הַחֹרֶף בִּצְעָדָיו הָרִאשׁוֹנִים חָבִיב הוּא עַל הַיְּלָדִים וְעַל הַמְּבֻגָּרִים.

זָקֵן וָנַעַר מְקַדְּמִים בִּבְרָכָה אֶת הַיּוֹרֶה הַמַרְוֶה אֶת הָאֲדָמָה:

“הַיּוֹרֶה! הַיּוֹרֶה! חַג לָעֵז וְחַג לַשֶּׂה!”

גַּם הָעֲנָנִים בַּשָּׁמַיִם, דּוֹמֶה כְּאִלּוּ מְחַיְכִים הֵם אֵלֵינוּ וּמְקַדְּמִים פָּנֵינוּ בְּשִׂמְחָה. תְּחִלָּה יַעֲלוּ עֲנָנִים קַלִּים וּלְבָנִים, הַלָּלוּ “עַנְנֵי־נוֹצָה” הֵמָּה. נִשָּׂאִים הֵם בַּשָּׁמַיִם וְעֵינֵי הַכֹּל צוֹפוֹת וּמַבִּיטוֹת אֲלֵיהֶם, צוֹפוֹת וּכְאִלּוּ שׁוֹאֲלוֹת:

– הַגִּידוּ, הָעֲנָנִים! הַאִם תּוֹרִידוּ לָנוּ גֶּשֶׁם? הֲתָבִיאוּ לָנוּ אֶת הַיּוֹרֶה?

כָּכָה יִשְׁאֲלוּ הַיְּלָדִים הַמִּסְתַּכְּלִים בְּסַקְרָנוּת מִדֵּי בֹּקֶר בְּעַנְנֵי הַשָּׁמָיִם.

בַּלֵּילוֹת נִרְאָה מַעְגָּל שֶׁל עֲנָנִים מִסָּבִיב לַיָּרֵחַ הָעוֹלֶה. – מַעְגָּל זֶה – יֹאמְרוּ הַזְקֵנִים – אוֹת הוּא כִּי הַגֶּשֶׁם לֹא יְאַחֵר לָבוֹא.

וְהִנֵּה בָּאוּ עֲנָנִים חֲדָשִׁים, עֲנָנִים שְׁחֹרִים, וְהֵם כֹּה מַפְחִידִים, כֹּה נוֹרָאִים, עַד כִּי פַּחַד יֹאחַז אֶת הַיְּלָדִים לְמַרְאֵה הַצָּעִיף הַשָּׁחוֹר הַמְּכַסֶּה אֶת הַשָּׁמַיִם.

אוּלָם יֵשׁ וַעֲנָנִים אֵלֶּה חוֹמְדִים לָהֶם לָצוֹן, וְהֵם לוֹבְשִׁים דְּמוּיוֹת מִדְּמוּיוֹת שׁוֹנוֹת.

– הָעֲנָנִים מְשַׂחֲקִים בְּצִיּוּר! – אָמַר יוֹסִי לַחֲבֵרוֹ, לְמַרְאֵה עֲנָנִים מְשֻׁנִּים בַּעֲלֵי צוּרוֹת מוּזָרוֹת שֶׁנִּרְאוּ בַּשָּׁמַיִם.

– גַּן חַיּוֹת עֲלֵי שָׁמַיִם – אָמְרָה לֵאָה, בִּרְאוֹתָהּ כֵּיצַד עָלָה אַרְיֵה מִן הָאֹפֶק, וְרַעֲמַת שַׂעֲרוֹתָיו מְפֻזָּרוֹת לְכָל עֵבֶר.

– הִנֵּה עֵדֶר שֶׁל כְּבָשִׂים – אָמַר אֵלִיָּהוּ לְמַרְאֵה עֲנָנִים רַבִּים אֲשֶׁר כִּסּוּ אֶת הַשָּׁמַיִם.

– וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ הֵם מִתְקָרְבִים לְרֶגַע, הָאֶחָד אֶל רֵעֵהוּ, וּפֶתַע הֵם מִתְפַּזְּרִים לְכָל עֵבֶר, כְּאִלּוּ הֵם בּוֹרְחִים עַל נַפְשָׁם מִפְּנֵי הָאוֹיֵב. – הִמְשִׁיךְ יוֹסִי לְתָאֵר אֶת אֲשֶׁר יִרְאֶה בָּעֲנָנִים.

– לָמָּה זֶה בָּרְחוּ הַכְּבָשִׂים וְהָעִזִּים? – יִשְׁאַל יוֹרָם בַּחֲרָדָה.

– הַבֵּט! – לוֹחֵשׁ יוֹסִי וּמַרְאֶה בְּיָדוֹ עַל פְּנֵי עָנָן הָעוֹלֶה מִפְּאַת מַעֲרָב וְהוּא גָּדֵל יוֹתֵר וְיוֹתֵר שָׁעָה שֶׁהוּא מִתְקָרֵב אֶל הָעֵדֶר.

– אַתָּה מַכִּיר אוֹתוֹ? לוֹחֵשׁ אֵלִיָּהוּ, – הֲלֹא זֶהוּ הַזְּאֵב, אוֹיֵב הַצֹּאן. הַכְּבָשִׂים יְרֵאִים מִפְּנֵי הַזְּאֵב וְהֵם בּוֹרְחִים מִפָּנָיו.

הִרְעִים הָרַעַם, הִבְרִיק הַבָּרָק וְטִפּוֹת כְּבֵדוֹת הֵחֵלּוּ גוֹלְשׁוֹת וְיוֹרְדוֹת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

יְלָדִים וִילָדוֹת קוֹפְצִים הַחוּצָה. הֵם נוֹשְׂאִים אֶת פְּנֵיהֶם אֶל עֵבֶר הַטִּפּוֹת הַיּוֹרְדוֹת וּכְאִלּוּ מִתְחַנְנִים וְאוֹמְרִים:

– רְדוּ עָלֵינוּ, טִפּוֹת הַיּוֹרֶה!

טַף וָנַעַר רוֹקְדִים בֵּין הַטִּפּוֹת הַנּוֹפְלוֹת וְהֵם שׁוֹתִים בַּצָּמָא אֶת נִטְפֵי הַמַּיִם הַבָּאִים מִן הַשָּׁמָיִם.

– הַבָּיְתָה! יְלָדִים, הַבָּיְתָה!

לְהִכָּנֵס אֶל הַחֶדֶר! – כָּכָה צוֹעֲקוֹת הָאִמָּהוֹת אֶל יַלְדֵיהֶן.

וְהַקְטַנִּים! הֵם מַמְשִׁיכִים לִרְקֹד וּלְהִשְׁתּוֹלֵל עִם הַטִּפּוֹת הַמְרַקְּדוֹת. הֵם שְׁמֵחִים לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הַיּוֹרֶה, עַד כִּי לא יָשִׂימוּ לֵב לְצַעֲקוֹת הָאִמָּהוֹת.

אוּלָם כַּאֲשֶׁר מַמְשִׁיכוֹת הַטִּפּוֹת וְיוֹרְדוֹת בְּעֹז, אָז יָבִינוּ הַיְלָדִים כִּי הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְהִכָּנֵס הַבָּיְתָה.

רְטֻבִּים, מְזִיעִים וַעֲיֵפִים חוֹזְרִים הַקְטַנִּים הַבַּיְתָה וְשָׁם, בַּבַּיִת, הֵם מְמַהֲרִים לְהִתְפַּשֵט אֶת בִּגְדֵיהֶם הָרְטֻבִּים.

וְאִמָּא אוֹמֶרֶת: הִנֵּה הֵחֵל הַחֹרֶף, צָרִיךְ לִדְאֹג לִבְגָדִים מַתְאִימִים.

– יֵשׁ לְתַקֵן אֶת הַנַּעֲלַיִם וְאֶת הַמַּגָּפָיִם. – יאמַר הָאָב בִּדְאָגָה, בִּרְאוֹתוֹ אֶת נַעֲלֵיהֶם הַמְרֻפָּשׁוֹת וְהַשְׁחוּקוֹת שֶׁל יְלָדָיו אֲשֶׁר בְּסֻלְיוֹתֵיהֶן נִרְאִים חוֹרִים.

יָפֶה וָטוֹב לְטַיֵּל בַּשָּׂדוֹת לְאַחַר הַגֶּשֶׁם, הָאָבָק אֲשֶׁר רָבַץ כְּאֶבֶן עַל פְּנֵי הֶעָלִים, נֶעֱלַם וְאֵינֶנּוּ, דּוֹמֶה כִּי אֲפִילוּ הָאֲוִיר נִהְיָה צַח וְצָלוּל יוֹתֵר.

– אַחַר הַגֶּשֶׁם נִרְאֶה הָעוֹלָם מִסָּבִיב לָנוּ כֹּה בָּהִיר, כֹּה שָׁקוּף. – אוֹמֵר יוֹסִי.

וְאָכֵן, צָדַק יוֹסִי, יָפֶה לְהִסְתַּכֵּל בִּירַק עֲלֵי הַהֲדָרִים הַנּוֹצְצִים מוּל הָעֲנָנִים הָאֲפוֹרִים. לְאַחַר הַגֶּשֶׁם נִרְאִים גַּם הַשָּׂדוֹת הָרְחוֹקִים, כְּאִלוּ קְרוֹבִים הֵם אֵלֵינוּ.

אַחֲרֵי הַגְּשָׁמִים יָבוֹאוּ יָמִים טוֹבִים לַצֹּאן וְלַבָּקָר. אֵלֶּה הַמִּסְכֵּנִים רוֹקְדִים הֵם וְצוֹהֲלִים לְמַרְאֵה הַיֶּרֶק הַמְכַסֶה אֶת הָאָרֶץ.

טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם הֵעִירוּ אֶת הַצְּמָחִים הַנִּרְדָּמִים. הֵם זֵרְזוּ אֶת הַזְּרָעִים כִּי יְמַהֲרוּ לְהוֹצִיא עָלִים יְרֻקִּים לְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הַחֹרֶף הַבָּא בְּרַעַם וָרָעַשׁ.

כְּסוּת חֲדָשָׁה לָבְשָׁה הָאֲדָמָה, מַרְבַד יָרֹק, רַעֲנָן וְנָאֶה מְכַסֶּה אֶת פָּנֶיהָ. רוֹבֶצֶת הָאֲדָמָה וְהִיא מְקֻשֶּׁטֶת כְּכַלָּה נָאָה בִּכְסוּתָהּ הַיְרֻקָּה.

הַצֹּאן וְהַבָּקָר נֶהֱנִים לְמַרְאֵה הַבֶּגֶד הֶחָדָשׁ אֲשֶׁר לָבְשָׁה אִמָּא אֲדָמָה; הֵם יוֹצְאִים לְטְעֹם מִן הַיֶּרֶק הַטָּעִים וְהַטּוֹב וְנֶהֱנִים.

– עָבְרוּ יְמֵי הָרָעָב! בָּאוּ יָמִים טוֹבִים עָלֵינוּ! – יֹאמְרוּ הַזְּקֵנִים שֶׁבַּבָּקָר אֶל חַבְרֵיהֶם הַצְעִירִים.

הָאִכָּר יָצָא לַעֲבוֹדָתוֹ לְהַטְמִין אֶת הַזֶּרַע בָּאֲדָמָה.

הוֹלֵךְ הָאִכָּר אַחַר הַמַּחֲרֵשָׁה וְהוּא טוֹמֵן לְתוֹךְ הַתֶּלֶם אֶת הַגַּרְעִינִים, גַּרְעִינֵי הַזָּהָב שֶׁל הַחִטָּה.

עָצוּב הוּא הָאִכָּר בְּשָׁעָה זוֹ. לִבּוֹ כָּבֵד עָלָיו.

– מִי יוֹדֵעַ! – מְהַרְהֵר הַחוֹרֵשׁ – הֵתִהְיֶה הַשָּׁנָה שְׁנַת בְּרָכָה? הַאִם יֵרְדוּ הַגְּשָׁמִים בְּעוֹנָתָם? הַאִם תִּתֵּן הָאֲדָמָה אֶת יְבוּלָהּ?

כָּאֵלֶּה, וְעוֹד רַבּוֹת כָּאֵלֶּה, הֵן הַשְׁאֵלוֹת הָעוֹלוֹת עַל שְׂפָתָיו שֶׁל הַזּוֹרֵעַ כַּאֲשֶׁר הוּא נוֹשֵׂא עֵינָיו אֶל הַשָּׁמַיִם בְּבַקָשָׁה מִן הָאֱלֹהִים כִּי יִרְאֶה אֶת עֲמָלוֹ וְיַעֲזֹר לוֹ.

לְעֵת עֶרֶב, כַּאֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ עוֹמֶדֶת לִשְׁקֹעַ בַּמַּעֲרָב, יֵשׁ וְתֵרָאֶה קֶשֶׁת בַּשָּׁמָיִם.

הַקֶּשֶׁת! נֶהְדָּרָה הִיא בִּשְׁלַל הַצְּבָעִים שֶׁלָּהּ.

– הַקֶּשֶׁת אוֹת הִיא כִּי הָאֱלֹהִים לֹא יָבִיא יוֹתֵר מַבּוּל עַל הָאָרֶץ. – אָמַר יוֹסִי לַחֲבֵרוֹ. יוֹסִי לָמַד בְּסִפּוּרֵי הַמִּקְרָא, בְּסֵפֶר תּוֹרָה לַיֶּלֶד, וְהוּא יוֹדֵעַ אֶת אֲשֶׁר קָרָה לְפָנִים.

– לִפְנֵי הַרְבֵּה הַרְבֵּה שָׁנִים – סִפֵּר הַיֶּלֶד, – בִּימֵי נֹחַ, יָרַד מַבּוּל עַל הָאָרֶץ. בְּמַבּוּל זֶה נֶהֶרְגוּ וָמֵתוּ כָּל בְּנֵי הָאָדָם, וְרַק נֹחַ וּבָנָיו נִשְׁאֲרוּ בַּחַיִּים, כִּי נִכְנְסוּ אֵל הַתֵּיבָה. וְהָאֱלֹהִים אָמַר אֶל נֹחַ לְאַחַר הַמַּבּוּל, כִּי מֵעַתָּה וָהָלְאָה לֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל עַל הָאָרֶץ, וְכַאֲשֶׁר יִרְגַּז הָאֵל, יִתֵּן הוּא אֶת הַקֶּשֶׁת בַּשָּׁמָיִם. הַקֶּשֶׁת תִּהְיֶה לְאוֹת כִּי בְּנֵי הָאָדָם חָטְאוּ לֵאלֹהֵיהֶם.

– וַאֲנִי רָאִיתִי שְׁתֵּי קְשָׁתוֹת בְּבַת אַחַת. – אָמַר אֵלִיָּהוּ יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁכָּל הַכִּתָּה עָמְדָה מְלֵאָה הִתְפָּעֲלוּת לְמַרְאֵה הַגּוֹנִים הַיָּפִים אֲשֶׁר לַקֶּשֶׁת.

בֵּין עֲצֵי הַשִּׁטָּה תִשָּׁמַע רִנְנַת הַצִּפֳּרִים לְאַחַר הַגֶּשֶׁם. נָעִים לְהַקְשִׁיב לְשִׁירָתוֹ שֶׁל אֲדֹם הֶחָזֶה.

גַּם הַיַּרְגָּזִי נֵעוֹר לִתְחִיָּה וְהוּא מַשְׁמִיעַ אֶת צְלִילֵי שִׁירָתוֹ. בַּשָּׂדוֹת מִתְעוֹפְפוֹת לְהָקוֹת שֶׁל חוֹחִיּוֹת וְהֵן מְפַטְפְּטוֹת וּמְסַפְּרוֹת לְכָל שׁוֹמֵעַ אֶת הַחֲדָשׁוֹת אֲשֶׁר שָׁמְעוּ וְרָאוּ בְּמַסָּעָן.

לַבְנִינֵי הַכְּרוּב הַהֲדוּרִים מְעוֹפְפִים בְּרֹב חֵן מִכְּרוּב אֱלֵי כְּרוּב וְהֵם מְטִילִים פֹּה וָשָׁם אֶת בֵּיצֵיהֶם.

בַּשָּׂדוֹת עָלוּ הַפְּרָחִים לְמִינֵיהֶם.

בֶּהָרִים נִפְתְּחוּ פִּרְחֵי הָרַקֶּפֶת בֵּין הַסְלָעִים, הַכַּרְכֹּם מֵפִיץ אֶת רֵיחוֹ הֶעָנֹג, וְהַחִנָּנִית אַף הִיא מִתְהַדֶּרֶת בְּצִבְעֵי הַצָּהֹב, הַלָּבָן וְהַיָּרֹק אֲשֶׁר לָהּ.

וּבַבִּצָּה! גַּם שָׁם יִשָּׁמַע קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה. הַנַּרְקִיסִים עָלוּ מִן הָאֲדָמָה וְכִסּוּ אֶת יַם הַבֹּץ בְּמַרְבַד פְּרָחִים לְבָנִים. רְאוּ: עַל גַּבֵּי הַכּוֹתֶרֶת הַלְּבָנָה נִרְאֵית עֲטָרָה זְעִירָה שֶׁל עָלִים צְהֻבִּים וְנָאִים.

– הַנַּרְקִיס חָבַשׁ אֶת כִּתְרוֹ! – יֹאמְרוּ הַיְלָדִים.

– יְחִי הַנַּרְקִיס, מֶלֶךְ הַבִּצָּה! – מְקַרְקְרוֹת הַצְּפַרְדְּעִים.

בְּיָמִים אֵלֶּה נוֹהֲרִים הַיְלָדִים לִקְטֹף נַרְקִיסִים וְחִנָּנִיּוֹת כְּדֵי לְפָאֵר בָּהֶם אֶת בָּתֵּיהֶם.

יְמֵי הַחֹרֶף, יְמֵי חַג הֵם לָעוֹבֵד בַּשְּׁפֵלָה וּבַשָּׁרוֹן. פְּרִי הַהֲדָרִים הִזְהִיב. מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה תִשָּׁמַע בַּפַּרְדְּסִים שִׁירַת הָעֲבוֹדָה. מְכוֹנִיוֹת אָצוֹת־רָצוֹת לְהָבִיא אֶת הַפֵּרוֹת הַנָּאִים אֶל הַנְמָלִים כְּדֵי לִשְׁלֹחַ אוֹתָם אֶל הַמֶּרְחַקִים.

אַחַר הַהֲדָרִים בָּא תּוֹרָם שֶׁל הַשְׁקֵדִים. הַלָּלוּ פּוֹרְחִים וּמִתְכַּסִּים בְּבֶגֶד לָבָן.

לְמַרְאֵה הַשְׁקֵדְיָה הַפּוֹרַחַת תָּבוֹא שִׂמְחָה בְּלֵב זְקֵנִים וּנְעָרִים יַחְדָּיו.

– הָאָבִיב בָּא! הָאָבִיב הִגִּיעַ! – מְרִיעִים כֻּלָם בְּשִׂמְחָה.

בְּיָמִים אֵלֶּה יִתְכַּסּוּ הַשָּׂדוֹת בְּמַרְבַדִּים שֶׁל כַּלָּנִיוֹת, פְּרָגִים, דְּמוּמִיוֹת וְאִירוֹסִים.

יָם שֶׁל צְמָחִים בִּצְבָעִים שׁוֹנִים מְכַסֶּה אֶת הָאֲדָמָה. יָפִים הֵם יְמֵי הַחֹרֶף.

אוּלָם יֵשׁ וְהַגְּשָׁמִים יוֹרְדִים לֹא בְּעִתָּם, יֵשׁ וְיָמִים עוֹבְרִים, וְהַגֶשֶׁם יוֹרֵד וְיוֹרֵד בְּלִי הֲפוּגָה. הָאֲדָמָה הוֹפֶכֶת כֻּלָהּ לִהְיוֹת בִּצָּה אַחַת. הַצֹּאן וְהַבָּקָר נִשְׁאָרִים בַּגְּדֵרָה וּבָרֶפֶת וְהֵם גּוֹעִים וּבוֹכִים. רְעֵבִים הֵם.

הַפּוֹעֲלִים אֵינָם יוֹצְאִים לַעֲבוֹדָתָם, כִּי אֵין כָּל אֶפְשָׁרוּת לַעֲבֹד בְּרֶדֶת הַגֶּשֶׁם עַל הָאָרֶץ. יָמִים אֵלֶּה קָשִׁים הֵם גַּם לַיְלָדִים וְגַם לַמְּבֻגָּרִים. בְּעִקְבוֹת הַגֶּשֶׁם, וּבְאֵין שֶׁמֶשׁ נִרְאֵית, גּוֹבֵר הַקֹּר וְיֵשׁ וְשֶׁלֶג יְכַסֶּה אֶת הָאָרֶץ.

בְּיָמִים אֵלֶּה נִזְכֹּר אֶת חֲבֵרֵינוּ הַיְלָדִים הַיּוֹשְׁבִים בְּאֹהָלִים, אֲשֶׁר כְּסוּת אֵין לִבְשָׂרָם. נִזְכֹּר כִּי רוֹעֲדִים הָם מִקֹּר, כִּי רְעֵבִים הֵם, וְנִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ לְטוֹבָתָם וּלְעֶזְרָתָם, הַחֹרֶף טוֹרֵף הוּא בְּעֹז. קָשֶׁה הוּא בְּעִקָּר בְּאַרְצוֹת הַצָּפוֹן הַקָּרוֹת. אוּלָם נִתְנַחֵם כִּי אַחַר הַחֹרֶף יָבוֹא הָאָבִיב, יָבוֹאוּ יָמִים חַמִּים עַל הָאָרֶץ וְטוֹב וְנָעִים יִהְיֶה לְטַיֵּל בַּשָּׂדוֹת וּבַכְּרָמִים.

וְאַתֶּם, יְלָדִים, יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל! אַתֶּם הַיּוֹשְׁבִים בֶּעָרִים וּבַכְּפָרִים, זִכְרוּ וּדְעוּ: הַחֹרֶף – אַפְתָּעוֹת רַבּוֹת הוּא מֵבִיא עִמּוֹ. עִקְּבוּ אַחַר הַחֹרֶף וּרְאוּ מַה־חֲדָשׁוֹת מֵבִיא הוּא אִתּוֹ. בַּשְּׁדֵמָה וּבָהָר, בַּגַּיא וּבַבִּקְעָה, עַל הָעֵצִים וּבָעֲנָנִים. בְּכָל אֵלֶּה יִרְבּוּ הַשִּׁנּוּיִים הַנִּרְאִים יוֹם־יום.

טוֹב תַּעֲשׂוּ אִם תַּעַקְבוּ אַחַר שִׁנּוּיִים אֵלֶּה וְתִסְתַכְּלוּ בָּם. קִרְאוּ בַּסֵּפֶר “מַרְבַד הַחֹרֶף” וִידַעְתֶּם לְהַכִּיר אֶת הַצְמָחִים הָרַבִּים הָעוֹלִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה בָּחֲדָשִׁים אֵלֶּה.

א.

לְאַחַר שֶׁיָּרְדוּ גִשְׁמֵי הַיּוֹרֶה הָרִאשׁוֹנִים, נִזְדָּרְזוּ הַיְלָדִים וְיָצְאוּ לְטִיוּל בַּסְּבִיבָה. הַפַּעַם שׁוֹנֶה הָיָה מַרְאֵה הַשָּׂדֶה תַכְלִית שִׁנּוּי, טוֹב וְנָעִים הָיָה לְטַיֵּל בַּחוּץ. רֵיחַ הַצְמָחִים עָלָה בְּאַפָּם שֶׁל הַיְלָדִים. הָאֲוִיר הָיָה צַח וְנָקִי, אָבָק לא נִרְאָה בּוֹ, וְהַנְשִׁימָה הָיְתָה חָפְשִׁית וּנְעִימָה. גַּם גַּגּוֹת הַבָּתִּים, הַקִּירוֹת, וַאֲפִילוּ הָאִילָנוֹת, כֻּלָם־כֻּלָם כְּאִלּוּ צָהֲלוּ וְשָׂמְחוּ לְמַרְאֵה הַיְלָדִים.

– הָעֵצִים עוֹמְדִים יָפִים וּנְקִיִים, כְּאִלּוּ זֶה עַתָּה יָצְאוּ מִן הָאַמְבַּטְיָה, וּכְאִלּוּ אִמָּא סָרְקָה אֶת שַׂעֲרוֹתֵיהֶם, אֶת עֲלֵיהֶם. – אָמְרָה לֵאָה.

– וּרְאוּ כַּמָּה הֵם נוֹצְצִים. דּוֹמֶה כְּאִלּוּ שְׂמֵחִים הֵם מְאֹד־מְאֹד עַל הַשִּׁנּוּי אֲשֶׁר בָּא עֲלֵיהֶם. – אָמְרָה דִיצָה.

וְיוֹרָם! הוּא נָשָׂא עֵינַיִם אֶל הָאֲדָמָה. מִסָּבִיב לוֹ הָיָה הַכֹּל יָבֵשׁ, הַכֹּל עָצוּב, פֹּה וָשָׁם כְּבָר נִרְאוּ עָלִים יְרֻקִים, הוֹפִיעָה חֲתִימַת דֶּשֶׁא יְרֻקָה. וְאֵלֶּה, נִרְאֶה כְּאִלּוּ רָמְזוּ וְאָמְרוּ: – חַכּוּ קְצָת. עוֹד מְעַט נָבוֹא אֲלֵיכֶם בַּהֲמוֹנִים. עוֹד יוֹם, עוֹד שָׁבוּעַ, וְהַשָּׂדֶה כֻּלוֹ יְהֵא יָרֹק מִשֶּׁפַע הָעֲשָׂבִים אֲשֶׁר יַעֲלוּ עַל פְּנֵי־הָאֲדָמָה.

יוֹסִי גִלָּה אֶת עֲלֵי הַדַּרְדַּר הַיְרֻקִים. הֵם הָיוּ מְסֻדָּרִים בְּשׁוֹשֶׁנֶת עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבְשׁוּם אֹפֶן אִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַאֲמִין כִּי עָלִים אֵלֶה אַחִים הֵם לַפְּרָחִים הַקּוֹצָנִיִים אֲשֶׁר מִלְּאוּ אֶת הַשָּׂדֶה בִּימוֹת הַקָּיִץ.

– חֶבְרַיָּה! – הִתְפַּלְאָה דִיצָה – הַבִּיטוּ וּרְאוּ! הַאִם יְכוֹלִים אַתֶּם לִמְצֹא אֵי־פֹּה אֵי־שָׁם פְּרָחִים? דּוֹמֶה שֶׁעוֹד לֹא נִפְתְּחוּ הַפְּרָחִים עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.

– פְּרָחִים! – אָמְרָה יוֹכֶבֶד, – מַה־הַדְּאָגָה? עוֹד מְעַט וְיַעֲלוּ פְּרָחִים לָרֹב עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, מַרְבַדִּים שֶׁל פְּרָחִים יְכַסּוּ אֶת הָאָרֶץ וְאָנוּ נוּכַל לֶאֱסֹף זֵרִים רַבִּים שֶׁל פְּרָחִים.

– אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי רוֹצָה לְהִתְקַשֵּׁט כְּבָר עַתָּה בִּפְרָחִים. – הִתְפַּנְקָה דִיצָה, – כַּמָּה יָפֶה הָיָה אִלּוּ יָכֹלְתִּי לִנְעֹץ פֶּרַח אֶחָד, לְפָחוֹת, בְּצַמּוֹת רֹאשִׁי הַשְׁחוֹרוֹת.

– רוֹצָה אַתְּ בִּפְרָחִים? בְּבַקָשָׁה! בּוֹאוּ אַחֲרַי וַאֲנִי אַמְצִיא לֶכֶם פְּרָחִים נָאִים. – הִבְטִיחָה הַמּוֹרָה שֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת בְּרִחוּק מָקוֹם מִן הַיְלָדִים וְהִיא בּוֹחֶנֶת וּבוֹדֶקֶת אֶת הַסְבִיבָה, כִּי רָצְתָה לָדַעַת מַה־הַצְמָחִים שֶׁעָלוּ כְּבָר עָלֶיהָ.

– הַאָמְנָם? הֲתוּכְלִי לְהַמְצִיא לָנוּ פְּרָחִים הַיּוֹם? – הִתְפַּלְאָה עַלִיזָה.

– וְאֵלֶּה יִהְיוּ פִּרְחֵי בָּר? – שָׁאַל יוֹרָם.

– וְנוּכַל לֶאֱגֹד מֵהֶם זֵרִים? – שָׁאֲלָה לֵאָה.

– וַאֲנִי אוּכַל לִקְלֹעַ לִי כֶּתֶר לְרֹאשִׁי? – בִּקְשָׁה לָדַעַת דִּיצָה.

– כֵּן, כֵּן, חֶבְרַיָּה! – עָנְתָה הַמּוֹרָה כְּשֶׁהִיא צוֹחֶקֶת לְשֵׁמַע מְטַר הַשְׁאֵלוֹת אֲשֶׁר נִתְּכוּ עָלֶיהָ מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה.

ב.

הָרַעֲיוֹן, כִּי עוֹד מְעַט וְהֵם יִמְצְאוּ פְּרָחִים חַיִּים, עוֹרֵר רוּחַ שִׂמְחָה בְּקֶרֶב הַיְלָדִים, מֵעַתָּה הָיְתָה הַמּוֹרָה הוֹלֶכֶת בָּרֹאשׁ וְאַחֲרֶיהָ נִדְחָקִים וְדוֹחֲקִים עַצְמָם הַיְלָדִים. דּוֹמֶה הָיָה כִּי כֻּלָם יַחַד מְזָרְזִים אֶת מוֹרָתָם כִּי תְמַהֵר לָלֶכֶת כְּדֵי לְהַגִיעַ בְּהֶקְדֵם אֶל הַשָּׂדֶה.

בְּשִׁיר וּבְשִׂמְחָה הָיְתָה הַחֲבוּרָה מְדַלֶּגֶת וּמְקַפֶּצֶת עַל גַּבֵּי הַקּוֹצִים הַיְבֵשִׁים. הֵם עָבְרוּ עַל פְּנֵי הַשָּׂדוֹת וְהִגִּיעוּ אֶל הַגִּבְעָה, גִּבְעָה זוֹ הָיְתָה שׁוֹמֵמָה כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה.

בְּתַחְתִּית הַגִּבְעָה הָיְתָה מַחְצָבָה. בְּמַחְצָבָה זוֹ הָיוּ עוֹקְרִים לִפְעָמִים אַבְנֵי כֻּרְכָּר גְּדוֹלוֹת לְבִנְיָן. לְפָנִים הָיְתָה הַמַּחְצָבָה הוֹמָה מֵאֲנָשִׁים. אוֹתָם הַיָּמִים הָיוּ בְּנֵי הָאָדָם בּוֹנִים אֶת בָּתֵּיהֶם מֵאַבְנֵי כֻּרְכָּר, אַבְנֵי חוֹל. עַתָּה, מִשֶּׁהֵחֵלּוּ הָאֶזְרָחִים לִבְנוֹת בָּתֵּיהֶם אֶבֶן יְרוּשַׁלְמִית אוֹ לְבֵנִים וּבֶטּוֹן, נֶעֶזְבָה הַמַּחְצָבָה וְרַק לִפְעָמִים הָיָה מִישֶׁהוּ מִן הָאִכָּרִים יוֹרֵד אֵלֶיהָ כְּדֵי לַחֲצֹב לוֹ אֲבָנִים מִסְפָּר.

מַחְצָבָה זוֹ, מְקוֹם סֵתֶר נָאֶה הָיְתָה לַיְלָדִים. פֹּה, לְמָקוֹם זֶה, הָיוּ הַיְלָדִים מִתְקַבְּצִים כְּדֵי לְשַׂחֵק מִשְׂחֲקֵי שָׂדֶה שׁוֹנִים: שׁוֹדְדִים, מַחֲבוֹאִים וְכַדּוֹמֶה.

יוֹרָם אָהַב לְטַיֵּל יַחַד עִם חֲבֵרוֹ אֵלִיָּהוּ בְּמַחְצָבָה זוֹ, כִּי כָּאן הָיוּ הַיְלָדִים רוֹאִים לְעִתִּים קְרוֹבוֹת, בִּימוֹת הַקַיִץ, כֵּיצַד שְׁרַקְרַקִּים וּכְחָלִים חוֹפְרִים אֶת קִנֵּיהֶם בְּתוֹךְ קִיר הָאֶבֶן הַמּוּצָק.

– מוֹרָתִי! אַתְּ מוֹלִיכָה אוֹתָנוּ אֶל גִּבְעַת הַכֻּרְכָּר? שָׁאַל יוֹרָם.

– מָה? וְכִי שָׁם תִּמְצְאוּ פְּרָחִים בְּעוֹנָה זוֹ? – הִתְפַּלֵא אֵלִיָּהוּ.

– כֵּן! – הֵשִׁיבָה הַמּוֹרָה, בְּעֵינֵיכֶם תִּרְאוּ שֶׁנִּמְצָא כָּאן פְּרָחִים, עֲלֵיכֶם רַק לְהִסְתַּכֵּל יָפֶה־יָפֶה וְנִרְאֶה מִי יִהְיֶה הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר יִזְכֶּה בִּפְרָס עַל תַּגְלִיתוֹ־מְצִיאָתוֹ, מִי יִהְיֶה הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר יִמְצָא אֶת הַפְּרָחִים אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם דִּבָּרְתִּי.

בְּהַגִיעָם אֶל הַגִּבְעָה הִפְנְתָה הַמּוֹרָה אֶת חֲנִיכֶיהָ אֶל אַחַת הַצְלָעוֹת, מְקוֹם שָׁם גָּדְלוּ צִמְחֵי סִירָה קוֹצָנִית, לֹטֶם מַרְוָנִי, קִדָּה שְׁעִירָה, וְאָמְרָה:

– הִתְפַּזְרוּ נָא כָּאן בַּשֶּׁטַח וְחַפְּשׂוּ אַחַר פְּרָחִים נָאִים. מִי שֶׁיִּמְצָא יָבוֹא אֵלַי מִיָּד וְיוֹדִיעַ לִי.

הַחֶבְרַיָּה הִתְפַּזְרָה מִיָּד. כְּאִלּוּ הָיוּ לַהֲקַת צִפָּרִים אֲשֶׁר הֶחֱרִיד אוֹתָן נֵץ טוֹרֵף. הֵם פָּנוּ זֶה לְכָאן וְזֶה לְשָׁם וְשׁוּב נִשְׁאֲרָה הַמּוֹרָה לְבַדָּהּ בְּאֵין אִישׁ אִתָּהּ.

– מוֹרָתִי! מָצָאתִי! – חָזַר יוֹרָם עַד מְהֵרָה וּפָנָיו מְשׁלְהָבִים, כְּשֶׁמִּמִּצְחוֹ יוֹרֶדֶת זֵעָה וּבְיָדוֹ הוּא מַחֲזִיק פֶּרַח צָהֹב־כָּתֹם, גָּדוֹל וְנֶהְדָּר לְמַרְאֶה.

– אֵיזֶה יֹפִי! – מִלְמְלָה הַמּוֹרָה, – בַּר מַזָּל אַתָּה, יוֹרָם, וּלְךָ יָאֶה הַפְּרָס עַל כִּי מָצָאתָ לָרִאשׁוֹנָה אֶת הַכְּתֵמָה עָבַת הַשׁרֶשׁ. וְעוֹד הַמּוֹרָה מְדַבֶּרֶת אֶל יוֹרָם, וּמִכָּל עֵבֶר הֵחֵלּוּ חוֹזְרִים יְלָדִים וּבִידֵיהֶם פִּרְחֵי הַכְּתֵמָה הַנָּאִים.

מָצָאתִי! – חָזַר יוֹרָם עַד מְהֵרָה

– וּבְכֵן, יְלָדַי, לֹא הִגְזָמְתִּי! – אָמְרָה הַמּוֹרָה.

– צָדַקְתְּ, מוֹרָתִי. – חִיְּכָה דִיצָה, וְכַאֲשֶׁר שָׂחֲקָה הַקְטַנָּה הִיא גִלְתָה אֶת טוּרֵי שִׁנֶּיהָ הַלְּבָנוֹת וּבִלְחָיֶיהָ נִרְאוּ שְׁתֵּי גוּמוֹת חֵן.

שׁוּב הִקִּיפוּ הַיְלָדִים אֶת מוֹרָתָם וְהִפְצִירוּ בָּהּ, כִּי תְסַפֵּר לָהֶם כֵּיצַד זֶה יָכוֹל לַעֲלוֹת בְּיָמִים אֵלֶּה זֶה הַצֶּמַח בַּעַל הַפְּרָחִים הַנָּאִים.

– רְצוֹנְכֶם לָדַעַת אֶת סוֹדָהּ שֶׁל הַכְּתֵמָה? בְּבַקָשָׁה! אָמְרָה הַמּוֹרָה. הִיא הוֹצִיאָה כַּף חֲפִירָה מֵאַרְנָקָהּ וּמִיָּד נִגְּשָׁה אֶל אַחַד הַצְמָחִים, צִמְחֵי הַכְּתֵמָה שֶׁגָּדְלוּ בְּצִלָּם שֶׁל שִׂיחֵי הַסִירָה הַקּוֹצָנִית.

יוֹרָם הִקְדִּים וְקָצַץ אֶת עַנְפֵי הַסִּירָה בְּאוֹלָרוֹ וְהַמּוֹרָה הֵחֵלָּה לַחְפֹּר אַט־אַט וּבִזְהִירוּת בָּאֲדָמָה כְּדֵי לַעֲקֹר אֶת הַצֶּמַח עַל שָׁרָשָׁיו.

זְמַן־מָה נִמְשְׁכָהּ הָעֲבוֹדָה, לְבַסּוֹף הִצְלִיחַ אֵלִיָּהוּ לִשְׁלחַ אֶת יָדוֹ וּלְהוֹצִיא מִן הַקַּרְקַע אֶת הַצֶּמַח עַל שָׁרָשָׁיו.

– הַבִּיטוּ וּרְאוּ כַּמָּה עָבִים הַשָּׁרָשִׁים! הֵם דּוֹמִים מַמָּשׁ לִגְזָרִים צְעִירִים!

לְבַסוֹף הִצְלִיחַ אֵלִיָּהוּ לְהוֹצִיא אֶת הַצֶּמַח עַל שָׁרָשָׁיו

– וְלָכֵן קוֹרְאִים לָהֶם כְּתֵמָה עָבַת הַשָּׂרֶשׁ. – אָמְרָה דִיצָה.

– שָׁרָשִׁים אֵלֶּה מְלֵאִים מָזוֹן הֵם. – אָמַר יוֹרָם.

– הֵם מְשַׁמְּשִׁים מַחְסַן אֲגִירָה. – הֵעִירָה לֵאָה. 

– וְלָכֵן יָכוֹל הַפֶּרַח לְהִפָּתַח וְלִפְרֹחַ, כִּי יֵשׁ לוֹ מָזוֹן לְמַדָּי.

כָּכָהּ נִשְׁמְעוּ הֶעָרוֹת מִכָּל עֵבֶר וּפִנָּה.

וְהַמּוֹרָה סִפְּרָה וְאָמְרָה:

– הַכְּתֵמָה עָבַת הַשּׁרֶשׁ, פְּרָחֶיהָ נִפְתָּחִים כְּבָר בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל הַחֹרֶף. יֵשׁ וְהֵם נִפְתָּחִים עוֹד לִפְנֵי רֶדֶת הַגְּשָׁמִים עַל הָאָרֶץ. הַדָּבָר תָּלוּי בָּרְטִיבוּת אֲשֶׁר בַּקַּרְקָע. הַכְּתֵמָה שׁוֹכֶנֶת בְּצֵל הַסִּירָה. צִמְחֵי הַסִּירָה שׁוֹמְרִים עַל הַכְּתֵמָה לְבַל יָבוֹאוּ יְלָדִים רָעִים, אוֹ בְּהֵמוֹת, לְהַשְׁחִית אֶת הַפְּרָחִים הָעֲנֻגִים הָאֵלֶּה.

– אֲנִי רָאִיתִי פְּרָחִים אֵלֶּה פּוֹרְחִים בִּימוֹת הַחֹרֶף, בַּשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה. – אָמְרָה יוֹכֶבֶד.

– צָדַקְתְּ, בִּתִּי. – הֵשִׁיבָה הַמּוֹרָה, – פְּרָחֶיהָ פְּתוּחִים הֵם כַּמָּה חֲדָשִׁים בַּחֹרֶף. אוֹתָם הַיָּמִים בָּהֶם הָאֲדָמָה רַכָּה אוֹגְרִים הֶעָלִים מָזוֹן לָרֹב, מָזוֹן זֶה נֶאֱגָר בַּמַּחְסָנִים אֲשֶׁר בַּשׁרֶשׁ. מִמַּחְסָנִים אֵלֶּה יוֹנֵק הַפֶּרַח מְזוֹנוֹ בְּרֵאשִׁית הַחֹרֶף.

הַיְלָדִים נָפוֹצוּ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה לֶאֱסֹף אֶת פִּרְחֵי הַכְּתֵמָה.

יוֹכֶבֶד, לֵאָה וְדִיצָה קִשְּׁטוּ אֶת שַׁעֲרוֹת רָאשֵׁיהֶן בַּפְּרָחִים וְעוֹד הִסְפִּיקוּ לִקְטֹף לָהֶן זֵרִים נָאִים לְהָבִיא הַבָּיְתָה.

לֵאָה וְדִיצָה קִשְּׁטוּ אֶת שַׂעֲרוֹת רָאשֵׁיהֶן בַּפְּרָחִים

הִגִּיעָה שְׁעַת הָעֶרֶב. הַחֶבְרַיָּה הִתְכּוֹנְנִוּ כְּבָר לָשׁוּב לְבָתֵּיהֶם, וּפִתְאֹם סָפְקָה דִיצָה כַּפֶּיהָ וְקָרְאָה:

– אוֹי וַאֲבוֹי! הַפְּרָחִים נָבְלוּ!

– הֵם לֹא נָבְלוּ! – אָמְרָה הַמּוֹרָה, – הֵם נִסְגְרוּ, עֲלֵיכֶם לָדַעַת כִּי פִּרְחֵי הַכְּתֵמָה נִסְגָּרִים לְעֵת עֶרֶב אוֹ כַּאֲשֶׁר יוֹרְדִים גְשָׁמִים, הַפֶּרַח פָּשׁוּט נִרְדָּם, בְּבוֹאֵךְ הַבַּיְתָה, שִׂימִי נָא, דִיצָה, אֶת הַפְּרָחִים לְתוֹךְ כּוֹס מַיִם וְתִרְאִי כֵּיצַד מָחָר הֵם יִפָּתְחוּ שֵׁנִית.

וְאָכֵן, הַמּוֹרָה צָדְקָה, לַמָּחֶרֶת בַּבֹּקֶר בָּאָה דִיצָה לְבֵית הַסֵּפֶר וְהִיא כֻּלָהּ צוֹהֶלֶת מִשִּׂמְחָה.

– מוֹרָתִי הַפְּרָחִים נִפְתָּחוּ. הֵם נֶחְמָדִים!

הַכְּתֵמָה עָבַת הַשָֹּׁרֶשׁ

בְּעֶרֶב חֲנֻכָּה הֶחֱלִיטוּ הַיְלָדִים אֲשֶׁר גָּרוּ בַּכְּפָר עַל שְׂפַת הַיָּם, לַעֲלוֹת אֶל קִבְרֵי הַמַּכַּבִּים הַשׁוֹכְנִים כָּבוֹד בִּכְפַר מוֹלַדְתָּם, בְּמוֹדִיעִין.

אוֹתוֹ יוֹם, יוֹם גָּדוֹל הָיָה לַיְלָדִים. כְּבָר בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם הִתְאַסְפוּ כֻּלָם בְּבֵית הַסֵּפֶר וְהֵם צוֹפִים בִּדְאָגָה וַחֲרָדָה אֶל עֵבֶר הַדֶּרֶךְ. פָּחֲדוּ הַיְלָדִים שֶׁמָּא חַס וְחָלִילָה לֹא יָבוֹא הָאוֹטוֹבּוּס אוֹ אוּלַי חָלָה הַמּוֹרֶה וְהוּא לֹא יוֹפִיעַ. וְאָז? מַה־יִהְיֶה אִתָּם?

יוֹרָם הִצִּיעַ לָלֶכֶת אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה לְהָעִיר אוֹתוֹ.

לֵאָה הִתְנַגְדָה. הִיא טָעֲנָה כִּי הַמּוֹרֶה דַיְקָן הוּא וּבְוַדַּאי יָבוֹא לַשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה.

וְעוֹד הַחֶבְרַיָּה מִתְוַכְּחִים בֵּינֵיהֶם, וְהִנֵּה נִרְאֲתָה מֵעַל פִּסְגַת הַכְּבִישׁ דְּמוּתוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה אֲשֶׁר שַׁעֲרוֹתָיו הָאֲרֻכּוֹת מִתְנַפְנְפוֹת בְּרוּחַ הַבֹּקֶר, וְהוּא מְהַלֵּךְ בְּקוֹמָה זְקוּפָה וּמְטַלְטֵל אֶת מַקְלוֹ הַכָּבֵד הֵנָּה וָהֵנָּה.

– הֵידָד! יְחִי הַמּוֹרֶה! – הֵרִיעוּ הַקוֹלוֹת מִכָּל עֵבֶר.

כַּמָּה יְלָדִים הֵחֵלּוּ רָצִים אֶל הַמּוֹרֶה, וּמִיָּד הִקִּיפוּ אֶת הָאִישׁ וְהֵחֵלּוּ מַמְטִירִים עָלָיו שְׁאֵלוֹת מִשְּׁאֵלוֹת שׁוֹנוֹת.

שְׁאוֹן הַמָּנוֹעַ נִסֵּר אֶת דּוּמִיַּת הַבֹּקֶר מִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי. עוֹד מְעַט וְהַמְּכוֹנִית הַגְּדוֹלָה נֶעֶצְרָה כְּשֶׁהִיא נוֹשֶׁמֶת וְנוֹשֶׁפֶת בִּכְבֵדוּת וְהַנֶּהָג עוֹצֵר בְּקֹשִׁי בַּבְּלָמִים, מִיָד הֵחֵלּוּ הַחֶבְרַיָּה עוֹלִים לַמְּכוֹנִית. הַמּוֹרֶה קָרָא בִּשְׁמוֹת הַיְלָדִים וּכְשֶׁרָאָה כִּי כֻּלָם כָּאן, שָׁרַק שְׁרִיקָה גְדוֹלָה וְהַמְּכוֹנָה זָעָה־נָעָה כְּשֶׁמֵאֲחוֹרֶיהָ מְהַדְהֲדִים בָּאֲוִיר קִטְעִי שִׁירָה שֶׁבָּקְעוּ וְיָצְאוּ מֵחַלּוֹנוֹת הָאוֹטוֹבּוּס.

הַמְּכוֹנִית עָשְׂתָה דַרְכָּהּ בֵּינוֹת לַעֲצֵי זַיִת עַתִּיקֵי יָמִים וְהִגִּיעָה סוֹף־סוֹף אֶל בֶּן־שֶׁמֶן הַכְּפָר. מִכָּאן יָרְדָה הַמְּכוֹנִית מִדֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ וְהֵחֵלָּה עוֹלָה בְּמַעֲלֵה הַגִּבְעָה כְּשֶׁלְצִדָּהּ הָאֶחָד שֶׁל הַדֶּרֶךְ נִצָּבִים דּוֹמְמִים עֲצֵי הַמַּחַט שֶׁל הָאֲרָנִים הַגְּבוֹהִים.

וּלְבַסוֹף נֶעֶצְרָה הַמְּכוֹנִית.

– חֶבְרַיָּה! כָּאן אָנוּ יוֹרְדִים, מֵעַתָּה נַעֲשֶׂה דַרְכֵּנוּ בָּרֶגֶל עַד לְקִבְרֵי הַמַּכַּבִּים. – אָמַר הַמּוֹרֶה.

כַּעֲדַת תַּרְנְגוֹלִים הַפּוֹרְצִים־יוֹצְאִים מִכְּלוּבָם בּוֹ הָיוּ סְגוּרִים יָמִים רַבִּים, כֵּן דָּמְתָה לַהֲקַת הַיְלָדִים שֶׁקָפְצוּ־יָצְאוּ זֶה מִן הַדֶּלֶת הַקִּדְמִית, זֶה מִן הָאֲחוֹרִית וַאֲחָדִים נֶחְפְּזוּ וְיָצְאוּ דֶרֶךְ הַחַלּוֹנוֹת.

הַחֶבְרַיָּה נָפוֹצוּ אֶל כָּל עֵבֶר וְהֵחֵלּוּ בּוֹדְקִים אֶת הַנּוֹף הֶחָדָשׁ, נוֹף הַפְּלָאוֹת אֲשֶׁר נִגְלָה לְעֵינֵיהֶם.

הֵחֵלָּה הַהֲלִיכָה. עַל כָּל צַעַד וָשַׁעַל נִתְקְלוּ הַיְלָדִים בַּאֲבָנִים, מֵהֶן אֲבָנִים כְּבֵדוֹת וּגְדוֹלוֹת וּמֵהֶן אֲבָנִים קְטַנּוֹת שֶׁהָיוּ לְמִכְשׁוֹל לְרַגְלֵי הַהוֹלְכִים.

נָעִים הָיָה לְהַלֵּךְ בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר הַקְרִירוֹת וְלִשְׁאֹף אֶת רוּחַ הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה אֲשֶׁר מֵי הַגְּשָׁמִים הִרְבִּיצוּ אוֹתָהּ יָפֶה־יָפֶה. מַרְבַדִּים שֶׁל יֶרֶק הָיוּ פְּרוּשִׂים עַל פְּנֵי הַשֶּׁטַח כֻּלוֹ. פֹּה וָשָׁם הִבְהִיקוּ פִּרְחֵי סַבְיוֹן וְצִפָּרְנֵי חָתוּל הַיְדוּעִים לַיְלָדִים יָפֶה־יָפֶה.

– הַבִּיטוּ וּרְאוּ! פֶּרַח מְשֻׁנֶה! לא סַבְיוֹן, לֹא צִפָּרְנֵי חָתוּל; דּוֹמֶה לְקַחְוָן וּבְכָל זֹאת אֵינֶנּוּ קַחְוָן! מַהּ־הוּא פֶּרַח זֶה? – שָׁאֲלָה לֵאָה וְהִגִּישָׁה לַמּוֹרֶה אֶגֶד פְּרָחִים לְבָנִים, סְגֻלִּים וּצְהַבְהַבִּים.

– אֵלֶּה הֵם פִּרְחֵי הַחִנָּנִית הַנֶהְדָּרִים. – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה.

– חֶבְרַיָּה! פֶּרַח חָדָשׁ מָצָאתִי! – הֵרִיעַ קוֹלוֹ שֶׁל יוֹרָם.

וְיוֹרָם נֶחְפַּז לְהַגִּישׁ לְמוֹרוֹ אֶת הַפֶּרַח אֲשֶׁר קָטֵף זֶה עַתָּה.

– חֲבָל, יוֹרָם! חֲבָל שֶׁלא עָקַרְתָּ אוֹתוֹ עַל הַשֹּׁרֶשׁ־הַפְּקַעַת אֲשֶׁר לוֹ! – אָמַר הַמּוֹרֶה.

– צֶמַח זֶה, מַה־שְׁמוֹ? – שָׁאֲלָה יוֹכֶבֶד.

– הֲלֹא זֶהוּ הַכַּרְכֹּם, מֵרְאשׁוֹנֵי פִּרְחֵי הַחֹרֶף, הַגָּדֵל בְּאֶרֶץ הַגְּבָעוֹת וְהֶהָרִים. – אָמַר הַמּוֹרֶה.

– הָבָה נַעֲקֹר אֶת הַצֶּמַח כֻּלוֹ! – הִצִּיעַ הַמּוֹרֶה.

– הָבוּ מַעְדֵּר! – צָוַח יִשְׂרָאֵל בְּקוֹלוֹ הָרָם.

חִישׁ הוּבָא הַמַּעְדֵּר, וְהַיְלָדִים עָדְרוּ בָּאֲדָמָה הָרַכָּה, אַדְמַת הַטִּין הַשְׁחוֹרָה וְהַשְׁמֵנָה. בִּזְהִירוּת הִתְכּוֹפֵף הַמּוֹרֶה וְהוֹצִיא מִן הָאֲדָמָה אֶת הַצֶּמַח עַל הַפְּקַעַת שֶׁלּוֹ. הַפְּקַעַת הָיְתָה קְטַנָּה וְנָאָה.

יוֹרָם הִבְחִין בִּקְלִפָּה דַקָּה, חוּמָה, שֶׁהָיְתָה דְבוּקָה מִתַּחַת לַפְּקָעַת.

– מַה־זֶּה?

– זֶהוּ שָׂרִיד שֶׁל הַפְּקַעַת מִן הַשָּׁנָה הַחוֹלֶפֶת. הִיא הִצְטַמְקָה מְאֹד וּבִתָּהּ הַצְעִירָה מְמַלְּאָה עַתָּה אֶת מְקוֹמָהּ. – הִסְבִּיר הַמּוֹרֶה

מֵעַתָּה נָפוֹצוּ הַיְלָדִים וְהֵחֵלּוּ קוֹטְפִים־עוֹקְרִים אֶת פִּרְחֵי הַכַּרְכֹּם. הָיוּ יְלָדִים שֶׁהִצְלִיחוּ לַעֲקֹר אֶת הַצְמָחִים עַל פַּקְעוֹתֵיהֶם, וְאִלּוּ הַבָּנוֹת – הֵן הִסְתַּפְּקוּ בַּפְּרָחִים בִּלְבָד. לְאַחַר הֲלִיכָה שֶׁל שָׁעָה בֶּהָרִים הָכְרַז עַל הַפְסָקַת מְנוּחָה. הַיְלָדִים הִתְאַסְפוּ מִסָּבִיב לְמוֹרָם וְהֵחֵלּוּ לְהַפְצִיר בּוֹ כִּי יְסַפֵּר לָהֶם עַל זֶה הַפֶּרַח הֶחָמוּד אֲשֶׁר בַּשְּׁפֵלָה אֵינוֹ עוֹלָה כְּלָל.

וְהַמּוֹרֶה סִפֵּר:

– הַכַּרְכֹּם הוּא פֶּרַח הַשַּׁיָּךְ לְמִשְׁפָּחַת הָאִירוּסִיִּים, מִסְפַּר עֲלֵי הַפֶּרַח הוּא שִׁשָּׁה. לְעָלִים אֵלֶּה יִקְרְאוּ עֲלֵי עָטִיף. צֶבַע עֲלֵי הֶעָטִיף הוּא לָרֹב לָבָן וְאִלוּ בִּבְסִיסָם, לְיַד מְקוֹם חִבּוּרָם יַחַד, יֶשְׁנָם פֹּה וָשָׁם פַּסִים־עוֹרְקִים וְרֻדִים, מִסְפַּר הָאַבְקָנִים הוּא שְׁלֹשָׁה. צִבְעָם סְגֹל כֵּהֶה. הָעֱלִי הוּא מְפֻצָּל וַעֲשׂוּי בִּדְמוּת מַכְחוֹל בַּעַל שְׂעָרוֹת צְהֻבּוֹת־זְהֻבּוֹת רַבּוֹת.

– מוֹרִי! הַפֶּרַח הוּא רֵיחָנִי מְאֹד. יֵשׁ לוֹ רֵיחַ עָדִין וְנָעִים. – אָמְרָה לֵאָה. 

– צָדַקְתָּ, בִּתִּי, זֶה הַפֶּרַח מְבַשֵּׂם אֶת אֶרֶץ־הֶהָרִים בְּרֵיחוֹ הַנֶּהְדָּר בְּעוֹנָה זוֹ.

– וְאֵימָתַי פּוֹרֵחַ הַכַּרְכֹּם? – שָׁאֲלָה יוֹכֶבֶד.

– הוּא פּוֹרֵחַ בְּעִקָּר לְאַחַר הַגְּשָׁמִים. הוּא נָפוֹץ בְּיוֹתֵר בְּעוֹנָה זוֹ, עוֹנַת הַחֲנְכָּה.

– וְעַל כֵּן, הָבָה נִקְרָא לוֹ אֵפוֹא “פֶּרַח הַחֲנֻכָּה”! – הִצִּיעַ אֵלִיָּהוּ

– וַאֲנִי מַצִּיעַ כִּי נִקְרָא לוֹ בְּשֵׁם “פֶּרַח הַמַּכַּבִּים”! – אָמַר יוֹרָם, – כִּי פּוֹרֵחַ הוּא בִּימֵי חַג הַמַּכַּבִּים.

– חַכְמֵי הַטֶּבַע קוֹרְאִים לוֹ בְּשֵׁם “כַּרְכֹּם חָרְפִּי”, כִּי פּוֹרֵחַ הוּא בַּחֹרֶף. – אָמַר הַמּוֹרֶה.

– הַכַּרְכֹּם – הִמְשִׁיךְ הַמּוֹרֶה, – הִנּוֹ פֶּרַח הָאוֹהֵב שֶׁמֶשׁ. בַּבֹּקֶר, כַּאֲשֶׁר זוֹרַחַת הַשֶּׁמֶשׁ, פְּרָחָיו פְּתוּחִים; אוּלָם כַּאֲשֶׁר יֵרֵד גֶשֶׁם קַל, כְּשֶׁהַשָּׁמַיִם יִהְיוּ מְעֻנָנִים וְהַשֶּׁמֶשׁ תִּשְׁקַע וְתֵעָלֵם – מִיָּד יִסָּגְרוּ פִּרְחֵי הַכַּרְכֹּם וְלֹא יֵרָאוּ הָאַבְקָנִים וְהָעֱלִי הַזְהֻבִּים.

– וּרְאוּ כַּמָּה נֶהְדָּרִים הֵם הֶעָלִים! אֲרֻכִּים־אֲרֻכִּים, יְרֻקִים, וּבְאֶמְצָעָם עוֹבֵר פַס לָבָן. – אָמְרָה יּוֹכֶבֶד.

– עֲלֵיכֶם לָדַעַת – אָמַר הַמּוֹרֶה, – כִּי הָרוֹעִים אוֹהֲבִים מְאֹד אֶת פִּרְחֵי הַכַּרְכֹּם וְקוֹלְעִים לָהֶם זֵרִים מִפְּרָחִים אֵלֶּה, זֹאת וְעוֹד. כַּאֲשֶׁר יִרְעֲבוּ הָרוֹעִים הֵם מַעֲלִים מְדוּרָה וּלְתוֹךְ הָאֵשׁ הֵם זוֹרְקִים אֶת הַפְּקָעוֹת אֲשֶׁר בְּתַחְתִּית הַצְמַח.

– פְּקָעוֹת קְלוּיוֹת אֵלּוּ, הֲטוֹבוֹת הֵן לְמַאֲכָל? – תָּמַהּ יוֹסִי.

– כֵּן, אַחַר שֶׁקָּלוּ אוֹתָן בָּאֵשׁ פָּג הָרַעַל שֶׁבָּהֶן. – הֵשִׁיב הַמּוֹרֶה.

– מוֹרִי! – הִצִיעַ יוֹרָם, – הָבָה וְנַעֲקֹר כַּמָּה כַּרְכֻּמִים עַל שָׁרְשֵׁיהֶם, נְקַּח אוֹתָם עִמָּנוּ וְנִשְׁתֹּל אוֹתָם בַּגִּנָּה שֶׁלָּנוּ! הַלָּלוּ וַדַּאי שֶׁיִּפְרְחוּ בַּשָּׁנָה הַבָּאָה.

– מַסְכִּים! – נַעֲנָה הַמּוֹרֶה.

בְּשִׂמְחָה עָקְרוּ הַיְלָדִים אֶת צִמְחֵי הַכַּרְכֹּם עַל פַּקְעוֹתֵיהֶם וְהֵבִיאוּ אוֹתָם אֶל בֵּית הַסֵּפֶר. כָּאן שָׁתְלוּ אֶת הַפְּקָעוֹת וְכִמְעַט שֶׁשָׁכְחוּ אוֹדוֹתֵיהֶן בְּחָדְשֵי הַחֹרֶף וְהַקַיִץ הָאֲרְכִּים. אַךְ רְאֵה זֶה פֶּלֶא! בָּאוּ יְמֵי הַחֲנֻכָּה וּמִן הָאֲדָמָה עָלוּ וְיָצְאוּ פִּרְחֵי הַכַּרְכֹּם הַחֲמוּדִים.

– הִנֵּה הַפְּרָחִים! מַזְכֶּרֶת מִקִּבְרוֹת הַמַּכַּבִּים! הֵם שָׁבוּ וְקָמוּ לִתְחִיָּה! – הֵרִיעוּ הַיְלָדִים. – יִחְיוּ פִּרְחֵי הַכַּרְכֹּם, פִּרְחֵי הַחֲנֻכָּה, לְעוֹלָמִים! – צָוְחוּ הַקְטַנִּים שָׁעָה שֶׁעֵינֵיהֶם נָהֲרוּ מִשִּׂמְחָה לְמַרְאֵה הַפֶּרַח הֶעָנֹג, שׁוֹכֵן אֶרֶץ הַגְּבָעוֹת, שֶׁיָּרַד לִפְרֹחַ בַּשְּׁפֵלָה.

א.

יָמִים רַבִּים הָיָה הַמַּלְאָךְ צַמְחִיאֵל עָסוּק בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעֶרֶב נִצְּבוּ לִפְנֵי חֶדְרוֹ תּוֹרִים אֲרֻכִּים שֶׁל צְמָחִים. שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת חִכּוּ אֵלֶּה וּבִלְבַד שֶׁיִּזְכּוּ לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל.

– אֲנִי כָּל כָּךְ רוֹצָה כְּבָר לָרֶדֶת אָרְצָה! – אָמְרָה הַחִנָּנִית הַקְטַנָּה, –פָּשׁוּט צַר לִי הַמָּקוֹם כָּאן בַּשָּׁמָיִם.

– וּלְאָן תִּרְצִי לָרֶדֶת? – שָׁאֲלָה הַצִּפָּרְנִית שֶׁעָמְדָה עַל יָדָהּ בַּתּוֹר.

– לֹא אִכְפַּת לִי, אֵרֵד בְּמָקוֹם שֶׁהַמַּלְאָךְ יְצַוֶּה עָלַי לָרֶדֶת. הָעִקָּר, מָתַי כְּבָר אוּכַל לְהַגִּיעַ אֶל צַמְחִיאֵל?

וְשָׁם, בַּפִּנָּה, עָמְדָה בַּתּוֹר מִשְׁפָּחָה כְּבוּדָה. הָיְתָה זוֹ מִשְׁפָּחַת פִּרְחֵי הַמָּרְכָּבִים. מִשְׁפָּחָה זוֹ – פְּרָחֶיהָ הָיוּ קְטַנִּים־קְטַנִּים, לא תֹאַר וְלֹא יֹפִי לָהֶם.

– וּבְכֵן! – הֶחֱלִיטוּ הַקְטַנִּים וְאָמְרוּ, – הָבָה נִתְאַחֵד כֻּלָּנוּ יַחְדָּיו, בִּהְיוֹתֵנוּ רַבִּים הַשּׁוֹכְנִים יַחַד נֵרָאֶה כְּאִלּוּ הִנְנוּ פְּרָחִים גְּדוֹלִים וְיָפִים.

וּבֶאֱמֶת, הַהַצָּעָה הָיְתָה טוֹבָה מְאֹד, פְּרָחִים רַבִּים הִתְאַחֲדוּ וְהָפְכוּ לְפֶרַח אֶחָד גָּדוֹל. מֵאָז נִקְרָאִים פְּרָחִים אֵלֶּה בְּשֵׁם מִשְׁפָּחָה אַחִיד: מִשְׁפָּחַת הַמָּרְכָּבִים. וּבְנֵי מִשְׁפָּחַת הַמָּרְכָּבִים רַבִּים הֵמָּה וּקְטַנִּים. הֵם עָמְדוּ בִּקְבוּצָה גְדוֹלָה לְיַד דַּלְתּוֹ שֶׁל צַמְחִיאֵל וְחִכּוּ לְתוֹרָם.

– הֲשָׁלוֹם לָכֶם הָאַחִים, בְּנֵי מִשְׁפָּחַת הַמָּרְכָּבִים? – שָׁאַל הַמַּלְאָךְ בִּמְאוֹר פָּנִים אֶת הַצְמָחִים הָרַבִּים אֲשֶׁר עָמְדוּ בְּנִמוּס וְהִקְשִׁיבוּ לִדְבָרָיו.

פִּרְחֵי דַם הַמַּכַּבִּים לְמִשְׁפָּחַת הַמָּרְכָבִים

– וּמַה־בַּקָּשַׁתְכֶם, הַמָּרְכָּבִים? – שָׁאַל הַמַּלְאָךְ.

– רוֹצִים אָנוּ לָרֶדֶת אָרְצָה. רְאֵה! הָאֲדָמָה לְרַגְלֵינוּ מַמָּשׁ מִתְחַנֶּנֶת אֵלֵינוּ כִּי נָבוֹא אֵלֶיהָ. הִיא רוֹבֶצֶת עֲרֻמָה לְלֹא שִׂיחַ, לְלֹא צֶמַח. מַדּוּעַ זֶה לֹא נָבוֹא לְכַסּוֹת אֶת מַעֲרֻמֶּיהָ? אָנָא, צַמְחִיאֵל הַטּוֹב, צַוֵּה וְנֵרֵד מִיָּד אֶל כָּל אֲשֶׁר תִּשְׁלַח אוֹתָנוּ!

– מוּכָן וּמְזֻמָן אֲנִי לִשְׁלֹחַ אֶתְכֶם תֵּכֶף וּמִיָּד. אָנָּא, רְדוּ! אוּלָם רָצִיתִי לָדַעַת מַה־בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם, הֵיכָן תֹּאמְרוּ לְהַכּוֹת שָׁרָשִׁים וּמֵאַיִן תִּמְצְאוּ אֶת מְזוֹנוֹתֵיכֶם?

פָּתְחָה הַחַמָּנִיָה וַתֹּאמַר:

– רְאֵה הַמַּלְאָךְ! אֲנִי, פִּרְחִי גָדוֹל הוּא, עָלַי רְחָבִים וְגִבְעוֹלִי עָבֶה, זְקוּקָה אֲנִי לְמָזוֹן רַב מְאֹד. עַל כֵּן, הַמַּלְאָךְ, עֲשֵׂה חֶסֶד עִמָּדִי וְתֵן לִי אֶת הָאֲדָמוֹת הַשְׁחוֹרוֹת, אַדְמוֹת הַשְּׁפֵלָה לִמְקוֹם גִּדּוּלִי, שָׁם אֲפַתַּח אֶת פִּרְחִי וְאֶהְיֶה צוֹפָה בֹּקֶר וָעֶרֶב אֶל הַשָּׁמֶשׁ לְמַעְלָה, וְתָמִיד־תָּמִיד אוֹדֶה לְךָ עַל הַטוֹבָה אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמִּי.

– מְבֻקָשֵׁךְ יִנָּתֵן לָךְ, הַחַמָּנִיָה, מַהֲרִי וּרְדִי! הִנֵּה הַשְּׁפֵלָה הַטּוֹבָה וְהַשְׁחוֹרָה מְחַכָּה. הִיא תְאָרֵחַ אוֹתָךְ בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת. אוּלָם זִכְרִי: הִשְׁתַּדְּלִי שֶׁפְּרָחַיִךְ יִהְיוּ גְדוֹלִים וְגַרְעִינַיִךְ מְלֵאִים וּמְתוּקִים.

– אֶעֱשֶׂה כִּדְבָרֶיךָ! אָמְרָה הַחַמָּנִיָה וַתִּשְׁתַּחֲוֶה וַתֵּצֵא מֵאֵת פְּנֵי הַמַּלְאָךְ.

– וְאַתָּה לְאָן? – שָׁאַל הַמַּלְאָךְ אֶת הַסַּבְיוֹן.

– אֲנִי, בְּעֶצֶם לא אִכְפַּת לִי לְאָן. אֲנִי מוּכָן לָרֶדֶת אֶל כָּל אֲשֶׁר תִּרְצֶה לִשְׁלֹחַ אוֹתִי, רְצוֹנְךָ לֶהָרִים – אֵלֵךְ לֶהָרִים, הַשְּׁפֵלָה – יִהְיֶה לַשְּׁפֵלָה.

– טוֹב וְיָפֶה, הַסַּבְיוֹן! אַתָּה תַכֶּה שֹׁרֶשׁ בְּכָל אֲשֶׁר תִּרְצֶה. שַׁלַּח מַהֵר אֶת זְרָעֶיךָ וּבַאֲשֶׁר יִפְּלוּ שָׁם יַעֲלוּ וְשָׁם יְגַדְּלוּ פְּרָחִים נָאִים.

וְעוֹד הַמַּלְאָךְ מְדַבֵּר וְהִנֵּה נִרְאֲתָה עֲנָנָה לְבָנָה שֶׁל מִצְנָחִים וּבְתַחְתִּיתָם מִתְנַדְנְדִים זְרָעִים זְעִירִים. הָיוּ אֵלֶּה זַרְעֵי הַסַּבְיוֹן בַּעֲלֵי הַמִּצְנָחִים הַלְּבָנִים, שֶׁהֵחֵלּוּ יוֹרְדִים אָרְצָה.

אֲנִי, בְּעֶצֶם לֹא אִכְפַת לִי לְאָן

וְהַסַּבְיוֹנִים הִכּוּ שֹׁרֶשׁ בַּאֲשֶׁר נָפְלוּ וּמִלְאוּ אֶת כָּל הָאָרֶץ עַד כִּי לא הָיָה מָקוֹם אֲשֶׁר שָׁם לֹא הִגִּיעוּ.

כָּכָה עָבַר הַמַּלְאָךְ מִצֶּמַח אֶל צֶמַח וּמִפֶּרַח אֶל פֶּרַח וּפִזֵּר אוֹתָם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. הַצְמָחִים בִּקְּשׁוּ בְּרֻבָּם אֶת הַשְּׁפֵלָה הַטּוֹבָה לְמִשְׁכָּן לָהֶם. רַק הַצְמָחִים בַּעֲלֵי הַמַּחְסָנִים, בַּעֲלֵי הַפְּקָעוֹת אוֹ הַבְּצָלִים – הֵם הִסְכִּימוּ לַעֲלוֹת אֶל הֶהָרִים וְלִשְׁכֹּן שָׁם.

וְהַבִּצָּה! אֵלֶיהָ נָהֲרוּ אַךְ וְרַק עֲשָׂבִים וּצְמָחִים לְלֹא פְּרָחִים צִבְעוֹנִיִים. הָיְתָה הַבִּצָּה עֲגוּמָה וַעֲצוּבָה.

– רִבּוֹן הָעוֹלָמִים! – אָמְרָה הַבִּצָּה, – רְאֵה מֶה־עָשִׂיתָ לִי! אֶת הָאֲדָמָה הַטּוֹבָה אֲשֶׁר הָיְתָה לִי קִלְקַלְתָּ, הֶעֱלֵיתָ עָלֶיהָ מַיִם רַבִּים; מַיִם אֵלֶּה עוֹמְדִים עַל פָּנַי וְאֵינָם נִבְלָעִים בֵּין גַּרְגְּרָי, יֵשׁ וְרֵיחוֹת רָעִים עוֹלִים מִקִּרְבִּי וְהַסִּרְחוֹן וְהַבֹּץ כֹּה נוֹרָאִים עַד כִּי בְּנֵי אָדָם יְרֵאִים לָגֶשֶׁת אֵלָי. לָמָּה אֵפוֹא עוֹלַלְתָּ לִי כָּל זֹאת! וּמַדּוּעַ לֹא תַעֲלֶה עָלַי, לְכָל הַפָּחוֹת, פְּרָחִים יָפִים אֲשֶׁר יְשַׂמְחוּ אֶת לִבִּי הַכּוֹאֵב?

– גַּם הַסְלָעִים בֶּהָרִים, אַף הֵם הָיוּ בּוֹכִים וְנֶאֱנָחִים.

– רְאֵה, הַמַּלְאָךְ! – אָמְרוּ הַסְלָעִים, – הִנֵּה כָּל הָאָרֶץ חוֹגֶגֶת וְצוֹהֶלֶת מִשִּׂמְחָה. בְּכָל עֵבֶר וּפִנָּה מוֹפִיעִים פְּרָחִים נָאִים וְהֵם מְכַסִּים אֶת הָאֲדָמָה. וְרַק אָנוּ, אָנוּ נִשְׁאַרְנוּ עֲרֻמִּים וְקֵרְחִים; שׁוּם צֶמַח אֵינוֹ מְכַסֶּה אֶת פָּנֵינוּ, הֲלֹא לְבוּשָׁה לָנוּ הַדָּבָר!

שָׁמַע הַמַּלְאָךְ, הִקְשִׁיב, נֶאֱנַח וְאָמַר:

– צְדַקְתֶּם, אַתֶּם הַמִּסְכֵּנִים. הִנֵּה אֶפְנֶה אֶל הַצְמָחִים וַאֲבַקְּשֵׁם כִּי יוֹאִילוּ לָגוּר בְּתוֹכְכֶם.

ב.

וְהַמַּלְאָךְ צַמְחִיאֵל הֵבִיא אֶת דִּבְרֵי הַבִּצָּה וְהַסְלָעִים לְמָחֳרָת הַיּוֹם לִפְנֵי הַפְּרָחִים אֲשֶׁר רַבִּים עוֹד חִכּוּ לְתוֹרָם לְיַד חֶדְרוֹ.

– שִׁמְעוּ נָא, הַצְמָחִים! – אָמַר הַמַּלְאָךְ, הִנֵּה הֶעֱנִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת הַבִּצָּה וְהֶהָרִים. הוּא הִרְבָּה לָתֵת מַיִם לְאַדְמַת הַבִּצָּה וּפִזֵּר סְלָעִים לְאַדְמַת הֶהָרִים. הַבִּצָּה וְהַסְלָעִים הַמִּסְכֵּנִים אֻמְלָלִים הֵם, כִּי אֵין אִישׁ אֲשֶׁר יָשִׂים לִבּוֹ לָהֶם וְאֵין פֶּרַח אֲשֶׁר יָבוֹא לִשְׁכֹּן בְּתוֹכָם. הַאִם לֹא תִרְצוּ לִהְיוֹת טוֹבִים, אַתֶּם הַפְּרָחִים הַמַּזְהִירִים? הַאִם לֹא תַסְכִּימוּ לָגוּר בֵּין אֵלֶּה הַמִּסְכֵּנִים? אֲנִי מַבְטִיחַ לָכֶם, כִּי לֹא תִרְאוּ כָּל רַע וְכָל צָרָה בִּהְיוֹתְכֶם בֵּין אֵלֶּה הָאֻמְלָלִים. רְדוּ אֲלֵיהֶם וַחֲיוּ בְּתוֹכָם. הֲיֵשׁ בָּכֶם מִתְנַדְּבִים? יֵצְאוּ אֵלֶּה הַטּוֹבִים מִן הַשּׁוּרָה וְיִגְשׁוּ אֵלָי!

הִשְׂתָּרְרָה דְמָמָה בַּמַּחֲנֶה. אַף אֶחָד מִבֵּין הַצְמָחִים לֹא נָע וְלֹא זָע. כָּל אֶחָד חָשַׁב כִּי רָאוּי הוּא לִשְׁכֹּן בָּאֲדָמָה הַטּוֹבָה וְכִי לְבוּשָׁה הִיא לוֹ לְהִתְיַשֵּׁב בֵּין צִמְחֵי הַבִּצָּה הַמַּעֲלִים בָּאְשָׁה וְרִקָּבוֹן סְבִיבָם.

אָז פָּנָה הַמַּלְאָךְ שֵׁנִית אֶל הַצְמָחִים, וְהַפַּעַם הָיוּ פָּנָיו זוֹעֲפִים:

– כֵּיצַד זֶה תַעֲשׂוּ כָּכָה לְחֶבְלֵי הָאָרֶץ הַשׁוֹמֵמִים? מַדּוּעַ לא יִתְנַדֵּב מִי מִכֶּם לָרֶדֶת אֶל הַבְּצוֹת הָאֻמְלָלוֹת הַלָּלוּ!

– אֲנִי, אֲנִי אֵרֵד! – אָמְרָה הַחִנָּנִית הַבַּיְשָׁנִית.

– אַתְּ! – אָמַר הַמַּלְאָךְ בִּמְאוֹר פָּנִים, – יָפֶה הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשִׂית. וּמֵעַתָּה וָהָלְאָה תִהְיִי אַתְּ בַּת הַחֵן הַיָּפָה וְהַמַּזְהִירָה מִבֵּין כָּל פִּרְחֵי הַשָּׂדֶה. אָנָּא, רְדִי אַרְצָה, וְרָאֹה תִרְאִי כִּי בְּכָל מָקוֹם בּוֹ תֵלְכִי, יְקַדְּמוּ פָּנַיִךְ בְּשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן.

וְהַחִנָּנִית הַחֲמוּדָה יָרְדָה לִשְׁכֹּן בֵּין צִמְחֵי הַבִּצָּה וּבֶהָרִים. וּבְכָל מָקוֹם בּוֹ בָּאָה הַחִנָּנִית קִדְּמוּ פָּנֶיהָ בְּשִׂמְחָה וּפִנוּ לָהּ מָקוֹם לִגְדֹּל וְכָבוֹד גָּדוֹל נָהֲגוּ בָּהּ. מֵאָז הָיָה הַדָּבָר לְחֹק: מִיָּד לְאַחַר רֶדֶת הַגְּשָׁמִים יוֹפִיעוּ פִּרְחֵי הַחִנָּנִית בֶּהָרִים וּבַבִּצּוֹת.

הַיְלָדִים מְמַהֲרִים לִנְסֹעַ אֶל הֶהָרִים כְּדֵי לְלַקֵּט אֶת פִּרְחֵי הַחִנָּנִית וְלַעֲשׂוֹתָם לְזֵרִים. גַּנָּנִים הֶעֱבִירוּ אֶת הַצְמָחִים הַלָּלוּ וְהֵם מְגַדְּלִים אוֹתָם בְּחֶלְקוֹתֵיהֶם, וְטוֹב וְנָעִים לַחִנָּנִית מֵאָז וְעַד עָתָּה.

וְהַחִנָּנִית הַחֲמוּדָה יָרְדָה לִשְׁכֹּן בֵּין צִמְחַי הַבִּצָּה

א.

בָּהָר אֲשֶׁר מוּל הַר צִיּוֹן, מֵעֵבֶר לָעֵמֶק הַנִּקְרָא גֵיא בֶּן הִנָּם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם, עוֹלִים לָרִאשׁוֹנָה פִּרְחֵי הָרַקֶּפֶת מִדֵי שָׁנָה בְּשָׁנָה.

יַלְדֵי יְרוּשָׁלַיִם מְמַהֲרִים לָרֶדֶת אֶל הָעֵמֶק מִיָּד לְאַחַר רֶדֶת הַגְּשָׁמִים הָרִאשׁוֹנִים וְהֵם מְנַסִּים לְטַפֵּס בַּסְלָעִים כְּדֵי לִקְטֹף אֶת פִּרְחֵי הָרַקֶּפֶת הַחֲמוּדִים. יַלְדֵי יְרוּשָׁלַיִם אוֹמְרִים כִּי בָּרֶגַע שֶׁיָּשׁוּבוּ־יִפָּתְחוּ פִּרְחֵי הָרַקֶּפֶת עַל הַר־צִיּוֹן – בַּיּוֹם הַהוּא תָבוֹא גְאֻלָּה שְׁלֵמָה לְיִשְׂרָאֵל. עוֹד מְסַפְּרִים הַיְלָדִים, כִּי מֵאָז קָמָה מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, מַקְדִּימוֹת הָרַקָּפוֹת לִפְרֹחַ גַּם בִּסְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר לְיַד הַר־הֶרְצֵל וּבְקִרְבַת בִּנְיְנִי הָאֻמָה הַגְּדוֹלִים.

גַיא בֶּן הִנָּם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַיִם

וְזֶה הַסִּפּוּר אֲשֶׁר יְסַפְּרוּ הַיְלָדִים בִּירוּשָׁלָיִם:

לְפָנִים הָיְתָה הָרַקֶּפֶת פּוֹרַחַת בְּגַנֵּי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּהַר־צִיוֹן. פְּרָחִים אֵלֶּה הָיוּ נִפְתָּחִים בִּימוֹת הַחֹרֶף וְהָיוּ פּוֹרְחִים כָּל יְמֵי הֶיוֹת הַקֹּר עַל הָאָרֶץ. גַּם בָּאָבִיב הָיוּ נִרְאִים פֹּה וָשָׁם פִּרְחֵי רַקֶּפֶת וְהֵם גְּדוֹלִים וְנֶהְדָּרִים.

וּשְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, בִּהְיוֹתוֹ נַעַר, אָהַב מְאֹד מְאֹד אֶת פִּרְחֵי הָרַקֶּפֶת. חֲבֵרָיו הָיוּ קוֹלְעִים לוֹ זֵרִים שֶׁל פִּרְחֵי רַקֶּפֶת חַיִּים וְעוֹטְרִים אוֹתָם לוֹ עַל רֹאשׁוֹ.

