ביום ב' תמוז תש"ט, הלך לעולמו המו"ל של הספריה המשפטית , שמואל בורסי ז"ל. עם מותו של בורסי נסתלק האיש המרכזי בשדה המו"לות המשפטית בישראל. מי מאנשי החוק, עורכי הדין, השופטים, הפקידים, לא הכיר את בורסי, ולא ראה אותו בעבודתו ובהתמדתו, ברכזו בי"ב השנים האחרונות את רובי הדברים בעניני החוק בארץ ישראל ובישראל. בעל מרץ, בעל יזמה וחוש דק היה לצרכי השעה.

נראה לפעמים כאיש מעשה בלבד, אולם ככל איש מעשה אמיתי הוא היה גם איש חזון. הוא היה מבית מדרשו של חנינא בן דוסא, אשר עם מותו אמרו החכמים: “בטלו אנשי מעשה”.

אהב את המו"לות, אהב את האות המודפסת; הספרים שהוציא היו ילדי טפוחיו. מי שלא ראה את בורסי מביא לביתו דבר חדש שהוציא, לא ראה חדוות מו"ל מימיו. מי שלא ראה את בורסי מלטף את הספרים “שלו” שיצאו ממכבש הדפוס, לא ראה מה אהבת המלה המודפסת עושה.

עם כל היותו שקוע במלאכת המו"לות, היתה עינו פקוחה גם על עניני עריכה. כל מחבר ועורך שעבד במחיצתו יודע את יחס הכבוד שרכש בורסי לעבודות העריכה, לסגנון המתוקן, יודע מה עמל ורצון ושקידה השקיע בורסי בכל חוברת ובכל ספר שהוציא, כדי למנוע טעויות, שגיאות, אי־דיוקים. העורך ערך, הסדר סדר, המעמד עמד, המגיה הגיה, אבל בורסי לא אמר די. מאחר בלילה, היה חוזר ומעיין בכל החומר ולמחרת ראית אותו רץ עם עלי ההגהה אל העורך, אל המחבר, שמא יש שגיאה שלא תוקנה.

הוא הקפיד על צורת ההוצאה, על הנקיון, על הטעם הטוב. אם לא הניח את היסודות, הרי הוא בנה את הטפחות של בנין הספרות המשפטית במשך י"ב השנים האחרונות. בתוך זה גם במדינת ישראל. במיטב שנותיו, באמצע בצוע המשימות הגדולות שלקח על עצמו, הלך האיש שהחל בצורה מבטיחה כזאת בתקופה זאת את מלאכת המו"לות במדינת ישראל. הרעיון של “ספריה משפטית” לא היה קורם עור בלי בורסי; הספרים אשר יראו אור במסגרת הספריה המשפטית יהיו יד ושם לזכרו.

נתיתם שדה המו"לות בישראל. כל אנשי החוק והמשפט בישראל יבכו את האיש ויזכרוהו.

יהא זכרו ברוך.

“הספריה המשפטית”