תולדותיה והתפתחותה של הגנת המיעוטים ע"י חבר הלאומים והפטיציות היהודיות
מאת ד"ר א. גורלי
עם הקדמה מאת פרופ' נ. בנטביטש
הקדמה 🔗
ד"ר א. גורלי הוא תלמיד־המחקר הראשון באוניברסיטה העברית שקבל את התואר ד"ר לפילוסופיה בעד מחקר במקצוע יחסים בין־לאומיים. למחקרו בחר לו את הנושא: “הגנת המיעוטים באמצעות חבר הלאומים”. הייתי אחד ממורי האוניברסיטה שהדריכו אותו וסייעו לו בעצה בכל הנוגע למחקר זה. ד"ר גורלי עלה לארץ מפולין (וילנה), שבה למד להכיר מקרוב את היחסים ששררו בין רוב האוכלוסיה והמיעוט היהודי. הוא הקדיש כמה שנים לחקירה מקפת של פעולות המחלקה למיעוטים שליד חבר הלאומים. את פרי מחקרו זה פרסם בספר ואני מאמין שהוא מהוה תרומה חשובה להכרת צד חשוב של התפתחות הסדר הבין־לאומי. אני שמח להמליץ עליו לפני המתענינים בזכויות של קיבוץ או עדה הנבדלים מרוב הצבור שבתוכו הם חיים, בדתם, גזעם, שפתם ולאומיותם. היהודים הם שהיו בעלי היזמה במאבק להבטחת ההגנה על זכויות המיעוטים בועידת השלום בשנת 1919. כל סעיף בנוגע לזכויות אלה לא נכלל במגילת חבר הלאומים, אולם בחוזי השלום שנכרתו עם המדינות החדשות שקמו לאחר מלחמת העולם הראשונה הוכנסו סעיפים מיוחדים בנוגע לזכויות המיעוטים, ומועצת חבר הלאומים נקבעה כאחראית לשמירה על קיומם. היתה זו התפתחות חדשה במאמציהם של המוסדות הבין־לאומים להבטיח את שמירת הזכויות של המיעוטים. אמנם מאמצים אלה לא הוכתרו בהצלחה רבה, שכן לא היתה לנציגי המיעוטים הזכות להופיע לפני מועצת החבר אלא רק להגיש לפניה פטיציה לשם דיון. ד"ר גורלי סוקר בספרו את כל הפטיציות שהוגשו למועצה במשך כל זמן קיומה ומתאר במפורט את גורלה של כל אחת ואחת. בסקירה זו הוא מראה כיצד הלכה ונחלשה ההגנה על המיעוטים במשך 20 שנות קיומו של חבר הלאומים עד שפסקה כליל בזמן האחרון לקיומו. בדונו בעניין ההגנה על המיעוטים מטפל הספר בפרשיות חשובות של ההיסטוריה היהודית בעבר הקרוב. אמנם התנאים שונים כיום מן הקצה אל הקצה לאחר שקמה מדינת ישראל והיא מקבצת אליה את המיעוטים היהודיים מרוב ארצות הגולה. אולם כל אלה השואפים להבין את ההווה צריכים גם כן שיהיה להם מושג בהיר על ההתרחשות בעבר, שכן למרות כל השינויים והתמורות מהוים העבר וההווה רציפות אחת.
נורמן בנטביטש
מבוא 🔗
א 🔗
הספר הנוכחי הוא מחקר אשר עיקרו – אותו המקצוע של מדעי החברה שרגילים לקרוא לו בשנים האחרונות “יחסים בינלאומיים”; מקצוע זה בהיותו יונק מתחומי סוצילוגיה, היסטוריה ופוליטיקה קשור קשר הדוק בבעיות חוק בינלאומי פומבי. עקב מגע רחב זה עם החוק הבינלאומי, בעיקר, יוצא מחקר זה מטעם הספריה המשפטית כראשון בסדרה החדשה, שתקרא סידרת חוק בינלאומי (יחסים בינלאומיים). עם הקמתה של מדינת ישראל נוצרה נקודת ראות חדשה לבחינת בעיות המיעוטים היהודיים בעולם, דהיינו, לבחינת בעיות הגולה. היחסים בין העם היושב בישראל ובין ישראל היושב בעמים מעסיקים את הציבור היהודי בכל מקום. קורותיה ותוצאותיה של מלחמת הגולה האירופית לזכויותיה יסייעו בחיפוש פתרון לבעיות אלה. היושבים על המדוכה ודואגים לגורל עם ישראל, לאחר השואה שעברה על הגולה האירופית, טוב שיעיינו ויראו באיזו מדה יכולה הגנה בינלאומית לסייע להבטחת זכויות היהודים בגולה. האמנה הבינלאומית בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם (גינוסיד) שנתקבלה ע"י עצרת או"ם ב־9.12.48. (בעקבותיה אישרה הכנסת ב־29.3.50 את החוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י - 1950 ), גורמיה ושרש צמיחתה יובנו על רקע הענינים הנדונים בספר זה, כשם שאמנות הפליטים שנענשו מ - 1933 ואילך הן תוצאה של כשלון חוזי המיעוטים, לולא כשלון שטת וורסי, לא היו עמים, ובשורה הראשונה העם היהודי, מגורשים או מושמדים. העם היחידי הנמצא במיעוט בכל העולם הוא גם העם היחידי בעולם שמיעוטו מרוכז בארצו. המצב המיוחד הזה והמגע המתמיד ואשר יתמיד בין ישראל והתפוצות מחייב ידיעה בבעיותיה של הגולה. הדור הגדל בארץ חייב למצוא ספרות בשפתו על בעיות הגולה ועל מאבקה לזכויות ולחיים.
ב 🔗
מקצוע זה של חקר זכויות המעוטים הלאומיים זכה להתענינות רבה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם; ספרות עשירה וענפה הוקדשה לו בשפות רבות. הספר הנוכחי, שנכתב כעבודת מחקר באוניברסיטה העברית במקצוע היחסים הבינלאומיים, מהווה את הנסיון הראשון בארץ לחקור ולסקור בעיה זו של המיעוט הלאומי היהודי במלחמתו לזכויותיו. המחקר הנוכחי הוא גם הראשון הסוקר את כל הפטיציות היהודיות שהופנו לחבר הלאומים.
כעדות לענין, שמגלה הגולה בבעיות אלה, תשמש העובדה שהקונגרס היהודי העולמי והקונגרס האמריקאי היהודי הוציאו ב־1943 את ספרם האנגלי של יעקב רובינסון, אוסקר קרבקי, מקס לזרסון, נחמיה רובניסון ומרק וישניאק “האם היו חוזי המיעוטים כשלון?”. מאידך, הוציא ד"ר קורט שטילשוייג בברלין של 1936 את ספרו הגרמני “יהודי אירופה המזרחית בחוזי המיעוטים”.
ג 🔗
בעיות המיעוטים הלאומיים, הדתיים, הגזעיים או הלשוניים לא נפתרו לאורך זמן; הן עלולות שוב להביא לתמורות ומהפכות בעולם. כיום אין מדברים הרבה על זכויות מיעוטים במקום לטפל בבעיות לאום ותרבות של המיעוטים, נאלץ העולם לטפל בבעיות זכויות האדם באשר הוא אדם, בזכות האדם ועם לחיים פיסיים, דבר שהתגלה בו צורך בשים לב לשיטות הנושאות אבדון לגזעים ולעמים. ההצהרה האוניברסלית של זכויות האדם שנתקבלה בשלהי מלחמת העולם השניה (10.12.1948) תפסה את מקום חוי המיעוטים של משטר וורסי, שהגנו על זכויות לאומיות, תרבותיות וכו' של עמי המיעוטים בהתאם לעקרונות ההגדרה העצמית.
ד 🔗
הספר הנוכחי מכיל ד' חלקים ותוספת. פרקי החלק הראשון והחלק השני דנים בבעיה הכללית של המיעוטים באירופה ובהקמתו של משטר הגנת המיעוטים ע"י חבה"ל. על הרקע המדיני, ההיסטוריה והמשפטי הזה מתוארת שאלת המיעוטים היהודיים בחבה"ל. החלק השני ממצה את הפרוצדורה להגנת המיעוטים והתפתחותה. בחלק השלישי ניתן תאור של השאלה היהודית מבחינה בינלאומית, מדינית ומשפטית בקשר להגנת חבה"ל. מרכזי גולה גדולים, כגון פולין, שמצבם כמעט לא שמש נושא לדיון במוסדות חבה"ל, תופשים ע"כ מקום מועט יותר בחבור, מאשר קבוצים יהודיים קטנים, כגון זה שבדאנציג, שבגורלם עסק החבר. כי אין החבור רואה כתפקידו לתאר את הבחינות הרבות של מצב היהודים באירופה, אלא מגביל את עצמו לתיאור השאלה היהודית מבחינת תחולתם ושמושם של חוזי המיעוטים. חלק ד' מוקדש להערכת ההישג ולמתיחת הבקרת. בתוספת מובאים המסמכים העקריים בענין הגנת המיעוטים ורשימה ביבילוגרפית.
ה 🔗
הוקרת המחבר נתונה לכל אלה שעזרו לו; בשורה ראשונה – לפרופ' נורמן בנטביטש, הפרופיסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית, שבהדרכתו ופקוחו נכתב החבור הנוכחי ושהיה ה"רפרנט" של מחקר זה כעבודת דוקטורט. כן נתונה תודתי לפרופ' קבנר מהאוניברסיטה העברית, שהיה ה"קו־רפרנט", על עזרתו בשדה ההיסטוריה המודרנית. תודה מיוחדת לפרופ' נתן פיינברג שגילה ענין רב בעבודה לכל שלביה וליווה את המחבר בעצתו. גם לישראל אבניר שתיקן והגיה – רחשי תודה.
ד"ר א. גורלי
שאלת המיעוט היהודי בחבר הלאומים 🔗
התוכן
הקדמה מאת פרופ' נורמן בנטביטש
לוח ראשי תיבות וקיצורים
מבוא
חלק א': חוזי הגנת המיעוטים.
פרק א: הגנת המיעוטים עד חבה"ל
פרק ב: שאלת המיעוטים בועידת השלום
פרק ג: מהותם של חוזי המיעוטים והערבות להגשמתם
פרק ד: המיעוט
חלק ב': הנוהל של חבר הלאומים בהגנת המיעוטים.
פרק א: הנוהל הכללי
פרק ב: נוהל מיוחד לגבי שטחים מסוימים
פרק ג: התפתחות של מוסדות הנוהל
חלק ג': הפטיציות היהודיות.
מבוא
פרק א: תקופת התהוות (1919 – 1923)
פרק ב: הייצוב (1923 - 1929)
פרק ג: ערב התמוטה (1929 - 1933)
פרק ד: התמוטה (1933 - 1939)
חלק ד': הערכה
פרק א: ההישג
פרק ב: הבקורת
פרק ג: הצעות התקונים
פרק ד: הסיכום
תוספת
חוזה המיעוטים הפולני
מכתב קלמנסו לפדרבסקי
ההצהרה הפריסאית
החלטות חבה"ל על המיעוטים
ביבליוגרפיה
ההקדמה ותוכן הספר (באנגלית)
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות