(דבר היום)

ועידת עורכי הדין הנפתחת היום בתל אביב, היא הועידה הארצית השמינית של עורכי הדין היהודים בארץ, רבות תהיינה דאגותיה וּודאי חשובות הן השאלות המקצועיות אשר תעמודנה לפניה. אך תנאים מורכבים אלה שבהם נתונה חברתנו הצעירה בראשית גידוּלה, ומערכה מסובכה זוֹ אשר הוטלנו לתוכה בתוקף התנאים האלה, מחייבים כל גוּש צבורי מאורגן להתאזרות ולערוּת, לאנשי המשפט אשר בקרב ישובנו נתיחדה חלקה מיוחדת.

בתוקף עבודתם המקצועית קרובים עורכי הדין יותר מאחרים למוסדות הממשלה ולבתי המשפט. ואילו ניתנה לכולם אוזן קשובה ולב חרד, היו הם צריכים להיות הראשונים לעמוד על כל קיפוח של זכויותינו בארץ והיו יכולים להיות הראשונים אשר יחלצו למלחמה על מניעתו. שנה זו של שוד ורצח ועלבון והצרת צעדינו היתה גם שנה של ענוי הדין ועווּת הדין ומי כעורכי־הדין הקרובים אל החלל היו צריכים להיות המצוּוים לעמוד בפרץ. ומתוך בקיאותם ביסודות המשטר – הם הנתבעים להאזין לעקבות הסכנות האורבות, להתריע עליהן בעוד מועד, לגייס לכך את כוחות הצבוּר ולקדם פני הבאות. לא רק בארצות הגולה, אשר מהן יצאו, ידעו עורכי הדין בשעת מערכה פוליטית לשרת את העם בהאבקו על זכויותיו ועל עצוּב חייו הקונסטיטוציוניים, כי אם גם בארץ הזאת, ידעו ויודעים עורכי הדין המעטים אשר בקרב שכנינו לשמש את תנועת עמם גם כשהיא תועה בדרכים לא דרך.

עוד המערכה נטושה. הועמדה הארץ, והועמד עמנו בתוכה, לפני הכרעות כבדות גורל. והשעה הבאה עלינו תהא גם הרת לבטים קונסטיטוציוניים. חבר אנשי משפט, יודעי דת ודין ונאמנים עם יעוד עמם ועם צרכי גידולו המתמיד – תפקיד רב ערך נכון לו בתוך צבורנו.

וגם כר נרחב לפעולה תרבותית נכון להם. בידיהם הופקדו שערי המשפט ועליהם החובה לשקוד שלא יסולפו דרכי התפתחותו, שלא תטושטש בו דמותנו ולא תיהפך מסכת חיים זו לנצר זר בעולמנו, ללא זיקה נאמנה לשפה, לתרבות ולצרכי הבנין והגידול.

רבי מכשולים ומכשילים הם דרכי השתרשותם של בעלי המקצוע החפשיים בקרב צבורנו. ביחוד אחרי שרבים מהם עלו לארץ בגיל של עמידה, עמוסי מסורת אחרת ולפעמים גם עקורים משרשיהם שלא ברצונם. בפני כולם פתחה הארץ את שעריה. ואל כולם פנויה התביעה: להכניס את צוארם בעול צוויה. רק אז תהא נכונה הברכה מהם ולהם.

בדרכנו הכבדה קם לנו המורה העממי, אשר חלקו רב מאד בעצוב דמות דורנו החדש בכפר ובעיר. קם לנו גם הרופא העממי אשר ליוה את החלוץ בשדות עמלו ונשא אתו בסבלות בנינו. יקום לנו גם איש המשפט העממי, אשר יצא אתנו במערכותינו וישרת באמונה ובדעת ובאומץ לב את ישובנו החדש בנפתוליו המרובים והאחראים.

(“דבר”, 1.6.37)


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 65306 יצירות מאת 3977 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־35 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!