למכתבך מ־20 במרס, 1942.1
אבקש להעיר על כמה מהשינויים שבוצעו בנוסח של הקול־קורא שלנו הקורא להתגייסות, ולבקש לשקול אותם מחדש.
בסעיף 2 של הנוסח המתוקן החליף המונח “יחידות ארץ־ישראליות” את “יחידות יהודיות”. לגבי הא.ט.ס., המילה “יהודיות” הושמטה כליל. אני מבקש להסב את שימת לבך לעובדה, שהשימוש במונח “יחידות יהודיות” בפרסומי הסוכנות היהודית אינו דבר חדש כלל. בפרסומינו ב־15 בספטמבר, 1940; ב־2 במאי, 1941; ב־9 ביולי, 1941 וב־5 באוקטובר, 1941, שכולם הובאו בתאריכים הנ"ל בעיתונים העבריים בארץ־ישראל באישור הצנזורה, ננקט המונח “יחידות יהודיות” דרך קבע. יתר על כן, לגבי פלוגות ה"באפס" נאמר במפורש בהודעה הרשמית, שפורסמה ב־15 בספטמבר, 1940, כי “הכוונה להקים בעת ובעונה אחת פלוגות ערביות ויהודיות נפרדות”. הנוהג הנוכחי בגיוס הוא להקים פלוגות יהודיות טהורות כמעט בכל תחומי השירות הצבאי. אשר לא.ט.ס. (ארץ־ישראל), קיבלנו הבטחה בכתב, כי ככל שהדבר יתאפשר מבחינה צבאית, יהוו המתגייסות היהודיות מחלקות או פלוגות יהודיות טהורות, ופירושו של דבר, שוב, יחידות יהודיות. על רקע הנסיבות הללו, ולאור ההסברים שניתנו על־ידי החתום מטה ל־G.O.C. [General Officer Connanding] בארץ־ישראל, בשיחה שהתנהלה היום בנושא הקשיים שהתגלעו בתחום התעמולה [של הגיוס], יש לקוות בביטחה כי תמצא דרך לבטל את התנגדותך לשימוש שעושה הסוכנות היהודית בפניותיה אל היישוב היהודי להתגייס במונח “יחידות יהודיות”, אשר אין בו יותר מאשר תיאור מציאות מובהקת.
הסעיף הנדרש לשינוי “תעודות השחרור” נמחק כולו. מקומו בין סעיפים 4 ו־5 בנוסח המתוקן. אני מבקש לציין, כי לתעודות השחרור שנופקו על־ידי הסוכנות היהודית יש אך ורק ערך מוסרי, ובשום פנים אין הן עומדות בניגוד לחוקי הארץ. הנוהג לנפק תעודות שכאלה הוכיח את ערכו ואנו רואים צורך חיוני בהמשכתו. לפיכך יש לדעתנו להחזיר את הסעיף שנמחק למקומו, אולם כדי להימנע מרושם של “הפחדה” כלשהי, מוצע עכשיו הנוסח שלהלן: “להסדרה טובה יותר של הגיוס, יעודכנו תעודות השחרור שנופקו עד כה. שחרור שיימצא בלתי־מוצדק יבוטל ובעלי התעודה יוזמנו להתגייס”.
בסעיף 5 של הנוסח המתוקן הוחלף הפסוק “כל מי שעליהם חלה חובה מיוחדת זו” ב"כל מי שמרגישים כי חובה מיוחדת זו, בתחומה הנוכחי, חלה" (שאלה: על מי?). המילים “כל מי שמרגישים” הופכת את התביעה לחסרת שחר, ואני מציע שהניסוח המקורי יישאר כשהיה. אולם גם פה, כדי להימנע מרושם של צו החלטי, אפשר לנסח את החלק הנותר של הפסוק כך: “נקראים להתייצב וכו'”, במקום “חייבים להתייצב”.
יש לקוות במידה רבה, שהצעותינו יתקבלו כדי לאפשר לנו לשלוח לפרסום את הקול־קורא, אשר כבר התעכב יתר על המידה.
העתקים של הנוסח המקורי של הקול־קורא (1), של הנוסח שתוקן בידיכם (2), ושל הנוסח המוצע עכשיו על־ידינו (3), מצורפים.2
מ. שרתוק
הנהלת הסוכנות היהודית
-
מדובר במכתבו של מיג’ור ל' סטייפלס לסוה"י ובו הצעות לתיקונים במספר סעיפים של הקול־קורא להתגייסות שפירסמה הסוכנות. הנוסח המקורי ששלחה הסוכנות לשלטונות לא אותר. לנוסח המאושר לפרסום, באנגלית, ר' אצ"מ S25/128. ↩︎
-
בו ביום, בנוסף להשגותיו על התיקונים שהציע, שלח מ"ש גם את נוסח הקול־קורא המוצע לפרסום. הנוסח, שאושר בידי הצנזורה, פורסם בעיתונות העברית ב־27.3.1942 ר' מסמך מיום 26.3.1942. ↩︎
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות