רקע
אלתר דרויאנוב
שקר-משנה

שֶׁקֶר-מִשְׁנֶה / אלתר דרויאנוב

לעולם אל יתיאש אדם מן האנטישמיות, אפילו בשעת שלום ושלוה. ארס האנטישמיות בין השִנַיִם הוא עומד, והשנים עצמן מוכנות ומזומנות תמיד לנשוך.

לפני שנה, בערך, כשהיו בחירות בצרפת והאנטישמים עברו על מנהגם ולא עוררו בשעת-כושר זו את שאלת היהודים, אלא היו הפעם “בני-תרבות” ולבית-הנבחרים נבחרו בשלום ובנחת ארבעה יהודים, – אז נבאו ואמרו הכל: רפתה האנטישמיות בצרפת וידה על התחתונה.

עברו ירחים אחדים – ונתבדו המנבאים. פתאם התחילו מתאנים להגיטו הפריזאי: היהודים היושבים בגיטו, אינם זהירים בטהרה, מחלות מרובות מתהלכות בגיטו, ומשם הן עוברות ובאות גם ליתר רובעי-העיר. ופחד היהודים מחוללי-המחלות גדל כל כך, עד שדפוטט אחד (זורז-בורי) הציע לגדור גדר בפני הנודדים “הרוסים”, לבל יבואו לצרפת ולא יביאו אתם את סכנת-הדֶבֶר. ומהר ה“ארשיוו-איזראליט” והקדים “רפואה” למכה: שלח את סופרו לפרופיסור מפורסם לשמוע את דעתו, והלה הבטיח לאיש-שיחו, שאין כל חשש, כי יביאו יהודי רוסיה את בַאצִילֵי הדז’ומה אתם.

המתחילים ב“מצות-נשיכה” היו הפעם לא השחורים המזוינים כפה על ראשם, סנדלים על רגליהם וחבל במתניהם, כי-אם הסוחרים והחנונים, המזוינים מדה ומשקל: הוברר, שיושבי-הגיטו מתפרנסים זה מזה וקונים את הסחורות הדרושות להם בחנויות של יהודים. מה צורך יש, אפוא, לצרפת בהם ולמה הם מרביצים “חנם” מחלות בפאריז ובכל מקום?

ואחרי הסוחרים והחנונים – הסופרים והזורנליסטים. הרבה מן הסופרים ורוב הדרמטורגים הידועים שבצרפת יהודים הם, כלומר: אנשים, שלאסונם עמדו אבותיהם על הר-סיני. והתחילו הנקיים מ“פסול-משפחה” זה לנקום את נקמת קנאתם. ראשונה תקעו את שניהם בהנרי ברנשטין. ברנשטין זה כבר יצא לו שם גדול ובתור דרמטורג כבש את הבמה לא רק בצרפת בלבד. עכשו הזכירו לו את עוונו: לפני שנים הרבה מאן לעבוד בצבא, עזב את צרפת ויצא לבלגיה. ולאחר שסלחה ממשלת צרפת לחטאתו, שב לצרפת. וכשנערכה עתה בפאריז הדרמה החדשה שלו “אחרַי” ( “apres moi” ) נקבצו ובאו אל התיאטרון סטודנטים וזורנליסטים והקימו “יללת חתולים”, צעקו, רעשו, המו, גדפו את היהודי ואת היהודים, ועריכת הדרמה הופרעה. מתחלה לא נכנעו ברנשטין וקלאריטי, דירקטור התיאטרון, ואמרו לשוב ולערוך את הדרמה על אפם של המתעללים בהם. אבל הדמונסטרציות בתיאטרון ומחוץ לתיאטרון נגד “היהודי והיהודים” גדלו והצליחו והגיעו לידי שפיכות-דמים. והטלגרף מודיע מפאריז: “קלאריטיוהסופר דודֶה (בנו של אלפונס דודה) יצאו למלחמת שנים בגלל הדרמה של ברנשטין. מתחלה הוציאו הנלחמים ארבעה ארבעה כדורים לבטלה; אחר-כך הוסיפו להלחם בחרבות וקלאריטי נפצע בלבו”. וטלגרמה אחרת מפאריז מודיעה: “כדי שלא תפרוצנה עוד דמונסטרציות, המביאות לידי שפיכות-דמים, החליט ברנשטין להסיר את הדרמה שלו מעל הבמה”.

היהודי נוצח.

ושוב שקר-משנה:

הנרי ברנשטין חורק את שניו מכעס המפלה אשר נחל וטוען לארבעת כתליו: מה לי ולהם? מה חטאתי אנכי, כי אלקה בגללם?

וסתם אדם מישראל עומד ושומע את הקריאות: “יהודי, יהודים!” ורואה את האגרופים הקמוצים, המורמים למעלה, ותמה: מה לי ולו? מה חטאנו אנחנו כי נלקה בגללו – – –

העולם 1911

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

שונאים פרסומות?

גם אנחנו! ולכן אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35406 יצירות מאת 1799 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 11959 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!