הַחֹרֶף בִּצְעָדָיו הָרִאשׁוֹנִים חָבִיב הוּא עַל הַיְּלָדִים וְעַל הַמְּבֻגָּרִים.

זָקֵן וָנַעַר מְקַדְּמִים בִּבְרָכָה אֶת הַיּוֹרֶה הַמַרְוֶה אֶת הָאֲדָמָה:

“הַיּוֹרֶה! הַיּוֹרֶה! חַג לָעֵז וְחַג לַשֶּׂה!”

גַּם הָעֲנָנִים בַּשָּׁמַיִם, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ מְחַיְכִים הֵם אֵלֵינוּ וּמְקַדְּמִים פָּנֵינוּ בְּשִׂמְחָה. תְּחִלָּה יַעֲלוּ עֲנָנִים קַלִּים וּלְבָנִים, הַלָּלוּ “עַנְנֵי־נוֹצָה” הֵמָּה. נִשָּׂאִים הֵם בַּשָּׁמַיִם וְעֵינֵי הַכֹּל צוֹפוֹת וּמַבִּיטוֹת אֲלֵיהֶם, צוֹפוֹת וּכְאִלּוּ שׁוֹאֲלוֹת:

– הַגִּידוּ, הָעֲנָנִים! הַאִם תּוֹרִידוּ לָנוּ גֶּשֶׁם? הֲתָבִיאוּ לָנוּ אֶת הַיּוֹרֶה?

כָּכָה יִשְׁאֲלוּ הַיְּלָדִים הַמִּסְתַּכְּלִים בְּסַקְרָנוּת מִדֵּי בֹּקֶר בְּעַנְנֵי הַשָּׁמָיִם.

בַּלֵּילוֹת נִרְאָה מַעְגָּל שֶׁל עֲנָנִים מִסָּבִיב לַיָּרֵחַ הָעוֹלֶה. – מַעְגָּל זֶה – יֹאמְרוּ הַזְקֵנִים – אוֹת הוּא כִּי הַגֶּשֶׁם לֹא יְאַחֵר לָבוֹא.

וְהִנֵּה בָּאוּ עֲנָנִים חֲדָשִׁים, עֲנָנִים שְׁחֹרִים, וְהֵם כֹּה מַפְחִידִים, כֹּה נוֹרָאִים, עַד כִּי פַּחַד יֹאחַז אֶת הַיְּלָדִים לְמַרְאֵה הַצָּעִיף הַשָּׁחוֹר הַמְּכַסֶּה אֶת הַשָּׁמַיִם.

אוּלָם יֵשׁ וַעֲנָנִים אֵלֶּה חוֹמְדִים לָהֶם לָצוֹן, וְהֵם לוֹבְשִׁים דְּמוּיוֹת מִדְּמוּיוֹת שׁוֹנוֹת.

– הָעֲנָנִים מְשַׂחֲקִים בְּצִיּוּר! – אָמַר יוֹסִי לַחֲבֵרוֹ, לְמַרְאֵה עֲנָנִים מְשֻׁנִּים בַּעֲלֵי צוּרוֹת מוּזָרוֹת שֶׁנִּרְאוּ בַּשָּׁמַיִם.

– גַּן חַיּוֹת עֲלֵי שָׁמַיִם – אָמְרָה לֵאָה, בִּרְאוֹתָהּ כֵּיצַד עָלָה אַרְיֵה מִן הָאֹפֶק, וְרַעֲמַת שַׂעֲרוֹתָיו מְפֻזָּרוֹת לְכָל עֵבֶר.

– הִנֵּה עֵדֶר שֶׁל כְּבָשִׂים – אָמַר אֵלִיָּהוּ לְמַרְאֵה עֲנָנִים רַבִּים אֲשֶׁר כִּסּוּ אֶת הַשָּׁמַיִם.

– וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ הֵם מִתְקָרְבִים לְרֶגַע, הָאֶחָד אֶל רֵעֵהוּ, וּפֶתַע הֵם מִתְפַּזְּרִים לְכָל עֵבֶר, כְּאִלּוּ הֵם בּוֹרְחִים עַל נַפְשָׁם מִפְּנֵי הָאוֹיֵב. – הִמְשִׁיךְ יוֹסִי לְתָאֵר אֶת אֲשֶׁר יִרְאֶה בָּעֲנָנִים.

– לָמָּה זֶה בָּרְחוּ הַכְּבָשִׂים וְהָעִזִּים? – יִשְׁאַל יוֹרָם בַּחֲרָדָה.

– הַבֵּט! – לוֹחֵשׁ יוֹסִי וּמַרְאֶה בְּיָדוֹ עַל פְּנֵי עָנָן הָעוֹלֶה מִפְּאַת מַעֲרָב וְהוּא גָּדֵל יוֹתֵר וְיוֹתֵר שָׁעָה שֶׁהוּא מִתְקָרֵב אֶל הָעֵדֶר.

– אַתָּה מַכִּיר אוֹתוֹ? לוֹחֵשׁ אֵלִיָּהוּ, – הֲלֹא זֶהוּ הַזְּאֵב, אוֹיֵב הַצֹּאן. הַכְּבָשִׂים יְרֵאִים מִפְּנֵי הַזְּאֵב וְהֵם בּוֹרְחִים מִפָּנָיו.

הִרְעִים הָרַעַם, הִבְרִיק הַבָּרָק וְטִפּוֹת כְּבֵדוֹת הֵחֵלּוּ גוֹלְשׁוֹת וְיוֹרְדוֹת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

יְלָדִים וִילָדוֹת קוֹפְצִים הַחוּצָה. הֵם נוֹשְׂאִים אֶת פְּנֵיהֶם אֶל עֵבֶר הַטִּפּוֹת הַיּוֹרְדוֹת וּכְאִלּוּ מִתְחַנְנִים וְאוֹמְרִים:

– רְדוּ עָלֵינוּ, טִפּוֹת הַיּוֹרֶה!

טַף וָנַעַר רוֹקְדִים בֵּין הַטִּפּוֹת הַנּוֹפְלוֹת וְהֵם שׁוֹתִים בַּצָּמָא אֶת נִטְפֵי הַמַּיִם הַבָּאִים מִן הַשָּׁמָיִם.

– הַבָּיְתָה! יְלָדִים, הַבָּיְתָה!

לְהִכָּנֵס אֶל הַחֶדֶר! – כָּכָה צוֹעֲקוֹת הָאִמָּהוֹת אֶל יַלְדֵיהֶן.

וְהַקְטַנִּים! הֵם מַמְשִׁיכִים לִרְקֹד וּלְהִשְׁתּוֹלֵל עִם הַטִּפּוֹת הַמְרַקְּדוֹת. הֵם שְׁמֵחִים לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הַיּוֹרֶה, עַד כִּי לא יָשִׂימוּ לֵב לְצַעֲקוֹת הָאִמָּהוֹת.

אוּלָם כַּאֲשֶׁר מַמְשִׁיכוֹת הַטִּפּוֹת וְיוֹרְדוֹת בְּעֹז, אָז יָבִינוּ הַיְלָדִים כִּי הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְהִכָּנֵס הַבָּיְתָה.

רְטֻבִּים, מְזִיעִים וַעֲיֵפִים חוֹזְרִים הַקְטַנִּים הַבַּיְתָה וְשָׁם, בַּבַּיִת, הֵם מְמַהֲרִים לְהִתְפַּשֵט אֶת בִּגְדֵיהֶם הָרְטֻבִּים.

וְאִמָּא אוֹמֶרֶת: הִנֵּה הֵחֵל הַחֹרֶף, צָרִיךְ לִדְאֹג לִבְגָדִים מַתְאִימִים.

– יֵשׁ לְתַקֵן אֶת הַנַּעֲלַיִם וְאֶת הַמַּגָּפָיִם. – יאמַר הָאָב בִּדְאָגָה, בִּרְאוֹתוֹ אֶת נַעֲלֵיהֶם הַמְרֻפָּשׁוֹת וְהַשְׁחוּקוֹת שֶׁל יְלָדָיו אֲשֶׁר בְּסֻלְיוֹתֵיהֶן נִרְאִים חוֹרִים.

יָפֶה וָטוֹב לְטַיֵּל בַּשָּׂדוֹת לְאַחַר הַגֶּשֶׁם, הָאָבָק אֲשֶׁר רָבַץ כְּאֶבֶן עַל פְּנֵי הֶעָלִים, נֶעֱלַם וְאֵינֶנּוּ, דּוֹמֶה כִּי אֲפִילוּ הָאֲוִיר נִהְיָה צַח וְצָלוּל יוֹתֵר.

– אַחַר הַגֶּשֶׁם נִרְאֶה הָעוֹלָם מִסָּבִיב לָנוּ כֹּה בָּהִיר, כֹּה שָׁקוּף. – אוֹמֵר יוֹסִי.

וְאָכֵן, צָדַק יוֹסִי, יָפֶה לְהִסְתַּכֵּל בִּירַק עֲלֵי הַהֲדָרִים הַנּוֹצְצִים מוּל הָעֲנָנִים הָאֲפוֹרִים. לְאַחַר הַגֶּשֶׁם נִרְאִים גַּם הַשָּׂדוֹת הָרְחוֹקִים, כְּאִלוּ קְרוֹבִים הֵם אֵלֵינוּ.

אַחֲרֵי הַגְּשָׁמִים יָבוֹאוּ יָמִים טוֹבִים לַצֹּאן וְלַבָּקָר. אֵלֶּה הַמִּסְכֵּנִים רוֹקְדִים הֵם וְצוֹהֲלִים לְמַרְאֵה הַיֶּרֶק הַמְכַסֶה אֶת הָאָרֶץ.

טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם הֵעִירוּ אֶת הַצְּמָחִים הַנִּרְדָּמִים. הֵם זֵרְזוּ אֶת הַזְּרָעִים כִּי יְמַהֲרוּ לְהוֹצִיא עָלִים יְרֻקִּים לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הַחֹרֶף הַבָּא בְּרַעַם וָרָעַשׁ.

כְּסוּת חֲדָשָׁה לָבְשָׁה הָאֲדָמָה, מַרְבַד יָרֹק, רַעֲנָן וְנָאֶה מְכַסֶּה אֶת פָּנֶיהָ. רוֹבֶצֶת הָאֲדָמָה וְהִיא מְקֻשֶּׁטֶת כְּכַלָּה נָאָה בִּכְסוּתָהּ הַיְרֻקָּה.

הַצֹּאן וְהַבָּקָר נֶהֱנִים לְמַרְאֵה הַבֶּגֶד הֶחָדָשׁ אֲשֶׁר לָבְשָׁה אִמָּא אֲדָמָה; הֵם יוֹצְאִים לְטְעֹם מִן הַיֶּרֶק הַטָּעִים וְהַטּוֹב וְנֶהֱנִים.

– עָבְרוּ יְמֵי הָרָעָב! בָּאוּ יָמִים טוֹבִים עָלֵינוּ! – יֹאמְרוּ הַזְּקֵנִים שֶׁבַּבָּקָר אֶל חַבְרֵיהֶם הַצְעִירִים.

הָאִכָּר יָצָא לַעֲבוֹדָתוֹ לְהַטְמִין אֶת הַזֶּרַע בָּאֲדָמָה.

הוֹלֵךְ הָאִכָּר אַחַר הַמַּחֲרֵשָׁה וְהוּא טוֹמֵן לְתוֹךְ הַתֶּלֶם אֶת הַגַּרְעִינִים, גַּרְעִינֵי הַזָּהָב שֶׁל הַחִטָּה.

