׁעַר־הַגָּן וְאוֹסֶר בְּתַכְלִית־הָאִסּוּר לְהִכָּנֵס פְּנִימָה, וְאִלּוּ בַּלַּיְלָה הָיָה “שׁוֹכֵחַ” לִסְגֹּר אֶת הַשַּׁעַר… וְאָז הִתְגַּנְּבוּ הָאִכָּרִים אֶל הַגָּן, שָׂמוּ בִּכְלֵיהֶם תַּפּוּחֵי אֲדָמָה וְהִתְחִילוּ לְגַדֵּל אוֹתָם בַּחֲשָׁאי…

אוּלָם מַה שֶּׁלֹּא עָשָׂה רְצוֹן־מְלָכִים וְעָרְמַת גַּנָּנֵי־מְלָכִים, עָשָׂה הַכֹּחַ הַגָדול מֵהֶם – הָרָעָב. כְּשֶׁבָּאוּ שְׁנוֹת־הַבַּצֹּרֶת 1745, 1771, 1774 וְהַחִטָּה הִכְזִיבָה, נוֹכְחוּ בְּנֵי־הָאָדָם, כִּי תַּפּוּחֵי־הָאֲדָמָה עָמְדוּ בְּנִסְיוֹנָם וְעָלוּ יָפֶה. מֵאָז נָפוֹץ הַפְּרִי הַזֶּה בְּאֵירֹפָּה וְנַעֲשָׂה מַאֲכָל לַהֲמוֹנִים.

כָּעֵת נוֹתֶנֶת אֵירֹפָּה תֵּשַׁע עֲשִׂירִיּוֹת מִיבוּלוֹ, וַאֲמֵרִיקָה – אֶרֶץ מוֹלַדְתוֹ – עֲשִׂירִית אַחַת בִּלְבָד.

אָכֵן מוּזָרָה הָיְתָה דַרְכּוֹ שֶׁל תַּפּוּחַ מוּזָר זֶה…

 

זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל    🔗

עַל קְבוּצוֹת הַדַּיָּגִים הָעִבְרִים, אֲשֶׁר בְּחוּלָתָא, שְׂדוֹת־יָם, קֵיסַרְיָה וְאַף בְּתֵל־אָבִיב, כְּבָר שָׁמַעְתָּ, בְּוַדַּאי, לֹא פַעַם.

לְחוֹפֵי־יַמִּים ישְׁכְּנוּ, כַּשֵּׁבֶט זְבוּלוּן בִּזְמַנּוֹ. וְעַל אוֹצְרוֹת־הַדָּגִים, אֲשֶׁר בִּמְצוּלוֹתֵיהֶם, יַשְׁלִיכוּ אֶת רִשְׁתָּם ויהָבָם כְּאֶחָד.

יוֹדְעִים הֵם הַדַּיָּגִים הַצְּעִירִים שֶׁלָּנוּ, כִּי קְטַנָּה הִיא אַרְצֵנוּ וּמְקוֹרוֹת־הַפַּרְנָסָה אֲשֶׁר בָּהּ אֵינָם מְרֻבִּים, וְעַל־כֵּן ישְׂאוּ אֶת נַפְשָׁם לִכְבֹּשׁ אֶת הַיָּם וְאֶת דָּגָיו, לְמַעַן יהְיֶה אַף הוּא לִמְקוֹר חַיּים וְכַלְכָּלָה לַהֲמוֹנֵי־יִשְׂרָאֵל הַשָּׁבִים לִגְבוּלָם.

וְאַל יִהְיֶה הַדָּבָר הַזֶּה קַל בְּעֵינֶיךָ: הַיָּם הֶעָשִׁיר בְּדָגִים יָכוֹל לְפַרְנֵס רְבָבוֹת שֶׁל בני־אָדָם.

כֵּן חַיִּים עַל הַדַּיִג כִּשְׁמוֹנִים אֶלֶף אַנְגְּלִים וּסְקוֹטִים, כְּעֶשְׂרִים אֶלֶף גֶּרְמָנִים, כַּמִּסְפָּר הַזֶּה הוֹלַנְדִּים, וְכֵן אַלְפֵי נוֹרְבֶגִּים, שְׁוֶדִים, דֶּנִים, צָרְפַתִּים, בֶּלְגִּים וּסְפָרַדִּים.

בְּאֹפֶן מִיֻחָד מִצְטַיְּנִים בַּדַּיִג בְּנֵי הָעָם הֶחָרוּץ – הַיַּפָּנִים, שָׁנָה שָׁנָה שׁוֹלִים הֵם מִתּוֹךְ הַיָּם דָּגִים בִּסְכוּם שֶׁל שְׁלֹשִׁים מִלִּיּוֹן לִירוֹת בְּעֵרֶךְ.

אָכֵן לֹא דָבָר קָטָן הוּא זֶה כָּל־עִקָּר!

אוּלָם הֲיָדַעְתָּ כֵּיצַד שׁוֹלִים בְּנֵי־הָאָדָם אֶת הָעשֶׁר הָרַב הַזֶּה מִתּוֹךְ הַמַּיִם?

בִּימֵי־הַקֶּדֶם הָיוּ מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּמַכְשִׁירִים פְּשׁוּטִים: מִינֵי וָוִים, קְרָסִים, מַסְמְרִים, חִצִּים שְׁלוּחִים מִקֶּשֶׁת, וְכֵן בִּרְשָׁתוֹת פְּרוּשׂוֹת בְּתוֹךְ הַמַּיִם. בַּדַּיִג הָיוּ עוֹסְקִים אָז, כַּמּוּבָן, הָעַמִּים אֲשֶׁר יָשְׁבוּ לְחוֹפֵי הַנְּהָרוֹת וְהַיַּמִּים כְּמוֹ הַבַּבְלִים, הַצִּידוֹנִים, הַפְּלִשְׁתִּים (הֲתִזְכֹּר אֶת אֱלִילָם דָּגוֹן?) וּמִבְּנֵי־יִשְׂרָאֵל – הַשֵּׁבֶט זְבוּלוּן בְּעִקָּר.

עַתָּה נִשְׁתַּנּוּ דַרְכֵי־הַדַּיִג וּמַכְשִׁירָיו שִׁנּוּי יְסוֹדִי. חוֹף־הַיָּם בִּלְבַד לֹא יַסְפִּיק עוֹד לַדַּיָּגִים אֲשֶׁר בִּזְמַנֵּנוּ וְהֵם מַפְלִיגִים בִּסְפִינוֹת־הַקִּיטוֹר שֶׁלָּהֶם, הַמְצֻיָּדוֹת בְּמַכְשִׁירִים מְשֻׁכְלָלִים, הַרְחֵק־הַרְחֵק עַד לֶב־יָמִּים.

וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ עַמִּים וּשְׁבָטִים הַנּוֹהֲגִים עוֹד לָדוּג בְּאֶמְצָעִים קְדוּמִים מְאֹד. הַמַּלָּאִים, לְמָשָׁל, רְגִילים לְהַרְעִיל אֶת הַמַּים בְּמִינֵי צְמָחִים חֲרִיפִים, וּלְאַחַר שֶׁהַדָּגִים מִשְׁתַּכְּרִים וְעוֹלִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם, הֵם שׁוֹלִים אוֹתָם בִּידֵיהֶם. כֵּן גַּם נוֹהֲגִים הַסִּינִים בְּדֶרֶךְ מוּזָרָה מְאֹד. יֵשׁ לָהֶם מִינֵי־צִפֳּרִים, הַיּוֹדְעוֹת לָצוּד דָּגִים מִתּוֹךְ הַמַּים, מַמָּשׁ כְּכַלְבֵי־הַצַּיִד הַתּוֹפְסִים חַיּוֹת־יַעַר. אֶת הַצִּפֳּרִים הָאֵלּוּ הֵם שוֹלְחִים עַל פְּנֵי־הַיָּם וְהַלָּלוּ עוֹשׂוֹת אֶת מְלַאכְתָּן בֶּאֱמוּנָה.

הַדַּיָּגִים שֶׁבִּזְמַנֵּנוּ יוֹדְעִים גַם לְכַוֵּן אֶת הַמָּקוֹם וְהַזְּמַן שֶׁהַדָּגִים מְרֻבִּים בָּהֶם. יוֹדְעִים הֵם, כִּי הַמְּלִיחִים, לְמָשָׁל, אוֹהֲבִים לְהִתְכַּנֵּס חֳמָרִים־חֳמָרִים בִּזְמַן הַטָּלַת־הַבֵּצִים. לְשֵׁם כָּךְ בּוֹחֲרִים הַמְּלִיחִים בִּמְקוֹמוֹת שֶׁהַיָּם אֵינֶנּוּ עָמֹק בְּיוֹתֵר, אוֹ לְיַד שִׁפְכָם שֶׁל נְהָרוֹת לְתוֹךְ הַיָּם. כַּנִּרְאֶה, הֵם רוֹצִים לִטְעֹם אָז מִן הַמַּיִם הַמְּתוּקִים שֶׁבַּנְּהָרוֹת וּלְהִתְחַמֵּם קְצָת בְּזִרְמֵיהֶם הַחַמִּים.

הַסִּמָּן הָרִאשוֹן לְהוֹפָעָתָם הַהֲמוֹנִית שֶׁל הַמְּלִיחִים הֵן “מִזְרְקוֹת־הַמַּיִם”, הַנִּרְאוֹת לְמֵרָחוֹק עַל פְּנֵי־הַיָּם, כְּלוֹמַר: הַלִּוְיְתָנִים הַמְלַוּים אוֹתָם וְהַנִּגְלים בָּרִאשׁוֹנָה, כְּשֶׁהֵם פּוֹלְטִים סִילוֹנֵי־מַיִם כְּמִזְרָקוֹת מַמָּשׁ. אַחַר כָּךְ מוֹפִיעִים גַּם דּוּלְפִינִים שְׁחוֹרִים, הַנִּרְאִים מֵרָחוֹק כִּכְתָמִים כֵּהִים עַל פְּנֵי הַיָּם הַמַּזְהִיר, וְיַחַד אִתָּם יֵרָאֶה אַף עֲנַן שְׁחָפִים סַקְרָנִים הֶחָגִים מִלְמַעְלָה.

לְבַסּוֹף יָצוֹף וְיַעֲלֶה עַל פְּנֵי הַיָּם הַר כַּסְפִּי נוֹצֵץ בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ – אֵלֶה הֵם הֲמוֹנֵי הַמְּלִיחִים הַצְּפוּפִים וּדְחוּקִים כִּבְחָבִית מַמָּשׁ.

מָקוֹם נוֹח כָּזֶה לַדַּיִג הוּא שֶׁטַח הַיָּם הַמִּשְׂתָּרֵע בֵּין נוֹרְבֶגְיָה לִבְּרִיטַנְיָה. וְזוֹהִי גַם הַסִּבָּה, שֶׁרֹב הַדַּיָּגִים בְּאֵירֹפָּה (כְּפִי שֶׁמָּנִינוּ אוֹתָם לְמַעֲלָה) הֵם מֵחוֹפֶיהָ הַצְּפוֹנִיִּים וְהַמַּעֲרָבִיִּים.

אוּלָם לֹא רַק חוֹפֵי־אֵירֹפָּה עֲשִׁירִים בְּדָּגִים. חוֹפֵי הָאִי נְיוּפוֹנְדְלֶנְדְּ, הַנִּמְצָא דְרוֹמִית־מִזְרָחִית לְקָנָדָה, הֵם אוֹצָר לֹא יְשֹׁעַר שֶׁל דָּגִים. כֵּן עֲשִׁירִים מְאֹד בְּדָגִים חוֹפֵי יַפָּן, הַמִּצְטַיֶּנֶת, כָּאָמוּר, בְּדַּיִג.

מַמְלֶכֶת הַדָּגִים

וְעַתָּה, בְּוַדַּאי, תִּרְצֶה לִשְׁאֹל: וְדַיָּגֵינוּ מַה חֶלְקָם? הֲבֵרַךְ אֱלֹהִים אַף אֶת מֵימֵי הַיָּם הַמְלַחֵךְ אֶת חוֹפֵי־אַרְצֵנוּ?

דַע אֵפוֹא: הַיָּם־הַתִּיכוֹן – וּבְעִקָּר חֶלְקוֹ הַמַּעֲרָבִי – נֶחְשָׁב לְאֶחָד מֵאַסְמֵי הַדָּגִים הָעֲשִׁירִים בְּיוֹתֵר שֶׁבָּעוֹלָם. בִּמְצוּלוֹתָיו יִרְחֲשׁוּ חֳמָרִים עֲצוּמִים שֶׁל דָּגִים מִכָּל הַמִּינִים, וְאִם גַּם לֹא יִפְקְדוּ אֶת חוֹפֵי־אַרְצֵנוּ אֶלָּא מְעַטִּים מֵהֶם, בְּכָל זֹאת עָשִׁיר יַמֵּנוּ בְּדָגִים רַבִּים וְשׁוֹנִים.

אֶחָד מֵהֶם, וְהוּא בְּוַדַּאי הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם, הוּא הַכְּלַבְנוּן. דָּג זֶה, אֲשֶׁר בְּשָׂרוֹ טוֹב לְמַאֲכָל וְעוֹרוֹ הֶעָבֶה וְהַמְחֻסְפָּס מְשַׁמֵּשׁ לְכָל מִינֵי צָרְכֵי תַעֲשִׂיָּה יַגִּיעַ בְּאָרְכּוֹ עַד כְּדֵי שְׁלשָׁה וְאֲפִלּוּ אַרְבָּעָה מֶטְרִים. קָטָן מִמֶּנוּ, אִם כִּי אַף הוּא יַגִּיעַ בְּאָרְכּוֹ עַד כְּדֵי מֶטֶר בְּעֵרֶךְ, הוּא הַשְּׁפַרְנוּן הַטָּעִים הַנֶּחְשָׁב לְאַחַד הַדָּגִים הַיָּפִים בְּיוֹתֵר בֵּין דְּגֵי־אַרְצֵנוּ. אוּלָם יָפֶה וְאַף עָרֵב לַחֵךְ הוּא גַם “דַּג משֶׁה רַבֵּנוּ”. עָלָיו יְסַפְּרוּ הַדַּיָּגִים הָעַרְבִים, כִּי בִּבְקֹע מֹשֶׁה אֶת הַיָּם וְהַמַּיִם נִתְפַּלְּגוֹ לְכָאן וּלְכָאן נִפְגַּע גַם אַחַד הַדָּגִים וְנֶחֱצָה לִשְׁנֵי חֲצָאִים. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? נִכְמְרוּ רַחֲמָיו עַל הַדָּג הַקָּטָן וְהִשְׁאִיר אוֹתוֹ בַּחַיִּים כְּשֶׁהוּא חָצוּי לִשְׁנַיִם.

מְעַנְיֵן מְאֹד הוּא גַם הַדָּג הַמְעוֹפֵף. בִּסְנַפִּירָיו הָאֲרֻכִּים וְהַדּוֹמִים לִכְנָפַיִם מְסֻגָּל הַדָּג הַזֶּה לִקְפֹּץ מִתּוֹךְ מֵימֵי־הַיָּם וְלָטוּס בָּאֲוִיר מֶרְחָק דֵּי גָדוֹל. סְגֻלָּה יְקָרָה זוֹ עוֹזֶרֶת לוֹ, כַּמּוּבָן, לְהִמָּלֵט מֵאוֹיְבָיו וּלְהַצִיל אֶת חַיָּיו.

כֵּן מְצוּיִים בְּמֵימֵי־יַמֵּנוּ דָגִים רַבִּים וּמְעַנְיְנִים אֲחֵרִים כְּגוֹן דַּג־הַחַשְׁמַל, תַּרְנְגֹלֶת־הַיָּם וְכַדּוֹמֶה. אוּלָם בְּיוֹתֵר נְפוּצוֹת בּוֹ הַטָּרִיּוֹת (סַרְדִּינִים בְּלַעַז) הַחוֹדְרוֹת לְתוֹכוֹ מִיַּם־סוּף דֶּרֶךְ תְּעָלַת סוּאֵץ. אֶת אֵלֶּה שׁוֹלִים דַּיָּגֵינוּ בְּכַמּוּיוֹת גְּדוֹלוֹת, לְמַעַן מְסֹר אוֹתָן אַחַר כָּךְ לְבָתֵּי־הַחֲרֹשֶׁת שֶׁבְּאַרְצֵנוּ הַמְּכִינִים מֵהֶן אֶת הַשִׁמּוּרִים הַטְּעִימִים.

אוּלָם לֹא רַק הַיָּם הַתִּיכוֹן הוּא מְחוֹז־חֶפְצָם שֶׁל דַּיָּגֵינוּ הַצְּעִירִים. עֵינָם שְׁלוּחָה אַף לְמֵימֵי יָם הַחוּלֶה וְהַכִּנֶּרֶת. יַמִּים אֵלֶּה אָמְנָם קְטַנִּים עַד מְאֹד, אוּלָם עַשִׁירִים הֵם בְּדָגִים וַאֲפִלּוּ בִּגְדוֹלִים וְעַזִּים לְמַדָּי, הֲרֵי לְמָשָׁל הַשְּׂפָמוֹן. דָּג זֶה, אֲשֶׁר אָמְנָם שָׂפָם אָרֹךְ לוֹ, מַגִּיעַ בְּאָרְכּוֹ עַד כְּדֵי מֶטֶר וָחֵצִי וּבְמִשְׁקָלוֹ – עַד 45 קִילוֹגְרַם בְּעֵרֶךְ. הַדַּיָּגִים הָעַרְבִים רְגִילִים לָצוּד אוֹתוֹ בְּעֶזְרַת מֵאוֹת שֶׁל חַכּוֹת הַתְּלוּיוֹת עַל גַּבֵּי חֶבֶל מָתוּחַ שֶׁל כַּמָּה מֵאוֹת מֶטְרִים. הַדַּיָּגִים הָעִבְרִים שֶׁבִּקְבוּצַת חוּלָתָא, מָצְאוּ אַף הֵם דֶּרֶךְ לָצוּד אוֹתוֹ. הֵם מְעַשְּׁנִים אֶת בְּשָׂרוֹ בְּתוֹךְ תַּנוּרִים מְיֻחָדִים וּמוֹכְרִים אוֹתוֹ לִקְהַל הַצָּרְכָנִים שֶׁבָּאָרֶץ. מִלְּבַד הַשְּׂפָמוֹן מְצוּיִים בְּיַמִּים אֵלֶּה גַם דָּגִים רַבִּים אֲחֵרִים כְּגוֹן הַלַּבְנוּן, הַחֲפָף, הַבִּינִית וְכַיּוֹצֵא בָאֵלֶּה. אוּלָם הַנְּפוֹצִים בְּיוֹתֵר, הֵם דְּגֵי אַמְנוּן הָרַבִּים הַנְּצוֹדְים עַל יְדֵי דַיָּגֵינוּ בְּכַמּוּיוֹת רַבּוֹת, לְמַעַן הָפִיץ אוֹתָם בְּשׁוּק הָאָרֶץ.

כֵן עֲשִׁירִים הֵם מֵימֵי־אַרְצֵנוּ בְּדָגִים וְאֶפְשָׁרֻיּוֹת רַבּוֹת צְפוּנוֹת בָּהֶם לַדַּיָּג הָעִבְרִי. וְזֶה – לֹא זוֹ בִּלְבַד שֶׁהוּא מוֹצֵא בְּמִשְׁלַח־יָדוֹ עֲבוֹדָה וְלֶחֶם אֶלָּא שֶׁעַל יְדֵי עֲמָלוֹ הוּא שׁוֹמֵר עַל הַרְבֵּה כֶּסֶף עִבְרִי, כִּי לֹא יִזְרֹם חוּצָה לָאָרֶץ, לְמַעַן קְנוֹת שָׁם מִידֵי זָרִים אֶת הַמִּצְרָךְ הַחִיּוּנִי הֶחָשׁוּב הַזֶּה.

 

מַשֶּׁהוּ בִּשְׁבִיל הַלַּקְקָנִים    🔗

מָה רַבִּים וְשׁוֹנִים הֵם הַלַּקְקָנִים! זֶה לִבּוֹ נִמְשָׁךְ אַחֲרֵי הַשוֹקוֹלָדָה וְהַסֻּכָּרִיּוֹת, זֶה נַפְשׁוֹ חָשְׁקָה בָּרְקִיקִים וּבָעֻגּוֹת הַמְּתוּקוֹת, וְזֶה מַעֲשֵׂי הַמֶּרְקָחָה וְהָרִבָּה לְחִכּוֹ יֶעֱרָבוּ…

אָכֵן רַבִּים וְשׁוֹנִים הֵם הַלַּקְקָנִים!

אוּלָם הֲיָדַעְתָּ מִי הֵם הַלָּקְקָנִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבָּעוֹלָם?

שְׁכֵנֶיךָ הַקְּרוֹבִים בְּיוֹתֵר: מֻחֲמַד וּמֻסְטָפָה…

אָמְנָם עוֹד לִפְנֵי הוֹפָעַת הָעַרְבִים יָדְעוּ בְּנֵי־אָדָם לְהָכִין “מִינֵי מְתִיקָה”. בְּנֵי הֹדּוּ וְסִין, אֲשֶׁר הִכִּירוּ אֶת קְנֵה הַסֻּכָּר עוֹד בַּיָּמִים הַקְּדוּמִים, יָדְעוּ לִסְחֹט מִמֶּנוּ אֶת עֲסִיסוֹ הַמָּתוֹק וְלְהָכִין מַעֲשֵׂה־קְרִישָׁה דוֹמֶה כִּמְעַט לַסֻכָּר שֶׁלָנוּ.

אוּלָם אֵלֶּה שֶׁהֵפִיצוּ אֶת קְנֵה־הַסֻּכָּר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ כֻּלָּהּ הָיוּ הָעַרְבִים. מִשֶּׁהִכִּירוּהוּ בִּסְבִיבוֹת פָּרַס וַאֲרַם־נַהֲרַיִם וּמִשֶּׁטָּעֲמוּ מֵעֲסִיסו הַמָּתוֹק, שׁוּב לֹא עֲזָבוּהוּ וּלְקָחוּהוּ אִתָּם בְּכָל אֲשֶׁר הָלְכוּ לְמַעַן נְטֹעַ אוֹתוֹ בְּאַרְצוֹתֵיהֶם הַחֲדָשׁוֹת וּלְמַלֵּא בּוֹ אֶת תְּשׁוּקַת נַפְשָׁם הַלַּקְקָנִית וְכֹה נָדַד קְנֵה־הַסֻּכָּר לְמִצְרַיִם וּמִשָּׁם – דֶּרֶךְ אַרְצוֹת אַפְרִיקָה הַצְּפוֹנִית – אַף לִסְפָרַד.

הִנְּךָ רוֹאֶה, אֵיפוֹא, כִּי בְּנֵי־אֵירֹפָּה לָמְדוּ אֶת מַעֲשֵׂה־הַלַּקְקָנוּת מֵהָעַרְבִים, אֲשֶׁר הֶרְאוּ לָהֶם כֵּיצַד לְהוֹצִיא מִקְּנֵה־הַסֻּכָּר אֶת הַמִּיץ הַמָּתוֹק וּלְהַנְעִים בּוֹ אֶת מַאֲכָלָם וּמַשְׁקָם. אַךְ כֵּיוָן שֶׁבְּנֵי־אֵירֹפָּה נְדִיבִים וְטוֹבֵי־לֵב הֵם, קָמוּ וְהָלְכוּ “לְהַמְתִּיק” אַף אֶת חַיֵּיהֶם שֶׁל יוֹשְׁבֵי אֲמֵרִיקָה הַפְּרָאִים. הַשָּׂכָר אֲשֶׁר דָּרְשׁוּ חֵלֶף זֶה מֵאֵת הַפְּרָאִים הָיָה, כַּמוּבָן, “מִזְעָר מְאֹד”: עֲבוֹדַת־פֶּרֶךְ בְּמַטָּעֵי קְנֶה הַסֻּכָּר מֵהָנֵץ הַחַמָּה וְעַד שְׁקִיעָתָהּ…

קְנֵה הַסֻּכָּר

תּוֹדוֹת לַעֲבוֹדָתָם הַזּוֹלָה שֶׁל הָעֲבָדִים הָלְכוּ מַטָּעֵי קְנֵה־הַסֻּכָּר בַּאֲמֵּרִיקָה הָלוֹךְ וְגָדוֹל. בָּאִיִּים קוּבָּה וּפּוֹרְטוֹרִיקוֹ, אֲשֶׁר הָפְכוּ כִּמְעַט כֻּלָּם מַטָּעֵי קְנֵה־סֻכָּר, הוּקְמוּ מִיָּד בָּתֵּי־חֲרֹשֶׁת גְּדוֹלִים אֲשֶׁר הֵצִיפוּ אֶת רֹב אַרְצוֹת הָעוֹלָם בְּתוֹצַרְתָּם הַמְּתוּקָה.

אִיֵי הַסֻכָּר

וְכָךְ מְכִינִים בְּבָתֵּי־הַחֲרֹשֶׁת אֶת הַסֻּכָּר:

אֶת הַקָּנִים – הַדּוֹמִים כִּמְעַט לִקְנֵה־הַסּוּף, אֶלָּא שֶׁהֵם גְּבוֹהִים מִמֶּנוּ בְּהַרְבֵּה – חוֹתְכִים לַחֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת. אֶת הַחֲתִיכוֹת הָאֵלֶּה שָׂמִים לְתוֹךְ מַסְחֵטוֹת גְּדוֹלוֹת וּמוֹצִיאִים מֵהֶן אֶת הַמִּיץ הַמָּתוֹק, וּלְבַסּוֹף, לְאַחַר שֶׁמַּקְרִישִׁים אֶת הַמִּיץ, מִתְקַבֵּל סֻכָּר צְהַבְהַב־חוּם.

מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי הַסֻּכָּר הַצְּהַבְהַב אֵינֶנּוּ נִתָּן עוֹד לְשִׁמּוּשׁ, הוֹאִיל וְאֵינֶנּוּ נָקִי עוֹד כָּל־צָרְכּוֹ. מָה עוֹשִׂים? שָׂמִים אוֹתוֹ לְתוֹךְ מְכוֹנוֹת מְיֻחָדוֹת וְהַלָּלוּ מְנַקּוֹת אוֹתוֹ עַד שֶׁהוּא יוֹצֵא לָבָן לְגַמְרִי. וְסֻכָּר לָבָן זֶה, הוּא הוּא הַסֻּכָּר, אֲשֶׁר בּוֹ אֲנַחְנוּ מַמְתִּיקִים אֶת מַאֲכָלֵינוּ וּמַשְׁקָאוֹתֵינוּ וַאֲשֶׁר מִמֶּנּוּ גַם יָכִינוּ אֶת הַמַּמְתַּקִּים הַשּׁוֹנִים בִּשְׁבִיל הַלַּקְקָנִים הַמְּרֻבִּים.

בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת רַבִּים הָיָה קְנֵה־הַסֻּכָּר הַמָּקוֹר הַיְחִידִי לַהֲפָקַת הַמֶּתֶק. אַךְ הִנֵּה קָם בְּגֶרְמַנְיָה בַּמֵּאָה הַשְּׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה מְלֻמָּד אֶחָד, מַרְגְּרַף שְׁמוֹ. אֲשֶׁר הוֹכִיחַ, כִּי אֶפְשָׁר לְהָכִין סֻכָּר גַּם מִן הַסֶּלֶק. תַּלְמִידוֹ אֲכַרְדְּ רָצָה לְהַגְשִׁים אֶת תּוֹרַת רַבּוֹ וּבָנָה לְשֵׁם כַּךְ בֵּית־חֲרֹשֶׁת קָטָן. לַאֲסוֹנוֹ שֶׁל זֶה פָּרְצָה אֵשׁ בְּבֵית־הַחֲרֹשֶׁת עוֹד בְּטֶרֶם הֵחֵלָּה בּוֹ הָעֲבוֹדָה וְכָל עֲמָלוֹ עָלָה בַּתֹּהוּ. כַּעֲבֹר שָׁנִים אֲחָדוֹת קִבֵּל אֲכַרְדְּ תְּמיכָה מֵאֵת הַמֶּלֶךְ וּבָנָה בֵּית־חֲרֹשֶׁת חָדָשׁ, אֲבָל נִסְיוֹנוֹתָיו לֹא הִצְלִיחוּ וְאֶת הַסֻּכָּר מִן הַסֶּלֶק לֹא הֵפִיק.

בְּאוֹתוֹ זְמַן הִתְחִילוּ בְּנִסְיוֹנוֹת אַף הַצָּרְפַתִּים. הֵם הֵקִימוּ בֵּית־חֲרֹשֶׁת סָמוּךְ לְפָּרִיס וּבְרֹאשׁוֹ עָמַד דֶּלֶסֶרְט, אֲשֶׁר הִצְלִיחַ סוֹף־כָּל־סוֹף לְהָפִיק מִן הַסֶּלֶק סֻכָּר מֻבְחָר, שֶׁלֹא נָפַל אַף בִּמְאוּמָה מִסֻּכָּר הַקָּנֶה. הַקֵּיסָר נַפּוֹלְיוֹן, אֲשֶׁר בִּקֵּר בְּבֵית־הַחֲרֹשֶׁת וְרָאָה אֶת הַצְלָחָתוֹ, הוֹרִיד מֵחָזֵהוּ אֶת הַמֶּדַּלְיָה שֶׁל לִגְיוֹן־הַכָּבוֹד וּמְסָרָהּ לְדֶלֶסֶרְט חֵלֶף עֲמָלוֹ הָרַב וְהַבְּרָכָה, אֲשֶׁר הֵבִיא לְצָרְפַת וּלְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ.

מֵאָז הִתְחִילוּ לְגַדֵּל אֶת הַסֶּלֶק וּלְהָכִין מִמֶּנוּ סֻכָּר כִּמְעַט בְּכָל אַרְצוֹת־הָעוֹלָם. הָיָה זְמַן, אֲשֶׁר תּוֹצַרְתּוֹ עָלְתָה אֲפִלּוּ עַל תּוֹצֶרֶת סֻכַּר־הַקָּנֶה, אוּלָם בִּגְלַל הַמִּלְחָמָה הָעוֹלָמִית שֶׁפָּרְצָה בִּשְׁנַת 1914 וְהָפְכָה אֶת שְׂדוֹת־הַסֶּלֶק לִשְׂדוֹת־קֶטֶל, יָרְדָה תּוֹצַרְתּוֹ בְּמִדָּה רַבָּה.

כָּעֵת מְיַצְּרִים בָּעוֹלָם כֻּלוֹ 30 מִלִּיּוֹן טוֹנוֹת סֻכָּר, מִזֶּה 12 מִלִּיּוֹן טוֹנוֹת סֻכַּר־הַסֶּלֶק וּ־18 מִלִּיּוֹן טוֹנוֹת סֻכַּר־הַקָּנֶה.

בִּשְׁבִיל הַלַּקְקָנִים שֶׁלָּנוּ תַּסְפִּיק, בְּוַדַּאי הַכַּמּוּת הַזֹּאת…

 

הַקָּפֶה – מַשְׁקֵה הָעַרְבִים    🔗

אָמְנָם עוֹד לִפְנֵי הָעַרְבִים יָדְעוּ בְּנֵי הָאָדָם אֶת עֵץ הַקָּפֶה. הוּא גָדַל בְּאַפְרִיקָה, דְּרוֹמִית לְחַבָּשׁ, בַּמָּקוֹם הַנִּקְרָא בְּשֵׁם קָפָה. הָרוֹעִים אֲשֶׁר הָיוּ בָאִים לְשָׁם עִם עֶדְרֵי־צֹאנָם, הִשְׁתּוֹמְמוּ מְאֹד בִּרְאוֹתָם, כִּי לְאַחַר אֲכֹל הַצֹּאן מִן הַגַּרְעִינִים שֶׁבָּשְׁלוּ עַל הָעֵץ הַמּוּזָר הַזֶּה, נַעֲשׂוּ פְּזִיזוֹת וְעֵרוֹת לְמַדָּי…

אוּלָם הָרִאשׁוֹנִים, אֲשֶׁר לָמְדוּ לְהָכִין מֵהַגַּרְעִינִים הָאֵלֶּה מַשְׁקֶה חָרִיף וּמְעוֹדֵד הָיוּ הָעַרְבִים. עוֹלֵי הָרֶגֶל הָרַבִּים, אֲשֶׁר הָיוּ בָּאִים לְמֶכָּה וּמְדִינָה וְטוֹעֲמִים שָׁם מִן הַמַּשְׁקֶה הַמְשֻׁבָּח, לָקְחוּ אִתָּם שְׁתִיל־הַקָּפֶה וּנְטָעוּהוּ בְּכָל אַרְצוֹת־מְגוּרֵיהֶם. וְכֹה הָלְכוּ וְהִתְגַּלְגְּלוּ הַגַּרְעִינִים הַיְקָרִים עַד אֲשֶׁר הִגִּיעוּ לְמִצְרַיִם וְאַף לְטוּרְקִיָּה.

מעריצי הקפה הראשונים

וְכֵיצַד בָּא הַקָּפֶה לְאֵירֹפָּה?

בְּדֶרֶךְ מְעַנְיֶנֶת מְאד: בִּשְׁנַת 1683, בְּשִׂים הַטוּרְקִים זוֹ הַפַּעַם הַשְּׁנִיָה מָצוֹר עַל הָעִיר וִינָה, נֶהְדְּפוּ עַל יְדֵי הַנְּצוּרִים וְנָחֲלוּ מַפָּלָה נִצַּחַת. בְּנוּסָם הִשְׁאִירוּ אַחֲרֵיהֶם שָׁלָל רַב וּבַשָּׁלָל – שַׂקֵּי־קָפֶה רַבִּים מְאֹד…

כַּנִּרְאֶה עָרַב הַמַּשְׁקֶה הֶחָדָשׁ לְחִכָּם שֶׁל בְּנֵי־אֵירֹפָּה, כִּי מֵאָז הֵחֵלּוּ לְבַקֵּשׁ אַחֲרֵי הַקָּפֶה, וְדֶרֶךְ הַנָּמָל הָעַרְבִי מוֹקָה הֻסְּעוּ שַׂקִּים כְּבֵדִים כִּמְעַט לְכָל אַרְצוֹת־אֵירֹפָּה.

הַקָּפֶה שֶׁהָיָה כֻלּוֹ בִּידֵי הָעַרְבִים, הָיָה, כַּמּוּבָן, יָקָר מְאֹד בַּיָּמִים הָהֵם.

מֶה עָשׂוּ, אֵפוֹא, בְּנֵי־אֵירֹפָּה?

הִתְחִילוּ לְחַבֵּל תַּחְבּוּלוֹת מִתַּחְבּוּלוֹת שוֹנוֹת כֵּיצַד לְהוֹצִיא אֶת הַקָּפֶה מִידֵי בְּעָלָיו הַיְחִידים – הָעַרְבִים. יָדוֹעַ יָדְעוּ בְּנֵי אֵירֹפָּה, כִּי לֹא כָּל אַקְלִים מַתְאִים לְגִדּוּלוֹ. עֵץ הַקָּפֶה הוּא עָדִין מְאֹד וּבַעַל דְּרִישׁוֹת מְשֻׁנּוֹת. הוּא דּוֹרֵשׁ אַקְלִים חָם וְעִם זֹאת אֵין הוּא סוֹבֵל אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת; הָאֲוִיר הַצַּח שֶׁעַל גַבֵּי הֶהָרִים דָּרוּשׁ לוֹ “כַּאֲוִיר לִנְשִׁימָה” וְעִם זֹאת מְפַחֵד הוּא מכָּל רוּחַ מְצוּיָה; מִצַּד אֶחָד הַיֹּבֶשׁ יוֹרֵד לְחַיָּיו מַמָּשׁ, וּמִצַּד שֵׁנִי הָרְטִיבוּת אֵימַת־מָוֶת תְּהַלֵּךְ עָלָיו.

בְּכָל־זֹאת לֹא נִרְתְּעוּ בְּנֵי־אֵירֹפָּה, וְהַהוֹלַנְדִּים הָיוּ הָרִאשוֹנִים אֲשֶׁר נִגְּשׁוּ לְגַּדֵּל אֶת הַקָּפֶה – בָּרִאשׁוֹנָה בְּאִי יַוָּה וְאַחַר־כָּךְ – בַּאֲמֵרִיקָה הַדְּרוֹמִית. הַמַּטָּעִים דָּרְשׁוּ מבַּעֲלֵיהֶם טִפּוּל וַעֲבוֹדָה רַבָּה. לְמַעַן שְׁמֹר עַל עֲצֵי־הַקָּפֶה הָעֲדִינִים נֶאֶלְצוּ לְהַקִּיף אֶת הַמַּטָּעִים בְּעֵצִים גְבוֹהִים וַחֲסֻנִּים, אֲשֶׁר שָׁמְרוּ עֲלֵיהֶם כְּאִמָּהוֹת עַל תִּינוֹקוֹת רַכִּים. אוּלָם חֵלֶף זֶה גָמְלוּ עֲצֵי־הַקָּפֶה אֶת גְּמוּלָם לָעוֹבְדִים הֶחָרוּצִים וּמִלְּבַד רֵיחַ־הַפְּרִיחָה הַמְשַׁכֵּר כְּרֵיחַ־הַיַּסְמִין הַטּוֹב, נָתְנוּ לָהֶם אֶת גַּרְעִינֵיהֶם הַיְקָרִים, כְּשֶׁהֵם נְתוּנִים שְׁנַיִם – שְׁנַיִם בְּתוֹךְ הַפֵּרוֹת הָאֲדֻמִּים וְהָעֲגַלְגַּלִּים הַדּוֹמִים מַמָּשׁ לְדֻבְדְּבָנִים.

מוּבָן מֵאֵלָיו, כִּי אֶת הַגַּרְעִינִים הָאֵלֶּה אִי־אֶפְשָׁר לִטְחֹן מִיָּד וּלְהָכִין מֵהֶם כּוֹס־קָפֶה. לְאַחַר שֶׁמּוֹצִיאִים אוֹתָם מִתּוֹךְ הַקְּלִפּוֹת שָׂמִים אוֹתָם בִּשְׁקָתוֹת מְיֻחָדוֹת וְשׁוֹטְפִים אוֹתָם בְּמַיִם. בְּהִגָּמֵר “הַמֶּרְחָץ” שׁוֹטְחִים אֶת הַגַּרְעִינִים עַל פְּנֵי מִרְצָפוֹת רְחָבוֹת וְנוֹתְנִים לָהֶם לְהִתְיַבֵּשׁ בְּאוֹר־הַשֶּׁמֶשׁ וּלְהַשְׁחִיר עַל יְדֵי כָךְ. וְהִנֵּה לְאַחַר שֶׁהַגַּרְעִינִים כְּבָר הִתְיַבְּשׁוּ דַיָּם אֶפְשָׁר סוֹף־כָּל־סוֹף לִטְחֹן אוֹתָם וּלְהָכִין מִ"קִמְחָם" אֶת הַמַּשְׁקֶה הַטָּעִים!

מן הענף עד הספל

כְּפִי שֶׁרָאִיתָ לְמַעְלָה הָיוּ הַהוֹלַנְדִּים מֵחֲלוּצֵי־הַקָּפֶה בְּאֵירֹפָּה אוּלָם בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם הָלְכוּ אַחַר כָּךְ הַפּוֹרְטוּגָלִים, הַצָּרְפַתִּים וְאַף הָאַנְגְּלִים. הַפּוֹרְטוּגָלִים בָּחֲרוּ לִמְקוֹם מַטָּעֵי־הַקָּפֶה שֶׁלָּהֶם בְּאַנְגוֹלָה, הַצָּרְפַתִּים –בְּמָדָגַסְקָר וְאִלּוּ הָאַנְגְּלִים – בְּקֶנְיָה, אֲשֶׁר עַל יַד חַבָּשׁ.

בְּמִדָּה עֲצוּמָה הִתְחִילוּ לְגַדֵּל אֶת הַקָּפֶה בִּבְּרָזִילְיָה. בִּשְׁנַת 1900 הָיוּ בְּמַחְסָנֶיה יוֹתֵר שַׂקֵּי קָפֶה מֵאֲשֶׁר יָכְלוּ לִשְׁתּוֹת בְּמֶשֶׁךְ שָׁנָה תְמִימָה כָּל־יוֹשְׁבֵי הָעוֹלָם, וּלְבַעֲלֵי־הַמַּטָּעִים לֹא הָיוּ לָקוֹחוֹת לִסְחוֹרָתָם. מוּבָן, שֶׁמְּחִירֵי הַקָּפֶה יָרְדוּ אָז פְּלָאִים וְלֹא הָיָה צֹרֶךְ לְגַדֵּל אוֹתוֹ בְּמֶשֶׁךְ זְמַן רָב. בְּרָזִילְיָה סָבְלָה מְאֹד, בַּעֲלֵי־מַטָּעִים רַבִּים נִתְרוֹשְׁשׁוּ וְחֹסֶר הָעַבוֹדָה גָדַל וְהָלַךְ. מֵאָז הֶחְלִיטָה אָמְנָם בְּרָזִילְיָה לֹא לְגַדֵּל אֶת הַקָּפֶה יָתֵר עַל הַמּדָּה וְעַל הַצֹּרֶךְ. אוּלָם בִּשְׁנַת 1929–30 שָׁכְחָה, כַּנִּרְאֶה, אֶת הַחְלָטָתָהּ וְהָיָה צֹרֶךְ לשְׂרֹף וּלְהָטִיל לְתוֹךְ הַיָּם אַלְפֵי שָׂקֵּי־קָפֶה, לְמַעַן מְנֹעַ חֹסֶר־עֲבוֹדָה וְהִתְרוֹשְׁשוּת…

מולדתו ומטעיו של הקפה

 

כּוֹס הַתֵּה    🔗

הַקָּפֶה הוּא אָמְנָם מַשְׁקֶה חָרִיף וּמְעוֹדֵד, אוּלָם אֶת מְקוֹמָהּ שֶׁל כּוֹס־הַתֵּה לֹא יוּכַל בְּכָל־זֹאת לְמַלֵּא.

כְּשֶׁהִנְּךָ עָיֵף, בְּאֵבָרֶיךָ אָחֲזָה צִנָּה, אוֹ אֵינְךָ בְּקַו הַבְּרִיאוּת, אַל תִּתְמַהְמַהּ, אֶלָּא שְׁתֵה מִיָּד כּוֹס תֵּה חָם וְתִרְאֶה מַה גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל מַשְׁקֶה רֵיחָנִי וּמְרַעֲנֵן זֶה!

אֲנַחְנוּ רְגִילִים לִשְׁתּוֹת אֶת הַתֵּה בְּסֻכָּר וּבְלִימוֹן, שֶׁהַסֻּכָּר מַמְתִיק אוֹתוֹ וְהַלִּימוֹן מוֹסִיף לוֹ טַעַם טוֹב, אוּלָם לֹא כָמוֹנוּ יִנְהֲגוּ שׁוֹתֵי־הַתֵּה הָאֲחֵרִים. הַסִּינִים, הַיּוֹדְעִים אֶת הַתֵּה עוֹד מִיָּמִים קְדוּמִים שָׂמִים לְתוֹכוֹ עֲלֵי־טַבַּק וּפְרָחִים רֵיחָנִיִּים, אוּלָם שׁוֹתִים אוֹתוֹ בְּלִי סֻכָּר. הַיַפָּנִים, אֲשֶׁר קִבְּלוּ אֶת הַתֵּה מֵהַסִּינִים, שׁוֹתִים אוֹתוֹ לְלֹא כָל נוֹסָפוֹת וְכֵן אֵינָם מַרְתִּיחִים אֲפִלּוּ אֶת הַמַּיִם, וְאִלּוּ הַמּוֹנְגוֹלִים שׁוֹתִים תֵּה, הַנִּקְרָא “תֵּה־לְבֵנִים”, עַל שׁוּם שֶׁהֵם מְסַדְּרִים אֶת עֲלֵי־הַתֵּה דְחוּסִים כִּלְבֵנָה כְבֵדָה. מִלְּבֵנָה זוֹ הֵם מְכִינִים כְּעֵין דַּיְסָה, אֲשֶׁר מִלְּבַד עֲלֵי־הַתֵּה, יָשִׂימוּ בְּתוֹכָהּ גַּם צְמָחִים רֵיחָנִיִּים אֲחֵרִים וְכֵן חֶמְאָה. בִּסְבִיבוֹת קַוְקָז יֵשׁ שֶׁשָּׂמִים לְתוֹךְ הַתֵּה חָלָב, מֶלַח וְאַף… פִּלְפֵּל.

אָכֵן טָעִים הוּא תֵּה אֲשֶׁר כָּזֶה, הַאַף אֵין זֹאת?

כְּפִי שֶׁכְּבָר הֻגַּד לְךָ לְמַעְלָה הָיוּ הַסִּינִים הָרִאשׁוֹנִים, אֲשֶׁר הִתְחִילוּ לְגַדֵּל אֶת שִׂיחַ־הַתֵּה. שִׂיחַ זֶה אָמְנָם אֵינֶנּוּ רָגִישׁ כָּל־כָּךְ כַּחֲבֵרוֹ – עֵץ־הַקָּפֶה. הוּא אֵינֶנּוּ מְפַחֵד מִפְּנֵי תְּנָאֵי־אַקְלִים קָשִׁים, אוּלָם הָרְטִיבוּת הִיא מְקוֹר חַיָּיו וּבִלְעָדֶיה לֹא יִתֵּן בִּכְלָל אֶת עָלָיו הַיְקָרִים.

ענף התה בפריחתו

אֶת הֶעָלִים הָאֵלֶּה מְיַבְּשִׁים בָּרִאשׁוֹנָה עַל גַּבֵּי־אִצְטַבָּאוֹת, אַחַר־כָּךְ מְגוֹלְלִים אוֹתָם בִּמְכוֹנוֹת־גִלּוּל וּלְבַסּוֹף מוֹסִיפִים לְיַבֵּשׁ אוֹתָם בְּתוֹךְ תַּנּוּרִים מְיֻחָדִים הָעוֹשִׂים אֶת הֶעָלִים פְּרִיכִים וְהוֹפְכִים אֶת צִבְעָם לְשָׁחוֹר.

הַסִּינִים הַקָּדְמוֹנִים, אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ, כַּמּוּבָן, אֶת הַשִּׁמּוּשׁ בִּמְכוֹנוֹת־גִּלּוּל וּבְתַנּוּרֵי־יִבּוּשׁ, הָיוּ מִסְתַּפְּקִים בְּיִבּוּשׁ הֶעָלִים נֶגֶד הַשָּׁמֶשׁ.

כֵּן נְהֲגוּ גַּם הַיִּפָּנִים אֲשֶׁר לָמְדוּ, כָּאָמוּר, אֶת גִדּוּל־הַתֵּה וְהֲכָנָתוֹ מִשְּׁכֵנֵיהֶם הַקְּרוֹבִים – הַסִּינִים. אוּלָם אֵצֶל הַיַּפָּנִים שִׁמֵּשׁ הַתֵּה בְּמֶשֶׁךְ דּוֹרוֹת רַבִּים מַשְׁקֶה שֶׁל הָאֲצִילִים בִּלְבַד וְרַק בַּמֵּאָה הַ־17 נַעֲשָׂה שָׁם לְמַשְׁקֶה הַשָּׁוֶה לְכָל נֶפֶשׁ. הַיַּפָּנִים מְגַדְּלִים אֶת הַתֵּה בְּעִקָּר בְּאִי הוֹנְשׁוּ וְאִלוּ בְּמָחוֹז אוּדְסִי שֶׁעַל־יַד טוּקְיוֹ הֵם מְגַדְּלִים מִין מֻבְחָר מְאֹד שֶׁל תֵּה, הַנִּקְרָא “תֵּה־מַלְכוּתִי” וְהַמְיֻעָד בִּשְׁבִיל חֲצַר־הַמֶלֶךְ וְרָאשֵׁי־הָעָם.

מִן הַיַפָּנִים קִבְּלוּ אֶת הַתֵּה הָרוּסִים. הַשַּׁתְיָנִים הָאֵלֶּה עָשׂוּ אוֹתוֹ מַמָּשׁ לְמַשְׁקֶה לְאֻמִּי. אֵין לְךָ שָׁם בַּיִת, אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה בּוֹ – “סָמוֹבָר” (מֵיחָם) מְפֹאָר הַמְקַשֵּׁט אֶת שֻׁלְחַן־הַסְּעֻדָּה. מִן הַ"סָּמוֹבָר" הַמְמֹרָט וְהַמַּבְרִיק, הָעוֹמֵד בְּטַבּוּר הַשֻּׁלְחָן וְהַגֶּחָלִים אֲשֶׁר בְּקַרְקָעִיתוֹ לוֹחֲשׁוֹת וְהַמַּיִם הָרוֹתְחִים אֲשֶׁר בּוֹ מְזַמְזְמִים, שׁוֹתֶה הָרוּסי אֶת הַתֵּה הֶחָם כּוֹס אַחַר כּוֹס וְלֹא נוֹדַע גַּם כִּי בָאוּ אֶל קִרְבּוֹ.

כְּשֶׁנִּתְפַּרְסֵם הַתֵּה בְּאֵירֹפָּה, קָפְצוּ עָלָיו בָּרִאשׁוֹנָה הַהוֹלַנְדִּים וְהָאַנְגְּלִים. אוּלָם הֵם לֹא הִסְתַּפְקוּ בָּזֶה שֶׁהֱבִיאוּהוּ לְאֵירֹפָּה מִסִּין מִשּׁוּם שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לְשַׁלֵּם בַּעֲדוֹ שָׁם בְּמֵיטַב כַּסְפָּם.

מטעי התה

הָלְכוּ, אֵפוֹא, וְעָשׂוּ כְּשֵׁם שֶׁעָשׂוּ לַקָּפֶה, אֲשֶׁר רָצוּ לְהוֹצִיא מִידֵי הָעַרְבִים – הִתְחִילוּ לְגַדֵּל אֶת הַתֵּה בְּעַצְמָם. לְשֵׁם כָּךְ בָּחֲרוּ לָהֶם הַהוֹלַנְדִּים בְּאִי יַוָּה וְהָאַנְגְּלִים – בִּמְחוֹזוֹת יְדוּעִים בְּהֹדּוּ וּבְאִי צֵילוֹן.

מֵאָז יָרַד סְחַר הַתֵּה הַסִּינִי פְלָאִים. הֹדּוּ הַבְּרִיטִית, הָאִי צֵילוֹן וְאִיֵּי הֹדּוּ הַהוֹלַנְדִּית יָרְשׁוּ אֶת מְקוֹמוֹ וְהֵצִיפוּ כִּמְעַט אֶת כָּל אַרְצוֹת הָעוֹלָם בַּגַּלִּים הָאַדִּירִים שֶׁל… הַתֵּה!

וְעַתָּה שְׁאַב לְךָ מִתּוֹךְ יָם רָחָב זֶה כִּמְלוֹא הַכּוֹס וּשְׁתֵה, לְמַעַן תִּרְאֶה בַּעֲלִיל מַה גָדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל מַשְׁקֶה רֵיחָנִי וּמְרַעֲנֵן זֶה…

 

מַשְׁקֶה לְתִינוֹקוֹת    🔗

הַקָּפֶה וְהַתֵּה הֵם בְּעִקָּר מַשְׁקָאוֹת בִּשְׁבִיל הַגְּדוֹלִים, וְאִלּוּ הַתִּינוֹקוֹת מַשְׁקֶה מְיֻחָד לָהֶם – הַקָּקָאוֹ הַמָּתוֹק!

אוּלָם הַקָּקָאוֹ הַזֶּה, בְּטֶרֶם יִהְיֶה לְמַשְׁקֶה וּבְטֶרֶם יִהְיֶה מָתוֹק וְאָהוּב כָּל כָּךְ עַל הַתִּינוֹקוֹת, הַרֵיהוּ פְּרִי הַצּוֹמֵחַ עַל עֵץ.

עץ קקאו בפֵרותיו

וּפְרִי זֶה – הַדּוֹמֶה לִמְלָפְפוֹן אָדֹם וְהַצּוֹמֵחַ עַל גַבֵּי הַגֶּזַע שֶׁל הָעֵץ, אוֹ עַל גַּבֵּי עֲנָפָיו הָרָאשִׁיִּים – רַבָּה מְאֹד הַבְּרָכָה הַטְּמוּנָה בְּקִרְבּוֹ. כְּשֶׁפּוֹתְחִים אוֹתוֹ, מוֹצְאִים בְּתוֹךְ בְּשָׂרוֹ הָרַךְ וְהַלַּבְנוּנִי עַד כְּדֵי 40 גַּרְעִינִים. – הֵם הֵם גַּרְעִינֵי הַקָּקָאוֹ הַיְקָרִים.

הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיָּדְעוּ לְהָכִין מִגַּרְעִינִים אֵלֶּה מַשְׁקֶה, הָיוּ בְּנֵי־מֶכְּסִיקוֹ, אֲשֶׁר אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם הִיא גַם אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ שֶׁל עֵץ הַקָּקָאו. הֵם הָיוּ כּוֹתְשִׁים אֶת הַגַּרְעִינִים בְּתוֹךְ מַכְתְּשִׁים וְשָׂמִים אוֹתָם בְּמַיִם רוֹתְחִים. לְמַשְׁקֶה זֶה, שֶׁהָיוּ מַמְתִּיקִים אוֹתוֹ בִּדְבַשׁ וְכַיּוֹצֵא בָזֶה, הָיוּ קוֹרְאִים “צ’וֹקוֹלַטְל”, וּמִכָּאן הַשֵּׁם “שׁוֹקוֹלָדָה” שֶׁהִנְנוּ קוֹרְאִים בּוֹ כָעֵת גַּם אֶת הַמַּשְׁקֶה הָעָשׂוּי מִגַּרְעִינֵי הַקָּקָאוֹ וְגַם אֶת הַשּׁוֹקוֹלָדָה הַמּוּצָקָה, אֲשֶׁר תֵּעָשֶׂה אַף הִיא מִגַּרְעִינִים אֵלֶּה.

אַךְ הֲיָדַעְתָּ כַּמָּה גִּלְגוּלִים יַעַבְרוּ גַּרְעִינֵי הַקָּקָאוֹ עַד אֲשֶׁר יַגִּיעוּ אֵלֵינוּ בְּצוּרַת כּוֹס הַקָּקָאוֹ הַמָּתוֹק, אוֹ טַבְלַת הַשּׁוֹקוֹלָדָה?

רֵאשִׁית כֹּל מוֹצִיאִים אֶת הַגַּרְעִינִים מִתּוֹךְ הַקְלִפּוֹת וְרוֹחֲצִים אוֹתָם בְּמַיִם. אַחַר כָּךְ שׁוֹטְחִים אוֹתָם עַל גַבֵּי שֻׁלְחָנוֹת רְחָבִים, לְמַעַן יִתְיַבְּשׁוּ הֵיטֵב בְּחֹם הַשֶּׁמֶשׁ. וּלְבַסּוֹף מַעֲבִירִים אֶת הַגַּרְעִינִים לְבֵית הַחֲרֹשֶׁת הַטּוֹחֵן אוֹתָם לְקֶמַח דָּק וְהוּא הוּא הַקָּקָאוֹ הַנִּמְכָּר אֶצְלֵנוּ בַּחֲנוּיוֹת, כְּשֶׁהוּא אָרוּז בַּחֲפִיסוֹת נְיָר אוֹ בְּקֻפְסוֹת פַּח.

אוצרות הקקאו בעולם

מִקָּקָאוֹ זֶה תַּעֲשֶׂינָה הָאִמָּהוֹת אֶת הַמַּשְׁקֶה הַטּוֹב וְהֶחָבִיב עַל הַקְּטַנִּים, וּבָתֵּי־הַחֲרֹשֶׁת – אֶת הַשּׁוֹקוֹלָדָה הַחֲבִיבָה עַל הַקְּטַנִּים וְעַל הַגְּדוֹלִים כְּאֶחָד!

כְּפִי שֶׁכְּבָר הֻגַּד לְךָ לְמַעְלָה, צָמַח עֵץ הַקָּקָאוֹ בָּרִאשׁוֹנָה בְּמֶכְּסִיקוֹ. מִשָּׁם הֵבִיאוּ אוֹתוֹ לְאַרְצוֹת אֲמֵרִיקָה הַדְּרוֹמִית: גְּוִיָנָה, וַנֶצוּאֵלָה, קוֹלוּמְבְּיָה, אֶקְוָדוֹר וּבְּרָזִילְיָה. כֵּן נִתְפַּשְּׁטוּ מַטָּעֵי הַקָּקָאוֹ בָּאִיִּים טְרִינִידָד, יָמַיְקָה וְהָאִיטִי.

אַחֲרֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, בִּשְׁנַת 1918, הִתְחִילוּ לְגַדֵּל אֶת הַקָּקָאוֹ גַּם בְּאַפְרִיקָה הַמַּעֲרָבִית. הַסְּפָרַדִּים וְהַפּוֹרְטוּגָלִים נָטְעוּ אֶת מַטָּעֵיהֶם בָּאִיִּים פֶרְנַנְדוֹ פּוֹ וְסַנּוֹ תּוֹמֶה, וְאִלּוּ הָאַנְגְּלִים בְּחוֹף הַזָּהָב וּבְנִיגֶרְיָה.