המלמד היה בן למשפּּחה וילנאית עתיקה. לאבות־אבותיו כבר היתה חזקה ללמוד עם הצבּור בּקלויז יסו"ד בערבי שבּתות פּרשת השבוע במדרש רבּה כל הלילה.
בימי עלומיו עמל הרבּה בּתורה, וגדולי־ישראל סמכו אותו להוראה, אלא כּשלא זכה לכסא־רבּנות, הלך ונעשה מלמד.
לפנים היו בּוילנה מלמדים רבּים, שכל אחד מהם היה מומחה למקצוע המיוחד לו, מי לאלף־בּית, מי למקרא ומי לגמרא, והוא היה הגדול שבּהם. ללמוד תורה מפּּיו זכו רק יחידי־סגולה.
כח נפלא היה לו לטעת בּלב תלמידיו אהבת התורה. אפילו גמנסיונים וסטודנטים היו משכימים ומעריבים לפתחו, כדי ללמוד תורה מפּיו.
גם הוא עצמו היה מתמיד גדול ולא פסק פּּומיה מגירסא. היה לו יד בּירושלמי, בּבלי ומדרשים. הוא היה גם מליץ מצוין. בּיחוד יצא לו מוניטין בּתור מחבר נוסחאות למצבות, וכמעט רוב הנוסחאות המשובּחות שעל המצבות בּבית־הקברות הוילנאי החדש, הם מעשי־ידיו.
מספּרים עליו, שהיה בּקי בתנ"ך עד כדי קריאה בּעל־פּה ישר והפוך. וכל רז לא אניס לו אפילו בהפּּיוטים היותר קשים.
המלמד היה מכובּד וידוע לכל גדולי ישראל בּימנו, וגם חבּר ופּרסם בּדפוס חבּורים ומאמרים בכתבי־עת שונים. אבל עיקר אומנתו היתה המלמדות ועליה פּרנסתו.
המלמדות, כחנוך הדור הצעיר, היתה בעיניו למלאכת־הקדש ויתמכר אליה בכל לב ונפש.
ומכיון שהגיעה המלחמה התחיל סובל עוני ודחקות נוראה, עד שחלה לבּסוף מחלה אנושה. אבל גם בּשעת מחלתו בּשכבו על ערש דוי, לא עזב את “צאן קדשיו” וישב ולמד אותם תורה עד נשימתו האחרונה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות