רוּת קִבְּלָה בְּמַתָּנָה שְׁנֵי עֲצִיצִים יָפִים. שְׁנֵי הָעֲצִיצִים הָיוּ דּוֹמִים לְגַמְרֵי זֶה לְזֶה. בִּשְׁנֵיהֶם הָיְתָה הָאֲדָמָה פּוֹרִיָה וְלִשְׁנֵיהֶם הָיוּ צְמָחִים רַעֲנַנִּים, זְקוּפִים וִירֻקִּים.
מָה עָשְׂתָה?
אֶת הָאֶחָד מֵהֶם הֶעֱמִידָה עַל מַעֲקֵה הַגְּזוּזְטְרָה, וְאֶת הַשֵּׁנִי – עַל כּוֹנָנִית הַסְּפָרִים שֶׁבְּחַדְרָהּ. וְרוּת דָּאֲגָה לִשְׁנֵי הָעֲצִיצִים שֶׁלָּהּ. יוֹם־יוֹם מִלְאָה אֶת מַשְׁפֵּכָה הַקָּטָן מַיִם וְהִשְׁקְתָה אוֹתָם. יוֹם־יוֹם נִגְּשָׁה אֲלֵיהֶם לִרְאוֹת מָה שְׁלוֹמָם וְאִם לֹא הֵרַע לָהֶם מִישֶׁהוּ. וְאֶת שְׁנֵי הָעֲצִיצִים אָהֲבָה רוּת בְּמִדָּה שָׁוָה, בִּשְׁנֵיהֶם טִפְּלָה בְּמִדָּה שָׁוָה וְאֶת שְׁנֵיהֶם הִשְׁקְתָה בְּמִדָּה שָׁוָה.
אַךְ הִנֵּה קָרָה דָּבָר מוּזָר. הַצֶּמַח שֶׁבֶּעָצִיץ הָאֶחָד, שֶׁעָמַד עַל מַעֲקֵה הַגְּזוּזְטְרָה, גָּדַל וְהִתְפַּתַּחַ יָפֶה. הוּא הָיָה זָקוּף וְרַעֲנָן. עָלָיו הָיוּ יְרֻקִּים וּמַבְרִיקִים. גַּם עָלִים חֲדָשִׁים הִצְמִיחַ. וְהֶעָצִיץ הַשֵּׁנִי, שֶׁעָמַד עַל כּוֹנָנִית הַסְּפָרִים שֶׁבַּחֶדֶר, הִתְכּוֹפֵף, הִצְטַמֵּק, עָלָיו הִצְהִיבוּ וַאֲחָדִים מֵהֵם אַף נָבְלוּ וְנָשְׁרוּ.
– לָמָּה זֶה? – תָּמְהָה רוּת – הֵן שְׁנֵי הָעֲצִיצִים הָיוּ דּוֹמִים זֶה לְזֶה וּבִשְׁנֵיהֶם טִפַּלְתִּי יָפֶה וְלֹא הִפְלֵיתִי בֵּינֵיהֶם אַף כִּמְלֹא הַנִּימָה. וְלָמָּה נִשְׁאַר הָאֶחָד יָרֹק וְרַעֲנָן וּפוֹרֵחַ, וְהַשֵּׁנִי הִצְטַמֵּק וְעָלָיו הִצְהִיבוּ? מִשּׁוּם מָה?
מִשּׁוּם שֶׁהָאֶחָד מֵהֶם עָמַד עַל מַעֲקֵה הַגְּזוּזְטְרָה וְנֶהֱנָה מִקַּרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ, וְהַשֵּׁנִי עָמַד בַּחֶדֶר וְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַמֵּיטִיבוֹת לֹא הִגִּיעוּ אֵלָיו כְּלָל וּכְלָל.
אַךְ מָה פֵּשֶׁר הַדָּבָר הַזֶּה וּמָה הוּא מְלַמְּדֵנוּ?
דָּבָר זֶה מְלַמְּדֵנוּ, כִּי הַצְּמָחִים הַיְּרֻקִּים אֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְפַּתֵּחַ, כְּשֶׁהֵם חֲסֵרִים אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ. אָנוּ יְכוֹלִים לְסַפֵּק לָהֶם אֲדָמָה טוֹבָה, שֶׁפַע שֶׁל מַיִם וְאַף מִדָּה מַסְפֶּקֶת שֶׁל חֹם, אוּלָם בִּלְעֲדֵי קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ אֵין הֵם יְכוֹלִים לִחְיוֹת וְלִגְדֹּל.
