נחיתתה המוצלחת של מעבורת־החלל ‘קולומביה’ ב־13 לאפריל השנה, לאחר טיסת מבחן קצרה, הפיחה אולי רוח חדשה במבצעי החלל האמריקניים.
לאחר למעלה מ־20 שנות תכנון וניסויים, ולאחר תקלות ודחיות מרובות, יצאו סוף סוף שני האסטרונאוטים ג’ון יאנג ורוברט קריפן אל מחוץ לאטמוספירה כשהם מטיסים, לראשונה בהיסטוריה, כלי תחבורה חללי המסוגל לבצע טיסות חוזרות ונשנות – אותו כלי תחבורה שבספרי המדע הבדיוני הוא מובן מאליו מזה עשרות שנים, אך המציאות, כידוע, קשה יותר.
עדיין מוקדם מדי להתנבא אם הצלחת המבצע אכן פתחה עידן חדש במבצעי־החלל, עידן שבראשיתו ימומשו כל אותן תכניות הקיימות ‘על־הנייר’ זה מכבר במוסדות המחקר של סוכנות החלל והתעופה האמריקנית: קולטי־שמש בחלל, ‘תחנות־חלל’. בטווח הקצר אין ספק שימומשו התכניות להציב לווינים ולהחזירם אל כדור הארץ בעזרת המעבורת, וכן להציב במסלול את טלסקופ החלל הענקי שבנייתו תושלם בקרוב.
כל הפרוייקטים הללו חיים וקיימים זה מכבר, ובצבעים טבעיים, בציורים מרהיבים של אמנים העובדים בתאום עם המתכננים. בעמודים הבאים ליקטנו כמה ציורים כאלה, המשתייכים למה שקרוי בשנים האחרונות ‘אמנות חלל’, הקשורה קשר הדוק לאמנות המדע הבדיוני. כאן בא לידי ביטוי צידה הריאליסטי־טכני של אמנות זו.
התמונה הראשונה היא היחידה שאיננה ציור, כי אם צילום המציאות עצמה – הרגע המרגש של שיגור המעבורת ‘קולומביה’, כשהיא צמודה עדיין אל שני המאיצים הרקטיים ואל מיכל הדלק הענק הניתקים במהלך הטיסה.
*
תמונות מס' (2) ו־(3) מתארות הצבת לווינים בחלל, או החזרתם ארצה בתא־המטען של המעבורת.
*
*
תמונות מס' (5) ו־(7) מתארות בניית קונסטרוקציות־ענק בחלל לקליטת אנרגיית־שמש והעברתה אל כדור־הארץ באמצעות מיקרו־גלים. שימו לב לגודל המבנה בתמונה (7), שבחלקה הימני נראים המעבורת וצילה.
*
בתמונה מס' (8) מופיע ‘נמל־חלל מסלולי’, לפי תכנונה של חברת ‘בואינג’, או בשמו המקצועי – ‘מרכז־ביצועים חללי’, שתפקידו לשרת רכבי־חלל ומבני חלל שונים, ובו צוות של 4 אנשים או יותר. החלקים המסומנים ב־1 הם אזורים מגורים; 3 – מקום לאחסון וטיפול ברכבי חלל; 5 – קורה ארוכה אליה מחוברים שני קולטי־שמש המספקים את האנרגיה למרכז (בתמונה נראה רק אחד מהם). 7 – מנוף לטיפול במבנים שונים; 8 – מתקן לעיגון רכבי חלל או לבניית מבנים שונים.
*
בתמונה מס' (9) מופיעות לא פחות מחמש מעבורות־חלל, באיזור שוקק־פעילות של הקמת מבנה־ענק בחלל. זהו ציור־קיר, פרי מכחולו של אמן־החלל הנודע רוברט מק’קול, המפאר את אחד מקירותיו של מרכז החלל על שם ג’ונסון.
*
גם את תמונה מס' (10) צייר מק’קול, ובה נראית המעבורת כשהיא מסייעת בהקמת ‘מושבת חלל’ בנוסח ג’רלד או’ניל (ראה ‘פנטסיה 2000 ' מס’ 7). ציוריו של רוברט מק’קול מפארים גם את קירותיו של מוזיאון החלל והתעופה בוושינגטון, וכן שמשו גם כבסיס לתפאורות סרטי מד"ב שונים. מק’קול הוא האיש שעיצב את החללית ‘אנטרפרייז’ של ‘מסע בין כוכבים’, וכן את החללית מהסרט ‘חור שחור’ (המופיעה בתמונה המלווה את הסיפור ‘פרצה’ בגליון קודם של פנטסיה 2000').
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות