– אַל תִּתְעַצֵּל, עֶבֶד עִבְרִי! – צָעַק הַמַּשְׁגִּיחַ הַמִּצְרִי וְהִצְלִיף בְּשׁוֹטוֹ עַל גַּבּוֹ הֶעָרֹם שֶׁל אֶחָד מִמַּחֲנֶה הָעוֹבְדִים עֲבוֹדַת פֶּרֶךְ.
– אוֹיָה לָנוּ, מָה רַב סִבְלֵנוּ בְּמִצְרַיִם, – נֶאֶנְחוּ הָאֲחֵרִים בִּרְאוֹתָם אֶת אֲחֵיהֶם מִתְפַּתֵּל מִכְּאֵב – הַאֻמְנָם שָׁכַח אוֹתָנוּ אֱלֹהִים לָנֶצַח? הַאֻמְנָם לֹא יִגְאַל אוֹתָנוּ מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם לְעוֹלָם?
– לֹא כָּךְ הָיָה לְפָנִים, – נִזְכַּר אֶחָד מֵהֶם בִּימֵי הֶעָבָר – כַּאֲשֶׁר יָרַד אָבִינוּ יַעֲקֹב מִצְרַיְמָה, נָתוֹן נָתַן לוֹ פַּרְעֹה מִטּוּב כָּל הָאֶרֶץ.
– אָז הָיָה עוֹד יוֹסֵף בַּחַיִּים, – עֲנַה לוֹ אַחֵר – וְהוּא הִשְׁפִּיעַ רֹב טוֹבָה עַל אֶחָיו. אַךְ הַיּוֹם קָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרַיִם, אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף.
וְאָמְנָם רַע וָמַר הָיָה אָז לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל, בְּנֵי בָּנָיו שֶׁל יַעֲקֹב, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם. הַמֶּלֶךְ הֶחָדָשׁ רָאָה, כִּי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הוֹלְכִים וְרַבִּים בְּאַרְצוֹ, וּפַחַד תָּקַף אוֹתוֹ מִפְּנֵיהֶם. הוּא חָשַׁשׁ, כִּי בְּעֵת מִלְחָמָה יִצְטָרְפוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לְאוֹיְבָיו, וְאַחַר כָּךְ יִבְרְחוּ מִמִּצְרַיִם וְיַחְזְּרוּ לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם. הוּא עָשָׂה אֵיפוֹא אֶת כֹּל בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לָעֲבָדִים וְהִכְרִיחַ אוֹתָם לַעֲבֹד כָּל עֲבוֹדָה קָשָׁה וּמְפָרֶכֶת. הוּא הִפְקִיד עֲלֵיהֶם מַשְׁגִּיחִים אַכְזָרִיִּים שֶׁהִכְרִיחוּ אוֹתָם לַעֲשׂוֹת לְבֵנִים מֵחֹמֶר, לִסְחֹב אֲרִיחֵי־אֶבֶן גְּדוֹלִים וּכְבֵדִים וְלִבְנוֹת בִּנְיָנֵי־עֲנָק לְפַרְעֹה.
וּכְשֶׁעָזְבוּ הַכֹּחוֹת אֵת הָעֲבָדִים הָעִבְרִיִּים וְהֵם כָּשְׁלוּ מֵרֹב עֲבוֹדָתָם הַקָּשָׁה, לֹא רִחֲמוּ עֲלֵיהֶם הַמַּשְׁגִּיחִים הַמִּצְרִיִים, אֶלָּא הִצְלִיפוּ עַל גּוּפָם הַנִּצְרָב מֵחֹם הַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֶטֶת בַּשּׁוֹטִים הָאֲרֻכִּים אֲשֶׁר בִּידֵיהֶם.
וַעָדַיִן לֹא אָמַר פַּרְעֹה הָרָשָׁע דַּי. הוּא רָצָה לְהַשְׁמִיד אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לֹא רַק עַל יְדֵי עֲבוֹדָתָם הַקָּשָׁה, אֶלָּא גַּם עַל יְדֵי כָּךְ שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לְהִתְרַבּוֹת יוֹתֵר. וְאָז גָּזַר עֲלֵיהֶם גְּזֵרָה נוֹרָאָה, כִּי כָּל בֵּן שֶׁיִּוָּלֵד לָהֶם יֻשְׁלַךְ אֶל הַיְּאוֹר, לַמַעַן יִטְבַּע בְּמֵימָיו.
וּבְיָּמִים קָשִׁים אֵלֶּה לִבְנֵי־יִשְׂרָאֵל, וְאִשָּׁה אַחַת, הִיא יוֹכֶבֶד אִשְׁתּוֹ שֶׁל עַמְרָם, יָלְדָה בֵּן. בְּהִוָּלְדוֹ נִמְלָא הַבַּיִת כֻּלּוֹ אוֹרָהּ, וְהָאֵם רִחֲמָה עַל בְּנָהּ הַיָּפֶה וְלֹא רָצְתָה לִמְסֹר אוֹתוֹ בִּידֵי הַמִּצְרִים, כִּי יַשְׁלִיכוּהוּ אֶל הַיְּאוֹר.
מֶה עָשְׂתָה?
הִכְנִיסָה אֶת הַיֶּלֶד לְתוֹךְ תֵּבָה קְטַנָּה, שָׂמָה אֶת הַתֵּבָה בֵּין קְנֵי הַסּוֹף הַצּוֹמְחִים עַל שְׂפַת הַיְּאוֹר, וְאָמְרָה בְּלִבָּהּ:
– אִם אֵין בְּכֹחַ אִמּוֹ לִשְׁמֹר עָלָיו מִפְּנֵי הַמִּצְרִים הָאַכְזָרִיִּים, יִשְׁמֹר עָלָיו אֱלֹהִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
וְהִנֵּה לֹא עָבְרָה שָׁעָה קַלָּה וּבַת פַּרְעֹה בָּאָה לִרְחֹץ בַּיְּאוֹר. הִיא עָמְדָה עַל יַד קְנֵי הַסּוּף, וּכְבָר הָיְתָה מוּכָנָה לִטְבֹּל בַּמַּיִם.
וּפִתְאֹם הִגִּיעַ לְאָזְנֶיהָ קוֹל בִּכְיוֹ שֶׁל תִּינוֹק. נָשְׂאָה אֶת עֵינֶיהָ וְרָאֲתָה אֶת הַתֵּבָה הַקְּטַנָּה הַשָּׁטָה לָהּ לְאִטָּהּ בֵּין קְנֵי הַסּוֹף.
– קוּמִי־נָא וְהָבִיאִי לִי אֶת הַתֵּבָה הַזֹּאת, – קָרְאָה לָאַחַת הַנְּעָרוֹת שֶׁלִּווּ אוֹתָהּ – כִּי אֶת קוֹלוֹ שֶׁל יֶלֶד בּוֹכֶה אֲנִי שׁוֹמַעַת מִתּוֹכָהּ.
וּכְשֶׁרָאֲתָה בַּת פַּרְעֹה מָה יָפֶה הוּא הַיֶּלֶד שֶׁבְּתוֹךְ הַתֵּבָה, נִכְמְרוּ עָלָיו רַחֲמֶיהָ וְהִיא אָסְפָה אוֹתוֹ לְבֵיתָהּ וְגִדְלָה אוֹתוֹ כִּבְנָהּ.
– קָרוֹא אֶקְרָא לוֹ בְּשֵּׁם משֶׁה, כִּי מָשִׁיתִי אוֹתוֹ מִן הַמַּיִם, – אָמְרָה בַּת פַּרְעֹה.
וְכֹה נִצַל משֶׁה הַקָּטָן מִמָּוֶת וְזָכָה לְיַּלְדּוּת מְאֻשָׁרָה וְרַבַּת תַּעֲנוּגוֹת בְּאַרְמוֹנוֹ הַמְפֹאָר שֶׁל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם.
