ביסוד הקובץ הזה הונח הרצון לעודד את ביטויו של האיש החדש בארץ ולחשוף משהו מחייו, כפי שהם נראים מבפנים. ההנחה היתה, כי במחנות הבדונים והצריפונים, בשיכוני העולים שבפרברי העיר והמושבה ובכפרים החדשים בכל פינות הארץ, מהבהבים ניצוצות שיש ללבּותם ולעודדם למען לא ידעכו. אחת הדרכים לגילוי חייו ויצירתו של העולה החדש ראתה מערכת “עם עובד” בתחרות ספרותית לסיפור או לרשימה אבטוביוגרפית כתובים בידי עולים חדשים, בכל לשון שהיא. ואמנם, תוך זמן קצר לאחר שנתפרסמה בעתונות הידיעה על תחרות זו, הביא הדואר למערכת מכל קצוי הארץ וצורות ישוביה, כשמונים כתבי־יד בעשר לשונות, מהם כתובים בעט־סופרים ומהם ביד מהססת ומגששת. עם מיון הכתבים הללו וקריאתם גמלה המחשבה לכנס בספר את מיטב הדברים – כנסיון ראשון לדובב את העולה החדש ולכרות אוזן לדבריו בישוב הותיק.

בבחירתם של עשרים ושבעת הסיפורים והרשימות הניתנים בזה לא הכריעה בחינה ספרותית גרידא, אלא גם הנושא והלשון, למען ישקף הלקט הזה ככל האפשר יותר את יבול התחרות לגווניו השונים. בראש הקובץ ניתנו שמונה מתוך שלושה־עשר החיבורים שנכתבו עברית במקורם, מהם בעברית שנרכשה אך בארץ. שמונה אלה, וכן גם החיבורים הכתובים עברית שלא נכנסו לקובץ, נפלים מכל האחרים לא בשפתם בלבד אלא גם בנושאיהם ואָפיים. שוב מוכיחים הם את הקשר שבין ידיעת השפה ותהליך ההשתרשות בחיי הארץ וערכיה.

מעניין לציין, כי לא רק בכתבים העברים שבקובץ ניכר המשותף שבמהותם; כל חטיבה לשונית שבספר היא גם חטיבה מיוחדת ברמתה ואָפיה. בסוף הקובץ ניתנו חמישה מתוך שבעת כתבי־היד שהוגשו באידיש. ובין הרשימות והסיפורים בעברית ובאידיש – החיבורים בלשונות אחרות, ובהם תשעה מתוך שלושים וחמישה כתבי־היד שהוגשו למערכת בשפה ההונגרית, המהווים אף הם חטיבה אחידה. וכך גם הלשונות האחרות. הקורא בקובץ יעמוד על ההבדל באפי הכתיבה בין לשון ללשון ושבט לשבט.

ספר זה בודאי שלא מיצה את יכולת הביטוי של העליה החדשה. נסיון צנוע הוא, אולי ראשון במינו, לכנס לאכסניה אחת צרור רשימות וסיפורים מן ההוַי של העולה החדש בארץ, כתובים בידי אלה שעמדו בנסיון, אף אם יתכן כי במידת־מה יד המקרה שלטת בלקט זה. פליטי הגולה, עקורים משורש הנודדים בדרכים, החותרים בין משברי ים, העצורים במחנות – מביאים לפנינו פירורים פירורים מנסיון חייהם ולבטיהם, צערם ושמחתם במדינת ישראל.

מי יתן וקובץ זה ישמש אשנב להשקיף בו אל המתרחש בקרב שבטי הישוב החדש, שהוטל עליו להתלכד לעם.

ברכה חבס


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 65306 יצירות מאת 3977 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־35 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!