דב טיבי הוא מהנדס בן 27, תושב רכסים, שהחליט לנסות כוחו בכתיבת מד"ב, תוך טיפול מיוחד במינו בנוסחה המפורסמת המקשרת בין חומר ואנרגיה. התוצאה המשעשעת – לפניכם.
* * *
“נניח חדר כדורי אטום, חשוך לחלוטין.” דבריו של פרופסור וילסון המשיכו להדהד באוזני חברי הועדה לבטחון־לאומי שוב שוב. “ונניח שבמרכז החדר נמצאת נורה חשמלית נקודתית. מה קורה מרגע שמודלקת הנורה עד לרגע בו כל החדר מוצף באור?” פרופסור וילסון, ראש המחלקה לשבירת תאוריות קיימות במרכז המדעי ביוסטון, ידע לחדד שאלות ולהבהיר גם להדיוטות. חברי־הועדה נרכנו קדימה בדריכות מצפים לתשובה לשאלה שמעולם לא נתנו עליה דעתם – אלא שכאן באה שאלה נוספת: “או שמא…” המשיך הפרופסור, “…נציג את השאלה ההפוכה. מה קורה מרגע שמתחילים לכבות חדר מוצף באור עד לרגע שקימת חשיכה גמורה? האם חל תהליך של התכנסות קרני אור אל תוך עצמן תוך כדי הצטמקות כדורית העטויה מעטפת חושך ההולכת ומתעבה עד להעלמותו המוחלטת של כדור האור?” קולונל הופ הרים ידו בהיסוס: “האם אתה מרמז, פרופסור, שהמצב הטבעי הוא חושך, ואור הוא בעצם, מצב של העלמות החושך?” – “אכן, פגעת בנקודה,” המשיך פרופסור וילסון בלהט, "מזה זמן אנו מנסים לשבור את התאוריה הקיימת בדבר קיומן של קרני־אור ומצב אור – דבר שהיה מקובל ונהיר לנו כל כך עד היום – הנה לאחר נסיונות תאורטיים ארוכים הגענו למסקנה נחרצת: מה שקיים הוא קרני חושך ולא קרני־אור. מהירות ההתקדמות של קרני החושך באופן מוחלט היא זו שעד עתה חשבנו למהירות האור, כלומר C, והמהירות היחסית של החושך היא: מינוס C! באופן מעשי נראה כאילו דבר לא השתנה והכל עניין של הגדרה חדשה אלא ש – " “ומה עם תורת היחסות?” שאל אחד החברים שידע, עמומות, על קשר בינה לבין מהירות האור. “או –” גיחך הפרופסור, “העניינים כאן פשוטים למדי. בכל הנוסחאות הקימות בתורת היחסות אנו מציבים מעתה במקום C, שהיא מהירות האור, מינוס C) C –), שהיא המהירות האמיתית של החושך, והנוסחאות שרירות וקיימות. ושימו לב, עתה, למעניין מכל: משואת האנרגיה המפורסמת 2E=mc הופכת להיות ל־E=m(-c)2, ושומרת על ערכה המספרי משום שריבוע של מספר שלילי חיובי הוא!”
ארשת נצחון וסיפוק עצמי נפרשה על פניו של פרופ. וילסון – חברי הועדה הביטו בו בהשתאות מהולה בהערצה – היטב זכרו את הרעיון להקים מחלקה חדשה במרכז המדעי שלא תהא בעלת שטחי התענינות ומחקר מוגדרים אלא כל תפקידה יהיה לקחת תאוריות קיימות ולנסות לנתצן בכוח, נגד כל הגיון מקובל – האם יתכן ששוב הצליח בכך פרופסור וילסון?
“לסיכום החלק התאורטי של ההרצאה,” סיכם הפרופסור, “לקחנו את תאוריית מהירות האור וקיום תָוֶך של אור כמצב טבעי ותרגמנו זאת לקרני חושך הקיימות במצב טבעי ונעלמות ברגע שמכבים אותן. מהירות התפשטותן היא מינוס C וחוקי תורת היחסות נשמרים במלואם בהצבה מתאימה של המהירות. מעתה יהיה נכון יותר לומר: ‘להדליק חושך’ מאשר ‘לכבות אור''’. “מה הישום המעשי?” שאל בקוצר רוח יו”ר הועדה לבטחון לאומי, שהרי לא היו טורחים לכנסם לולא היה לתגלית ישום בטחוני מיידי. “מיד אני עובר אליו,” אמר פרופסור וילסון בנימה מסוימת של שאט־נפש – ישומים מעשיים של תאוריות מחשבתיות טהורות, מעולם לא היו התחום החביב עליו, אך לולא אלו לא היה מקבל תקציב מחקר בלתי־מוגבל כמעט. “אחת הבעיות של כלי נשק קונבנציונאליים ובלתי־קונבנציונאליים כיום, הוא הנזק הבלתי־הפיך שהם גורמים,” התחיל הפרופסור. “מפצצת המימן הקונבנציונאלית ועד לגלי ההדף העל־קוליים הנמצאים כרגע בפיתוח מתקדם, התוצאה אחת: הרס של חי, צומח ודומם – הרס שלא ניתן לתיקון. כך שהנשק משמש כיום כגורם מרתיע בלבד והשימוש בו אינו מעשי אלא כפעולת התאבדות אחרונה – והנה על־פי חישובים פשוטים למדי שערכנו ושאימתנו בניסוי מבוקר במדבר נואדה הגענו למסקנה אמפירית־תיאורטית שמספר חלקיקי־אנטי־חומר בנפח של קופסת־גפרורים רגילה יכול לפלוט חושך במשך שנים אחדות ולכסות שטח של כוכב־לכת בינוני. הנזק המיידי היחידי הנגרם לאויב הוא חיים בחושך מוחלט לזמן המוקצב לפי גודל הפצצה. ברור גם שכל אמצעי־תאורה לא יעזור משום שיהיה אפוף תמיד בקרני־חושך אקטיביות – גם המצרים הקדמונים לא החזיקו מעמד זמן רב כשהופעלה על ארצם פצצה מסוג זה.”
התדהמה על פניהם של חברי־הועדה נמהלה בחיוורון קל כשראו את פרופסור וילסון מוציא מכיס־מקטורנו קופסת־גפרורים, אלא שהסומק חזר לפניהם כשפשוט הצית לעצמו סיגריה ריחנית.
“רגע אחד,” נעור קולונל אליוט, “ונניח, מה שסביר מאוד, שהאויב יכנע – כיצד מפסיקים את פעולת הפצצה?”
“או, זה פשוט מאוד,” חייך פרופסור וילסון, “פשוט מכסים אותה בקופסא, רצוי שחורה ואטומה… ו…כן” המשיך הפרופסור ביודעו את השאלה הבאה, “תהיה רק בעיה רצינית למצוא את הפצצה כדי לכסות אותה.”
הועדה התפזרה והפרופסור שהמשיך לשבת ליד שולחנו וסקר שוב ושוב במוחו את התאוריה החדשה שהעלה זה עתה, החל לראותה כל כך ממשית ונכונה שהחליט, מיידית ובתוקף תפקידו, להתחיל בנסיונות לנתץ אותה לרסיסים.
– חושך –
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות