עַל שַׁלְשֶׁלֶת הַדּוֹרוֹת, אֵיךְ הִיא הוֹלֶכֶת וּמִתְהַוָּה, מְסַפֵּר סֵפֶר הַמִּקְרָא בְּקִצּוּר, כִּי הִנֵּה חַי פְּלוֹנִי כָּךְ וְכָךְ שָׁנִים וְהוֹלִיד אֶת אַלְמוֹנִי, וְאַחַר חַי אַלְמוֹנִי כָּךְ וְכָךְ שָׁנִים וְהוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת.

חֻלְיוֹת-חֻלְיוֹת בַּשַּׁלְשֶׁלֶת, שֶׁאֵינָהּ נִפְסֶדֶת, כִּי עַל כֵּן הוֹלֶכֶת הִיא וּמִתְחַדֶּשֶׁת תָּמִיד.

הִנֵּה סֵדֶר כָּזֶה:

לְאָדָם נוֹלְדוּ קַיִן וְהֶבֶל וְשֵׁת; וְקַיִן הוֹלִיד אֶת חֲנוֹךְ, הוּא חֲנוֹךְ אֲשֶׁר בְּיָמָיו בָּנָה אָבִיו עִיר. וְשֵׁת אַף הוּא הוֹלִיד אֶת אֱנוֹשׁ. וַיּוֹלֶד אֱנוֹשׁ אֶת קֵינָן, וְקֵינָן הוֹלֵיד אֶת מַהֲלַלְאֵל, וּמַהֲלַלְאֵל הוֹלִיד אֶת יֶרֶד. וַיְחִי יֶרֶד שְׁתַּיִם וְשִׁשִׁים שָׁנָה וְמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת-חֲנוֹךְ.

שׁוּב חֲנוֹךְ אֶחָד קָטָן, שֶׁהָיָה מִתְרוֹצֵץ בְּוַדַּאי כָּל הַיּוֹם בְּרַגְלָיו הַיְחֵפוֹת עַל פְּנֵי הַדֶּשֶׁא הַחַם, וּבָעֶרֶב נִרְדַּם בְּחֵיק אִמּוֹ אוֹהַבְתּוֹ, כַּחֲנוֹךְ הַהוּא, אֲשֶׁר בְּיָמָיו בָּנוּ אֶת הָעִיר.

בַּעֲיָרָתִי, אֲשֶׁר שָׁם נִקְרְאוּ הָאֲנָשִׁים עַל שֵׁם הָאָבוֹת הַמֵּתִים, הַדָּבָר בָּרוּר עוֹד יוֹתֵר.

הִנֵּה הָאוֹפֶה, אֲשֶׁר אֶצְלוֹ קָנִיתִי אֶת לֶחֶם הַשִּׁיפוֹן בְּכָל יוֹם:

לֵיזֶר בֶּן חַיִּים בֶּן מֵאִיר.

לֵיזֶר, בֶּן הַשִּׁשִּׁים, הָיָה רַק מֵבִיא מַיִם לְלִישַׁת הַבָּצֵק מִן הַבְּאֵר; אָפָה אֶת הַלֶּחֶם וּמְכָרוֹ בְּנוֹ הַגָּדוֹל מֵאִיר, וְהוּא גַם לוֹ נַעַר רַךְ בַּשָּׁנִים, אֲשֶׁר לָמַד עוֹד בְּאַחַת הַכִּתּוֹת בַּ"חֶדֶר" – חַיִּים.

אוֹפֵי לֶחֶם הָיוּ הָאֲנָשִׁים מִדּוֹר דּוֹר; הַסֵּדֶר נִשְׁתַּנָּה רַק בָּזֶה, שֶׁכַּאֲשֶׁר הִזְקִין אֵיזֶה מֵאִיר וְנֶחֱלַשׁ, יָצָא הוּא לִשְׁאֹב מַיִם, וּבְנוֹ, חַיִּים, אָפָה אֶת הַלֶּחֶם, וּכְשֶׁהִזְקִין חַיִּים, שָׁאַב הוּא אֶת הַמַּיִם וּבְנוֹ, לֵיזֶר, אָפָה אֶת הַלֶּחֶם.

בְּיַלְדוּתִי נָשָׂא מַיִם מִן הַבְּאֵר לֵיזֶר. אִישׁ שֵׂיבָה הָיָה וּמְהַלֵּךְ אַט. גַבּוֹ הַכָּפוּף הִתְאִים יָפֶה לַמִּשְׁקָע אֲשֶׁר בָּאֵסֶל.

לְאַחַר שָׁנִים, כְּשֶׁשַּׁבְתִּי מִנְּדוּדַי בַּמֶּרְחַקִּים, מָצָאתִי כְּבָר אֶת מֵאִיר, שֶׁהוּא מְהַלֵּךְ אַט וְגַבּוֹ כָּפוּף. לֵיזֶר שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו. לְשׁוּרַת הַמַּצֵּבוֹת בְּבֵית הַקְּבָרות נִתְוַסְּפָה אֶבֶן, אֲשֶׁר יָדַיִם נְשׂוּאוֹת לִבְרָכָה הָיוּ חֲקוּקוֹת עָלֶיהָ, יּדֵי כֹּהֶן, כִּי מִשְׁפַּחַת כֹּהֲנִים הָיְתָה זֹאת. אֶת הַלֶחֶם אָפָה עַכְשָׁו בֶּן בְּנוֹ חַיִּים, וְלוֹ אִשָּׁה אַמִּיצַת כֹּחַ, אֲשֶׁר הֶעֱמִיסָה אֶת שַׂקֵּי הַקֶּמַח עַל גַּבָּהּ אֲפִילוּ בִּימֵי הֶרְיוֹנָהּ, וְאָז חָרַד לֵב רוֹאֶיהָ, כִּי יָדְעוּ: לֵיזֶר קָטָן עוֹמֵד לְהִוָּלֵד.

אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַמִּשְׁפָּחָה בָּעֲיָרָה.

וְאוּלָם קָרָה גַם אֲשֶׁר לֹא בָּא הֶמְשֵׁךְ מֵאֵיזֶה בֵּית-אָב, בִּמְנֹעַ מִמֶּנּוּ הָאֱלֹהִים בְּרָכָה, וְאָז הָיָה זֶה כְּאִלּוּ נָקְעָה מִן הַשּׁוּרָה אַחַת הַחֻלְיוֹת, וְכָל הַשַּׁלְשֶׁלֶת נִזְדַּעְזְעָה.

בְּסִמְטָתֵנוּ הָיָה כֵּן בָּרוּךְ בֶּן אַבְנֵר בֶּן זָבִיל.

זָבִיל, אֲבִי הָאָב, בָּנָה לוֹ פֹּה בַּיִת, וּבְמוֹתוֹ צִוָּה אוֹתוֹ לְאַבְנֵר בְּנוֹ, כִּי הוּא הַבְּכוֹר וְהוּא גַם אִישׁ הַמִּדּוֹת וְהַנִכְבָּד בְּאֶחָיו. בַּעֲלֵי קוֹמָה הָיוּ כֻּלָּם, וְלָהֶם זְקָנִים עֲבֻתִּים הַיּוֹרְדִים בַּחֲשִׁיבוּת עַל חֲזוֹתֵיהֶם, וַיִּקָרֵא לָהֶם “הַזְּקָנִיִּים”, אוֹ הַלְּוִיִּים, כִּי מִבְּנֵי לֵוִי הָיוּ, מִשְׁפָּחָה רַבַּת אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר בְּבוֹאָם בִּימֵי הָעֲלִיָּה לַדּוּכָן לָצֶקֶת מַיִם עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים – וְצַר לָהֶם הַמָּקוֹם עַל יַד הַדְּלִי, עַד כִּי לֹא תְּמָכוּהוּ אֶלָּא אִישׁ-אִישׁ בְּאֶצְבָּעוֹ.

בִּימֵי שַׁבָּתוֹן לָבְשׁוּ בִּגְדֵי קַמְלֶט וּנְשֵׁיהֶם – אַטְלַס מוּצָק; נָשִׁים גְּדוֹלוֹת הָיוּ וּזְעוּפוֹת עַפְעַפַּיִם, אֲבָל מַבָּטָן טוֹב, וּבְצָחֳקָן וְהָיָה זֶה מִקֶּרֶב לֵב.

מִפְּנֵי גֹבַהּ קוֹמָתָם עָשׂוּ לָהֶם הָאֲנָשִׁים בָּתִּים גְּדוֹלִים, בַּיִת-בַּיִת וְקַרְפּיפוֹ, עִם דִּיר לְעֵצִים וּמַחְסָן לְפִשְׁתָּה, כִּי סוֹחֲרֵי פִּשְׁתִּים הָיוּ רֹב בְְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, וּבִימוֹת הַחֹל הָיוּ מְחַזְּרִים בֵּין הַכְּפָרִים, וְהַנָּשִׁים הֵן אֲשֶׁר עָסְקוּ בְּחִנּוּךְ הַבָּנִים – וְהֵן גַּם אָפוּ וּבִשְּׁלוּ וְיָרְדוּ אֶל הַנָּהָר לְכַבֵּס, וּבַקַּיִץ עוֹד יָצְאוּ לַעֲבֹד אֶת גִּנּוֹתֵיהֶן, עֲרוּגוֹת מִסְפָּר שֶׁגָּדַל בָּהֶן הַצְּנוֹן וְהַבָּצָל, מְעַט קִטְנִיּוֹת מִן הַמְטַפְּסוֹת וְגַם דְּלוּעִים, בִּשְׁבִיל הַגַּרְעִינִים לְלֵילֵי הַשַּׁבָּתוֹת.

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, שֶׁאֵין לָבוֹא בּוֹ אֶל הַכְּפָרִים, עָרְכוּ אֶת חֶשְׁבּוֹנוֹתֵיהֶם בַּבַּיִת, סִדְּרוּ וּמִיְּנוּ אֶת חֲבִילוֹת הַפִּשְׁתִּים, וְגַם חָטְבוּ וְהֵכִינוּ עֵצִים לְכָל הַשָּׁבוּעַ, וּבִימוֹת הַקַּיִץ עוֹד הִסְפִּיקוּ לָצֵאת וּלְשׁוֹטֵט מְעַט בָּרְחוֹבוֹת, וְלָבְשׁוּ אָז מִמַּעַל לְבִגְדֵי הַחֹל אֶת קַפּוֹטוֹת הַקַּמְלֶט, וּפְנֵיהֶם עוֹד נְקִיִּים מִן הָרַחְצָה שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת – וַיֵּרָאוּ כְּמוֹסִיפִים מִן הַחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ.

אַבְנֵר בֶּן זָבִיל הָיָה, כָּאָמוּר, בַּעַל שִׁעוּר הַקּוֹמָה הַנִּכָּר בֵּינֵיהֶם, וּבְלֶכְתּוֹ וְהֶאֱצִיל כְּעֵין בִּטְחָה וְעֹז עַל מְלַוָּיו. חֹסֶן הָיָה בּוֹ וְתַקִּיפוּת דַּעַת, וְלוֹ מַקֵּל-אַלּוֹן, אַמָּתַיִם אָרְכּוֹ, שֶׁהָיָה נוֹשְׂאוֹ כִּשֵּׁאת אִישׁ כְּלִי-זַיִן בְּיָדוֹ. בְּיוֹם מְהוּמָה הִכָּה בּוֹ פַּעַם אֶת בִּרְיוֹנֵי הָהָר עַד כִּי פָּג שִׁכְרוֹנָם, וְהֵם עָמְדוּ לְנַשֵּׁק אֶת כְּנַף בֶּגֶד הַקַּמְלֶט שֶׁלּוֹ, וּמִכָּאן וְאֵילַךְ, בְּהִזְדַּמְּנָם אִתּוֹ לְמַטָּה בָּרְחוֹב, הָיוּ מִצְטַדְּדִים וְהוֹלְכִים אַגַּב הַסְבָּרַת פָּנִים מְשֻׁנָּה.

– בְּחִינַת “וַיִּחַד יִתְרוֹ” – קָרָא עַל זֶה שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן, בַּר-הָאֻרְיָן, אֲשֶׁר יָדַע לִמְצֹא לְכָל עִנְיָן אֶת הַפָּסוּק הַנָּאֶה לוֹ.

מֵת אַבְנֵר בְּמֵיטַב שְׁנוֹתָיו מֵהִצְטַנְּנוּת מְצוּיָה, לְאַחַר שֶׁנִּתְעָה פַּעַם, בְּיוֹם גֶּשֶׁם, לְאַדְמַת-בִּצָּה בַּיַעַר. הַחוֹבֵשׁ הַפּוֹלַנִּי מִן הָהָר הִצִּיג לוֹ, אָמְנָם, קַרְנַיִם וְגַם נָתַן לוֹ סַמְמָנִים לְהַזָָּעָה, וְהוּא שָׁתָה וְהִזִּיעַ, אֶלָּא שֶׁעִם זֶה רָאָה שֶׁהוּא כְּאִלּוּ תּוֹעֶה עֲדַיִן בַּבִּצָּה לְלֹא דֶרֶךְ וְגַלִּים אֲפֵלִים אֲפָפוּהוּ.

“טָבַעתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה” – זָכַר אֶת דִּבְרֵי הַ"תְּהִלִּים", וְהוּא חָתַר לְהַגִּיעַ לְאֶמְצָעוֹ שֶׁל הַמִּזְמוֹר:

“הַצִּילֵנִי וְאַל אֶטְבַּע”, וְהִנֵּה בָּאוּ הַנּוֹזְלִים בִּגְרוֹנוֹ – וְהוּא הֵקִיץ וְיָרַק דָּם.

אַלְמָן מֵאִשְׁתּוֹ הָיָה, וּשְׁתֵּי בְּנוֹתָיו הַנְּשׂוּאוֹת, מוּשָׁה וּמַחְלָה, נִבְהֲלוּ לָבוֹא מִבֵּית בַּעֲלֵיהֶן, פָּרשׁוּ אֶל הַמַּחְסָן, בִּמְקוֹם שֶׁנִּמְצָא לָהֶן מָקוֹם נוֹחַ לִישִׁיבָה, וּבָכוּ:

– הוֹי, אָבִי.

אַחַר נָתְנוּ אֶת דַעְתָּן לְסַעֲדוֹ בְּמַחֲלָתוֹ וּבִשְׁלוּ בִּשְׁבִילוֹ מָרָק שֶׁל עוֹף, כָּל אַחַת בְּבֵיתָהּ, לְחוּד, וְהוּא אָכַל מִשֶּׁל שְּתֵּיהֶן וּבִקֵּשׁ לִקְרֹא אֵלָיו אֶת שְׁלֹמֹה הַדּוֹד, זְקַן הַמִּשְׁפָּחָה, כְּדֵי לְצַוּוֹת לְבֵיתוֹ.

– אַל תִּתְּנוּ לְנַתֵּק אֶת הַחוּט – אָמַר, וְעָשָׂה תְּנוּעָה בְּיָדוֹ כְּמִי שֶׁמְּנַתֵּק חוּט – קְחוּ אִשָּׁה לְבָרוּךְ בְּנִי.

וּמוּשָׁה, הַבַּת הַבְּכִירָה, קָשְׁרָה עוֹד בּוֹ בַּיּוֹם אֶת שִׂמְלַת הָאַטְלַס שֶׁלָּהּ בְּמִטְפַּחַת וְיָצְאָה אֶל הָעֲיָרָה הַקְּרוֹבָה, אֲשֶׁר מִשָּׁם הֻצַּע שִׁדּוּךְ לְאָחִיהָ, וְהַדָּבָר נִגְמַר בְּכִי טוֹב. שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן, שֶׁנִקְרָא לָבוֹא אַחֲרֶיהָ, דָּבַק מִיָּד לְאַהֲבָה אֶת אֲבִי הַמְדֻבֶּרֶת, אִישׁ חַלָּשׁ בְּגוּפוֹ, אֲבָל בָּרִיא בְּהֶגְיוֹנוֹ וּמְיַשֵּׁב בְּקַלּוּת וְחָרִיצוּת כָּל קֻשְׁיָה.

מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת עָנִי הָיָה זֶה וּנְדֻנְיָה לֹא נָתַן, אֲבָל הַתְנֵה הִתְנוּ אִתּוֹ עַל שִׁמְלַת-אַטְלַס, וְזוֹ נֶעֶשְׂתָה בְּטוּב טַעַם, עַל חֲגוֹרַת תַחֲרִים עִם סַלְסָלָה דַקָּה לְהַפְלִיא בְּפִי צַוְּארוֹנָהּ.

בְרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּחַגָּה הַחֲתֻנָּה, וְהַכַּלָּה הוּבְאָה לְבֵית חָמִיהָ – נַעֲרָה רַכָּה בְּשָׁנִים, אֲשֶׁר טֶרֶם נֻסְּתָה בְּעֹל שֶׁל מִטְפַּחַת הָרֹאשׁ, וְהָיְתָה נוֹשֵׂאת פַּעַם בְּפַעַם אֶת יָדֶיהָ לְתַקְּנָהּ בְּבַיְשָׁנוּת לוֹקַחַת לֵב.

תַּחַת יָדָהּ שֶׁל אֵם חוֹרֶגֶת גָּדְלָה, וּפָנֶיהָ עִם הַחֲרִיצִים הַכֵּהִים מִתַּחַת לְעֵינֶיהָ – פְּנֵי תִּינוֹקֶת לֹא רֻחָמָה. הַנָּשִׁים הַגְּדוֹלוֹת הָיוּ מְנַגְּבוֹת בִּימוֹת הַחֹל אֶת יְדֵיהֶן בְּסִנָּרֵיהֶן, בְּבוֹאָן לָגֶשֶׁת אֵלֶיהָ, וּבִצְחוֹקָן הַטּוֹב, הַנּוֹבֵעַ מִן הַלֵּב, הֵנִיסוּ מֵעָלֶיהָ כָּל צֵל.

בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים הִתְחַזֵּק עוֹד הַחוֹלֶה וְעָמַד עַל רַגְלָיו כְּדֵי לְבָרְכָהּ. הוּא פָּרַשׂ אֶת יָדָיו מְשׂרְגוֹת הַגִּידִים, אֲשֶׁר הָעוֹר צָפַד עֲלֵיהֶן כַּקְלִפָּה עַל הָעֵץ הַיָּבֵשׁ, וְכָכָה גַם עָמַד עָלֶיהָ, כְּעֵץ בְּשַׁלַּכְתּוֹ:

– יְשִׂימֵךְ אֱלֹהִים כְּשָׂרָה וְרִבְקָה – אָמַר – כְּרָחֵל וְלֵאָה. – וּכְמוֹ הֲמוֹן גַּלֵּי קֹר עֲבָרוּהָ, וַחֲרָדָה גְדוֹלָה עָמְדָה בָּהּ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם.

אַחֲרֵי הַחַגִּים מֵת הָאִישׁ וְהוּבָא לְקִבְרוֹת אֲבוֹתָיו, אֶל שׁוּרַת הַלְּוִיִּים שֶׁבְּבֵית-הָעָלְמִין, אֲשֶׁר עַל מַצְּבוֹתֵיהֶם הִתְנוֹסְסוּ הַשֵּׁמוֹת, לְסֵרוּגִין, כְּמוֹ בַּחַיִּים: זָבִיל, בָּרוּךְ, שְׁלֹמֹה. בְּמֶרְחַק-מָה, מִן הַצַּד, הִזְדַּקְּרוּ הַצִּיּוּנִים עַל קִבְרֵי הַתִּינוֹקוֹת, אֲשֶׁר מֵתוּ בְּלֹא עֵת, וְהַנָּשִׁים הַגְּדוֹלוֹת נָשְׂאוּ עֲלֵיהֶם קוֹל נְהִי מִתּוֹךְ סִפּוּק כַּפַּיִם, שֶׁנִּשְׁמַע כְּעֵין מַשַּק שֶׁל כְּנָפַיִם בֵּין הָאִילָנוֹת. כְּבָר קָרְבוּ יְמֵי הַחֹרֶף לָבוֹא, וְהֶעָלִים, נְטוּלֵי חִיּוּת, נָפְלוּ עַל הָאֲנָשִׁים, קַלִּים כְּנוֹצוֹת, מִמַּעַל.

אַחַר הַ"שְׁלֹשִׁים" רֻחַץ הַבַּיִת עַל כָּל כֵּלָיו, וְהָאִשָּׁה הַצְּעִירָה – דִּינָה הָיָה שְׁמָהּ – הוֹצִיאָה מִן הָאַרְגָּזִים אֶת חֲפָצֶיהָ.

נְדֻנְיָה, כָָּאָמוּר, לֹא נִתְּנָה לָהּ, אֲבָל הָיָה אִתָּהּ מָה מֵאֲשֶׁר עָשְׂתָה בָּעֲרָבִים בְּבֵית חַבְרוֹתֶיהָ: מַפּוֹת סְרוּגוֹת בִּשְׁבִיל הַשֻּׁלְחָן וְהַקּוֹמוֹדָה, צִפִּיּוֹת עִם מִלּוּאֵי תַּשְׁבֵּץ לַכָּרִים וַאֲלֻנְטִית עִם פִּתְגָּם מְרֻקָּם לְקִשּׁוּט הַקִּיר.

עַל אַדְנֵי הַחַלּוֹנוֹת הֶעֱמִידָה צִמְחֵי בַּיִת בַּעֲצִיצִים, וּבַחֲדַר-הַמִּטּוֹת הוֹסִיפָה עוֹד לָזֶה מָסָךְ כֵּהֶה, מִתְקַפֵּל. לֹא מְרֻוָּח הָיָה הַחֶדֶר, אֲבָל מְסֻדָּר יָפֶה, עִם שֻׁלְחָן מְשֻׁלָּש בַּפִּנָּה וִירִיעַת-בַּד מְגֻוֶּנֶת בֵּין מִטָּה לְמִטָּה.

בְּעֶרֶב שַׁבָּת יָכְלָה לָחֹף פֹּה עַכְשָׁו בְּאֵין מַפְרִיעַ אֶת רֹאשָׁהּ. הִיא שִׁלְשְׁלָה וְהוֹרִידָה אֶת הַמָּסָךְ עַל הַחַלּוֹן, וּבְתוֹךְ הָאוֹר הַכֵּהֶה שֶׁנִּהְיָה, הִתִּירָה וּפִזְּרָה אֶת שְׁעָרָהּ הַשּׁוֹפֵעַ וְשָׁהֲתָה כֵּן זְמַן-מָה לִפְנֵי הָרְאִי, שֶׁהָיָה מָלֵא אַף הוּא אוֹתוֹ אוֹר אַפְלוּלִי, מְדַמְדֵּם, כְּאוֹר הַשְּׁקִיעָה. אֵד דַּק עָלָה בְּתִמּוּר מִתּוֹךְ אַגַּן הָרַחְצָה, וּבְסָמוּךְ פֹּה, עַל הַנְּיָר הַצִּבְעוֹנִי, הָיָה מֻנָּח הַסַּבּוֹן הַ"טוֹב", מְעֻרְטָל וְשָׁלֵם עַל כָּל בְּלִיטוֹתָיו.

לְבָרוּךְ, אֲשֶׁר הֵצִיץ לְכָאן, הָיָה זֶה כְּמוֹ בִּשְׁעַת בּוֹאוֹ פַּעַם עִם הָנֵץ הַחַמָּה לְיַעַר הָאֳרָנִים. עֲדַיײן רַךְ בְּשָׁנִים הָיָה וְלֹא יָדַע לְדַבֵּר אַהֲבָה, אֲבָל הָבֵן הֵבִין לִמְלֹא מַשְׁמָעוֹ אֶת הַנֶּאֱמָר בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ בְּיִצְחָק, אֲשֶׁר הֵבִיא אֶת רִבְקָה הָאֹהֱלָה שָׁרָה אִמּוֹ, וַאֲשֶׁר אֲהֵבָהּ וְגַם נִחַם אַחֲרֵי אִמּוֹ.

מִפְּנֵי קְרִיאַת הַ"קַּדִּישׁ" לֹא יָכֹל לְהַפְלִיג אֶל הַכְּפָרִים הָרְחוֹקִים, וְאָז סֻדַּר כִּי הוּא יָבֹא רַק אֶל הַחַוּוֹת הַקְּרוֹבוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לְבַקְּרָן בֵּין שַׁחֲרִית לְמִנְחָה.

בַּקַּיִץ, כְּשֶׁהַיָּמִים אָרְכוּ, לֹא עָלָה כִּמְעַט הַדָּבָר בְּקֹשִׁי. אַחֲרֵי תְּפִלַּת הַ"וְּתִיקִין" לָקַח אֶת אַמְתַּחַת הַפִּשְׁתִּים וּפָנָה לָלֶכֶת לְסִמְטַת הָאָחוּ הַמּוֹלִיכָה אֶל מִשְׁעוֹלֵי הַכְּפָרִים. דִּינָה נָתְנָה לוֹ עוּגַת כֻּסֶּמֶת, אוֹ לֶחֶם שִׁיפוֹן עִם גְּבִינָה לַדֶּרֶךְ, וּבִרְפוֹת הַיּוֹם, עִם שְׁעַת הַמִּנְחָה, יָצְאָה לְחַכּוֹת לוֹ עַל הָאֶצְטַבָּה בַּחוּץ.

רִאשׁוֹנֵי הַמִּתְפַּלְּלִים הָלְכוּ וְעָבְרוּ עַל פָּנֶיהָ בְּדַרְכָּם לְבֵית-הַכְּנֶסֶת. הַ"זְּקָנִייִּם", מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, הִרְכִּינוּ לָהּ בְּרֹאשָׁם בְּהַבָּעָה חֲמוּרָה, וְהִיא עָנְתָה בַּחֲרָדָה, מִתּוֹךְ הַרְגָּשַַׁת יַתְמוּת; אַךְ הִנֵּה נִרְאָה בָּרוּךְ בְּבוֹאוֹ, שְׁטוּף אָבָק וְחָסֹן, וְהִיא שָׁלְחָה אֶת יָדָהּ לְתַקֵּן אֶת מִטְפַּחַת הָרֹאשׁ וּפָנֶיהָ הָעֲגוּמוֹת לֹא הָיוּ לָהּ עוֹד.

עָרֵב הָיָה קוֹל שִׂיחַ הַתְּפִלָּה בִּנְגֹהוֹת יוֹם הַנּוֹטֶה לַעֲרֹב; מִן הַ"חֲדָרִים" עָלָה בַּהֲמֻלָּה עַזָּה כְּקוֹל מַשָּׁק שֶׁל מַיִם, עַל יַד חוֹמַת סֶכֶר. עַד מְהֵרָה הִתְפָּרְצוּ מִשָּׁם הַיְּלָדִים וְהִתְפַּשְּׁטוּ עַל פְּנֵי הַסִּמְטָה לְפִי גִילֵיהֶם וְכִתּוֹתֵיהֶם: בְּנֵי-מִקְרָא, בְּנֵי “עִבְרִי” וּבְנֵי “אָלֶף-בֵּית”. רַבִּים, רַבִּים הָיוּ. “מִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ”, הָיְתָה בִּרְכַּת הָאֱלֹהִים הָרִאשׁוֹנָה – וּרְצוּעַת הָאָרֶץ בַּסִּמְטָה הָיְתָה מְלֵאָה. כְּצִיצֵֵי הַשָּׂדֶה רָחֲשׁוּ פֹּה כַּזְּרָעִים בְּתוֹךְ עֲרוּגָה שֶׁל גַּן, וְכַאֲשֶׁר יָרַד לִזְמַן גֶּשֶׁם הַקַּיִץ וְאֵלֶּה עָמְדוּ פֹּה בִּידֵיהֶם הַפְּשׁוּטוֹת בִּתְפִלָּה: – אֱלֹהִים, אֱלֹהִים, תֵּן גְּשָׁמֶיךָ בִּגְלַל קְטַנֵּי יְלָדֶיךָ! – הָיָה נִרְאֶה בַּעֲלִיל, כִּי אָכֵן, בִּגְלָלָם זֶה נִתָּן.

יֵשׁ וּבְיוֹם אֲשֶׁר כָּזֶה נִרְאֲתָה קֶשֶׁת בַּמָּרוֹם וְהִדְּקָה בְּחִשּׁוּק אַדִּיר אֶת הָעֲיָרָה מִן הַקָּצֶה עַד הַקָּצֶה. הַבִּנְיָנִים עִם גַּגּוֹת הַקַּשׁ כְּמוֹ נִתְנַמְּכוּ וּבָרָק מוּזָר הָיָה לַזְּגוּגִיּוֹת בַּחַלּוֹנוֹת. נָשִׁים, וְאוֹר שֶׁל חֶסֶד עַל פְּנֵיהֶן, קָרְאוּ בְּפִתְחֵי הַבָּתִּים “בָּרוּךְ זוֹכֵר הַבְּרִית”, וּמִנֶּגְדָּן, שָׁם לְמַעְלָה, הִתְגַּוֵּן עוֹד אוֹת הַפְּלָאִים וְרָמַז כִּי: “לֹא אוֹסִיף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה. עוֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ, זֶרַע וְקָצִיר וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ”.

אַחֲרֵי הַמִּנְחָה נִכְנְסָה דִּינָה לְבַשֵׁל אֶת אֲרֻחַת עַרְבָּהּ, תַּבְשִׁיל שֶׁל גְּרִיסִין בְּתַפּוּחֵי-אֲדָמָה, הַנִּקְרָא בְּפִי בְּנֵי-הַמָּקוֹם בְּשֵׁם “קְרוּפְּנִיק”. הַיְּלָדִים אָכְלוּ אוֹתוֹ לְיַד סִפֵּי הַבָּתִּים, בַּחוּץ, בְּקַעֲרוֹתֵיהֶם, קַעֲרוֹת הָעוֹפֶרֶת, אֲשֶׁר לא תִּשָׁבַרְנָה. פֹּה וְשָׁם נִרְדְּמוּ אֲחָדִים מֵהֶם תּוֹךְ כְּדֵי אֲכִילָה. אָז בָּאוּ אִמּוֹתֵיהֶם, הֱרִימוּם בִּזְהִירוּת, כְּשַׂקִּים מְמֻלָּאִים טוּב, וְנָשְׂאוּ אוֹתָם אֶל מִשְׁכְּבֵיהֶם.

בָּרוּךְ וְדִינָה יָשְׁבוּ בְּפֶתַח הַבַּיִת עַד אֲשֶׁר נִתְרוֹקְנָה הַסִּמְטָה. אִם עָלְתָה הַלְּבָנָה, הָיְתָה הִיא בּוֹדְדָה בַּשָּׁמַיִם כְּמוֹהֶם הֵם עַל הַסַּף. בַּבָּתִּים שֶׁאֵין תְּרִיסִים בָּהֶם צִיְּרָה חַלּוֹנוֹת שֶׁל אוֹר עַל גַבֵּי הָרְצָפוֹת. בְּּבֵיתוֹ שֶׁל בָּרוּךְ הָיוּ אֵלֶּה עִם מִקְלְעוֹת צִיצִים – בָּבוּאָתָם שֶׁל עֲצִיצֵי הַפְּרָחִים.

כְּתֹם שְׁנַת הָאֵבֶל הִתְחִיל בָּרוּךְ לָצֵאת אֶל הַכְּפָרִים הָרְחוֹקִים, וּלְלִינָה בַּלֵּילוֹת נִשְׁלְחָה הֵנָּה אַחַת מִן הַנְּעָרוֹת הַתְּאוֹמוֹת, הַגְּדֵלוֹת בְּבֵית שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן.

מִפְּנֵי הַצִּנָּה בָּאָה בָּעֳרָבִים מְכֻרְבֶּלֶת בִּמְעִיל מוּךְ עִם סוּדָר גָּדוֹל, שֶׁלֹא לְפִי מִדָּתָהּ, מִמַּעַל, אוּלָם כְּשֶׁהוּסַר כָּל זֶה, נִתְגַּלְּתָה אַחַת מִבְּנוֹת הַמִּשְׁפָּחָה – כִּבְדַת עַפְעַפַּיִם וַעֲבֻתַּת צַמָּה, וּצְחוֹקָהּ נִתָּז רְסִיסִים רְסִיסִים וּמַעֲלֶה עַל הַלֵּב אֶת זֵכֶר הַמַּעְיָן הַמִּתְבַּעְבֵּעַ. לִיבְּקָה הָיָה שְׁמָהּ, יַלְדָּה יְתוֹמָה אֲשֶׁר לֹא יָדְעָה חִבַּת אֵם, וְהִיא הִתְרַפְּקָה רַכּוֹת עַל דִּינָה, נָשְׁקָה לָהּ בַּמַּחשׂוֹף שֶׁבֵּין הַצַּוָּארוֹן וּמִטְפַּחַת הָרֹאשׁ, וְקָרְאָה לָהּ “דּוֹדָה”, אַף כִּי לֹא הָיְתָה אֶלָּא קְרוֹבָה רְחוֹקָה.

דִּינָה הוֹרִידָה אֶת שְׁנֵי כִּסְאוֹת הַיְלָדִים מִן הָעֲלִיָּה, הִתְיַשְּׁבָה אִתָּהּ עַל הַכִּירָה וְלִמְּדָה אוֹתָהּ אֶת מְלֶאכֶת הַסְּרִיגָה. עֲנִיבָה בַּעֲנִיבָה שִׁלְּבָה לְפָנֶיהָ, עֲנִיבָה בַּעֲנִיבָה. חוּט הַצֶּמֶר נִמְשַׁךְ צַיְתָנִי וְרַךְ כְּמוֹ לְפָנִים, בִּשְׁעַת סְרִיגַת הַמַּפּוֹת, וּכְמוֹ אָז, בְּשִׁבְתָּהּ בְּבֵית חַבְרוֹתֶיהָ נָתְנָה אֶת קוֹלָהּ בְּשִׁיר.

הֵן שְׁנַת הָאֵֵבֶל כְּבָר עָבְרָה, וְחוּץ מִזֶּה, מִי אוֹמֵר, כִּי יָשִׁיר הָאָדָם רַק עַל לֵב שָׂמֵחַ? בְּבֵית-הַתְּפִלָּה הַקָּרוֹב חָרְקָה פַּעַם בְּפַעַם הַדֶּלֶת, וְכַאֲשֶֶׁר נִשְׁמַע קוֹל שִׁכְשׁוּךְ רַגְלַיִם בַּבֹּץ, נִדְמָה לָהּ, כִּי הִנֵּה יִכָּנֵס בָּרוּךְ, וְהִיא תָּקוּם לְהוֹצִיא אֶת תַּבְשִׁיל הָעֶרֶב מִן הַתַּנּוּר.

הִיא שָׁרָה אֶת “שִׁירַת הַיְתוֹמָה” וְ"שִׁיר הַגַּעְגּוּעִים", וְאַחַר פִּזְמָה עוֹד אֶת פִּזְמוֹנוֹ שֶׁל הָאִישׁ אֲשֶׁר נָדַד-הָלַךְ לוֹ מִקִּנּוֹ הַחַם, וְהִרְגִּישָׁה מִתּוֹךְ כָּךְ כְּעֵין נְשִׁיבַת צִנָּה מִסָּבִיב וְעֶצֶב נוֹקֵב זֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּעֲזוּבַת דְּרָכִים בַּסְּתָו.

בַּשָּׁעָה הַשְּׁבִיעִית הִתְחִילוּ לַעֲבֹר תַּלְמִידֵי הַ"חֲדָרִים" בַּחוּץ, וְעַל הַקִּיר הָאָפֵל חָלְפוּ מִנֶּגֶד בָּבוּאוֹת פַּנָּסֵיהֶם כְּעֵדֶר שֶׁל כִּבְשֵׂי זָהָב. בְּבֵית אָבִיהָ הָיְתָה זֹאת שְׁעַת הָרְוָחָה בָּעֲרָבִים. הַחֶדֶר טֻאטָא אַחֲרֵי צֵאת הַיְלָדִים, וְאָבִיהָ הַחוֹלַנִּי שָׁתָה תֵּה מָהוּל בְּחָלָב וְהִקְשִׁיב לִקְטַנֵּי אַחֶיהָ, אֲשֶׁר שִׁנְּנוּ לְפָנָיו אֶת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ:

מֵי הַמַּבּוּל הָיוּ עַל הָאָרֶץ, וְנֹחַ בָּא לְהִסָּגֵר בַּתֵּבָה, הוּא וְאִשְׁתּוֹ, וּבָנָיו וּנְשֵׁי בָנָיו. אֲפִילוּ מִן הָעוֹף וְהַחַיָּה בָּאוּ שְׁנַיִם-שְׁנַיִם, אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ.

לִפְנֵי לֶכְתָּהּ לִשְׁכַּב, יָצְאָה עִם הַנַּעֲרָה לִסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת בַּפְּרוֹזְדוֹר וְהֵצִיצָה מִתּוֹךְ כָּךְ לְתוֹךְ גִּגִּית הַמַּיִם עִם בְּרָקָהּ הָאַפְלוּלִי, הַקַּר, וְאַחַר שָׁכְבָה בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה וְרָאֲתָה בְּדִמְיוֹנָהּ שָׂדוֹת שׁוֹמְמִים, שְׁחוֹרִים מִשְׁחוֹר, וּבָרוּךְ עִם צְרוֹרוֹ מִתְהַלֵּךְ בָּהֶם, רַק הוּא עִם צְרוֹרוֹ, יְחִידִי בָּעוֹלָם.

כְּשֶׁנִשְׁמַע לְבַסּוֹף, בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי קוֹל רַגְלָיו בֶּחָצֵר, הִתְפָּרְצָה לִקְרָאתוֹ אֶל הַפְּרוֹזדוֹר, וּפֹה, בֵּין הַמַּרְתֵּף וְסֻלַּם הָעֲלִיָּה, הִנִּיחָה אֶת רֹאשָׁהּ, רֹאשׁ הַיְתוֹמָה, כְּשֶׁהוּא חַם עוֹד מִן הַרַחְצָה, עַל חָזֵהוּ, וְהוּא, נִבְהָל מִן הַטֹּהַר הַשּׁוֹפֵעַ מִמֶּנָּה, דָּחַף אוֹתָה קַלּוֹת מִלְפָנָיו וְהִשִּׁיל אֶת הַנְּעָלִים מֵעַל רַגְלָיו לִפְנֵי בּוֹאוֹ הַחַדְרָה.

יוֹם הַשַּׁבָּת נָתוּן חֶצְיוֹ לֵאלֹהִים, אוּלָם אֶת הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ הִקְדִּישׁ בָּרוּךְ כֻּלּוֹ לַבַּיִת. בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר סִדֵּר עִם דִּינָה אֶת צְרוֹרוֹת הַפִּשְׁתִּים בַּמַּחְסָן, אַחַר נִקּוּ שְׁנֵיהֶם בַּחֲלָלוֹ הַמְדֻמְדָּם שֶׁל חֲדַר-הַמִּטּוֹת אֶת בִּגְדֵי הַשַּׁבָּת, וּלְבַסּוֹף, עִם עֲרֹב הַיּוֹם, יָשְׁבוּ עַל יַד הָאָח הַמְבֹעֶרֶת וְהִתְקִינוּ חֲבִילוֹת שֶׁל נְסָרִים לְהַבְעָרַת הָעֵצִים לְכָל הַשָּׁבוּעַ, וְעַל פִּי מִסְפָּרָן, כְּפִי שֶׁנִּתְמַעֲטוּ וְהָלְכוּ, מָנְתָה אַחַר כָּךְ אֶת יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ הַפּוֹחֲתִים וְהוֹלְכִים.

שׁוּב בָּאָה שַׁבָּת וּמָחֲקָה אֶת כָּל סִגּוּפֵי הַחֹל, וְהַשָׁבוּעוֹת חָלְפוּ בֵּין כָּךְ וְעָבְרוּ.

בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי הַחֲנֻכָּה לֹא הָלְכוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, כְּמִנְהָגָם אֶל הַכְּפָרִים, וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט הוּחַגָּה חֲתֻנָּה אֵצֶל אַחַד הַקְּרוֹבִים, וְהָאֲנָשִׁים לֹא יָצְאוּ שׁוּב, אֶלָּא אֶל הַיִּשׁוּבִים הַסְּמוּכִים אֶל הָעֲיָרָה.

שֻׁשְׁבִינִית הָיְתָה דִינָה. בִּשְׁעַת הַהֲלִיכָה אֶל הַחֻפָּה כָּבָה פַּעַם בְּפַעַם נֵר הַסְּטֵיאָרִין בְּיָדָהּ, וְאָז פָּנְתָה וְהִדְלִיקָה אוֹתוֹ בָּזֶה שֶׁל בָּרוּךְ, וּפָנֶיהָ, הַנְּשׂוּאוֹת אֵלָיו מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, נֹאחֲזוּ בְּבַת-צְחוֹקוֹ כִּפְתִילַת הַנֵּר בְּשַׁלְהֶבֶת חֲבֶרְתָּה.

עַכְשָׁו הָיָה לְפָנִים, כְּבָר קָרוֹב מְאֹד, הַפּוּרִים, וְאַחֲרָיו – עֶרֶב הַפֶּסַח עִם הַהֲכָנוֹת, שֶׁהַזְמַן מִתְמַסְמֵס וְעוֹבֵר בָּהֶן בְּקַלּוּת.

שָבוּעַ לִפְנֵי הֶחָג הוּצְאוּ הַחַלּוֹנוֹת הַכְּפוּלִים לִרְחִיצָה, וְהַבַּיִת נִתְמַלֵּא לֹבֶן עַז וּכְמוֹ נִתְרַוַּח.

כְּבָר נִבְקַע הַנָּהָר בְּכַר הָאָחוּ, וּבִשְׁעַת שִׁפְשׁוּף הַשְּׁמָשׁוֹת אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת מֵעַל אֶדֶן הַחַלּוֹן אֵיךְ הוּא מִתְגָּעֵשׁ שָׁם, נִזְעָם עֲדַיִן עַל שְׂרִידֵי קַרְחוֹ, אַף כִּי עַל שְׂפָתוֹ טָבְלוּ כְּבָר הָאֲנָשִׁים אֶת כְּלֵיהֶם הַחֲדָשִׁים, וְגוֹיִים הֲרָרִיִּים הֶעֱלוּ מִשָּׁם בְּסַלֵּיהֶם אֶת זְאֵבֵי-הַמַּיִם הַגְּמִישִׁים יִשְׁרֵי הַגֵּו, עִם נְקֻדּוֹת הַזָּהָב הָעַלִּיזוֹת בְּקַשְׂקַשֵּׂיהֶם.

דִּינָה קִצְּצָה מֵעַל צִמְחֵי הַבַּיִת כָּל עָנָף יָבֵשׁ וְהוֹסִיפָה לָעֲצִיצִים מְעַט מֵאַדְמַת הַגִּנָּה אֲשֶׁר הִתְבַּלְּטָה יָפֶה בְּשַׁחֲרוּרִיתָהּ בֵּין הַקִּירוֹת הַמְסֻיָּדִים. עַל הַמְּנוֹרָה וּמַדָּפֵי הַזָּוִיּוֹת הֶחֱלִיפָה אֶת צִיצֵי הַנְּיָר, וּלְעַצְמָהּ, כְּדֵי “לְהִתְחַדֵּשׁ”, קָנְתָה מִטְפַּחַת כֻּתָּן עִם צִחְצוּחֵי מֶשִׁי דַקִּים עַל יְסוֹדָהּ.

הִתְקַדֵּשׁ חַג שֶׁל שְׁמוֹנָה יָמִים, עַל מְנוּחָה וּבִקּוּרִים הֲדָדִיִּים וְקֵרוּב לְבָבוֹת. לִסְעֻדּוֹת הַצָּהֳרַיִם הֻתְקְנוּ לִפְתְּנֵי שְׁזִיפִים עִם פַּשְׁטִידוֹת-מַצָּה מְצֻמָּקוֹת, אֵלֶּה אֲשֶׁר הַתְּפִלָּה עַל “מוּסָף” וְ"יוֹצְרוֹת" יָפָה לָהֶן, וְאַחֲרֵי שְׁנַת הָעֲרַאי, עִם רֶדֶת הַיּוֹם, יָצְאוּ הָאֲנָשִׁים בַּחֲבוּרוֹת לְבִקּוּרֵי הֶחָג. טֶרֶם יָבְשָׁה הָאֲדָמָה בַּסִּמְטָאוֹת, וְהָאֲמִידִים שֶׁבִּבְנֵי-הַמִּשְׁפָּחָה נָעֲלוּ מִמַּעַל לְמִנְעֲלֵיהֶם עַרְדְּלֵי גוּמִי, מַה שֶּׁהוֹסִיף לָהֶם לִוְיַת חֲשִׁיבוּת. בְּבוֹאָם לַעֲבֹר אֶת הַשְּׁלוּלִית בַּשּׁוּק, הִשְׁתַּלְּבוּ לִפְנֵי מַעְבֶּרֶת הַקְּרָשִׁים אִישׁ בְּיַד רֵעֵהוּ, וְכָכָה עֲבָרוּהָ, בְּשׁוּרָה, אֲשֶׁר מֵרָחוֹק הָיְתָה צוּרַת שַׁרְשֶׁרֶת לָהּ.

אִסְרוּ-חַג חָל הַפַּעַם בָּרְבִיעִי בְּשַׁבָּת, וְהוּא הָיָה כְּגֶשֶׁר חֹל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ. מֵעַל הַשֻּׁלְחָנוֹת הוּסְרוּ אָמְנָם הַמַּפּוֹת, אוּלָם בַּמִּטְבָּח כְּבָר נֻפָּה קֶמַח הַסֹּלֶת לְחַלּוֹת-הַלֶּחֶם וְהוּכְנוּ הַפּוֹלִים וְהַגְּרִיסִין לְתַבְשִׁילֵי הַחַמִּין.

מְעַט מִן הַמַּצּוֹת שֶׁנִשְׁאֲרוּ שָׂם בָּרוּךְ בְּאַמְתַּחְתּוֹ בִּשְׁבִיל מַכִּירָיו הַגּוֹיִים, וְלִפְנֵי צֵאתוֹ אֶל הַכְּפָרִים עָדַר עוֹד אֶת אַדְמַת הַגִּנָּה אֲשֶׁר הֻשְׁקְתָה מֵי שׁוֹפְכִין בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַחֹרֶף.

