רקע
משה שרת
״דריין״ ו״מירציאה״: ישיבת הנהלת הסוכנות, ירושלים (17.5.1942) ‏1
בתוך: מאבק מדיני: 1942 – קובץ נאומים ומסמכים: ינואר–מאי

 

שאלות מדיניות    🔗

מר שרתוק: לשאלותינו אם ידוע עניין [העלאת גורל] ״דריין״ [בפרלמנט] ואם דיברו עם הנציב העליון [בלונדון] בשאלה זו ־ השיבו חברינו בלונדון כי לא ידוע להם. לשאלתנו אם נכונה ההשערה, שידידינו עוררו שאלה זו לפי יוזמתם, השיבו כי מצאו להכרחי לעורר שאלה זו, אם גם ראו בה סכנה מסוימת.2 כן הודיעו לי, כי גם הם רואים מתוך תשובת המיניסטר [קרנבורן] בענייני ״דריין״, כי הוא רואה את עצמו חופשי לגמרי בעניין זה ואינו קשור בכל הודעה קודמת.

שיחת באי־כוח מפלגת העבודה עם לורד קרנבורן היתה על המדיניות הכללית [בשאלות עלייה]. ״דריין״ ומאוריציוס שימשו רק כדוגמאות. תשובת לורד קרנבורן לא היתה מניחה את הדעת. בינתיים קראו ודאי החברים את שאלת הלורד ווג׳ווד מאת המיניסטר על סירות הפליטים שהגיעו לטורקיה ותשובת המיניסטר שאין כאן שאלה של מתן רשיונות עלייה לארץ־ישראל. טלגרפתי בעניין זה ללונדון והסברתי שתשובה זו עומדת בניגוד גמור לתשובתו הקודמת של המיניסטר, בה הבטיח לעשות הכל למניעת אסונות חדשים כדוגמת ״סטרומה״. גם פניתי בעניין זה לממשלה בירושלים וביקשתי להעביר את תוכן מכתבי טלגרפית למיניסטר המושבות.

הגיעה סירה [״מירציאה״] עם 40 פליטים יהודים למרסינה. פניתי לממשלה בדבר רשיונות עלייה עבורם.


היו״ר גרינבוים העלה שוב את עניין נסיעתו של מ״ש לאפריקה הדרומית, בעיקר על־מנת להיפגש עם גנרל סמאטס.


מר שרתוק: נראה לי שאנו עושים יותר מדי הפתעות להסתדרות הציונית באפריקה הדרומית. קודם התכוננתי לנסוע, פתאום באה הפתעה על־ידי ההחלטה לא לנסוע, עכשיו רוצים להפתיעם שוב בנסיעה. ניתוח המצב מביא אותי לידי מסקנה הפוכה מזו של מר גרינבוים. הנה התחלנו במפעל הגיוס. הכרחי להמשיך בו. בשבועות הקרובים עלי לבקר בקהיר לשיחה עם הגנרל אוקינלק ועם המיניסטר [התושב] החדש [ריצ׳רד קייסי], ורק כשהעניינים ייכנסו למסלול אפשר יהיה לדבר על נסיעה. לדעתי אפשר יהיה לדבר על כך בראשית יוני.


היו׳׳ר גרינבוים סיכם את שאלת הנסיעה ברוח דברי מ״ש.


  1. על הפרק: 1. הצעת אגודת מקבלי הפנסיה; 2. שאלות מדיניות; 3. נסיעת מר שרתוק לדרום־אפריקה; 4. כרוז לעם היהודי; 5. שביתת המורים; 6. שאלות כלכליות; 7. ענייני אספקה; 8. הלוואה להנה״ס; 9. מצב הפליטים היהודים בטהרן.  ↩︎

  2. הסכנה שבקבלת תשובות שליליות לשאלות שנשאלו בבית הלורדים ובבית הנבחרים ב־6.5.1942.  ↩︎

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 65989 יצירות מאת 4022 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־35 שפות. העלינו גם 22139 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!