יוֹסֵף הָיָה נַעַר חָכָם. בְּחָכְמָתוֹ הָרַבָּה הֵבִין, כִּי לִכְשֶׁיִּגְדַּל יִהְיֶה לְשַׂר וּלְמוֹשֵׁל. וְיוֹמָם וָלַיְלָה הָיָה יוֹסֵף חוֹלֵם עַל יְמֵי עֲתִידוֹ הַיָּפִים.
יוֹם אַחֵד בָּא יוֹסֵף אֶל עֲשֶׂרֶת אֶחָיו הַגְּדוֹלִים וְאָמַר
– שִׁמְעוּ־נָא, אַחַי, אֶת הַחֲלוֹם אֲשֶׁר חָלַמְתִּי. אֲנַחְנוּ בַּשָּׂדֶה וּמְאַלְּמִים אֲלֻמּוֹת, וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי וְעָמְדָה, וַאֲלֻמּוֹתֵיכֶם הִקִּפוּ אוֹתָהּ מִסָּבִיב וְהִשְׁתַּחֲווּ לָהּ.
– מַה פֵּשֶׁר הַחֲלוֹם הַזֶּה? – שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ אֶחִָיו בְּכַעַס – הֲחוֹשֵׁב אַתָּה, כִּי הָיֹה תִּהְיֶה לְמּוֹשֵׁל עָלֵינוּ? הֲחוֹשֵׁב אַתָּה, כִּי אֲנַחְנוּ, אָחֶיךָ הַגְּדוֹלִים מִמְּךָ, הָיֹה נִהְיֶה לַעֲבָדִים לְךָ?
וְהֵם הִתְרַחֲקוּ מִמֶּנּוּ בְּכַעַס וּבְשִׂנְאָה.
אַךְ יוֹסֵף הִמְשִׁיךְ לַחֲלֹום עַל יְמֵי עֲתִידוֹ הַיָּפִים. וַחֲלוֹמוֹתָיו כֻּלָּם דּוֹמִים וְכֻלָּם מְבַשְּׂרִים לוֹ גְדֻלָּה וְשִׁלְטוֹן. וּכְשֶׁהִמְשִׁיךְ לְסַפֵּר אֶת הַחֲלוֹמוֹת בְּאָזְנֵי אֶחָיו, הָלְכָה שִׂנְאַת הָאַחִים אֵלָיו וְגָדְלָה עוֹד יוֹתֵר.
הָאַחִים הַגְּדוֹלִים גַּם קִנְּאוּ בְּיוֹסֵף קִנְאָה עַזָּה, כִּי אֲבִיהֶם יַעֲקֹב אָהַב אוֹתוֹ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אוֹתָם. יוֹם אֶחָד הִלְבִּישׁוֹ יַעֲקֹב מְעִיל צִבְעוֹנִי יָקָר, כַּמְעִיל אֲשֶׁר לְבֶן־מֶלֶךְ. וּכְשֶׁרָאוּ זֹאת הָאַחִים הַגְּדוֹלִים, גָּבְרָה קִנְאָתָם לְיוֹסֵף כֹּל כָּךְ, שֶׁלֹּא רָצוּ עוֹד לְהִפָּגֵשׁ אִתּוֹ וּלְדַבֵּר אֵלָיו.
מִשְׁפַּחְתּוֹ הַגְּדֹולָּה שֶׁל יַעֲקֹב יָשְׁבָה בִּדְרוֹם הָאָרֶץ, בְּחֶבֶל הֶהָרִים שֶׁל חֶבְרוֹן. בָּתֵּיהֶם שֶׁל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה הָרַבִּים הָיוּ אֹהָלִים. וְלִבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה עֶדְרֵי צֹאן וּבָקַָר גְּדוֹלִים, שֶׁהַמְּבֻגָּרִים בַּבָּנִים הָיוּ שׁוֹמְרִים עֲלֵיהֶם וְנוֹדְדִים אִתֶּם לְמֶּרְחַקִּים, כְּדֵי לִמְצֹא עֵשֶׂב לְמַרְעִיתָם. אַךְ יוֹסֵף הָיָה נִשְׁאַר בַּבַּיִת – מְשַׂחֵק עִם אָחִיו הַקָּטָן בִּנְיָמִין, אוֹ מַטֶּה אֶת אָזְנוֹ לַסִּפּוּרִים הַיָּפִים מִתּוֹלְדוֹת הַמִּשְׁפָּחָה, שֶׁסִּפֵּר לוֹ אָבִיו.
פַּעַם אַחַת הִרְחִיקוּ אֶחָיו שֶׁל יוֹסֵף לִנְדֹּד עִם עֶדְרֵיהֶם וְיָמִים רָבִּים לֹא חָזְרוּ הַבַּיְתָה. נִתְמַלֵּא לִבּוֹ שֶׁל יַעֲקֹב דְּאָגָה לְבָנָיו, וְהוּא אָמַר אֶל יוֹסֵף:
– לֵךְ־נָא, בְּנִי, מְצָא אֶת אַחֶיךָ, וַחֲזֹר לְהוֹדִיעֵנִי שְׁלוֹמָם!
– כִּדְבָרֶיךָ, אָבִי, – עָנָה לוֹ יוֹסֵף.
וְהוּא לָבַשׁ אֶת הַמְּעִיל הַצִּבְעוֹנִי הַיָּפֶה, לָקַח בְּיָדוֹ מְעַט צֵידָה וְיָצָא לַדֶּרֶךְ.
אַךְ הַדֶּרֶךְ הָיְתָה אֲרֻכָּה וְקָשָׁה. יוֹסֵף עָלָה הָרִים וְיָרַד בְּקָעוֹת, חִפֵּשׂ כָּאן וּבִקֵּשׁ שָׁם, וְאֶת אֶחָיו לֹא מָצָא. וְהִנֵּה רָאָה אִישׁ עוֹבֵר בֶּהָרִים.
– מָה תְּבַקֵּשׁ כָּאן, הַנַּעַר? – שָׁאַל אוֹתוֹ הָאִישׁ.
– אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ, – עָנָה לוֹ יוֹסֵף – אוּלַי רָאִיתָ אוֹתָם, אֲדֹונִי, וְאַתָּה יוֹדֵעַ אֵיפֹה הֵם רוֹעִים?
וְאָמְנָם יָדַע הָאִישׁ אֶת הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר לְשָּׁם הָלְכוּ בְּנֵי יַעֲקֹב לִרְעוֹת אֶת הָעֲדָרִים, וְהוּא הֶרְאָה לְיוֹסֵף אֶת הַדֶּרֶךְ.
כְּשֶׁנָּשְׂאוּ הָאַחִים אֶת עֵינֵיהֶם, רָאוּ, כִּי יוֹסֵף מִתְקָרֵב וּבָא אֲלֵיהֶם.
אָמַר אֶחָד מֵהֶם:
– הִנֵּה בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת בָּא!
אָמַר הַשֵּׁנִי:
– אֵין אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ עוֹד אֶת סִפּוּרֵי הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁלּוֹ!
אָמַר הַשְּׁלִישִׁי:
– טוֹב נַעֲשֶׂה אִם נַהַרְגֵהוּ וְנִפָּטֵּר מִמֶּנּוּ!
אוּלָם רְאוּבֵן, הַגָּדוֹל שֶׁבָּאַחִים, לֹא נָתַן לַהֲרֹג אֶת יוֹסֵף.
– אַל תִּשְׁפְּכוּ דָם! – קָרָא אֶל אֶחָיו – הִנֵּה כָּאן בּוֹר עָמֹק, נַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַבּוֹר הַזֶּה, וְהוּא לֹא יוּכַל לָצֵאת מִתּוֹכוֹ וְלַחֲזֹר הַבַּיְתָה.
הָאַחִים הִסְכִּימוּ לִדְבָרָיו שֶׁל רְאוּבֵן, וְאַךְ הִתְקָרֵב יוֹסֵף, הִפְשִׁיטוּהוּ אֶת הַמְּעִיל הַיָּקָר וְהִשְׁלִיכוּהוּ הַבּוֹרָהּ.
רְאוּבֵן יָדַע, כִּי מוֹתוֹ שֶׁל יוֹסֵף יִגְרֹם צַעַר רַב לָאָב הַזָּקֵן, הוּא חָשַׁב אֵיפוֹא לַחֲזֹר אַחַר כָּךְ אֶל הַבּוֹר וּלְהַצִּיל אֶת הַנַּעַר. אוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁהָלַךְ לֶאֱסֹף אֶת הָעֵדֶר, רָאֹה רָאוּ שְׁאָר הָאַחִים אֹרְחַת סוֹחֲרִים יִשְׁמְעֵאלִיִּים בָּאָה. הֵם עָשׂוּ אֶת דַּרְכָּם מִצְרַיְמָה וּגְמַלֵּיהֶם הָיוּ עֲמוּסִים כָּל מִינֵי סְחוֹרוֹת יְקָרוֹת.
אָמַר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו:
– לָמָּה לָנוּ לְהַשְׁאִיר אֶת יוֹסֵף בַּבּוֹר, כִּי יָמוּת שָׁם? הָבָא וְנִמְכֹּר אוֹתוֹ לַיִּשְׁמְעֵאלִים, וְאָז נִפָּטֵּר מִמֶּנּוּ גַּם מִבְּלִי לְהָמִית אוֹתוֹ.
עֵצָה זוֹ מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הָאַחִים וּמִיָּד הוֹצִיאוּ אֶת הַנַּעַר מִתּוֹךְ הַבּוֹר וּמָכְרוּ אוֹתוֹ לַסּוֹחֲרִים הַזָּרִים לְעֶבֶד. וּכְשֶׁהָלְכוּ הַיִּשְׁמְעֵאלִים וְלָקְחוּ אִתָּם אֶת יוֹסֵף, חָזַר רְאוּבֵן וְרָאָה אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶחָיו.
– אוֹיָה לִי! – קָרָא בְּצַּעַר – אֵיךְ נוּכַל לָשׁוּב עַתָּה אֶל אָבִינוּ, וּמָה נֹאמַר, כַּאֲשֶׁר יִשְׁאַל אוֹתָנוּ הֵיכָן יוֹסֵף?
אַךְ הָאַחִים מָצְאוּ עֵצָה. הֵם שָׁחֲטוּ גְּדִי, טָבְלוּ בְּדָמוֹ שֶׁל הַגְּדִי אֶת מְעִילוֹ הַיָּפֶה שֶׁל יוֹסֵף, וְהֵבִיאוּ אֶת הַמְּעִיל הַמְּלֻכְלָךְ בְּדָּם לַאֲבִיהֶם.
– חַיָּה רָעָה אָכְלָה אֶת בְּנִי הַיָּקָר יוֹסֵף! – קָרָא יַעֲקֹב בִּכְאֵב.
וְהוּא הִתְאַבֵּל עַל בְּנוֹ יָמִים רַבִּים וְלֹא רָצָה לְהִתְנַחֵם.
וּבֵינְתַיִם נִמְצָא יוֹסֵף בְּדַרְכּוֹ מִצְרַיְמָה. מֶה חָרַד לְבָבוֹ בְּקִרְבּוֹ וּמַה גְּדוֹלִים הָיוּ גַּעְגּוּעָיו עַל בֵּית אָבִיו. לֵילוֹת רַבִּים נָדְדָה הַשֵּׁנָה מֵעֵינָיו. הוּא חָשַׁב עַל הָאֲנָשִׁים הַיְקָרִים הַיּוֹשְׁבִים בָּאֹהָלִים אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, וּבְאָזְנָיו צִלְצְלוּ הַתְּפִלּוֹת הַיָּפוֹת, שֶׁאָבִיו וְכָל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ הָיוּ נוֹשְׂאִים אֶל אֱלֹהִים. הוּא יָדַע, כִּי אֱלֹהִים לֹא עָזַב אֶת אָבוֹת מִשְׁפַּחְתּוֹ בִּנְדוּדֵיהֶם הָרַבִּים, וְהוּא הֶאֱמִין, כִּי אֱלֹהִים לֹא יִשְׁכַּח גַּם אוֹתוֹ, אַף־עַל־פִּי שֶׁבְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה הוּא. הוּא הֶאֱמִין, כִּי אֱלֹהִים יִתֵּן לוֹ כֹּחַ וְאֹמֶץ וְחָכְמָה, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא אֵינוֹ עוֹד אֶלָּא עֶבֶד מָכוּר בִּידֵי זָרִים.
לְבַסּוֹף הִגִּיעַ הַמַּסָּע לְקִצּוֹ. וּמָה מוּזָרָה הָיְתָה אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֵינֵי יוֹסֵף הָעִבְרִי. בְּמוֹלַדְתּוֹ לֹא רָאָה מִיָּמָיו עִיר גְּדוֹלָה, וְהִנֵּה כָּאן לְפָנָיו בִּנְיָנִים אַדִּירִים, רְחוֹבוֹת אֲרֻכִּים וּרְחָבִים, וְהָרְחוֹבוֹת הוֹמִים מִמֶּרְכָּבוֹת וְסוּסִים וּמֵהֲמוֹנֵי אָדָם לוֹבְשֵׁי בְּגָדִים מוּזָרִים וּמַרְהִיבִים בְּיָּפְיָם.
כָּאן מָכְרוּ אוֹתוֹ הַיִּשְׁמְעֵאלִים לְאִישׁ עָשִׁיר וְנִכְבָּד, פּוֹטִיפַר שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה אֶחָד מִשָּׂרָיו הַגְּדוֹלִים שֶׁל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם. לְפוֹטִיפַר הָיָה בַּיִת גָּדוֹל וּמְפֹאָר, נְחָלוֹת נִרְחָבוֹת, גְּרָנוֹת מְלֵאוֹת בָּר, אֻרְווֹת סוּסִים וְגַם עֲבָדִים רַבִּים מְאֹד. וּמִכֵּיוָן שֶׁיּוֹסֵף הָיָה עֶלֶם יָשָׁר וְנָבוֹן, עָשָׂה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּטַל עָלָיו לַעֲשׂוֹת בְּבֵית אֲדוֹנָיו בֶּאֱמוּנָה וּבִתְּבוּנָה וּבְטוּב־טַעַם.
כְּשֶׁרָאָה פּוֹטִיפַר, כִּי יוֹסֵף הַצָּעִיר הוּא עֶלֶם חָכָם וּמַצְלִיחַ בְּכָל מַעֲשָׂיו, גִּדֵּל אוֹתוֹ עַל פְּנֵי כָּל עֲבָדָיו הָאֲחֵרִים; וְאַחַר כָּךְ, כַּאֲשֶׁר יוֹסֵף גָּדַל, עָשָׂה אוֹתוֹ לְרֹאשׁ כֹּל מְשָׁרְתָיו וְלִמְנַהֵל כָּל עִנְיָנֵי בֵּיתוֹ וְנַחֲלוֹתָיו.
אוּלָם יְמֵּי אָשְׁרוֹ שֶׁל יוֹסֵף לֹא אָרְכוּ. הוּא הָיָה נֶאֱמָן לַאֲדוֹנָיו, וּכְשֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר דָּרְשָׁה מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים שֶׁלֹּא לְפִי רְצוֹנוֹ שֶׁל אַדוֹנָיו, לֹא רָצָה יוֹסֵף לְמַלֵּא אֶת דְּרִישׁוֹתֶיהָ. אָז הֶעֱלִילָה עָלָיו אִשְׁתּוֹ שֶׁל פּוֹטִיפַר עֲלִילָה, כִּי הוּא מִתְחַצֵּף לָהּ וּמַעֲלִיב אוֹתָהּ.
וּכְשֶׁנּוֹדַע דָּבָר זֶה לְפוֹטִיפַר, לֹא חָקַר וְלֹא דָרַשׁ אִם אָמְנָם נְכוֹנִים הֵם דִּבְרֵי אִשְׁתּוֹ, וְהוּא צִוָּה לִכְלֹא אֶת יוֹסֵף בְּבֵית־הַסֹּהַר. אוּלָם גַּם בְּבֵית־הַסֹּהַר לֹא עָזַב אֱלֹהִים אֶת יוֹסֵף. הוּא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הַשַּׂר הַמְנַהֵל אֶת בֵּית־הַסֹּהַר, וּכְשֶׁרָאָה זֶה, כִּי יוֹסֵף הוּא חָכָם מְאֹד, אַחֲרָאִי מְאֹד וּמַצְלִיחַ מְאֹד בְּכָל מַעֲשָׂיו, מִנָּה אוֹתוֹ לַמַשְׁגִּיחַ עַל כָּל הָאֲסִירִים.
וּבֵין הָאֲסִירִים שֶׁבְּבֵית הַסֹּהַר הַזֶּה הָיוּ גַּם שְׁנַים מִשָּׂרָיו שֶׁל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם. אֶחָד מֵהֶם הָיָה שַׂר־הַמַּשְׁקִים, שֶׁהָיָה מַגִּישׁ אֶת הַיַּיִן לְשֻלְחָנוֹ שֶׁל פַּרְעֹה; וְהַשֵּׁנִי הָיָה שַׂר־הָאוֹפִים; שֶׁהָיָה מֵכִין אֶת לַחְמוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מִצְרַיִם.
לַיְלָה אֶחָד חָלְמוּ שְׁנֵי הַשָּׂרִים הַלָּלוּ חֲלוֹמוֹת מוּזָרִים. הֵם לֹא יָדְעוּ מָה פֵּשֶׁר חֲלוֹמוֹתֵיהֶם. אַךְ יוֹסֵף הֶאֱמִין, כִּי בַּחֲלוֹם מְגַלֶּה אֱלֹהִים לְאָדָם אֶת הֶעָתִיד לָבוֹא עָלָיו. וּכְשֶׁסִּפְּרוּ לוֹ שְׁנֵי הַשָּׂרִים אֶת חֲלוֹמוֹתֵיהֶם, הֵבִין מִיָּד אֶת פִּשְּׁרָם וְאָמַר:
– בְּעוֹד שְׁלשָׁה יָמִים תּוּצְאוּ שְׁנֵיכֶם מִבֵּית־הַסֹּהַר. אַתָּה, שַׂר־הַמַּשְׁקִים, תַּחֲזֹר לְשָׁרֵת אֶת פַּרְעֹה וּלְהַגִּישׁ לוֹ אֶת כּוֹסוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה. אַךְ עָלֶיךָ, שַׂר־הָאוֹפִים, לֹא יְרַחֵם פַּרְעֹה וִיצַוֶּה לִתְלוֹת אוֹתְךָ עַל עֵץ!
וְאָמְנָם הָיָה בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁאָמַר יוֹסֵף. לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים זָכַר פַּרְעֹה אֶת שַׂר־הַמַּשְׁקִים שֶׁלּוֹ לְטוֹבָה. הוּא שִׁחְרֵר אוֹתוֹ מִבֵּית־הַסֹּהַר, הֶחֱזִיר אוֹתוֹ לְאַרְמוֹנוֹ וְנָתָן לוֹ שׁוּב לְשָׁרֵת אוֹתוֹ.
אַךְ אֶת שַׂר־הָאוֹפִים לֹא חָנָן הַמֶּלֶךְ וְצִוָּה לִתְלוֹת אוֹתוֹ עַל עֵץ.
שְׁנָתַיִם לְאַחֵר זֶה רָאָה חֲלוֹמוֹת מוּזָרִים בִּשְׁנָתוֹ גַּם פַּרְעֹה. הוּא רָצָה מְאֹד לָדַעַת מָה פִּשְׁרָם שֶׁל חֲלוֹמוֹתָיו אֵלֶּה. קָרוֹא קָרָא אֵיפוֹא לְכָל חֲכָמָיו הַגְּדוֹלִים, סִפַּר לָהֶם אֶת חֲלוֹמוֹתָיו, אַךְ אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא יָדַע לִפְתֹּר אוֹתָם וּלְהַגִּיד לְמֶלֶךְ אֶת אֲשֶׁר הֵם מְבַשְּׂרִים. אָז אָמַר שַׂר־הַמַּשְׁקִים אֶל פַּרְעֹה:
– בְּבֵית־הַסֹּהַר נִמְצָא אִישׁ עִבְרִי צָעִיר, הַיּוֹדֵעַ לִפְתֹּר חֲלוֹמוֹת מֵאֵיִן כָּמוֹהוּ!
וּכְשֶׁשָּׁמַע פַּרְעֹה אֶת דְּבָרָיו, צִוָּה מִיָּד לְהוֹצִיא אֶת יוֹסֵף מִבֵּית־הַסֹּהַר וּלְהָבִיא אוֹתוֹ לִפְנֵי כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ.
– שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ, – אָמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף – כִּי אַתָּה מֵבִין חֲלוֹמוֹת וְיוֹדֵעַ לִפְתֹּר אוֹתָם.
– לֹא אֲנִי, אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ, עָנָה לוֹ יוֹסֵף – אֶלָּא אֱלֹהִים הוּא הַשָּׂם דְבָרָיו בְּפִי.
– שְׁמַע אֵיפוֹא אֶת אֲשֶׁר חָלַמְתִּי. עָמֹוד עָמַדְתִּי עַל שְׂפַת הַיְאוֹר, וְהִנֵּה עָלוּ מִן הַיְאוֹר שֶׁבַע פָּרוֹת שְׁמֵנוֹת וּבְרִיאוֹת. אַחַר כָּךְ עָלוּ מִן הַיְאוֹר גַּם שֶׁבַע פָּרוֹת רָזוֹת וְחַלָּשׁוֹת. הַפָּרוֹת הָרָזוֹת וְהַחַלָּשׁוֹת אָכְלוּ אֶת הַפָּרוֹת הַשְּׁמֵנוֹת וְהַבְּרִיאוֹת. אַךְ הֵן נִשְׁאֲרוּ רָזוֹת וְחַלָּשׁוֹת כְּמִקֹּדֶם. וְאַחֲרֵי הַחֲלוֹם הַזֶּה רָאֹה רָאִיתִי חֲלוֹם אַחֵר. לְנֶגֶד עֵינֵי צָמְחוּ שֶׁבַע שִׁבָּלִים טוֹבוֹת וּמְלֵאוֹת. אַחַר כָּךְ צָמְחוּ גַּם שֶׁבַעַ שִׁבָּלִים דַּקּוֹת וְרֵיקוֹת, וְאֵלּוּ בָּלְעוּ אֶת שֶׁבַע הַשִּׁבָּלִים הַטּוֹבוֹת וְהַמְּלֵאוֹת. עַתָּה אֱמֹר־נָא לִי מָה פִּשְׁרָם שֶׁל חֲלוֹמוֹתַי אֵלֶּה?
יוֹסֵף הִרְהֵר רֶגַע וְאַחֵר פָּתַח וְאָמַר:
– פִּשְׁרָם שֶׁל שְׁנֵי חֲלוֹמוֹתַיִךְ, אֲדֹונִי הַמֶּלֶךְ, אֶחָד הוּא. בַּחֲלוֹמוֹתַיִךְ אֵלֶּה מְגָלֶּה לְךָ אֱלֹהִים, כִּי שֶׁבַע הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת תִּהְיֶינָה שְׁנוֹת שׂבַע וּבְרָכָה, אוּלָם אַחַר כָּךְ תָּבוֹאנָה שֶׁבַע שְׁנוֹת רָעָב קָשׁוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁבְּנֵי הָאֶרֶץ יָמוּתוּ בְּרָעָב.
כְּשֶׁשָּׁמַע פַּרְעֹה אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, נִתְמַלֵּא לִבּוֹ דְּאָגָה גְּדוֹלָה.
– וּמֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת? – שָׁאַל.
– הִנֵּה הַדָּבָר אֲשֶׁר עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת, – יָעַץ לוֹ יוֹסֵף – מְצָא לְךָ אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם, שֶׁיִּבְחַר לוֹ פְּקִידִים זְרִיזִים בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וּבִשְׁנוֹת הַשׂבַע וְהַבְּרָכָה פְּקֹד עֲלֵיהֶם לִצְבֹּר בַּאֲסָמִים גְּדוֹלִים כַּמוּת רַבָּה מְאֹד שֶׁל תְּבוּאָה וְדִבְרֵי אֹכֶל אֲחֵרִים. וּכְשֶׁתָּבוֹאנָה שְׁנוֹת הָרָעָב, לֹא יֶחֱסַר אֹכֶל בְּמִצְרַיִם וּבְנֵי הָאֶרֶץ לֹא יָמוּתוּ בָּרָעָב.
עֵצָה זוֹ מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי פַּרְעֹה. גַּם בְּעֵינֵי הַשַּׂרִים הַגְּדוֹלִים שֶׁל פַּרְעֹה טוֹבָה הָיְתָה עֲצָתוֹ הַנְּבוֹנָה שֶׁל יוֹסֵף. וּכְשֶׁהֵחֵלּוּ לַחֲשֹּׁב מִי יִהְיֶה הָאִישׁ הָרָאוּי לְקַבֵּל אֶת הַתַּפְקִיד הָאַחֲרָאִי לַהֲכָנַת אַסְמֵי הַתְּבוּאָה, אָמַר פַּרְעֹה:
– אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם מִיּוֹסֵף עַצְמוֹ. עֵינֵיכֶם הָרוֹאוֹת, כִּי רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ, וְאֵין כָּמוֹהוּ אִישׁ, שֶׁיִּהְיֶה רָאוּי לְתַפְקִיד גָּדוֹל זֶה.
וְאָז גִּדֵּל פַּרְעֹה אֶת יֹוסֵף וְעָשָׂה אוֹתוֹ לְרֹאשׁ כֹּל שָׂרָיו. יוֹסֵף קַבֵּל מֵאֵת פַּרְעֹה אַרְמוֹן נֶהְדָּר לָגוּר בּוֹ; מֶרְכָּבָה מְפֹאָרָה לִנְסֹעַ בָּהּ בְּרַחֲבֵי מִצְרַיִם; בִּגְדֵי יְקָר וְתַכְשִׁיטֵי זָהָב; וְכָל בְּנֵי מִצְרַיִם, מִלְּבַד הַמֶּלֶךְ, מִשְׁתַּחֲוִים לְפָנָיו וּמְמַלְּאִים אֵת כָּל פְּקֻדּוֹתָיו.
אַךְ יוֹסֵף לֹא עָלָה לִגְדֻלָּה, כְּדֵי לִחְיּוֹת חַיֵּי תַּעֲנוּגוֹת וּלְבַלּוֹת אֶת יָמָיו בִּנְּעִימִים. הוּא עָבַד עֲבוֹדָה קָשָׁה וְאַחֲרָאִית. עָבוֹר עָבַר בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם וְצִוָּה לִבְנוֹת בִּנְיָנִים גְּדוֹלִים לַאֲסָמִים.
קָנֹה קָנָה מֵאֵת הָאִכָּרִים כַּמּוּיוֹת עֲצוּמוֹת שֶׁל תְּבוּאָה וְצָבַר אֶת הַכֹּל בָּאֲסָמִים הַגְּדוֹלִים.
וּמִכֵּיוָן שֶׁהַשָּׁנִים הָיוּ שְׁנוֹת שׂבַע וּבְרָכָה, נִתְמַלְּאוּ הָאֲסָמִים הַגְּדוֹלִים תְּבוּאָה וּדִבְרֵי אֹכֶל אֲחֵרִים בְּכַמּוּיוֹת עֲצוּמוֹת.
וְהִנֵּה תַּמּוּ שֶׁבַע שְׁנוֹת הַשּׂבַע וְהֵחֵלּוּ שֶׁבַע שְׁנוֹת הָרָעָב. הַשָּׂדוֹת הָיוּ יְבֵשִׁים וְלֹא הִצְמִיחוּ דָבָר. לִבְנֵי מִצְרַיִם לֹא הָיָה מָה לֶאֱכֹל. סַכָּנַת רָעָב וּמָוֶת הָיְתָה צְפוּיָה לָהֶם, אַךְ הִנֵּה צִוָּה יוֹסֵף לִפְתֹּחַ אֶת הָאֲסָמִים וְלִמְּכֹּר אֹכֶל לָעָם כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ. וּבְנֵי מִצְרַיִם לֹא יָדְעוּ מַחֲסוֹר, מַמָּשׁ כְּבַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת.
לֹא כֵן הָיָה הַדָּבָר בָּאֲרָצוֹת הַסְּמוּכוֹת לְמִצְרַיִם. אַף בָּהֶן הָיוּ הַשָּׁנִים שְׁנוֹת בַּצֹרֶת. אַךְ בַּאֲרָצוֹת אֵלּוּ לֹא הֵכִינוּ לָהֶם הָאֲנָשִׁים מַחְסְנֵי אֹכֶל, וּבְבוֹא הַשָּׁנִים הָרָעוּת, לֹא הָיָה לָהֶם מָה לֶאֱכֹל. גַּם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל יוֹסֵף רָעֲבוּ לַלֶּחֶם.
אָז אָמַר יַעֲקֹב הַזָּקֵן לְבָנָיו:
– שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי, כִּי בְּמִצְרַיִם יֵשׁ תְּבוּאָה לָרֹב. רְדוּ שָׁמָּה וּקְנוּ תְּבוּאָה לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתֵּנוּ, לַמַעַן לֹא נָמוּת כֻּלָּנוּ בָּרָעָב.
וַעֲשֶׂרֶת בָּנָיו הַגְּדוֹלִים שֶׁל יַעֲקֹב עָשׂוּ כִּדְבַר אֲבִיהֶם וְיָצְאוּ לַדֶּרֶךְ מִצְרַיְמָה. בַּבַּיִת נִשְׁאַר רַק הַקָּטָן שֶׁבִּבְנֵי יַעֲקֹב, הֲלֹּא הוּא בִּנְיָמִין. אַחֲרֵי שֶׁאָבַד יוֹסֵף, הָיָה בִּנְיָמִין הַבֵּן הָאָהוּב בְּיוֹתֵר עַל יַעֲקֹב, וְהָאָב הַזָּקֵן לֹא נָתַן לוֹ לָלֶכֶת מִצְרַיְמָה יַחַד עִם אֶחָיו, פֶּן יִקְרֶנוּ אָסוֹן כַּאֲשֶׁר קָרָה אֶת יוֹסֵף.
וּכְשֶׁהִגִּיעוּ עֲשֶׂרֶת הָאַחִים לְמִצְרַיִם וְיוֹסֵף רָאָה אוֹתָם, הַכֵּר הִכִּיר אוֹתָם מִיָּד. אַךְ הֵם לֹא הִכִּירוּ אֶת אֲחִיהֶם, שֶׁכֵּן הָיָה יוֹסֵף לְאִישׁ, לָבַשׁ בִּגְדֵי פְּאֵר וְהָיָה רֹאשׁ כָּל הַשָּׂרִים בָּאָרֶץ. הוּא הֶחְלִיט אֵיפוֹא בְּלִבּוֹ לֹא לְגַלּוֹת לַבָּאִים מִי הוּא, וּכְדֵי לְהַכְרִיחֵם, כִּי יָבִיאוּ אֵלָיו אֶת אָחִיו הַצָּעִיר בִּנְיָמִין; שֶׁיּוֹסֵף אֲהֵבוֹ מְאֹד, הֶחְלִיט לַעֲשׂוֹת תַּחְבּוּלָה מְחֻכֶּמֶת. הוּא הֶאֱשִׁים אוֹתָם, כִּי מְרַגְּלִים הֵם וְדִבֵּר אִתָּם דְּבָרִים קָשִׁים. וּכְשֶׁבִּקְּשׁוּ הָאַחִים לְהִצְטַדֵּק וְסִפְּרו לוֹ, כִּי לֹא מְרַגְּלִים הֵם, אֶלָּא כֻּלָּם אַחִים בְּנֵי אָב אֶחָד, וּמִלְּבַדָּם נִשְׁאַר עוֹד בַּבַּיִת נַעַר קָטָן אֶחָד, עָנָה לָהֶם יוֹסֵף:
– אִם כֵּנִים דִּבְרֵיכֶם, אֶתֵּן לָכֶם רְשׁוּת לָלֶכֶת וּלְהָבִיא אֶת הַתְּבוּאָה לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתְּכֶם, לַמַעַן לֹא יִרְעֲבוּ לַלֶּחֶם. אַךְ אֶחָד מִכֶּם יֵאָסֵר בְּבֵיתִי וְלֹא יְשֻׁחְרַר אֶלָּא אִם כֵּן תָּשׁוּבוּ אֵלַי עִם אֲחִיכֶם הַקָּטָן, כִּי בְּזֹאת יִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיכֶם אִם דִּבְרֵי אֱמֶת הֵם וְאִם לֹא.
