רקע
משה שרת
משפחות החיילים: מברק אל יוסף לינטון, הסוכנות היהודית, לונדון (אנגלית) (20.2.1942)
בתוך: מאבק מדיני: 1942 – קובץ נאומים ומסמכים: ינואר–מאי

אחת: המצב לגבי קיצבות משפחה נעשה בלתי נסבל בייחוד לאור עלייה מתמדת ביוקר המחיה והתוצאה משפחות רבות מתקשות להתקיים, קרנות ציבוריות מתרוקנות רוח החיילים ירודה והשפעה שלילית חמורה ביותר על ההתגייסות. טענתנו כי הקיצבות אינן מספיקות נתמכת על־ידי ממשלת ארץ־ישראל הממליצה על הגדלה. המיפקדה בירושלים והמיפקדה הראשית בקהיר הגישו המלצות דומות וכל העניין נמסר למשרד המלחמה. אנא זרז החלטה חיובית. הבטח הגדלה רטרואקטיבית לאחור ככל האפשר לפחות מתאריך תזכירנו 17 באוקטובר [1941].1

שתיים: חיל האוויר המלכותי מפחית מתשלום המשכורת לארץ־ישראלים המשרתים בחיל האוויר לצורך גימלאות לגיל זיקנה וביטוח רפואי [כנהוג] בממלכה המאוחדת. מחיתי בקהיר נגד נוהל מאוד לא צודק זה שהרי ארץ־ישראלים לעולם לא ייהנו מהטבות אלה ובתוך כך משכורותיהם וקיצבות משפחותיהם נמוכות בהרבה משל הבריטים. מיפקדת חיל האוויר המלכותי בקהיר הבטיחה להשיג תיקון בלונדון. אנא התערב ודרוש הפסקת נוהל זה והחזרת הסכומים שהופחתו.2


שרתוק


  1. התזכיר, שנוסח בידי ברנרד ג’וזף, לא אותר. בישיבת הנה"ס ב־21.12.1941 נדרש מ"ש לעניין זה ואמר:

    גם בצבא וגם בר.א.פ. [חיל האוויר המלכותי] מודים בפה מלא שהוספת המשפחה שהם משלמים אינה מספיקה. מר.א.פ. קיבלתי הודעה זו בכתב, כתוב וחתום, והם מודיעים שהם ימלאו כל החלטה מעין זו אשר תתקבל בצבא – אם הצבא יגדיל את תוספת המשפחה הרי הם יגדילו באופן אוטומטי – עיקר המשא־ומתן מתרכז בצבא, והצבא מודה שההוספה אינה מספיקה, אבל הם צריכים לקבל המלצה מא"י, מהצבא בא"י, הצבא בא"י צריך לקבל אישור ממשלת א"י. בדרך כלל יודעים שם היטב מה זאת ממשלת א"י. בכמה מקומות נתקלתי ברמזים ברורים על אי־הפופולריות של הנציב ביניהם, ובמיפקדה הראשית, למשל, שמעתי דבר מעין זה: “כל עניין המגיע אלינו מהאנשים שלנו בא”י נבדק על־ידינו קודם כל מנקודת המבט אם זה לא הושמע שלא־כדין על־ידי ממשלת א"י".

    בעצם התחיל העניין לפני חודשיים בערך. הגשנו אז תזכיר מפורט שעיבדוֹ דר' ג’וזף ובו הוכחנו שהתשלום הניתן אינו מספיק לקיום תרבותי מינימלי. אנחנו הגשנו את התזכיר פה ושלחנו העתקה לקהיר. הם צריכים לחכות למסקנת א"י. הממשלה העבירה פה את התזכיר ליועץ בענייני העבודה, למר גרייבס. מר גרייבס העביר את זה למחלקה הסטטיסטית, שם אישרו את המספרים שלנו. היועץ לענייני העבודה עשה המלצה למזכירות הראשית, הוא אמנם לא גילה לנו מה המלצתו, אבל הרושם שלי הוא שהמלצתו היא על הגדלה של 50%. אנחנו דרשנו השווה למיכסות הבריטיות. בינתיים המיכסות הבריטיות גדלו. למעשה דרשנו הכפלה. לפני צאתי עשיתי פה מאמצים נוספים לדחוף את העניין, שחוות הדעת תתקבל לפני הגיעי אני לשם – לא הצלחתי. מקהיר שלחו – כפי שאמר לי קצין גבוה – פעמים מכתבים “גסים”. מדוע מעכבים דבר זה אין יודעים. כאשר זה יגיע לקהיר, הבטיחו לי להעביר את העניין טלגרפית ללונדון למשרד המלחמה, ומשם זה צריך לעבור לטְרֶז’וֹרי [האוצר], והם חושבים את הטרז’ורי בלונדון, או האיש המטפל בעניינים אלה, לנשק הסודי של היטלר.

    ר' גם מכתב מפורש שכתב מיכאל סימון, האחראי לחיילים המשוחררים בממ"ד, בשם מ"ש, אל לינטון בשאלת שכרם של החיילים המשוחררים משירותם הצבאי (אצ"מ S25/5099).  ↩︎

  2. ב־24.2.1942 הבריק לינטון למ"ש כי משרד המלחמה אישר העלאה רטרואקטיבית למשפחות המתגייסים מאוקטובר 1941 (אצ"מ S25/1681). ב־28.2.1942 הודיע לינטון על תגמול למפוטרים ולמשתחררים מן הצבא (שם).  ↩︎

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 65989 יצירות מאת 4022 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־35 שפות. העלינו גם 22139 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!