דִּינָה טִאטְאָה אֶת הֶחָצֵר וְרָחֲצָה אֶת הָאֶצְטַבָּה לִפְנֵי הַבַּיִת. שׁוּב הָיְתָה פֹּה לְבַדָּהּ וְיָשְׁבָה עַל הַסַּף, אוֹ לְיַד הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ בִּמְקוֹם שֶׁהָרוּחַ הִתְאַוְּשָׁה בֵּין צִמְחֵי הָעֲצִיצִים. אֵלֶּה – כְּבָר עָלוּ בָּהֶם נִצָּנִים חֲדָשִׁים, וְהֵם הִתְמַשְּׁכוּ, כְּמוֹ בְּאֶצְבָּעוֹת, לְהֵאָחֵז בִּשְׁלַבֵּי “הַסֻּלָּמוֹת”.

עִם רְפוֹת הַיּוֹם בָּאָה לִיבְּקָה, הַיְתוֹמָה, וְעָמְדָה בְּרַגְלֶיהָ שֶׁטֶּרֶם נִשְׁזְפוּ בְּ"חַלּוֹנוֹת"-הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁעַל הָרִצְפָּה. מִמַּעֲדַנֵּי הֶחָג הִיא כְּאִלּוּ גָדְלָה בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי הַפֶּסַח, וּבְשָׁכְבָהּ בַּלַּיְלָה מִתַּחַת לַשְּׁמִיכָה, נִרְאֲתָה כִּמְמַלְּאָה אֶת כָּל הַמִּטָּה.

בַּבֹּקֶר הֵקִיצוּ לְקוֹל מִנְיַן-הַוְּתִיקִין אֲשֶׁר הִתְפַּלֵּל מִנֶּגֶד, בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת, לִקְרַאת הָנֵץ-חַמָּה גְדוֹלָה. עוֹד הָיָה הַכְּפוֹר עַל הָאָרֶץ וְשׁוֹאֲבֵי הַמַּיִם יָרְדוּ עֲטוּפִים בְּאַדְּרוֹתֵיהֶם אֶל הַבְּאֵר, אוּלָם בְּבֵית-הָאוֹפֶה נֶאֱפָה כְּבָר הַלֶּחֶם עַל מַצָּע שֶׁל קְנֵי אַגְמוֹן, וּמִן הָאָחוּ עָלָה קוֹל חֲלִילוֹ שֶׁל הָרוֹעֶה בְּסִלְסוּלִים נוֹחִים, חַסְרֵי דְאָגָה, אֲבִיבִיִּים.

מִזְמַן לִזְמַן יָרְדוּ גִשְׁמֵי הָאָבִיב עִם הָרְעָמִים הָרִאשׁוֹנִים, הַמְּתוּנִים, אֵלֶּה אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם יַסְפִּיקוּ לְבָרֵךְ תּוֹךְ כְּדֵי גִלְגּוּלָם. רְצוּעַת הַנָּהָר לְמַטָּה הִקְדִּירָה, וְהָעֵדֶר בָּאָחוּ נִצְטַפֵּף וּכְמוֹ נִדַּלְדֵּל פִּתְאֹם. הַכְּבָשִׂים הַגְּדוֹלִים, מְנֻסֵּי הַחַיִּים, עָמְדוּ עֲמִידָה מְאֻשֶּׁשֶׁת, בְּסַבְלָנוּת, אוּלָם הַטְּלָאִים הִתְנוֹדְדוּ וְגָעוּ מַר, וְאָז פָּתַח הָרוֹעֶה הַזָּקֵן אֶת מְעִילוֹ וְהִכְנִיס אוֹתָם אֶל תַּחַת כְּנָפוֹ בְּרַחֲמֵי אָב.

וּבַ"חֲדָרִים" עָמְדוּ כְּבָר פְּתוּחוֹת הַדְּלָתוֹת, וּבִשְׁעַת הַהַפְסָקוֹת יָצְאוּ הַיְלָדִים לְהִתְשׁוֹטֵט בַּחוּץ. מִכָּל הַגִּילִים הָיוּ וּמִכָּל הַכִּתּוֹת: בְּנֵי-מִקְרָא, בְּנֵי-“עִבְרִי” וּבְנֵי-“אָלֶף-בֵּית”.

כְּפַעַם בְּפַעַם נִשְּׁאוּ, חֲגִיגִית, בַּחֲבוּרוֹת, הָעוֹלָלִים לְבֵית-הַכְּנֶסֶת. הַיָּמִים הָיוּ יְמֵי סְפִירָה, וְלֹא הָיוּ לֹא חַגֵּי אֵרוּסִין וְלֹא נִשּׂוּאִין בָּעֲיָרָה, אוּלָם שִׂמְחוֹת הַ"בְּרִית" הוּחַגּוּ כְּסִדְרָן, וּמִסְפָּרָן הָיָה רַב, רָב. מִסָּבִיב לַנּוֹלָד הָרַךְ הָלְכוּ הַגְּדוֹלִים בְּעִגּוּל צָפוּף, וְקוֹלוֹ בָּקַע מִבֵּינֵיהֶם כְּמוֹ מִבַּעַד לְחוֹמַת מִבְצָר. אִם הָיָה זֶה מִמִּשְׁפַּחַת “הַזְּקָנִיִּים”, לָבְשָׁה דִינָה אֶת שִׂמְלַת הָאַטְלָס וּפֹה, בַּסִּמְטָה, נִלְוְתָה אֶל הַהוֹלְכִים. בְּהִתְקָרְבָהּ, נֶחֱלַק הָעִגּוּל, וְהִיא נִקְלְטָה וּבָאָה עַל מְקוֹמָהּ כְּחֻלְיָה בֵּין חַבְרוֹתֶיהָ הַמַּתְאִימוֹת.

כָּכָה עָבְרוּ הַיָּמִים.

מַחְלָה בַּת אַבְנֵר, אֲחוֹת בָּרוּךְ, יָלְדָה עַתָּה אֶת יַלְדָהּ הַשְּׁלִישִׁי, וּמוּשָׁה אַף הִיא נוֹלְדוּ לָהּ בַּתְיָה, הַבְּכִירָה, וְחַנָּה-אֶסְתֵּר, וְאַחַר הוֹסִיפָה וְיָלְדָה עוֹד אֶת מַחְלָה וְאֶת לִיבָּה, תְּאוֹמוֹת, וּבִשְׁבִיל אֵלֶּה בָּאָה פַּעַם לְבַקֵּשׁ מִדִּינָה אֶת כִּסְאוֹת הַיְלָדִים.

– הֵן לָךְ אֵין צֹרֶךְ בָּהֶם – אָמְרָה, בְּהַבִּיטָהּ אֵלֶיהָ מִתַּחַת לְעַפְעַפֶּיהָ הַכְּבֵדִים בְּמַבָּט דּוֹרֵשׁ טוֹב. וְדִינָה הֵבִיאָה מַטְלִית וְנִגְּבָה אֶת שְׁנֵי הַכִּסְאוֹת אֲשֶׁר אַף שֶׁמֶץ אָבָק לֹא נִמְצָא עֲלֵיהֶם, וְאַחַר עָמְדָה וְהִבִּיטָה אַחֲרֵי הָאִשָּׁה הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר נָשְׂאָה אוֹתָם חֲבוּקִים אֶל לִבָּהּ, בִּימִינָהּ וּבִשְׂמֹאלָהּ, כִּשְׂאֵת אֶת הַיְלָדוֹת הַתְּאוֹמוֹת.

שְׁלֹמֹה, זְקֵנוֹ שֶׁל בָּרוּךְ מִצַּד אִמּוֹ, קָרָא לִבְנוֹ הָאֶחָד לֵוִי-נָתָן עַל שֵׁם אֲבִי אִשְׁתוֹ, שֶׁהָיְתָה יְלִידַת חוּץ, אוּלָם הַנַּעַר בְּגָדְלוֹ הָיָה כְּאֶחָד מִבְּּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה: שְׂעָרוֹ עָבֹת, וּמִזְגּוֹ רַךְ, וּפָנָיו עֲטוּרוֹת זְקַן-מֶשִׁי שָׁחוֹר, שֶׁהָיָה מִתְנַשֵּׁב כְּפַעַם בְּפַעַם בְּרוּחַ הַשָּׁדֶה, בְּעָבְרוֹ דֶרֶךְ הֶחָצֵר, כִּי בִּקְצֵה הָרְחוֹב נִמְצָא בֵּיתָם, וּמִשָּׁם וָהָלְאָה הִשְׂתָּרְעוּ הַשָּׁדוֹת – מְסַמְּאִים בִּימוֹת הַקַּיִץ בְּזִיו יַרְקָם וּבַחֹרֶף בִּבְרַק הַשֶּׁלֶג.

מַפְּנֵי אֵיזֶה מֵחוּשׁ שֶׁהָיָה לו בְּרַגְלָיו לֹא יָצָא כְּכָל הָאֲחֵרִים לִסְחֹר אֶת הַכְּפָרִים, וּבִזְמַנּוֹ לִמְּדוֹ אָבִיו אֶת מְלֶאכֶת הַנַּפָּחוּת וְגַם הֵקִים לוֹ מַפָּחָה בְּמַעֲלֵה-הֶחָצֵר וּפִתְחָהּ פָּתוּחַ לְצַד הַדֶּרֶךְ. בָּעַרָבִים נִרְאֲתָה הָאֵשׁ הַמְהַבְהֶבֶת בְּתוֹכָהּ הַרְחֵק עַל פְּנֵי הַסְּבִיבָה. בָּהּ נֹאחֲזוּ בַּעֲלֵי-הָעֲגָלָה בַּחֲזִירָתָם מִתַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת, וְהַהֵלֶךְ הֶעָנִי – נִתְמַתְּקָה עָלָיו אֵימַת הַבְּדִידוּת לְמַרְאֶהָ.

בְּצָהֳרֵי הַשַּׁבָּתוֹת, בַּקַּיִץ, הִתְכַּנְּסוּ הֵנָּה בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה וְיָשְׁבוּ עַל הַדֶּשֶׁא, בְּצֵל הָאַגָּסָה שֶׁלְּיַד הַגָּדֵר. מִנֶּגֶד הָיוּ שְׂדוֹת-הַבָּר עִם חֻרְשַׁת הַלִּבְנִים, וּלְמַטָּה, הָלְאָה שָׁם, הַנָּהָר, אֲשֶׁר עַכְשָׁו, בְּהִדֹּם קוֹל הַפַּטִישׁ, נִשְׁמְעָה בָּרוּר הֶמְיָתוֹ.

כְּדֵי לְהַבְחִין בֵּין הַיְלָדִים, קָרְאוּ לָהֶם: “זָבִיל הַקָּטָן”, “לִיבָּה הַגְּדוֹלָה” וּ"מַחְלָה מִן הַתְּאוֹמוֹת". בִּשְׁבִיל שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן הוּבָא כִּסֵּא הַמִּסְעָד מִמְחִצָּתָהּ שֶׁל שָׂרָה-פֵיגָה, הָאֵם, וְלֵוִי-נָתָן עַצְמוֹ שָׁכַב מִפְּנֵֵי חֻלְשַׁת בְּרִיאוּתוֹ, עַל הָאֶצְטַבָּה, שָׁתָה מֵי-סֻכָּר מְהוּלִים בְּסַמֵּי-מַרְפֵּא וְשִׁעֲשַׁע עַל יָדוֹ אֶת זָבִיל בְּנוֹ, אֲשֶׁר אִמּוֹ מֵתָה עָלָיו בְּלֹא עֵת.

אַחֲרֵי הָרַחְצָה שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת הִסְתַּמְּנוּ פָּנָיו בְּחִוְרוֹן מִשְׁנֶה בְּתוֹךְ מִסְגֶּרֶת הַזָּקָן, וְהָאֲנָשִׁים בְּקִרְבָתוֹ שׂוֹחֲחוּ אַט וְנִפְנְפוּ בִּידֵיהֶם לְהַבְרִיחַ מֵעָלָיו אֶת הַזְּבוּבִים, וּכְעֵין נְשִׁיבַת רַחֲמִים נָשְׁבָה פֹּה מִסָּבִיב וְהִתְמַזְּגָה עִם רֵיחַ הַסַּמְמָנִים שֶׁל הַדּוֹקְטוֹר הַפּוֹלַנִּי פַּבְלוֹבְסְקִי.

כְּשֶׁגָּדַל מְעַט זָבִיל בְּנוֹ בְּחָנוֹ פֹּה שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן בְּלִמּוּדָיו, וְאָזְנֵי הַנַּעַר, מִתַּחַת לַשֵּׁעָר הַשָּׁחוֹר, הֶאְדִּימוּ עֲמֻקּוֹת מִצְבִיטוֹת הַחִבָּה שֶׁל זֶה. קַל-תְּפִיסָה הָיָה וּמְזֹרָז, וּמִכִּתָּה לְכִתָּה עָבַר, כְּמִי שֶׁפּוֹסֵעַ וְעוֹבֵר מֵעֲרוּגָה לַעֲרוּגָה בַּגָּן – בְּקַלּוּת.

בֶּן שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה בָּא כְּבָר לַעֲזֹר עַל יַד אָבִיו בַּמַּפָּחָה, וְאֶת מִשְׁנָתוֹ שָׁנָה לוֹ בִּשְׁעוֹת הָעֶרֶב לְעַצְמוֹ. שָׂרָה-פֵיגָה, אֵם הָאָב, עָשְׂתָה לוֹ סִנַּר בַּד עִם קִשּׁוּרִים מֵאֲחוֹרָיו. וְאַחֲרֵי הָעֲבוֹדָה הֵבִיאָה לוֹ לְרַחְצָה מִמֵּי הַנָּהָר, שֶׁהָיוּ חַמִּים בִּשְׁעַת הַשְּׁקִיעָה, וְרֵיחָם שֶׁל אֵלֶּה, רֵיחַ עֲרָבוֹת וּקְנֵי-סוּף, הִתְנַדֵּף אַחַר כָּךְ בֵּין דַּפֵּי הַסֵּפֶר הָעַתִּיק.

בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם יָכֹל מֵעַתָּה לֵוִי-נָתָן לִשְׁכַּב שָׁעָה לִמְנוּחָה בְּחַדְרָהּ הַמְרֻוָּח שֶׁל הָאֵם, אוֹ בְּחֻרְשַׁת-הַלִּבְנִים הַקְּרוֹבָה. כְּשֶׁגָּבְרָה מַחֲלָתוֹ, הֻצַּע לוֹ פֹּה סָדִין מִתַּחַת לָעֵץ וְרַגְלָיו הַכּוֹאֲבוֹת כֻּסּוּ בַּעֲלֵי שַׁלֶּכֶת, עָלִים חַמִּים וּמַשְׁפִּיעִים מַרְפֵּא. כְּדִבְרֵי-נֶחָמָה נֶאֱמָנִים עַל לֵב דַּוָּי.

אֵיזוֹ מְנוּחָה, אֵיזוֹ מְנוּחָה אַחֲרֵי עֶשְׂרִים שְׁנוֹת עֲמִידָה עַל קַרְקַע הָאֲדָמָה הַנֻּקְשָׁה.

הָאֵם, מִן הַצַּד, נִפְנְפָה עָלָיו אַט, לְהַשִׁיב רוּחַ, בְּמִטְפַּחְתָּהּ, וְהֶעָלִים מִמַּעַל נִתְרַפְרְפוּ רִפְרוּף חֲרִישִׁי, מְהַלֵּךְ תְּנוּמָה, וְהוּא נִרְדַּם לְקוֹל דְּפִיקוֹת הַפַּטִּישׁ, כְּמוֹ לְקוֹל הֹלֶם שֶׁל שָׁעוֹן, אֲשֶׁר כּוֹנְנוּ אוֹתוֹ אֶל נָכוֹן, בְּעִתּוֹ.

מֵת הוּא בְּמוֹצָאֵי-שַׁבָּת אַחַת, בָּאָבִיב, בְּשָׁעָה שֶׁהָאַגָּסָה לִבְלְבָה בְּצִדֵּי הַגָּדֵר, בַּחוּץ, וְהַנָּהָר, לְמַטָּה, הִשְׁמִיעַ הֶמְיָה עֲמֻקָּה, מְלֵאָה.

אַחֲרֵי “צִדּוּק הַדִּין” פָּרְשׁוּ הָאֲנָשִׁים אֶל הָאֶצְטַבָּה אֲשֶׁר בְּפִנַּת הֶחָצֵר וּבָכוּ אֲרֻכּוֹת, בְּכִי-מִשְׁפָּחָה חַם.

שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן הוּא שֶׁלִּמֵּד אֶת זָבִיל הָרַךְ אֶת הִלְכוֹת הָאֲבֵלוּת וְגַם הִטִּיף לוֹ נִחוּמִים, וּכְשֶׁמָּלְאוּ יְמֵי אֶבְלוֹ, נָתַן לוֹ אַחַת הַיְתוֹמוֹת שֶׁגָּדְלוּ בְּבֵיתוֹ, וְזוֹ יָלְדָה לִתְקוּפַת הַשָׁנָה בֵּן, אֲשֶׁר נִקְרָא בְּיוֹם הַבְּרִית בְּשֵׁם הַמֵּת.

בַּת-צְחוֹק שֶׁל בִּינָה עֶלְיוֹנָה הֵאִירָה אֶת פְּנֵי הַיָּשִׁישׁ, כַּאֲשֶׁר מָסַר עִם גְּמַר הַטֶּקֶס אֶת הַנּוֹלָד הָרַךְ לִידֵי אָבִיו, בְּהַעֲלוֹתוֹ עָלָיו מִתּוֹךְ כָּךְ אֶת הַכָּתוּב: “תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ”.

מִפְּנֵי גִילָהּ הָרַךְ שֶׁל הָאֵם וְחֹסֶר נִסְיוֹנָהּ, טִפְּלָה בַּתִּינוֹק שָׂרָה-פֵיגָה, הַזְּקֵנָה, בִּמְחִצָּתָהּ. הִיא תָּפְרָה לוֹ חֲלוּקֵי בַד וְהֵבִיאָה בִּשְׁבִילוֹ לִרְחִיצָה מַיִם מִן הַנָּהָר, וְכַאֲשֶׁר נִרְדַּם, נִפְנְפָה עָלָיו אַט בְּמִטְפַּחְתָּהּ, וַיְהִי לָהּ תַּחַת לֵוִי-נָתָן בְּנָהּ בְּתוֹךְ הַחֶדֶר שֶׁשָּׁמַם.

מוּשָׁה הַגְּדוֹלָה, אֲחוֹת בָּרוּךְ, הָלְכָה פַּעַם לְבַקֵּר אֶת מַחְלָה אֲחוֹתָהּ בִּכְפַר קַמִּינְקָה הַקָּרוֹב וְלָָקְחָה אִתָּהּ גַּם אֶת אַבְנֵר הַתִּינוֹק, שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִים אוֹתוֹ בְּכַר, כָּל כָּךְ קָטָן הָיָה עוֹד.

הַיְלָדוֹת נִשְׁאֲרוּ בַּבַּיִת: בַּתְיָה, חַנָּה-אֶסְתֵּר, מַחְלָה וְלִיבָּה, הַתְּאוֹמוֹת, וְרָחֵל-לֵאָה הַקְּטַנָּה.

לְהַשְׁגִּיחַ עַל כֻּלָּן צְרִיכָה הָיְתָה בַּתְיָה, הַגְּדוֹלָה, וְכֻלָּן – כָּל אַחַת עַל הַשְּׁנִיָּה, וְגַם דִּינָה נִתְבַּקְשָׁה לָבוֹא וְהִיא בָּאָה בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת, רְחוּצָה לִכְבוֹד הַמְּאוֹרָע בַּסַּבּוֹן הַטּוֹב, וְרֵיחוֹ שֶׁל זֶה בְּיַחַד עִם שֶׁמֶשׁ הַבֹּקֶר הֵעִירוּ בָּהּ כְּעֵין רֶגֶשׁ שֶׁל הִתְחַטְּאוּת וְאוֹתָהּ צִפִּיָּה מְתוּקָה אֲשֶׁר יַרְגִּישׁוּ בְּעַרְבֵי חָג.

עַל הַמַּדָּף בַּמִּטְבָּח מָצְאָה אֶת כִּכָּר הַלֶּחֶם הַמּוּכֶנֶת לְאוֹתוֹ יוֹם, וְהִיא פָּרְסָה אוֹתָהּ לִפְרוּסוֹת, בְּהַרְעִיפָהּ מִתּוֹךְ כָּךְ אֶל הָאַוִּיר אֶת בְּרַק טַבַּעְתָּהּ, שֶׁהַיְלָדוֹת צָדוּ אוֹתוֹ בְּעֵינַיִם מְלֵאוֹת גִּיל.

הִיא נָתְנָה לָאֲרוּחָה הָרִאשׁוֹנָה גְבִינָה עִם נוֹצָה שֶׁל בָּצָל, וְלַשְׁנִיָּה, בַּצָהֳרַיִם, הָפְכָה אֶת הַסֵּדֶר וְנָתְנָה אֶת הַבָּצָל קֹדֶם וְאַחַר כָּךְ אֶת הַגְּבִינָה.

כְּשֶׁהַחֹם בַּבַּיִת גָּדַל, יָצְאוּ לְשַׂחֵק עַל פְּנֵי רִבּוּעַ הַצֵּל אֲשֶׁר לִפְנֵי הַגָּדֵר בַּחוּץ.

הֵן שִׂחֲקוּ מִתְּחִלָּה בְּמִשְׂחַק “הַסַּנְוֵרִים”, שֶׁאָז הֻטַּל עַל דִּינָה לִהְיוֹת “הַמְחַזֶּרֶת”, בְּעוֹד שֶׁהָאֲחֵרוֹת הִתְחַמְּקוּ מִפָּנֶיהָ אַחַת-אַחַת, עַד שֶׁהִיא נִשְׁאֲרָה יְחִידָה וְכוֹשֶׁלֶת כִּמְעַט בְּ"עִוְרוֹנָהּ", אוּלָם תַּחַת זֶה, בְּמִשְׂחַק “הַצְּבָעִים”, אַחַר כָּךְ, שָׁבוּ וְנִתְקַבְּצוּ אֵלֶיהָ כֻּלָּן וְהִקִּיפוּ אוֹתָהּ מִסָּבִיב בְּעִגּוּל צָפוּף. הַקְּטַנּוֹת שֶׁבָּהֶן, כְּשֶׁעָיְפוּ, צָנְחוּ וְנִשְׁעֲנוּ עָלֶיהָ בְּאֵמוּן כִּצְמָחִים מְנֻמְנָמִים אֵלֶּה עַל גַּבֵּי יָתֵד שֶׁל גָּדֵר, וְהִיא – נִתְעַרְפְּלוּ לָהּ עֵינֶיהָ מִמַּעַל לַחֲרִיצֵי הַצַּעַר, וּבְשִׁבְתָּהּ כָּךְ, מִתְאַפֶּקֶת וְנִכְמָרָה, עָלָה עַל לִבָּהּ הָרַעְיוֹן, כִּי אֶת הָאַחַת מֵהֶן הֵן הָיְתָה יְכוֹלָה לָקַחַת לָהּ. מוּשָׁה הַטּוֹבָה וַדַּאי שֶׁלֹּא הָיְתָה גַם מְסָרֶבֶת וְנוֹתֶנֶת, וּמִן הַדִּין הוּא שֶׁלא תְּסָרֵב, כִּי לָמָּה זֶה תִּהְיֶה הִיא כּוֹרַעַת תַּחַת עֹמֶס יָקָר, הַכָּבֵד בִּשְׁבִילָהּ מִנְשׂוֹא, בְּעוֹד שֶׁהָאַחֶרֶת מִתְהַלֶּכֶת כִּנְזוּפָה, בְּיָדַיִם רֵיקוֹת, שֶׁהֵן נִרְאוֹת לְרַבִּים כִּמְיֻתָּרוֹת בָּעוֹלָם?

כְּשֶׁמוּשָׁה בָּאָה עִם דִּמְדּוּמֵי הָעֶרֶב, נִסְּתָה לְהַבִּיעַ לְפָנֶיהָ אֶת מִשְׁאֶלֶת לִבָּהּ. הִיא לֹא קָרְאָה בְּשֵׁם, וְגַם לֹא קָבְעָה לָהּ זְמַן, וְהָאִשָּׁה הַגְּדוֹלָה נִרְאֲתָה כִּמְבִינָה לָהּ, וְגַם הִזִּילָה בַּחֲשַׁאי דִמְעָה מֵעֵינֶיהָ, וּבַלַּיְלָה אַחֲרֵי כֵן, בַּעֲלוֹתָהּ עַל מִשְׁכָּבָהּ, שָׁקְלָה בֵּינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ אֶת הַדָּבָר.

“הֵן לֹא לְעוֹלָם הוּא”, אָמְרָה, “כִּי אִם רַק עַד שֶׁיְרַחֲמֶנָּה הָאֱלֹהִים, וְאוּלָם הָאֱלֹהִים הֲלֹא יָכוֹל לְרַחֵם אוֹתָהּ בִּמְהֵרָה, וְגַם בֵּיתָהּ אֵינוֹ רָחוֹק כָּל כָּךְ, אִם לָלֶכֶת דֶּרֶךְ סִמְטַת הָאִטְלִיז, אֶלָּא שֶׁזֹּאת לֹא תוּכַל לִהְיוֹת בַּתְיָה, הַגְּדוֹלָה, כִּי מַה יִהְיֶה בִּלְעָדֶיהָ עַל כָּל הָאֲחֵרוֹת? כַּף יָד בְּלִי אֲגוּדָל”, מָצְאָה אֶת הַמָּשָׁל הָרָאוּי. “הִיא הַמַּשְׁגִּיחָה וְהִיא הַמַּדְרִיכָה. גַּם אַחַת מִן הַתְּאוֹמוֹת אֵין לָתֵת כִּי הֵן לֹא תִפָּרֵדְנָה; שְׁתֵּי כַּפּוֹת-מֹאזְנַיִם הָאֲחוּזוֹת בְּקָנֶה אֶחָד: כְּשֶׁנּוֹגְעִים בְּאַחַת ונִנְעֲרָה הַשְּׁנִיָּה. אֵין גַּם לָקַחַת אֶת רָחֵל-לֵאָה, הַקְּטַנָּה, עַל כִּי קְטַנָּה הִיא. מִי יָבִין לִשְׂפָתָהּ? אוֹתָהּ גַּם אוֹהֵב אָבִיהָ מִכָּל הָאֲחֵרוֹת וְעָלֶיהָ יִשְׁאַל רִאשׁוֹנָה בְּשׁוּבוֹ מִן הַדֶּרֶךְ”.

חַנָּה-אֶסְתֵּר הִיא זֹאת אֵפוֹא", הֶחְלִיטָה.

“רַגְלַיִם קַלּוֹת לָהּ וּמִזְגָּהּ רַךְ. אֶפְשָׁר יִהְיֶה גַם לְהַתְקִין לָהּ זוּג שֶׁל נַעֲַלֵי-קְרָסִים לַסְּתָו. אֶלָּא שֶׁבַּיְשָׁנִית הִיא וּבְבֵית זָר לֹא תֹאכַל, וְגַם תְּשׁוּשָׁה, הַתְּשׁוּשָׁה מִכֻּלָּן, וּבְבוֹא הַחֹרֶף וְהִשְׁתַּעֲלָה” – חָלְשָׁה כְּבָר דַּעְתָּהּ עָלֶיהָ, וְהִיא הִתְרוֹמְמָה וּבִקְשָׁה אוֹתָהּ בְּמַבָּטָהּ עַל מִשְׁכַּב הַיְלָדוֹת הַמְשֻׁתָּף, וְהִנֵּה רָאֲתָה, כִּי נֶעְתְּקָה שָׁם מִן הַשּׁוּרָה וְגַם צָנְחָה מֵעָלֶיהָ הַשְּׂמִיכָה – וְלִבָּהּ זָע.

תּוֹךְ כְּדֵי הִתְנוֹדְדָהּ קָלְטָה הַתִּינוֹקֶת בִּקְצֵה הָעַיִן אֶת דְּמוּתָהּ שֶׁל הָאֵם, כְּשֶׁהִיא נִצֶּבֶת עָלֶיהָ כַּבִּירָה וּמַחֲסִית כֵּאלֹהִים – וְהִיא הִצְטַחֲקָה מִתּוֹךְ הַשֵּׁנָה. וְהָאִשָּׁה הַגְּדוֹלָה וְהַפּוֹרִיָּה חָזְרָה בָּהּ מַרְעִידָה כֻּלָּהּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיהָ:

“אֵיךְ יִתָּכֵן לְשַׁלְּחָהּ? וּמִי יְכַסֶּנָּה בַּלַּיְלָה בְּאֵין עָלֶיהָ הַשְׁגָּחַת אֵם?”

אִשְׁתּוֹ שֶׁל אַבְנֵר הַגָּבוֹהַּ מִסִּמְטַת הָהָר נִקְרְאָה בְּשֵׁם בַּתְיָה “הָרְחָבָה” – עַל שׁוּם רֹחַב גּוּפָהּ, וְגַם מִפְּנֵי הַהֶקֵּף הַמּוּסָרִי הָרַב שֶׁתָּפְשָׂה בְּחוּג הַמִּשְׁפָּחָה. מֵעֲשֶׂרֶת בָּנֶיהָ שֶׁהָיוּ לָהּ, שָׁלְחָה חֲמִשָּׁה הַחוּצָה, וְהֵם נָפוֹצוּ בִּקְצוֹת הָעֲיָרָה, וְחָמֵשׁ כַּלּוֹת הֵבִיאָה הַבַּיְתָה, מִבְּנוֹת הַמִּשְׁפָּחָה כֻּלָּן: מוּשָׁה, לִיבָּה וּמַחְלָה.

כְּשֶׁיָּלְדוּ אֵלֶּה, וְהַבַּיִת קָטֹן מֵהֲכִילָם, נִבְנוּ בֶּחָצֵר עוֹד חֲדָרִים, וּבָהֶם חַלּוֹנוֹת גְּדוֹלִים, אֲשֶׁר מִדֵּי הִפָּתְחַם בַּקַּיִץ, וּבָקַע מִשָּׁם קוֹל דִּבּוּרָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַחוֹתֶנֶת, קוֹל דִּבּוּר חַד, שֶׁהָָיָה מְכֻוָּן עַל פִּי רֹב, כְּדֶרֶךְ הָאִזְמֵל, לִמְקוֹם הַכְּאֵב.

יְלִידַת חוּץ הָיְתָה, בַּת מַגִּיד מֵישָׁרִים, מֵאֵלֶּה הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם “הָרַגְלִיִּים” – אִישׁ עָנִי, אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא כָּל כֶּסֶף נְדֻנְיָה בְּיָדוֹ, אֲבָל יַחַשׂ אָבוֹת הָיָה לוֹ, וְכֹחוֹ רַב בְּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה, וּמִמֶּנּוּ לָמְדָה בִּתּוֹ לְדַבֵּר בִּמְלִיצוֹת, וּבִמְסִבּוֹת הַמִּשְׁפָּחָה אָהֲבָה הִיא – כְּאָבִיהָ מֵעַל הַבִּימָה – לְדַבֵּר, בְּשָׁעָה שֶׁעַל הָאֲחֵרִים מֻטָּל הָיָה רַק לְהַקְשִׁיב מִתּוֹךְ שְׁתִיקַת הַכְנָעָה.

מִפְּנֵי חֻלְשַׁת בְּרִיאוּתָהּ לֹא יָכְלָה לְבַקֵּר בְּבָתֵּי הַקְּרוֹבִים, אוּלָם אֶת הֲלָךְ-הָרוּחוֹת שָׁם הִבְחִינָה תָּמִיד לְנָכוֹן, כְּשֵׁם שֶׁהַבָּרוֹמֶטֶר מַבְחִין אֶת מֶזֶג הָאַוִּיר אֲפִילוּ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא צָפוּן בַּבַּיִת פְּנִימָה.

כְּשֶׁהוּבְאָה דִינָה לְבֵית חָמִיהָ – אָפְתָה הִיא אֶת עוּגַת הַסֻּכָּר הָעֲשִׁירָה בְּיוֹתֵר, כְּאוֹת רָצוֹן כְּלָלִי לְמוֹצָאָהּ הַמְיֻחָס שֶׁל הַבָּאָה; כְּשֶׁעָבְרוּ עַל זוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים בְּלִי בָּנִים, שָׁלְחָה אֵלֶיהָ אַחַת הַכַּלּוֹת לְבַקְּרָהּ; כְּשֶׁמָּלְאוּ חָמֵשׁ שָׁנִים – בָּאָה הִיא בְּעַצְמָהּ, מְזֻיֶּנֶת מִפְּנֵי חֲשִׁיבוּת הַשָּׁעָה בְּסוֹכְכָהּ הָעַתִּיק, זֶה שֶׁיָּרְשָׁה אוֹתוֹ בִּזְמַנָּהּ מֵאָבִיהָ, וַאֲשֶׁר בְּיָדֶיהָ קִבֵּל אֶת הַצּוּרָה שֶׁל שֵׁבֶט מוּסָר.

הִיא בָּחֲרָה אֶת הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְבִקּוּרָהּ, שֶׁאָז נִמְצָא גַם בָּרוּךְ בַּבַּיִת, וּבְבוֹאָהּ, מָצְאָה לָהּ בְּעַצְמָהּ אֶת כִּסֵּא-הַמִּסְעָד, שֶׁהוּא מְיֻעָד, כַּיָדוּעַ, לְמֵסַב כָּבוֹד, וְעַד אֲשֶׁר הַשְּׁנַיִּם טָרְחוּ לְהַתְקִין מְקוֹם מִשְׁעָן לְרַגְלֶיהָ, הֶעֱבִירָה הִיא אֶת מַבָּטָהּ מִסָּבִיב, בְּלִי חִפָּזוֹן, אֲבָל בִּשְּׁקִידָה, כְּאֶחָד הַמַּעֲבִיר בְּיַד חָרוּצִים מַטְלִית שֶׁל אָבָק עַל כְּלֵי בַּיִת.

הִיא אָמְדָה אֲמִידָה חֲטוּפָה אֶת מַפַּת הַקּוֹמוֹדָה, מִשְּׁשָׁה בְּמַחֲשַׁבְתָּהּ אֶת הָאֲלֻנְטִית עִם הַפִּתְגָּם הַלּוֹעֲזִי, סָקְרָה עַל הַקִּיר אֶת הַתְּמוּנָה עִם קְבוּצַת הַחֲבֵרוֹת שֶׁל דִּינָה, וּלְבַסּוֹף הִרְגִּישָׁה בַּחֲתוּלָה, אֲשֶׁר גָּדְלָה פֹּה, כְּפִי שֶׁהָיָה יָדוּעַ לָהּ, עַל כָּל טוּב, וַאֲשֶׁר עַכְשָׁו רָבְצָה לָהּ רְבִיצַת נַחַת עַל מַצָּעָהּ, כְּאִלּוּ הָיְתָה יְצוּר אֱנוֹשִׁי, וְהִיא עָנְתָה וְאָמְרָה בְּקוֹל הַמּוֹכִיחִים שֶׁלָּהּ:

“שְׁקִיץ!”

“הַשְׁקִיץ!” – חָרָה אַפָּהּ בָּהּ, כְּשֶׁזּוֹ לֹא זָעָה, וְהִיא הִתְרוֹמְמָה ו"צָרְמָה" אוֹתָהּ בִּקְצֵה חֻדּוֹ שֶׁל הַסּוֹכֵךְ עַד כִּי הַחַיָה הִתְפַּלְּצָה וּמִהֲרָה לְהִמָּלֵט, וְרַק אַחֲרֵי כֵן, בְּעָמְדָהּ כְּבָר בַּפֶּתַח, הִפְנְתָה אֶת רֹאשָׁהּ וּמָדְדָה אֶת הָאִשָּׁה בְּעֵינֶיהָ הָעֲגֻלּוֹת, הַפְּקוּחוֹת לָרְוָחָה, בְּמַבַּט-בּוּז.

דִּינָה הֵבִיאָה עַל טַס זֵרְעוֹנֵי דְלַעַת וּמְעַט עָסִיס שֶׁל דֻּבְדְּבָנִים, וְאָמְרָה לְהוֹצִיא אֶת קֻמְקוּם הַחַמִּין מִן הַתַּנּוּר, אֲבָל עַכְשָׁו בִּקְשָׁה כְּבָר הָאוֹרַחַת לָלֶכֶת, כִּי הָיָה עָלֶיהָ לָרֶדֶת לְבֵית שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן; הִיא רַק הֵצִיצָה עוֹד אֶל חֲדַר-הַמִּטּוֹת “עִם חֲלָלוֹ הָרֵיק”, וְאֶל הַמִּטְבָּח “הַמְּצֻחְצָח יוֹתֵר מִדַּי”, הִקִּישָׁה קַלּוֹת וְכִלְאַחַר יָד עַל קְדֵרוֹת הַמִּשְׁפָּחָה, הָעוֹמְדוֹת לְלֹא שִׁמּוּשׁ, וּלְבַסּוֹף הָלְכָה לָהּ, בְּהַשְׁאִירָהּ אַחֲרֶיהָ אוֹתוֹ הֲלָךְ-הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהָלַם פֹּה, לְדַעְתָּהּ, בְּדִיּוּק אֶת מַצַּב הַדְּבָרִים.

בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָה סָקְרָה עוֹד אֶת חָזִית הַבַּיִת עִם הַגִּנָּה שֶׁמֵּאַחֲרָיו, חֶלְקַת אֲדָמָה לֹא קְטַנָּה, אֲשֶׁר אֵצֶל הָאֲחֵרִים הָיְתָה סוֹפֶגֶת בְּמֶשֶׁךְ הַחֹרֶף מֵי שׁוֹפְכִין רַבִּים, וְהַנְּעָרוֹת, בְּנוֹת הַמִּשְׁפָּחָה, נִרְאוּ לָהּ כִּמְצִיצוֹת מִבֵּין הָעֲרוּגוֹת, לִיבּות וּמוּשׁוֹת רַחֲבוֹת גֶּרֶם, שֶׁצַּמּוֹתֵיהֶן כָּבְדוּ מִנְשׂא וַאֲשֶׁר אֶת בְּנֵי-זוּגָן צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ בְּתוֹךְ הַסְּבִיבָה, אִם לֹא לְשַׁלְחָן לְגַמְרֵי מִן הָעֲיָרָה.

בֵּינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ סִדְּרָה לָהּ אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תִּצְטָרֵךְ לְהַשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵי הַזְּקֵנִים הַחֵרְשִׁים, אֵלֶּה אֲשֶׁר לְשֵׁמַע פֵּרוּד וְגִטִּין יַכְבִּידוּ אֶת אָזְנֵיהֶם עוֹד יוֹתֵר, וּבִרְאוֹתָהּ מֵרָחוֹק אֶת בֵּית שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן וְהִנֵּה דוֹלֶקֶת בּוֹ “מְנוֹרַת הַבָּרָק”, סִמָּן לְנִכְבַּדֵּי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁהֵם מְצוּיִים שָׁם עַכְשָׁו, כִּוְּנָה שָׁמָּה אֶת פָּנֶיהָ, בְּהַרְגִּישָׁהּ בְּקִרְבָּהּ אֶת כֹּחַ הַשְּׂאֹר הַבָּא לְהָטִיל תְּסִיסָה בְּגוּשׁ בָּצֵק כַּבִּיר.

בְּאֶחָד מִן הַיָּמִים הָהֵם יָצְאָה פַּעַם דִּינָה לְעִיר הַפֶּלֶךְ, אֶל אִישׁ קָדוֹשׁ שֶׁנִּמְצָא בְּאֶחָד מִפַּרְבָּרֶיהָ – לְקַבֵּל בְּרָכָה.

הִיא קָנְתָה לָהּ בָּעִיר הַזָּרָה מִטְפַּחַת מֶשִׁי לְכִסּוּי הָרֹאשׁ, וְנִדְהֶמֶת מַשֶּׁהוּ מֵרִשְׁרוּשָׁהּ יָרְדָה אֶל מִגְרְשֵׁי הָעִיר, לְבֵיתוֹ שֶׁל “הַיְּהוּדִי הַטּוֹב”, אֲשֶׁר רַחַשׁ קֹדֶשׁ שָׂרַר בִּמְחִצָּתוֹ וְרֵיחַ שֶׁל גְּוִילִים עַתִּיקִים – וְכָל הַדֶּרֶךְ אַחַר כָּךְ בַּחֲזָרָה הִשְׁתַּדְּלָה לָשֶׁבֶת בַּקָּרוֹן מוּגֶנֶת עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר מִן הָרוּחַ, כְּחוֹשֶׁשֶׁת שֶׁלֹּא יְנֻשַּׁב מֵעָלֶיהָ מָה.

בִּנְיָר מְיֻחָד שָׁמְרָה כָּל הַזְּמַן בְּיָדָהּ תַּפּוּחַ-זָהָב גָּדוֹל בִּשְׁבִיל בָּרוּךְ. בַּבַּיִת הִסְפִּיקָה עוֹד לְכַבֵּס אֶת הַלְּבָנִים שֶׁל הַשָּׁבוּעַ, אָפְתָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי מִין חָדָשׁ שֶֶׁל רְקִיקִים, כָּאֵלֶּה שֶׁרָאֲתָה בְּבֵית הַמָּלוֹן, וּכְשֶׁבָּרוּךְ בָּא, הוֹשִׁיטָה לוֹ אוֹלָר שֶׁקָּנְתָה בִּשְׁבִילוֹ בַּכְּרָךְ, וְהוּא לָקַח אֶת הַתַּפּוּחַ, חָתַךְ בּוֹ חֶתֶךְ עָמֹק, עַד לְעֶצֶם הַקְּרָבַיִם, וּבְהַבִּיטוֹ אֵלֶיהָ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, הִצְטַחֵק בִּצְחוֹק “הַזְּקָנִיִּים”, מִקֶרֶב לֵב.

עַל פִּי מִצְוַת “הַיְּהוּדִי הַטּוֹב” הוֹסִיפָה דִינָה עַל שְׁנֵי נֵרוֹת הַשַּׁבָּת עוֹד אֶחָד, שְׁלִישִׁי, סִמָּן לַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ, וּבִפְקֻדָּתוֹ גַם שִׁלְשְׁלָה וְהוֹרִידָה עוֹד יוֹתֵר אֶת מִטְפַּחַת הָרֹאשׁ, וּבְנוֹת הַמִּשְׁפָּחָה בְּבוֹאָן לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ הֻכְרְחוּ מֵעַתָּה לְהִתְכּוֹפֵף, וְאֶת זֹאת עָשׂוּ מִתּוֹךְ שְׁתִיקַת צִפִּיָּה, שֶׁהִיא הֵשִׁיבָה עָלֶיהָ בְּחִיּוּךְ טוֹב.

“הֲיִי מִן הַנֶּעֱלָבוֹת וְאֵינָן עוֹלְבוֹת” – הוֹרָה אוֹתָהּ

הָאִישׁ הַקָּדוֹשׁ – “שִׁמְעִי חֶרְפָּתֵךְ וְאַל תָּשִׁיבִי”.

וְהִיא הָיְתָה כֵּן.

לִשְׁמֹעַ חֲרָפוֹת בְּלִי תְּלוּנָה יָדְעָה עוֹד בְּבֵית אִמָּהּ-חוֹרַגְתָּהּ, עַכְשָׁו עָמְדָה בִּפְנֵיהֶן כְּצֶמַח זֶה בִּפְנֵי גֶשֶׁם הַזַּעַף, אֲשֶׁר הַצְלֵף יַצְלִיף אָמְנָם עַד לִכְאֵב, אֶלָּא שֶׁגַּם בְּרָכָה בּוֹ.

מַחְלָה, אֲחוֹת בָּרוּךְ מִכְּפָר קַמִּינְקָה, חָזְרָה וְנִתְיַשְּׁבָה שׁוּב בָּעֲיָרָה, וַתְּהִי רֵאשִׁית מַעֲשֶׂיהָ לְהָבִיא אֵיזוֹ סְדָרִים בְּבֵית אָחִיהָ.

הֵן מַיִם עוֹמְדִים סוֹפָם לְהַעֲלוֹת יְרוֹקָה וּלְהַבְאִישׁ.

הִיא הֶעֱלְתָה מִן הַמַּרְתֵּף אֶת גִּגִּיּוֹת הַכְּרוּב הַמְרֻפָּפוֹת, הוֹצִיאָה הַחוּצָה לְאִוְרוּר אֶת מִזְרְנֵי-הַקַּשׁ שֶׁנִּתְקַשּׁוּ מֵאִי-שִׁמּוּשׁ, וּלְבַסּוֹף הוֹרִידָה גַם מִן הָעֲלִיָּה אֶת עֲרִיסַת הָאַלּוֹן וְרָחֲצָה אוֹתָהּ בְּמָקוֹם גָּלוּי בֶּחָצֵר, וְעַד שֶׁזְּוֹ עָמְדָה פֹּה וְהִתְיַבְּשָׁה, הִתְנַדְנְדָה, בִּנְשֹׁב בָּהּ הָרוּחַ, מֵאֵלֶיהָ.

בְּמֶשֶׁךְ הַזְמַן הִתְחִילוּ הָאֲנָשִׁים לְפַקְפֵּק אִם יֵשׁ בִּכְלָל מַמָּשׁ בְּבִרְכָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַיְּהוּדִי. בַּתְיָה הָרְחָבָה הֵטִילָה גַם סָפֵק בְּעֶצֶם קְדֻשָּׁתוֹ, מֵאַחַר שֶׁלֹּא שָׁמְעָה מֵעוֹלָם אֶת שְׁמוֹ בְּבֵית אָבִיהָ הַמָּנוֹחַ.

מֵחֲמַת הַמֵּחוּשִׁים שֶׁלָּהּ לֹא הִרְבְּתָה, כָּאָמוּר, לְבַקֵּר בְּבָתֵּי הַקְּרוֹבִים, אוּלָם בְּבֵית-הַתְּפִלָּה יָשְׁבָה עַל הַסַּפְסָל הַמְשֻׁתָּף בָּמָקוֹם הַמֶּרְכָּזִי, בְּאֹפֶן שֶׁדְּבָרֶיהָ יָכְלוּ לְהַגִּיעַ אֶל הַצַּד הָאֶחָד כְּמוֹ אֶל הַשֵּׁנִי.

בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה סִפְּרָה פַּעַם אֶת הַמָּשָׁל בְּאִילָן-סְרָק שֶׁנִּמְצָא בְּאַחַד הַפַּרְדֵּסִים, וַאֲשֶׁר בְּעָלָיו הֶחְלִיט לְקַצְּצוֹ, כֵּוָן שֶׁהוּא לֹא הֵבִיא לוֹ אֶלָּא מְעַט שַׁלֶּכֶת בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָׁנָה. הִיא תֵּאֲרָה בִּלְשׁוֹנָהּ הַצִיּוּרִית אֶת עֲמִידָתוֹ שֶׁל זֶה בֵּין עֲצֵי-הַפְּרִי וְאֶת עֶצֶם מַעֲשֵׂה הַקִּצּוּץ, וּמִדֵי דַבְּרָהּ נוֹפְפָה אֶת כַּף יָדָהּ בִּתְנוּעָה נִמְרֶצֶת כָּזוֹ, עַד כִּי דִינָה, שֶׁעָמְדָה בְּקִרְבָתָהּ, נִתְכַּוְּצָה, כְּאִלּוּ הָיְתָה זוֹ מְכֻוֶּנֶת עִם כְּלִי חוֹבְלִים כְּנֶגְדָּהּ.

מִן הָעֲזָרָה לְמַטָּה רָאָה בָּרוּךְ וְהִנֵּה הִיא עוֹמֶדֶת נִלְחָצָה עַל יַד הָאֶשְׁנָב, כְּמִי שֶׁבָּא בֵּין-הַמְּצָרִים, וְאָז אָמַר, כִּי אוּלַי מֵחֲמַת הַדֹּחַק עַל הַסַּפְסָל הוּא זֶה, אוּלָם כְּשֶׁנִּסָּה לְהָעִיר פֹּה אֶת הָאֲחֵרִים עַל הַצֹּרֶךְ בִּרְכִישַׁת עוֹד “מָקוֹם”, שְׁאֵלוּהוּ: לָמָּה דוֹאֵג הוּא לְכָךְ – הֲבִשְׁבִיל יוֹרְשָׁיו? וְלֹא יָסַף לְדַבֵּר עוֹד.

בַּבַּיִת הֵסִיר אֶת קַפּוֹטַת הַקַּמְלֶט וְיָשַׁב מַשְׁמִים, בְּעֵינַיִם כְּבוּשׁוֹת, אֶל שֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת, וְדִינָה, אֲשֶׁר יָשְׁבָה מִנֶּגְדּוֹ, לֹא רָאֲתָה אֶלָּא אֶת עַפְעַפָּיו הַנִּזְעָמִים וַיְהִי לָהּ כְּאִלּוּ שְׁרוּיָה הִיא בַּחֲשֵׁכָה.

מֵעַתָּה הִתְפַּלְּלָה בַּשַּׁבָּתוֹת בַּבַּיִת, לְיַד הַחַלּוֹן שֶׁהוּא קָרוֹב בְּיוֹתֵר אֶל בֵּית-הַתְּפִלָּה. בָּרוּךְ צִיֵּן לָהּ אֶת הַתְּפִלּוֹת לְפִי סִדְרָן וְקִפֵּל אֶת קְצוֹת הַדַּפִּים לְסִמָּן, וְהִיא קָרְאָה אוֹתָן אַחַר כָּךְ מִתּוֹךְ הַסִּדּוּר בְּלַחַשׁ, בְּחִינַת “שְׂפָתֶיהָ נָעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמַע”, וְכָל דִּמְעָה שֶׁנִּתְרַגְּשָׁה לָבוֹא, קִדְּמָה בִּקְצֵה מִטְפַּחַת הָרֹאשׁ.

בְּחַג הַפֶּסַח, כְּשֶׁהַחַלּוֹנוֹת הַכְּפוּלִים הוּצְאוּ, אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁמֹעַ פֹּה אֶת קְרִיאַת הַחַזָּן מִלִּפְנֵי הַתֵּבָה. הָ"אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא" שֶׁל הַתִּינוֹקוֹת הָיָה מָתוֹק עַד כְּדֵי לְהַרְעִיד אֶת הַלֵּב.

שׁוּב הָיָה אָבִיב בַּסִּמְטָה, וְעַל הָאֲדָמָה הַמְחֻמֶּמֶת הַתְּחוּחָה עוֹד לְמַגָּע, יָצְאוּ הַיְלָדִים לִרְחֹשׁ. הָרַכִּים שֶׁבָּהֶם, אֲשֶׁר רַק הַחֹרֶף נוֹלְדוּ, תָּהוּ מֻרְחֲבֵי עֵינַיִם אֶל תּוֹךְ הֶחָלָל הַמֻּפְלָא, אֲשֶׁר פְּנֵי הָאֵם הָיוּ מְחַיְּכוֹת נְעִימוֹת בְּמֶרְכָּזוֹ.

גֻּדְּרוּ שׁוּב הַפְּרָצוֹת בַּגַּנִּים, וּבְתוֹךְ הַשְּׁבִיל הַמְשֻׁפָּע יָרַד יוֹם-יוֹם עֵדֶר הַכְּבָשִׂים מִן הָהָר. חְוֶדּוֹר, הָרוֹעֶה הַזָּקֵן, מֵת וְאָז בָּא בְּנוֹ, פֶּטְקָה, בִּמְקוֹמוֹ, וְאֶת חֲלִילוֹ יָרְשׁ וְהָיָה מְנַגֵּן בּוֹ אוֹתָם הַנִּגּוּנִים הַיְשָׁנִים, הַיְדוּעִים.

עוֹד נָשְׁבָה בָּעֲרָבִים רוּחַ צוֹנֶנֶת, וּבְבֵית-הַכְּנֶסֶת טֶרֶם גָּמְרוּ לִסְפֹּר אֶת סְפִירַת הָעֹמֶר, אוּלָם בָּאַוִּיר כְּבָר נִשָּׂא נִיחוֹחָם הַדַּק שֶׁל אֲרִיגֵי הַקַּיִץ, וְרֵיחַ מַאֲפֵי-הַסֻּכָּר, שֶׁהֻתְקְנוּ לִקְרַאת חַגֵּי הַנִּשׂוּאִין בָּעֲיָרָה.

בָּא מֵעִיר הַמָּחוֹז יְהוּדִי בַּדְחָן, שֶׁהִטִּיף אֲמָרִים קְצָרִים בִּשְׁעַת “הוֹשָׁבַת הַכַּלָּה”, אִמְרֵי-מוּסָר תַּמְצִיתִיִּים וּמַדְמִיעִים. הַקִּדּוּשִׁין סֻדְּרוּ בַּחֲצַר בֵּית-הַכְּנֶסֶת מִתַּחַת לְחֻפַּת אַטְלַס חֲלָקָה, מְתוּחָה כִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר הַנְּעָרוֹת הַחֲסֻנּוֹת מִבְּנוֹת “הַזְּקָנִיִּים” תָּמְכוּ עַל-פִּי רֹב אֶת כְּלוֹנְסָאוֹתֶיהָ.

בְּגִיל הַשְּׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה הָיוּ כָּאֵלֶּה שָלֹשׁ לִיבּוֹת בְּנוֹת קוֹמָה אַחַת, וְגִזְרָה אַחַת וּקְלַסְתֵּר-פָּנִים אֶחָד, דּוֹמוֹת זוֹ לְזוֹ כָּל כָּךְ, שֶׁרַק עַל פִּי צֶבַע הַסְּרָטִים שֶׁבְּצַמּוֹתֵיהֶן אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בֵּינֵיהֶן. בִּימוֹת חֹל רְגִילִים יָצְאוּ בַּחֲלוּקֵי-בַד עִם מִטְפְּחוֹת-רֹאשׁ צִבְעוֹנִיּוֹת, פְּשׁוּטוֹת, אוּלָם בְּחַגֵּי הַמִּשְׁפָּחָה הִתְנַעֲרוּ מֵרַשְׁלָנוּתָן, לָבְשׁוּ שִׂמְלוֹת מוּסְלִין עִם חֲגוֹרוֹת שֶׁל תַּחֲרִים וְקִעְקְעוּ בְּנַעֲלֵיהֶן הַחֲצָאִיּוֹת אֶת הָרִצְפָּה בִּשְׁעַת הַמָּחוֹל.

הָאַחַת מִן הַשָּׁלֹשׁ, הַיְתוֹמָה, זוֹ שֶׁגָּדְלָה בְּבֵית שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן הָרְסָה פַּעַם, בִּשְׁעַת מִשְׁתֵּה-כְּלוּלוֹת, אֶל הַשֻּׁלְחָן וְהוֹצִיאָה מִבֵּין הַמְסֻבִּים אֶת בָּרוּךְ, לַהֲנָאָתָן הַגְּלוּיָה שֶׁל רֹב נְשֵׁי הַמִּשְׁפָּחָה.

הִיא הִסְתּוֹבְבָה סְחוֹר סְחוֹר מִסְּבִיבוֹ וּמָשְׁכָה אוֹתוֹ אֶל תּוֹךְ עִגּוּל הַמְחוֹלְלוֹת, לִיבּוֹת וּמוּשׁוֹת מִבְּנוֹת גִּילָהּ, אֲשֶׁר נִשְׁתַּלְּבוּ בְּמַחֲרֹזֶת, זְרוֹעַ אֶל זְרוֹעַ, וְנִתְעַרְבְּלוּ יַחַד בְּמִין רִקּוּד שֶׁהִלֵּךְ סְחַרְחֹרֶת עַל כָּל הַמִּסְתַּכְּלִים.

דִּינָה, שֶׁעָמְדָה פֹּה מִן הַצַּד גִּשְּׁשָׁה לִמְצֹא מִשְׁעָן בַּקִיר הַקָּרוֹב, וְהַחִיּוּךְ שֶׁהֶעֱלְתָה עַל פָּנֶיהָ הִבְהֵב כְּשַׁלְהֶבֶת בֵּין עֲצֵי הַסָּקָה לַחִים. מִפְּנֵי קֹטֶן קוֹמָתָהּ נִדְחֲפָה אֶל בֵּין הַנְּמוּשׁוֹת, וְאִישׁ גַּם לֹא נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ לְכָךְ. עַכְשָׁו הָיְתָה מִחוּץ לַשּׁוּרָה, חֻלְיָה שֶׁנָּקְעָה מִמְקוֹמָהּ.

מִין כְּלִי מִדָּה לְצַעַר הוּא זֶה שֶׁנִּקְרָא בְּפִי הַמְשׁוֹרְרִים בְּשֵׁם נֹאד-הַדְּמָעוֹת. בֵּית קִבּוּל פָּתוּחַ הַקּוֹלֵט אֶת עֲסִיס הַכְּאֵב טִפָּה אַחֲרֵי טִפָּה, וְהוֹלֵךְ וּמִתְמַלֵּא בַּד בְּבַד עִם סְאַת צַעֲרוֹ שֶׁל הָאָדָם.

מַשֶּׁהוּ דוֹמֶה לָזֶה בִּקַּשְׁתִּי לִרְאוֹת פַּעַם בַּכְּלִי, אֲשֶׁר הֻצַּג מִתַּחַת לְגִגִּית הַמַּיִם הַמְנַטֶּפֶת, וְאָז רָמְזוּ לִי עַל הָאִשָּׁה דִינָה, אֲשֶׁר הִגִּיעָה שְׁנַת גֵּרוּשֶׁיהָ, הִיא הַשָּׁנָה הָעֲשִׂירִית לְשִׁבְתָּהּ בְּבֵית בַּעְלָהּ. אֶצְלָה הָיוּ אֵלֶּה דְמָעוֹת מַמָּשׁ וּבְשֶׁפַע כָּזֶה, עַד כִּי בְּשִׁבְתָּהּ עַל הַסַּף עִם הַמִּטְפַּחַת הַמַּאֲפִילָה עַל פָּנֶיהָ, הָיָה זֶה כְּמוֹ גֶשֶׁם הַמְטַפְטֵף מִתּוֹךְ הֶעָנָן. וְגַם נָשַׁב פֹּה מִסָּבִיב רוּחַ סַגְרִיר, זֶה אֲשֶׁר הָאֲנָשִׁים לֹא יֶאֱהָבוּהוּ, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן גַּם שָׁטוּ וְעָבְרוּ עַל הַמָּקוֹם בִּמְהִירוּת, מִבְּלִי לְהִתְעַכֵּב.

וְאָכֵן, מִי הוּא אֲשֶׁר יִנְעַם לוֹ לִרְאוֹת אֶת חֲבֵרוֹ בּוֹכֶה עַל דְּבָרִים אֲשֶׁר לִכְאוֹרָה הֵם רַק מַרְנִינִים אֶת הַלֵּב, כְּמוֹ: שְׂחוֹק יְלָדִים בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, שִׁירָתָהּ שֶׁל נַעֲרָה עַל מְלֶאכֶת רִקְמָה, אוֹ בַּת-צְחוֹק שֶׁל אֵם הַמְשַׁעֲשַׁעַת אֶת תִּינוֹקָהּ עַל בִּרְכֶּיהָ?

כְּשֶׁטָמְנָה בָּאָבִיב אֶת זֵרְעוֹנֵי הַיְרָקוֹת בָּעֲרוּגָה, בָּכְתָה, וּכְשֶׁבָּאָה לְנַכֵּשׁ בָּהּ אַחֲרֵי כֵן אֶת הָעֲשָׂבִים, בָּכְתָה שׁוּב – עִם כָּל גִּבְעֹל שֶׁעָקְרָה. יִתָּכֵן שֶׁבְּלִבָּהּ הִשְׁוְתָה אֲלֵיהֶם אֶת עַצְמָהּ, אֲשֶׁר עוֹד מְעַט וְתֵעָקֵר מִמְּקוֹמָהּ אַף הִיא, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת רֶוַח בִּשְׁבִיל הָאֲחֵרִים.

יוֹם אֶחָד קָרְאָה אֵלֶיהָ אַחַת מִשָּׁלֹשׁ הַלִּיבּוֹת, אֶת הַיְתוֹמָה, וּמָסְרָה לָהּ אֶת שְׁמוֹת הַמַּאֲכָלִים שֶׁהֵם חֲבִיבִים עַל בָּרוּךְ. הִיא לִמְּדָה אוֹתָהּ כֵּיצַד לְהַתְקִין לִפְתָּן בִּדְבַשׁ וְאֵיךְ לְתַבֵּל פַּשְׁטִידָה בְּקִנָּמוֹן, וְאַחַר כָּךְ הֶרְאֲתָה לָהּ אֶת מְקוֹם הַצְּנוֹן וְהַגֶּזֶר בַּמַּרְתֵּף וּמַחֲרֹזוֹת הַבְּצָלִים בָּעֲלִּיָּה, וּלְבַסּוֹף, כְּשֶׁזוֹ נִפְטְרָה מִמֶּנָּה, הָלְכָה וְהִתְנַפְּלָה עַל יְרִיעַת הַבַּד שֶׁבֵּין שְׁתֵּי הַמּטּוֹת וְנֶאֶנְקָה אֲנָקָה עֲזוּבָה, אֶנְקַת חַיָּה פְּצוּעָה בְּלֵב יְשִׁימוֹן, אֲשֶׁר אֵין שׁוֹמֵעַ לָהּ.

וְהִנֵּה בָּא החֹרֶף וְאִתּוֹ הַיּוֹם הַמְיֻעָד לַגֵּט, וְהִיא הִתְאוֹשְׁשָׁה וְעָשְׂתָה אֶת הַהֲכָנוֹת הַדְּרוּשׂוֹת, וְגַם לֹא בָּכְתָה עוֹד, וְרַק הַחֲרִיצִים מִתַּחַת לְעֵינֶיהָ עָמְקוּ וְלָהֶם גַּוָּן מְשֻׁנֶּה, מֵעֵין הַשַּׁחֲרוּרית שֶֶׁבְּתַחְתִּיוֹת בְּאֵר, אֲשֶׁר נִשְׁתָּאֲבוּ וְכָלוּ מֵימֶיהָ.

בְּבֵיתֵנוּ, שֶׁהוּא בֵּית הַקָּהָל, לֹא הָיְתָה שְׁרוּיָה הַשִּׂמְחָה בְּיוֹם סִדּוּר שֶׁל גֵּט. סֵפֶר-כְּרִיתוּת יִקָּרֵא לָזֶה – סָבַר אָבִי – מִשּׁוּם שֶׁבּוֹ נִכְרֶתֶת הַנֶּפֶשׁ מֵעַל הַנֶּפֶשׁ.

הוּא, כְּדַרְכּוֹ, לֹא טָעַם אֹכֶל כָּל אוֹתוֹ יוֹם, וְלִפְנֵי כֵן, בַּלַּילְָה, הָיָה עֵר עַל סְפָרָיו, אִם מִשּׁוּם שֶׁעָסָק בְּבֵרוּר הַשֵּׁמוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי הַגֵּט, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁבָּחַן וְשָׁקַל אֶת הַנֶּאֱמָר בְּעִנְיַן הַגֵּרוּשִׁין בִּכְלָל.

דֵּעוֹת הַקַּדְמוֹנִים הֵן, כַּיָּדוּעַ, שׁוֹנוֹת. בְּעַיְּנִי לְאַחַר זְמַן בְּדִבְרֵיהֶם, יָכֹלְתִּי לְשַׁעֵר לִי מִי הֵם אֵלֶּה אֲשֶׁר לָהֶם נָטָה אָבִי. לוֹ, בְּטוּב לִבּוֹ, נִרְאוּ בְּוַדַּאי דִּבְרֵיהֶם שֶׁל מְגַנֵּי הַפֵּרוּד, כְּמוֹ רַ' אֱלִיעֶזֶר, וְכַדּוֹמֶה. הַמַּאֲמָר הַצִּיּוּרִי עַל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ, אֲשֶׁר הוּא, אֲפִילוּ הוּא, מוֹרִיד דְּמָעוֹת עַל הָאִשָּׁה הַמְגֹרֶשֶׁת, נָגַע בְּלִי סָפֵק עַד נָפְשׁוֹ, אוּלָם הֵן יָכוֹל הָיָה מִצַּד שֵׁנִי גַם לְהַעֲלוֹת עַל לִבּוֹ אֶת לֵיל הֶחָזוֹן הַמֻּפְלָא, לֵיל הַקְּדוּמִים – אָז בְּהוֹצִיא הָאֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם הַחוּצָה – ואֶת נְשִׁיבַת הַשְּׁכוֹל שֶׁעָבְרָה פֹּה, בְּהַשְׁמִיעַ הָאִישׁ אֶת שְׁאֵלָתוֹ הַנּוֹקֶבֶת:

“ה' אֱלֹהִים, מַה תִּתֵּן-לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי?”

כְּשֶׁבָּא עִם דִּמְדּוּמֵי הַבֹּקֶר הַסּוֹפֵר, נֶאֱמַר לוֹ שֶׁיָּבִיא אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה אֶת הַמַּכְשִׁירִים, וְהוּא הֵבִיא אוֹתָם אֶת כֻּלָּם: אֶת הַקְּלָף, וְאֶת הַדְּיוֹ וְהַקֻּלְמוֹס, זֶה הַקָּנֶה הַנִקְּשֶׁה, אֲשֶׁר הַבָּעָה מְיֻחֶדֶת, רָעָה, לוֹ בְּקָצֵהוּ.

סֵדֶר הַגֵּט מִתְנַהֵל לְפִי הַסְּעִיפִים הַכְּתוּבִים בַּסֵּפֶר: מַזְמִינִים אֶת הָעֵדִים, מוֹסְרִים אֶת כְּלֵי הַכְּתִיבָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת וְחוֹקְרִים אֶת הַבַּעַל הַמְגָרֵשׁ, שֶׁאֵלָיו, וְכֵן גַּם לָאֲחֵרִים, מְדַבְּרִים “בִּלְשׁוֹן יָחִיד”.

בִּשְׁבִיל בְּנֵי הַמָּקוֹם הָיָה זֶה יוֹם חִזָּיוֹן, שֶׁאֵלָיו חִכּוּ כִּמְעַט תָּמִיד בְּצִפִּיָּה. בַּכְּרַכִּים רָאִיתִי אַחַר כָּךְ בָּתִּים מְיֻחָדִים, שֶׁהָאֲנָשִׁים בָּאִים לְהִסְתַּכֵּל שָׁם בְּמַחֲזוֹת-תּוּגָה מְדֻמִּים, פֹּה הָיוּ אֵלֶּה יִסּוּרֵי אָדָם “בְּעַיִן”, וּכְכָל אֲשֶׁר גָּדְלוּ, כֵּן רַבָּה, כָּרָגִיל, הַדְּרִישָׁה לַ"מְּקוֹמוֹת".

בִּשְׁעַת גִּטָּהּ שֶׁל דִּינָה גָדְלָה הַצְּפִיפוּת בַּבַּיִת עוֹד מִן הַבֹּקֶר. כְּשֶׁנֶּחְקְרוּ הָעֵדִים לְיַד הַשֻּׁלְחָן, הָיוּ כְּבָר כָּל הַסַּפְסָלִים הַצְּדָדִיִּים מְלֵאִים; כְּשֶׁנִּקְרָא שָׁמָּה הַבַּעַל, צָרִיךְ הָיָה לְפַלֵּס לוֹ דֶרֶך בֵּין הַנֶּאֱסָפִים.

– אַתָּה, בָּרוּךְ בֶּן אַבְנֵר, – שְׁאֵלוּהוּ – הַנּוֹתֵן אַתָּה גֵט זֶה מֵרְצוֹנְךָ הַטּוֹב?

וְאָז קָמָה רֶגַע דִּמְמַת חֲרָדָה בַּחֶדֶר. הָאִשָּׁה בִּמְקוֹם עָמְדָהּ, פַּשְּׁטָה אֶת יָדָהּ לְפָנֶיהָ בִּתְנוּעָה מְגַשֶּׁשֶׁת, כְּעִוֵּר הַמַּרְגִּישׁ בְּקִרְבָתוֹ תְּהוֹם, וְהַשַּׁמָּשׁ הַזָּקֵן בָּא לְעֶזְרַת הַבַּעַל.

– אֱמֹר “כֵּן” – הוֹרָה אוֹתוֹ.

• כֵּן, כֵּן – מִלְמֵל הָאִישׁ.

אֲבָל הַזָּקֵן הִטְעִים:

– אֱמֹר כֵּן רַק פַּעַם אַחַת.

וְאָז עָנָה וְאָמַר: “כֵּן” – רַק פַּעַם אַחַת.

אַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה הָיְתָה זְמַן-מַה תְּנוּעָה מִסָּבִיב.

אֶחָד מִן “הַזְּקָנִיִּים” בִּקֵּשׁ לִפְתֹחַ אֶת הָאֶשְׁנָב כְּדֵי לְהַכְנִיס אַוִּיר, מִי שֶׁהוּא קָרָא “מַיִם!” וּמִבֵּין הַסַּפְסָלִים הַפְּנִימִיִּים הוּצְאָה אַחַת הַשְּׁכֵנוֹת אֶל הַמִּטְבָּח.

לְבַסּוֹף בִּקֵּשׁ הַשַּׁמָּשׁ אֶת הַקָּהָל לְהִתְפַּזֵּר, כִּי נִגַּשׁ הַסּוֹפֵר לִמְלַאכְתּוֹ, וּבַבַּיִת נִשְׁתָּרְרָה דְמָמָה, אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמַע בָּהּ שׁוּב אֶלָּא חֲרִיקַת הַקֻּלְמוֹס עַל הַקְּלָף. כְּשֶׁפָּרְצָה מוּשָׁה הַגְּדוֹלָה בִּבְכִי, הִשְׁתִּיקוּ אוֹתָהּ וְהִכְנִיסוּהָ אֶל מֵעֵבֶר לַמְּחִצָּה, וּפֹה יָשְׁבָה עִם הַתִּינוֹקֶת הַחֲבוּיָה בְּחֵיקָהּ – יַלְדָּה גִדְלַת עֵינַיִם, אֲשֶׁר פָּשְׁטָה, לְאַחַר שֶׁהִתִּירוּהָ מֵחִתּוּלֶיהָ, אֶת יָדָהּ אֶל הָאֵם בִּתְנוּעָה רַבַּת-הֲבָנָה, וְזוֹ נָשְׁקָה לָהּ, כָּל אֶצְבַּע וְאֶצְבַּע לְבַד, כְּשֶׁהַדְּמָעוֹת מִתְגַּלְגְּלוֹת וְיוֹרְדוֹת חֲרִישִׁיּוֹת, לְלֹא קוֹל, מֵעֵינֶיהָ.

הִזְכַּרְתִּי לְמַעְלָה אֶת נֹאד הַדְּמָעוֹת אֲשֶׁר כְּנֶגְדּוֹ, בַּד בְּבַד אִתּוֹ, הוֹלֶכֶת וְנִמְלֵאת, כִּבְיָכֹל סְאַת צַעֲרוֹ שֶׁל הָאָדָם. אִם זוֹ נִתְמַלְּאָה וּמִדַּת הַחֶסֶד הִתְגַּבְּרָה, וְיִקָּרֵא לָזֶה יְשׁוּעָה אוֹ נֵס, שֶׁנּוֹהֲגִים לְבָרֵךְ עָלָיו, אוֹ גַם לְכָתְבוֹ לְזִכָּרוֹן בְּסֵפֶר. לְנִטְרָפִים בִּמְצוּלוֹת יָם מִתְגַּלֶּה זֶה בִּדְמוּת כֵּף אוֹ קֶרֶשׁ הַצָּף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, לִנְתוּנִים בְּלַהֲבוֹת אֵשׁ – כְּחַלּוֹן, אוֹ פִּרְצָה בַּקִּיר; פֹּה בָּא הַדָּבָר בְּצוּרַת אוֹת, אֲשֶׁר נִשְׁתַּרְבְּבָה וְיָצְאָה מִן הַשּׁוּרָה.

הַסּוֹפֵר הַזָּקֵן לֹא הֵבִין עוֹד בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן אֶת הַנַּעֲשֶׂה וְאָמַר לְיַשֵּׁב אֶת הַקַּו הַמְדֻלְדָּל בִּמְקוֹמוֹ, וְהִנֵּה שָׁלַח אָבִי אֶת יָדוֹ וְהֵרִים אֶת הַקְּלָף, וּלְעֵינֵי הָאֲנָשִׁים נִגְלְתָה לְחֶרְדָּתָם, אוֹת אֲשֶׁר קָצֶהָ הָאֶחָד נִתַּק מִמֶּנָּה, כְּרֶגֶל בַּעַל-חַי שֶׁנָּקְעָה, וְהִיא שׁוֹתֶֶֶתֶת דְּיוֹ וּמַאֲפִילָה כְּפֶצַע בְּתוֹךְ הַכְּתָב.

מוּשָׁה הַגְּדוֹלָה בָּאָה וְהֵצִיצָה מֵאֲחוֹרֵי הַמְּחִצָּה אֶל הַחֶדֶר, וּמִכָּל מַה שֶּׁנַעֲשָׂה פֹּה יָכְלָה רַק לִתְפֹּס, כִּי נִפְסַל הַגֵּט וְלֹא יִכָּתֵב עוֹד, כִּי אוֹמְרִים הָאֲנָשִׁים לִדְחוֹתוֹ, “וְזֶהוּ טוֹב”, הֵבִינָה, “כָּכָה זֶה טוֹב”.

לְפָנֶיהָ קָם מַרְאֵה בֵּית אָחִיהָ, עִם חֲבִילַת הַכָּרִים הַמִּתְגּוֹלֶלֶת שָׁם עַל הָרִצְפָּה וְעֵירֹם הַכֵּלִים שֶׁנִתְעַרְטְלוּ מִצִּפּוּיֵיהֶם, עֵירֹם מַבְעִית, וְהִיא עָמְדָה וְנִדְחֲקָה אֶל בֵּין הַנֶּאֱסָפִים וּמָצְאָה אֶת בָּרוּךְ עִם פָּנָיו “הַסְּחוּטִים”, אֲשֶׁר אַף טִפַּת דָּם לֹא נִמְצְאָה בָּהֶם:

– תֵּן לִי אֶת הַמַּפְתֵּחַ – אָמְרָה – וְאֵלֵךְ לְהַסִּיק שָׁם אֶת הַתַּנּוּר.

וְהִיא עָטְפָה שׁוּב אֶת הַתִּינוֹקֶת בְּכָל חִתּוּלֶיהָ, וְהָלְכָה וְהֵבִיאָה חָלָב טָרִי לְבֵית אָחִיהָ וְעוּגוֹת שֶׁהֵן נוֹחוֹת אַחֲרֵי צוֹם לַאֲכִילָה; אַחַר הִבְעִירָה אֵשׁ בַּתַּנּוּר וּבַכִּירָה, וְהִתִּירָה אֶת הַחֲבִילוֹת וְהֶעֱלְתָה עַל הָרָהִיטִים אֶת צִפּוּיֵיהֶם, וּלְבַסּוֹף, כְּשֶׁהִרְגִּישָׁה בִּבְנֵי הַזּוּג שֶׁהֵם בָּאִים, וְהַיּוֹם כְּבָר הֶחֱשִׁיךְ, הִדְלִיקָה אֶת הַמְּנורָה וְהִצִּיגָה אוֹתָהּ עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן, בְּאֹפֶן שֶׁנִּמְשַׁךְ אוֹרָהּ בְּקַו יָשָׁר לִקְרַאת הַבָּאִים, וְאָז הָלְכָה לָהּ, כְּשֶׁהַתִּינוֹקֶת תְּחוּבָה לָהּ בְּתוֹךְ מְעִילָהּ וּמְבַצְבֶּצֶת כְּעָנָף מִתּוֹךְ גֶּזַע עֵץ.

מֵחֲמַת רִפְיוֹן בְּרִיאוּתָהּ, אוֹ מִפְּנֵי הַחֲשָׁשׁ לְ"עַיִן רָעָה", לֹא הִרְבְּתָה דִינָה לָצֵאת כָּל אוֹתוֹ חֹרֶף הַחוּצָה, וּבְצֵאתָהּ וְהִתְעַטְּפָה בְּסוּדָר גָּדוֹל, שֶׁיָּרַד בִּקְפָלִים מַסְתִּירֵי סוֹד עַל גּוּפָהּ, אוּלָם כְּשֶׁבָּא הַקַּיִץ, לֹא יָכְלָה עוֹד לְהַצְפִּין אֶת אָשְׁרָהּ. לַ"דּוֹד", שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן, הֻגַּד דְּבַר יְשׁוּעָתָהּ רִאשׁוֹנָה, וְהַלָּה, בְּתֹם לִבּוֹ, לֹא הֶרְאָה כִּמְעַט כָּל סִמָּנֵי תְּמִיהָה.

– נִמְלְאָה סְאַת צַעֲרָהּ – אָמַר – וַיְרַחֲמֶנָּה אֱלֹהִים!

לְשֵׁם עֵזֶר בַּבַּיִת שָׁלְחוּ אֵלֶיהָ מִפֹּה אֶת לִיבָּה הַיְתוֹמָה, וְזוֹ קִבְּלָה אֶת הַדָּבָר בְּשִׂמְחָה תַּמָּה, עָשְׂתָה עִם דִּינָה בְּכָל מְלָאכָה בַּבַּיִת, וְגַם טִפְּלָה אַחַר כָּךְ בְּיַלְדָּהּ שֶׁנוֹלַד לָהּ – תִּינוֹק גְּדָל-גּּוּף, שֶׁנִכַּר בּוֹ מִיָּד בְּהִוָּלְדוֹ כֹּחוֹ שֶׁל אֲבִי-אָבִיו, אַבְנֵר בֶּן זָבִיל, אֲשֶׁר עַל שְׁמוֹ נִקְרָא.