כְּשֶׁגָּדַל משֶׁה וְנוֹדַע לוֹ, כִּי עִבְרִי הוּא, יָצָא בְּאַחַד הַיָּמִים לִרְאוֹת אֶת אֶחָיו בַּעֲבוֹדָתָם הַקָּשָׁה. וְהִנֵּה נִגְלָּה לְעֵינָיו מַחֲזֶה מְזַעֲזֵעַ. אֶחָיו הַעֲרֻמִּים לַמֶחֱצָה עוֹסְקִים בְּבִנְיַן הֵיכָל גָּדוֹל. אֵלֶּה עוֹמְדִים וְלָשִׁים עֲרֵמוֹת טִיט, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת לְבֵנִים; אֵלֶּה סוֹחֲבִים אֲרִיחֵי־אֶבֶן כְּבֵדִים לִמְקוֹם הַבִּנְיָן; אֵלֶּה מְרִימִים אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת וּכְבֵדוֹת אֲחֵרוֹת, כְּדֵי לָשִׂים אוֹתָן בְּרֹאשׁ עַמּוּדִים אֵיתָנִים; וּמַשְׁגִּיחִים מִצְרִיִים אַכְזָרִיִּים עוֹמְדִים וְאֵינָם נוֹתְנִים לָהֶם לָנוּחַ אַף רֶגַע; וְאִם יִמְעַד אֶחָד מֵרֹב עָמָל וְיִפֹּל, הַקֵם יְקִימוּהוּ מִיָּד בְּשׁוֹטֵיהֶם הַמִּתְנוֹפְפִים לְלֹא הַפְסֵק.
לִבּוֹ שֶׁל משֶׁה נִמְלָא צַעַר וָרֹגֶז. הוּא יָדַע, כִּי לֹא יוּכַל עוֹד לְהִשָּׁאֵר בְּאַרְמוֹנוֹ שֶׁל פַּרְעֹה וְלִחְיוֹת חַיֵּי שַׁלְוָה כְִּמִקֹּדֶם. גּוֹרַל עַמּוֹ הַסּוֹבֵל לֹא נָתַן לוֹ מָנּוֹחַ. וְהוּא בָּרַח אֶל הַמִּדְבָּר.
וּבְהִתְהַלְּכוֹ בְּמִדְבָּר, הִתְמַסֵּר משֶׁה לְמַחְשְׁבוֹתָיו. בַּלֵּילוֹת נָדְדָה הַשֵּׁנָה מֵעֵינָיו. הוּא שׁוֹטֵט בַּמִּדְבָּר, נָשָׂא אֶת עֵינָיו אֶל הַכּוֹכָבִים הַזּוֹהֲרִים מֵרוֹם הָרָקִיעַ, וְחָשַׁב עַל עַמּוֹ. הוּא חָשַׁב גַּם עַל אֱלֹהֵי עַמּוֹ. הוּא יָדַע, כִּי אֱלֹהִים לֹא יֵעֲזֹב אֶת עַמּוֹ בְּסִבְלוֹתָיו וְלֹא יִשְׁכַּח אוֹתוֹ לַנֶצַּח.
וְהִנֵּה בָּא יוֹם אֶחַד וֶאֱלֹהִים קָרָא אֶל מֶַָּחְשְׁבוֹתָיו. בַּלֵּילוֹת נְשֶׁה:
– משֶׁה! משֶׁה!
– הִנֵּנִי! – עָנָה משֶׁה הַנִרְעִד מִקּוֹל אֱלֹהִים.
וֶאֱלֹהִים הוֹסִיף לְדַבֵּר אֵלָיו:
– הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלַי וְגַם רָאִיתִי אֶת הַלַּחַץ אֲשֶׁר מִצְרַיִם לוֹחֲצִים אוֹתָם. וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְּנִי־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם!
משֶׁה חָרַד חֲרָדָה גְּדוֹלָה.
– מִי אָנֹכִי כִּי אֵלֵךְ אֶל פַּרְעֹה וְכִי אוֹצִיא אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם? – שָׁאַל.
אַךְ אֱלֹהִים עָנָה לוֹ:
– כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ!
וּמשֶׁה שָׁמַע בְּקוֹל אֱלֹהִים וְחָזַר לְמִצְרַיִם, כְּדֵי לִגְאֹל אֶת עַמּוֹ מִשִּׁעְבּוּד וָסֵבֶל. אַךְ לֹא קַל הָיָה הַתַּפְקִיד שֶׁהִטִּיל עָלָיו אֱלֹהִים. הוּא סִפֵּר לִבְנֵי עַמּוֹ, כִּי אֱלֹהִים נִגְלָה אֵלָיו בַּמִּדְבָּר וְהִבְטִיחַ לוֹ לְהַצִּיל אוֹתָם מִידֵי הַמִּצְרִים וּלְהָבִיא אוֹתָם לְאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם הַטּוֹבָה. וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל הִטּוּ אֹזֶן לִדְבָרָיו וְהֶאֱמִינוּ לוֹ וְהָיוּ מוּכָנִים לָלֶכֶת אַחֲרָיו. אַךְ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם לֹא נָתַן לָהֶם לָלֶכֶת. הוּא לֹא רָצָה לְשַׁחְרֵר אֶת הָעֲבָדִים הָעוֹשִׂים בִּשְׁבִילוֹ כָּל עֲבוֹדָה קָשָׁה. וּכְשֶׁנּוֹדָע לוֹ כִּי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מְבַקְּשִׁים לַעֲזֹב אֶת אַרְצוֹ, הִתְאַּכְזֵר לָהֶם עוֹד יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר מִקֹּדֶם.
יָמִים רַבִּים עָבְרוּ. צָרוֹת רַבּוֹת בָּאוּ עַל בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל. אַךְ לֹא מְעַטּוֹת הָיוּ הַצָּרוֹת שֶׁבָּאוּ גַּם עַל פַּרְעֹה בִּגְלַל סֵרוּבוֹ לְשַׁחְרֵר אֶת הַעִבְרִים. וְהִנֵּה בָּא סוֹף־סוֹף הַיּוֹם וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל עָזְבוּ אֶת בָּתֵּיהֶם בְּמִצְרַיִם וּפָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר. מֹשֶׁה הָיָה מַנְהִיגָם. אֱלֹהִים הֶרְאָה לְמשֶׁה אֶת הַדֶּרֶךְ, וְהֵם הָלְכוּ אַחֲרֵי מַנְהִיגָם הַגָּדוֹל יוֹמָם וָלַיְלָה, יוֹמָם וָלַיְלָה.
וְהַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה הָיְתָה. אֲרֻכָּה מְאֹד וְקָשָׁה מְאֹד. חוֹלוֹת הַמִּדְבָּר הַלּוֹהֲטִים צָרְבוּ אֶת רַגְלֵי הַנּוֹדְדִים, אַךְ הֵם הִמְשִׁיכוּ לָלֶכֶת. הֵם יָדְעוּ, כִּי דַּרְכָּם מוֹבִילָה אוֹתָם לְאֶרֶץ חֲדָשָׁה, אֲשֶׁר בָּהּ יוּכְלוּ לִבְנוֹת לָהֶם בָּתִּים וְלִחְיּוֹת כַּאֲנָשִׁים חָפְשִׁיִּים וְלֹא כַּעֲבָדִים, כְּמוֹ בְּמִצְרַיִם.
– זוֹ תִּהְיֶה אֶרֶץ טוֹבָה, – סִפְּרָה אֵם לִבְנָהּ הַקָּטָן וְהֶעָיֵף מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ – שָׁם תִּשְׁתֶּה חָלָב, תִּמְרַח דְּבַשׁ עַל לַחְמְךָ, וְתֹאכַל פֵּרוֹת מְתוּקִים לָרֹב.
– וְגַם מַיִם לִשְׁתּוֹת יִהְיוּ שָׁם? – שָׁאַל הַיֶּלֶד הַצָּמֵא מֵחֹם הַמִּדְבָּר.
– כֵּן, יַלְדִּי, – הִבְטִיחָה לוֹ אִמּוֹ – גַּם מַיִם יִהְיוּ שָׁם, מַיִם חַיִּים וְצוֹנְנִים.
וְהַנּוֹדְדִים הִמְשִׁיכוּ אֶת דַּרְכָּם וְהָלְכוּ וְהָלְכוּ וְהָלְכוּ.
לְבַסּוֹף הֵחֵלּוּ מִתְאוֹנְנִים וּמִתְלוֹנְנִים. יוֹתֵר מִדַּי אֲרֻכָּה הָיְתָה הַדֶּרֶךְ וְיוֹתֵר מִדַּי קָשָׁה הָיְתָה הַדֶּרֶךְ. לֹא הָיָה לָהֶם לֶחֶם לֶאֱכֹל וְלֹא הָיוּ לָהֶם מַיִם לִשְׁתּוֹת. וְהֵם רָבוּ עִם משֶׁה:
– לָמָּה הוֹצֵאתָ אוֹתָנוּ אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה?
– הָרוֹצֶה אַתָּה, כִּי נָמוּת בְּרָעָב?
– תֵּן לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה!
אַךְ משֶׁה לֹא רָגַז עֲלֵיהֶם. הוּא נָשָׂא תְּפִלֶָּה אֶל אֱלֹהִים, כִּי לֹא יַעֲזֹב אֶת עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר וְיִתֵּן לוֹ לֶחֶם וּמַיִם. וְאָמְנָם לֹא עָזַב אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הַנּוֹדְדִים בַּמִּדְבָּר. יוֹם־יוֹם יָרְדָה וְכִסְּתָה אֶת הָאֶרֶץ שִׁכְבַת גַרְגְּרִים קְטַנִּים וּלְבָנִים, שֶׁהָעִבְרִים קָרְאוּ לָהֶם בַּשֵּׂם מָן. טַעְמוֹ שֶׁל הַמָּן הָיָה כְּטַעַם עֻגַּת דְּבַשׁ. וְהַנּוֹדְדִים אָסְפוּ אֶת הַמָּן, אָכְלוּ אוֹתוֹ וְלֹא יָדְעוּ רָעֵב.
וְגַם מַיִם מָצְאוּ בַּמִּדְבָּר וְלֹא יָדְעוּ צָמָא. הֵם רָאוּ אֵיפוֹא, כִּי אֱלֹהִים אֵינוֹ שׁוֹכֵחַ אוֹתָם, וְהֵם הִמְשִׁיכוּ אֶת דַּרְכָּם וְלֹא הִתְאוֹנְנוּ עוֹד עַל מַנְהִיגָם הַגָּדוֹל.
וְהִנֵּה הִגִּיעוּ לְהַר אֶחָד, הַר סִינַי, וְכָאן עָמְדוּ לָנוּחַ מִדַּרְכָּם. הֵם הֵקִימוּ אֶת אָהֳלֵיהֶם, וּמשֶׁה עָלָה לְרֹאשׁ הָהָר, כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל שָׁם לֶאֱלֹהִים עַל עַמּוֹ, וֶאֱלֹהִים שָׁמַע אֶת תְּפִלָּתוֹ וְהִבְטִיחַ לוֹ לַעֲזֹר לָעָם וְלִבְחֹר בּוֹ מִכָּל הָעַמִּים הָאֲחֵרִים שֶׁבָּעוֹלָם.
– אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקוֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי, – קָרָא משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָאֱלֹהִים בְּאָזְנֵי הָעָם – וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים, כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ.
וְהָעָם שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי הָאֱלֹהִים, הִשְׁתַּחֲוָה וְעָנָה פֶּה אֶחָד:
כָּל אֲשֶׁר דִּבֶּר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה!
אַךְ אֱלֹהִים יָדַע, כִּי מִשֶּׁיַּמְשִׁיךְ הָעָם לִנְדֹּד בַּמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְיוֹסִיף לִסְבֹּל בְּדַרְכּוֹ הַאֲרֻכָּה וְהַקָּשָׁה, שׁוֹב יָשׁוּב לְהִתְאוֹנֵן עַל משֶׁה כְּמִקֹּדֶם. וְלָכֵן אָמַר, כִּי יָרוֹד יֵרֵד עַל הַר סִינַי וִידַבֵּר אֶל משֶׁה בְּמַעֲמַד הָעָם כֻּלּוֹ, לְמַעַן יִרְאוּ בְּעֵינֵיהֶם וְיִשְׁמְעוּ בְּאָזְנֵיהֶם, כִּי אֱלֹהִים אִתַּם, וּלְמַעַן יַאֲמִינוּ גַּם בְּמשֶׁה וְלֹא יוֹסִיפוּ עוֹד לְהִתְלוֹנֵן עָלָיו.
וְהִנֵּה בָּא הַיּוֹם הַגָּדוֹל הַזֶּה. כָּל הָעָם בָּא וְעָמַד לְמַרְגְּלוֹת הָהָר, וְעַל הַר סִינַי יָרַד עָשָׁן גָּדוֹל וְכָבֵד. רְעָמִים הִרְעִימוּ, בְּרָקִים הִבְרִיקוּ. קוֹלוֹת שׁוֹפָר אַדִּירִים הֵרִיעוּ, וְלַפֶתַע־פִּתְאֹם הָשְׁלַךְ הַס! צִפּוֹר לֹא צִיְּצָה, עוֹף לֹא פָּרַח, שׁוֹר לֹא גָּעָה, מַלְאָכִים לֹא הִתְעוֹפְפוּ, הַיָּם לֹא נִזְדַּעֲזֵעַ, אִישׁ לֹא הוֹצִיא הֶגֶה מִפִּיו, כָּל הָעוֹלָם שָׁתַק כְּאִלּוּ קָפָא. וּמֵרֹאשׁ הָהָר נִשְׁמַע קוֹל אֱלֹהִים:
– אֳנֹכִי אֲדֹנָי אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים!
וְקוֹל אֱלֹהִים הוֹלֵךְ וְגוֹבֵר. הוּא הוֹלֵךְ וּמַשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵי הָעָם אֶת הַמִּצְווֹת אֲשֶׁר עָלָיו לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת, וְאֶת הָאִסוּרִים אֲשֶׁר עָלָיו לְהִזָּהֵר וְלֹא לַעֲשׂוֹת. וּבְנֵי־יִשְׂרָאֵל שׁוֹמְעִים אֶת הַקּוֹל הַמִּתְגַּלְגֵּל כְּרַעַם, רוֹאִים אֶת הֶעָשָׁן הַמִּתְאַבֵּךְ בְּרֹאשׁ הָהָר, וְהֵם עוֹמְדִים מֵרָחוֹק וְרוֹעֲדִים מִפַּחַד.
– משֶׁה, משֶׁה, – הֵם מִתְחַנְּנִים לִפְנֵי מַנְהִיגָם הַקָּדוֹשׁ – דַּבֵּר אַתָּה עִמָּנוּ וְנִשְׁמָעָה וְאַל יְדַבֵּר עִמָּנוּ אֱלֹהִים פֶּן נָמוּת!
וְאָז עָלָה משֶׁה לְהָר וּלָמַד שָׁם מִפִּי אֱלֹהִים אֶת כָּל הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים שֶׁאֱלֹהִים נָתַן לְעַמּוֹ. וּלְמַּעַן לֹא יִשְׁכַּח הָעָם לְעוֹלָם אֶת הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶה, מָצָא לוֹ משֶׁה שְׁנֵי לוּחוֹת־אֶבֶן חֲלָקִים וְעַל לוּחוֹת אֵלֶּה כָּתַב אֶת כָּל הַדְּבָרִים.
וְעַתָּה, לְאַחֵר שֶׁאֱלֹהִים הִבְטִיחַ לִהְיוֹת עִם הָעָם וְלִשְׁמֹר עָלָיו, צִוָּה משֶׁה לִבְנוֹת מִקְדָּשׁ לֶאֱלֹהִים, שֶׁקָּרָא לוֹ בְּשֵׁם מִשְׁכָּן. הַמִּשְׁכָּן הָיָה אֹהֶל גָּדוֹל, עָשׂוּי יְרִיעוֹת שֶׁל אֲרִיגִים יְקָרִים וּבַעֲלֵי צְבָעִים מַרְהִיבִים. אַחַר כָּךְ צִוָּה לַעֲשׂוֹת אָרוֹן יָפֶה, בָּנוּי כֻּלּוֹ עֵץ יָקָר וּמְצֻפֶּה זָהָב. עַל מִכְסֶה הָאָרוֹן הַזֶּה, שֶׁנִּקְרָא בְּשֵׁם אֲרוֹן־הַבְּרִית, עָמְדוּ מַלְאָכִים פּוֹרְשֵׂי כְּנָפַיִם וַעֲשׂוּיִים זָהָב טָהוֹר; וּבְתוֹךְ הָאָרוֹן פְּנִימָה הָיוּ מֻנָחִים שְׁנֵי הַלּוּחוֹת, הֵם לוּחוֹת־הַבְּרִית, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם כָּתַב משֶׁה בְּהַר סִינַי אֶת דִּבְרֵי הָאֱלֹהִים.
מִלְּבַד הַמִּשְׁכָּן וְהָאָרוֹן צִוָּה משֶׁה לַעֲשׂוֹת מֵעֵץ יָקָר גַּם שֻׁלְחָן מְצֻפֶּה זָהָב, וּמְנוֹרָה בַּעֲלַת שִׁבְעָה קָנִים וַעֲשׂוּיָה כֻּלָּה זָהָב טָהוֹר. וְאֶת כָּל הַזָּהָב, הַכֶּסֶף, הַנְּחשֶׁת, הָעֵץ וְהָאֲרִיגִים הַיְקָרִים, שֶׁהָיוּ דְּרוּשִׁים לִבְנוֹת אֶת הָאֹהֶל וְלַעֲשׂוֹת אֶת הָאֲרוֹן, הַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה, נָתַן הָעָם בְּמַּתָּנָה וְהֵבִיא לָאֳמָּנִים שֶׁעָסְקוּ בַּמְּלָאכָה.
וּמָה נֶהְדָּר הָיָה הַמִּשְׁכָּן וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ. בְּמָקוֹם מְיֻחָד בְּתוֹכוֹ עָמַד הַשֻּׁלְחָן, עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן הוּשַׂם אֲרוֹן־הַבְּרִית. מוּל הַשֻּׁלְחָן עָמְדָה מְנוֹרַת הַזָּהָב הַנֶּהְדָּרָה. וּבְתוֹךְ הַמִּשְׁכָּן הַמְּפֹאָר הַזֶּה הָיָה הָעָם מִתְכַּנֵּס, כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל לֶאֱלֹהִים. לְהוֹדוֹת לוֹ עַל כֹּל אֲשֶׁר עָשָׂה לְמַעֲנוֹ, וּלְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ, כִּי יוֹסִיף לִהְיוֹת עִמּוֹ וְיָבִיא אוֹתוֹ בְּשָׁלוֹם לְאֶרֶץ אֲבוֹתָיו.
אוּלָם הַדֶּרֶךְ לְאֶרֶץ הָאָבוֹת עוֹד הָיְתָה אָרֻכָּה וְקָשָׁה. שָׁנִים רָבּוֹת עוֹד נָדְדוּ בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר. אַךְ לְבַסּוֹף הִתְקָרְבוּ אֶל הָאָרֶץ הַיְּקָרָה.
בַּיָּמִים הָהֵם כְּבַר הָיָה משֶׁה זָקָן מְאֹד. בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה הָיָה. הוּא עָלָה עַל הַר גָּבוֹהַּ, הַר נְבוֹ, וְהִשְׁקִיף מִשָּׁם עַל הָאָרֶץ. לַמְרוֹת זִקְנָתוֹ עוֹד הָיוּ עֵינָיו חַדוֹת וְרָאוּ לְמֵרָחוֹק. וּמשֶׁה רָאָה לְפָנָיו אֶת כָּל הָאֶרֶץ הַגְּדוֹלָּה וְהַיָּפָה, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ הוֹבִיל אֶת עַמּוֹ.
אוּלָם לָבוֹא אֶל הָאָרֶץ לֹא זָכָה משֶׁה. הוּא מִלֵא אֶת הַתַּפְקִיד הַגָּדוֹל שֶׁלּוֹ – גָּאַל אֶת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִשִּׁעְבּוּד מִצְרַיִם, לִמֵּד אוֹתָם אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים, וְהֵבִיא אוֹתָם עַד שַׁעֲרֵי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֱלֹהִים הִבְטִיחַ לָהֶם. וְכָאן מֵת.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות