שאלות מדיניות    🔗

מר שרתוק: “ברית הציונים הכלליים”² הודיעה למחלקה המדינית כי בדעתם להמציא את החלטות המועצה הארצית שלהם, שנתקיימה בינואר ובחול המועד פסח, לקונסולים השונים אם לא תהיה התנגדות לכך מצדנו. בימים כתיקונם היה עלינו להתנגד לשיטה כזו, אולם הפעם אפשר ללמד עליהם זכות, כי הצנזורה אינה נותנת לפרסם את ההחלטות של המועצה ברבים ומרצונם שהדברים יגיעו גם לידיעת נציגי הממשלות הזרות. אני מניח ש"ברית הציונים הכלליים" אינה מכוונת על־ידי כך להתחיל בפעולה ציונית פוליטית נפרדת, אולם אני רואה בדבר זה תקדים בלתי רצוי, כי על־ידי כך נפתחת פרצה לכל סיעה ציונית לפנות לשלטונות. שוחחתי בשאלה זו עם מר גרינבוים והסכים לדעתי, שיש לדאוג לכך שההחלטות יקבלו פירסום באנגלית ובארצות־הברית ואין להעבירן לקונסולים פה.

בתגובה לדברי מ"ש העירו מספר משתתפים כי על סיעות ומפלגות שונות להימנע משיגור משלחות ופרסומים נפרדים לממשלה, ויש לשמור על הפרורגטיבה של הנה"ס בתחום זה.

מר שרתוק: הנציב העליון עומד לשוב לארץ בימים הקרובים. מלונדון מודיעים לנו, שאחת הסיבות להזמנתו היתה הביקורת שלנו נגדו.³ בינתיים שמענו כאן על סיבה אחרת, והיא: המשא־ומתן עם הערבים [בנושא הפדרציה הערבית]. ייתכן שאלה ואלה דברי אלוהים חיים. משיחות עם אנשי צבא אפשר להסיק שגם גיוס היהודים לצבא היתה אחת הסיבות שבגללן נקרא הנציב לאנגליה.

בשבוע שעבר היתה לי, יחד עם דר' ג’וזף, שיחה עם הגנרל המפקד בארץ, בה נגענו בשאלת גיוס כוחות היישוב להגנת הארץ.⁴ הגנרל הודיע כי ההצעה על שימוש רחב בכוח הנוטרים מתקבלת על דעתם, ומתייעצים עתה על כך, והוא מקווה שבקרוב יוכל להודיע לנו על התפתחות העניינים. יחד עם זה הודיע שהוא הציג למצרים [למיפקדה בקהיר] דרישה על כמות נשק רזרבה, אבל נתקל בקושי. הוא לוחץ עוד ומקווה לקבל דבר־מה, אבל הקשיים רציניים.

אגב, הגנרל בעצמו – בלי ששאלנו אותו על כך – אמר לנו ששאלת הבטליונים נמצאת עתה בדיון. זה למעשה בניגוד להודעתו הקודמת, שהשאלה מדינית והוא לא יוכל לטפל בה.

הוועדה לביטחון התייחסה בהתעוררות רבה לתוכנית אירגון כולל של כוחות היישוב להגנה, בין על־ידי גיוס לצבא, חיל הנוטרים והגנה פאסיבית.⁵ עלי לציין בחיוב את העמדה האחידה של ועדת הביטחון בשאלה חיונית זו. יחד עם זאת הובעה דעה בוועדת הביטחון, שעליה להוות את המכשיר בעניינים אלה, ואם לא תהיה התנגדות מצד ההנהלה להצעה זו, אראה את זאת כהסכמה מצידה ופירוש הדבר שהנהלת הסוכנות יחד עם הנהלת הועד הלאומי רואים בוועדת הביטחון את המכשיר להוצאה לפועל של תוכנית הגיוס. ברור שהוועדה כולה לא תוכל לעסוק בעניינים אלה. היא תמנה ועדה מצומצמת – לאוו דווקא מחברי הוועדה – לשם מימוש התוכנית.

ההנחה הכללית היא שיש סכנה לארץ ועל היישוב להתגייס להדיפת הסכנה אם תתקרב לשערי הארץ. המשקים החקלאיים החליטו לתת עוד 1,500 איש לצבא, לנוטרים וכו'. גם אנשי הביטחון [ארגון ה"הגנה"] עומדים לקיים את צו הגיוס מספר 2. תעמוד שאלת הבטחת הקיום למשפחות וכו'. ועדת מישנה של ועדת הביטחון מכינה עתה הצעות בעניינים אלה.

יש עתה דרישה גדולה לנוטרים, בייחוד למשמר החוף ושמירה באווירודרומים. יש מחסור גדול באנשים. היה מקרה ליד אחד המשקים [רמת דוד], שהצבא איים שאם לא ימציאו לו נוטרים יהודים יקבל – בדלית ברירה – נוטרים ערבים. אז נתנו להם מספר בחורים כנוטרים. אנו משתדלים להעמיס את כל המעמסה בקשר עם האימונים על הממשלה, אבל חוששים שזה לא יאפשר לנו לעשות את הפעולה במלואה, כפי שדרוש לנו, ופירוש הדבר מעמסה כספית עלינו ועל היישוב כולו.

בדיון שנפתח אחרי דברי מ"ש הוחלט על הנהגת “משטר התגייסות” ועל הקמת ועדות מישנה ליד ועדת הביטחון היישובית, להכנת תוכניות לגיוס אנשים וכספים.