עָצוּב הוּא הָאִכָּר בְּשָׁעָה זוֹ. לִבּוֹ כָּבֵד עָלָיו.

– מִי יוֹדֵעַ! – מְהַרְהֵר הַחוֹרֵשׁ – הֵתִהְיֶה הַשָּׁנָה שְׁנַת בְּרָכָה? הַאִם יֵרְדוּ הַגְּשָׁמִים בְּעוֹנָתָם? הַאִם תִּתֵּן הָאֲדָמָה אֶת יְבוּלָהּ?

כָּאֵלֶּה, וְעוֹד רַבּוֹת כָּאֵלֶּה, הֵן הַשְׁאֵלוֹת הָעוֹלוֹת עַל שְׂפָתָיו שֶׁל הַזּוֹרֵעַ כַּאֲשֶׁר הוּא נוֹשֵׂא עֵינָיו אֶל הַשָּׁמַיִם בְּבַקָשָׁה מִן הָאֱלֹהִים כִּי יִרְאֶה אֶת עֲמָלוֹ וְיַעֲזֹר לוֹ.

לְעֵת עֶרֶב, כַּאֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ עוֹמֶדֶת לִשְׁקֹעַ בַּמַּעֲרָב, יֵשׁ וְתֵרָאֶה קֶשֶׁת בַּשָּׁמָיִם.

הַקֶּשֶׁת! נֶהְדָּרָה הִיא בִּשְׁלַל הַצְּבָעִים שֶׁלָּהּ.

– הַקֶּשֶׁת אוֹת הִיא כִּי הָאֱלֹהִים לֹא יָבִיא יוֹתֵר מַבּוּל עַל הָאָרֶץ. – אָמַר יוֹסִי לַחֲבֵרוֹ. יוֹסִי לָמַד בְּסִפּוּרֵי הַמִּקְרָא, בְּסֵפֶר תּוֹרָה לַיֶּלֶד, וְהוּא יוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר קָרָה לְפָנִים.

– לִפְנֵי הַרְבֵּה הַרְבֵּה שָׁנִים – סִפֵּר הַיֶּלֶד, – בִּימֵי נֹחַ, יָרַד מַבּוּל עַל הָאָרֶץ. בְּמַבּוּל זֶה נֶהֶרְגוּ וָמֵתוּ כָּל בְּנֵי הָאָדָם, וְרַק נֹחַ וּבָנָיו נִשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים, כִּי נִכְנְסוּ אֵל הַתֵּיבָה. וְהָאֱלֹהִים אָמַר אֶל נֹחַ לְאַחַר הַמַּבּוּל, כִּי מֵעַתָּה וָהָלְאָה לֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל עַל הָאָרֶץ, וְכַאֲשֶׁר יִרְגַּז הָאֵל, יִתֵּן הוּא אֶת הַקֶּשֶׁת בַּשָּׁמָיִם. הַקֶּשֶׁת תִּהְיֶה לְאוֹת כִּי בְּנֵי הָאָדָם חָטְאוּ לֵאלֹהֵיהֶם.

– וַאֲנִי רָאִיתִי שְׁתֵּי קְשָׁתוֹת בְּבַת אַחַת. – אָמַר אֵלִיָּהוּ יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁכָּל הַכִּתָּה עָמְדָה מְלֵאָה הִתְפָּעֲלוּת לְמַרְאֵה הַגּוֹנִים הַיָּפִים אֲשֶׁר לַקֶּשֶׁת.

בֵּין עֲצֵי הַשִּׁטָּה תִשָּׁמַע רִנְנַת הַצִּפֳּרִים לְאַחַר הַגֶּשֶׁם. נָעִים לְהַקְשִׁיב לְשִׁירָתוֹ שֶׁל אֲדֹם הֶחָזֶה.

גַּם הַיַּרְגָּזִי נֵעוֹר לִתְחִיָּה וְהוּא מַשְׁמִיעַ אֶת צְלִילֵי שִׁירָתוֹ. בַּשָּׂדוֹת מִתְעוֹפְפוֹת לְהָקוֹת שֶׁל חוֹחִיּוֹת וְהֵן מְפַטְפְּטוֹת וּמְסַפְּרוֹת לְכָל שׁוֹמֵעַ אֶת הַחֲדָשׁוֹת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ וְרָאוּ בְּמַסָּעָן.

לַבְנִינֵי הַכְּרוּב הַהֲדוּרִים מְעוֹפְפִים בְּרֹב חֵן מִכְּרוּב אֱלֵי כְּרוּב וְהֵם מְטִילִים פֹּה וָשָׁם אֶת בֵּיצֵיהֶם.

בַּשָּׂדוֹת עָלוּ הַפְּרָחִים לְמִינֵיהֶם.

בֶּהָרִים נִפְתְּחוּ פִּרְחֵי הָרַקֶּפֶת בֵּין הַסְלָעִים, הַכַּרְכֹּם מֵפִיץ אֶת רֵיחוֹ הֶעָנֹג, וְהַחִנָּנִית אַף הִיא מִתְהַדֶּרֶת בְּצִבְעֵי הַצָּהֹב, הַלָּבָן וְהַיָּרֹק אֲשֶׁר לָהּ.

וּבַבִּצָּה! גַּם שָׁם יִשָּׁמַע קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה. הַנַּרְקִיסִים עָלוּ מִן הָאֲדָמָה וְכִסּוּ אֶת יַם הַבֹּץ בְּמַרְבַד פְּרָחִים לְבָנִים. רְאוּ: עַל גַּבֵּי הַכּוֹתֶרֶת הַלְּבָנָה נִרְאֵית עֲטָרָה זְעִירָה שֶׁל עָלִים צְהֻבִּים וְנָאִים.

– הַנַּרְקִיס חָבַשׁ אֶת כִּתְרוֹ! – יֹאמְרוּ הַיְלָדִים.

– יְחִי הַנַּרְקִיס, מֶלֶךְ הַבִּצָּה! – מְקַרְקְרוֹת הַצְּפַרְדְּעִים.

בְּיָמִים אֵלֶּה נוֹהֲרִים הַיְלָדִים לִקְטֹף נַרְקִיסִים וְחִנָּנִיּוֹת כְּדֵי לְפָאֵר בָּהֶם אֶת בָּתֵּיהֶם.

יְמֵי הַחֹרֶף, יְמֵי חַג הֵם לָעוֹבֵד בַּשְּׁפֵלָה וּבַשָּׁרוֹן. פְּרִי הַהֲדָרִים הִזְהִיב. מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה תִשָּׁמַע בַּפַּרְדְּסִים שִׁירַת הָעֲבוֹדָה. מְכוֹנִיוֹת אָצוֹת־רָצוֹת לְהָבִיא אֶת הַפֵּרוֹת הַנָּאִים אֶל הַנְמָלִים כְּדֵי לִשְׁלֹחַ אוֹתָם אֶל הַמֶּרְחַקִים.

אַחַר הַהֲדָרִים בָּא תּוֹרָם שֶׁל הַשְׁקֵדִים. הַלָּלוּ פּוֹרְחִים וּמִתְכַּסִּים בְּבֶגֶד לָבָן.

לְמַרְאֵה הַשְׁקֵדְיָה הַפּוֹרַחַת תָּבוֹא שִׂמְחָה בְּלֵב זְקֵנִים וּנְעָרִים יַחְדָּיו.

– הָאָבִיב בָּא! הָאָבִיב הִגִּיעַ! – מְרִיעִים כֻּלָם בְּשִׂמְחָה.

בְּיָמִים אֵלֶּה יִתְכַּסּוּ הַשָּׂדוֹת בְּמַרְבַדִּים שֶׁל כַּלָּנִיוֹת, פְּרָגִים, דְּמוּמִיוֹת וְאִירוֹסִים.

יָם שֶׁל צְמָחִים בִּצְבָעִים שׁוֹנִים מְכַסֶּה אֶת הָאֲדָמָה. יָפִים הֵם יְמֵי הַחֹרֶף.

אוּלָם יֵשׁ וְהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים לֹא בְּעִתָּם, יֵשׁ וְיָמִים עוֹבְרִים, וְהַגֶשֶׁם יוֹרֵד וְיוֹרֵד בְּלִי הֲפוּגָה. הָאֲדָמָה הוֹפֶכֶת כֻּלָהּ לִהְיוֹת בִּצָּה אַחַת. הַצֹּאן וְהַבָּקָר נִשְׁאָרִים בַּגְּדֵרָה וּבָרֶפֶת וְהֵם גּוֹעִים וּבוֹכִים. רְעֵבִים הֵם.

הַפּוֹעֲלִים אֵינָם יוֹצְאִים לַעֲבוֹדָתָם, כִּי אֵין כָּל אֶפְשָׁרוּת לַעֲבֹד בְּרֶדֶת הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ. יָמִים אֵלֶּה קָשִׁים הֵם גַּם לַיְלָדִים וְגַם לַמְּבֻגָּרִים. בְּעִקְבוֹת הַגֶּשֶׁם, וּבְאֵין שֶׁמֶשׁ נִרְאֵית, גּוֹבֵר הַקֹּר וְיֵשׁ וְשֶׁלֶג יְכַסֶּה אֶת הָאָרֶץ.

בְּיָמִים אֵלֶּה נִזְכֹּר אֶת חֲבֵרֵינוּ הַיְלָדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאֹהָלִים, אֲשֶׁר כְּסוּת אֵין לִבְשָׂרָם. נִזְכֹּר כִּי רוֹעֲדִים הָם מִקֹּר, כִּי רְעֵבִים הֵם, וְנִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ לְטוֹבָתָם וּלְעֶזְרָתָם, הַחֹרֶף טוֹרֵף הוּא בְּעֹז. קָשֶׁה הוּא בְּעִקָּר בְּאַרְצוֹת הַצָּפוֹן הַקָּרוֹת. אוּלָם נִתְנַחֵם כִּי אַחַר הַחֹרֶף יָבוֹא הָאָבִיב, יָבוֹאוּ יָמִים חַמִּים עַל הָאָרֶץ וְטוֹב וְנָעִים יִהְיֶה לְטַיֵּל בַּשָּׂדוֹת וּבַכְּרָמִים.

וְאַתֶּם, יְלָדִים, יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל! אַתֶּם הַיּוֹשְׁבִים בֶּעָרִים וּבַכְּפָרִים, זִכְרוּ וּדְעוּ: הַחֹרֶף – אַפְתָּעוֹת רַבּוֹת הוּא מֵבִיא עִמּוֹ. עִקְּבוּ אַחַר הַחֹרֶף וּרְאוּ מַה־חֲדָשׁוֹת מֵבִיא הוּא אִתּוֹ. בַּשְּׁדֵמָה וּבָהָר, בַּגַּיא וּבַבִּקְעָה, עַל הָעֵצִים וּבָעֲנָנִים. בְּכָל אֵלֶּה יִרְבּוּ הַשִּׁנּוּיִים הַנִּרְאִים יוֹם־יום.

טוֹב תַּעֲשׂוּ אִם תַּעַקְבוּ אַחַר שִׁנּוּיִים אֵלֶּה וְתִסְתַכְּלוּ בָּם. קִרְאוּ בַּסֵּפֶר “מַרְבַד הַחֹרֶף” וִידַעְתֶּם לְהַכִּיר אֶת הַצְמָחִים הָרַבִּים הָעוֹלִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה בָּחֲדָשִׁים אֵלֶּה.