– כַּאֲשֶׁר אֶגְדַּל – הִבְטִיחַ הַנַּעַר לַחֲבֵרָיו, – אֲצַוֶּה לַעֲשׂוֹת לִי עֲטֶרֶת זָהָב גְּדוֹלָה וַעֲטֶרֶת זוֹ תִהְיֶה עֲשׂוּיָה בְּדִיּוּק נִמְרָץ בִּדְמוּת פִּרְחֵי הָרַקֶּפֶת הַחֲמוּדִים. וּכְשֶׁגָּדַל שְׁלֹמֹה וְהָיָה לְעֶלֶם, יָדְעוּ בְּכָל יִשְׂרָאֵל כִּי אֵין חָכָם וְנָבוֹן כִּשְׁלֹמֹה. בְּכָל הָאָרֶץ אָהֲבוּ אֶת זֶה הַנַּעַר הַטּוֹב אֲשֶׁר לִמֵּד אֶת חֲבֵרָיו תּוֹרָה וָדַעַת, וְכַאֲשֶׁר גָּדַל וְהָיָה לְמֶלֶךְ, הָיְתָה הַשִּׂמְחָה בְּקֶרֶב הָעָם גְּדוֹלָה מְאֹד.

יוֹם הַהַכְתָּרָה שֶׁל שְׁלֹמֹה הִגִּיעַ. מִכָּל קַצְוֵי הַמְדִינָה, מִדַּמֶּשֶׂק הָעִיר וּמִנְהַר פְּרָת הָרָחוֹק, הֵבִיאוּ שַׁי לַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר, מַתָּנוֹת מִמַּתָּנוֹת שׁוֹנוֹת.

עִיר הַבִּירָה, יְרוּשָׁלַיִם, הָיְתָה הוֹמָה בְּאוֹתָם הַיָּמִים מֵאַלְפֵי אֲלָפִים אוֹרְחִים, אֲשֶׁר בָּאוּ לַחֲזוֹת בַּמֶּלֶךְ הָאָהוּב בַּעֲלוֹתוֹ עַל כִּסְאוֹ.

בְּאוֹתוֹ יוֹם הַהַכְתָּרָה הָיוּ רְחוֹבוֹת יְרוּשָׁלַיִם צְפוּפִים מֵרֹב אָדָם וַחֲצַר הַמִּקְדָּשׁ הָיְתָה הוֹמָה כְּמוֹ כַּוֶּרֶת שֶׁל דְּבוֹרִים.

וְהִנֵּה הוֹפִיעַ הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר, הַצּוֹעֵד בְּרֹאשׁ תַּהֲלוּכָה, וְאַחֲרָיו הַרְבֵּה שָׂרִים וְשָׂרוֹת, נוֹגְנִים וְנוֹגְנוֹת, וְכֻלָּם קוֹרְאִים בְּקוֹל גָּדוֹל:

“יְחִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְעוֹלָם!”

– כַּמָּה יָפֶה הוּא מַלְכֵּנוּ! – אָמְרָה אַחַת הַנְעָרוֹת, בִּרְאוֹתָהּ אֶת הַמֶּלֶךְ הַצָּעִיר לָבוּשׁ בִּגְדֵי מַלְכוּת.

– הַבִּיטָה נָא! אֵיזֶה מִין כֶּתֶר הוּא זֶה? – שָׁאַל נַעַר אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ.

– רְאוּ נָא! שִׂימוּ לֵב! הֲלֹא הַכֶּתֶר עָשׂוּי בִּדְמוּת פִּרְחֵי הָרַקֶּפֶת!

– נָכוֹן מְאֹד! – אָמַר הַשֵּׁנִי, – כִּתְרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ עָשׂוּי בִּדְמוּת פִּרְחֵי הָרַקֶּפֶת.

– אָכֵן, קִיֵּם הַמֶּלֶךְ אֶת הַבְטָחָתוֹ. – אָמַר אַחַד הַנְעָרִים, אֲשֶׁר זָכַר אֶת דִּבְרֵי שְׁלמה בִּהְיוֹתוֹ נָעַר.

מֵאָז קָרְאוּ הַיְלָדִים לְפִרְחֵי הָרַקֶּפֶת בְּשֵׁם “נֵזֶר שְׁלמה”.

הֲלֹא הַכֶּתֶר עָשׂוּי בִּדְמוּת פִּרְחֵי הָרַקֶּפֶת

ב.

עָבְרוּ יָמִים, חָלְפוּ שָׁנִים רַבּוֹת. הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵת. בָּנָיו אַחֲרָיו שָׁכְחוּ אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא הָלְכוּ בִּדְרָכָיו וָאֱלֹהִים הִסְתִּיר פָּנָיו מֵעַמּוֹ.

וְהַיּוֹם הָרַע מִכָּל הַיָּמִים בָּא. אוֹתוֹ יוֹם הֶעֱלוּ הָאוֹיְבִים בָּאֵשׁ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אֶת הָעִיר הָרְסוּ וְאֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָקְחוּ עִמָּהֶם בַּשֶּׁבִי. שָׁם, בַּגּוֹלָה בְּבָבֶל, יָשְׁבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָמִים רַבִּים.

הֶעֱלוּ בָּאֵשׁ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ

וְהָרַקָּפוֹת, אֵלֶּה הַפְּרָחִים אֲשֶׁר שִׂמְחוּ אֶת לִבָּם שֶׁל הַמְלָכִים, אָמְרוּ:

– הֲלא בֵּית הַמְלוּכָה יָצָא לַגּוֹלָה. מִי לָנוּ וּמַה־לָּנוּ פֹּה בַּגַּנִּים הַשּׁוֹמֵמִים? הָבָה וְנֵצֵא, נַעֲקֹר מִכָּאן וְנַכֶּה שֹׁרֶשׁ בֵּין הַסְלָעִים וּבֶהָרִים. נִתְחַבֵּא בֶּהָרִים, נִשְׁכֹּן בִּמְקוֹמוֹת סֵתֶר וְלֹא נָשׁוּב עוֹד לִפְרֹחַ בַּגַּנִים עַד יוֹם יָבוֹא וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יָשׁוּבוּ לְאַרְצָם וּלְמוֹלַדְתָּם.

מֵאָז הָיְתָה הָרַקֶּפֶת שׁוֹכֶנֶת בֶּהָרִים וּבֵין הַסְלָעִים. מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה נִפְתָּחִים בִּימוֹת הַחֹרֶף פִּרְחֵי הָרַקֶּפֶת, אַךְ אֵלֶּה הַפְּרָחִים הַשׁוֹכְנִים בְּרָאשֵי הֶהָרִים מוֹרִידִים אֶת רָאשֵׁיהֶם כִּי מִתְבַּיְשִׁים הֵם עַל הֱיוֹתָם בַּגּוֹלָה וּרְחוֹקִים מִגַּנֵּי הַמֶּלֶךְ.

וְרִאשׁוֹנוֹת הָרַקָּפוֹת, אֵלּוּ הַשּׁוֹכְנוֹת מֵעֵבֶר לַגַּיְא הַמַּפְרִיד בֵּין חֲצַר הַמֶּלֶךְ וּבֵית לֶחֶם, הַלָּלוּ רַק מַרְגִּישׁוֹת הֵן כִּי בָּאוּ יָמִים טוֹבִים וְקָרְבוּ יְמוֹת הַחֹרֶף, וּמִיָּד הֵן מְפַתְּחוֹת פִּרְחֵיהֶן וּמִסְתַּכְּלוֹת בְּגַעְגּוּעִים רַבִּים אֶל עֵבֶר הַר הַמֶּלֶךְ.

– הַהִגִּיעָה הַיְשׁוּעָה לְיִשְׂרָאֵל? – יִשְׁאֲלוּ פִּרְחֵי הָרַקָּפוֹת אֶת הַיְלָדִים הַבָּאִים אֲלֵיהֶן.

– בָּאָה! – הֵשִׁיבוּ הַיְלָדִים אֲשֶׁר בִּקְּרוּ לָאַחֲרוֹנָה בְּבִקְעַת הָרַקָּפוֹת.

– הָאָמְנָם? וְכִסֵּא דָוִד נָכוֹן עַל מְקוֹמוֹ? – יָשׁוּבוּ, וְיִשְׁאֲלוּ הַפְּרָחִים.

– עֲדַיִן לא! – יָשִׁיבוּ הַיְלָדִים בִּקְצָרָה.

וְיַלְדֵי יִשְׂרָאֵל סִפְּרוּ לָרַקָּפוֹת אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶּן־הִנָּם אֶת פָּרָשַׁת הַגְּבוּרָה וְעַל מִלְחֲמוֹת נַעֲרֵי יִשְׂרָאֵל בָּאוֹיֵב.

וְהָרַקָּפוֹת שׁוֹמְעוֹת וְהֵן זוֹהֲרוֹת בְּצִבְעֵי הַלֹּבֶן וּבָאַרְגָּמָן, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶן.

– וּמַדּוּעַ לֹא יִכּוֹן כִּסֵּא דָוִד? – יָשׁוּבוּ וְיִשְׁאֲלוּ הַפְּרָחִים, – הֲלֹא כְּבָר קָמָה מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, וְאֵימָתַי יֵעָשֶׂה הַכֶּתֶר בִּדְמוּת פִּרְחֵי הָרַקּפֶת?

לְרַגְלֵי הָהָר קְבוּרִים כָּל אֵלֶּה הַחַיָלִים אֲשֶׁר בִּזְכוּתָם קָמָה הַמְּדִינָה

– הַגְּאֻלָה הַשְׁלֵמָה טֶרֶם בָּאָה. – יָשִׁיבוּ הַיְלָדִים, – יְרוּשָׁלַיִם הָעִיר בָּהּ שָׁכַן דָּוִד, עוֹדֶנָּהּ בִּידֵי יִשְׁמָעֶאל. הַר־הַבַּיִת, מְקוֹם בּוֹ עָמַד בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, עוֹדֶנּוּ בִּידֵי זָרִים. – יֵאָנְחוּ הַיְלָדִים.

– אִם כֵּן, עֲדַיִן לֹא הִגִּיעָה שְׁעָתֵנוּ! – אָמְרוּ הַפְּרָחִים.

– אֲבָל יְכוֹלִים אַתֶּם לְהַכּוֹת שֹׁרֶשׁ עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל! בּוֹאוּ וּפִרְחוּ בְּהַר־הֶרְצֵל, הוּא הָהָר אֲשֶׁר בּוֹ טְמוּנוֹת עַצְמוֹתָיו שֶׁל הַחוֹזֶה הַגָּדוֹל – הֶרְצֵל, הַחוֹזֶה אֲשֶׁר בִּשֵּׂר אֶת תְּחִיַּת יִשְׂרָאֵל. וּלְרַגְלֵי הָהָר קְבוּרִים כָּל אֵלֶּה אֲשֶׁר בִּזְכוּתָם קָמָה הַמְדִינָה. – יֹאמְרוּ הַיְלָדִים.

– אִם כֵּן, קְחוּ אוֹתָנוּ, שִׁתְלוּ אוֹתָנוּ בְּהַר זֶה; נִהְיֶה עַל קִבְרוֹתֵיהֶם שֶׁל אֵלֶּה וּנְחַכֶּה לַיּוֹם בּוֹ יָשׁוּב־יִגָּאֵל גַּם הַר־צִיּוֹן וְגַם הַר־הַבָּיִת.

עַל כֵּן מַרְבִּים יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁתֹּל אֶת פִּרְחֵי הָרַקֶּפֶת בְּגִנּוֹתֵיהֶם. הַר־הֶרְצֵל הוֹפֵךְ אַט־אַט לָבָן מִשְּׁפַע פִּרְחֵי־הָרַקָּפוֹת הַמְצַפּוֹת בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם לַיּוֹם בּוֹ יַעֲלוּ־יִפְרְחוּ בְּהַר הַבַּיִת וּבְהַר צִיּוֹן.

אַגַּדַת הָרַקֶּפֶת