בִּנְכוֹנוּתוֹ שֶׁל הַדָּבָר הַזֶּה אָנוּ יְכוֹלִים לְהִוָּכַח גַּם בְּמִקְרֶה אַחֵר. נְפְרֹשׂ בִּמְקוֹם דֶּשֶׁא שְׂמִיכָה וְלֹא נָסִיר אוֹתָהּ בְּמֶשֶׁךְ יָמִים אֲחָדִים. אַחַר כָּךְ נָבוֹא וְנָסִיר אֶת הַשְּׂמִיכָה.
מָה נִרְאֶה?
מִסָּבִיב לַמָּקוֹם שֶׁעָלָיו הָיְתָה פְּרוּשָׂה הַשְּׂמִיכָה נִשְׁאַר הַדֶּשֶׁא יָרֹק וְרַעֲנָן כְּמוֹ שֶׁהָיָה. וְהַדֶּשֶׁא שֶׁהָיָה מְכֻסֶּה בַּשְּׂמִיכָה יִהְיֶה צָהֹב כֻּלּוֹ. עַל הַדֶּשֶׁא שֶׁמִּסָּבִיב נָפְלוּ קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַמֵּיטִיבוֹת וְלָכֵן גָּדַל וְהִתְפַּתֵּח, אוּלָם אֶל הַדֶּשֶׁא הַמְכֻסֶּה לֹא הִגִּיעוּ הַקַּרְנַיִם וְלָכֵן הִתְחִיל לִנְבֹּל.
אָכֵן זְקוּקִים הַצְּמָחִים לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ. בִּלְעָדָיו לֹא יוּכְלוּ לְהִתְפַּתֵּחַ וְיִּבְּלוּ. אִלּוּ לֹא הֵאִירָה הַשֶּׁמֶשׁ, לֹא הָיָה אֵיפוֹא צוֹמֵחַ בְּעוֹלָמֵנוּ כָּל צֶמַח.
אִלּוּ לֹא הֵאִירָה הַשֶּׁמֶשׁ, לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לִחְיוֹת בְּעוֹלָמֵנוּ גַּם שׁוּם חַיָּה.
מַדּוּעַ?
מִפְּנֵי שֶׁהַחַיּוֹת אֵינָן יְכוֹלוֹת לִחְיוֹת מִבְּלִי לֶאֱכֹל. רַבּוֹת מְאֹד מִן הַחַיּוֹת אוֹכְלוֹת צְמָחִים. הַפָּרוֹת אוֹכְלוֹת עֵשֶׂב, תִּלְתָּן וּצְמָחִים אֲחֵרִים. גַּם הַסּוּסִים אוֹכְלִים עֵשֶׂב וְכָל מִינֵי צְמָחִים אֲחֵרִים. הַתַּרְנְגוֹלוֹת אוֹכְלוֹת זֵרְעוֹנֵי תְּבוּאָה. הַצִּפֳּרִים אוֹכְלוֹת זְרָעִים. הָאַרְנָבוֹת וְהַסְּנָאִים הַחַיִּים בַּשָּׂדֶה וּבַיַּעַר אוֹכְלִים אֶת הַצְּמָחִים שֶׁהֵם מוֹצְאִים בִּמְקוֹם מְגוּרֵיהֶם. וְאִלּוּ לֹא זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאֲדָמָה לֹא הָיְתָה מַצְמִיחָה צְמָחִים, מָה הָיוּ אוֹכְלוֹת כָּל הַחַיּוֹת הָאֵלּוּ? הֵן לֹא הָיוּ מוֹצְאוֹת מָזוֹן, וּמוּבָן מֵאֵלָיו, שֶׁהָיוּ גּוֹוְעוֹת בָּרָעָב.
וְהַחַיּוֹת הַטּוֹרְפוֹת, כְּמוֹ הָאַרְיֵה, הַנָּמֵר, הַזְּאֵב וְהַשּׁוּעָל, הֶהָיוּ מֵתוֹת אַף הֵן אִלּוּ לֹא זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ?
אָמְנָם חַיּוֹת אֵלּוּ אֵינָן אוֹכְלוֹת צְמָחִים. אֵלּוּ הֵן חַיּוֹת טוֹרְפוֹת הָאוֹכְלוֹת אֶת בְּשַׂר הָאַרְנָבוֹת, הַסְּנָאִים, הָעוֹפוֹת וְהַחַיּוֹת הַשּׁוֹנוֹת הָאֲחֵרוֹת הַנִזּוֹנוֹת מִצְּמָחִים. אַךְ אִלּוּ לֹא זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ וְכָל הָאַרְנָבוֹת, הַסְּנָאִים וְהָעוֹפוֹת הָיוּ מֵתִים, אֶת מִי הָיוּ טוֹרְפוֹת אָז הַחַיּוֹת הָאוֹכְלוֹת בָּשָׂר?
הֵן הָיוּ מִתְהַלְּכוֹת רְעֵבוֹת. לַשָּׁוְא הָיוּ אוֹרְבוֹת לְטֶרֶף, כְּדֵי לִשְׁבֹּר אֶת רַעֲבוֹנָן. לְבַסּוֹף הָיוּ, כַּמּוּבָן, מֵתוֹת אַף הֵן. אִלּוּ לֹא הֵאִירָה הַשֶּׁמֶשׁ, הָיָה עוֹלָמֵנוּ עוֹלָם שׁוֹמֵם וּמֵת. עוֹלָם לְלֹא צֶמַח וּלְלֹא נֶפֶשׁ חַיָּה.
אֲנַחְנוּ, בְּנֵי הָאָדָם, מְקַבְּלִים אֶת מְזוֹנוֹתֵינוּ גַּם מִן הַצְּמָחִים וְגַם מִבַּעֲלֵי־הַחַיִּים. הַיְּרָקוֹת שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים בָּאִים מִן הַגַּן, הַלֶּחֶם – מִן הַשָּׂדֶה הַמַּצְמִיחַ חִטָּה וְשִׁפּוֹן, הַסֻּכָּר – מִקְנֵה הַסֻּכָּר, הֶחָלָב וְהַחֶמְאָה – מִן הַפָּרָה הָאוֹכֶלֶת עֵשֶׂב. הַבֵּיצִים – מִן הַתַּרְנְגֹלֶת הַנִזוֹנָה מִזֵּרְעוֹנִים, הַפֵּרוֹת – מֵעֲצֵי הַפְּרִי הַמַּצְמִיחִים אוֹתָם. וְאִלּוּ לֹא זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ, אֲשֶׁר תּוֹדוֹת לָהּ גְּדֵלִים כָּל צִמְחֵי הַמַּאֲכָל הַלָּלוּ וְצִמְחֵי מַאֲכָל רַבִּים אֲחֵרִים, מֶה הָיִינוּ אוֹכְלִים?
בָּשָּׂר?
גַּם בָּשָּׂר לֹא הָיָה לָנוּ אָז. אֶת הַבָּשָׂר שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים הִנְנוּ מְקַבְּלִים מִן הַבָּקָר וְהַצֹּאן. הַבָּקָר וְהַצֹּאן אוֹכְלִים צְמָחִים. בִּלְעֲדֵי הַשֶּׁמֶשׁ לֹא הָיוּ צוֹמְחִים צְמָחִים, וְכָל הַפָּרוֹת, הַכְּבָשִׂים וְהָעִזִּים שֶׁלָּנוּ הָיוּ גּוֹוְעִים בָּרָעָב. וְאָז לֹא הָיָה גַּם לָנוּ מָה לֶאֱכֹל.
אִם אֲנַחְנוּ אוֹכְלִים יוֹם־יוֹם לֶחֶם, יְרָקוֹת, פֵּרוֹת, בֵּיצִים, חֶמְאָה, גְּבִינָה וּמְזוֹנוֹת שׁוֹנִים אֲחֵרִים, הֲרֵי עָלִינוּ לַהוֹדוֹת עַל כָּךְ לַשֶּׁמֶשׁ.
וְלֹא רַק עַל מְזוֹנוֹתֵינוּ עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת לְשֶּׁמֶשׁ, אֶלָּא גַּם עַל בְּגָדֵינוּ. לַחַיּוֹת וְלָעוֹפוֹת אֵין צֹרֶךְ בִבְגָדִים. לַחַיּוֹת יֵשׁ פַּרְוַת צֶמֶר עָבָה הַשּׁוֹמֶרֶת עֲלֵיהֶן מִפְּנֵי הַקֹּר וְלָעוֹפוֹת יֵשׁ כְּסוּת מְחַמֶּמֶת שֶׁל נוֹצוֹת. אַךְ הָאָדָם מֻכְרָח לִלְבֹּשׁ בֶּגֶד. בְּלִּי בֶּגֶד יִקְפָּא מִקֹּר בַּחֹרֶף וְיִסְבֹּל מֵחֹם בַּקַּיִץ. הַבֶּגֶד הוּא מָגֵן לְאָדָם.
אַךְ מִמָּה אָנוּ מְכִינִים אֶת בְּגָדֵינוּ?
מִצְּמָחִים. מִן הַפִּשְׁתָּה אָנוּ מְכִינִים אֶת הַבַּד בִּשְּׁבִיל כָּתְנוֹתֵינוּ, וּמִצֶּמֶר־הַגֶּפֶן – אֶת חֲלִיפוֹתֵינוּ וְשִׂמְלוֹתֵינוּ. אִלּוּ לֹא הֵאִירָה הַשֶּׁמֶשׁ וְלֹא צָמְחוּ הַפִּשְׁתָּה וְצֶמֶר־הַגֶּפֶן, לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים אֵיפוֹא לְהָכִין לָנוּ כֻּתָּנוֹת, חֲלִיפוֹת וּשְׂמָלוֹת.
אָמְנָם רַבִּים גַּם הַבְּגָדִים שֶׁלָּנוּ הָעֲשׂוּיִים צֶמֶר.
הַצֶּמֶר הוּא שְׂעַר הַכְּבָשִׂים וְהָעִזִּים, וְהַבְּגָדִים שֶׁמְּכִינִים מִמֶּנּוּ מְחַמְּמִים מְאֹד. אַךְ אִלּוּ לֹא צָמְחוּ הַצְּמָחִים, לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לִחְיוֹת הַכְּבָשִׂים וְהָעִזִּים הַמְסַפְּקִים לָנוּ אֶת צַמְרָם הַטּוֹב.
וּכַבֶּגֶד כֵּן גַּם הַבַּיִת. הָאָדָם אֵינוֹ יָכוֹל לִחְיוֹת בְּלִּי בַּיִת, שֶׁיָּגֵן עָלָיו מִפְּנֵי הָרוּחַ, הַגֶּשֶׁם וְהַקֹּר. כְּדֵי לִבְנוֹת בַּיִת דָּרוּשׁ עֵץ. מִן הָעֵץ אָנוּ מְכִינִים גַּם אֶת רָהִיטֵי בֵּיתֵנוּ, כְּמוֹ הָאָרוֹן, הַמִּטָּה, הַכִּסֵּא וְהַשֻּׁלְחָן. וּמִי נוֹתֵן לָנוּ אֶת הָעֵץ לְבִנְיַן בֵּיתֵינוּ וְלַהֲכָנַת רָהִיטֵינוּ?
הָעֵצִים הַצּוֹמְחִים תּוֹדוֹת לְקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ.
בִּלְעֲדֵי הַשֶּׁמֶשׁ לֹא הָיוּ לָנוּ אֵיפוֹא בְּגָדִים שֶׁיָּגֵנּוּ עָלֵינוּ מִפְּנֵי הַקֹּר וְהַחֹם. בִּלְעֲדֵי הַשֶּׁמֶשׁ לֹא הָיוּ לָנוּ בָּתִּים שֶׁיִּשְׁמְּרוּ עָלֵינוּ מִפְּנֵי הָרוּחַ וְהַגֶּשֶׁם. וּבִלְעֲדֵי הַשֶּׁמֶשׁ לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לְהָכִין לָנוּ שׁוּם כְּלִי וְשׁוּם רָהִיט.
וְהַמְּכוֹנוֹת רַבּוֹת־הַכֹּחַ הָעוֹזְרוֹת לָנוּ בַּעֲבוֹדָתֵנוּ? כְּלוּם הָיוּ לָנוּ הַלָּלוּ גַּם אִלּוּ לֹא זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ בַּשָּׁמַיִם?
לֹא וְלֹא. כִּי הָבָה וְנִסְתַּכֵּל, לְמָשָׁל, בְּרַכֶּבֶת נוֹסַעַת. בַּקָּרוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁלְּאַחַר הַקַּטָּר אָנוּ רוֹאִים עֲרֵמַת גּוּשִׁים שְׁחֹורִים. אֵלֶּה הֵם גּוּשֵׁי פֶּחָם.
בַּקַּטָּר נִמְצָא דּוּד גָּדוֹל וּבוֹ מַיִם. כְּשֶׁמַּסִּיקִים אֶת הַקַּטָּר בַּפֶּחָם, נֶהְפָּכִים הַמַּיִם שֶׁבַּדּוֹד לָאֵדִים. אֵדִים אֵלֶּה נִקְרָאִים בְּשֵׁם קִיטוֹר. וְהַקִּיטוֹר דּוֹחֵף וּמַפְעִיל אֶת הַמְּכוֹנָה הַמְּנִיעָה אֶת גַלְגַּלֵי הַקַּטָּר.
בְּכֹחַ הַפֶּחָם מַפְעִילִים גַּם אֶת מְכוֹנוֹתֶיהָ שֶׁל הָאֳנִיָּה הַמַּפְלִיגָה בַּיָּם. וְכֵן מַפְעִילִים בַּפֶּחָם אֵת מְכוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל בָּתֵּי־הַחֲרשֶׁת הַשּׁוֹנִים. אֲפִילּוּ אֶת הַחַשְׁמַל אָנוּ מְקַבְּלִים בְּעֶזְרַת הַפֶּחָם. הַפֶּחָם שֶׁבּוֹ אָנוּ הוֹפְכִים אֶת הַמַּיִם לְקִיטוֹר, הוּא אֵיפוֹא חָשׁוּב מְאֹד.
אַךְ מַהוּ הַפֶּחָם?
הַפֶּחָם נוֹצָר מֵעֵצִים שֶׁצָּמְחוּ עַל הָאָרֶץ לְפָנַי הַרְבֵּה־הַרְבֵּה־הַרְבֵּה שָׁנִים. אוּלַי לִפְנֵי מִילְיוֹנִים וְאוּלַי לִפְנֵי מֵאוֹת מִילְיוֹנִים שָׁנִים. בַּזְמַן הָרָחוֹק הַהוּא לֹא הָיוּ עוֹד בְּנֵי־אָדָם עַל הָאָרֶץ. רַק צְמָחִים כִּסּוּ אוֹתָהּ. וּצְמָחִים אֵלֶּה הָיוּ גְּדוֹלִים מְאֹד. הָאֲוִיר הָיָה אָז חַם. מִן הַשָּׁמַיִם יָרְדוּ גְּשָׁמִים רַבִּים. וְלָכֵן צָמְחוּ צְמָחִים עֲנָקִיִּים. בְּיִחוּד הִצְטַיְּנוּ בְּגָדְלָם הָעֵצִים. אוּלָם כַּעֲבֹר אַלְפֵי שָׁנִים נָפְלוּ הָעֵצִים הָאַדִּירִים. הֵם שָׁקְעוּ בַּבִּצּוֹת שֶׁרַבּוּ אָז עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. אַחַר כָּךְ נִתְכַּסּוּ בְּשִׁכְבוֹת עָפָר וְנִקְבְּרוּ. וּבְתוֹךְ הָאֲדָמָה נִתְקַשׁוּ הַעֵצִים וְהָיוּ לְפֶחָם.
אִלּוּ לֹא צָמְחוּ עֵצִים עַל הָאֲדָמָה בַּזְמַן הָרָחוֹק הַהוּא, לֹא הָיָה לָנוּ עַתָּה הַפֶּחָם הַיָּקָר, וְלֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לְהַפְעִיל אֶת קַטָּרֵי הָרַכָּבוֹת, אֶת הָאֳנִיּוֹת הַמַּפְלִיגוֹת בַּיָּם וְאֶת הַמְּכוֹנוֹת שֶׁבְּבָתֵּי־הַחֲרֹשֶׁת הָרַבִּים.
וְתוֹדוֹת לְמַה צָמְחוּ אָז הָעֵצִים?
תּוֹדוֹת לַשֶּׁמֶשׁ, כַּמּוּבָן. אָנוּ רוֹאִים אֵיפוֹא, כִּי תּוֹדוֹת לַשֶּׁמֶשׁ פּוֹעֲלוֹת גַּם הַמְּכוֹנוֹת שֶׁלָּנוּ.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות