1. דרך    🔗

אֲנָא רָזִין נִיזָר בְּתוֹךְ פִּטְלֵי תְּעָלוֹת לוֹבָּצֶ’בְסְכִּי,

יַךְ סָב צָב וּלְתוֹלַעַת יִלְטֹף. כּוֹתֵב: רָזִין נִיזָר אֲנָא!

עוּרָה הָרוֹע! לִילִית תֵּילִיל:

הִנֵּה

אֶלֶף יְמֵי פֶּלֶא!

מִיהוּ וֶלִמִר חְלֶבְּנִקוֹב? בּוֹ קַנִבָּל, חֵרֶם לוֹ וָהִים:

פַּיְטָן, נְטִיף־שִׁירֵי־רִישׁ,

נָבִיא שֶׁאִיבֵּן רָקִיעַ, עִיקֵּר

טֶרֶשׁ, שָׂרַט

מִילִּים

עַל לֹעַ

הַתָּפְתֶּה;

שׂוֹנֵא־אֱנוֹשׁ

מְלֵא תּוּגָה וְהָגוּת אֵלֶם.

2. נופים    🔗

הָאוּרַאל לֹא רוֹאֶה.

קַוְקָז זָקוּק

נִרְקָב בְּקֶרֶן –

הַרְחוֹב.

בּוּחָרָה:

נוּמִי, שַׁי יְשִׁימוֹן!

גֶּלֶשׁ הַשֶּׁלֶג – לוֹבֶן נָבוּל,

מִיתוֹת פְּתוֹתִים…

הָאֲדָמָה הַמְדֹאָה מֵירְרָה הֲרָרִים

הָהָר שֶׁרָהָה נֶעֱטָה, טֹעַן

אֶשֶׁד דֶשֶׁא.

פַּרְפַּר מְרַפְרֵף גָּח וְחָג,

כָּמֵהַּ, הַמָּךְ,

לְצֵל –

חָרוּךְ מִכּוֹרַח חֳרִי־יָרֵחַ,

אֶנֶק מִשֶּׁמֶשׁ מְקַנֵּא

בְּכוֹכָב.

3. מלחמה    🔗

קֶשֶׁת תִּשַּׁק

חֵץ צַח:

בְּרַק־קְרָב! רָקָב לַבֹּקֶר! קְרַב לְבָרָק

מְסַנְוֵר, רוֹן, סַם!

יְגוּנֶה הַנּוּגִי!

יְשׁוֹרַשׁ הַשְּׁרוּשִׁי!

יֵחָמֵץ הַצִּמְחִי!

יְשֻׁלַּח חֲלָּשִׁי!

נִיא הָאַיִן

כּוֹתֵב בַּתָּוֶךְ:

מִתַּעַר מְמֹרָט, טֶרֶם מֹר עֶתֶם

תִּשָּׁלֵף פְּלֵשֶׁת!

4. תפילה    🔗

רִשְׁרוּשׁ שֶׁשּׁוּרְשַׁר

כְּאֵלֶם מַלְאָךְ:

NIѰON ANOMHMATA MH MONAN OѰIN

רְחַץ עֲוֹנְךָ, הֱיֵה כְּנוּעַ צַחַר!

5. מתקפה    🔗

הַלָּשׁוֹן נוּשְּׁלָה

וְהִנֵּהוּ –

רִמְרוּם מְמוּרְמָר, בּוֹקֵעַ, עָקוֹב

מִדָּם

מֵעַל לָעָם דּוֹאֶה הָאוּד כָּתוֹם מוּתָּךְ

פֵּשֶׁר הָרֶשֶׁף

רָז זָר:

לֹא נֵדַע עֵדֶן אֵל

אֶלָּא

כְּשֶׁהַבְּכִי יִכְבֶּה – שֹׁךְ

בְּעֵרַת הָרָעָב.

מָוֶת יָתוֹם,

סוּר מֵרוּס

הַנּוֹהֶמֶת בְּתִמְהוֹנָהּ!

6. כתב    🔗

הַלְאָה הָאֱלֹהַ!

הַמִּלָּה הָלְמָה:

(הַדְּפוּס סוֹפְדָהּ)

הַנְּיָר – רִינָה,

הָעֵט טָעָה:

הַנֵּק, קָנֶה,

דְיוֹ וַיָּד!

אֲרִיאֵל לֹא יִרָא

דָּרוֹם מוֹרֵד בְּרַעַם מַעֲרָב,

צָפוֹן שֶׁנּוּפָּץ,

צַעַר רֹעֵץ,

רוֹמֵס וְסָמוּר.

‘רזין’ של ולימיר חלבניקוב (1886–1921) היא יצירה שאפשר לומר עליה, בלי לחשוש מפני פשיטת רגל של סופרלאטיבים, שכמעט אין לה אח־ורע בכל השירה העולמית, שכן מדובר בפאלינדרום הארוך ביותר שנכתב אי־פעם: 400 שורות הפוכות בתכלית, טבין ותקילין, הנקראות זהות משמאל לימין ומימין לשמאל. מלבד הווירטואוזיות המפתיעה שביצירה כה מסובכת, מיצג ‘רזין’ כמה מן הפנים החשובים ביותר בתפישת העולם והלשון של חלבניקוב. כותרת־המשנה של השיר, כפי שנשתמרה באחד מנסחיו המוקדמים, מגלה חלק מכוונתו: ‘רזין’ – השבעה בשטף לשון כפול". מדובר כאן לא רק בהעמדה זה כנגד זה של סטפן (סטנקה) רזין, המורד העממי המפורסם בן המאה השבע־עשרה, ושל חלבניקוב עצמו (באחד משיריו הגדיר עצמו חלבניקוב כ"רזין במהופך"). בקשר כללי עם ‘לשון הבתר־הגיון’ (תרגום גרוע ל’זאום', המתורגם בדרך־כלל כ־ Trans-rational), של הפוטוריזם הרוסי, שחלבניקוב היה ממיסדיו ומראשי דבריו, ובקשר עם ‘לשון הכוכבים’, יש ב’רזין' נסיון מובהק ללוש את השפה לישה מאגית־קבלית (מה רבה הקרבה בין זה ובין תורת ‘גלגול האותיות’ של ספר היצירה), שהודות לה יעלו מזרימתם כפולת־הכיוון של ההגאים מלים צפונות במלים ומלים חדשות, ו"תוכפל עוצמתה של כל מלה ומלה". ב’לשון הכוכבים' של חלבניקוב יוחד מקום נכבד ביותר לשלל מנגנוני הארקנה המאגית: אנאגראמות, פאלינדרומים, נומרולוגיות. בנטילת סיכון של פישוט כלשהו אפשר לומר, שלגבי חלבניקוב ייצג הפאלינדרום “השתקפות צלילית של קרני הזמן”.

דוגמא טובה ל’סתרי מלין' טעוני משמעויות שחלבניקוב דלה מתוך לישת הלשון הגאונית שלו היא הניאולוגיזם המפתיע שנוצרו מהיפוכו של השם ‘רזין’ – ‘ניזר’. דובר רוסית יזהה במלה זו על נקלה את המרכיב ‘ניז’ – ‘למטה’, ואת הצורן ‘אר’, המציין תכונה או משלח־יד. יוצא שניזר הוא ‘למטאי’ בכל מובניו, במיוחד במובן החברתי־פוליטי (קרוב מאד, מן הסתם, לפרולטאר), חידוש לשוני המשתלב להפליא בקונטקסט דמותו המהפכנית של רזין ובחידוש משמעותה בעידן שבו נכתב השיר.

המצאת הפאלינדרום (ביוונית פירושו ‘רץ בחזרה’, דהיינו, שורה, שאפשר לקראה באותו אופן קדימה ואחור) מיוחסת למשורר בן המאה השלישית לפני הספירה, סוֹטַאדֶס איש מָרוניאה. נראה כי המצאה זו, שלא ככמה מאחיותיה לסוג (קאליגראמות, למשל), לא שימשה לשירה רצינית, אלא לחידודי לשון גסים. מן הנאמר באפיגראמה אחת של מארטיאליס (ספר א', 86), שם נזכרים “שיריו הנקראים במהופך של סוטאדס הגס”, אפשר להקיש, שאמנות זו נחשבה (ובצדק, מן הסתם) להצטיינות פיוטית בלתי מבוטלת. בהיסטוריה של הפאלינדרום הפיוטי יקשה למדי למצוא שירים רציניים כמו זה של חלבניקוב; פריחתו הגדולה של הפאלינדרום, כשאר צורות שירת החידודים (טֶכְנוֹפַּיְגְנִיּה), הייתה בתחומי הפינות האפלות של השירה הסכולאסטית הימי־ביניימית ובזוויות הבארוק. לעומת זאת, מציע אוצר הפאלינדרומים הפרוזאיים שפע חידודים מעניינים למדי, כגון המשפט שבאמצעותו הציג את עצמו, לפי החידוד הבריטי, אדם הראשון לפני חווה: MADAM I’M ADAM, או הפאלינדרום הצרפתי אפוף השלוה ESOPE REPOSE ICI.

תרגום פאלינדרומים מעמיד כמובן לפני המתרגם (והקורא) בעיות לא קטנות, במיוחד בעברית. המעקש החמור מכל הוא, מן הסתם, ההפרדה בין האותיות לניקודן. הניסיון לשמור על שני הגורמים בהיפוך נראה לי בלתי־אפשרי לחלוטין. ההיזקקות לאותיות במקומות אחדים ומיותרותן המרגיזה באחרים היא שכפתה עלי את ה’בגידה' הקטנה (לדעתי) שבשמוש בכתיבים מלאים מדי וחסרים מדי בתרגומי (‘חלבנקוב’, ‘מילים’). אף שלכאורה היה קל יותר ו’חלק' יותר לוותר על האותיות הסופיות, בחרתי להתירן, חרף הצרימה הקלה שיגרום הדבר לעין בעת ההיפוך. הבעיה העיקרית שעמה נסיתי להתמודד (במיוחד לאחר שקראתי תרגום צרפתי כושל לקטע מ’רזין') היתה ארגון המלים הפאלינדרומיות שבשורות וב’בתים' סביב ציר־משמעות כלשהו, בגבולות יכולתי. ייצור מלים פאלינדרומיות פרועות־קשר אין בו רבותא כשלעצמו. למותר לציין, שמה שתרגום פאלינדרום (וכן תרגומי) יכול לעשות הוא לנסות לחקות את התופעה בשפת היעד, ולא ‘להעביר’ את המידע המילולי של טקסט המקור.

שתי הערות אחרונות: רוב השירים הפאלינדרומיים הקיימים אינם פאלינדרומים תחביריים (דהיינו, אי אפשר לקראם ברצף בר־משמעות גם משמאל לימין או להיפך וגם מלמטה־למעלה). היחסים בין המקור הרוסי ובין התרגום העברי בנקודה זו אינם שוים. במקור החלבניקובי יש הרבה יותר שורות המסתדרות ברצף כלשהו גם מלמטה למעלה. הפאלינדרום היווני ששילבתי בתרגום הוא אחד הפאלינדרומים המוצלחים והמרשימים ביותר בתולדות הז’אנר “נִיפֶּסוֹן אַנוֹמֵמַטה מה מוֹנֵן אוֹפּסין”, שפירושו: “רחץ את חטאיך, לא רק את פניך”. משפט זה, הד ל"כבסני מעווֹני ומחטאתי טהרני" (תהלים נ"א), מופיע באפיגראמה המיוחסת לסוטאדס הנזכר־לעיל וזכה למשנֵה עדנה בביזאנטיון, שם נמצא חקוק על אגן־טבילה בכנסיית סופיה הקדושה ומשם יובא לכנסיות שונות ברחבי אירופה (בין היתר לנוטר־דאם דה פאריס).

חלקים מן הפאלינדרום פורסמו בעבר במוסף “משא” של דבר.