וּלְאַחֵר שֶׁיּוֹסֵף בָּחַר מִתּוֹכָם אֶת שִׁמְעוֹן וְאָסַר אוֹתוֹ, צִוָּה לְמָלֵא אֶת שַׂקֵּיהֶם תְּבוּאָה, לָשִׁים חֲזָרָה בְּתוֹךְ הַשַּׂקִּים אֵת הַכֶּסֶף שֶׁיְּשַׁלְּמוּ בִּמְחִיר הַתְּבוּאָה, וְלָתֵת לָהֶם גַּם צֵידָּהּ לַדֶּרֶךְ.
הָאַחִים לֹא יָדְעוּ, כִּי כַּסְפָּם הָחְזַר לָהֶם וְהוּא נִמְצָא בַּשַׂקִּים, וְדָבָר זֶה נוֹדָע לָהֶם רַק בִּהְיוֹתָם כְּבָר קְרוֹבִים לְבֵיתָם. הֵם נִבְהֲלוּ אָז מְאֹד, רָצוּ לְהַחְזִיר אֶת הַכֶּסֶף לַמִּצְרִים, אַךְ לֹא יָכְלוּ עַתָּה לַעֲשׂוֹת אֶת הַדָּבָר, כִּי הָיוּ כְּבָר רְחוֹקִים מְאֹד מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם.
וּכְשֶׁהִגִּיעוּ לְבֵיתָם, סִפְּרוֹ לַאֲבִיהֶם אֵת כָּל הַקּוֹרוֹת אוֹתָם, וּבִקְשׁוּ מִמֶּנּוּ רְשׁוּת לַחֲזֹר לְמִצְרַיִם יַחַד עִם אֲחִיהֶם הַצָּעִיר בִּנְיָמִין, כְּדֵי לִפְדּוֹת אֶת שִׁמְעוֹן מִמַּאֲסָרוֹ. בָּרִאשׁוֹנָה לֹא רָצָה יַעֲקֹב לִשְׁמֹעַ עַל כָּךְ.
– לֹא יֵרַד בְּנִי עִמָּכֶם, – אָמַר לְבָנָיו הַגְּדוֹלִים – אָחִיו יוֹסֵף מֵת, וְאִם אַף אוֹתוֹ יִקְרֶה אָסוֹן בְּדֶרֶךְ, לֹא אֵדַע נֶחָמָה עַד יוֹם מוֹתִי.
אוּלָם לְאַחַר שֶׁאָזַל הַלֶּחֶם בַּמִּשְׁפָּחָה, לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה לְיַעֲקֹב, אֶלָּא לִשְׁלֹחַ אֶת בָּנָיו שֵׁנִית לְמִצְרַיִם, כְּדֵי לִקְנוֹת שָׁם תְּבוּאָה אַחֶרֶת.
יְהוּדָה הִבְטִיחַ לְאָבִיו, כִּי יִשְׁמֹר עַל בִּנְיָמִין שֶׁלֹּא יִקְרֶנוּ כָּל אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ.
– אֲנִי אַחֲרָאִי לוֹ וּמִיָּדִי תִּדְרֹשׁ אוֹתוֹ! – אָמַר.
בְּלֵב כּוֹאֵב הֻכְרַח אֵיפוֹא יַעֲקֹב לְהַסְכִּים וְלִשְׁלֹח אִתָּם אֶת בְּנוֹ הַצָעִיר בִּנְיָמִין, וּכְשֶׁבִּיְדֵיהֶם סְכוּם כֶּסֶף כָּפוּל, גַּם לְהַחֲזִיר אֶת אֲשֶׁר מָצְאוּ בַּשַּׂקִּים וְגַם לִקְנוֹת תְּבוּאָה אַחֶרֶת, יָרְדוּ הָאַחִים שׁוּב מִצְרַיְמָה.
יוֹסֵף שָׂמֵח מְאֹד לִרְאוֹת אוֹתָם, שִׁחְרֵר אֵת שִׁמְעוֹן וְנָתַן לוֹ לְהִצְטָרֵף אֲלֵיהֶם, וְאַחַר כָּךְ הִזְמִין אֶת כֻּלָּם לְאַרְמוֹנוֹ הַיָּפֶה, כְּדֵי לִסְעֹד אִתָּם יַחַד.
– הַשָׁלוֹם לַאֲבִיכֶם הַזָּקֵן? – שָׁאַל אוֹתָם – הַעוֹדֶנוּ חַי?
– שָׁלוֹם לְאָבִינוּ, עוֹדֶנּוּ חַי, – עָנוּ לוֹ הָאַחִים וְהִשְׁתַּחֲווּ לְפָנָיו.
וּכְשֶׁרָאָה יוֹסֵף אֶת הַצָּעִיר בָּאַחִים, הוּא בִּנְיָמִין, שֶׁכָּל כָּךְ אָהַב אוֹתוֹ בְּיַלְדּוּתוֹ, לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּתוֹ. הוּא מִהֵר לְהִכָּנֵס לְאַחַד הַחֲדָרִים, וְשָׁם פָּרַץ בִּבְכִי – מֵרֹב שִׂמְחָה שֶׁזָּכָה שׁוּב לִרְאוֹת אֶת אָחִיו הַיָּקָר.
אוּלָם גַּם עַתָּה לֹא גִּלָה עוֹד לְאֶחָיו מִי הוּא. הוּא צִוָּה לְמָלֵא אֶת שַׂקֵיהֶם תְּבוּאָה, לָשִׁים בַּשַּׂקִּים בַּחֲזָרָה אֵת כַּסְפָּם, כְּבַפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת, וּלְתוֹךְ שַׂקּוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין צִוָּה לְהַכְנִיס אֶת גְּבִיעַ הַכֶּסֶף שֶׁלּוֹ. אַחַר כָּךְ נִפְרַד מֵהֶם וְנָתַן לָהֶם רְשׁוּת לַחֲזֹר לְבֵיתָם.
הַבֹּקֶר אוֹר וְהָאַחִים יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ. אַךְ הֵם טֶרֶם הִרְחִיקוּ מִן הָעִיר וְיוֹסֵף צִוָּה לְעַבְדּוֹ לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם וּלְהַחֲזִירֵם לְבֵיתוֹ.
– לָמָּה שִׁלַּמְתֶּם רָעָה תַּחַת טוֹבָה? – אָמַר לָהֶם הָעֶבֶד – גָּנוֹב גְּנַבְתֶּם אֶת גְּבִיעַ הַכֶּסֶף שֶׁל אֲדוֹנִי!
הָאַחִים עָמְדוּ נִדְהָמִים. אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא לָקַח דָּבָר מִבֵּיתוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא יָדַע דָּבָר עַל הַגָּבִיעַ. אַךְ כַּאֲשֶׁר פָּתְחוּ אֶת שַׂקֵיהֶם וְהָעֶבֶד חִפֵּשׂ בְּתוֹכָם, מָצֹוא מָצָא אֶת הַגָּבִיעַ בְּשַׂקּוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין.
הָאַחִים הָחְזְרוּ לְאַרְמוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְיוֹסֵף פָּקַד:
– הָאִישׁ אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ הוּא יִהְיֶה לִי עָבַד, וְאַתֶּם עֲלוּ לְשָׁלוֹם אֶל אֲבִיכֶם!
אַךְ יְהוּדָה, שֶׁמַּכָר אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים הִתְחַנֵּן לְפָנָיו, כִּי לֹא יַעֲשֶׂה כַּדָּבָר הַזֶּה. הוּא סִפֵּר עַל אֲבִיהֶם הַזָּקֵן; שֶׁאִבֵּד כְּבָר אֶחָד מִבָּנָיו הָאֲהוּבִים, וְעַתָּה, מִשֶּׁיֻקַּח מִמֶּנּוּ גַּם בְּנוֹ הָאָהוּב הַשֵּׁנִי, מוֹת יָמוּת מֵרֹב צַעַר. וְהוּא הִצִּיעַ לְיוֹסֵף לְהִשָּׁאֵר עֶבֶד בְּבֵיתוֹ בִּמְקוֹם הַנַּעַר, וּבִלְבַד שֶׁיַּרְשֶׁה לַבִּנְיָמִין לְחַזֹר אֶל אָבִיו.
כִּשְׁמֹעַ יוֹסֵף אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, לֹא יָכֹל עוֹד לְהִתְאַפֵּק. הוּא נָתַן אֶת קוֹלוֹ בִּבְכִי וְאָמַר לְאֶחָיו:
– אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם, אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אוֹתִי מִצְרַיְמָה!
וּלְאַחַר שֶׁסִּפֵּר לָהֶם אֶת כֹּל מְאֹרְעוֹת חַיָּיו, בִּקַּשׁ אוֹתָם לַחֲזֹר מִיָּד לְבֵיתָם וּלְהָבִיא אֶת אֲבִיהֶם וְאֵת כָּל בְּנֵי מִשְּׁפַּחְתוֹ מִצְרַיְמָה.
עַד מְהֵרָה נוֹדַע הַדָּבָר לְפַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, וְגַם הוּא בִּקַשׁ אֶת אָחֵי יוֹסֵף, כִּי יָבִיאוּ לְאַרְצוֹ אֵת אֲבִיהֶם הַזָּקֵן וְאֶת כָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה. הוּא נָתַן לָהֶם אֶרֶץ לָגּוּר בָּהּ, וְהִבְטִיחַ לָהֶם אֶת טוּב כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם.
וְאָמְנָם לֹא עָבְרוּ יָמִים רַבִּים וְיַעֲקֹב וְכֹל בְּנֵי מִשְׁפַּחֲתּוֹ הַגְּדוֹלָה בָּאוּ לָגוּר בְּמִצְרַיִם, וְהָאָב הַזָּקֵן זָכָה שׁוּב לִרְאוֹת אֶת הַבֵּן הָאָהוּב, אֲשֶׁר זֶה שָׁנִים חָשַׁב אוֹתוֹ לְמֵת.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות