פתיחה    🔗

קוֹרֵא מֶרְחָב סוֹעֵר. גּוֹנַחַת

סִירַת הַשִּׁיר, קְשׁוּרָה לְחוֹף הַלֵּיל.

כְּאָז הָרוּחַ הַמִּפְרָשׂ מוֹתַחַת,

כְּאָז תִּרְעַד בַּיָּד הַמַּחַט

שֶׁל הַמַּצְפֵּן: נַהֵל, נַהֵל.

מֵחוֹף בּוֹדֵד יָשָׁן נִבְרָחָה.

הָעֵר אֶת חֲבֵרְךָ. נִרְדָּם.

הָעֵר אֶת דִּמְיוֹנְךְ. יֶחְדַּל הַנַּחַר.

נַפְלִיג, נַפְלִיג. נִפְגֹּשׁ הַשַּׁחַר

בְּלֵב רוֹמַן, כְּמוֹ בְּלֵב הַיָּם.

מָשָׁל צַיָּד רוֹדֵף הָעוֹף,

מָשָׁל צַיָּד רוֹדֵף הַצֶּבַע,

יָנוּד פַּיְטָן בִּסְבַךְ הַטֶּבַע

וְאֶת טַרְפּוֹ בְּלִי הֲפוּגוֹת יִרְדֹּף.

אַל תַּפְרִיעִינִי בְּדַרְכִּי, עַצֶּבֶת.

דִּמְיוֹן קוֹדֵחַ, אַל תִּדְחַק הַסּוֹף.

כְּדֵי בַּמִּלָּה וְקֶצֶב אֲעַצֵּבָה

בְּלִי הִתְרַפֵּס וּבְלִי חֲנֹף

דְּמוּת גִּבּוֹר תּוֹךְ דְּמוּת הַנּוֹף.

מוֹפְתֵי שִׁירָה – כְּשֶׁמֶשׁ עַל פְּנֵי דֶלֶף,

כְּשֶׁלֶג־נְצָחִים עֲלֵי פְּסָגוֹת

וּלְךָ אוֹרֵב אָסוֹן, מִשְׁגֶּה אוֹ סֶלֶף,

בּוֹגֵד בְּךָ מִפְרָשׂ, חוֹמֵק מִיָּד מָשׁוֹט.

בִּשְׁעַת הִסּוּס שָׁרִים קוֹלוֹת בַּגֹּבַהּ

בְּטִבְעִיוּת לְאֹזֶן מוּזָרָה –

מַפַּל הָרִים, הֶמְיַת יוֹנִים בַּשֹּׁבֶךְ –

קַלּוּת הַגְּאֵיוֹנִים. וְלָנוּ – עִצָּבוֹן וָכֹבֶד,

וְעַל הַכֹּל – חָרוּז זֶה שֶׁמִּלְּרָע.

(אָמְנָם קִּדְמוּנִי כְּבָר גְּדוֹלֵי הַחֶרֶז

הַמִּתְנַשְּׂאִים לַעֲדֵי־עַד,

גְּבוֹהֵי־נוֹפִים בַּעֲצֵי אֶרֶז

בַּיַּעַר שֶׁל שִׁירַת סְפָרַד.

אַךְ לַגִּבּוֹר וְלַמְשׁוֹרֵר כִּפְלַיִם

הַיּוֹם דְּרוּשָׁה, אוֹמְרִים, גְּמִישׁוּת,

שֶׁלְּעִתִּים תִּיקַר מֵעֹז כְּנָפַיִם,

מֵחֵרוּף־נֶפֶשׁ עַל פִּי תְהוֹם לָשׁוּט – – –

בְּרַם, הַשּׁוּרוֹת הַלָּלוּ – בְּסוֹגְרַיִם.)

הִסְטוֹרְיָה? דּוֹר? בְּמִסְתּוֹרִין הַגֶּזַע

יָנוּחוּ הַתְּקוּפוֹת בְּטַבָּעוֹת –

זוֹ אֶת פָּנֶיהָ מְאֹד הֵעֵזָּה.

טַבַּעַת אַחֲרֵי טַבַּעַת,

וּלְשַד עוֹלָם זוֹרֵם בְּגֶזַע עֵץ;

(בְּשֵׁלִים כְּאָז פֵּרוֹת הַדַּעַת)

וּפַעַם יָד מִשְׁתַּעֲשַׁעַת

תַּחֲרֹת עַד גֶּזַע לֵב פָּלוּחַ חֵץ.

אַךְ טֶרֶם גַּל שָׁכַךְ וְטֶרֶם

מַחֲזוֹר שָׁנִים יִשְׁלַו עָיֵף,

הַבֵּט בִּרְאִי זוֹעֵם, בְּזֶרֶם,

הַשְׁלֵךְ אֶת נַפְשְׁךָ כְּחֵרֶם

עִם סְעָרָה, בְּיָם זוֹעֵף.

מִדְּכִי גַלִּים, מִתּוֹךְ שִׁבֹּלֶת

קוֹל זְעָקָה נִשְׁלַח אֵלַי –

תָּמִיד אֶחָד נִלְחָם בִּמְעַרְבֹּלֶת,

וְזֶהוּ גִבּוֹרִי אוּלַי.

מַזַּל־פִּתְאֹם בְּסֵדֶר הָרָקִיעַ

יָגֵל גִּבּוֹר אֲשֶׁר יִדְרֹךְ בְּעֹז –

עוֹלָם כֻּלּוֹ נִצָּב בְּלֹא נִיעַ

וְלֹא יִשְׂרֹךְ דַּרְכּוֹ נָלוֹז.

וְלֹא יִמְצָא עוֹלָם מַרְגּוֹעַ

כָּל עוֹד אֶת בָּמוֹתָיו יִדְרֹךְ;

הַמֻּקְסָמִים עָרְגוּ יָדָיו לִנְגֹּעַ,

כְּאִלּוּ לֹא נָגְעוּ עוֹד טוֹב וָרֹעַ

וְלֹא נָגְעוּ עוֹד עֹז וָרֹךְ.

אַךְ יֵשׁ אַחֵר – מַצְנִיעַ לֶכֶת,

רְפֵה־הַיָּד, נְמוּךְ־הַקּוֹל,

בִּצְעָדָיו רִשְׁרוּשׁ שַׁלֶּכֶת,

כִּנּוֹר נַגֵּן בָּאוֹ וְלֹא יָכֹל

לִגְבֹּר עַל שְׁתִיקָתוֹ הַמְמֻשֶּׁכֶת.

וְלִפְרָקִים רַק בִּזְכוּכִית מַגְדֶּלֶת

נַבְחִין בּוֹ בֵּין עִקָר וּבֵין טָפֵל.

שָׂא אֶת עֵינְךָ – הִנֵּה עוֹמֵד בַּדֶּלֶת:

גִּבּוֹר בְּיִשְׂרָאֵל.

קוֹרֵא נָבוֹן וְחַד־הָעַיִן

אוּלַי יַכִּיר בּוֹ בְּנָקֵל

מַה יִּעוּדוֹ וְתוּגָתוֹ מֵאַיִן,

בְּטֶרֶם לְדַבֵּר יָחֵל.

וְאַחֲרָיו נִגְרָר בַּשֹּׁבֶל

(כֹּה הַשְּׁמוּעָה מְבֹהֶלֶת תְּסַפֵּר)

עִם הַבְּרוֹשִׁים, בְּטִיוּלָיו, בָּאֹפֶל

צִלּוֹ יָשָׁן שֶׁל מֶפִיסְתֹּפֶל,

וְיֵשׁ גּוֹרְסִים: שֶׁל לוּצִיפֶר.

קוֹרֵא נָבוֹן. אֶפְגּשׁ אֶת מַבָּטוֹ תָמֵהַּ,

מַבָּט חוֹשֵׁד וּמַאֲשִׁים,

כִּי אֶת רוּחוֹ לַשָּׁוְא יְתַעְתֵּעַ

זֶה סִפּוּרִי בַּחֲרוּזִים.

כִּי לֹא שִׁירָה, אֶלָּא דִיּוּק שֶׁל פְּרוֹזָה

הַיּוֹם דָּרוּשׁ לָעָם וְלַתְּקוּפָה –

הַאִם עַמִּי הָיָה כְּבַד־אֹזֶן?

וְהַאִם לַשָּׁוְא רְגָשִׁים נַחֲרֹזָה?

אַךְ לְעַמִּי שִׁירָה – קוֹמָה זְקוּפָה.

רָאִיתָ פַּעַם אֵיךְ מִתְיַשֶּׁרֶת

כְּפִיפוּת גִבֵּן בְּעֶצֶם שִׁיר?

יָנִיעַ בְּקִצְבּוֹ בַּחֲטוֹטֶרֶת

אֶת אֶבְרוֹתָיו הוּא יַאֲבִיר.

עֵינָיו מְלֵאוֹת גִצִּים וָרֶשֶׁף

הֲמוֹן רְחוֹב מַקְשִׁיב בַּמַּעְגָּל

לְבָבוֹת פְּתוּחִים בְּיָד שֶׁל כֶּשֶׁף

דְּמָעוֹת נוֹשְׁרוֹת בְּרֹב הַקֶשֶׁב –

כָּךְ נוֹלְדוּ הֶחָרוּז וְהַמִּשְׁקָל.

1935

פרק בודד    🔗

הוא לֹא אִבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת

בְּלֵיל אֶתְמוֹל, סוֹדוֹ כָּמוּס

לֹא אֲגַלֶּה, אַךְ צַעַד־צַעַד

נֵלֵךְ אִתּוֹ בַּשֶּׁמֶשׁ הַשׁוֹקַעַת,

בַּשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקֵעַת שֶׁל תַּמּוּז.

עַל פְּנֵי בָּתִּים, בְּנוּיֵי מָסֹרֶת,

עַל פְּנֵי עֵצִים מְעֻלָּפִים,

לְרַעַם קַל שֶׁל הַצְּמַרְמֹרֶת,

הַמִּתְעוֹרֵרֶת כְּתִזְמֹרֶת

לְשַׁרְבִיטָם שֶׁל עֲרָבִים.

אֵיךְ תִּזָּכֵר רֵאשִׁית הָרֶנֶן

בְּגִלְגּוּלֵי מָקוֹם וּזְמַן?

כְּבוּיָה, דּוֹעֶכֶת אוֹ קוֹרֶנֶת –

בִּשְׁעַת שְׁקִיעָה לְהַכִּירֶנָּה

בְּלֵב תָּמוּהָ לֹא נִתָּן.

סִמַּן תְּקוּפָה, אֲשֶׁר הֵעֵזָּה

סִדְרֵי הַנֶּפֶשׁ לַהֲפֹךְ,

עַל מוֹת אֵלִים בָּרוֹם הִכְרִיזָה,

אֶת הָאָדָם הַמֶּטָפִיזִי

בִּקְשָׁה חַלֵּץ מִן הַמָּבוֹךְ,

סִמַּן שָׁנִים, אֲשֶׁר הִפְלִיטוּ

דָּם וְעָשָׁן. קַו אֲלַכְסוֹן

מִכְּלִיל הַשֵּׂכֶל שֶׁל אֶלִיטוֹת

עַד הָאָדָם הַנֵּאוֹלִיטִי

בְּחֵפֶר, עַזָּה וְאַשְׁקְלוֹן.

תְּקוּמַת הַדּוֹר לִגְזֹל הַגֶּזֶל,

שַׁחֲרוּת בְּאַדְמוּמִית חָרוֹן,

בְּלֶחִי אַדְמוּמִית רוֹגֶזֶת,

אַחַר הָיְתָה לְחִוָּרוֹן –

וְחִוָּרוֹן הָיָה לְשֶׁזֶף.

כָּווּי בְּלַהַב שֶׁל מִלְחֶמֶת־

תּוֹרוֹת־מַעֲמָדוֹת־עַמִּים,

בְּחִיר הַסַּעַר, עֶלֶם־חֶמֶד,

אֶת פִּיו אַכְזָר חָתַם הַקֶּמֶט,

לְהִתְבַּגֵּר הַפֶּה הִקְדִּים.

הֲכָךְ צֵרֵף לוֹ קַו שֶׁל כֹּחַ

זֶה דוֹר, תּוֹעֶה אַחַר הֶסְבֵּר,

אֶת הַקָּרוֹב חוֹנַן לִשְׁכֹּחַ,

כְּדֵי בַּקַּדְמוֹן לְהִזָּכֵר –

וְהַקַּדְמוֹן הוּא הַנִּיחוֹחַ.

בְּחִפּוּשֵׂי תֹם אַחַר יֶשַׁע,

נִקְלַע בֵּין הַקְּטָבִים הַגּוּף,

חוֹתֵר בְּעַד תִּימְרוֹת הָעֶשֶׁן

בְּיוֹם תַּמּוּז, עֲדֵי סִגּוּף

בַּעֲרֹב הַשֶּׁמֶשׁ הַגּוֹעֶשֶׁת.

אֲנַחְנוּ חֲרִישִׁים נֵלֵכָה,

אַחֲרָיו, כְּבוּיֵי הַצַּעַד, פֶּן

הַמַּנְגִּינָה הַמִּזְדַּכֶּכֶת

תּוּפַר וְיִתְגַּלְגֵּל לְבֶכֶה

בְּאַשְׁמָתֵנוּ. וְשׁוּב שׁוֹפֶּן.

עוֹד נַעֲבֹר עַל פְּנֵי מִרְפֶּסֶת

אֲשֶׁר בְּקוֹל פְּסַנְתֵּר אִוְשָׁה,

כְּשׁוֹשַׁנָּה הַמְטַפֶּסֶת,

וּשְׁעַת עַרְבַּיִם זוֹ – כְּפֶשַׂע

שֶׁבֵּין יַלְדָּה לְבֵין אִשָּׁה.

בְּעַד הַמַּנְגִּינָה הִבִּיטָה

אַחֲרֵי הַזָּר הַמְטַיֵּל,

אֶת אוֹר פָּנֶיהָ לֹא הֵלִיטָה –

זֶה פֶּרַח טְרוֹם־רְפָאֵלִיטִי, –

שֶׁיְּכֻנֶּה “צַבָּר” בִּן־לֵיל.

הָעֶרֶב נַעֲזֹב הַפֶּרַח

(כָּל עוֹד בַּסַּעַר לֹא קָמַל)

עִם הַגִּבּוֹר – עַד קְצֵה הַדֶּרֶךְ,

שָׁם נָח כְּאָז בִּמְלֹא תִפְאֶרֶת

בִּמְלֹא הָעֹנִי, סְפִינְכְּס־גָּמָל.

כּוֹפֵל תַּחְתָּיו תְּקוּפוֹת מוֹרֶשֶׁת,

הוּא מֶלֶךְ רָשׁ, אוֹ בֵּן אוֹבֵד,

שָׁב לְבֵיתוֹ עִם זְהַב־דַּבֶּשֶׁת

וְזוֹ עֵינָהּ הַמִּתְעוֹשֶׁשֶׁת

גָּזְרָה אִסּוּר עַל הִתְאַבְּדוּת.

עָלֵינוּ לְסַיָּם הַפֶּרֶק

עַל חוֹל צוֹנֵן וְאֵין־יִשּׁוּב,

עם בּוֹא הַצִּמָּאוֹן בְּאֵרָה

בִּנְגֹעַ חוֹל, כִּנְגֹעַ בֶּרֶךְ

נָשִׁית בְּשֶׁקַע הַחִשּׂוּף.

וְהַלְּבָנָה הַמִּשְׁתּוֹמֶמֶת

אֶל הַשָּׂרוּעַ תִּצָּמֵד,

פָּנָיו עַל כַּר הַחוֹל בַּתַּמַהּ,

וְלֹא תֵדַע: הוּא חַי, אוֹ שֶׁמָּא

בִּמְלֹא הָאֹשֶׁר סַעַר מֵת.

1936