רקע
משה שרת
גיוס נתיני ארץ אויב: מכתב אל מיג'ור ל' סטייפּלס, המיפקדה, ירושלים (אנגלית) (23.2.1942)
בתוך: מאבק מדיני: 1942 – קובץ נאומים ומסמכים: ינואר–מאי

מיג’ור סטייפלס יקר,

אני מודה לך מאוד על הסברך הבהיר והמפורט, הכלול במכתבך מ־17 בפברואר, 1942, בעניינו של וויידנפלד,1 אולם עלי להודות שאני נתון במבוכה מוחלטת נוכח העמדה שהוצגה בו.

בראשית ימיו של מפעל הגיוס בארץ־ישראל נמנע מאנשים ילידי ארצות אויב להתגייס. הניסוח המדויק של הוראת משרד המלחמה בנושא זה, כפי שנמסרה לסוכנות היהודית, היה כדלהלן:

“פונים שיש להם הורים ילידי גרמניה או איטליה לא יתקבלו, שכן פונים אלה בעלי אזרחות כפולה ומשום כך, לפי החוקים האחרונים של הרייך ושל איטליה, הם עשויים להיקרא לשירות צבאי או לשירות עבודה בארצות אלה”.

בנוסף נאמר, שההוראה “עדיין נשקלת במשרד המלחמה” (מכתב בריגדיר ברנסקיל מ־26 בספטמבר, 1939).

אולם ימים ספורים אחר־כך נמסר לנו, כי “משרד המלחמה העניק עכשיו לקצין המפקד הכללי סמכות לגייס, לשירות בכל מקום, את כל היהודים הפלשתינאים”.

בנוסף נאמר, כי על הסוכנות היהודית “לערוב במיוחד לנמנים עם הסיווגים שגיוסם נאסר לפי הוראת משרד המלחמה – כלומר מי שהם ממוצא גרמני, צ’כי ואוסטרי, וכן מי שהם ממוצא איטלקי” (מכתב בריגדיר ברנסקיל מ־30 בספטמבר, 1939).

בשלב מאוחר יותר, בקשר לביטול האיסור על התגייסות עולים בלתי־חוקיים, נמסרה לנו רשימת הארצות שאזרחיהן מנועים מהתגייסות. הללו היו: סין, יפן, שוודיה, עבר־הירדן וערב, ברית־המועצות, ספרד, ארצות־הברית, פורטוגל, הונגריה, יוגוסלביה, טורקיה, רומניה, בולגריה, פרס, מצרים, עיראק, ארצות דרום אמריקה (מכתב קפטן דינסמור מ־21 באוגוסט, 1940). יש לציין, כי ברשימה זו לא נכללה אף לא אחת מארצות האויב.

אחר־כך התקבע נוהג, שככל שאחת מן המדינות המנויות לעיל מפסיקה להיות ניטרלית מכוח הצטרפות, אם לבעלות הברית ועם לימין האויב, ייעשו אזרחיה כשירים לגיוס.

במסגרת זאת התנהל גיוסם של היהודים הפלשתינאים ליחידות .E.R [המהנדסים המלכותיים], R.A.S.C. [חיל ההובלה], R.A.O.C. [חיל חימוש], R.A.M.C. [חיל רפואה], R.F.C. [חיל קשר], P.C. [חיל חפרים], R.A.F. [חיל אוויר], Buffs [חיל רגלים], ו־R.A. [חיל תותחנים]. כל היחידות הללו כוללות יהודים ממוצא ארצות אויב, ומאחר שכולם התקבלו לפי ההוראה שהיתה תקפה באותו זמן, אין כל מקום לגירושם.

כך אפוא נמצא, שההוראה שנמסרה לך במכתב המיפקדה הראשית של המזרח התיכון מ־25 באוקטובר, 1941, יוצרת מצב חדש בהחילה לגבי יחידות מסויימות, מחדש, הגבלה שבשעתה בוטלה. לאור העובדה שאתה סבור כי וויידנפלד כשיר לשרת רק בחיל החפרים, אני מקיש שהאיסור חל לא רק על חיל המהנדסים, אלא גם על חיל ההובלה, ואולי גם על ה"באפס" (אף שבמקרה זה אפשר שגילו של וויידנפלד הוא שהיה סיבת אי־כשירותו) ואולי גם על יחידות אחרות. אם אפליה זו כלפי יהודים ממוצא ארצות אויב תקויים להבא, היא תהווה בעייה חמורה מאוד לגבי עתיד הגיוס, שהרי מספר היהודים בארץ־ישראל, שהם ממוצא ארצות אויב, גדול מאוד, והם שלובים לגמרי באוכלוסיית הארץ בכללותה.

הבעיה מחייבת הצגה רישמית מיידית של עמדתנו, אך בטרם תנוסח, אכיר לך תודה אם תואיל ליידע אותי בהיקף המדויק של ההגבלות לגבי ארצות מוצא וענפי השירות2.


בכנות,

משה שרתוק

הנהלת הסוכנות היהודית


  1. המכתב לא אותר. ר' מסמך מיום 16.2.1942.  ↩︎
  2. ב־22.2.1942 כתב מ"ש לפ' רוזנבליט (רוזן) יו"ר התאחדות עולי גרמניה: כעת הודיעוני מהמיפקדה בירושלים כי יהודים ארץ־ישראליים שהוריהם הם אזרחי ארצות אויב יבואו בחשבון לקצינות בתנאים הבאים: א) אם עלו לא"י לפני 1 בינואר 1937; ב) עליהם להמציא תעודה מאת השלטונות על יום בואם לארץ; ג) שלטונות הביטחון הצבאי צריכים לאשר מהימנותם; ד) כל המלצה על מתן דרגת קצין לאחר מאלה טעונה אישור מאת המיפקדה הראשית למזרח התיכון.  ↩︎

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 65183 יצירות מאת 3935 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־34 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!