רקע
יהודה ליב גורדון
למשה הכהן רייכרסאן
mנחלת הכלל [?]
tשירה

בווילנא

רֵעִי מִנֹּעַר עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה,

אִישׁ צַדִּיק תָּמִים כְּבוֹנֶה הַתֵּבָד

וּכְצַדִּיק תָּמִים חַי חַיֵּי צַעַר וּמַעֲצֵבָה,

כָּל יָמָיו נִלְחַם מִלְחֶמֶת הַקַּבָה

וְנַפְשׁוֹ הַיְשָׁרָה לֹא תֵדַע תְּלוּנָה וְאֵיבָה,

וּבְחֶלְקוֹ הוּא שָׁמֵחַ, כְּשִׂמְחַת בֵּית הַשׁוֹאֵבָה,

וּבַתּוֹרָה הוּא עָמֵל כְּרַ' יְהוּדָה בֶּן בֵּבָא 1,

וּמְדַקְדֵּק גָּדוֹל כְּבַעַל צֹהַר-הַתֵּבָה

וְדוֹרֵשׁ תִּלֵּי תִלִּין עַל כָּל אֹות וְתֵבָה –

נִפְלַאֲתָה אַהֲבָתִי לוֹ מֵאַהֲבַת נְקֵבָה2.

עַד גַּל הֶעָלִים הַזֶּה וְעֵדָה זֹאת הַמַּצֵּבָה.


לְעוּל יָמִים, נוֹחֵל כְּבוֹד חֲכְמִים,

אִישׁ כִּשְׁרוֹנוֹת וְאִישׁ מִידּוֹת,

מִתְהַלֵּךְ בְּתֻמּוֹ וְאוֹהֵב עַמּוֹ בְּרוּחַ כַּבִּיר וּבְנֶפֶשׁ לַפִּידוֹת,

בִּלְשָׁן מָהִיר כְּבֶן יָאִיר וּכְדָנִיֵּאל אִישׁ חֲמֻדוֹת,

עוֹסֵק בַּחָכְמָה וּבְפַרְפְּרָאוֹתֶיהָ – בְּקִנִּין וּפִתְחֵי נִדּוֹת,

יוֹדֵעַ בִּינָה לְעִתּוֹת יִשְׂרָאֵל, וּשְׂפָתָיו מַגִּידוֹת

קוֹרוֹת הַדּוֹרוֹת מֵרֹאשׁ וּמִנִּי קֶדֶם חִידוֹת,

וּתְנוּבוֹת תְּבוּנַת כַּפָּיו עוֹמְדוֹת וְעָלָיו מְעִידוֹת

כִּי יַעֲלָה לְמַשְׁכִּיל וְחָשׁ לוֹ עֲתִידוֹת

כְּבוֹד שְׁמוֹ3….. לוֹ אֲחַוֵּא קִידוֹת,

וַאלֹהִים יַנְחִילָנּוּ מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ עֶשֶׁר יָדוֹת

וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם, שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת.



  1. לפטור בלי הערה אי אפשר. כך נקדתי בגז“ש מן עזרא ב‘ יא, ונחמיה ז’ טז, ולדעתי כך צ”ל נקוד השם הזה בגמרא, ובעשרת הרוגי מלכות לא יתקלקל החרוז בשביל זה, ואם בעיני ר' משה הנקדן לא יישר הנקוד הזה אז ישאר בלי חרוז ודמו בראשו. (הערה משנת תרמ"ד).  ↩

  2. במחילה מכבודך, שרה! אין אדם נתפס על צערו ולא משורר על חרוזו.  ↩

  3. לא אזכור למי נכתבו השורות האלה.  ↩

המלצות קוראים
תגיות