הַיּוֹם יְדוּעִים לָנוּ עַל הַשֶּׁמֶשׁ הַרְבֵּה מְאֹד דְּבָרִים מְעַנְיְנִים. הַמְלֻמָּדִים הִמְצִיאוּ מִשְׁקָפוֹת גְּדוֹלוֹת, הַנִּקְרָאוֹת טֶלֶּסְקוֹפִּים, וּבְמִשְׁקָפוֹת אֵלּוּ הִסְתַּכְּלוּ בְּשֶׁמֶשׁ, חָקְרוּ אוֹתָהּ וְגִלּוּ אֶת סוֹדוֹתֶיהָ. אוּלָם לִפְנֵי הַרְבֵּה־הַרְבֵּה שָׁנִים לֹא הָיוּ סוֹדוֹת הַשֶּׁמֶשׁ יְדוּעִים לָאֲנָשִׁים. וּכְשֶׁהֵם רָאוּ אוֹתָהּ זוֹרַחַת בַּמִּזְרָח, מִתְרוֹמֶמֶת לְמַעְלָה וְשׁוֹקַעַת עִם עֶרֶב בְּמַּעֲרָב, אָמְרוּ, כִּי הַשֶּׁמֶשׁ נוֹסַעַת עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם. גַּם כַּיוֹם יֶשְׁנָם עוֹד אֲנָשִׁים רַבִּים, שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים אֶת הָאֱמֶת וְהֵם חוֹשְׁבִים, כִּי הַשֶּׁמֶשׁ מִתְרוֹמֶמֶת יוֹם־יוֹם בְּמִזְרָח, עוֹבֶרֶת לָהּ עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם וְאַחַר כָּךְ שׁוֹקַעַת בַּמַּעֲרָב. אוּלָם זוֹהִי טָעוּת. הַשֶּׁמֶשׁ אֵינֶנָּהּ מִתְנוֹעַעַת כְּלָל וּכְלָל. הַשֶּׁמֶשׁ עוֹמֶדֶת בִּמְקוֹמָהּ הַקָּבוּעַ וְאֵינָהּ זָזָה מִמֶּנּוּ.
וְלָמָּה הִיא בְּכָל זֹאת נִרְאֵית כְּנוֹסַעַת? – שָׁאֲלָה רוּת אֶת אָבִיהָ.
– הִיא רַק נִרְאֵית כָּךְ, – עָנָה לָהּ אָבִיהָ – תְּנוּעָתָהּ הִיא תְּנוּעָה מְדֻמָּה.
אַךְ רוּת לֹא יָדְעָה מָה זֹאת תְּנוּעָה מְדֻמָּה, וְעַל כֵּן לֹא יָכְלָה לְהָבִין כֵּיצַד נִרְאֵית הַשֶּׁמֶשׁ כְּמִתְנוֹעַעַת, בָּהּ־בַּשָּׁעָה שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בְּמָקוֹם קָבוּעַ וְאֵינָהּ זָזָה כְּלָל וּכְלָל.
יוֹם אֶחָד נָסְעָה יַחַד עִם אָבִיהָ בָּרַכֶּבֶת. הִיא יָשְׁבָה לְיַד חַלּוֹן הַקָּרוֹן וְהִבִּיטָה הַחוּצָה. וּפִּתְאֹם קָפְצָה מִמְּקוֹמָהּ וְקָרְאָה:
– הַבֵּט, אַבָּא, הִנֵּה עֵץ נוֹסֵעַ!
אַךְ מִשֶּׁשָּׁמַע אַבָּא אֶת דְּבָרֶיהָ, פָּרַץ בַּצְּחוֹק וְעָנָה:
– לֹא הָעֵץ הוּא הַנּוֹסֵעַ, אֶלָּא אַתְּ הִנְּךָ הַנּוֹסַעַת.
– הִנֵּה גַּם בְּרֵכַת־מַיִם, – לֹא יָכְלָה רוּת לְהִתְאַפֵּק – וְהִנֵּה גַּם בַּיִת וְעוֹד שְׁנֵי עֵצִים וְעוֹד בַּיִת אֶחָד, וְכֻלָּם נוֹסְעִים וְאָנוּ עוֹמְדִים בְּמָקוֹם אֶחָד.
– תְּנוּעַת בְּרֵכַת־הַמַּיִם, הָעֵצִים וְהַבָּתִּים הִיא תְּנוּעָה מְדֻמָּהּ, – הִסְבִּיר לָהּ אָבִיהָ – כְּשֶׁאָנוּ נוֹסְעִים בָּרַכֶּבֶת וּמַבִּיטִים הַחוּצָה, נִדְמֶה לָנוּ, כִּי אָנוּ עוֹמְדִים בְּמָקוֹם אֶחָד, מִבְּלִי לָנוּעַ לְגַמְרֵי, וְכָל אֲשֶׁר בַּחוּץ נָע וְנוֹסֵעַ.
– תְּנוּעָה מְדֻמָּה? – שָׁאֲלָה רוּת, שֶׁנִּזְכְּרָה בְּמַּה שֶׁאָמַר לָהּ פַּעַם אָבִיהָ עַל תְּנוּעַת הַשֶּׁמֶשׁ – הֵן גַּם תְּנוּעָתָהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ הִיא תְּנוּעָה מְדֻמָּה; נָכוֹן, אַבָּא?
– נָכוֹן, – עָנָה לָהּ אַבָּא – תְּנוּעַת הַשֶּׁמֶשׁ הִיא תְּנוּעַת־שָׁוְא, הִיא רַק נִרְאֵית לָנוּ כִּתְנוּעָה. הַשֶּׁמֶשׁ עוֹמֶדֶת בְּמָקוֹם אֶחָד. אוּלָם כַּדּוּר־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר עָלָיו אָנוּ חַיִּים, הוּא הוּא הַמִּתְנוֹעֵעַ. יַחַד עִם כַּדּוּר־הָאָרֶץ מִתְנוֹעֲעִים, כַּמּוּבָן, גַּם אֲנַחְנוּ. וּבְשָׁעָה שֶׁאָנוּ מִתְנוֹעֲעִים, מִבְּלִי לְהַרְגִּישׁ כְּלָל בִּתְנוּעָתֵנוּ, הִנְנוּ חוֹשְׁבִים, כִּי אֲנַחְנוּ עוֹמְדִים בְּמָקוֹם אֶחָד, וְאוֹתוֹ כּוֹכָב עֲנָק, שֶׁאָנוּ קוֹרְאִים לוֹ בְּשֵׁם שֶׁמֶשׁ, הוּא הוּא הַנּוֹסֵעַ.
כְּשֶׁשָּׁמְעָה רוּת, כִּי הַשֶּׁמֶשׁ הִיא כּוֹכָב, תָּמְהָה מְאֹד.
– מָה? – שָׁאֲלָה – הַשֶּׁמֶשׁ הִיא כּוֹכָב? הֲרֵי הַכּוֹכָבִים הֵם קְטַנְטַנִּים מְאֹד. הֵם נִרְאִים לָנוּ בְּלַּיְלָה בִּלְבַד, וְהַשֶּׁמֶשׁ הִיא גְּדוֹלָה וְהִיא מְאִירָה בַּיּוֹם.
אַךְ אָבִיהָ הִסְבִּיר לָהּ, כִּי הַשֶּׁמֶשׁ אָמְנָם כּוֹכָב הִיא. בָּעוֹלָם הַגָּדוֹל וְהַמַּפְלִיא הַמַּקִּיף אוֹתָנוּ מִסָּבִיב יֶשְׁנָם רְבָבוֹת וּמִילְיוֹנִים כּוֹכָבִים, וְהַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלָּנוּ הִיא אֶחָד מֵהֶם. הִיא נִרְאֵית לָנוּ גְּדוֹלָה רַק מִשּׁוּם שֶׁהִיא הַכּוֹכָב הַקָּרוֹב אֵלֵינוּ בְּיוֹתֵר. מִשּׁוּם זֶה הִיא גַּם מְאִירָה לָנוּ בָּאוֹרָה הָרַב.
אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים כְּבָר, כִּי הַשֶּׁמֶשׁ נִמְצֵאת בְּמֶרְחַק מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִילְיוֹן קִילוֹמֶטְרִים מִכַּדּוּר־הָאָרֶץ שֶׁלָּנוּ. אַךְ הַכּוֹכָבִים הָאֲחֵרִים רְחוֹקִים מִכַּדּוּר־הָאָרֶץ מֶרְחַק מִילְיוֹנֵי מִילְיוֹנֵי מִילְיוֹנִים קִילוֹמֶטְרִים יוֹתֵר מִן הַשֶּׁמֶשׁ. וּמִכֵּיוָן שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵאִתָּנוּ כָּל כָּךְ, אֵין אָנוּ רוֹאִים אוֹתָם בְּגָדְלָהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ, אֶלָּא קְטַנִּים מְאֹד. הֵם נִרְאִים לָנוּ כִּנְקֻדּוֹת זְעִירוֹת.
אָמְנָם יֶשְׁנָם כּוֹכָבִים שֶׁהֵם קְטַנִּים מִן הַשֶּׁמֶשׁ.
יֶשְׁנָם גַּם כּוֹכָבִים שֶׁאֵינָם לוֹהֲטִים וּמְאִירִים כְּמוֹ הַשֶּׁמֶשׁ. אַךְ יֶשְׁנָם הַרְבֵּה־הַרְבֵּה כּוֹכָבִים הַגְּדוֹלִים מִן הַשֶּׁמֶשׁ וְהַחַמִּים מִמֶּנָּה. לַכּוֹכָבִים הָעֲנָקִיִּים הָאֵלֶּה יֵשׁ אוֹר גָּדוֹל מֵאוֹר הַשֶּׁמֶּשׁ אַלְפֵי מוֹנִים. אוּלָם בִּגְלַל הַמֶּרְחָק הֶעָצוּם מְאֹד־מְאֹד אֵין אוֹרָם הָרַב יָכוֹל לְהַגִּיעַ אֵלֵינוּ וְאָנוּ רוֹאִים אוֹתָם רַק כִּנְקֻדּוֹת מְנַצְנְצוֹת.
נָכוֹן הַדָּבָר, כִּי אֶת הַכּוֹכָבִים אֵין אָנוּ רוֹאִים אֶלָּא בַּלַּיְלָה. אוּלָם הֵם נִמְצָאִים גַּם בַּיּוֹם. אָנוּ רַק אֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְהַבְחִין בָּהֶם בַּיוֹם, כִּי אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ מַפְרִיעַ לָנוּ בַּזֶה. בַּיוֹם גָּדוֹל אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ כָּל כָּךְ, שֶׁאוֹרוֹתֵיהֶם הַזְּעִירִים שֶׁל הַכּוֹכָבִים הָרְחוֹקִים מִתְבַּטְּלִים בּוֹ לְגַמְרֵי.
נְתָאֵר לָנוּ, שֶׁאָנוּ מַעֲמִידִים עַל הַשֻּׁלְחָן עַשְׂרוֹת מְנוֹרוֹת חַשְׁמַל מְאִירוֹת וּבֵין הַמְּנוֹרוֹת כַּמָּה נֵרוֹת־חָנֻכָּה דּוֹלְקִים. הֲנַבְחִין בְּתוֹךְ אוֹרָן הַמְסַנְוֵר שֶׁל מְנוֹרוֹת הַחַשְׁמַל בְּשַׁלְהֲבוֹתֵיהֶן הַזְּעִירוֹת שֶׁל נֵרוֹת־הַחֲנֻכָּה הַדְּקִּיקִים? לֹא וָלֹא. אֹורָן שֶׁל הַשַּׁלְהָבוֹת הַזְּעִירוֹת אֵינוֹ נִכַּר כְּלָל וּכְלָל.
וְהוּא הַדָּבָר עִם אוֹר הַכּוֹכָבִים בַּיּוֹם. הֵם נִמְצָאִים בַּשָׁמַיִם וּמִנַּצְנְצִים אֵלֵינוּ בַּיוֹם, מַמָּשׁ כְּמוֹ בַּלַיְלָה. אוּלָם אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ רָב בַּיּוֹם כָּל כָּךְ, שֶׁהוּא מְטַשְׁטֵשׁ אֶת נִצְנוּצֵיהֶם הַזְּעִירִים שֶׁל הַכּוֹכָבִים וְאֵינוֹ מַרְשֶׁה לָנוּ לִרְאוֹת אוֹתָם.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות