הפּרקים: ״הבּת השׂנוּאה״, ״עם הספר״, ״משוֹרר״, ״האמן״, רחשי־לב״, ״הבּית״ – לוּקחוּ מתוֹך ״מה שהיה״.
בִּזְמַן שֶׁאֳנִי נוֹלַדְתִּי לְאִמִּי, רַבָּנִית הָעֲיָרָה הָעֲנִיָּה מִמַּעַשׂ, יָלְדָה בַּעֳלַת הָאֲחֻזָּה, הָאִשָּׁה הַתַּקִּיפָה, אֶת בְּנָהּ הַבּכוֹר, שֶׁהָיָה גַם בְּנָהּ הַיָּחִיד.
בֶּן־הַנְּגִידִים הַזֶּה הָיָה לִי אַחַר כָּךְ, בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן, לֹא פַּעַם לְשָׂטָן עַל דַּרְכִּי בַּחַיִּים.
כְּבָר בִּפְגִישָׁתֵנוּ הָרִאשׁוֹנָה, פַּעַם בְּצָהֳרֵי קַיִץ, בְּשַׁבָּת – וַאֲנִי יַלְדָּה רְפַת־אוֹנִים, לְבוּשָה שִׂמְלַת צִיץ וּבְלִי נְעָלִים, חוֹתֶרֶת בִּשְׁאֵרִית כֹּחִי אֶל יַעַר הָאֳרָנִים אֲשֶׁר בְּקִרְבַת הָאֲחֻזָּה – שִׁסָּה בִּי מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר אֶת כַּלְבֵי חֲצֵרָם.
קוֹל צַעֲקָתִי הָיָה כַּנִּרְאֶה מַחֲרִיד מְאֹד, בְּהִתְנוֹדְדִי פֹּה בֵּין הַחוֹמוֹת הַקּוֹדְרוֹת וְהָאֲטוּמוֹת לְלֹא מוֹצָא, כִּי גַם מִן הַשַּׁעַר הָרָאשִׁי, גַּם מִן הַגַּן הַקָּרוֹב, בָּאוּ הַנְּעָרִים הַמְשָׁרְתִים וְהִשְׁתִּיקוּ אֶת הַכְּלָבִים תּוֹךְ־כְּדֵי־מְרוּצָה, בְּקָרְאָם אוֹתָם בִּשְׁמוֹתֵיהֶם. וְאָז, בְּהִשָּׁעֲנִי בְּצִדֵּי גָדֵר אַחַת, אֲשֶׁר לְטַפּס וְלַעֲלוֹת עָלֶיהָ הָיָה מִן הַנִּמְנָע, לְמַעְלָה מִכֹּחוֹתַי, רָאִיתִי אוֹתוֹ, אֶת בֶּן הָאֲדוֹנִים, כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד בְּגַרְבֵּי הַמֶּשִׁי הַקְּצָרִים שֶׁלּוֹ, גְּלוּי רֹאשׁ וְגָזוּז, עִם בָּרָק שֶׁל זָדוֹן עַל פָּנָיו הַשְּׂבֵעִים – וּשְׂנֵאתִיו.
אֲבָל כָּל זֶה כְּבָר הָיָה אַחַר כָּךְ, ״בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן״, וְיִכָּתֵב אוּלַי בִּפְרוֹטְרוֹט בְּסִפּוּר אַחֵר. הַפַּעַם חָפַצְתִּי לְסַפֵּר רַק אֶת אֲשֶׁר קָרַנִי בְּיוֹם חַיַּי הָרִאשׁוֹן, יוֹם חֹרֶף קָצָר וְתָפֵל, עִם עֲנָנִים נְמוּכִים וּבִלְתִּי מְשַׁמְּחִים כְּלָל עַל שְׁמֵי עֲיָרָתִי.
עוֹד עִם עֲרוֹב הַיּוֹם הַקּוֹדֵם, בִּשְׁעַת הַדִּמְדּוּמִים, הִתְעַכְּבָה עַל יַד בֵּיתֵנוּ מִרְכֶּבֶת הָאֲחֻזָּה, שֶׁבָּאָה לָקַחַת אֶת אָבִי, הַסַּנְדָּק, לְשִׂמְחַת הַ״בְּרִית״ שֶׁל יוֹם הַמָּחֳרָת.
הַפַּעֲמוֹן שֶׁבְּצַוְּארֵי הַסּוּס, אֲשֶׁר צִלְצוּלוֹ נָעַם עַד מְאֹד בְּדִמְמַת בֵּין־הָעַרְבַּיִם, עָשָׂה אֶת הָרֹשֶׁם הַמְכֹעָר בְּיוֹתֵר עַל זְקֶנְתִּי מִצַּד אָבִי, הָרַבָּנִית מִטּוּחַנּוֹבְקָה, שֶׁנִּתְאָרְחָה עַתָּה בְּבֵיתֵנוּ.
בִּשְׁאָט־נֶפֶשׁ כִּמְעַט הִבִּיטָה אֶל הָרַכָּב הַנָּכְרִי, אֲשֶׁר בְּהִכָּנְסוֹ, מָשְׁלָג, עִם שׁוֹטוֹ מִתַּחַת לְבֵית־שֶׁחְיוֹ, הוֹדִיעַ כִּי שְׂמִיכָה לְכִסּוּי הָרַגְלַיִם אֵין אִתּוֹ בָּעֲגָלָה, כִּי, כַּנִּרְאֶה ״שָׁכְחוּ״ הַגְּבִירָה לָתֵת.
– שְׂמִיכָה תִּמָּצֵא גַם אֶצְלֵנוּ, עַד כְּדֵי כָךְ לֹא יָרַדְנוּ עוֹד – בִּקְשָׁה לִמְסֹר לַגְּבֶרֶת הַצְּעִירָה אֲשֶׁר הָיְתָה, אוֹיָה, קְרוֹבָתָהּ וּבַת־מִשְׁפַּחְתָּהּ – עַל כָּרְחָהּ, שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתָהּ, אֲבָל הֵן הָיֹה הָיְתָה מִבְּנֵי מִשְׁפַּחַת הַטּוּחַנּוֹבְקָאִים, וְלֹא יוֹעִיל לָהּ מְאוּמָה.
הוֹי, הַדָּבָר הָיָה מְסֻבָּךְ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶׁאֶפְשָׁר לְשַׁעֵר. הִיא, הַגְּבִירָה הַזֹּאת, סֵרְבָה פַּעַם, לִפְנֵי שָׁנִים, לְהֵאָרֵשׂ לָאִישׁ, אֲשֶׁר עָתִיד הָיָה לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא הָרַבָּנוּת בְּז׳וּזִ׳יקוֹבְקָה, הוּא אָבִי.
הַשַּׁדְכָן, אֲשֶׁר עָבַר אֶת כָּל הַשֶּׁטַח שֶׁבֵּין טוּחַנּוֹבְקָה וּבֵין ז׳וּזִ׳יקוֹבְקָה בְּרַגְלָיו, בְּסוֹבְבוֹ לְשֵׁם זֶה שְׁתֶּי פֶּעָמִים אֶת ז׳וּזִ׳יק הַנָּהָר, שָׁב כַּעֲבֹר יָמִים מִסְפָּר עִם תְּשׁוּבַת מֵאוּן מָחְלֶטֶת, בַּהֲבִיאוֹ רַק רֻבַּל־כֶּסֶף שְׂכַר טִרְחָה בְּכִיסוֹ וְקַפּוֹטַת צֶמֶר, חֲדָשָׁה כִּמְעָט, אֲשֶׁר הָיְתָה יָמִים רַבִּים לְדֵרָאוֹן לְכָל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה.
אֶת כָּל זֶה סִפְּרָה לִי כַּעֲבֹר שָׁנִים אֲחוֹתִי, אֲשֶׁר גִּלְּתָה לִי עוֹד כַּמָּה דְבָרִים מִן הֶעָבָר, שֶׁהָיָה מְעַנְיֵן לְמַדַּי גַם לְפָנַי.
אוֹתוֹ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, בְּצֵאת אַבָּא אֶל הָאֲחֻזָּה, וּבְיַרְכְּתֵי הַכִּירָה הֻדְלְקָה מְנוֹרַת־פַּח כֵּהָה, מְפַקְפֶּקֶת בְּכֹחַ עַצְמָהּ, נִשׂתָּרְרָה בְּתוֹך הַבַּיִת שְׁתִיקָה, אֲשֶׁר לֹא נִפְסְקָה שׁוּב בְּמֶשֶׁךְ כָּל הָעֶרֶב.
חִלּוֹנִית, עִם בִּרְכַּת מָזוֹן שֶׁל נָשִׁים בִּלְבַד בְּסוֹפָהּ, נֶאֶכְלָה אֲרֻחַת הָעֶרֶב עַל מַפָּה מְקֻפֶּלֶת בִּשְׁנַיִם בִּקְצֶה הַשֻּׁלְחָן, וְהָרַבָּנִית מִטּוּחַנּוֹבְקָה, בַּהֲסִירָהּ מֵעַל רֹאשָׁהּ אֶת שְׁבִיס־הַצִּיצִין הַמְיֻחָס שֶׁלָּהּ, אֲשֶׁר רַק אַחֲרֵי חִפּוּשׂ רַב מָצְאָה בֵּין רָהִיטֵי הָעֹנִי מְקוֹם כָּבוֹד בִּשְׁבִילוֹ, כִּבְּתָה כִּבּוּי נִמְרָץ, בִּנְשִׁימַת זַעַף אַחַת, אֶת הַמְּנוֹרָה, וּלְפִי חֲרִיקַת הַמִּטָּה, אֲשֶׁר נִזְדַּעְזְעָה תַּחְתֶּיהָ בְּשָׁכְבָהּ, אֶפְשָׁר הָיָה לְשַׁעֵר כִּי לִפְנֵי עֵינֵי רוּחָהּ מִתְנַשֵּׂא בִּבְהִירוּת מַרְאֵה בֵּית־קְרוֹבֶיהָ, אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הָאֲחֻזָּה שֶׁמִּחוּץ לָעֲיָרָה:
כִּסְאוֹת־הָאוּלָם מְרֻפְּדֵי הַפְּלוּסִין, הַסְּדוּרִים נְגִידִית עַל הַמַּרְבָד, נִבְרֶשֶׁת-הַכֶּסֶף הַמְנַצְנֶצֶת מִמַּעַל בְּכָל צִבְעֵי זְגוּגִיּוֹתֶיהָ, סִירֵי הַנְּחֹשֶׁת, הַמַּבְרִיקִים בַּמִּטְבָּח מִמּוּל הַתַּנּוּר הַבּוֹעֵר וְהַדֻּבְשָׁנִיּוֹת הַחַמּוֹת, אֲשֶׁר הַגְּבִירָה־הָאֵם תְּגַלְגֵּל, גַּלְגֵּל וְשָׁטֹחַ בַּמַּעֲרוֹךְ, בְּנַעְנְעָה מִתּוֹךְ כָּךְ בְּכֹל מַחְרֹזוֹת הַפְּנִינִים שֶׁעַל צַוָּארָהּ.
בְּקִצּוּר, הַמְעַטִּים הֵם הַמַּרְאוֹת הַיְכוֹלִים לַעֲבֹר לִפְנֵי עֵינֵי־רוּחַהּ שֶׁל רַבָּנִית זְקֵנָה, הַשּׁוֹכֶבֶת בַּחֲדַר כַּלָּתָהּ בִּלְתִּי הָאֲהוּבָה, הָעֲנִיָּה כִּמְעַט, וְקוֹרֵאת פְּסוּקֵי ״קְרִיאַת־שְׁמַע״ שֶׁלִּפְנֵי הַשֵּׁנָה?
כַּעֲבֹר שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת, לְאַחַר שֶׁהַמְּנוֹרָה הֻדְלְקָה מֵחָדָשׁ, וְהַתְּנוּעָה, אֲשֶׁר הִתְעוֹרְרָה לְרֶגֶל הִוָּלְדִי, נִפְסְקָה, קָמָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת דְּמָמָה, אֲשֶׁר כָּמוֹהָ לֹא יָדַעְתִּי בְּשׁוּם עוֹלָם אַחֵר לְזָרוּת.
הוֹי, לַילָה זֶה הָרִאשׁוֹן בְּבֵית אָבוֹת, בְּעֶצֶם עוֹנַת הַחֹרֶף הַקָּשֶׁה, כְּשֶׁהַתַּנּוּר הֻסַּק בְּיָד זְעוּמָה כֹּל כָּךְ, וְשַׁלְהֶבֶת הַמְּנוֹרָה אֵינָהּ בְּטוּחָה בְּכֹחַ עַצְמָהּ.
בֵּין הַשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית וְהַשְּׁבִיעִית, כְּשֶׁאֵי־מִזֶּה חָדְרוּ רָפִים וְחִוְרִים, קַוֵּי אוֹר הַבֹּקֶר, יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת כִּמְעַט בִּפְרָטוּת אֶת אֲחוֹרֵי הַכִּירָה, אֲשֶׁר הִתְרוֹמְמָה עֵירֹם וְעֶרְיָה אֶל מוּל פְּנֵי עֲרִיסָתִי, וַאֲשֶׁר מַעֲשֵׁנָתָהּ הַנְּמוּכָה, עֲרֻמָּה אַף הִיא, לְלֹא טִיחַ, הֵצִיצָה בְּאֶפֶס כָּל תִּקְוָה אֶל הֶחָלָל, כְּשֶׁהִיא קוֹרֶסֶת – וְאֵינָהּ נוֹפֶלֶת.
נִפְלָא וּמוֹשֵׁךְ אֶת הַלֵּב הָיָה גַם הַבֹּרֶג, אֲשֶׁר הִזְדַּקֵּר, עָקוּם וּמָחְלָד, בַּקּוֹרָה מִנֶּגְדִּי, ואֲשֶׁר בַּעֲרִירוּתוֹ הַגְּדוֹלָה בְּכָל מֶרְחַב הַתִּקְרָה, מְבֻטָּל, לְלֹא שׁוּם צֹרֶךְ (אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵן תָּקַע אוֹתוֹ מִישֶׁהוּ פַּעַם בַּמָּקוֹם הַזֶּה), הָיָה לִי בְּמֶשֶׁך שָׁנִים רַבּוֹת כְּסֵמֶל כָּל אֻמְלָל וּמְיֻתָּר בַּחַיִּים.
אוּלָם הַנִּפְלָא מִכֹּל הָיָה קוֹל חֲרִיקַת נַעֲלֵי הַלֶּבֶד, אֲשֶׁר הִגִּיעַ אֵלַי מֵאֲחוֹרֵי מְחִצַּת־הַקְּרָשִׁים, וְשֶׁהָלַךְ הָלֹךְ וְזָעֹף בָּהּ בְּמִדָּה שֶׁגָּדַל וְהֵאִיר הַיּוֹם.
בִּקְצָרָה, מַה יֵּשׁ כָּאן לָלֶכֶת בַּעֲקִיפִין? זְקֶנְתִּי מִצַּד אָבִי, הָרַבָּנִית מִטּוּחַנּוֹבְקָה, זוֹ אֲשֶׁר הִתְאָרְחָה עַתָּה בְּבֵיתֵנוּ, לֹא הָיְתָה מְרֻצָּה מִבּוֹאִי לְאַוִּיר־הָעוֹלָם.
בָּנוֹת – אָמְרָה – כְּבָר יָלְדָה לָהּ כַּלָּתָהּ, הָרַבָּנִית מִכְמִילוֹבְקָה, וְגַם הַכַּלָּה הַשְּׁנִיָּה, מִבּוֹרִיסוֹבְקָה, וּכְבָר קָצָה, אָמְרָה, בְּחַיֶּיהָ מִפְּנֵי הַבָּנוֹת הַלָּלוּ. הֵן לֹא לְשֵׁם זֶה עָזְבָה אֶת עֵסֶק הַשְּׁמָרִים שֶׁלָּהּ וְאֶת בֵּיתָהּ אֲשֶׁר בְּטוּחַנּוֹבְקָה וּבָאָה לָשֶׁבֶת בְּבֵית בְּנָהּ – וּבִכְלָל:
– מַה יַּגִּידוּ עַכְשָׁו ״בֶּחָצֵר״?
בּוּשָה לְסַפֵּר, אֲבָל יִכָּתְבוּ נָא הַדְּבָרִים כִּפְשׁוּטָם, כְּמוֹ שֶׁקָּרוּ: בְּאַחַת מִשְּׁעוֹת הַבֹּקֶר, כְּשֶׁאַךְ הוּאַר עַד כְּדֵי שֶׁאֶפְשָר יִהְיֶה לִכְתֹּב, הִכְנִיסָה אֶת בְּנוֹ שֶׁל הַשּׁכֵן, כּוֹרֵךְ הַסְּפָרִים, וְהִקְרִיאָה לוֹ אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יִכְתֹּב בִּשְׁמָהּ לְבַעְלָהּ, הָרַב מִטוּחַנּוֹבְקָה.
בִּמְקוֹם הַשָּׁבִיס הַמְיֻחָס, זֶה אֲשֶׁר לוֹ הַצִּיצִין, הָיְתָה נְתוּנָה עַכְשָׁו עַל רֹאשָׁהּ מִטְפַּחַת צֶמֶר, אֲשֶׁר נִקְשְׁרָה מִתַּחַת לְסַנְטְרָה בְּקֶשֶׁר תַּקִיף, אָיֹם כִּמְעַט.
כָּל שִׂנְאַת הַדּוֹרוֹת שֶׁל חוֹתֶנֶת בָּלָה לְכַלָּתָהּ הַצְּעִירָה הִתְרַכְּזָה בְּמִשְׁקָפֶיהָ, כַּאֲשֶׁר גָּחֲנָה אֶל הַשֻּׁלְחָן לְהִוָּכַח אִם נִכְתַּב הַכֹּל כַּיָּאוּת עַל רֹעַ מַזָּלָהּ בְּנוֹגֵעַ לְשִׁדּוּכֵי הַבָּנִים. וְכַאֲשֶׁר קָם, לִבְסוֹף, הַנַּעַר, אוֹבֵד עֵצוֹת, בְּמַגָּפֵי גֶבֶר שֶׁלֹּא לְפִי מִדָּתוֹ עַל רַגְלָיו, וּבִקֵּשׁ לְהִשְׁתַּמֵּט – רָדְפָה אַחֲרָיו עִם גִּלְיוֹן־הַנְּיָר בְּיָּדָהּ כְּשֶׁהַמִּשְׁקָפַיִם צוֹנְחִים לָהּ בְּאֶפֶס אֲחִיזָה מֵעַל פָּנֶיהָ.
בַּשָּׁעָה הָעֲשִׂירִית, בְּעֶרֶךְ, כְּשֶׁהַקֹר בַּבַּיִת גָּבַר וְהַתַּנּוּר עוֹד טֶרֶם הֻסַּק, אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁמֹעַ שִׂיחָה כָּזֹאת בֵּין שְׁתֵּי הָרַבָּנִיּוֹת, אֲשֶׁר מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַמְּחִצָּה:
– חֲמוֹתִי, – הִתְאַנְּחָה הָרַבָּנִית הַצְּעִירָה – צָרִיךְ הָיָה לְהַשְׁקוֹת אֶת הַתִּינוֹקֶת מֵי־סֻכָּר.
– מֵי־סֻכָּר? – שָׁאַלָה הָרַבָּנִית הַשְּׁנִיָּה רְתֵת.
– אָמְנָם כֵּן, מֵי־סֻכָּר – וְגַם לְכַסּוֹתָהּ בְּבֶגֶד, פֶּן תִּצְטַנֵּן.
– הַשְׁמַעְתֶּם? ״מְצִיאָה" גְדוֹלָה, הִיא תִּצְטַנֵּן… – חָרְקָה הַזְּקֵנָה בְּנַעֲלֵי הַלֶּבֶד, בְּאָסְפָה אֶת מִינֵי הַמַּאֲפֶה, שֶׁהוּכְנוּ לַ״שִּׂמְחָה", כְּדֵי לְהָשִׁיב אוֹתָם לְמוֹכְרֵיהֶם.
בְּהֶחְלֵט, הִיא דָמְתָה לִנְמֵרָה, בְּהִתְרוֹצְצָה כֵּן בְּתוֹךְ הַחֶדֶר בְּסִנָּרָהּ הָרָחָב, סִנַּר הַפַּסִּים שֶׁלָּהּ.
בִּהְיוֹתָהּ שְׁרוּיָה כָּל יָמֶיהָ בִּמְחִצַּת בְּנֵי אֻרְיָן וּמַקְשִׁיבָה מִתּוֹךְ כָּךְ לְשִׂיחוֹתֵיהֶם, יָדְעָה גַם כַּמָּה מַאֲמָרִים מִמַּאַמְרֵי חֲכָמֵינוּ, זִכְרָם לִבְרָכָה, בְּיַחַס לַבַּת וְעֶרְכָּהּ בַּחַיִים.
כָּךְ, לְמָשָׁל, יָדְעָה שֶׁאִם הַבֵּן נִמְשָׁל לְיַיִן, הֲרֵי אֵין הַבַּת אֶלָּא חֹמֶץ; אִם הַבֵּן דּוֹמֶה לְחִטִּים, הֲרֵי הַבַּת – כָּמוֹהָ כַּשְּׂעֹרִים.
אָמְנָם: צֹרֶךְ לְיַיִן וְצֹרֶךְ לְחֹמֶץ, אֲבָל צֹרֶךְ לְיַיִן יוֹתֵר מִן הַחֹמֶץ, וְכֵן גַם צֹרֶךְ לְחִטִּים וְצֹרֶךְ לִשְׂעֹרִים, אֲבָל – צֹרֶךְ לְחִטִּים יוֹתֵר מִן הַשְׂעֹרִים.
בְּקִיאוּתָהּ שֶׁל הָרַבָּנִית הַזְּקֵנָה הַזֹּאת הָיְתָה נוֹרָאָה. כַּאֲבָנִים גְּדוֹלוֹת הִתְגַּלְגְּלוּ הַמֵּמְרוֹת מִפִּיהָ, כָּל אַחַת כְּבֵדָה וַאֲיֻמָּה מֵחֲבֶרְתָּהּ – וְהָרַבָּנִית מִזּ׳וּזִ’יקוֹבְקָה שָׁכְבָה מֵעֵבֶר לַמְּחִצָּה בִּשְׁבִיס הַיּוֹלְדוֹת שֶׁלָּהּ הַטָּהוֹר, חִוֶּרֶת, נִדְהָמָה וּמִבְּלִי אֲשֶׁר תֵּדַע לַעֲנוֹת דָּבָר.
בְּמֹחָהּ הֶעָיֵף, הֶעָיֵף מְאֹד, אַחֲרֵי נְדוּדֵי הַלַּיְלָה, תָּעוּ אָמְנָם קִטְעֵי דְבָרִים וְהוֹכָחוֹת, אֲשֶׁר בִּזְמַן אַחֵר הָיְתָה יוֹדַעַת אוּלַי לְהֵאָחֵז בָּהֶם, וּלְהִלָּחֵם וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁהּ. הֵן דַּי לָהּ לְהַזְכִּיר אֶת יוֹם הִוָּלֵד בִּתָּהּ הַבְּכִירָה, כְּשֶׁבַּעְלָהּ הָרַב, בְּקָרְאוֹ לָהּ אֶת הַמִּכְתָּב אֲשֶׁר כָּתַב לְאָבִיו, הִסְבִּיר לָהּ בְּפֵרוּשׁ, כִּי מַה שֶׁנֶּאֱמַר ״וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל", אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁנָּתַן לוֹ בַּת וּ״בַכֹּל" שְׁמָהּ…
אָכֵן, לֹא הָיָה שׁוּם סָפֵק, שֶׁאִלּוּ הָיָה הוּא, בַּעְלָהּ, עַכְשָׁו פֹּה, הָיָה מוֹצֵא בְּטוּב לִבּוֹ דְּבַר־מָה מֵעֵין זֶה גַם בְּנוֹגֵעַ לַבַּת הַזֹּאת, הַשְּׁנִיָּה – הִתְאַנְּחָה הָרַבָּנִית הַצְּעִירָה, בַּהֲרִימָהּ אֶת רֹאשָׁהּ אֶל הַחַלּוֹן וּבִרְאוֹתָהּ, כִּי הַיּוֹם נוֹטֶה כְּבָר לַעֲרֹב, וְהוּא, הָרַב, עוֹד טֶרֶם שֶָב מִדַּרְכּוֹ.
וְיוֹם הַחֹרֶף הַקָּצָר הָלַךְ, בֵּינָתַיִם, וְקָרַב לְקְצּוֹ בֶּאֱמֶת. הַצְּלָלִים, אֲשֶׁר הֵגִיחוּ וְעָלוּ מַעֲבָרִים, לִפְּפוּ לְאַט־לְאַט אֶת דָּפְנוֹת הָעֲרִיסָה, אֶת מְחִצַּת הַקְּרָשִׁים וְאֶת מִטַּת הָאֵם, אֲשֶׁר עַל־יַד הַמְּחִצָּה הַזֹּאת.
כְּשֶׁהַדְּבָרִים הִגִּיעוּ, לִבְסוֹף, לִידֵי כָךְ שֶׁגַּם הַכִּירָה שֶׁמִּנֶּגֶד הִקְדִּירָה, בְּהִתְלַכְּדָהּ עִם מַעֲשֵׁנָתָהּ לְגוּשׁ מִתְנַכֵּר וּמַבְעִית, נִסִּיתִי בְּמַר נַפְשִׁי לְהִתְנוֹדֵד וּלְהִשְׁתַּחְרֵר עַל יְדֵי כָךְ מֵאֲסוּרַי, אֲבָל הַקְּשָׁרִים, אוֹיָה, מְהֻדָּקִים הָיוּ בְּיַד עָרִיצִים, יַד הַזְּקֵנָה, וְאָז, בְּהַפְנוֹתִי אֶת רֹאשִׁי הֵנָּה וָהֵנָּה וּבִרְאוֹתִי כִּי אַךְ חֹשֶׁךְ וּדְמָמָה יְסוֹבְבוּנִי, עָשִׂיתִי אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כָּל אָדָם בִּהְיוֹתוֹ גַלְמוּד וְעָזוּב וִישׁוּעָה רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ:
נָשָׂאתִי אֶת קוֹלִי – וָאֵבְךְּ.
וּפִתְאֹם, רְאֵה זֶה פֶּלֶא (אַחַר כָּךְ נוֹדַע לִי, כִּי כָּל הַיְשׁוּעוֹת דַּרְכָּן לָבֹא פִּתְאֹם וּבְאֹרַח פֶּלֶא): מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה, אֲשֶׁר הָיְתָה מִסָּבִיב, הַרְחֵק־הַרְחֵק מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת, נִשְׁמַע כְּעֵין צִלְצוּל שֶׁל פַּעֲמוֹן, וּבְטֶרֶם הִסְפִּיק עוֹד מִי לָגֶשֶׁת אֶל הַחַלּוֹן, צָהֲלָה הַדֶּלֶת בְּהִפָּתְחָהּ, וְאֶל הַבַּיִת נִכְנַס אוֹתוֹ הָאִישׁ, אֲשֶׁר מִבְּלִי לְהַכִּיר אוֹתוֹ מִקֹּדֶם, יָדְעְתִּי, כִּי בָּא זֶה אֲשֶׁר יִיקַר לִי בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים מִכָּל חֶמְדוֹת הַחַיִּים.
כְּבָר מִנִּפְנוּף פַּרְוָתוֹ, בַּהֲסִירוֹ אוֹתָהּ, נָשַׁב עָלַי רֵיחַ מְיֻחָד, רֵיחַ עֲדָנִים, כָּזֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה רַק לְאַבָּא בִּלְבָד, אוּלָם כַּאֲשֶׁר נִגַּשׁ אֶל מְחִצַּת הַקְּרָשִׁים, סִלֵּק אֶת שְׁנֵי חֲצָאֵי הַוִּילוֹן וְקָרָא בְּקוֹלוֹ הַצָּלוּל אֶת בִּרְכַּת הַ״מַּזָל־טוֹב" – קָצְרָה נְשִׁימָתִי מֵהִתְרַגְּשׁוּת וְתוֹךְ־כְּדֵי־רֶגַע נִשְׁתַּתַּקְתִּי.
כְּלוּם צָרִיךְ לְהוֹסִיף וּלְסַפֵּר אֶת זֶה שֶׁהָיָה אַחַר כָּךְ? אַחַר כָּךְ הֻדְלְקוּ הַמְּנוֹרוֹת מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַמְּחִצָּה, מִזֶּה וּמִזֶּה, וּרְוָחָה טוֹבָה הָיְתָה בַּבַּיִת וַחֲמִימוּת.
בְּצִלְצוּל, אֲשֶׁר לֹא שָׁמַעְתִּי כָּמוֹהוּ לְנֹעַם, קִשְׁקְשׁוּ הַכַּפּוֹת עַל גַּבֵּי הַמַּפָּה בִּשְׁעַת עֲרִיכַת־הַשֻּׁלְחָן, בּוֹ בַּזְּמַן אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הָאֲוִּיר הִתְפַּשֵׁט רֵיחוֹ שֶׁל תַּבְשִׁיל הָעֶרֶב, זֶה הַטָּמוּן בְּתוֹךְ הַתַּנּוּר מִבְּעוֹד יוֹם, וַאֲשֶׁר כָּמוֹהוּ יָדְעוּ לְבַשֵּׁל רַק בְּז’וּזִ’יקוֹבְקָה הַלִּיטָאִית בִּלְבָד.
אַבָּא, אֲשֶׁר הִתְהַלֵּךְ אֵילַךְ וְאֵילַךְ בַּחֶדֶר, בְּשָׁאֲלוֹ מִתּוֹךְ כָּךְ לְמַהֲלַךְ הָעִנְיָנִים בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם, הִצְטַעֵר מְאֹד בֶּאֱמֹר לוֹ אִמָּא, כִּי לְאָבִיו הַזָּקֵן כְּבָר כָּתְבוּ בַּבֹּקֶר בִּלְעָדָיו. הוּא עָמַד עַל יַד מִטַּת הָאֵם בְּפָנִים מְאִירוֹת וּבְיָדַיִם תְּחוּבוֹת מִתַּחַת לְאַבְנֵטוֹ (כְּמוֹ שֶׁעָמַד, בְּלִי סָפֵק, לִפְנֵי אַרְבַּע שָׁנִים, בְּיוֹם הִוָּלֵד אֲחוֹתִי הַבְּכִירָה) וְהִרְצָה לְפָנֶיהָ אֶת תֹּכֶן הַמִּכְתָּב שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִכְתֹּב לְאָבִיו, בְּסַפְּרוֹ לָהּ, אַגַּב הַרְצָאָה, עַל הַמִּקְרֶה שֶׁקָרָה לוֹ לְרַ׳ שִׁמְעוֹן בַּר־אַמִּי, אֲשֶׁר בְּיוֹם הִוָּלֵד לוֹ בַּת, פָּגַע בּוֹ הַבַּבְלִי, רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל, וְאָמַר, כִּי הִנֵּה הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ הוּא לְבָרֵךְ אוֹתו…
– כָּךְ, כָּךְ – הִטְעִים בְּקוֹלוֹ הַצָּלוּל אֶת דְּבָרָיו, בְּהַבִּיטוֹ אֶל הָאֹדֶם הַמִּתְפַּשֵּׁט בִּלְחָיֵי הָאֵם, בְּעוֹד אֲשֶׁר עֵינֶיהָ מִתְכַּסּוֹת בַּעֲרָפֶל כֵּהֶה וְדַק.
מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לִזְקֶנְתִּי, הִנֵּה קָרָה אוֹתָהּ כַּדָּבָר אֲשֶׁר יִקְרֶה אֶת רֶגֶב הַקֶּרַח, בִּנְפֹל עָלָיו לְפֶתַע פִּתְאֹם קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ.
לְמַרְאֵה פָּנָיו הַמְּאִירִים שֶׁל בְּנָהּ, נִתְפַּשְּׁטוּ קִמְטֵי הַזַּעַף עַל מִצְחָהּ, וְהַקֶּשֶׁר אֲשֶׁר מִתַּחַת לְסַנְטֵרָהּ זָע וְנִתְרַכֵּךְ בְּמִדָּה נִכָּרֶת. וְכַאֲשֶׁר פָּנָה אֵלֶיהָ אָבִי, לִבְסוֹף, וְאָמַר, כִּי הַבֶּן הַנּוֹלָד נִקְרָא שָׁם, בָּאֲחֻזָּה, בְּשֵׁם ״מִן הַמִּשְׁפָּחָה", בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַדּוֹד מִטּוּחַנּוֹבְקָה, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, רַ׳ שְׁמוּאֵלִיק, – הֻתְּרָה הַמִּטְפַּחַת עַל רֹאשָׁהּ בְּבַת אַחַת, וּשְׁנֵי קְצוֹתֶיהָ שׁוּב לֹא נִקְשְׁרוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ עֶרֶב.
בִּנְעִימָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי נִתְּזוּ מִתַּחַת יָדֶיהָ הַמַּיִם בִּשְׁעַת שִׁפְשׁוּף קְדֵרוֹת־הַחֶרֶס, אֲשֶׁר הֻצְּגוּ הַפַּעַם עַל מַדָּף בְּשׁוּרָה וְסֵדֶר, עִם פִּיּוֹת הֲפוּכִים לְמַטָּה, כְּאִלּוּ הָיוּ שֶׁל נְחֹשֶׁת קָלָל.
מַהֲלַךְ מַחְשְׁבוֹתֶיהָ הָיָה בְּקֵרוּב כָּךְ:
אִם שָׁם נִקְרָא הַנּוֹלָד בְּשֵׁם הַדּוֹד, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, רַ׳ שְׁמוּאֵלִיק, הֲרֵי מִן הָרָאוּי שֶׁכָּאן תִּקְרֵא הַנּוֹלֶדֶת בְּשֵׁם הַדּוֹדָה, נִשְׁמָתָהּ עֵדֶן, הוֹדִיל, וְאִם מֵה׳ יָצָא הַדָּבָר – יָבֹאוּ עוֹד הֵם לְהִתְחַנֵּן לְפָנֵינוּ, וְאָז נְסָרֵב אֲנַחְנוּ – צָנְחָה בַּחֲמַת־נָקָם לְמִשְׁכָּבָהּ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֶחֱלִיפָה אֶת מִטְפַּחַת הַצֶּמֶר בִּשְׁבִיס־לַיְלָה לָבָן – וּלְחִישַׁת הַ״קְּרִיאַת־שְׁמָע", אֲשֶׁר נִפְסְקָה לְרֶגַע אֶחָד שָׁלֵם, שָׁבָה לְפַכּוֹת עַכְשָׁו חֲרִישִׁית וּשְׁקֵטָה כְּמֵי הַמַּעְיָן אַחֲרֵי הַסַּעַר.
זְמַן רַב הִתְהַלֵּךְ עוֹד אָבִי אֵילַךְ וְאֵילַךְ מֵעֵבֶר לַמְּחִצָּה, בְּזַמְּרוֹ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ נִגּוּן אַרְעִי, לֹא חָשׁוּב, כָּזֶה אֲשֶׁר יָבוֹא לְהַרְגִּיעַ אוֹ לְיַשֵּׁן אֶת מִישֶׁהוּ, וְשֶׁהוּא רָגִיל וְשָׁגוּר בְּפִי כָּל אָב. הַנִּגּוּן שֶׁלּוֹ, בִּלְתִּי הָרָגִיל, זֶה אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן, בַּלֵּילוֹת עַל מִשְׁכָּבִי, מָסַךְ כִּמְסֹךְ הַיַּיִן אֶת הַתּוּגָה בְּקִרְבִּי, בָּא אַחַר כָּךְ, כַּעֲבֹר שָׁעוֹת, בְּשִׁבְתּוֹ לְאוֹר הַמְּנוֹרָה עַל יַד הַשֻּׁלְחָן עִם סְפָרָיו, הוֹגֶה כְּבָר לֹא בְּגוֹרָל שֶׁל בָּנִים אוֹ בָּנוֹת עֲלֵי אֲדָמוֹת, אֶלָּא בָּזֶה שֶׁל הָאָדָם בִּכְלָל.
קוֹבֵל, וְנוֹקֵב וּמִסְתַּלְסֵל בְּרֹךְ, כְּמוֹ בְּיַד פְּלָאִים הֵרִים רֶגַע אֶת הַמָּסָךְ מֵעַל עֲתִידִי, וְהֵצַצְתִּי:
אָפֹר כֻּלּוֹ וְקוֹדֵר, לְלֹא מַעֲבָר וּמוֹצָא, כְּאוֹתָן חוֹמוֹת הָאֶבֶן, שֶׁבֵּינֵיהֶן הִתְרוֹצַצְתִּי כַּעֲבֹר שָׁנִים, נִרְדֶּפֶת מִיַּד־עָרִיצִים לֹא־נִרְאֵית, בֵּין שִׁנֵי כְּלָבִים – וְנִזְדַּעְזַעְתִּי.
לְקוֹל צַעֲקָתִי בָּא אַבָּא מֵעֵבֶר לַמְּחִצָּה וְנִעֲנַע אוֹתִי, בְּשׁוּבוֹ תּוֹךְ כְּדֵי רֶגַע אֶל הַנִּגּוּן שֶׁל קֹדֶם לָכֵן, הָרָגִיל, זֶה שֶׁהוּא שָׁגוּר בְּפִי כָּל אָב.
״אֵין דָּבָר", ״אֵין דָּבָר", – שִׁדֵּל אוֹתִי, שִׁדֵּל אוֹתִי וְשָׁר, עַד אֲשֶׁר נִרְגַּעְתִּי, אָמְנָם, וַעֲיֵפָה – נִרְדַּמְתִּי.
וְכָךְ הִנֵּה נִגְמַר יוֹם חַיַּי הָרִאשׁוֹן.
מִכָּל אֵלֶּה שֶׁהִתְּהַלַּכְתִּי אִתָּם פַּעַם בְּעִיר־מוֹלַדְתִּי, יָקְרָה לִי בְּיִחוּד בַּת שְׁכֵנֵנוּ, מִינָה, אֲשֶׁר קָרְאוּ לָהּ גַם בְּשֵׁם הַגְּנַאי “הַבְּרֻדָּה”, וְהִיא נַעֲרָה מְנֻמֶרֶת בְּכִתְמֵי שֶׁמֶשׁ, שֶׁלֹּא חוֹנְנָה אָמְנָם בְּיֹפִי, אֲבָל הֵֵן כְּבָר יָדוּעַ הַמִּשְׁפָּט שֶׁל כְּלֵי־הַחֶרֶס אֲשֶׁר בָּהֶם יְשֻׁמַּר הַיַּיִן הַטּוֹב, וְרָאִינוּ גַם אֲשֶׁר דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים נִכְתָּבִים עַל גְּוִיל פָּשׁוּט.
וּבְבוֹאִי לְסַפֵּר עָלֶיהָ, מִן הַנִּמְנָע הוּא שֶׁלֹּא אַעֲלֶה גַם פְּרָטִים מֵחַיֵּי סְבִיבָתָהּ, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא יִתָּכֵן אֲשֶׁר יְצַיֵּר מִי אֵיזֶה גוּף חַי אוֹ דוֹמֵם, בְּלִי רֶקַע, אוֹ “אַוִּיר” מִסְּבִיבוֹ.
זְקֶנְתָּהּ, יוֹכֶבֶד “הַמְּתוּקָה”, הִיא אֲשֶׁר לָהּ הָיָה הַבַּיִת שֶׁמִּמּוּלֵנוּ, וְקָרְאוּ לָהּ כֵּן עַל שׁוּם הָעוּגוֹת הַמְּתוּקוֹת אֲשֶׁר אָפְתָה, כְּכָל אֲבוֹתֶיהָ, כָּל הַיָּמִים.
אֶת עֲשַׁן הַתָּמִיד מִמַּעַל לַאֲרֻבַּת גַּגָּהּ רָאִיתִי בְּעוֹדֶנִּי שׁוֹכֶבֶת בָּעֲרִיסָה, וְהִיא אֲשֶׁר נָתְנָה בְּיָדִי אֶת עוּגַת־הַסֻּכָּר הָרִאשׁוֹנָה. הִיא הִתְכּוֹפְפָה, עַד כִּי הָעֲגִילִים שֶׁבְּאָזְנֶיהָ נִתְלוּ עָלַי בִּמְאֻנָּךְ, קָרוֹב עַד מְאֹד, וְאָז רָאִיתִי אֶת אַבְנֵי הַמִּלּוּאִים שֶׁבָּהֶם עִם נְקֻדּוֹת הַשְּׁחוֹר בְּמֶרְכָּזָן, אֲשֶׁר נִרְאוּ לִי מְלֵאוֹת אֲרֶשֶׁת, כְּאִשּׁוֹנֵי־עֵינַיִם.
אַחֲרֵי כֵן רָאִיתִי אֶת הָעֲגִילִים הָאֵלֶּה לְבַדָּם, נָחִים עַל מִרְפַּד הַקְּטִיפָה שֶׁבְּתֵבַת־הַתַּכְשִׁיטִים. הַזְּקֵנָה עַצְמָהּ לֹא הָיְתָה עוֹד.
הִיא עָשְׂתָה יוֹם אֶחָד אֶת חֶשְׁבּוֹנָהּ עִם הַחֶנְוָנִי וְעִם סוֹחֵר־הַקֶּמַח, צִוְתָה לְהָבִיא מֵעִיר־הַפֶּלֶךְ אֶת נֶכְדָּתָהּ מִינָה, כִּמְמַלְּאָה מְקוֹמָהּ, וְגַם דָּאֲגָּה לְכָךְ שֶׁתִּשָּׁלַח לָהּ שְׂמִיכַת־מוּכִין לַדֶּרֶךְ – לְבַל תִּתְקָרֵר – וְאַחַר הָלְכָה לְדַרְכָּהּ הִיא, הָרְחוֹקָה הַרְבֵּה יוֹתֵר, מִבְּלִי לָקַחַת כָּל מְאוּמָה בְּיָדָהּ, אִם לֹא לַחֲשֹׁב אֶת מְעַט הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים, שֶׁהֵם אֵינָם תּוֹפְשִׂים מָקוֹם, כְּיָדוּעַ, כְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, אוֹ כְּרֵיחָם שֶׁל הַפְּרָחִים.
עִם גְּמַר יְמֵי הַ"שִׁבְעָה" עָמְדָה אֲחוֹתָהּ טוּלֶה וְאָסְפָה אֶת כְּלֵי הָאֲפִיָּה, וְהֶעֱמִידָה אוֹתָם עַל סַפְסַל הָעֲבוֹדָה בְּאֹפֶן שֶׁהָיְתָה הַבָּעַת צִפִּיָּה לָהֶם, וְעָרְכָה בַּתַּנּוּר אֶת עֲצֵי הַהַסָּקָה וְאֶת הַקֵּיסָמִים, עַד כִּי גַם לָהֶם הָיְתָה אוֹתָהּ הַהַבָּעָה עַצְמָהּ, וְאַחַר יָצְאָה לְדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ, לִקְרַאת קְרוֹן הַנּוֹסְעִים, וְחָזְרָה עַד מְהֵרָה עִם נַעֲרָה כִּבְדַת גּוּף, אֲשֶׁר הַנָּשִׁים הַשְׁכֵנוֹת הֶחְלִיטוּ מִן הַמַּבָּט הָרִאשׁוֹן, כִּי רְחוֹקָה הִיא מִן הַנּוֹי וּמֵהַזְּרִיזוּת; אוּלָם סָבְתָא טוּלֶה סָבְרָה כִּי: “הַפָּרָג הַשָּׁחוֹר הוּא דַוְקָא הַמָּתוֹק” וְכִי “הָאֲבָנִים הַמְגֻשָּׁמוֹת – עֲלֵיהֶן יֻשְׁתַּת הַבַּיִת”.
וְהִיא מָסְרָה לְיָדָהּ אֶת הַמַּפְתֵּחַ שֶׁל מַחְסַן הַקֶּמַח וְהַסֻּכָּר, וְהֶרְאֲתָה לָהּ אֶת מְקוֹמָם שֶׁל הַבֵּיצִים וְהַתַּבְלִין, וּלְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר מָצְאָה לְקוֹרַת־רוּחָהּ וְהִנֵּה הֻתְקְנוּ מִינֵי הַמַּאֲפֶה בְּתַבְנִיּוֹתֵיהֶם הַמְקֻבָּלוֹת, וְהֵם זְרוּעִים סֻכָּר וּמַדִּיפִים רֵיחַ וָנִיל, כְּכָל אֲשֶׁר עָשׂוּ מֵאָז וּמִתָּמִיד בַּבַּיִת הַזֶּה לְבִרְכוֹת הַנֶּהֱנִין וְלִסְעֻדּוֹת מִצְוָה.
אוֹמְרִים כִּי בִּתְמוּרַת הָעִתִּים נִכְחֲדוּ שָׁם כָּל אֵלֶּה וְאֵינָם עוֹד – וַהֲרֵי שֶׁאֲנִי רוֹאָה אֶת עַצְמִי כְּמִין זְכוּכִית נֵגָטִיבִית, שֶׁנִשְׁאֲרָה, רַק הִיא הַיְחִידָה, לְאַחַר שֶׁאָבַד הָעֶצֶם הַמְצֻלָּם. כְּלוּם לֹא שׂוּמָה עָלַי – לְמַעַן הָקִים לָהֶם לַדְּבָרִים זֵכֶר – לְהַטְבִּיעַ אֶת רִשּׁוּמַי עַל הַנְּיָר?
הַיָּמִים שֶׁלְאַחַר סְפִירַת הָעֹמֶר הָיוּ אָז, שֶׁבֶָּהֶם רַבּוּ חַגֵּי הַנִּשּׂוּאִין בַּמָּקוֹם, וְסָבְתָא טוּלֶה, שֶׁהִצְטָרְכָה לָצֵאת פַּעַם בְּפַעַם לְרֶגֶל הַהַזְמָנוֹת, בִּקְשָׁה מִמֶנִּי לִהְיוֹת פֹּה לְעֵזֶר לִקְרוֹבָתָהּ. וְכָךְ הִנֵּה נִתַּן לִי לְהִמָּצֵא בְּקִרְבָתָהּ שֶׁל זוֹ, לִשְׂבִיעַת רְצוֹנָהּ, כְּפִי שֶׁזֶּה נִרְאָה לִי, כִּי קָשֶׁה הָיָה עָלֶיהָ הַמַּשָּׂא וּמַתָּן עִם הַקּוֹנִים וְרִשּׁוּם הַחוֹבוֹת, הוּא כְּתָב־הַפֶּחָם, שֶׁבּוֹ נָהֲגוּ לִרְשֹׁם עַל גַּבֵּי הַקִּיר כָּל מַה שֶּׁלֻּקַּח בְּהַקָּפָה.
אוֹתָה שָׁעָה הָיְתָה הִיא עָצְמָהּ מִתְעַסֶּקֶת בַּמִּטְבַּח, שֶׁהוּא חֲדַר הָאֲפִיָּה, רָדְתָה אֶת אֲשֶׁר יֵשׁ לִרְדּוֹת מִן הַתַּנּוּר וְהֵכִינָה עִסּוֹת בִּשְׁבִיל מִינֵי־מַאֲפֶה חֲדָשִׁים.
כְּפוּפָה מַשֶּׁהוּ וּמְסֻרְבֶּלֶת הִתְהַלְּכָה, וְהִיא כְּמוֹ חָשָׁה אִי־נוֹחוּת בְּגוּפָהּ – אֲשֶׁר אָמַרְתִּי: אוּלַי מִן הַיְשִׁיבָה הַדְּחוּקָה בִּקְרוֹן הַנּוֹסְעִים בָּא זֶה – אֲבָל יַד חָרוּצִים הָיְתָה וְכָל מַה שֶׁעָשְׂתָה יָצָא מְתֻקָּן וְנָאֶה.
בְּדַעְתָּהּ כִּי בְּנֵי־בֵיתָהּ עֲתִידִים לָבֹא בְּקָרוֹב, עָשְׂתָה בְּרִגְעֵי הַפְּנַאי, בֵּין לִישָׁה לַאֲפִיָּה, אֶת הַהֲכָנוֹת לְכָךְ: הֶעְתִּיקָה כְּלֵי־בַּיִת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אוֹ שֶׁהֶעֱבִירָה אוֹתָם מֵחֶדֶר לְחֶדֶר, וּמִתּוֹךְ זֶה גַם הִשְׁמִיעָה לִפְעָמִים אֵיזוֹ הֶעָרוֹת עַל הַבָּאִים, וְרָאִיתִי אֲשֶׁר גַּם דִּבּוּרָהּ, כְּמוֹ גוּפָהּ, “מְסֻרְבָּל” הוּא וְכָבֵד, אִם כִּי הַמִּלִּים עַצְמָן טַעַם מְיֻחָד הָיָה לָהֶן, עַד כִּי דִמִּיתִין לִפְעָמִים לְמֵי בְּאֵרֵנוּ, אֲשֶׁר נִדְלִים הֵם אָמְנָם בְּקֹשִׁי, אֲבָל זַכִּים הֵם וְטַעְמָם עָרֵב.
עַל בְּנֵי־בֵיתָהּ, שָׁם בַּכְּרָךְ, שָׁמַעְתִּי רַבּוֹת וַאֲרֻכּוֹת גַּם קֹדֶם לָכֵן מִפִּי בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, אֶלָא שֶׁאָז נִשְׁאֲרוּ בִּשְׁבִילִי הַלָּלוּ רְחוֹקִים, כִּשְׁרוּיִים אֵי־שָׁם בַּעֲרָפֶל, וְאִלּוּ עַכְשָׁו, כְּשֶׁבָּאָה הִיא לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם, נִתְקָרְבוּ פִּתְאֹם וְקָמוּ לִהְיוֹת בְּרוּרִים וּמוּחָשִׁים עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁנִּקְבַּע בְּקִרְבִּי כְּמִין יַחַס נַפְשִִׁי אֲלֵיהֶם, בְּאֹפֶן שֶׁאִם דִּבְּרָה עַל אָבִיהָ, נִכְמַר לִבִּי עָלָיו בְּשֶׁל תְּשִׁישׁוּתוֹ וְקֹצֶר יָדוֹ, וּכְשֶׁזָכְרָה אֶת הַנַּעַר אֶפְרַיִם, אוֹ אֶת אֲחוֹתָהּ בַּתְיָה, נִתְמַלֵּאתִי רֶגֶשׁ שֶׁל עֶדְנָה, כְּאִלּוּ בָּאתִי בְּמַגָּע עִם מַשֶּׁהוּ טָהוֹר וְעָנֹג עַד לִמְאֹד.
לְאַחַר זְמַן הֲבִינוֹתִי, כִּי כֵן הוּא דֶרֶךְ הַמְסַפֵּר הַטּוֹב, אֲשֶׁר הוּא אֵינוֹ נִטְפָּל לַדְּבָרִים יוֹתֵר מִדַּי, טוֹרֵחַ לְהַסְבִּירָם וְרַק מַאֲפִיל עֲלֵיהֶם מִתּוֹךְ כָּךְ, כִּי אִם מְכַוֵּן אֲלֵיהֶם כִּבְיָכוֹל אֶת פַּנָּסוֹ כָּךְ, שֶׁהֵם נַעֲשִׂים שְׁקוּפִים וּמְאִירִים מֵאֲלֵיהֶם.
תּוֹך כְּדֵי כְּתִישַׁת קִנָּמוֹן בַּמִטְבָּח סָחָה לִי פַּעַם, בְּדֶרֶךְ אַגַּב, עַל בֵּית הַדִּירָה שֶׁהָיָה לָהֶם בִּימוֹת הַטּוֹבָה בַּכְּרָךְ, וְרֶגַע אֶחָד מְדַמָּה הָיִיתִי לָחוּשׁ כְּמִין סַנְוֵרִים מִבְּרַק חַלּוֹנוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ בֵּית־אֲבָנִים וּלְהַרְגִּישׁ אֶת צִנַּת פְּרוֹזְדוֹרוֹ הָאַפְלוּלִי, הַמְרֻוָּח – זֶה אֲשֶׁר הוּא מָלֵא בַּלֵילוֹת בָּבוּאוֹת מִפַּנָּסֵי הָרְחוֹב וַאֲשֶׁר הִיא, עֲדַיִן תִּינוֹקֶת בָּעֵת הַהִיא, רָצָה בְּעַרְבֵי הַקַיִץ לִטְבֹּל בָּהֶן אֶת רַגְלֶיהָ כְּמוֹ בְּתוֹךְ שְׁלוּלִיּוֹת.
אָז שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ הֵיאַךְ נִהְיָה זֶה, אֲשֶׁר הֵם הִגִּיעוּ לְאוֹתוֹ הַמַּצַּב, שֶׁהָאֲנָשִׁים פֹּה קוֹרְאִים לוֹ “יְרִידָה”.
וְהִיא סִפְּרָה לִי.
פַּעַם בִּשְׁעַת עֶרֶב, אַגַּב הַתְקָנַת הַתַּבְנִיּוֹת לַאֲפִיָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְאַבֵּד זְמַן, הֶעֱבִירָה אוֹתִי בְּדֶרֶךְ עֹצֶב זוֹ, צַעַד אַחֲרֵי צַעַד, לְמִן הֱיוֹתָם יוֹשְׁבִים עֲדַיִן בִּמְרוֹמֵי הָעִיר, בְּאוֹתוֹ בֵּית־הָאֲבָנִים הַנִּזְכָּר, וְעַד בּוֹאָם אֶל שְׁכוּנַת הַשְּׁפֵלָה, מְקוֹם־מְגוּרֵיהֶם עַכְשָׁו – מָקוֹם אֲשֶׁר לְאַחַר שָׁנִים, אַגַּב, כְּשֶׁנִּזְדַּמַּנְתִּי בּוֹ, לֹא יָכֹלְתִּי לָרְאוֹתוֹ “בִּרְאִיָּה רִאשׁוֹנָה”, כֹּה מֻכָּר וְיָדוּעַ הָיָה לִי עַל פִּי סִפּוּרָהּ.
אֵין סָפֵק אֲשֶׁר הַמּוּחָשׁ בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִילָהּ בְּאוֹתוֹ מַצָּב כּוֹאֵב הָיָה יַחֲסָהּ הַמְיֻחָד שֶׁל אִמָּהּ אֵלֶיהָ, יַחַס שֶׁל אִי־אַהֲבָה, כְּפִי שֶׁיָּכֹלְתִּי לְהָבִין.
כָּל עוֹד הָיָה מַעֲמָדָם כְּתִקּוּנוֹ, חַדְרֵי־הַבַּיִת מְרֻוָּחִים, וְהָאָב, אִם כִּי חוֹלֶה כְּבָר, יוֹצֵא לַעֲבוֹדָתוֹ, הִתְהַלְּכָה הִיא, הַיַּלְדָּה “בִּלְתִּי הָרְצוּיָה”, עִם הָאִשָּׁה הַמְבַשֶּׁלֶת, אוֹ עִם הַנַּעֲרָה הָעוֹזֶרֶת, מִבְּלִי אֲשֶׁר תִּהְיֶה מְצִיאוּתָהּ נִכֶּרֶת כִּמְעַט, אֲבָל הִנֵּה הִגִּיעוּ לִמְקוֹם הַמֵּצַר, וְהִיא, בְּתוֹךְ חֲלָלוֹ שֶׁל אַוִּיר זֶה, הִתְבַּלְּטָה, “נִזְדַּקְּרָה כְּקוֹץ”, כְּמַאֲמָרָהּ שֶׁל הָאֵם.
דּוֹמֶה אֲשֶׁר רַק עַכְשָׁו, דַּוְקָא פֹּה, בָּאַוִּיר הַמְעֻמְעָם, רָאֲתָה הָאִשָּׁה לָרִאשׁוֹנָה וְהִנֵּה מְשֻׁנָּה הִיא זוֹ מִכָּל בָּנֶיהָ, “בִּלְתִּי מְהֻקְצָעָה” וּמְנֻמֶּשֶׁת, וְהִיא שָׁאֲלָה מִתּוֹךְ רֹגֶז עֲצָבִים, מַה תַּעֲשֶׂה בְּ"יוֹצֵאת דֹּפֶן" זֹאת?
וְרֹגֶז־עֲצָבִים זֶה, עַכְשָׁו, עִם קְשִׁי הַמַּצָּב, הָלַךְ וְגָדַל וְגַם הָפַך לִפְעָמִים לְמִין זַעַף, אֲשֶׁר לֹא שָׁכַךְ אֶלָּא אִם כֵּן בָּא לִידֵי הִתְפָּרְצוּת. וְהוֹאִיל וְאֵין אָדָם בּוֹחֵר לְהַטִּיל מֵי־הַשּׁוֹפְכִין שֶׁלּוֹ אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁהוּא מָאוּס בְּעֵינָיו, הֲרֵי מוּבָן שֶׁהִתְפָּרְצֻיּוֹת זַעַף אֵלֶּה נִתְּכוּ לֹא עַל בַּתְיָה, אוֹ אֶפְרַיִם, הָאֲהוּבִים, כִּי אִם עָלֶיהָ.
בַּתְּחִלָּה, בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לְשִׁבְתָּם בַּגַּיְא, נִסְּתָה הַנַּעֲרָה, לְמַעַן הַשְׂבִּיעַ אֶת רְצוֹנָהּ, לַעֲזֹר לָהּ בִּמְלֶאכֶת הַבַּיִת, וְאַף כִּי עָשְׂתָה הַכֹּל כְּתִקּוּנוֹ, כִּי הֲלֹא הִתְהַלְּכָה יָמִים רַבִּים עִם הַמְּשָׁרְתוֹת, – לֹא הֵנִיחָה בְּכָל זֹאת מֵעוֹלָם אֶת דַּעְתָּה. עֶצֶם קִרְבָתָהּ הִיא אֲשֶׁר הִרְגִּיזָה אֶת הָאִשָּׁה וְהֵבִיאָה אוֹתָהּ לִפְעָמִים לִידֵי סַעֲרַת זַעַף כָּזֹאת, שֶׁהַנַּעֲרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִפָּגַע בָּהּ, מִהֲרָה לְהִמָּלֵט אֶל הַחֶדֶר הַצְּדָדִי הָאַפְלוּלִי, אֲשֶׁר קְרָאוּהוּ בְּשֵׁם “חֲדַר הַגְּרוּטָאוֹת”.
פֹּה, בְּתוֹךְ הַתָּא הָאַפְלוּלִי, בְּשִׁבְתָּהּ בֵּין צִבּוּרֵי הַחֲפָצִים הַיְשָׁנִים (אֲשֶׁר כְּמוֹהֶם כָּמוֹהָ – חָשְׁבָה – אֵין לְשׁוּם אִישׁ צֹרֶךְ בָּהֶם), שָׁאֲלָה לִפְעָמִים אֶת עַצְמָהּ:
עַל מַה זֶה עָלְתָה לָהּ כָּךְ? בַּמֶּה חָטְאָה?
וּבְהַעֲלוֹתָה עַל לִבָּהּ אֶת דְּבַר חִיצוֹנִיּוּתָהּ, אֶת “הַמַּסֵּכָה הַבְּרֻדָּה”, כְּפִי שֶׁקָּרְאָה הָאֵם לִנְמָשֶׁיהָ – בִּקְשָׁה לָהּ בַּחֲשָׁאי תַּחְבּוּלוֹת אֵיךְ לְהַעֲבִירָהּ מֵעַל עוֹרָהּ. הִשְׁכִּימָה לָקוּם בְּבָקְרֵי הַקַּיִץ כְּדֵי לִמְשֹׁחַ בָּאֵד שֶׁעַל שִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן אֶת פָּנֶיהָ, אוֹ שֶׁשִּׁפְשְׁפָה אוֹתָם בִּתְחִלַּת הַחֹרֶף בַּשֶׁלֶג הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר שָׁמְעָה כִּי יָפֶה כֹּחוֹ לְהַעֲבִיר בַּהֲרוֹת שֶׁמֶשׁ כָּאֵלֶּה.
וַאֲחוֹתָהּ בַּתְיָה, אֲשֶׁר כְּאִלּוּ רָאֲתָה לְלִבָּהּ, נָתְנָה לָהּ לִפְעָמִים אֶחָד מִסִּרְטֵי הַצִּבְעוֹנִין שֶׁלָּהּ לִקְשֹׁר בְּצַמָּתָהּ, וְיֵשׁ גַּם אֲשֶׁר בְּמָשְׁכָהּ אוֹתָהּ אֶל הָרְאִי סָרְקָה אֶת שְׂעָרָהּ וְנִסְּתָה לְסַדֵּר לָהּ נֻסָּח חָדָשׁ שֶׁל תִּסְרֹקֶת, אֲשֶׁר הָיְתָה אוּלַי הוֹלֶמֶת אוֹתָהּ – אֲבָל הִנֵּה נִתְקְלָה פִּתְאֹם בְּמַבָּטָהּ שֶׁל הָאֵם, עוֹקֵץ וּמְלַגְלֵג, וְהִיא הִתְפָּרְצָה מִידֵי אֲחוֹתָהּ וּבָרְחָה בִּשְׂעָרָהּ הַסָּתוּר מִבְּלִי לְהַבִּיט אַחֲרֶיהָ.
כְּמִין טֵרוּף הָיָה זֶה אֲשֶׁר תָּקַף אוֹתָהּ בִּרְגָעִים כָּאֵלֶּה, רָצוֹן לַחֲבֹּל בְּעַצְמָהּ, לָרוּץ בְּרַגְלַיִם יְחֵפוֹת עַל פְּנֵי הַקֶּרַח, אוֹ לָשִׂים אֶת כַּפּוֹת יָדֶיהָ עַל הָאֵשׁ בַּכִּירָה וּלְחָרְכָן עד כִּי יִשָּׁמַע קוֹל נֵפֶץ.
זְקֵנְתָּהּ הַמְּנוֹחָה, יוֹכֶבֶד, הָיְתָה בָּאָה מִזְּמַן לִזְמַן לְהִתְאָרֵחַ אֶצְלָם, וְיָשְׁבָה, בַּתְּחִלָּה, בִּימוֹת הַטּוֹבָה, בְּבֵיתָם, וְאַחֲרֵי כֵן, כְּשֶׁהַדִּירָה הָיְתָה צָרָה כְּבָר מִלְּהָכִיל אוֹתָהּ עִם כַּלָּתָהּ, – בְּבָתֵּי הַקְּרוֹבִים, אוֹ גַם בָּאַכְסַנְיָה, בִּשְׁכוּנַת הַגַּיְא, הוּא מְקוֹם מְגוּרֵיהֶם עַכְשָׁו, וּבְנָהּ, לְאַחַר שֶׁנִתְפַּנָּה מֵעֲבוֹדָתוֹ, הָלַךְ לְבַקְּרָהּ שָׁם, וְאָז יֵשׁ אֲשֶׁר לָקַַח אִתּוֹ גַם אוֹתָהּ, אֶת הַנַּעֲרָה.
זִכְרוֹן אוֹתָה הַהֲלִיכָה עִם הָאָב יָד בְּיָד, בִּיחִידוּת, נִשְׁמַר, כַּנִּרְאֶה, כְּמַשֶּׁהוּ יָקָר עַד מְאֹד בְּלִבָּהּ, שֶׁכֵּן הֶעֶלְתָה אוֹתוֹ בְּאִטִּיּוּת וּזְהִירוּת, חוֹשֶׁשֶׁת, כַּנִּכָּר, לְעַרְטְלוֹ בִּפְנֵי זָר, לְבַל יִפֹּל עָלָיו מַשֶׁהוּ מִן הָאָבָק שֶׁל הַזִּלְזוּל, אוֹ שֶׁל חֹסֶר הַהֲבָנָה:
הַגֶּשֶׁר הַמְשֻׁנֶּה, הַנָּע, שֶׁרָאוּ שְׁנֵיהֶם יוֹם אֶחָד עַל הַנָּהָר – וְשֶׁלֹּא הָיָה, כְּפִי שֶׁהֲבִינוֹתִי לְאַחַר זְמַן, אֶלָּא מִין מַעְבָּרָה לְהַעֲבִיר בָּהּ אֲנָשִׁים, וְהַחֻרְשָׁה אֲשֶׁר בְּצִלָּהּ חִלֵּק אָבִיהָ אִתָּהּ אֶת תַּפּוּחַ־הַזָּהָב שֶׁנִּמְצָא אִתּוֹ – עֵצִים מִסְפָּר, אֲשֶׁר לֹא הִצְטַיְּנוּ אוּלַי אַף הֵם בְּשׁוּם דָּבָר, חוּץ מִזֶּה אֲשֶׁר הָיוּ הָעֵדִים הַיְחִידִים לִמְעַט הָאֹשֶׁר שֶׁזָכְתָּה בּוֹ.
בִּשְׁעַת בִּקּוּר כָּזֶה שֶׁל הַזְקֵנָה, כַּאֲשֶׁר הָאָב, חוֹלֶה בָּעֵת הַהִיא, נַעֲשָׂה אָנוּשׁ, הוֹלִיכָה אוֹתָהּ פַּעַם זוֹ אֶל הַגַּיְא, כּוֹשֶׁלֶת וְנוֹטָה מִן הַדֶּרֶךְ בִּמְבוּכַת נַפְשָׁהּ, וּבְהַגִּיעָן אֶל הַשְׁכוּנָה, בָּאָה אִתָּהּ לֹא אֶל הָאַכְסַנְיָה, כִּי אִם לְבֵית הַכְּנֶסֶת, לִמְקוֹם אֲרוֹן הַַקֹּדֶשׁ, בִּמְקוֹם שֶׁשְּׁנֵי אֲרָיוֹת טוֹבֵי עֵינַיִם הֵצִיצוּ אֵלֶיהָ מִלְמַעְלָה, וּלְמַטָּה מִצְמְצָה כְּנֶגְדָּה בְּעֶצֶב שַׁלְהֶבֶת שֶׁל “נֵר נְשָׁמָה”.
וְאוּלָם הַנִּפְלָא מִכֹּל הָיָה זֶה, אֲשֶׁר הַזְקֵנָה לֹא קָרְאָה הַפַּעַם מִתּוֹךְ “הַסִּדּוּר”, כְּדַרְכָּהּ תָּמִיד בְּהִתְפַּלְּלָהּ אֶל הָאֱלֹהִים, כִּי אִם פָּנְתָה אֵלָיו יָשָׁר בַּלָּשׁוֹן הַמְדֻבֶּרֶת שֶׁלָּהּ הָרְגִילָה, כְּאִלּוּ הָיָה עוֹמֵד פֹּה אִתָּהּ פָּנִים אֶל פָּנִים,
הִיא שָׁאֲלָה אוֹתוֹ, אִם נָכוֹן הוּא אֲשֶׁר יִקַּח אֶת הָאָב מֵעַל הַבָּנִים, וְהֵם רַכִּים עֲדַיִן, וְאֵין לָהֶם לֹא דוֹאֵג וְלֹא מְפַרְנֵס. הָרוֹפְאִים הִנֵּה הִתְיָאֲשׁוּ, בְּאָמְרָם כִּי אֵין בִּיכָלְתָּם לַעֲזֹר, אֲבָל אַתָּה הֵן תּוּכַל, עֲשֵֵׂה, אֵפוֹא, וּרְפָא נָא לוֹ – אָמְרָה וְגָחֲנָה וְנָשְׁקָה אֶת פָּרֹכֶת־הַמֶּשִׁי, אֲשֶׁר מַגָּעָהּ הָיָה עָנֹג עַד לִמְאֹד, וְאַחַר יָצְאָה וְהָלְכָה בְּלֵב מָלֵא בִּטָּחוֹן. וּרְאֵה, כִּי הָאָב – הוּטַב לוֹ, וְהוּא קָם מִמִּשְׁכָּבוֹ, וְגַם שָׁב לָלֶכֶת לַעֲבוֹדָתוֹ, הִיא עֲבוֹדַת הַפִּנְקְסָאוּת.
וַהֲרֵי שֶׁדְּבַר הַזְּקֵנָה נִשְׁמַע. הָיָה, אֵפוֹא, מִי אֲשֶׁר שָׁמַע וְנַעֲנָה בָּעֵת אֲשֶׁר קָרְאוּ לוֹ. וְמֵעַכְשָׁו, בַּצַּר לָהּ, לַנַּעֲרָה, בְּשִׁבְתָּהּ מְנֻדַּחַת בְּתוֹךְ הַתָּא הָאַפְלוּלִי, שׁוּב לֹא הָיְתָה בְּדִידוּתָהּ קָשָׁה כָּל כָּךְ. רֶגֶשׁ חָדָשׁ הוּא אֲשֶׁר בָּא לְפַעֲמָהּ, מֵעֵין זֶה אֲשֶׁר הָיָה, כְּיָדוּעַ, מֵאָז וּמִתָּמִיד, לָאָדָם, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא, בְּחֹסֶר אוֹנָיו, מָצָא לוֹ אֶת הָאֱמוּנָה.
יוֹם אֶחָד, בִּהְיוֹתֵנוּ יוֹשְׁבוֹת שְׁתֵּינוּ בְּצִדֵּי הַמִּטְבָּח, שְׁאִלְתִּיהָ בִּזְהִירוּת לְסִבַּת שְׂעָָרָהּ הַקָּצָר, כִּי עַל כֵּן לֹא הָיָה נָהוּג בַּזְמַן הַהוּא, אֲשֶׁר נַעֲרָה בְּגִילָהּ תִּסְתַּפֵּר, וְאָמַרְתִּי שֶׁאוּלַי נִגְרַם זֶה עַל יְדֵי אֵיזוֹ מַחֲלַת עוֹר, אֲבָל הִיא הִתְאַנְּחָה וְאָמְרָה, כִּי בְּשֶׁל חֲתִיכַת בַּד בָּא לָהּ הַדָּבָר, בַּד קֵיצִי רָגִיל, אֲשֶׁר שָׁלְחָה הַזְּקֵנָה בִּשְׁבִילָהּ לְשִׂמְלָה.
בָּעֵת הַהִיא, וְהֵם יוֹשְׁבִים כְּבָר בִּשְׁכוּנַת הַגַּיְא, לֹא יָדְעָה עוֹד אֶת טַעְמוֹ שֶׁל בֶּגֶד חָדָשׁ, כִּי מִשֶּׁל אַחוֹתָהּ לָבְשָׁה, כָּל מַה שֶׁנִּמְצָא דֵהֶה, אוֹ מְטֻשְׁטָשׁ מֵרֹב שִׁמּוּשׁ. וְהִנֵּה הוּבָא לָהּ בַּד חָדָשׁ בְּיַחַד עִם דְּמֵי תְּפִירָה. בַּד “עָדִין”, מִשְׁיִי וְדַק, שֶׁאֶל נְקֻדּוֹתָיו הָעַלִּיזוֹת לֹא שָׂבְעָה מִלְּהַבִּיט כָּל אוֹתוֹ יוֹם.
אֵין סָפֵק אֲשֶׁר בְּסֵתֶר לִבָּהּ קִוְּתָה כִּי מַשֶּׁהוּ מִיָפְיוֹ יֵאָצֵל גַּם עָלֶיהָ, כִּי אָכֵן, כְּלוּם לֹא רָאִינוּ אֲשֶׁר פַּס אֶחָד שֶׁל רִקְמָה, אוֹ מַעֲשֶׂה־תַּשְׁבֵּץ, מְחַיֶּה יְרִיעַת בַּד אֲפֹרָה וּתְפֵלָה בְּתַכְלִית? וְאֵין עוֹד לְדַבֵּר עַל אוֹר הַלְּבָנָה, אֲשֶׁר קֶרֶן אַחַת מִמֶּנָּה מְשַׁוָּה לִפְעָמִים לַזְּכוּכִית אֶת הַהוֹד שֶׁל אֶבֶן חֵן.
מִפְּנֵי שֶׁיְמֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת קָרְבוּ לָבוֹא, מִהֲרָה לְמָסְרוֹ לַתּוֹפֶרֶת וְהָלְכָה יוֹם־יוֹם לִרְאוֹת אִם כְּבָר הִתְחִילָה זוֹ בַּמְּלָאכָה. בַּלֵּילוֹת נָדְדָה שְׁנָתָהּ מִתּוֹךְ חֲרָדָה פֶּן לֹא תַּסְפִּיק הָאִשָּׁה לְגָמְרוֹ עַד הַחַג, וּבַיָּמִים הָיְתָה כְּחוֹלֶמֶת, הִתְהַלְּכָה, שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, לְלֹא כָּל מַטָּרָה בְּסִמְטְאוֹת־הַגַּיְא, אוֹ שֶׁיָּשְבָה בַּגִּנָּה הַצִּבּוּרִית, מִתַּחַת לָעֵץ הַיָּחִיד שֶׁאֵיזוֹ זְקֵנִים הָיוּ יוֹשְׁבִים בְּצִלּוֹ.
בִּהְיוֹתָהּ תּוֹעָה יוֹם אֶחָד בַּסִּמְטָאוֹת, הִבְהִיר לְפָנֶיהָ פִּתְאֹם בִּנְיַן בֵּית־הַכְּנֶסֶת, זֶה אֲשֶׁר הוּבְאָה שָׁמָּה פַּעַם עַל יְדֵי זְקֶנְתָּהּ. אָז נִמְשַׁךְ לִבָּהּ לְהִכָּנֵס אֶל הָעֲזָרָה שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיְתָה רֵיקָה אוֹתָה שָׁעָה, וּבִרְאוֹתָהּ אֶת נֵר הַתָּמִיד וְהִנֵּה הוּא מְמַצְמֵץ כְּנֶגְדָהּ בְּאוֹתָהּ הַבָּעַת הָעֶצֶב כְּמוֹ אָז, וְהָאֲרָיוֹת בִּמְרוֹם אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ מַבִּיטִים אַף הֵם בְּאוֹתוֹ הַמַּבָּט הַטּוֹב, פָּנְתָה וְעָלְתָה אֶל אֲרוֹן־הַקֹּדֶשׁ וְשָׁאֲלָה בְּאוֹתָהּ הַלָּשׁוֹן הַפְּשׁוּטָה שֶׁל זְקֶנְתָּהּ:
– לָמָּה אֱלֹהִים, עָשִׂיתָ אוֹתִי כָּךְ? אַתָּה, אֲשֶׁר כֹּל תּוּכַל, לָמָּה לֹא עָשִׂיתָ אֲשֶׁר אֶהְיֶה כַּאֲחוֹתִי בַּתְיָה וּכְאָחִי אֶפְרַיִם? – שָׁאֲלָה, כְּשֶׁלִּבָּה הוֹלֵךְ וּמִתְמַלֵּא בִּטָּחוֹן.
הֵן בְּמוֹ עֵינֶיהָ רָאֲתָה אֶת אֲשֶׁר הָיָה לְאָבִיהָ כַּאֲשֶׁר הִתְפַּלְּלוּ עָלָיו מִקֶּרֶב לֵב. אִלּוּ יָדְעָה אֶת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לְנַעֲמָן, הַשָּׂר, בְּצָרַעְתּוֹ, אוֹ לְמִרְיָם, כַּאֲשֶׁר נִשְׁחַת מַרְאֶהָ, הָיְתָה זוֹכֶרֶת גַּם אוֹתָם.
מִנֶגְדָּהּ, קָרוֹב מְאֹד, הָיְתָה תְּלוּיָה הַפָּרֹכֶת, שֶׁאוֹתָהּ נָשְׁקָה זְקֶנְתָּהּ בִּשְׁעָתָהּ, וְהִיא מָשְׁכָה אוֹתָהּ וְכָבְשָׁה בָּהּ אֶת פָּנֶיהָ הַמְנֻמָּשִׁים, וְעָמְדָה דֹם עַד כִּי הִרְגִּישָׁה כְּעֵין צִנַּת רִפְאוּת בְּעוֹרָהּ, וְאָז פָּנְתָה וְיָצְאָה אֶת הַקֹּדֶשׁ, כְּשֶׁהִיא צוֹעֶדֶת לְאַט, בְּנָשְׂאָהּ בְּלִבָּהּ, כִּשֵׂאת אֶת הַכּוֹס הַמְּלֵאָה, אֶת חֶסֶד הָאֱלֹהִים. וְהִנֵּה רָאֲתָה אֶת הָאִשָּׁה הַתּוֹפֶרֶת הוֹלֶכֶת אֶל עֵבֶר בֵּיתָהּ.
אוֹתוֹ יוֹם, יוֹם שֶׁל מֵחוּשׁ־רֹאשׁ הָיָה לְאִמָּהּ וְרֹגֶז עֲצָבִים, וְהָאִשָּׁה הַתּוֹפֶרֶת, שְׁאֵרַת־בָּשָׂר שֶׁלָּהֶם, מָדְדָה, אֵפוֹא אֶת הַבֶּגֶד מִתּוֹךְ זְהִירוּת, מִבְּלִי לְהַשְׁמִיעַ שׁוּם רִשְׁרוּשׁ.
הִיא רַק פָּתְחָה מְעַט אֶת הַדֶּלֶת כְּדֵי לְהָאִיר אֶת הַחֶדֶר. וּבְשִׂימָהּ עַל הַנַּעֲרָה אֶת הַשִּׁמְלָה הַמְכֻלֶּבֶת, עָמְדָה, כְּדֶרֶךְ הַתּוֹפְרוֹת, עַל בֶּרֶךְ אַחַת עִם הַמִּסְפָּרַיִם, שֶׁנִּתְּנוּ לָהּ, בְּיָדָהּ, שׁוֹקֶלֶת בְּדַעְתָּּהּ אֵיךְ לְהַתְקִין אֶת בֵּית־הַצַּוּאר, וְהִנֵּה קָפְצָה הָאִשָּׁה הַזּוֹעֶפֶת מֵעַל הַסַּפָּה, שֶׁשָּׁכְבָה עָלֶיהָ וְהוֹצִיאָה מִיַּד הַתּוֹפֶרֶת הַנִּבְהֶלֶת אֶת הַמִּסְפָּרַיִם.
– מַה? בִּדְבַר הַמַּחְשׂוֹף אַתְּ נִמְלֶכֶת? הַעֲמִיקִי, הַעֲמִיקִי לִגְזֹר, כִּי זֶה יַתְאִים לָהּ, לַ"מַּסֵּכָה" – קָרְאָה וְקִצְצָה אַחַת וּשְׁתַּיִם בְּבֵית הַצַּוָּאר. וְהַנַּעֲרָה, בְּהִתְכּוֹפְפָהּ כְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּט מִיָּדָהּ, רָאֲתָה וְהִנֵּה נָשְׁרָה בְּיַחַד עִם גִּזְרֵי הַבַּד גַּם אַחַת מִצַּמּוֹתֶיהָ. אָז גָּחֲנָה וְהֵרִימָה אוֹתָהּ, קָרְעָה מֵעָלֶיהָ אֶת הַבֶּגֶד עַד כִּי נִתְפַּקֵּק לַחֲלָקָיו וּבָרְחָה אֶל חֲדַר הַגְּרוּטָאוֹת.
בֵּין הַכֵּלִים נִמְצָא פֹּה אוֹלָר יָשָׁן, וְהִיא לָקְחָה אוֹתוֹ, וּבְעָמְדָהּ מִמּוּל הָאֶשְׁנָב הַפָּתוּחַ, הֶעֱבִירָה אֶת הַפֶּלֶד הַחַד, כְּהַעֲבֵר אֶת הַתַּעַר, עַל פְּנֵי הַ"מַּסֵּכָה" עַד כִּי רָאֲתָה כִּי הֶאְדִימָה שָׁם מִנֶּגֶד הַבָּבוּאָה, וְאֶצְבְּעוֹתֶיהָ אַף הֵן נִתְלַחְלְחוּ וְנָטְפוּ דָם. אָז צָנְחָה וְיָשְׁבָה לְבֵין הַגְּרוּטָאוֹת וְהִרְגִּישָׁה בְּתוֹךְ הָאֲפֵלָה אֵיךְ עֵינֶיהָ יוֹצְאוֹת מֵחוֹרֵיהֶן…
אָחִיהָ אֶפְרַיִם בָּא וְהֵצִיץ אֵלֶיהָ נִבְהָל מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת, אַחַר בָּאָה בַּתְיָה וְהִנִּיחָה לְפָנֶיהָ אֶת שִׂמְלָתָהּ, כְּשֶׁהִיא מוּכָנָה שׁוּב לִמְדִידָה – אָז הִפְרִידָה אוֹתהּ שׁוּב לַחֲלָקֶיהָ, הִנִּיחָה אוֹתָהּ, כְּגוּף מְנֻתָּח לַאֲֲבָרָיו, עַל יָדָהּ, וְהִתְפַּלְּצָה בְּעַצְמָהּ מִקּוֹל הַזְּעָקָה אֲשֶׁר יָצְאָה מִפִּיהָ – וְהִנֵּה נִרְאָה אָבִיהָ בַּפֶּתַח, חִוֵּר וּכְבַד נְשִׁימָה, וְהוּא לָקַח אוֹתָהּ אֶל הַחֶדֶר הַשֵּׁנִי וְעָמַד לַחֲבשׁ אֶת פְּצָעֶיהָ.
לְפִי זֶה שֶׁשְׁכֶנְתֵּנוּ מִינָה, הַנַּעֲרָה בִּישַׁת הַמַּזָּל, הָפְכָה פַּעַם בְּסֵפֶר, רָאִיתִי שֶׁהִיא אֵינֶנָּה יוֹדַעַת קְרֹא, וְאָז אָמַרְתִּי כִּי הֵן אוּכַל לְלַמְּדָהּ זֹאת, וּבִשְׁעוֹת הַפְּנַאי, אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם עַל פִּי רֹב, הִתְחַלְתִּי לְהַרְאוֹת לָהּ אֶת צוּרוֹת הָאוֹתִיּוֹת, בַּתְּחִלָּה בְּטַבְלַת הָ"אָלֶף בֵּית", וְאַחֲרֵי כֵן, כְּשֶׁיָּדְעָה כְּבָר לְצָרְפָן לַהֲבָרוֹת – בְּסִדּוּר הַתְּפִלּוֹת. וְלֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וַאֲנַחְנוּ הִגַּעְנוּ אֶל סֵפֶר הַחֻמָּשׁ, אֲשֶׁר בּוֹ נוֹהֲגִים הָיוּ לִפְתֹּחַ בָּעֵת הַהִיא אֶת לִמּוּדֵי הָעִבְרִית.
בְּחַדְרֵי הַבַּיִת לֹא נִמְצָא לָנוּ מָקוֹם, וּבְכֵן עָבַרְנוּ לַמִּסְדְּרוֹן הָעֶלְיוֹן שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת, וּפֹה, בְּתוֹך הֶחָלָל הָאַפְלוּלי נִתְגּוֹלְלָה לְפָנֶיהָ מְעַט מְעַט פָּרָשַׁת הַבְּרִיאָה:
הָאוֹר נִהְיָה בְּמַאֲמַר פִּּי הָאֱלֹהִים, וּבְתוֹךְ הַתֹּהוּ וָבֹהוּ נִרְקְעוּ הַשַָּׁמַיִם; יוֹם לְיוֹם נִצְטָרֵף, יוֹם לְיוֹם, וְהָאָדָם בָּא לִהְיוֹת עַל הָאֲדָמָה, הוּא וְאִתּוֹ כָּל אוֹתוֹ סְבַךְ הַמַּעֲשִׂים וְהַלְּבָטִים, שֶׁהֵם הֵם הַמְהַוִּים בְּעֶצֶם אֶת הַחַיִּים.
כְּדֶרֶךְ שֶׁנָּהַג אָבִי, בְּלַמְּדוֹ אוֹתִי בִּזְמַנּוֹ, הִרְבֵּיתִי לָהּ כְּכָל הָאֶפְשָר בַּבֵּאוּרִים שֶׁל בַּעֲלֵי־הָאַגָּדָה, וְהַדָּבָר הָיָה נָהִיר לָהּ. אֶת זֹאת רָאִיתִי עַל פִּי הַזִּיק שֶׁהָיָה מְנַצְנֵץ פַּעַם בְּפַעַם בְּעֵינֶיהָ – זֶה אֲשֶׁר יִתְלַקֵּחַ, אַגַּב, בְּעֵינֵי כָּל אֶחָד בְּרֶגַע שֶׁיַּשִּׂיג מַשֶּׁהוּ בְּשִׂכְלוֹ, וַאֲשֶׁר עַל דַּעְתִּי אֲנִי הֶעֱלָה תָּמִיד אֶת הַנִּיצוֹץ הָעוֹלֶה מִן הָאֶבֶן, בְּשָׁעָה שֶׁהַחוֹצֵב מַכֶּה עָלֶיהָ בְּפַטִּישׁוֹ.
אוֹתוֹ אוֹר מֻפְלָא שֶׁהַלָּלוּ שָפְכוּ בְּמִשְׁלֵיהֶם וּבְתֵאוּרֵי הֲהֲוָי שֶׁלָּהֶם עַל הַדְּבָרִים, הִקְרִינָם וְקֵרֵב אוֹתָם אֵלֶיהָ בְּמִדָּה כָּזוֹ, שֶׁהֵם נִזְדַּהוּ עִם הַמְּצִיאוּת, בְּאֹפֶן שֶׁאוֹתוֹ הַנָּהָר הַקַּדְמוֹן, שֶׁנִּתְמַשֵּׁך שָׁם אָז, נִמְצָא דוֹמֶה בַּכֹל לַנָּהָר שֶׁלָּנוּ, וְהָעֲשָבִים הָהֵם עִשְׂבֵי בְּרֵאשִׁית, לֹא נִשְׁתַּנּוּ בִּמְאוּמָה מֵאֵלֶּה הַגְדֵלִים פֹּה בְכָרֵנוּ.
בִּרְאוֹתִי עַד מַה גְּדוֹלָה תְּשׁוּקָתָהּ לְדִבְרֵי הֲוָי, וְאוֹצַר הַמִּלִּים שֶׁלָּהּ עֲדַיִן דַּל הָיָה מִכְּדֵי לְהָבִין בְּסֵפֶר עִבְרִי, נָתַתּי לָהּ מִכָּל אֲשֶׁר נִמְצָא בְּבֵיתֵנוּ בַּשָּׂפָה הַמְדֻבֶּרֶת. לֹא דִבְרֵי אֳמָנִים, אָמְנָם, אֲבָל כָּאֵלֶּה אֲשֶׁר יְשַׁקְּפוּ בְּנֶאֱמָנוּת אֶת הַחַיִּים, וְחוֹתָמָם הוּא חוֹתַם אֱמֶת. וְהִיא, כְּכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ עִם קְרִיאָה רִאשׁוֹנָה, הָיְתָה כְּחוֹלֶמֶת.
וַדַּאי אֲשֶׁר אֶצְלָם בַּבַּיִת רָאֲתָה אֶת אֲחוֹתָהּ, אוֹ אֶת אָבִיהָ, מְעַיְּנִים בִּסְפָרִים, אֶלָּא שֶׁאָז הֵן לֹא הָיָה זֶה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְהַבִּיט אֶל דָּפְנוֹת הַכַּלֵּידוֹסְקוֹפּ בְּשָׁעָה שֶׁמִּישֶׁהוּ אַחֵר – הַמֵּצִיץ פְּנִימָה – מַעֲבִירִים לְפָנָיו כָּל מִינֵי מַרְאוֹת תֵּבֵל. וְהִנֵּה הוּסְרוּ אוֹתָן הַדְּפָנוֹת הַחוֹצְצוֹת, וְהָעוֹלָם נִפְתַּח לְפָנֶיהָ עַל אֳפָקִים לֹא שִׁעֲרָה.
הִיא, אֲסִירַת הַבַּיִת וִידוּעַת הַנְּחִיתוּת, אֲשֶׁר לֹא הֵעֵזָּה מֵעוֹלָם לְהַבִּיט מִסַּף הַפֶּתַח וָהָלְאָה, נִתַּן לָהּ מֵעַתָּה לַחְדֹּר לִתְחוּם חַיֵּי זוּלָתָהּ, בְּעוֹד שֶׁהִיא אֵינָהּ נִרְאֵית בְּעַצְמָהּ וּפְטוּרָה מִן הַנִּמּוּסִים וְחֶבְלֵי הַבּוּשָׁה.
“הַנְפָשׁוֹת הַפּוֹעֲלוֹת”, מִשֶׁנתְוַדְּעָה אֲלֵיהֶן, נַעֲשׂוּ לָהּ קְרוֹבוֹת עַד כְּדֵי לְהִשְׁתַּתֵף בְצַעֲרָן וּבְשִׂמְחָתָן, וְאוּלָם יַחַס מְיֻחָד יָדוּעַ הָיָה מִמֶּנָּה לִמְקֻפְּחֵי הַגּוֹרָל שֶׁבֵּינֵיהֶן וַעֲלוּבֵי הַחַיּים. אֵלֶּה הֵעִירוּ בְּקִרְבָּהּ, בְּיַחַד עִם הַהִשְׁתַּתְּפוּת הָעֲמֻקָּה גַּם כְּמִין הִשְׁתּוֹמְמוּת. כְּאִלוּ הִבִּיטָה לְתוֹך אַסְפַקְלַרְיַת פְּלָאִים וְרָאֲתָה בְּיַחַד עִם דְמוּתָהּ שֶׁלָּהּ עוֹד רַבּוֹת, אֲחֵרוֹת, דּוֹמוֹת לָהּ לְהַפְלִיא. אֹותוֹ קְלַסְתֵּר־הַפָּנִים הָיָה לָהּ וְלָהֶן, אוֹתוֹ הַהֵד לְאַנְחוֹתֵיהֶן וְאֹותוֹ הַטַּעַם לְדִמְעוֹתֵיהֶן, אֲשֶׁר שָׁפְכוּ בַמִּסְתָּרִים, בְאֵין רוֹאֶה.
אֶת הַמְסֻפָּר עַל כְּמוֹ אֵלֶּה קָרְאָה לֹא קְרִיאָה אַחַת, כִּי אִם שָׁבָה לְעַיֵּן בּוֹ בְּכָל פַּעַם, עַד כִּי נִקְבְּעוּ דְמֻיּוֹת הָאֲנָשִׁים בְּלִבָּה: שֶׁאָז יָכְלָה לָבֹא אִתָּם בְּמַגָּע וּלְהִשְׁתָּעוֹת אִתָּם בְּכָל עֵת. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהָיְתָה עַתָּה, אִם עַל עֲרֵבַת1 הַכְּבָסִים בַּמִּטְבָּח, וְאִם בַּתָּא הַצַּר שֶׁלָּהּ, הַמְבֻדָּד, לֹא לְבַדָּה הָיְתָה – ובְדִידוּתָה הָיְתָה מֵעַתָּהּ כְּלֹא הָיָתָה.
- כך כתוב במקור - הערת פב"י. ↩︎
הַנַּעַר אֶפְרַים, לְאַחַר שֶׁגָּמַר אֶת לִמּוּדָיו בַּ"חֶדֶר", הֶחְלִיטוּ הוֹרָיו “לַעֲשׂוֹתוֹ לְאִישׁ”. וְאוּלָם עַד אֲשֶׁר הֵם דָּנוּ וְשָׁקְלוּ בְּאֵיזוֹ אֻמָּנוּת לִבְחֹר, כִּי הָאֵם סָבְרָה: “אֲצִילִית וְקַלָּה”, וְסָבְתָא: “כָּזֹאת הַנּוֹתֶנֶת לֶחֶם יָשָׁר לִבְעָלֶיהָ” – הִתְהַלֵּךְ הוּא חָפְשִׁי לְנַפְשׁוֹ. וְכָּךְ הִנֵּה שָׁכַח מְעַט מְעַט אֶת הַנִּגוּן שֶׁל טַעֲמֵי הַמִּקְרָא וְאֶת הָאוֹתִיוֹת שֶׁל כְּתָב רַשִּ"י, אֲבָל תַּחַת זֹאת לָמַד לְהַבְחִין בֵּין עֲלֵי הַסֶּלֶק וְהַלֶּפֶת בַּגָּן וְלָדַעַת אֶת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין שִׁבֹּלֶת הַשִּׁיפוֹן וּבֵין זוֹ שֶׁל הַחִטָּה בַּשָּׂדֶה.
לָבוּשׁ מִכְנְסֵי “קוֹרְט” קְצָרִים עִם “אַרְבַּע כַּנְפוֹת” צִבְעוֹני מִמַּעַל – הִתְחַמֵּק בַּחֲשָׁאי עוֹד בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר מִן הַבַּיִת, יָרַד דֶּרֶךְ הַמִּקְשָׁאוֹת אֶל מִגְרְשֵׁי הַטַּחֲנָה וְנִמְצָא עַד מְהֵרָה עַל שְׂפָתוֹ שֶׁל הַנָּהָר, יְחִידִי בְּשָׁעָה זוֹ, כִּי רוֹעֵי הָהָר עוֹד טֶרֶם הִגִּיעוּ הֵנָּה עִם עֶדְרֵיהֶם.
פֹּה תָּלַשׁ לוֹ כַּמָּה קְנֵי סוּף מִבַּעֲלֵי “הַבְּלוֹרִיּוֹת” עָקַר אֶת “לִבּוֹתֵיהֶם” וּלְעָסָם לְאַט, כְּשֶׁהוּא מִסְתַכֵּל מִתּוֹךְ כָּךְ בְּבַרְוָזָיו שֶׁל הַטּוֹחֵן הַמִּתְשׁוֹטְטִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם – צוֹלְלִים וְטוֹבְלִים אֶת עַצְמָם כְּפַעַם בְּפַעַם מִבְּלִי אֲשֶׁר יוּכַל לְהַכִּיר בָּהֶם, לְתִּמְהוֹנוֹ, כִּי נִתְּרַטְּבוּ.
לְפִי הַשָּׁאוֹן שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו מִצַּד שְׂמֹאל יָדַע כִּי הַגַּלְגַּל בַּטַּחֲנָה עוֹבֵד עַכְשָׁו בִּמְלֹא כֹּחוֹ, וּכְדֵי לִרְאוֹתוֹ מִקָּרוֹב, הִתְכּוֹפֵף וְעָבַר לְבֵין עַמּוּדָיו הַקִּיצוֹנִיּים שֶׁל הַבִּנְיָן, טִפֵּס וְנֶאֱחַז בְּדֹפֶן הַסֶּכֶר וְהֶעֱמִיד אֶת פָּנָּיו כְּלַפַּי מַפַּל־הַמַיִם, כְשֶׁנְּשִימָתוֹ מִתְקַצֶּרֶת לוֹ מִפְּנֵי חֶרְדַּת הַסַּכָּנָה, מִן הַסְּחַרְחֹרֶת וּמִנְּשִׁיבָתוֹ הַלַּחָה, הַמְדַגְדֶּגֶת מַשֶּׁהוּ, שֶׁל הַזֶּרֶם.
אִכָּרִים מִכְּפַר סֶמְיוֹנוֹבְקָה עָבְרוּ פֹּה, עַל הַגֶּשֶֶׁר, בְּעֶגְלוֹתֵיהֶם וְהִבִּיטוּ מִתּוֹךְ פָּנִים חֲמוּרוֹת אֶל הַנַּעַר הַתָּלוּי וְעוֹמֵד מִמַּעַל לַמְּצוּלָה, אֶלָּא שֶׁנִּתְפְּשׂוּ מִיָּד לְמַבָּטוֹ הַכָּחֹל, הַמִּזְדַּהֵר מִתּוֹךְ צְחוֹק שֶׁל עֲלִיצוּת, וְנִפְנְפוּ כְּנֶגְדּוֹ בְּשׁוֹטֵיהֶם בִּתְנוּעָה שֶׁל דְּרִישַׁת טוֹב.
אִם יָדוּע הָיָה לוֹ שֶׁוַּסִיל הַכַּוְרָן, אֵינֶנּוּ עַכְשָׁו בַּחֲצֵרוֹ, עָלָה מִפֹה דֶרֶךְ שְׁבִיל הַטְרָשִׁים אֶל קְצֵה־הָהָר וְנָפַל מִיָד לְתוֹךְ צִלּוֹ הַכָּבֵד שֶׁל גַן הַפֵּרוֹת שֶׁל זֶה.
בְּגֶדֶר הָעֵץ בָּחַר לוֹ מָקוֹם שֶׁהַזִּיזִים מְרֻבִּים בּוֹ, נֶאֱחֱז בָּהֶם, וְנִמְצָא שׁוֹחֶה, בְּמַצָּב שֶׁל רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה, מִמַּעַל לֶחָצֵר הַגּוֹיִית – נִפְתָּע בְּכָל פַעַם מֵחָדָשׁ מִזֶּה שֶׁנִּגְלָה שָׁם לְפָנָיו:
הַכַּוָּרוֹת הַקְּבוּעוֹת עַל כַּנֵיהֶן עִם כַּרְעֵי־הָעֵץ שֶׁלָּהֶן, הַשְּׁלוּחוֹת כְּכַפוֹת רַגְלַיִם לִצְעִידָה, רִגְשַׁת הַדְּבוֹרִים בְּתוֹךְ הָאוֹר הַזְּהַבְהַב הַדִּבְשִׁי, וְהַדִּמְדּוּמִים הַיְרַקְרַקִּים הָלְאָה, שָם, בֵּין הָאַגָּסוֹת, אֲשֶׁר עוֹפוֹת בַּיִת מְשֻׁנֵּי־נוֹצוֹת הִתְהַלְּכוּ מְהֻרְהָרִים לְרַגְלֵיהֶן.
הִנֵּה הֶחֱלִיק שָׁם לְמַעְלָה, בֵּין הָעֲנָפִים, הֶחָתוּל הַבָּרֹד, גְּדָל־מִדּוֹת שֶׁלֹּא כָּרָגִיל, וְלוֹ הַסֵּבֶר הָרַע שֶׁל חַיּוֹת פֶּרֶא, כְּפִי שֶׁהֵן מְצֻיָּרוֹת בְּסֵפֶר־לִמּוּדֶיהָ הַיָּשָׁן שֶׁל אֲחוֹתוֹ, וּבְסָמוּךְ פֹּה, לְיַד עֶצֶם הַגָּדֵר, יָצָא מִמְּאוּרָתוֹ הַכֶּלֶב וְעָמַד לִשְׁתּוֹת מִתּוֹךְ כְּלִי הַמַּיִם לֹא בִּ"שְׁאִיבָה", כְּדֶרֶךְ בַּעֲלֵי־חַיִּים אֲחֵרִים, כִּי אִם בִּלְקִיקָה, מִתּוֹךְ פְּשִיטַת לָשׁוֹן, בְּהַעֲלוֹתוֹ מִתּוֹךְ כָּךְ עַל הַדַּעַת אֶת אֲנָשָׁיו הַ"מְצֹרָפִים" שֶׁל גִּדְעוֹן עַל הַמַּיִם בְּעין־חֲרֹד.
כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִתָּפֵשׂ עַל יְדֵי בַּעַל־הַכַּוָּרוֹת, שֶׁיָּכוֹל הָיָה לְהוֹפִיעַ בְּהֶסַּח־הַדַּעַת מֵאֲחוֹרָיו, הִקְדִּים לָרֶדֶת מִפֹּה עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִתְחִילָה בִּפְנִים הַתְּכוּנָה לִסְעֻדַּת הַצָּהֳריִם.
הָרָעָב כְּבָר הִצִיק לוֹ עַכְשָׁו בְּחָזְקָה וּבַבַּיִת – יָדַע חִפְּשָׂה אוֹתוֹ סָבְתָא, אֲשֶׁר רָצְתָה “שֶׁיִּקַּח סֵפֶר בַּיָּד”. אֲבָל הוּא יָרַד עוֹד לַחֲצַר הַכְּהֻנָּה לִרְאוֹת אִם פַּבְלְיוּק, בְּנוֹ שֶׁל הַדִּיאַקּוֹנוֹס, נֵמְצָא עַכְשָׁו בְּסֻכַּת הַגָן, שֶׁאִם כֵּן, הֲרֵי שֶׁהַבָּחוּר מִתְכּוֹנֵן לְנַגֵּן בְּכִנּוֹרוֹ – וְאָז עָקַף אֶת הֶחָצֵר וְהִגִיע דֶּרֶךְ הַמְּצָרִים אֶל אֲחוֹרֵי הַסֻּכָּה, צָנַח וְיָשַׁב לְיַד הַגָּדֵר וְהִתְחִיל לְחַכּוֹת לַצְּלִילִים הָרִאשׁוֹנִים בְּאוֹתָהּ הַהַרְגָּשָׁה, שֶׁבָּה צִפָּה עִם הַזְּרִיחָה לְנִצְנוּצָן שֶׁל קַרְנֵי הַשֶּׁמֶש הָרִאשׁוֹנוֹת.
בְּנוֹת הַשְּׁכוּנָה קִשְׁקְשׁוּ לְיַד הַבְּאֵר הַקְּרוֹבָה בִּדְלָיֵיהֶן וּבַצַּד הַשֵּׁנִי חָרַק בְּלִי הֶרֶף מַעֲצָדוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל הַנַּגָּר סְטֶפַּן, וְאוּלָם הוּא פִּלֵּס לוֹ, כִּבְיָכוֹל, שְׁבִיל לְבֵין כָּל אֵלֶּה בְּהִשְׁתַּדְּלוֹ לִקְלֹט אֶת הַנְּגִינָה, רַק אוֹתָהּ לְבַד, וּכְדֵי שֶׁלֹּא לִרְאוֹת אֶת שְׂדוֹת הַשְּׁכוּּנָה הַמְלַבְלְבִים שֶׁמִּנֶּגֶד – “כִּי אֵין לְהָכִיל אֶת כָּל אֵלֶּה יַחַד”, יָדַע מִן הַנִּסָּיוֹן – עָצַם אֶת עֵינָיו.
חוּטֵי הַחֲבַלְבַּל הַיְבֵשִׁים גֵרְדוּ אוֹתוֹ וְהִטְרִידוּהוּ אָז סִלֵּק אוֹתָם וּמָסַר אֶת עַצְמוֹ לַנִּימִין הַמִּתְמַשְּׁכוֹת אֵלָיו מִמַּעַל וְעוֹטְפוֹת אוֹתוֹ מְעַט מְעַט בְּמַעֲטֶה דַק.
לִרְגָעִים נִדְמָה לוֹ כִּי חָשׁ הוּא כְּעֵין נִדְנוּד בְּגוּפוֹ עִם אוֹתוֹ רֶגֶשׁ הַהִתְפַנְּקוּת שֶׁל הַיָּמִים הָרְחוֹקִים, כַּאֲשֶׁר אִמּוֹ יִשְּׁנָה אוֹתוֹ בַּעֲריסָתוֹ, בְּעֵת אֲשֶׁר לִבָּהּ עֲדַיִן הָיָה טוֹב עָלֶיהָ.
וְיֵשׁ אֲשֶׁר הָעֲרִיסָה הָפְכָה לְמֶרְכָּבָה וְהוּא, מְיֻשָּׁב עַל מוֹשָׁבָהּ הַנּוֹחַ, נָהַר דֶּרֶךְ הָרְחוֹבוֹת שֶׁל הַכְּרָךְ, מְקוֹם מוֹלַדְתּוֹ.
חַלּוֹנוֹת הָרַאֲוָה בַּמַּחְסָנִים, מִזֶּה וּמִזֶּה, נִצְנְצוּ בִּבְרָקָם, בְּהַכְפִּילָם בִּרְאָיֵיהֶם אֶת כָּל טוּב הָעוֹלָם.
הִבְהֲבוּ צִמְחֵי נוֹי לַחִים וְדַלְתוֹת־כְּנִיסָה מְזֻגָּגוֹת, מִתְגַּוְּנוֹת בְּצִבְעֵי הַקֶּשֶׁת, וְאֵי שָׁם, בְּפִנַּת מִדְרָכָה, נִרְאָה אָבִיו, כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא מִִבֵּית־מִשְׂרָדוֹ וּמְנַפְנֵף כְּנֶגְדּוֹ בְּיָדוֹ, אֲבָל עַד אֲשֶׁר הִסְפִּיקוּ לְעַכֵּב אֶת הָעֲגָלָה, פָקַע שָׁם דְּבַר־מָה לְמַעְלָה, הַקֶּשֶׁר בֵּינוֹ וּבֵין הַסֻּכָּה שֶׁמֵּאַחֲרָיו נֻתַּק, וְהוּא, נַעַר יָחֵף וּסְבוּךְ עֲלֵי שַׁלֶּכֶת, נִמְצָא יוֹשֵׁב מֵאֲחוֹרֵי מְשֻׂכַּת גָּדֵר, לְיַד גַּל שֶׁל אַשְׁפָּה זָרָה.
בְּדֶרֶךְ חֲזִירָתוֹ סָר עוֹד לְכַמָּה רְגָעִים לְ"מגְרְשֵׁי הַלַּבָּנִים" וְהֵצִיץ לְתוֹךְ בּוֹרוֹת־הַחֹמֶר, אֲשֶׁר מִתּוֹךְ לֹעֵיהֶם הָאַפְלוּלִיּים, הָעֲמֻקִּים עַד מְאֹד, עָלָה קִרְקוּר עָמוּם שֶׁל צְפַרְדְּעִים – אֵלֶה אֲשֶׁר לֹא תָּשׁבְנָה עוֹד לִרְאוֹת אֶת אוֹר הַיוֹם לְעוֹלָם – הִצְטַעֵר.
בְּאֶחָד מֵהֶם רָאָה פַּעַם סֻלָּם קָשׁוּר בַּחֲבָלִים וְהִתְחִיל לָרֶדֶת בּוֹ, וְהִנֵּה נִתְעַרְעֵר מָה פִּתְאֹם מִתַּחְתָּיו, וּבְתוֹךְ מְטַר הֶעָפָר שֶׁנִּשְׁפַּךְ עָלָיו הִרְגִּישׁ כִּי תְּפָשׂוֹ מִי, נִפְנֵף בּוֹ, כְּמוֹ בְּעָנָף יָבֵשׁ, בָּאַוִּיר, וְהִצִּיגוֹ הַרְחֵק מֵאֲחוֹרֵי סַוְּארֵי הַלְּבֵנִים.
– לָמָּה זָחַלְתָּ הֵנָּה, תּוֹלַעַת? – שְׁאֵלוֹ הַלַּבָּן הַנִּבְהָל.
– חָפַצְתִּי לִרְאוֹת – מִצְמֵץ כְנֶגֶד הַבָּחוּר בְעֵינָיו, שֶׁנְקֻדּוֹת־זָהָב עַלִיזוֹת הִתְנַצְנְצוּ בָהֶן.
וְהוּא הָלַךְ לוֹ חִישׁ קַל בְּרַגְּלָיו הַיְחֵפּוֹת כְּשֶׁהוּא מְמַשְׁמֵשׁ מֵאֲחוֹרָיו, בְּמִכְנְסֵי הַקּוֹרְט, לִרְאוֹת אִם לֹא נִתְפַּקְּקוּ בָּהֶם הַטְּלָאִים.
עַד אֲשֶׁר אֲחוֹתוֹ הִתְקִינָה בִּשְׁבִילֹו מַשֶׁהוּ לַאַכִילָה, יָשַׁב הוּא עַל הָאִצְטַבָה בַּחוּץ וְהִסְתַּכֵּל בַּזְגוּגִיּוֹת הַמְגֻוָּנוֹת, בְּהָפְכוֹ, לִרְצוֹנוֹ, אֶת הֶחָצֵר הָאֲפֹרָה פַּעַם לַאֲדַמְדַּמָּה וּפַעַם לִזְהַבְהַבָּה קוֹרֶנֶת, וְלִבְסוֹף, כְּשֶׁהֶחֱשִיךְ, גִבֵּב לוֹ מְעַט קַשׁ בְּצִדֵּי הֶחָצֵר, שָׁכַב שְׁכִיבָה שֶׁל “לְעֵת־עַתָּה”, וְהֶעֱלָה לוֹ בְּדִמְיוֹנוֹ כַּמָּה מִן הַנּוֹפִים שֶׁלּוֹ, הַפְּנִימִיִּים שֶׁהֵם שְׁמוּרִים אֶצְלוֹ לְשָׁעָה כָּזֹאת:
אֵיזוֹ יְעָרוֹת עֲבֻתִּים, מְשֻׁנֵּי עֵצִים, כָּאֵלֶּה שֶׁאֶפְשָר לִרְאוֹת רַק בַּחֲלוֹם, פְּלָגִים הַזּוֹרְמִים לְאַט מִתַּחַת לְשֶׁמֶש נוֹחָה, בִּלְתִּי מְסַנְוֶרֶת, וּגְבָעוֹת רְפוּדוֹת דֶשֶׁא, אֲשֶׁר עֶדְרֵי כְּבָשִׂים גּוֹלְשִׁים וְיוֹרְדִים מֵעֲלֵיהֶן, רַבִּים וּצְפוּפִים כְּגַלֵּי נָהָר.
אֲחוֹתוֹ בָּאָה לְהַעִירוֹ וְלָקַחַת אוֹתוֹ אֶל מִשְׁכָּבוֹ, אָז הָלַךְ אַחֲרֶיהָ בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת, כֻּלוֹ נָתוּן עוֹד לְמַרְאוֹת אֵלֶּה – עַד אֲשֶׁר נָגַע לִבְסוֹף, בְּאָזְנוֹ קוֹל קֶרֵן הָרוֹעֶה, וְהוּא הֵקִיץ אֶל תּוֹךְ הַיּוֹם הֶחָדָשׁ עִם מַרְאוֹתָיו הַמַּמָּשִׁיִּים.
אוּלָם בֹּקֶר אֶחָד הָיָה זֶה אֲשֶׁר הַדְּבָרִים מִסְּבִיבוֹ נִטַּשְׁטְשׁוּ עִם הַיְקִיצָה וְהִבְהֲבוּ כְּאוֹתִיּוֹת שֶׁל כְּתָב מָחוּק, וְכַאֲשֶׁר קָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו, נִסְתַּחְרֵר הַכֹּל, וְהוּא הִרְגִּישׁ כְּמוֹ בִּשְׁעַת עָמְדוֹ עַל הַסֻּלָּם בּבּוֹר, כִּי הוּא מִתְמוֹטֵט וְנוֹפֵל.
בְּתוֹךְ תּוֹכוֹ יָדַע כִּי מֻכְרָח הוּא לְהִתְגַּבֵּר, שֶׁאָסוּר לוֹ לְהַפְחִיד אֶת הָאָב הַחוֹלַנִּי, אֲבָל הַחֲשֵׁכָה כְּבָר יָרְדָה עָלָיו, רַכָּה וּשְׁחוֹרָה כְּפִיחַ.
כְּמוֹ מִמֶּרְחַקִּים שָׁמַע אֶת מִי שֶׁהוּא קוֹרֵא:
“מַיִם, מַיִם זִרְקוּ עָלָיו”.
וְאַחַר בָּקְעָה אֵלָיו, כְּמוֹ מִבַּעַד לַסֶּדֶק שֶׁנִּתְהַוָּה בַּתְּרִיס קֶרֶן אוֹר, שֶׁהָלְכָה וְגָדְלָה, עַד אֲשֶׁר נִתְבּהֵר שׁוּב מִסְבִיבוֹ, וְהוּא רָאָה לְתִמְהוֹנוֹ, אֶת אֲחוֹתוֹ עוֹמֶדֶת עָלָיו לְיַד מִִטָּתָהּ, שֶׁעָלֶיהָ הָיָה מֻטָּל. אָז הִתְאַמֵּץ וְחִיֵּך כְּנֶגְדָּהּ.
– מַה־זֶּה הָיָה לִי? – שָׁאַל.
– שׁוּם דָּבָר – אָמְרָה. – רֹאשְׁךָ נִסְתַּחְרֵר, כַּנִּרְאֶה, שְׁכַב וְתָנוּחַ.
וְהוּא שָׁכַב וְנָח. זְמַן רַב הָיָה שׁוֹכֵב כָּךְ וּמִתְעַדֵּן בְּכָרֶיהָ הָרַכִּים, הַלְּבָנִים, שֶׁל אֲחוֹתוֹ, כְּשֶׁלֹּא נוֹחַ לוֹ רַק מַשֶׁהוּ מֵרַגְלָיו הַיְחֵפוֹת, אֲשֶׁר לֹא רֻחֲצוּ זֶה זְמַן רַב.
בָּא הָרוֹפֵא הַפּוֹלַנִּי וְהִפְעִים אוֹתוֹ בְּמַגַּע יָדוֹ הָעֲנגָֻּה עִם רֵיחַ בְּשָׂמָָיו.
– אַתֶּם סִגַּפְתֶּם אֶת הַנַּעַר – אָמַר, וְעָמַד לִרְחֹץ אֶת יָדָיו בְּקַעֲרַת הָרַחְצָה הַמְיֻחֶדֶת.
הָאֵם הֵבִיאָה לוֹ אַחַר כָּךְ מָרָק שֶׁל עוֹף וְהֶאֱכִילָה אוֹתוֹ בְּעֶצֶם יָדָהּ, כַּאֲשֶׁר עָשְׂתָה רַק לְפָנִים, בִּימֵי יַלְדוּתוֹ.
– מָה אַתָּה מַרְגִּישׁ? – שָׁאֲלָה אוֹתוֹ בְּרֹךְ אֲחוֹתוֹ, כְּשֶׁהִיא מַנִּיחָה לְרֶגַע אֶת יְרִיעַת־הָרִקְמָה שֶׁלָּהּ עַל בִּרְכֶּיהָ.
– שׁוּם דָּבָר – הֵשִׁיב – רַק קַלּוּת, קַל אֲנִי כָּל כָּךְ שֶׁהָיִיתִי יָכוֹל להִתְרוֹמֵם וְלָעוּף.
וְהוּא בִּקֵשׁ שֶׁתִּתֵּן לוֹ אֶת סֵפֶר־לִמּוּדֶיהָ הַיָּשָׁן כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בַּתְּמוּנוֹת; וּכְשֶׁזֶּה לֹא נִמְצָא, לָקַח מִן הַמַּדָּף הַקָּרוֹב אֶת הַ"מַּחֲזוֹר" וּמָצָא אֶת שׁוּרַת הַ"מַּזָּלוֹת" הַמְסַמְּלִים אֶת הֶחֳדָשִים: אֶת הָאֲרִי גְדָל־הָרַעְמָה עִם פָּנָיו הַנּוֹחִים, וְהַמֹּאזְנַיִם הַפְּעוּטִים, הַצַּעֲצוּעִיִּים, שֶׁל הַמַּזָּל תִּשְׁרֵי.
יוֹם אֶחָד אָמַר לַאֲחוֹתוֹ שֶׁקוֹצְרִים כְּבָר, כַּנִרְאֶה, אֶת הַשַּׁחַת בְּכַר הָאָחוּ.
– מֵהֵיכָן אַתָּה יוֹדֵעַ? – שָׁאֲלָה.
– אֲנִי מַכִּיר עַל פִּי הָרֵיחַ –אָמַר.
וְהוּא בִּקֵשׁ מִמֶּנָּה לִפְתֹּחַ קְצָת יוֹתֵר אֶת חֲצִי הַחַלּוֹן, אֲשֶׁר בּוֹ הִשְׁתַּקֵּף הָאָחוּ, מוּפַז אוֹתָהּ שָׁעָה בְּאוֹר הַשְּׁקִיעָה. וְיָשַׁב וְהִבִּיט אֵלָיו עַד אֲשֶׁר חָשׁ עֲיֵפוּת וְהִתְנוֹדֵד בִּמְקוֹמוֹ כְּמִתּוֹךְ תְנוּמָה.
אֲחוֹתוֹ אֲשֶׁר רָאֲתָה אוֹתוֹ בְּכָךְ מֵרָחוֹק, שָׁאֲלָה:
– מַה לָךְ?
וְהִיא מִהֲרָה אֵלָיו כְּדֵי לְתָמְכוֹ, אֲבָל הוּא כְּבָר שָׁכַב לְפָנֶיהָ דוּמֵם וּנְטוּל נְשִימָה, כְּשֶׁבְּעֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת, הַפְּקוּחוֹת לִרְוָחָה, מְהַבְהֲבִים זַהֲרוּרֵי הַשְּׁקִיעָה – בָּבוּאָה אַחֲרוֹנָה מֵאוֹתוֹ הַיֹּפִי, אֲשֶׁר הוּא אָהַב כָּל כָּךְ.
נַעַר מְשׁוֹרֵר הָיָה מֻטָּל פֹּה, אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים נָתַן בּוֹ אֶת נִשְׁמַת עוֹלָמוֹ, וְאוּלָם אֵלֶּה אֲשֶׁר הָיוּ מְמֻנִּים עַל הַגוּף הָרַךְ, לֹא יָדְעוּ לְשָׁמְרוֹ כָּרָאוּי.
אֶת מַעֲשֵי־הָרִקְמָה שֶׁל בַּתְיָה, בַּת שְכֵנֵינוּ, כָּל כַּמָּה שֶׁחַבְרוֹתֶיהָ נִתְיַגְּעוּ, לֹא יָכְלוּ לְהַעְתִּיקָם – כִּי עַל כֵּן עוֹשָׂה הִיא זֹאת “מִן הָרֹאש” – אָמְרוּ.
וְאְָכֵן, כָּל מַה שֶּׁעָשְׂתָה, לֹא הַעְתָּקוֹת מִתּוֹךְ אֵיזֶה סֵפֶר דֻּגְמָאוֹת הָיוּ, כִּי אִם דְּבָרִים מִמַּה שֶּׁרָאַתָה לְפָנֶיהָ, טְבוּעִים בַּחוֹתָם שֶׁלָהּ וּמוּאָרִים בְּאוֹרָה.
קְבוּצוֹת הָעֵצִים שֶׁרָקְמָה. אוֹ פַּלְגֵי הַמַּיִם לְבֵין יֶרֶק, לֹא הָיוּ אֶלָּא אוֹתָן חֻרְשוֹת־הַלִּבְנִים אֲשֶׁר עִם מְבוֹא הַגַּיְא וְ"נַחֲלי הַבְּכָאִים" שֶׁבְּקִרְבָתוֹ, אֶלָּא שֶׁפֹּה, אֶצְלָהּ, הָיוּ הָעֵצִים מְעֹרִים יוֹתֵר, גְּדוּשֵי יֶרֶק יוֹתֵר, וְהַנַּחַל הָיוּ מֵימָיו שְקוּפִים וּמַזְהִירִים בְּזֹהַר נֶאֱצָל וְעִלָּאִי יוֹתֵר.
וְעוֹד גַּם זֹאת, אֲשֶׁר חֻרְשוֹת הַלִּבְנִים, אוֹ הַנְּחָלִים בָּאָחוּ קְבוּעִים וְעֹומְדִים הָיוּ בִּמְקוֹמָם, כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ, בִּבְחִינַת טֹפֶס יָחִיד, בְּעוֹד אֲשֶׁר רִקְמָתָהּ הִיא עֲשׂוּיָה הָיְתָה יְרִיעוֹת יְרִיעוֹת, שֶׁהֵן נְתוּּנוֹת לְהִטַּלְטֵל וְתוֹפְסוֹת, בְּיַחַד עִם זֶה, מָקוֹם קָטָן כָּל כָּךְ, שֶׁעוֹלָמוֹת שְׁלֵמִים, כִּבְיָכוֹל, יָכְלוּ לְהִתְקַפֵּל אֶצְלָהּ בְּפִנָּה אַחַת שֶׁל מְגֵרָתָהּ, אֲשֶׁר גָּדְלָהּ הוּא כִּמְלֹא כַּף־הַיָד.
בַּתְחִלּה לִפְנֵי שֶׁמְּלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת זוֹ הוּצְאָה אֶל הַשּׁוּק, הִתְיַחֲסָה אֵלֶיהָ הָאֵם בְּזִלְזוּל, בְּסָבְרָהּ שֶׁאֵין כָּאן אֶלָּא בִּטּוּל זְמַן בִּלְבַד, אֲבָל כְּשֶׁרָאֲתָה שֶׁנּוֹתְנִים תְּמוּרָתָהּ כֶּסֶף – שִׁנְּתָה אֶת טַעְמָהּ, בִּקְשָׁה בְּעַצְמָהּ דֶּרֶךְ לְהַשִּׂיג אֶת חוּטֵי הַמֶּשִי, וְזָכְרָה אֲפִילוּ בְּדִיוּק אֶת מְקוֹם הַחֲנֻיּוֹת, שֶׁבָּהֶן יִמָּכְרוּ אֵלֶּה בַּכְּרָךְ, וּבְשָׁעָה שֶׁהַנַּעֲרָה עָבְדָה נִזְהֲרָה שֶׁלֹּא לְהָקִים שָׁאוֹן, וּבָאָה כְּפַעַם בְּפַעַם לִסְגֹר עָלֶיהָ אֶת הַדֶּלֶת.
מֵאֲחוֹרֵי מְחִצַּת הַקְּרָשִׁים יָשְׁבָה זוֹ, כְּפוּפָה אֶל הַשֻּׁלְחָן הַמְשֻׁלָּשׁ – כִּי בִּשְׁבִיל אַחֵר, מְרֻבָּע, לֹא הָיָה פֹּה מָקוֹם – וְצֵרְפָה אֶת הַקַוִּים הַצִבְעוֹנִיִּים אֶחָד לְאֶחָד, מִתּוֹךְ אוֹתוֹ כֹּבֶד־הָרֹֹאשׁ שֶׁל הָאָדָם הָעוֹשֶׁה בִּמְלֶאכֶת קֹדֶשׁ
אֲחוֹתָהּ נִכְנְסָה הֵנָה לִפְעָמִים בְּלִי קוֹל וְהִצִּיגָה לְפָנֶיהָ מְעַט תַפּוּחֵי־אֲדָמָה, אוֹ קְצִיצַת־כָּבֵד בַּצַלַּחַת – אָז תָּפְשָׂה מִתּוֹךְ גִּשּׁוּשׁ בִּקְצֵה־הַמַּזְּלֵג אֶת הַמַּאֲכָל, נָשְׁכָה מִמֶּנּוּ וְלָעֲסָה בְּרִפְיוֹן, בְּלִי לְשַׁתֵּף אֶת הֲנָאַת הָאֲכִילָה לְכָךְ.
מִתּוֹךְ זֶה הוֹסִיפָה פֹּה וְשָׁם, בִּנְעִיצַת מַחַט, נְקֻדָּה צְהֻבָּה אוֹ חוּמָה בַּבַּד, שֶׁצְּרִיכָה הָיְתָה לְהַדְגִישׁ אֶת לַהַט הַשֶּׁמֶש, אוֹ אֶת הַצֵל בְּחֶבְיוֹנֵי־עֵץ, עַד אֲשֶׁר פָּרְשָׂה, לִבְסוֹף, אֶת הַיְרִיעָה כֻּלָּהּ לְפָנֶיהָ, סָקְרָה אוֹתָהּ בְּמַבָּט בּוֹחֵן, וּמֵעִמְקֵי הַתְּכֵלֶת עָלוּ וְהִתְנַצְנְצוּ בְּעֵינֶיהָ שְׁתֵּי נְקֻדּוֹת זָהָב.
קוֹרַת־הָרוּח אֲשֶׁר עִם גְּמַר יְצִירָה הָיְתָה זֹאת.
אַחֲרֵי כֵן יָצְאָה וְיָשְׁבָה בְּפֶתַח הַמָּבוֹא, עַל הַסַּף, כְּדֵי “לְהִתְאַוְּרֵר” מְעַט, חֲגוּרָה בְּסִנָּרָהּ הַמְהֻדָּק, הַשָּׁחוֹר, שְׂרִיד מַדֶּיָה מִבֵּית־הַסֵּפֶר כְּשֶׁתַּלְתַּלֶּיהָ יוֹרְדִים וּמִתְעַרְבְּבִים בְּחוּטֵי־הָרִקְמָה, שֶׁהֵם תְּלוּיִים לָהּ, כָּרָגִיל, עַל צַוָּארָהּ. אִם הָיוּ אֵלֶּה מִצֶּבַע־הַזָּהָב, שׁוּב אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וּבֵּין הַשֵּׂעָר הַדַּק, הַמִּשְׁיִי.
נָשִׁים נִכְנְסוּ וְיָצְאוּ עִם קְדֵרוֹתֵיהֶן שֶׁנִתְבַּשְׁלוּ פֹּה, בְּתַנוּר הָאוֹפִים, וְנִזְהֲרוּ מִתוֹךְ אֵיזֶה רֶגֶשׁ מְיֻחָד, שֶׁלֹא לִקְרֹב אֵלֶיהָ יוֹתֵר מִדַּי.
וְשָׁם בִּפְנִים, מֵעֵבֶר לַמְּחִצָּה בָּאָה, בֵּינָתַיִם אֲחוֹתָהּ עִם מַגְהֵצָהּ, הֶחֱלִיקָה וְקִפְּלָה אֶת הַמְרֻקָּם וְהוֹצִיאָה יְרִיעַת בַּד חֲדָשָה, חֲלָקָה, אֲשֶׁר בְּעֵינַי אֲנִי נִרְאֲתָה מִשּׁוּם מַה תָּמִיד כְּאוֹתוֹ הַחֹמֶר הַהִיּוּלִי, הַקַּדְמוֹן, בִּשְׁעַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם, לִפְנֵי שֶׁהָאֱלֹהִים הֶעֱלָה עָלָיו אֶת הַדְּשָׁאִים וְהָעֵצִים וְהִקְרינוֹ בְְאוֹרוֹ.
בַּזְמַן הָרִאשׁוֹן, כַּאֲשֶׁר אַךְ הִתְחִילוּ מַעֲשֵׂי־הָרִקמָה הָאֵלֶּה לְהִתְפַּרְסֵם, זָכוּ בָּהֶם רַק הַנָּשִׁים הַמְיֻחָסוֹת, כְּמוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל פְּקִיד־הַפּוֹסְטָה, אוֹ בַּת הָאַפְּתֵּיקָר דַּקַּת הַטַּעַם. וְאוּלָם מְעַט־מְעַט הִתְחִילוּ דוֹרְשׁוֹת אֲלֵיהֶם גַם הָאֲחֵרוֹת.
נַעֲרָה לֹא אֲמִידָה כְּשֶׁעָמְדָה לְהַתְקִין לָהּ בִּגְדֵי מֹהַר, וִתְּרָה עַל אֵיזוֹ חָזִיּוֹת אוֹ כֻּתָנוֹת שֶׁל בַּד, וְרָכְשָׁה לָהּ שָׁטִיחַ מְרֻקָּם שִׂיחִים, אוֹ פְּרָחִים, לְקַשֵּׁט בּוֹ אֶת הַקִיר. ובְעִתֹּות־הַחֹרֶף כַּאֲשֶׁר חִפָּה הַקֶּרַח עַל שְׂדוֹת הַסְּבִיבָה, יָכְלָה עַכְשָׁו עֵינָהּ לְהִתְרַפֵּק עַל קִטְעֵי נוֹף נִפְלָאִים אֵלֶּה.
הִנֵּה כִּי כֵן הִתְחִיל אָבִיב נִצְחִי לְלַבְלֵב בְּחַדְרֵיהֶן הָאַפְלוּלִיּים שֶׁל בְּנוֹת הַמָּקוֹם. מִין נֶכֶס רוּחָנִי הָיָה זֶה שֶׁנִּתְוַסֵּף לָהֶן, עֵרֶךְ יֹפִי חָדָש, וּבִשְׁעַת הַשְּׂרֵפוֹת כְּשֶׁבָּאוּ לְהַצִּיל אֶת הַקִּנְיָנִים הַיְקָרִים, הוֹצִיאוּ מֵעַתָּה גַם אֶת הַיְרִיעוֹת הָאֵלֶּה.
וַהֲרֵי זֶהוּ בְּעֶצֶם הַחֶסֶד שֶׁגּוֹמְלִים שֶׁלֹּא בְּמֵישָרִין עִם הָאָמָן, אֲשֶׁר הוּא עַצְמוֹ, בִּבְלִי־דַעַת, אוֹ מֵחֹסֶר תְּנָאִים מַתְאִימִים, מְפַזֵּר אֶת נִיצוֹצוֹת נִשְׁמָתוֹ לְכָל רוּחַ. וְהִנֵּה בָּאִים הָאֲחֵרִים וְאוֹסְפִים אוֹתָם בְּרֹב זְהִירוּת כְּדֵי לְשָׁמְרָם בְּגִנְזֵי הַנֶּצַח.
הפּרק: ״שעוּרים״ – מתוֹך ״לעת־עתה״.
עַל שַׁלְשֶׁלֶת הַדּוֹרוֹת, אֵיךְ הִיא הוֹלֶכֶת וּמִתְהַוָּה, מְסַפֵּר סֵפֶר הַמִּקְרָא בְּקִצּוּר, כִּי הִנֵּה חַי פְּלוֹנִי כָּךְ וְכָךְ שָׁנִים וְהוֹלִיד אֶת אַלְמוֹנִי, וְאַחַר חַי אַלְמוֹנִי כָּךְ וְכָךְ שָׁנִים וְהוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת.
חֻלְיוֹת-חֻלְיוֹת בַּשַּׁלְשֶׁלֶת, שֶׁאֵינָהּ נִפְסֶדֶת, כִּי עַל כֵּן הוֹלֶכֶת הִיא וּמִתְחַדֶּשֶׁת תָּמִיד.
הִנֵּה סֵדֶר כָּזֶה:
לְאָדָם נוֹלְדוּ קַיִן וְהֶבֶל וְשֵׁת; וְקַיִן הוֹלִיד אֶת חֲנוֹךְ, הוּא חֲנוֹךְ אֲשֶׁר בְּיָמָיו בָּנָה אָבִיו עִיר. וְשֵׁת אַף הוּא הוֹלִיד אֶת אֱנוֹשׁ. וַיּוֹלֶד אֱנוֹשׁ אֶת קֵינָן, וְקֵינָן הוֹלֵיד אֶת מַהֲלַלְאֵל, וּמַהֲלַלְאֵל הוֹלִיד אֶת יֶרֶד. וַיְחִי יֶרֶד שְׁתַּיִם וְשִׁשִׁים שָׁנָה וְמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת-חֲנוֹךְ.
שׁוּב חֲנוֹךְ אֶחָד קָטָן, שֶׁהָיָה מִתְרוֹצֵץ בְּוַדַּאי כָּל הַיּוֹם בְּרַגְלָיו הַיְחֵפוֹת עַל פְּנֵי הַדֶּשֶׁא הַחַם, וּבָעֶרֶב נִרְדַּם בְּחֵיק אִמּוֹ אוֹהַבְתּוֹ, כַּחֲנוֹךְ הַהוּא, אֲשֶׁר בְּיָמָיו בָּנוּ אֶת הָעִיר.
בַּעֲיָרָתִי, אֲשֶׁר שָׁם נִקְרְאוּ הָאֲנָשִׁים עַל שֵׁם הָאָבוֹת הַמֵּתִים, הַדָּבָר בָּרוּר עוֹד יוֹתֵר.
הִנֵּה הָאוֹפֶה, אֲשֶׁר אֶצְלוֹ קָנִיתִי אֶת לֶחֶם הַשִּׁיפוֹן בְּכָל יוֹם:
לֵיזֶר בֶּן חַיִּים בֶּן מֵאִיר.
לֵיזֶר, בֶּן הַשִּׁשִּׁים, הָיָה רַק מֵבִיא מַיִם לְלִישַׁת הַבָּצֵק מִן הַבְּאֵר; אָפָה אֶת הַלֶּחֶם וּמְכָרוֹ בְּנוֹ הַגָּדוֹל מֵאִיר, וְהוּא גַם לוֹ נַעַר רַךְ בַּשָּׁנִים, אֲשֶׁר לָמַד עוֹד בְּאַחַת הַכִּתּוֹת בַּ"חֶדֶר" – חַיִּים.
אוֹפֵי לֶחֶם הָיוּ הָאֲנָשִׁים מִדּוֹר דּוֹר; הַסֵּדֶר נִשְׁתַּנָּה רַק בָּזֶה, שֶׁכַּאֲשֶׁר הִזְקִין אֵיזֶה מֵאִיר וְנֶחֱלַשׁ, יָצָא הוּא לִשְׁאֹב מַיִם, וּבְנוֹ, חַיִּים, אָפָה אֶת הַלֶּחֶם, וּכְשֶׁהִזְקִין חַיִּים, שָׁאַב הוּא אֶת הַמַּיִם וּבְנוֹ, לֵיזֶר, אָפָה אֶת הַלֶּחֶם.
בְּיַלְדוּתִי נָשָׂא מַיִם מִן הַבְּאֵר לֵיזֶר. אִישׁ שֵׂיבָה הָיָה וּמְהַלֵּךְ אַט. גַבּוֹ הַכָּפוּף הִתְאִים יָפֶה לַמִּשְׁקָע אֲשֶׁר בָּאֵסֶל.
לְאַחַר שָׁנִים, כְּשֶׁשַּׁבְתִּי מִנְּדוּדַי בַּמֶּרְחַקִּים, מָצָאתִי כְּבָר אֶת מֵאִיר, שֶׁהוּא מְהַלֵּךְ אַט וְגַבּוֹ כָּפוּף. לֵיזֶר שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו. לְשׁוּרַת הַמַּצֵּבוֹת בְּבֵית הַקְּבָרות נִתְוַסְּפָה אֶבֶן, אֲשֶׁר יָדַיִם נְשׂוּאוֹת לִבְרָכָה הָיוּ חֲקוּקוֹת עָלֶיהָ, יּדֵי כֹּהֶן, כִּי מִשְׁפַּחַת כֹּהֲנִים הָיְתָה זֹאת. אֶת הַלֶחֶם אָפָה עַכְשָׁו בֶּן בְּנוֹ חַיִּים, וְלוֹ אִשָּׁה אַמִּיצַת כֹּחַ, אֲשֶׁר הֶעֱמִיסָה אֶת שַׂקֵּי הַקֶּמַח עַל גַּבָּהּ אֲפִילוּ בִּימֵי הֶרְיוֹנָהּ, וְאָז חָרַד לֵב רוֹאֶיהָ, כִּי יָדְעוּ: לֵיזֶר קָטָן עוֹמֵד לְהִוָּלֵד.
אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַמִּשְׁפָּחָה בָּעֲיָרָה.
וְאוּלָם קָרָה גַם אֲשֶׁר לֹא בָּא הֶמְשֵׁךְ מֵאֵיזֶה בֵּית-אָב, בִּמְנֹעַ מִמֶּנּוּ הָאֱלֹהִים בְּרָכָה, וְאָז הָיָה זֶה כְּאִלּוּ נָקְעָה מִן הַשּׁוּרָה אַחַת הַחֻלְיוֹת, וְכָל הַשַּׁלְשֶׁלֶת נִזְדַּעְזְעָה.
בְּסִמְטָתֵנוּ הָיָה כֵּן בָּרוּךְ בֶּן אַבְנֵר בֶּן זָבִיל.
זָבִיל, אֲבִי הָאָב, בָּנָה לוֹ פֹּה בַּיִת, וּבְמוֹתוֹ צִוָּה אוֹתוֹ לְאַבְנֵר בְּנוֹ, כִּי הוּא הַבְּכוֹר וְהוּא גַם אִישׁ הַמִּדּוֹת וְהַנִכְבָּד בְּאֶחָיו. בַּעֲלֵי קוֹמָה הָיוּ כֻּלָּם, וְלָהֶם זְקָנִים עֲבֻתִּים הַיּוֹרְדִים בַּחֲשִׁיבוּת עַל חֲזוֹתֵיהֶם, וַיִּקָרֵא לָהֶם “הַזְּקָנִיִּים”, אוֹ הַלְּוִיִּים, כִּי מִבְּנֵי לֵוִי הָיוּ, מִשְׁפָּחָה רַבַּת אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר בְּבוֹאָם בִּימֵי הָעֲלִיָּה לַדּוּכָן לָצֶקֶת מַיִם עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים – וְצַר לָהֶם הַמָּקוֹם עַל יַד הַדְּלִי, עַד כִּי לֹא תְּמָכוּהוּ אֶלָּא אִישׁ-אִישׁ בְּאֶצְבָּעוֹ.
בִּימֵי שַׁבָּתוֹן לָבְשׁוּ בִּגְדֵי קַמְלֶט וּנְשֵׁיהֶם – אַטְלַס מוּצָק; נָשִׁים גְּדוֹלוֹת הָיוּ וּזְעוּפוֹת עַפְעַפַּיִם, אֲבָל מַבָּטָן טוֹב, וּבְצָחֳקָן וְהָיָה זֶה מִקֶּרֶב לֵב.
מִפְּנֵי גֹבַהּ קוֹמָתָם עָשׂוּ לָהֶם הָאֲנָשִׁים בָּתִּים גְּדוֹלִים, בַּיִת-בַּיִת וְקַרְפּיפוֹ, עִם דִּיר לְעֵצִים וּמַחְסָן לְפִשְׁתָּה, כִּי סוֹחֲרֵי פִּשְׁתִּים הָיוּ רֹב בְְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, וּבִימוֹת הַחֹל הָיוּ מְחַזְּרִים בֵּין הַכְּפָרִים, וְהַנָּשִׁים הֵן אֲשֶׁר עָסְקוּ בְּחִנּוּךְ הַבָּנִים – וְהֵן גַּם אָפוּ וּבִשְּׁלוּ וְיָרְדוּ אֶל הַנָּהָר לְכַבֵּס, וּבַקַּיִץ עוֹד יָצְאוּ לַעֲבֹד אֶת גִּנּוֹתֵיהֶן, עֲרוּגוֹת מִסְפָּר שֶׁגָּדַל בָּהֶן הַצְּנוֹן וְהַבָּצָל, מְעַט קִטְנִיּוֹת מִן הַמְטַפְּסוֹת וְגַם דְּלוּעִים, בִּשְׁבִיל הַגַּרְעִינִים לְלֵילֵי הַשַּׁבָּתוֹת.
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, שֶׁאֵין לָבוֹא בּוֹ אֶל הַכְּפָרִים, עָרְכוּ אֶת חֶשְׁבּוֹנוֹתֵיהֶם בַּבַּיִת, סִדְּרוּ וּמִיְּנוּ אֶת חֲבִילוֹת הַפִּשְׁתִּים, וְגַם חָטְבוּ וְהֵכִינוּ עֵצִים לְכָל הַשָּׁבוּעַ, וּבִימוֹת הַקַּיִץ עוֹד הִסְפִּיקוּ לָצֵאת וּלְשׁוֹטֵט מְעַט בָּרְחוֹבוֹת, וְלָבְשׁוּ אָז מִמַּעַל לְבִגְדֵי הַחֹל אֶת קַפּוֹטוֹת הַקַּמְלֶט, וּפְנֵיהֶם עוֹד נְקִיִּים מִן הָרַחְצָה שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת – וַיֵּרָאוּ כְּמוֹסִיפִים מִן הַחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ.
אַבְנֵר בֶּן זָבִיל הָיָה, כָּאָמוּר, בַּעַל שִׁעוּר הַקּוֹמָה הַנִּכָּר בֵּינֵיהֶם, וּבְלֶכְתּוֹ וְהֶאֱצִיל כְּעֵין בִּטְחָה וְעֹז עַל מְלַוָּיו. חֹסֶן הָיָה בּוֹ וְתַקִּיפוּת דַּעַת, וְלוֹ מַקֵּל-אַלּוֹן, אַמָּתַיִם אָרְכּוֹ, שֶׁהָיָה נוֹשְׂאוֹ כִּשֵּׁאת אִישׁ כְּלִי-זַיִן בְּיָדוֹ. בְּיוֹם מְהוּמָה הִכָּה בּוֹ פַּעַם אֶת בִּרְיוֹנֵי הָהָר עַד כִּי פָּג שִׁכְרוֹנָם, וְהֵם עָמְדוּ לְנַשֵּׁק אֶת כְּנַף בֶּגֶד הַקַּמְלֶט שֶׁלּוֹ, וּמִכָּאן וְאֵילַךְ, בְּהִזְדַּמְּנָם אִתּוֹ לְמַטָּה בָּרְחוֹב, הָיוּ מִצְטַדְּדִים וְהוֹלְכִים אַגַּב הַסְבָּרַת פָּנִים מְשֻׁנָּה.
– בְּחִינַת “וַיִּחַד יִתְרוֹ” – קָרָא עַל זֶה שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן, בַּר-הָאֻרְיָן, אֲשֶׁר יָדַע לִמְצֹא לְכָל עִנְיָן אֶת הַפָּסוּק הַנָּאֶה לוֹ.
מֵת אַבְנֵר בְּמֵיטַב שְׁנוֹתָיו מֵהִצְטַנְּנוּת מְצוּיָה, לְאַחַר שֶׁנִּתְעָה פַּעַם, בְּיוֹם גֶּשֶׁם, לְאַדְמַת-בִּצָּה בַּיַעַר. הַחוֹבֵשׁ הַפּוֹלַנִּי מִן הָהָר הִצִּיג לוֹ, אָמְנָם, קַרְנַיִם וְגַם נָתַן לוֹ סַמְמָנִים לְהַזָָּעָה, וְהוּא שָׁתָה וְהִזִּיעַ, אֶלָּא שֶׁעִם זֶה רָאָה שֶׁהוּא כְּאִלּוּ תּוֹעֶה עֲדַיִן בַּבִּצָּה לְלֹא דֶרֶךְ וְגַלִּים אֲפֵלִים אֲפָפוּהוּ.
“טָבַעתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה” – זָכַר אֶת דִּבְרֵי הַ"תְּהִלִּים", וְהוּא חָתַר לְהַגִּיעַ לְאֶמְצָעוֹ שֶׁל הַמִּזְמוֹר:
“הַצִּילֵנִי וְאַל אֶטְבַּע”, וְהִנֵּה בָּאוּ הַנּוֹזְלִים בִּגְרוֹנוֹ – וְהוּא הֵקִיץ וְיָרַק דָּם.
אַלְמָן מֵאִשְׁתּוֹ הָיָה, וּשְׁתֵּי בְּנוֹתָיו הַנְּשׂוּאוֹת, מוּשָׁה וּמַחְלָה, נִבְהֲלוּ לָבוֹא מִבֵּית בַּעֲלֵיהֶן, פָּרשׁוּ אֶל הַמַּחְסָן, בִּמְקוֹם שֶׁנִּמְצָא לָהֶן מָקוֹם נוֹחַ לִישִׁיבָה, וּבָכוּ:
– הוֹי, אָבִי.
אַחַר נָתְנוּ אֶת דַעְתָּן לְסַעֲדוֹ בְּמַחֲלָתוֹ וּבִשְׁלוּ בִּשְׁבִילוֹ מָרָק שֶׁל עוֹף, כָּל אַחַת בְּבֵיתָהּ, לְחוּד, וְהוּא אָכַל מִשֶּׁל שְּתֵּיהֶן וּבִקֵּשׁ לִקְרֹא אֵלָיו אֶת שְׁלֹמֹה הַדּוֹד, זְקַן הַמִּשְׁפָּחָה, כְּדֵי לְצַוּוֹת לְבֵיתוֹ.
– אַל תִּתְּנוּ לְנַתֵּק אֶת הַחוּט – אָמַר, וְעָשָׂה תְּנוּעָה בְּיָדוֹ כְּמִי שֶׁמְּנַתֵּק חוּט – קְחוּ אִשָּׁה לְבָרוּךְ בְּנִי.
וּמוּשָׁה, הַבַּת הַבְּכִירָה, קָשְׁרָה עוֹד בּוֹ בַּיּוֹם אֶת שִׂמְלַת הָאַטְלַס שֶׁלָּהּ בְּמִטְפַּחַת וְיָצְאָה אֶל הָעֲיָרָה הַקְּרוֹבָה, אֲשֶׁר מִשָּׁם הֻצַּע שִׁדּוּךְ לְאָחִיהָ, וְהַדָּבָר נִגְמַר בְּכִי טוֹב. שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן, שֶׁנִקְרָא לָבוֹא אַחֲרֶיהָ, דָּבַק מִיָּד לְאַהֲבָה אֶת אֲבִי הַמְדֻבֶּרֶת, אִישׁ חַלָּשׁ בְּגוּפוֹ, אֲבָל בָּרִיא בְּהֶגְיוֹנוֹ וּמְיַשֵּׁב בְּקַלּוּת וְחָרִיצוּת כָּל קֻשְׁיָה.
מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת עָנִי הָיָה זֶה וּנְדֻנְיָה לֹא נָתַן, אֲבָל הַתְנֵה הִתְנוּ אִתּוֹ עַל שִׁמְלַת-אַטְלַס, וְזוֹ נֶעֶשְׂתָה בְּטוּב טַעַם, עַל חֲגוֹרַת תַחֲרִים עִם סַלְסָלָה דַקָּה לְהַפְלִיא בְּפִי צַוְּארוֹנָהּ.
בְרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּחַגָּה הַחֲתֻנָּה, וְהַכַּלָּה הוּבְאָה לְבֵית חָמִיהָ – נַעֲרָה רַכָּה בְּשָׁנִים, אֲשֶׁר טֶרֶם נֻסְּתָה בְּעֹל שֶׁל מִטְפַּחַת הָרֹאשׁ, וְהָיְתָה נוֹשֵׂאת פַּעַם בְּפַעַם אֶת יָדֶיהָ לְתַקְּנָהּ בְּבַיְשָׁנוּת לוֹקַחַת לֵב.
תַּחַת יָדָהּ שֶׁל אֵם חוֹרֶגֶת גָּדְלָה, וּפָנֶיהָ עִם הַחֲרִיצִים הַכֵּהִים מִתַּחַת לְעֵינֶיהָ – פְּנֵי תִּינוֹקֶת לֹא רֻחָמָה. הַנָּשִׁים הַגְּדוֹלוֹת הָיוּ מְנַגְּבוֹת בִּימוֹת הַחֹל אֶת יְדֵיהֶן בְּסִנָּרֵיהֶן, בְּבוֹאָן לָגֶשֶׁת אֵלֶיהָ, וּבִצְחוֹקָן הַטּוֹב, הַנּוֹבֵעַ מִן הַלֵּב, הֵנִיסוּ מֵעָלֶיהָ כָּל צֵל.
בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים הִתְחַזֵּק עוֹד הַחוֹלֶה וְעָמַד עַל רַגְלָיו כְּדֵי לְבָרְכָהּ. הוּא פָּרַשׂ אֶת יָדָיו מְשׂרְגוֹת הַגִּידִים, אֲשֶׁר הָעוֹר צָפַד עֲלֵיהֶן כַּקְלִפָּה עַל הָעֵץ הַיָּבֵשׁ, וְכָכָה גַם עָמַד עָלֶיהָ, כְּעֵץ בְּשַׁלַּכְתּוֹ:
– יְשִׂימֵךְ אֱלֹהִים כְּשָׂרָה וְרִבְקָה – אָמַר – כְּרָחֵל וְלֵאָה. – וּכְמוֹ הֲמוֹן גַּלֵּי קֹר עֲבָרוּהָ, וַחֲרָדָה גְדוֹלָה עָמְדָה בָּהּ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם.
אַחֲרֵי הַחַגִּים מֵת הָאִישׁ וְהוּבָא לְקִבְרוֹת אֲבוֹתָיו, אֶל שׁוּרַת הַלְּוִיִּים שֶׁבְּבֵית-הָעָלְמִין, אֲשֶׁר עַל מַצְּבוֹתֵיהֶם הִתְנוֹסְסוּ הַשֵּׁמוֹת, לְסֵרוּגִין, כְּמוֹ בַּחַיִּים: זָבִיל, בָּרוּךְ, שְׁלֹמֹה. בְּמֶרְחַק-מָה, מִן הַצַּד, הִזְדַּקְּרוּ הַצִּיּוּנִים עַל קִבְרֵי הַתִּינוֹקוֹת, אֲשֶׁר מֵתוּ בְּלֹא עֵת, וְהַנָּשִׁים הַגְּדוֹלוֹת נָשְׂאוּ עֲלֵיהֶם קוֹל נְהִי מִתּוֹךְ סִפּוּק כַּפַּיִם, שֶׁנִּשְׁמַע כְּעֵין מַשַּק שֶׁל כְּנָפַיִם בֵּין הָאִילָנוֹת. כְּבָר קָרְבוּ יְמֵי הַחֹרֶף לָבוֹא, וְהֶעָלִים, נְטוּלֵי חִיּוּת, נָפְלוּ עַל הָאֲנָשִׁים, קַלִּים כְּנוֹצוֹת, מִמַּעַל.
אַחַר הַ"שְׁלֹשִׁים" רֻחַץ הַבַּיִת עַל כָּל כֵּלָיו, וְהָאִשָּׁה הַצְּעִירָה – דִּינָה הָיָה שְׁמָהּ – הוֹצִיאָה מִן הָאַרְגָּזִים אֶת חֲפָצֶיהָ.
נְדֻנְיָה, כָָּאָמוּר, לֹא נִתְּנָה לָהּ, אֲבָל הָיָה אִתָּהּ מָה מֵאֲשֶׁר עָשְׂתָה בָּעֲרָבִים בְּבֵית חַבְרוֹתֶיהָ: מַפּוֹת סְרוּגוֹת בִּשְׁבִיל הַשֻּׁלְחָן וְהַקּוֹמוֹדָה, צִפִּיּוֹת עִם מִלּוּאֵי תַּשְׁבֵּץ לַכָּרִים וַאֲלֻנְטִית עִם פִּתְגָּם מְרֻקָּם לְקִשּׁוּט הַקִּיר.
עַל אַדְנֵי הַחַלּוֹנוֹת הֶעֱמִידָה צִמְחֵי בַּיִת בַּעֲצִיצִים, וּבַחֲדַר-הַמִּטּוֹת הוֹסִיפָה עוֹד לָזֶה מָסָךְ כֵּהֶה, מִתְקַפֵּל. לֹא מְרֻוָּח הָיָה הַחֶדֶר, אֲבָל מְסֻדָּר יָפֶה, עִם שֻׁלְחָן מְשֻׁלָּש בַּפִּנָּה וִירִיעַת-בַּד מְגֻוֶּנֶת בֵּין מִטָּה לְמִטָּה.
בְּעֶרֶב שַׁבָּת יָכְלָה לָחֹף פֹּה עַכְשָׁו בְּאֵין מַפְרִיעַ אֶת רֹאשָׁהּ. הִיא שִׁלְשְׁלָה וְהוֹרִידָה אֶת הַמָּסָךְ עַל הַחַלּוֹן, וּבְתוֹךְ הָאוֹר הַכֵּהֶה שֶׁנִּהְיָה, הִתִּירָה וּפִזְּרָה אֶת שְׁעָרָהּ הַשּׁוֹפֵעַ וְשָׁהֲתָה כֵּן זְמַן-מָה לִפְנֵי הָרְאִי, שֶׁהָיָה מָלֵא אַף הוּא אוֹתוֹ אוֹר אַפְלוּלִי, מְדַמְדֵּם, כְּאוֹר הַשְּׁקִיעָה. אֵד דַּק עָלָה בְּתִמּוּר מִתּוֹךְ אַגַּן הָרַחְצָה, וּבְסָמוּךְ פֹּה, עַל הַנְּיָר הַצִּבְעוֹנִי, הָיָה מֻנָּח הַסַּבּוֹן הַ"טוֹב", מְעֻרְטָל וְשָׁלֵם עַל כָּל בְּלִיטוֹתָיו.
לְבָרוּךְ, אֲשֶׁר הֵצִיץ לְכָאן, הָיָה זֶה כְּמוֹ בִּשְׁעַת בּוֹאוֹ פַּעַם עִם הָנֵץ הַחַמָּה לְיַעַר הָאֳרָנִים. עֲדַיײן רַךְ בְּשָׁנִים הָיָה וְלֹא יָדַע לְדַבֵּר אַהֲבָה, אֲבָל הָבֵן הֵבִין לִמְלֹא מַשְׁמָעוֹ אֶת הַנֶּאֱמָר בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ בְּיִצְחָק, אֲשֶׁר הֵבִיא אֶת רִבְקָה הָאֹהֱלָה שָׁרָה אִמּוֹ, וַאֲשֶׁר אֲהֵבָהּ וְגַם נִחַם אַחֲרֵי אִמּוֹ.
מִפְּנֵי קְרִיאַת הַ"קַּדִּישׁ" לֹא יָכֹל לְהַפְלִיג אֶל הַכְּפָרִים הָרְחוֹקִים, וְאָז סֻדַּר כִּי הוּא יָבֹא רַק אֶל הַחַוּוֹת הַקְּרוֹבוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לְבַקְּרָן בֵּין שַׁחֲרִית לְמִנְחָה.
בַּקַּיִץ, כְּשֶׁהַיָּמִים אָרְכוּ, לֹא עָלָה כִּמְעַט הַדָּבָר בְּקֹשִׁי. אַחֲרֵי תְּפִלַּת הַ"וְּתִיקִין" לָקַח אֶת אַמְתַּחַת הַפִּשְׁתִּים וּפָנָה לָלֶכֶת לְסִמְטַת הָאָחוּ הַמּוֹלִיכָה אֶל מִשְׁעוֹלֵי הַכְּפָרִים. דִּינָה נָתְנָה לוֹ עוּגַת כֻּסֶּמֶת, אוֹ לֶחֶם שִׁיפוֹן עִם גְּבִינָה לַדֶּרֶךְ, וּבִרְפוֹת הַיּוֹם, עִם שְׁעַת הַמִּנְחָה, יָצְאָה לְחַכּוֹת לוֹ עַל הָאֶצְטַבָּה בַּחוּץ.
רִאשׁוֹנֵי הַמִּתְפַּלְּלִים הָלְכוּ וְעָבְרוּ עַל פָּנֶיהָ בְּדַרְכָּם לְבֵית-הַכְּנֶסֶת. הַ"זְּקָנִייִּם", מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, הִרְכִּינוּ לָהּ בְּרֹאשָׁם בְּהַבָּעָה חֲמוּרָה, וְהִיא עָנְתָה בַּחֲרָדָה, מִתּוֹךְ הַרְגָּשַַׁת יַתְמוּת; אַךְ הִנֵּה נִרְאָה בָּרוּךְ בְּבוֹאוֹ, שְׁטוּף אָבָק וְחָסֹן, וְהִיא שָׁלְחָה אֶת יָדָהּ לְתַקֵּן אֶת מִטְפַּחַת הָרֹאשׁ וּפָנֶיהָ הָעֲגוּמוֹת לֹא הָיוּ לָהּ עוֹד.
עָרֵב הָיָה קוֹל שִׂיחַ הַתְּפִלָּה בִּנְגֹהוֹת יוֹם הַנּוֹטֶה לַעֲרֹב; מִן הַ"חֲדָרִים" עָלָה בַּהֲמֻלָּה עַזָּה כְּקוֹל מַשָּׁק שֶׁל מַיִם, עַל יַד חוֹמַת סֶכֶר. עַד מְהֵרָה הִתְפָּרְצוּ מִשָּׁם הַיְּלָדִים וְהִתְפַּשְּׁטוּ עַל פְּנֵי הַסִּמְטָה לְפִי גִילֵיהֶם וְכִתּוֹתֵיהֶם: בְּנֵי-מִקְרָא, בְּנֵי “עִבְרִי” וּבְנֵי “אָלֶף-בֵּית”. רַבִּים, רַבִּים הָיוּ. “מִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ”, הָיְתָה בִּרְכַּת הָאֱלֹהִים הָרִאשׁוֹנָה – וּרְצוּעַת הָאָרֶץ בַּסִּמְטָה הָיְתָה מְלֵאָה. כְּצִיצֵֵי הַשָּׂדֶה רָחֲשׁוּ פֹּה כַּזְּרָעִים בְּתוֹךְ עֲרוּגָה שֶׁל גַּן, וְכַאֲשֶׁר יָרַד לִזְמַן גֶּשֶׁם הַקַּיִץ וְאֵלֶּה עָמְדוּ פֹּה בִּידֵיהֶם הַפְּשׁוּטוֹת בִּתְפִלָּה: – אֱלֹהִים, אֱלֹהִים, תֵּן גְּשָׁמֶיךָ בִּגְלַל קְטַנֵּי יְלָדֶיךָ! – הָיָה נִרְאֶה בַּעֲלִיל, כִּי אָכֵן, בִּגְלָלָם זֶה נִתָּן.
יֵשׁ וּבְיוֹם אֲשֶׁר כָּזֶה נִרְאֲתָה קֶשֶׁת בַּמָּרוֹם וְהִדְּקָה בְּחִשּׁוּק אַדִּיר אֶת הָעֲיָרָה מִן הַקָּצֶה עַד הַקָּצֶה. הַבִּנְיָנִים עִם גַּגּוֹת הַקַּשׁ כְּמוֹ נִתְנַמְּכוּ וּבָרָק מוּזָר הָיָה לַזְּגוּגִיּוֹת בַּחַלּוֹנוֹת. נָשִׁים, וְאוֹר שֶׁל חֶסֶד עַל פְּנֵיהֶן, קָרְאוּ בְּפִתְחֵי הַבָּתִּים “בָּרוּךְ זוֹכֵר הַבְּרִית”, וּמִנֶּגְדָּן, שָׁם לְמַעְלָה, הִתְגַּוֵּן עוֹד אוֹת הַפְּלָאִים וְרָמַז כִּי: “לֹא אוֹסִיף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה. עוֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ, זֶרַע וְקָצִיר וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ”.
אַחֲרֵי הַמִּנְחָה נִכְנְסָה דִּינָה לְבַשֵׁל אֶת אֲרֻחַת עַרְבָּהּ, תַּבְשִׁיל שֶׁל גְּרִיסִין בְּתַפּוּחֵי-אֲדָמָה, הַנִּקְרָא בְּפִי בְּנֵי-הַמָּקוֹם בְּשֵׁם “קְרוּפְּנִיק”. הַיְּלָדִים אָכְלוּ אוֹתוֹ לְיַד סִפֵּי הַבָּתִּים, בַּחוּץ, בְּקַעֲרוֹתֵיהֶם, קַעֲרוֹת הָעוֹפֶרֶת, אֲשֶׁר לא תִּשָׁבַרְנָה. פֹּה וְשָׁם נִרְדְּמוּ אֲחָדִים מֵהֶם תּוֹךְ כְּדֵי אֲכִילָה. אָז בָּאוּ אִמּוֹתֵיהֶם, הֱרִימוּם בִּזְהִירוּת, כְּשַׂקִּים מְמֻלָּאִים טוּב, וְנָשְׂאוּ אוֹתָם אֶל מִשְׁכְּבֵיהֶם.
בָּרוּךְ וְדִינָה יָשְׁבוּ בְּפֶתַח הַבַּיִת עַד אֲשֶׁר נִתְרוֹקְנָה הַסִּמְטָה. אִם עָלְתָה הַלְּבָנָה, הָיְתָה הִיא בּוֹדְדָה בַּשָּׁמַיִם כְּמוֹהֶם הֵם עַל הַסַּף. בַּבָּתִּים שֶׁאֵין תְּרִיסִים בָּהֶם צִיְּרָה חַלּוֹנוֹת שֶׁל אוֹר עַל גַבֵּי הָרְצָפוֹת. בְּּבֵיתוֹ שֶׁל בָּרוּךְ הָיוּ אֵלֶּה עִם מִקְלְעוֹת צִיצִים – בָּבוּאָתָם שֶׁל עֲצִיצֵי הַפְּרָחִים.
כְּתֹם שְׁנַת הָאֵבֶל הִתְחִיל בָּרוּךְ לָצֵאת אֶל הַכְּפָרִים הָרְחוֹקִים, וּלְלִינָה בַּלֵּילוֹת נִשְׁלְחָה הֵנָּה אַחַת מִן הַנְּעָרוֹת הַתְּאוֹמוֹת, הַגְּדֵלוֹת בְּבֵית שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן.
מִפְּנֵי הַצִּנָּה בָּאָה בָּעֳרָבִים מְכֻרְבֶּלֶת בִּמְעִיל מוּךְ עִם סוּדָר גָּדוֹל, שֶׁלֹא לְפִי מִדָּתָהּ, מִמַּעַל, אוּלָם כְּשֶׁהוּסַר כָּל זֶה, נִתְגַּלְּתָה אַחַת מִבְּנוֹת הַמִּשְׁפָּחָה – כִּבְדַת עַפְעַפַּיִם וַעֲבֻתַּת צַמָּה, וּצְחוֹקָהּ נִתָּז רְסִיסִים רְסִיסִים וּמַעֲלֶה עַל הַלֵּב אֶת זֵכֶר הַמַּעְיָן הַמִּתְבַּעְבֵּעַ. לִיבְּקָה הָיָה שְׁמָהּ, יַלְדָּה יְתוֹמָה אֲשֶׁר לֹא יָדְעָה חִבַּת אֵם, וְהִיא הִתְרַפְּקָה רַכּוֹת עַל דִּינָה, נָשְׁקָה לָהּ בַּמַּחשׂוֹף שֶׁבֵּין הַצַּוָּארוֹן וּמִטְפַּחַת הָרֹאשׁ, וְקָרְאָה לָהּ “דּוֹדָה”, אַף כִּי לֹא הָיְתָה אֶלָּא קְרוֹבָה רְחוֹקָה.
דִּינָה הוֹרִידָה אֶת שְׁנֵי כִּסְאוֹת הַיְלָדִים מִן הָעֲלִיָּה, הִתְיַשְּׁבָה אִתָּהּ עַל הַכִּירָה וְלִמְּדָה אוֹתָהּ אֶת מְלֶאכֶת הַסְּרִיגָה. עֲנִיבָה בַּעֲנִיבָה שִׁלְּבָה לְפָנֶיהָ, עֲנִיבָה בַּעֲנִיבָה. חוּט הַצֶּמֶר נִמְשַׁךְ צַיְתָנִי וְרַךְ כְּמוֹ לְפָנִים, בִּשְׁעַת סְרִיגַת הַמַּפּוֹת, וּכְמוֹ אָז, בְּשִׁבְתָּהּ בְּבֵית חַבְרוֹתֶיהָ נָתְנָה אֶת קוֹלָהּ בְּשִׁיר.
הֵן שְׁנַת הָאֵֵבֶל כְּבָר עָבְרָה, וְחוּץ מִזֶּה, מִי אוֹמֵר, כִּי יָשִׁיר הָאָדָם רַק עַל לֵב שָׂמֵחַ? בְּבֵית-הַתְּפִלָּה הַקָּרוֹב חָרְקָה פַּעַם בְּפַעַם הַדֶּלֶת, וְכַאֲשֶֶׁר נִשְׁמַע קוֹל שִׁכְשׁוּךְ רַגְלַיִם בַּבֹּץ, נִדְמָה לָהּ, כִּי הִנֵּה יִכָּנֵס בָּרוּךְ, וְהִיא תָּקוּם לְהוֹצִיא אֶת תַּבְשִׁיל הָעֶרֶב מִן הַתַּנּוּר.
הִיא שָׁרָה אֶת “שִׁירַת הַיְתוֹמָה” וְ"שִׁיר הַגַּעְגּוּעִים", וְאַחַר פִּזְמָה עוֹד אֶת פִּזְמוֹנוֹ שֶׁל הָאִישׁ אֲשֶׁר נָדַד-הָלַךְ לוֹ מִקִּנּוֹ הַחַם, וְהִרְגִּישָׁה מִתּוֹךְ כָּךְ כְּעֵין נְשִׁיבַת צִנָּה מִסָּבִיב וְעֶצֶב נוֹקֵב זֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּעֲזוּבַת דְּרָכִים בַּסְּתָו.
בַּשָּׁעָה הַשְּׁבִיעִית הִתְחִילוּ לַעֲבֹר תַּלְמִידֵי הַ"חֲדָרִים" בַּחוּץ, וְעַל הַקִּיר הָאָפֵל חָלְפוּ מִנֶּגֶד בָּבוּאוֹת פַּנָּסֵיהֶם כְּעֵדֶר שֶׁל כִּבְשֵׂי זָהָב. בְּבֵית אָבִיהָ הָיְתָה זֹאת שְׁעַת הָרְוָחָה בָּעֲרָבִים. הַחֶדֶר טֻאטָא אַחֲרֵי צֵאת הַיְלָדִים, וְאָבִיהָ הַחוֹלַנִּי שָׁתָה תֵּה מָהוּל בְּחָלָב וְהִקְשִׁיב לִקְטַנֵּי אַחֶיהָ, אֲשֶׁר שִׁנְּנוּ לְפָנָיו אֶת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ:
מֵי הַמַּבּוּל הָיוּ עַל הָאָרֶץ, וְנֹחַ בָּא לְהִסָּגֵר בַּתֵּבָה, הוּא וְאִשְׁתּוֹ, וּבָנָיו וּנְשֵׁי בָנָיו. אֲפִילוּ מִן הָעוֹף וְהַחַיָּה בָּאוּ שְׁנַיִם-שְׁנַיִם, אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ.
לִפְנֵי לֶכְתָּהּ לִשְׁכַּב, יָצְאָה עִם הַנַּעֲרָה לִסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת בַּפְּרוֹזְדוֹר וְהֵצִיצָה מִתּוֹךְ כָּךְ לְתוֹךְ גִּגִּית הַמַּיִם עִם בְּרָקָהּ הָאַפְלוּלִי, הַקַּר, וְאַחַר שָׁכְבָה בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה וְרָאֲתָה בְּדִמְיוֹנָהּ שָׂדוֹת שׁוֹמְמִים, שְׁחוֹרִים מִשְׁחוֹר, וּבָרוּךְ עִם צְרוֹרוֹ מִתְהַלֵּךְ בָּהֶם, רַק הוּא עִם צְרוֹרוֹ, יְחִידִי בָּעוֹלָם.
כְּשֶׁנִשְׁמַע לְבַסּוֹף, בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי קוֹל רַגְלָיו בֶּחָצֵר, הִתְפָּרְצָה לִקְרָאתוֹ אֶל הַפְּרוֹזדוֹר, וּפֹה, בֵּין הַמַּרְתֵּף וְסֻלַּם הָעֲלִיָּה, הִנִּיחָה אֶת רֹאשָׁהּ, רֹאשׁ הַיְתוֹמָה, כְּשֶׁהוּא חַם עוֹד מִן הַרַחְצָה, עַל חָזֵהוּ, וְהוּא, נִבְהָל מִן הַטֹּהַר הַשּׁוֹפֵעַ מִמֶּנָּה, דָּחַף אוֹתָה קַלּוֹת מִלְפָנָיו וְהִשִּׁיל אֶת הַנְּעָלִים מֵעַל רַגְלָיו לִפְנֵי בּוֹאוֹ הַחַדְרָה.
יוֹם הַשַּׁבָּת נָתוּן חֶצְיוֹ לֵאלֹהִים, אוּלָם אֶת הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ הִקְדִּישׁ בָּרוּךְ כֻּלּוֹ לַבַּיִת. בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר סִדֵּר עִם דִּינָה אֶת צְרוֹרוֹת הַפִּשְׁתִּים בַּמַּחְסָן, אַחַר נִקּוּ שְׁנֵיהֶם בַּחֲלָלוֹ הַמְדֻמְדָּם שֶׁל חֲדַר-הַמִּטּוֹת אֶת בִּגְדֵי הַשַּׁבָּת, וּלְבַסּוֹף, עִם עֲרֹב הַיּוֹם, יָשְׁבוּ עַל יַד הָאָח הַמְבֹעֶרֶת וְהִתְקִינוּ חֲבִילוֹת שֶׁל נְסָרִים לְהַבְעָרַת הָעֵצִים לְכָל הַשָּׁבוּעַ, וְעַל פִּי מִסְפָּרָן, כְּפִי שֶׁנִּתְמַעֲטוּ וְהָלְכוּ, מָנְתָה אַחַר כָּךְ אֶת יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ הַפּוֹחֲתִים וְהוֹלְכִים.
שׁוּב בָּאָה שַׁבָּת וּמָחֲקָה אֶת כָּל סִגּוּפֵי הַחֹל, וְהַשָׁבוּעוֹת חָלְפוּ בֵּין כָּךְ וְעָבְרוּ.
בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי הַחֲנֻכָּה לֹא הָלְכוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, כְּמִנְהָגָם אֶל הַכְּפָרִים, וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט הוּחַגָּה חֲתֻנָּה אֵצֶל אַחַד הַקְּרוֹבִים, וְהָאֲנָשִׁים לֹא יָצְאוּ שׁוּב, אֶלָּא אֶל הַיִּשׁוּבִים הַסְּמוּכִים אֶל הָעֲיָרָה.
שֻׁשְׁבִינִית הָיְתָה דִינָה. בִּשְׁעַת הַהֲלִיכָה אֶל הַחֻפָּה כָּבָה פַּעַם בְּפַעַם נֵר הַסְּטֵיאָרִין בְּיָדָהּ, וְאָז פָּנְתָה וְהִדְלִיקָה אוֹתוֹ בָּזֶה שֶׁל בָּרוּךְ, וּפָנֶיהָ, הַנְּשׂוּאוֹת אֵלָיו מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, נֹאחֲזוּ בְּבַת-צְחוֹקוֹ כִּפְתִילַת הַנֵּר בְּשַׁלְהֶבֶת חֲבֶרְתָּה.
עַכְשָׁו הָיָה לְפָנִים, כְּבָר קָרוֹב מְאֹד, הַפּוּרִים, וְאַחֲרָיו – עֶרֶב הַפֶּסַח עִם הַהֲכָנוֹת, שֶׁהַזְמַן מִתְמַסְמֵס וְעוֹבֵר בָּהֶן בְּקַלּוּת.
שָבוּעַ לִפְנֵי הֶחָג הוּצְאוּ הַחַלּוֹנוֹת הַכְּפוּלִים לִרְחִיצָה, וְהַבַּיִת נִתְמַלֵּא לֹבֶן עַז וּכְמוֹ נִתְרַוַּח.
כְּבָר נִבְקַע הַנָּהָר בְּכַר הָאָחוּ, וּבִשְׁעַת שִׁפְשׁוּף הַשְּׁמָשׁוֹת אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת מֵעַל אֶדֶן הַחַלּוֹן אֵיךְ הוּא מִתְגָּעֵשׁ שָׁם, נִזְעָם עֲדַיִן עַל שְׂרִידֵי קַרְחוֹ, אַף כִּי עַל שְׂפָתוֹ טָבְלוּ כְּבָר הָאֲנָשִׁים אֶת כְּלֵיהֶם הַחֲדָשִׁים, וְגוֹיִים הֲרָרִיִּים הֶעֱלוּ מִשָּׁם בְּסַלֵּיהֶם אֶת זְאֵבֵי-הַמַּיִם הַגְּמִישִׁים יִשְׁרֵי הַגֵּו, עִם נְקֻדּוֹת הַזָּהָב הָעַלִּיזוֹת בְּקַשְׂקַשֵּׂיהֶם.
דִּינָה קִצְּצָה מֵעַל צִמְחֵי הַבַּיִת כָּל עָנָף יָבֵשׁ וְהוֹסִיפָה לָעֲצִיצִים מְעַט מֵאַדְמַת הַגִּנָּה אֲשֶׁר הִתְבַּלְּטָה יָפֶה בְּשַׁחֲרוּרִיתָהּ בֵּין הַקִּירוֹת הַמְסֻיָּדִים. עַל הַמְּנוֹרָה וּמַדָּפֵי הַזָּוִיּוֹת הֶחֱלִיפָה אֶת צִיצֵי הַנְּיָר, וּלְעַצְמָהּ, כְּדֵי “לְהִתְחַדֵּשׁ”, קָנְתָה מִטְפַּחַת כֻּתָּן עִם צִחְצוּחֵי מֶשִׁי דַקִּים עַל יְסוֹדָהּ.
הִתְקַדֵּשׁ חַג שֶׁל שְׁמוֹנָה יָמִים, עַל מְנוּחָה וּבִקּוּרִים הֲדָדִיִּים וְקֵרוּב לְבָבוֹת. לִסְעֻדּוֹת הַצָּהֳרַיִם הֻתְקְנוּ לִפְתְּנֵי שְׁזִיפִים עִם פַּשְׁטִידוֹת-מַצָּה מְצֻמָּקוֹת, אֵלֶּה אֲשֶׁר הַתְּפִלָּה עַל “מוּסָף” וְ"יוֹצְרוֹת" יָפָה לָהֶן, וְאַחֲרֵי שְׁנַת הָעֲרַאי, עִם רֶדֶת הַיּוֹם, יָצְאוּ הָאֲנָשִׁים בַּחֲבוּרוֹת לְבִקּוּרֵי הֶחָג. טֶרֶם יָבְשָׁה הָאֲדָמָה בַּסִּמְטָאוֹת, וְהָאֲמִידִים שֶׁבִּבְנֵי-הַמִּשְׁפָּחָה נָעֲלוּ מִמַּעַל לְמִנְעֲלֵיהֶם עַרְדְּלֵי גוּמִי, מַה שֶּׁהוֹסִיף לָהֶם לִוְיַת חֲשִׁיבוּת. בְּבוֹאָם לַעֲבֹר אֶת הַשְּׁלוּלִית בַּשּׁוּק, הִשְׁתַּלְּבוּ לִפְנֵי מַעְבֶּרֶת הַקְּרָשִׁים אִישׁ בְּיַד רֵעֵהוּ, וְכָכָה עֲבָרוּהָ, בְּשׁוּרָה, אֲשֶׁר מֵרָחוֹק הָיְתָה צוּרַת שַׁרְשֶׁרֶת לָהּ.
אִסְרוּ-חַג חָל הַפַּעַם בָּרְבִיעִי בְּשַׁבָּת, וְהוּא הָיָה כְּגֶשֶׁר חֹל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ. מֵעַל הַשֻּׁלְחָנוֹת הוּסְרוּ אָמְנָם הַמַּפּוֹת, אוּלָם בַּמִּטְבָּח כְּבָר נֻפָּה קֶמַח הַסֹּלֶת לְחַלּוֹת-הַלֶּחֶם וְהוּכְנוּ הַפּוֹלִים וְהַגְּרִיסִין לְתַבְשִׁילֵי הַחַמִּין.
מְעַט מִן הַמַּצּוֹת שֶׁנִשְׁאֲרוּ שָׂם בָּרוּךְ בְּאַמְתַּחְתּוֹ בִּשְׁבִיל מַכִּירָיו הַגּוֹיִים, וְלִפְנֵי צֵאתוֹ אֶל הַכְּפָרִים עָדַר עוֹד אֶת אַדְמַת הַגִּנָּה אֲשֶׁר הֻשְׁקְתָה מֵי שׁוֹפְכִין בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַחֹרֶף.
דִּינָה טִאטְאָה אֶת הֶחָצֵר וְרָחֲצָה אֶת הָאֶצְטַבָּה לִפְנֵי הַבַּיִת. שׁוּב הָיְתָה פֹּה לְבַדָּהּ וְיָשְׁבָה עַל הַסַּף, אוֹ לְיַד הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ בִּמְקוֹם שֶׁהָרוּחַ הִתְאַוְּשָׁה בֵּין צִמְחֵי הָעֲצִיצִים. אֵלֶּה – כְּבָר עָלוּ בָּהֶם נִצָּנִים חֲדָשִׁים, וְהֵם הִתְמַשְּׁכוּ, כְּמוֹ בְּאֶצְבָּעוֹת, לְהֵאָחֵז בִּשְׁלַבֵּי “הַסֻּלָּמוֹת”.
עִם רְפוֹת הַיּוֹם בָּאָה לִיבְּקָה, הַיְתוֹמָה, וְעָמְדָה בְּרַגְלֶיהָ שֶׁטֶּרֶם נִשְׁזְפוּ בְּ"חַלּוֹנוֹת"-הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁעַל הָרִצְפָּה. מִמַּעֲדַנֵּי הֶחָג הִיא כְּאִלּוּ גָדְלָה בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי הַפֶּסַח, וּבְשָׁכְבָהּ בַּלַּיְלָה מִתַּחַת לַשְּׁמִיכָה, נִרְאֲתָה כִּמְמַלְּאָה אֶת כָּל הַמִּטָּה.
בַּבֹּקֶר הֵקִיצוּ לְקוֹל מִנְיַן-הַוְּתִיקִין אֲשֶׁר הִתְפַּלֵּל מִנֶּגֶד, בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת, לִקְרַאת הָנֵץ-חַמָּה גְדוֹלָה. עוֹד הָיָה הַכְּפוֹר עַל הָאָרֶץ וְשׁוֹאֲבֵי הַמַּיִם יָרְדוּ עֲטוּפִים בְּאַדְּרוֹתֵיהֶם אֶל הַבְּאֵר, אוּלָם בְּבֵית-הָאוֹפֶה נֶאֱפָה כְּבָר הַלֶּחֶם עַל מַצָּע שֶׁל קְנֵי אַגְמוֹן, וּמִן הָאָחוּ עָלָה קוֹל חֲלִילוֹ שֶׁל הָרוֹעֶה בְּסִלְסוּלִים נוֹחִים, חַסְרֵי דְאָגָה, אֲבִיבִיִּים.
מִזְמַן לִזְמַן יָרְדוּ גִשְׁמֵי הָאָבִיב עִם הָרְעָמִים הָרִאשׁוֹנִים, הַמְּתוּנִים, אֵלֶּה אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם יַסְפִּיקוּ לְבָרֵךְ תּוֹךְ כְּדֵי גִלְגּוּלָם. רְצוּעַת הַנָּהָר לְמַטָּה הִקְדִּירָה, וְהָעֵדֶר בָּאָחוּ נִצְטַפֵּף וּכְמוֹ נִדַּלְדֵּל פִּתְאֹם. הַכְּבָשִׂים הַגְּדוֹלִים, מְנֻסֵּי הַחַיִּים, עָמְדוּ עֲמִידָה מְאֻשֶּׁשֶׁת, בְּסַבְלָנוּת, אוּלָם הַטְּלָאִים הִתְנוֹדְדוּ וְגָעוּ מַר, וְאָז פָּתַח הָרוֹעֶה הַזָּקֵן אֶת מְעִילוֹ וְהִכְנִיס אוֹתָם אֶל תַּחַת כְּנָפוֹ בְּרַחֲמֵי אָב.
וּבַ"חֲדָרִים" עָמְדוּ כְּבָר פְּתוּחוֹת הַדְּלָתוֹת, וּבִשְׁעַת הַהַפְסָקוֹת יָצְאוּ הַיְלָדִים לְהִתְשׁוֹטֵט בַּחוּץ. מִכָּל הַגִּילִים הָיוּ וּמִכָּל הַכִּתּוֹת: בְּנֵי-מִקְרָא, בְּנֵי-“עִבְרִי” וּבְנֵי-“אָלֶף-בֵּית”.
כְּפַעַם בְּפַעַם נִשְּׁאוּ, חֲגִיגִית, בַּחֲבוּרוֹת, הָעוֹלָלִים לְבֵית-הַכְּנֶסֶת. הַיָּמִים הָיוּ יְמֵי סְפִירָה, וְלֹא הָיוּ לֹא חַגֵּי אֵרוּסִין וְלֹא נִשּׂוּאִין בָּעֲיָרָה, אוּלָם שִׂמְחוֹת הַ"בְּרִית" הוּחַגּוּ כְּסִדְרָן, וּמִסְפָּרָן הָיָה רַב, רָב. מִסָּבִיב לַנּוֹלָד הָרַךְ הָלְכוּ הַגְּדוֹלִים בְּעִגּוּל צָפוּף, וְקוֹלוֹ בָּקַע מִבֵּינֵיהֶם כְּמוֹ מִבַּעַד לְחוֹמַת מִבְצָר. אִם הָיָה זֶה מִמִּשְׁפַּחַת “הַזְּקָנִיִּים”, לָבְשָׁה דִינָה אֶת שִׂמְלַת הָאַטְלָס וּפֹה, בַּסִּמְטָה, נִלְוְתָה אֶל הַהוֹלְכִים. בְּהִתְקָרְבָהּ, נֶחֱלַק הָעִגּוּל, וְהִיא נִקְלְטָה וּבָאָה עַל מְקוֹמָהּ כְּחֻלְיָה בֵּין חַבְרוֹתֶיהָ הַמַּתְאִימוֹת.
כָּכָה עָבְרוּ הַיָּמִים.
מַחְלָה בַּת אַבְנֵר, אֲחוֹת בָּרוּךְ, יָלְדָה עַתָּה אֶת יַלְדָהּ הַשְּׁלִישִׁי, וּמוּשָׁה אַף הִיא נוֹלְדוּ לָהּ בַּתְיָה, הַבְּכִירָה, וְחַנָּה-אֶסְתֵּר, וְאַחַר הוֹסִיפָה וְיָלְדָה עוֹד אֶת מַחְלָה וְאֶת לִיבָּה, תְּאוֹמוֹת, וּבִשְׁבִיל אֵלֶּה בָּאָה פַּעַם לְבַקֵּשׁ מִדִּינָה אֶת כִּסְאוֹת הַיְלָדִים.
– הֵן לָךְ אֵין צֹרֶךְ בָּהֶם – אָמְרָה, בְּהַבִּיטָהּ אֵלֶיהָ מִתַּחַת לְעַפְעַפֶּיהָ הַכְּבֵדִים בְּמַבָּט דּוֹרֵשׁ טוֹב. וְדִינָה הֵבִיאָה מַטְלִית וְנִגְּבָה אֶת שְׁנֵי הַכִּסְאוֹת אֲשֶׁר אַף שֶׁמֶץ אָבָק לֹא נִמְצָא עֲלֵיהֶם, וְאַחַר עָמְדָה וְהִבִּיטָה אַחֲרֵי הָאִשָּׁה הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר נָשְׂאָה אוֹתָם חֲבוּקִים אֶל לִבָּהּ, בִּימִינָהּ וּבִשְׂמֹאלָהּ, כִּשְׂאֵת אֶת הַיְלָדוֹת הַתְּאוֹמוֹת.
שְׁלֹמֹה, זְקֵנוֹ שֶׁל בָּרוּךְ מִצַּד אִמּוֹ, קָרָא לִבְנוֹ הָאֶחָד לֵוִי-נָתָן עַל שֵׁם אֲבִי אִשְׁתוֹ, שֶׁהָיְתָה יְלִידַת חוּץ, אוּלָם הַנַּעַר בְּגָדְלוֹ הָיָה כְּאֶחָד מִבְּּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה: שְׂעָרוֹ עָבֹת, וּמִזְגּוֹ רַךְ, וּפָנָיו עֲטוּרוֹת זְקַן-מֶשִׁי שָׁחוֹר, שֶׁהָיָה מִתְנַשֵּׁב כְּפַעַם בְּפַעַם בְּרוּחַ הַשָּׁדֶה, בְּעָבְרוֹ דֶרֶךְ הֶחָצֵר, כִּי בִּקְצֵה הָרְחוֹב נִמְצָא בֵּיתָם, וּמִשָּׁם וָהָלְאָה הִשְׂתָּרְעוּ הַשָּׁדוֹת – מְסַמְּאִים בִּימוֹת הַקַּיִץ בְּזִיו יַרְקָם וּבַחֹרֶף בִּבְרַק הַשֶּׁלֶג.
מַפְּנֵי אֵיזֶה מֵחוּשׁ שֶׁהָיָה לו בְּרַגְלָיו לֹא יָצָא כְּכָל הָאֲחֵרִים לִסְחֹר אֶת הַכְּפָרִים, וּבִזְמַנּוֹ לִמְּדוֹ אָבִיו אֶת מְלֶאכֶת הַנַּפָּחוּת וְגַם הֵקִים לוֹ מַפָּחָה בְּמַעֲלֵה-הֶחָצֵר וּפִתְחָהּ פָּתוּחַ לְצַד הַדֶּרֶךְ. בָּעַרָבִים נִרְאֲתָה הָאֵשׁ הַמְהַבְהֶבֶת בְּתוֹכָהּ הַרְחֵק עַל פְּנֵי הַסְּבִיבָה. בָּהּ נֹאחֲזוּ בַּעֲלֵי-הָעֲגָלָה בַּחֲזִירָתָם מִתַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת, וְהַהֵלֶךְ הֶעָנִי – נִתְמַתְּקָה עָלָיו אֵימַת הַבְּדִידוּת לְמַרְאֶהָ.
בְּצָהֳרֵי הַשַּׁבָּתוֹת, בַּקַּיִץ, הִתְכַּנְּסוּ הֵנָּה בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה וְיָשְׁבוּ עַל הַדֶּשֶׁא, בְּצֵל הָאַגָּסָה שֶׁלְּיַד הַגָּדֵר. מִנֶּגֶד הָיוּ שְׂדוֹת-הַבָּר עִם חֻרְשַׁת הַלִּבְנִים, וּלְמַטָּה, הָלְאָה שָׁם, הַנָּהָר, אֲשֶׁר עַכְשָׁו, בְּהִדֹּם קוֹל הַפַּטִישׁ, נִשְׁמְעָה בָּרוּר הֶמְיָתוֹ.
כְּדֵי לְהַבְחִין בֵּין הַיְלָדִים, קָרְאוּ לָהֶם: “זָבִיל הַקָּטָן”, “לִיבָּה הַגְּדוֹלָה” וּ"מַחְלָה מִן הַתְּאוֹמוֹת". בִּשְׁבִיל שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן הוּבָא כִּסֵּא הַמִּסְעָד מִמְחִצָּתָהּ שֶׁל שָׂרָה-פֵיגָה, הָאֵם, וְלֵוִי-נָתָן עַצְמוֹ שָׁכַב מִפְּנֵֵי חֻלְשַׁת בְּרִיאוּתוֹ, עַל הָאֶצְטַבָּה, שָׁתָה מֵי-סֻכָּר מְהוּלִים בְּסַמֵּי-מַרְפֵּא וְשִׁעֲשַׁע עַל יָדוֹ אֶת זָבִיל בְּנוֹ, אֲשֶׁר אִמּוֹ מֵתָה עָלָיו בְּלֹא עֵת.
אַחֲרֵי הָרַחְצָה שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת הִסְתַּמְּנוּ פָּנָיו בְּחִוְרוֹן מִשְׁנֶה בְּתוֹךְ מִסְגֶּרֶת הַזָּקָן, וְהָאֲנָשִׁים בְּקִרְבָתוֹ שׂוֹחֲחוּ אַט וְנִפְנְפוּ בִּידֵיהֶם לְהַבְרִיחַ מֵעָלָיו אֶת הַזְּבוּבִים, וּכְעֵין נְשִׁיבַת רַחֲמִים נָשְׁבָה פֹּה מִסָּבִיב וְהִתְמַזְּגָה עִם רֵיחַ הַסַּמְמָנִים שֶׁל הַדּוֹקְטוֹר הַפּוֹלַנִּי פַּבְלוֹבְסְקִי.
כְּשֶׁגָּדַל מְעַט זָבִיל בְּנוֹ בְּחָנוֹ פֹּה שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן בְּלִמּוּדָיו, וְאָזְנֵי הַנַּעַר, מִתַּחַת לַשֵּׁעָר הַשָּׁחוֹר, הֶאְדִּימוּ עֲמֻקּוֹת מִצְבִיטוֹת הַחִבָּה שֶׁל זֶה. קַל-תְּפִיסָה הָיָה וּמְזֹרָז, וּמִכִּתָּה לְכִתָּה עָבַר, כְּמִי שֶׁפּוֹסֵעַ וְעוֹבֵר מֵעֲרוּגָה לַעֲרוּגָה בַּגָּן – בְּקַלּוּת.
בֶּן שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה בָּא כְּבָר לַעֲזֹר עַל יַד אָבִיו בַּמַּפָּחָה, וְאֶת מִשְׁנָתוֹ שָׁנָה לוֹ בִּשְׁעוֹת הָעֶרֶב לְעַצְמוֹ. שָׂרָה-פֵיגָה, אֵם הָאָב, עָשְׂתָה לוֹ סִנַּר בַּד עִם קִשּׁוּרִים מֵאֲחוֹרָיו. וְאַחֲרֵי הָעֲבוֹדָה הֵבִיאָה לוֹ לְרַחְצָה מִמֵּי הַנָּהָר, שֶׁהָיוּ חַמִּים בִּשְׁעַת הַשְּׁקִיעָה, וְרֵיחָם שֶׁל אֵלֶּה, רֵיחַ עֲרָבוֹת וּקְנֵי-סוּף, הִתְנַדֵּף אַחַר כָּךְ בֵּין דַּפֵּי הַסֵּפֶר הָעַתִּיק.
בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם יָכֹל מֵעַתָּה לֵוִי-נָתָן לִשְׁכַּב שָׁעָה לִמְנוּחָה בְּחַדְרָהּ הַמְרֻוָּח שֶׁל הָאֵם, אוֹ בְּחֻרְשַׁת-הַלִּבְנִים הַקְּרוֹבָה. כְּשֶׁגָּבְרָה מַחֲלָתוֹ, הֻצַּע לוֹ פֹּה סָדִין מִתַּחַת לָעֵץ וְרַגְלָיו הַכּוֹאֲבוֹת כֻּסּוּ בַּעֲלֵי שַׁלֶּכֶת, עָלִים חַמִּים וּמַשְׁפִּיעִים מַרְפֵּא. כְּדִבְרֵי-נֶחָמָה נֶאֱמָנִים עַל לֵב דַּוָּי.
אֵיזוֹ מְנוּחָה, אֵיזוֹ מְנוּחָה אַחֲרֵי עֶשְׂרִים שְׁנוֹת עֲמִידָה עַל קַרְקַע הָאֲדָמָה הַנֻּקְשָׁה.
הָאֵם, מִן הַצַּד, נִפְנְפָה עָלָיו אַט, לְהַשִׁיב רוּחַ, בְּמִטְפַּחְתָּהּ, וְהֶעָלִים מִמַּעַל נִתְרַפְרְפוּ רִפְרוּף חֲרִישִׁי, מְהַלֵּךְ תְּנוּמָה, וְהוּא נִרְדַּם לְקוֹל דְּפִיקוֹת הַפַּטִּישׁ, כְּמוֹ לְקוֹל הֹלֶם שֶׁל שָׁעוֹן, אֲשֶׁר כּוֹנְנוּ אוֹתוֹ אֶל נָכוֹן, בְּעִתּוֹ.
מֵת הוּא בְּמוֹצָאֵי-שַׁבָּת אַחַת, בָּאָבִיב, בְּשָׁעָה שֶׁהָאַגָּסָה לִבְלְבָה בְּצִדֵּי הַגָּדֵר, בַּחוּץ, וְהַנָּהָר, לְמַטָּה, הִשְׁמִיעַ הֶמְיָה עֲמֻקָּה, מְלֵאָה.
אַחֲרֵי “צִדּוּק הַדִּין” פָּרְשׁוּ הָאֲנָשִׁים אֶל הָאֶצְטַבָּה אֲשֶׁר בְּפִנַּת הֶחָצֵר וּבָכוּ אֲרֻכּוֹת, בְּכִי-מִשְׁפָּחָה חַם.
שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן הוּא שֶׁלִּמֵּד אֶת זָבִיל הָרַךְ אֶת הִלְכוֹת הָאֲבֵלוּת וְגַם הִטִּיף לוֹ נִחוּמִים, וּכְשֶׁמָּלְאוּ יְמֵי אֶבְלוֹ, נָתַן לוֹ אַחַת הַיְתוֹמוֹת שֶׁגָּדְלוּ בְּבֵיתוֹ, וְזוֹ יָלְדָה לִתְקוּפַת הַשָׁנָה בֵּן, אֲשֶׁר נִקְרָא בְּיוֹם הַבְּרִית בְּשֵׁם הַמֵּת.
בַּת-צְחוֹק שֶׁל בִּינָה עֶלְיוֹנָה הֵאִירָה אֶת פְּנֵי הַיָּשִׁישׁ, כַּאֲשֶׁר מָסַר עִם גְּמַר הַטֶּקֶס אֶת הַנּוֹלָד הָרַךְ לִידֵי אָבִיו, בְּהַעֲלוֹתוֹ עָלָיו מִתּוֹךְ כָּךְ אֶת הַכָּתוּב: “תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ”.
מִפְּנֵי גִילָהּ הָרַךְ שֶׁל הָאֵם וְחֹסֶר נִסְיוֹנָהּ, טִפְּלָה בַּתִּינוֹק שָׂרָה-פֵיגָה, הַזְּקֵנָה, בִּמְחִצָּתָהּ. הִיא תָּפְרָה לוֹ חֲלוּקֵי בַד וְהֵבִיאָה בִּשְׁבִילוֹ לִרְחִיצָה מַיִם מִן הַנָּהָר, וְכַאֲשֶׁר נִרְדַּם, נִפְנְפָה עָלָיו אַט בְּמִטְפַּחְתָּהּ, וַיְהִי לָהּ תַּחַת לֵוִי-נָתָן בְּנָהּ בְּתוֹךְ הַחֶדֶר שֶׁשָּׁמַם.
מוּשָׁה הַגְּדוֹלָה, אֲחוֹת בָּרוּךְ, הָלְכָה פַּעַם לְבַקֵּר אֶת מַחְלָה אֲחוֹתָהּ בִּכְפַר קַמִּינְקָה הַקָּרוֹב וְלָָקְחָה אִתָּהּ גַּם אֶת אַבְנֵר הַתִּינוֹק, שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִים אוֹתוֹ בְּכַר, כָּל כָּךְ קָטָן הָיָה עוֹד.
הַיְלָדוֹת נִשְׁאֲרוּ בַּבַּיִת: בַּתְיָה, חַנָּה-אֶסְתֵּר, מַחְלָה וְלִיבָּה, הַתְּאוֹמוֹת, וְרָחֵל-לֵאָה הַקְּטַנָּה.
לְהַשְׁגִּיחַ עַל כֻּלָּן צְרִיכָה הָיְתָה בַּתְיָה, הַגְּדוֹלָה, וְכֻלָּן – כָּל אַחַת עַל הַשְּׁנִיָּה, וְגַם דִּינָה נִתְבַּקְשָׁה לָבוֹא וְהִיא בָּאָה בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת, רְחוּצָה לִכְבוֹד הַמְּאוֹרָע בַּסַּבּוֹן הַטּוֹב, וְרֵיחוֹ שֶׁל זֶה בְּיַחַד עִם שֶׁמֶשׁ הַבֹּקֶר הֵעִירוּ בָּהּ כְּעֵין רֶגֶשׁ שֶׁל הִתְחַטְּאוּת וְאוֹתָהּ צִפִּיָּה מְתוּקָה אֲשֶׁר יַרְגִּישׁוּ בְּעַרְבֵי חָג.
עַל הַמַּדָּף בַּמִּטְבָּח מָצְאָה אֶת כִּכָּר הַלֶּחֶם הַמּוּכֶנֶת לְאוֹתוֹ יוֹם, וְהִיא פָּרְסָה אוֹתָהּ לִפְרוּסוֹת, בְּהַרְעִיפָהּ מִתּוֹךְ כָּךְ אֶל הָאַוִּיר אֶת בְּרַק טַבַּעְתָּהּ, שֶׁהַיְלָדוֹת צָדוּ אוֹתוֹ בְּעֵינַיִם מְלֵאוֹת גִּיל.
הִיא נָתְנָה לָאֲרוּחָה הָרִאשׁוֹנָה גְבִינָה עִם נוֹצָה שֶׁל בָּצָל, וְלַשְׁנִיָּה, בַּצָהֳרַיִם, הָפְכָה אֶת הַסֵּדֶר וְנָתְנָה אֶת הַבָּצָל קֹדֶם וְאַחַר כָּךְ אֶת הַגְּבִינָה.
כְּשֶׁהַחֹם בַּבַּיִת גָּדַל, יָצְאוּ לְשַׂחֵק עַל פְּנֵי רִבּוּעַ הַצֵּל אֲשֶׁר לִפְנֵי הַגָּדֵר בַּחוּץ.
הֵן שִׂחֲקוּ מִתְּחִלָּה בְּמִשְׂחַק “הַסַּנְוֵרִים”, שֶׁאָז הֻטַּל עַל דִּינָה לִהְיוֹת “הַמְחַזֶּרֶת”, בְּעוֹד שֶׁהָאֲחֵרוֹת הִתְחַמְּקוּ מִפָּנֶיהָ אַחַת-אַחַת, עַד שֶׁהִיא נִשְׁאֲרָה יְחִידָה וְכוֹשֶׁלֶת כִּמְעַט בְּ"עִוְרוֹנָהּ", אוּלָם תַּחַת זֶה, בְּמִשְׂחַק “הַצְּבָעִים”, אַחַר כָּךְ, שָׁבוּ וְנִתְקַבְּצוּ אֵלֶיהָ כֻּלָּן וְהִקִּיפוּ אוֹתָהּ מִסָּבִיב בְּעִגּוּל צָפוּף. הַקְּטַנּוֹת שֶׁבָּהֶן, כְּשֶׁעָיְפוּ, צָנְחוּ וְנִשְׁעֲנוּ עָלֶיהָ בְּאֵמוּן כִּצְמָחִים מְנֻמְנָמִים אֵלֶּה עַל גַּבֵּי יָתֵד שֶׁל גָּדֵר, וְהִיא – נִתְעַרְפְּלוּ לָהּ עֵינֶיהָ מִמַּעַל לַחֲרִיצֵי הַצַּעַר, וּבְשִׁבְתָּהּ כָּךְ, מִתְאַפֶּקֶת וְנִכְמָרָה, עָלָה עַל לִבָּהּ הָרַעְיוֹן, כִּי אֶת הָאַחַת מֵהֶן הֵן הָיְתָה יְכוֹלָה לָקַחַת לָהּ. מוּשָׁה הַטּוֹבָה וַדַּאי שֶׁלֹּא הָיְתָה גַם מְסָרֶבֶת וְנוֹתֶנֶת, וּמִן הַדִּין הוּא שֶׁלא תְּסָרֵב, כִּי לָמָּה זֶה תִּהְיֶה הִיא כּוֹרַעַת תַּחַת עֹמֶס יָקָר, הַכָּבֵד בִּשְׁבִילָהּ מִנְשׂוֹא, בְּעוֹד שֶׁהָאַחֶרֶת מִתְהַלֶּכֶת כִּנְזוּפָה, בְּיָדַיִם רֵיקוֹת, שֶׁהֵן נִרְאוֹת לְרַבִּים כִּמְיֻתָּרוֹת בָּעוֹלָם?
כְּשֶׁמוּשָׁה בָּאָה עִם דִּמְדּוּמֵי הָעֶרֶב, נִסְּתָה לְהַבִּיעַ לְפָנֶיהָ אֶת מִשְׁאֶלֶת לִבָּהּ. הִיא לֹא קָרְאָה בְּשֵׁם, וְגַם לֹא קָבְעָה לָהּ זְמַן, וְהָאִשָּׁה הַגְּדוֹלָה נִרְאֲתָה כִּמְבִינָה לָהּ, וְגַם הִזִּילָה בַּחֲשַׁאי דִמְעָה מֵעֵינֶיהָ, וּבַלַּיְלָה אַחֲרֵי כֵן, בַּעֲלוֹתָהּ עַל מִשְׁכָּבָהּ, שָׁקְלָה בֵּינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ אֶת הַדָּבָר.
“הֵן לֹא לְעוֹלָם הוּא”, אָמְרָה, “כִּי אִם רַק עַד שֶׁיְרַחֲמֶנָּה הָאֱלֹהִים, וְאוּלָם הָאֱלֹהִים הֲלֹא יָכוֹל לְרַחֵם אוֹתָהּ בִּמְהֵרָה, וְגַם בֵּיתָהּ אֵינוֹ רָחוֹק כָּל כָּךְ, אִם לָלֶכֶת דֶּרֶךְ סִמְטַת הָאִטְלִיז, אֶלָּא שֶׁזֹּאת לֹא תוּכַל לִהְיוֹת בַּתְיָה, הַגְּדוֹלָה, כִּי מַה יִהְיֶה בִּלְעָדֶיהָ עַל כָּל הָאֲחֵרוֹת? כַּף יָד בְּלִי אֲגוּדָל”, מָצְאָה אֶת הַמָּשָׁל הָרָאוּי. “הִיא הַמַּשְׁגִּיחָה וְהִיא הַמַּדְרִיכָה. גַּם אַחַת מִן הַתְּאוֹמוֹת אֵין לָתֵת כִּי הֵן לֹא תִפָּרֵדְנָה; שְׁתֵּי כַּפּוֹת-מֹאזְנַיִם הָאֲחוּזוֹת בְּקָנֶה אֶחָד: כְּשֶׁנּוֹגְעִים בְּאַחַת ונִנְעֲרָה הַשְּׁנִיָּה. אֵין גַּם לָקַחַת אֶת רָחֵל-לֵאָה, הַקְּטַנָּה, עַל כִּי קְטַנָּה הִיא. מִי יָבִין לִשְׂפָתָהּ? אוֹתָהּ גַּם אוֹהֵב אָבִיהָ מִכָּל הָאֲחֵרוֹת וְעָלֶיהָ יִשְׁאַל רִאשׁוֹנָה בְּשׁוּבוֹ מִן הַדֶּרֶךְ”.
חַנָּה-אֶסְתֵּר הִיא זֹאת אֵפוֹא", הֶחְלִיטָה.
“רַגְלַיִם קַלּוֹת לָהּ וּמִזְגָּהּ רַךְ. אֶפְשָׁר יִהְיֶה גַם לְהַתְקִין לָהּ זוּג שֶׁל נַעֲַלֵי-קְרָסִים לַסְּתָו. אֶלָּא שֶׁבַּיְשָׁנִית הִיא וּבְבֵית זָר לֹא תֹאכַל, וְגַם תְּשׁוּשָׁה, הַתְּשׁוּשָׁה מִכֻּלָּן, וּבְבוֹא הַחֹרֶף וְהִשְׁתַּעֲלָה” – חָלְשָׁה כְּבָר דַּעְתָּהּ עָלֶיהָ, וְהִיא הִתְרוֹמְמָה וּבִקְשָׁה אוֹתָהּ בְּמַבָּטָהּ עַל מִשְׁכַּב הַיְלָדוֹת הַמְשֻׁתָּף, וְהִנֵּה רָאֲתָה, כִּי נֶעְתְּקָה שָׁם מִן הַשּׁוּרָה וְגַם צָנְחָה מֵעָלֶיהָ הַשְּׂמִיכָה – וְלִבָּהּ זָע.
תּוֹךְ כְּדֵי הִתְנוֹדְדָהּ קָלְטָה הַתִּינוֹקֶת בִּקְצֵה הָעַיִן אֶת דְּמוּתָהּ שֶׁל הָאֵם, כְּשֶׁהִיא נִצֶּבֶת עָלֶיהָ כַּבִּירָה וּמַחֲסִית כֵּאלֹהִים – וְהִיא הִצְטַחֲקָה מִתּוֹךְ הַשֵּׁנָה. וְהָאִשָּׁה הַגְּדוֹלָה וְהַפּוֹרִיָּה חָזְרָה בָּהּ מַרְעִידָה כֻּלָּהּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיהָ:
“אֵיךְ יִתָּכֵן לְשַׁלְּחָהּ? וּמִי יְכַסֶּנָּה בַּלַּיְלָה בְּאֵין עָלֶיהָ הַשְׁגָּחַת אֵם?”
אִשְׁתּוֹ שֶׁל אַבְנֵר הַגָּבוֹהַּ מִסִּמְטַת הָהָר נִקְרְאָה בְּשֵׁם בַּתְיָה “הָרְחָבָה” – עַל שׁוּם רֹחַב גּוּפָהּ, וְגַם מִפְּנֵי הַהֶקֵּף הַמּוּסָרִי הָרַב שֶׁתָּפְשָׂה בְּחוּג הַמִּשְׁפָּחָה. מֵעֲשֶׂרֶת בָּנֶיהָ שֶׁהָיוּ לָהּ, שָׁלְחָה חֲמִשָּׁה הַחוּצָה, וְהֵם נָפוֹצוּ בִּקְצוֹת הָעֲיָרָה, וְחָמֵשׁ כַּלּוֹת הֵבִיאָה הַבַּיְתָה, מִבְּנוֹת הַמִּשְׁפָּחָה כֻּלָּן: מוּשָׁה, לִיבָּה וּמַחְלָה.
כְּשֶׁיָּלְדוּ אֵלֶּה, וְהַבַּיִת קָטֹן מֵהֲכִילָם, נִבְנוּ בֶּחָצֵר עוֹד חֲדָרִים, וּבָהֶם חַלּוֹנוֹת גְּדוֹלִים, אֲשֶׁר מִדֵּי הִפָּתְחַם בַּקַּיִץ, וּבָקַע מִשָּׁם קוֹל דִּבּוּרָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַחוֹתֶנֶת, קוֹל דִּבּוּר חַד, שֶׁהָָיָה מְכֻוָּן עַל פִּי רֹב, כְּדֶרֶךְ הָאִזְמֵל, לִמְקוֹם הַכְּאֵב.
יְלִידַת חוּץ הָיְתָה, בַּת מַגִּיד מֵישָׁרִים, מֵאֵלֶּה הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם “הָרַגְלִיִּים” – אִישׁ עָנִי, אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא כָּל כֶּסֶף נְדֻנְיָה בְּיָדוֹ, אֲבָל יַחַשׂ אָבוֹת הָיָה לוֹ, וְכֹחוֹ רַב בְּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה, וּמִמֶּנּוּ לָמְדָה בִּתּוֹ לְדַבֵּר בִּמְלִיצוֹת, וּבִמְסִבּוֹת הַמִּשְׁפָּחָה אָהֲבָה הִיא – כְּאָבִיהָ מֵעַל הַבִּימָה – לְדַבֵּר, בְּשָׁעָה שֶׁעַל הָאֲחֵרִים מֻטָּל הָיָה רַק לְהַקְשִׁיב מִתּוֹךְ שְׁתִיקַת הַכְנָעָה.
מִפְּנֵי חֻלְשַׁת בְּרִיאוּתָהּ לֹא יָכְלָה לְבַקֵּר בְּבָתֵּי הַקְּרוֹבִים, אוּלָם אֶת הֲלָךְ-הָרוּחוֹת שָׁם הִבְחִינָה תָּמִיד לְנָכוֹן, כְּשֵׁם שֶׁהַבָּרוֹמֶטֶר מַבְחִין אֶת מֶזֶג הָאַוִּיר אֲפִילוּ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא צָפוּן בַּבַּיִת פְּנִימָה.
כְּשֶׁהוּבְאָה דִינָה לְבֵית חָמִיהָ – אָפְתָה הִיא אֶת עוּגַת הַסֻּכָּר הָעֲשִׁירָה בְּיוֹתֵר, כְּאוֹת רָצוֹן כְּלָלִי לְמוֹצָאָהּ הַמְיֻחָס שֶׁל הַבָּאָה; כְּשֶׁעָבְרוּ עַל זוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים בְּלִי בָּנִים, שָׁלְחָה אֵלֶיהָ אַחַת הַכַּלּוֹת לְבַקְּרָהּ; כְּשֶׁמָּלְאוּ חָמֵשׁ שָׁנִים – בָּאָה הִיא בְּעַצְמָהּ, מְזֻיֶּנֶת מִפְּנֵי חֲשִׁיבוּת הַשָּׁעָה בְּסוֹכְכָהּ הָעַתִּיק, זֶה שֶׁיָּרְשָׁה אוֹתוֹ בִּזְמַנָּהּ מֵאָבִיהָ, וַאֲשֶׁר בְּיָדֶיהָ קִבֵּל אֶת הַצּוּרָה שֶׁל שֵׁבֶט מוּסָר.
הִיא בָּחֲרָה אֶת הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְבִקּוּרָהּ, שֶׁאָז נִמְצָא גַם בָּרוּךְ בַּבַּיִת, וּבְבוֹאָהּ, מָצְאָה לָהּ בְּעַצְמָהּ אֶת כִּסֵּא-הַמִּסְעָד, שֶׁהוּא מְיֻעָד, כַּיָדוּעַ, לְמֵסַב כָּבוֹד, וְעַד אֲשֶׁר הַשְּׁנַיִּם טָרְחוּ לְהַתְקִין מְקוֹם מִשְׁעָן לְרַגְלֶיהָ, הֶעֱבִירָה הִיא אֶת מַבָּטָהּ מִסָּבִיב, בְּלִי חִפָּזוֹן, אֲבָל בִּשְּׁקִידָה, כְּאֶחָד הַמַּעֲבִיר בְּיַד חָרוּצִים מַטְלִית שֶׁל אָבָק עַל כְּלֵי בַּיִת.
הִיא אָמְדָה אֲמִידָה חֲטוּפָה אֶת מַפַּת הַקּוֹמוֹדָה, מִשְּׁשָׁה בְּמַחֲשַׁבְתָּהּ אֶת הָאֲלֻנְטִית עִם הַפִּתְגָּם הַלּוֹעֲזִי, סָקְרָה עַל הַקִּיר אֶת הַתְּמוּנָה עִם קְבוּצַת הַחֲבֵרוֹת שֶׁל דִּינָה, וּלְבַסּוֹף הִרְגִּישָׁה בַּחֲתוּלָה, אֲשֶׁר גָּדְלָה פֹּה, כְּפִי שֶׁהָיָה יָדוּעַ לָהּ, עַל כָּל טוּב, וַאֲשֶׁר עַכְשָׁו רָבְצָה לָהּ רְבִיצַת נַחַת עַל מַצָּעָהּ, כְּאִלּוּ הָיְתָה יְצוּר אֱנוֹשִׁי, וְהִיא עָנְתָה וְאָמְרָה בְּקוֹל הַמּוֹכִיחִים שֶׁלָּהּ:
“שְׁקִיץ!”
“הַשְׁקִיץ!” – חָרָה אַפָּהּ בָּהּ, כְּשֶׁזּוֹ לֹא זָעָה, וְהִיא הִתְרוֹמְמָה ו"צָרְמָה" אוֹתָהּ בִּקְצֵה חֻדּוֹ שֶׁל הַסּוֹכֵךְ עַד כִּי הַחַיָה הִתְפַּלְּצָה וּמִהֲרָה לְהִמָּלֵט, וְרַק אַחֲרֵי כֵן, בְּעָמְדָהּ כְּבָר בַּפֶּתַח, הִפְנְתָה אֶת רֹאשָׁהּ וּמָדְדָה אֶת הָאִשָּׁה בְּעֵינֶיהָ הָעֲגֻלּוֹת, הַפְּקוּחוֹת לָרְוָחָה, בְּמַבַּט-בּוּז.
דִּינָה הֵבִיאָה עַל טַס זֵרְעוֹנֵי דְלַעַת וּמְעַט עָסִיס שֶׁל דֻּבְדְּבָנִים, וְאָמְרָה לְהוֹצִיא אֶת קֻמְקוּם הַחַמִּין מִן הַתַּנּוּר, אֲבָל עַכְשָׁו בִּקְשָׁה כְּבָר הָאוֹרַחַת לָלֶכֶת, כִּי הָיָה עָלֶיהָ לָרֶדֶת לְבֵית שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן; הִיא רַק הֵצִיצָה עוֹד אֶל חֲדַר-הַמִּטּוֹת “עִם חֲלָלוֹ הָרֵיק”, וְאֶל הַמִּטְבָּח “הַמְּצֻחְצָח יוֹתֵר מִדַּי”, הִקִּישָׁה קַלּוֹת וְכִלְאַחַר יָד עַל קְדֵרוֹת הַמִּשְׁפָּחָה, הָעוֹמְדוֹת לְלֹא שִׁמּוּשׁ, וּלְבַסּוֹף הָלְכָה לָהּ, בְּהַשְׁאִירָהּ אַחֲרֶיהָ אוֹתוֹ הֲלָךְ-הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהָלַם פֹּה, לְדַעְתָּהּ, בְּדִיּוּק אֶת מַצַּב הַדְּבָרִים.
בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָה סָקְרָה עוֹד אֶת חָזִית הַבַּיִת עִם הַגִּנָּה שֶׁמֵּאַחֲרָיו, חֶלְקַת אֲדָמָה לֹא קְטַנָּה, אֲשֶׁר אֵצֶל הָאֲחֵרִים הָיְתָה סוֹפֶגֶת בְּמֶשֶׁךְ הַחֹרֶף מֵי שׁוֹפְכִין רַבִּים, וְהַנְּעָרוֹת, בְּנוֹת הַמִּשְׁפָּחָה, נִרְאוּ לָהּ כִּמְצִיצוֹת מִבֵּין הָעֲרוּגוֹת, לִיבּות וּמוּשׁוֹת רַחֲבוֹת גֶּרֶם, שֶׁצַּמּוֹתֵיהֶן כָּבְדוּ מִנְשׂא וַאֲשֶׁר אֶת בְּנֵי-זוּגָן צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ בְּתוֹךְ הַסְּבִיבָה, אִם לֹא לְשַׁלְחָן לְגַמְרֵי מִן הָעֲיָרָה.
בֵּינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ סִדְּרָה לָהּ אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תִּצְטָרֵךְ לְהַשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵי הַזְּקֵנִים הַחֵרְשִׁים, אֵלֶּה אֲשֶׁר לְשֵׁמַע פֵּרוּד וְגִטִּין יַכְבִּידוּ אֶת אָזְנֵיהֶם עוֹד יוֹתֵר, וּבִרְאוֹתָהּ מֵרָחוֹק אֶת בֵּית שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן וְהִנֵּה דוֹלֶקֶת בּוֹ “מְנוֹרַת הַבָּרָק”, סִמָּן לְנִכְבַּדֵּי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁהֵם מְצוּיִים שָׁם עַכְשָׁו, כִּוְּנָה שָׁמָּה אֶת פָּנֶיהָ, בְּהַרְגִּישָׁהּ בְּקִרְבָּהּ אֶת כֹּחַ הַשְּׂאֹר הַבָּא לְהָטִיל תְּסִיסָה בְּגוּשׁ בָּצֵק כַּבִּיר.
בְּאֶחָד מִן הַיָּמִים הָהֵם יָצְאָה פַּעַם דִּינָה לְעִיר הַפֶּלֶךְ, אֶל אִישׁ קָדוֹשׁ שֶׁנִּמְצָא בְּאֶחָד מִפַּרְבָּרֶיהָ – לְקַבֵּל בְּרָכָה.
הִיא קָנְתָה לָהּ בָּעִיר הַזָּרָה מִטְפַּחַת מֶשִׁי לְכִסּוּי הָרֹאשׁ, וְנִדְהֶמֶת מַשֶּׁהוּ מֵרִשְׁרוּשָׁהּ יָרְדָה אֶל מִגְרְשֵׁי הָעִיר, לְבֵיתוֹ שֶׁל “הַיְּהוּדִי הַטּוֹב”, אֲשֶׁר רַחַשׁ קֹדֶשׁ שָׂרַר בִּמְחִצָּתוֹ וְרֵיחַ שֶׁל גְּוִילִים עַתִּיקִים – וְכָל הַדֶּרֶךְ אַחַר כָּךְ בַּחֲזָרָה הִשְׁתַּדְּלָה לָשֶׁבֶת בַּקָּרוֹן מוּגֶנֶת עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר מִן הָרוּחַ, כְּחוֹשֶׁשֶׁת שֶׁלֹּא יְנֻשַּׁב מֵעָלֶיהָ מָה.
בִּנְיָר מְיֻחָד שָׁמְרָה כָּל הַזְּמַן בְּיָדָהּ תַּפּוּחַ-זָהָב גָּדוֹל בִּשְׁבִיל בָּרוּךְ. בַּבַּיִת הִסְפִּיקָה עוֹד לְכַבֵּס אֶת הַלְּבָנִים שֶׁל הַשָּׁבוּעַ, אָפְתָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי מִין חָדָשׁ שֶֶׁל רְקִיקִים, כָּאֵלֶּה שֶׁרָאֲתָה בְּבֵית הַמָּלוֹן, וּכְשֶׁבָּרוּךְ בָּא, הוֹשִׁיטָה לוֹ אוֹלָר שֶׁקָּנְתָה בִּשְׁבִילוֹ בַּכְּרָךְ, וְהוּא לָקַח אֶת הַתַּפּוּחַ, חָתַךְ בּוֹ חֶתֶךְ עָמֹק, עַד לְעֶצֶם הַקְּרָבַיִם, וּבְהַבִּיטוֹ אֵלֶיהָ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, הִצְטַחֵק בִּצְחוֹק “הַזְּקָנִיִּים”, מִקֶרֶב לֵב.
עַל פִּי מִצְוַת “הַיְּהוּדִי הַטּוֹב” הוֹסִיפָה דִינָה עַל שְׁנֵי נֵרוֹת הַשַּׁבָּת עוֹד אֶחָד, שְׁלִישִׁי, סִמָּן לַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ, וּבִפְקֻדָּתוֹ גַם שִׁלְשְׁלָה וְהוֹרִידָה עוֹד יוֹתֵר אֶת מִטְפַּחַת הָרֹאשׁ, וּבְנוֹת הַמִּשְׁפָּחָה בְּבוֹאָן לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ הֻכְרְחוּ מֵעַתָּה לְהִתְכּוֹפֵף, וְאֶת זֹאת עָשׂוּ מִתּוֹךְ שְׁתִיקַת צִפִּיָּה, שֶׁהִיא הֵשִׁיבָה עָלֶיהָ בְּחִיּוּךְ טוֹב.
“הֲיִי מִן הַנֶּעֱלָבוֹת וְאֵינָן עוֹלְבוֹת” – הוֹרָה אוֹתָהּ
הָאִישׁ הַקָּדוֹשׁ – “שִׁמְעִי חֶרְפָּתֵךְ וְאַל תָּשִׁיבִי”.
וְהִיא הָיְתָה כֵּן.
לִשְׁמֹעַ חֲרָפוֹת בְּלִי תְּלוּנָה יָדְעָה עוֹד בְּבֵית אִמָּהּ-חוֹרַגְתָּהּ, עַכְשָׁו עָמְדָה בִּפְנֵיהֶן כְּצֶמַח זֶה בִּפְנֵי גֶשֶׁם הַזַּעַף, אֲשֶׁר הַצְלֵף יַצְלִיף אָמְנָם עַד לִכְאֵב, אֶלָּא שֶׁגַּם בְּרָכָה בּוֹ.
מַחְלָה, אֲחוֹת בָּרוּךְ מִכְּפָר קַמִּינְקָה, חָזְרָה וְנִתְיַשְּׁבָה שׁוּב בָּעֲיָרָה, וַתְּהִי רֵאשִׁית מַעֲשֶׂיהָ לְהָבִיא אֵיזוֹ סְדָרִים בְּבֵית אָחִיהָ.
הֵן מַיִם עוֹמְדִים סוֹפָם לְהַעֲלוֹת יְרוֹקָה וּלְהַבְאִישׁ.
הִיא הֶעֱלְתָה מִן הַמַּרְתֵּף אֶת גִּגִּיּוֹת הַכְּרוּב הַמְרֻפָּפוֹת, הוֹצִיאָה הַחוּצָה לְאִוְרוּר אֶת מִזְרְנֵי-הַקַּשׁ שֶׁנִּתְקַשּׁוּ מֵאִי-שִׁמּוּשׁ, וּלְבַסּוֹף הוֹרִידָה גַם מִן הָעֲלִיָּה אֶת עֲרִיסַת הָאַלּוֹן וְרָחֲצָה אוֹתָהּ בְּמָקוֹם גָּלוּי בֶּחָצֵר, וְעַד שֶׁזְּוֹ עָמְדָה פֹּה וְהִתְיַבְּשָׁה, הִתְנַדְנְדָה, בִּנְשֹׁב בָּהּ הָרוּחַ, מֵאֵלֶיהָ.
בְּמֶשֶׁךְ הַזְמַן הִתְחִילוּ הָאֲנָשִׁים לְפַקְפֵּק אִם יֵשׁ בִּכְלָל מַמָּשׁ בְּבִרְכָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַיְּהוּדִי. בַּתְיָה הָרְחָבָה הֵטִילָה גַם סָפֵק בְּעֶצֶם קְדֻשָּׁתוֹ, מֵאַחַר שֶׁלֹּא שָׁמְעָה מֵעוֹלָם אֶת שְׁמוֹ בְּבֵית אָבִיהָ הַמָּנוֹחַ.
מֵחֲמַת הַמֵּחוּשִׁים שֶׁלָּהּ לֹא הִרְבְּתָה, כָּאָמוּר, לְבַקֵּר בְּבָתֵּי הַקְּרוֹבִים, אוּלָם בְּבֵית-הַתְּפִלָּה יָשְׁבָה עַל הַסַּפְסָל הַמְשֻׁתָּף בָּמָקוֹם הַמֶּרְכָּזִי, בְּאֹפֶן שֶׁדְּבָרֶיהָ יָכְלוּ לְהַגִּיעַ אֶל הַצַּד הָאֶחָד כְּמוֹ אֶל הַשֵּׁנִי.
בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה סִפְּרָה פַּעַם אֶת הַמָּשָׁל בְּאִילָן-סְרָק שֶׁנִּמְצָא בְּאַחַד הַפַּרְדֵּסִים, וַאֲשֶׁר בְּעָלָיו הֶחְלִיט לְקַצְּצוֹ, כֵּוָן שֶׁהוּא לֹא הֵבִיא לוֹ אֶלָּא מְעַט שַׁלֶּכֶת בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָׁנָה. הִיא תֵּאֲרָה בִּלְשׁוֹנָהּ הַצִיּוּרִית אֶת עֲמִידָתוֹ שֶׁל זֶה בֵּין עֲצֵי-הַפְּרִי וְאֶת עֶצֶם מַעֲשֵׂה הַקִּצּוּץ, וּמִדֵי דַבְּרָהּ נוֹפְפָה אֶת כַּף יָדָהּ בִּתְנוּעָה נִמְרֶצֶת כָּזוֹ, עַד כִּי דִינָה, שֶׁעָמְדָה בְּקִרְבָתָהּ, נִתְכַּוְּצָה, כְּאִלּוּ הָיְתָה זוֹ מְכֻוֶּנֶת עִם כְּלִי חוֹבְלִים כְּנֶגְדָּהּ.
מִן הָעֲזָרָה לְמַטָּה רָאָה בָּרוּךְ וְהִנֵּה הִיא עוֹמֶדֶת נִלְחָצָה עַל יַד הָאֶשְׁנָב, כְּמִי שֶׁבָּא בֵּין-הַמְּצָרִים, וְאָז אָמַר, כִּי אוּלַי מֵחֲמַת הַדֹּחַק עַל הַסַּפְסָל הוּא זֶה, אוּלָם כְּשֶׁנִּסָּה לְהָעִיר פֹּה אֶת הָאֲחֵרִים עַל הַצֹּרֶךְ בִּרְכִישַׁת עוֹד “מָקוֹם”, שְׁאֵלוּהוּ: לָמָּה דוֹאֵג הוּא לְכָךְ – הֲבִשְׁבִיל יוֹרְשָׁיו? וְלֹא יָסַף לְדַבֵּר עוֹד.
בַּבַּיִת הֵסִיר אֶת קַפּוֹטַת הַקַּמְלֶט וְיָשַׁב מַשְׁמִים, בְּעֵינַיִם כְּבוּשׁוֹת, אֶל שֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת, וְדִינָה, אֲשֶׁר יָשְׁבָה מִנֶּגְדּוֹ, לֹא רָאֲתָה אֶלָּא אֶת עַפְעַפָּיו הַנִּזְעָמִים וַיְהִי לָהּ כְּאִלּוּ שְׁרוּיָה הִיא בַּחֲשֵׁכָה.
מֵעַתָּה הִתְפַּלְּלָה בַּשַּׁבָּתוֹת בַּבַּיִת, לְיַד הַחַלּוֹן שֶׁהוּא קָרוֹב בְּיוֹתֵר אֶל בֵּית-הַתְּפִלָּה. בָּרוּךְ צִיֵּן לָהּ אֶת הַתְּפִלּוֹת לְפִי סִדְרָן וְקִפֵּל אֶת קְצוֹת הַדַּפִּים לְסִמָּן, וְהִיא קָרְאָה אוֹתָן אַחַר כָּךְ מִתּוֹךְ הַסִּדּוּר בְּלַחַשׁ, בְּחִינַת “שְׂפָתֶיהָ נָעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמַע”, וְכָל דִּמְעָה שֶׁנִּתְרַגְּשָׁה לָבוֹא, קִדְּמָה בִּקְצֵה מִטְפַּחַת הָרֹאשׁ.
בְּחַג הַפֶּסַח, כְּשֶׁהַחַלּוֹנוֹת הַכְּפוּלִים הוּצְאוּ, אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁמֹעַ פֹּה אֶת קְרִיאַת הַחַזָּן מִלִּפְנֵי הַתֵּבָה. הָ"אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא" שֶׁל הַתִּינוֹקוֹת הָיָה מָתוֹק עַד כְּדֵי לְהַרְעִיד אֶת הַלֵּב.
שׁוּב הָיָה אָבִיב בַּסִּמְטָה, וְעַל הָאֲדָמָה הַמְחֻמֶּמֶת הַתְּחוּחָה עוֹד לְמַגָּע, יָצְאוּ הַיְלָדִים לִרְחֹשׁ. הָרַכִּים שֶׁבָּהֶם, אֲשֶׁר רַק הַחֹרֶף נוֹלְדוּ, תָּהוּ מֻרְחֲבֵי עֵינַיִם אֶל תּוֹךְ הֶחָלָל הַמֻּפְלָא, אֲשֶׁר פְּנֵי הָאֵם הָיוּ מְחַיְּכוֹת נְעִימוֹת בְּמֶרְכָּזוֹ.
גֻּדְּרוּ שׁוּב הַפְּרָצוֹת בַּגַּנִּים, וּבְתוֹךְ הַשְּׁבִיל הַמְשֻׁפָּע יָרַד יוֹם-יוֹם עֵדֶר הַכְּבָשִׂים מִן הָהָר. חְוֶדּוֹר, הָרוֹעֶה הַזָּקֵן, מֵת וְאָז בָּא בְּנוֹ, פֶּטְקָה, בִּמְקוֹמוֹ, וְאֶת חֲלִילוֹ יָרְשׁ וְהָיָה מְנַגֵּן בּוֹ אוֹתָם הַנִּגּוּנִים הַיְשָׁנִים, הַיְדוּעִים.
עוֹד נָשְׁבָה בָּעֲרָבִים רוּחַ צוֹנֶנֶת, וּבְבֵית-הַכְּנֶסֶת טֶרֶם גָּמְרוּ לִסְפֹּר אֶת סְפִירַת הָעֹמֶר, אוּלָם בָּאַוִּיר כְּבָר נִשָּׂא נִיחוֹחָם הַדַּק שֶׁל אֲרִיגֵי הַקַּיִץ, וְרֵיחַ מַאֲפֵי-הַסֻּכָּר, שֶׁהֻתְקְנוּ לִקְרַאת חַגֵּי הַנִּשׂוּאִין בָּעֲיָרָה.
בָּא מֵעִיר הַמָּחוֹז יְהוּדִי בַּדְחָן, שֶׁהִטִּיף אֲמָרִים קְצָרִים בִּשְׁעַת “הוֹשָׁבַת הַכַּלָּה”, אִמְרֵי-מוּסָר תַּמְצִיתִיִּים וּמַדְמִיעִים. הַקִּדּוּשִׁין סֻדְּרוּ בַּחֲצַר בֵּית-הַכְּנֶסֶת מִתַּחַת לְחֻפַּת אַטְלַס חֲלָקָה, מְתוּחָה כִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר הַנְּעָרוֹת הַחֲסֻנּוֹת מִבְּנוֹת “הַזְּקָנִיִּים” תָּמְכוּ עַל-פִּי רֹב אֶת כְּלוֹנְסָאוֹתֶיהָ.
בְּגִיל הַשְּׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה הָיוּ כָּאֵלֶּה שָלֹשׁ לִיבּוֹת בְּנוֹת קוֹמָה אַחַת, וְגִזְרָה אַחַת וּקְלַסְתֵּר-פָּנִים אֶחָד, דּוֹמוֹת זוֹ לְזוֹ כָּל כָּךְ, שֶׁרַק עַל פִּי צֶבַע הַסְּרָטִים שֶׁבְּצַמּוֹתֵיהֶן אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בֵּינֵיהֶן. בִּימוֹת חֹל רְגִילִים יָצְאוּ בַּחֲלוּקֵי-בַד עִם מִטְפְּחוֹת-רֹאשׁ צִבְעוֹנִיּוֹת, פְּשׁוּטוֹת, אוּלָם בְּחַגֵּי הַמִּשְׁפָּחָה הִתְנַעֲרוּ מֵרַשְׁלָנוּתָן, לָבְשׁוּ שִׂמְלוֹת מוּסְלִין עִם חֲגוֹרוֹת שֶׁל תַּחֲרִים וְקִעְקְעוּ בְּנַעֲלֵיהֶן הַחֲצָאִיּוֹת אֶת הָרִצְפָּה בִּשְׁעַת הַמָּחוֹל.
הָאַחַת מִן הַשָּׁלֹשׁ, הַיְתוֹמָה, זוֹ שֶׁגָּדְלָה בְּבֵית שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן הָרְסָה פַּעַם, בִּשְׁעַת מִשְׁתֵּה-כְּלוּלוֹת, אֶל הַשֻּׁלְחָן וְהוֹצִיאָה מִבֵּין הַמְסֻבִּים אֶת בָּרוּךְ, לַהֲנָאָתָן הַגְּלוּיָה שֶׁל רֹב נְשֵׁי הַמִּשְׁפָּחָה.
הִיא הִסְתּוֹבְבָה סְחוֹר סְחוֹר מִסְּבִיבוֹ וּמָשְׁכָה אוֹתוֹ אֶל תּוֹךְ עִגּוּל הַמְחוֹלְלוֹת, לִיבּוֹת וּמוּשׁוֹת מִבְּנוֹת גִּילָהּ, אֲשֶׁר נִשְׁתַּלְּבוּ בְּמַחֲרֹזֶת, זְרוֹעַ אֶל זְרוֹעַ, וְנִתְעַרְבְּלוּ יַחַד בְּמִין רִקּוּד שֶׁהִלֵּךְ סְחַרְחֹרֶת עַל כָּל הַמִּסְתַּכְּלִים.
דִּינָה, שֶׁעָמְדָה פֹּה מִן הַצַּד גִּשְּׁשָׁה לִמְצֹא מִשְׁעָן בַּקִיר הַקָּרוֹב, וְהַחִיּוּךְ שֶׁהֶעֱלְתָה עַל פָּנֶיהָ הִבְהֵב כְּשַׁלְהֶבֶת בֵּין עֲצֵי הַסָּקָה לַחִים. מִפְּנֵי קֹטֶן קוֹמָתָהּ נִדְחֲפָה אֶל בֵּין הַנְּמוּשׁוֹת, וְאִישׁ גַּם לֹא נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ לְכָךְ. עַכְשָׁו הָיְתָה מִחוּץ לַשּׁוּרָה, חֻלְיָה שֶׁנָּקְעָה מִמְקוֹמָהּ.
מִין כְּלִי מִדָּה לְצַעַר הוּא זֶה שֶׁנִּקְרָא בְּפִי הַמְשׁוֹרְרִים בְּשֵׁם נֹאד-הַדְּמָעוֹת. בֵּית קִבּוּל פָּתוּחַ הַקּוֹלֵט אֶת עֲסִיס הַכְּאֵב טִפָּה אַחֲרֵי טִפָּה, וְהוֹלֵךְ וּמִתְמַלֵּא בַּד בְּבַד עִם סְאַת צַעֲרוֹ שֶׁל הָאָדָם.
מַשֶּׁהוּ דוֹמֶה לָזֶה בִּקַּשְׁתִּי לִרְאוֹת פַּעַם בַּכְּלִי, אֲשֶׁר הֻצַּג מִתַּחַת לְגִגִּית הַמַּיִם הַמְנַטֶּפֶת, וְאָז רָמְזוּ לִי עַל הָאִשָּׁה דִינָה, אֲשֶׁר הִגִּיעָה שְׁנַת גֵּרוּשֶׁיהָ, הִיא הַשָּׁנָה הָעֲשִׂירִית לְשִׁבְתָּהּ בְּבֵית בַּעְלָהּ. אֶצְלָה הָיוּ אֵלֶּה דְמָעוֹת מַמָּשׁ וּבְשֶׁפַע כָּזֶה, עַד כִּי בְּשִׁבְתָּהּ עַל הַסַּף עִם הַמִּטְפַּחַת הַמַּאֲפִילָה עַל פָּנֶיהָ, הָיָה זֶה כְּמוֹ גֶשֶׁם הַמְטַפְטֵף מִתּוֹךְ הֶעָנָן. וְגַם נָשַׁב פֹּה מִסָּבִיב רוּחַ סַגְרִיר, זֶה אֲשֶׁר הָאֲנָשִׁים לֹא יֶאֱהָבוּהוּ, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן גַּם שָׁטוּ וְעָבְרוּ עַל הַמָּקוֹם בִּמְהִירוּת, מִבְּלִי לְהִתְעַכֵּב.
וְאָכֵן, מִי הוּא אֲשֶׁר יִנְעַם לוֹ לִרְאוֹת אֶת חֲבֵרוֹ בּוֹכֶה עַל דְּבָרִים אֲשֶׁר לִכְאוֹרָה הֵם רַק מַרְנִינִים אֶת הַלֵּב, כְּמוֹ: שְׂחוֹק יְלָדִים בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, שִׁירָתָהּ שֶׁל נַעֲרָה עַל מְלֶאכֶת רִקְמָה, אוֹ בַּת-צְחוֹק שֶׁל אֵם הַמְשַׁעֲשַׁעַת אֶת תִּינוֹקָהּ עַל בִּרְכֶּיהָ?
כְּשֶׁטָמְנָה בָּאָבִיב אֶת זֵרְעוֹנֵי הַיְרָקוֹת בָּעֲרוּגָה, בָּכְתָה, וּכְשֶׁבָּאָה לְנַכֵּשׁ בָּהּ אַחֲרֵי כֵן אֶת הָעֲשָׂבִים, בָּכְתָה שׁוּב – עִם כָּל גִּבְעֹל שֶׁעָקְרָה. יִתָּכֵן שֶׁבְּלִבָּהּ הִשְׁוְתָה אֲלֵיהֶם אֶת עַצְמָהּ, אֲשֶׁר עוֹד מְעַט וְתֵעָקֵר מִמְּקוֹמָהּ אַף הִיא, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת רֶוַח בִּשְׁבִיל הָאֲחֵרִים.
יוֹם אֶחָד קָרְאָה אֵלֶיהָ אַחַת מִשָּׁלֹשׁ הַלִּיבּוֹת, אֶת הַיְתוֹמָה, וּמָסְרָה לָהּ אֶת שְׁמוֹת הַמַּאֲכָלִים שֶׁהֵם חֲבִיבִים עַל בָּרוּךְ. הִיא לִמְּדָה אוֹתָהּ כֵּיצַד לְהַתְקִין לִפְתָּן בִּדְבַשׁ וְאֵיךְ לְתַבֵּל פַּשְׁטִידָה בְּקִנָּמוֹן, וְאַחַר כָּךְ הֶרְאֲתָה לָהּ אֶת מְקוֹם הַצְּנוֹן וְהַגֶּזֶר בַּמַּרְתֵּף וּמַחֲרֹזוֹת הַבְּצָלִים בָּעֲלִּיָּה, וּלְבַסּוֹף, כְּשֶׁזוֹ נִפְטְרָה מִמֶּנָּה, הָלְכָה וְהִתְנַפְּלָה עַל יְרִיעַת הַבַּד שֶׁבֵּין שְׁתֵּי הַמּטּוֹת וְנֶאֶנְקָה אֲנָקָה עֲזוּבָה, אֶנְקַת חַיָּה פְּצוּעָה בְּלֵב יְשִׁימוֹן, אֲשֶׁר אֵין שׁוֹמֵעַ לָהּ.
וְהִנֵּה בָּא החֹרֶף וְאִתּוֹ הַיּוֹם הַמְיֻעָד לַגֵּט, וְהִיא הִתְאוֹשְׁשָׁה וְעָשְׂתָה אֶת הַהֲכָנוֹת הַדְּרוּשׂוֹת, וְגַם לֹא בָּכְתָה עוֹד, וְרַק הַחֲרִיצִים מִתַּחַת לְעֵינֶיהָ עָמְקוּ וְלָהֶם גַּוָּן מְשֻׁנֶּה, מֵעֵין הַשַּׁחֲרוּרית שֶֶׁבְּתַחְתִּיוֹת בְּאֵר, אֲשֶׁר נִשְׁתָּאֲבוּ וְכָלוּ מֵימֶיהָ.
בְּבֵיתֵנוּ, שֶׁהוּא בֵּית הַקָּהָל, לֹא הָיְתָה שְׁרוּיָה הַשִּׂמְחָה בְּיוֹם סִדּוּר שֶׁל גֵּט. סֵפֶר-כְּרִיתוּת יִקָּרֵא לָזֶה – סָבַר אָבִי – מִשּׁוּם שֶׁבּוֹ נִכְרֶתֶת הַנֶּפֶשׁ מֵעַל הַנֶּפֶשׁ.
הוּא, כְּדַרְכּוֹ, לֹא טָעַם אֹכֶל כָּל אוֹתוֹ יוֹם, וְלִפְנֵי כֵן, בַּלַּילְָה, הָיָה עֵר עַל סְפָרָיו, אִם מִשּׁוּם שֶׁעָסָק בְּבֵרוּר הַשֵּׁמוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי הַגֵּט, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁבָּחַן וְשָׁקַל אֶת הַנֶּאֱמָר בְּעִנְיַן הַגֵּרוּשִׁין בִּכְלָל.
דֵּעוֹת הַקַּדְמוֹנִים הֵן, כַּיָּדוּעַ, שׁוֹנוֹת. בְּעַיְּנִי לְאַחַר זְמַן בְּדִבְרֵיהֶם, יָכֹלְתִּי לְשַׁעֵר לִי מִי הֵם אֵלֶּה אֲשֶׁר לָהֶם נָטָה אָבִי. לוֹ, בְּטוּב לִבּוֹ, נִרְאוּ בְּוַדַּאי דִּבְרֵיהֶם שֶׁל מְגַנֵּי הַפֵּרוּד, כְּמוֹ רַ' אֱלִיעֶזֶר, וְכַדּוֹמֶה. הַמַּאֲמָר הַצִּיּוּרִי עַל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ, אֲשֶׁר הוּא, אֲפִילוּ הוּא, מוֹרִיד דְּמָעוֹת עַל הָאִשָּׁה הַמְגֹרֶשֶׁת, נָגַע בְּלִי סָפֵק עַד נָפְשׁוֹ, אוּלָם הֵן יָכוֹל הָיָה מִצַּד שֵׁנִי גַם לְהַעֲלוֹת עַל לִבּוֹ אֶת לֵיל הֶחָזוֹן הַמֻּפְלָא, לֵיל הַקְּדוּמִים – אָז בְּהוֹצִיא הָאֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם הַחוּצָה – ואֶת נְשִׁיבַת הַשְּׁכוֹל שֶׁעָבְרָה פֹּה, בְּהַשְׁמִיעַ הָאִישׁ אֶת שְׁאֵלָתוֹ הַנּוֹקֶבֶת:
“ה' אֱלֹהִים, מַה תִּתֵּן-לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי?”
כְּשֶׁבָּא עִם דִּמְדּוּמֵי הַבֹּקֶר הַסּוֹפֵר, נֶאֱמַר לוֹ שֶׁיָּבִיא אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה אֶת הַמַּכְשִׁירִים, וְהוּא הֵבִיא אוֹתָם אֶת כֻּלָּם: אֶת הַקְּלָף, וְאֶת הַדְּיוֹ וְהַקֻּלְמוֹס, זֶה הַקָּנֶה הַנִקְּשֶׁה, אֲשֶׁר הַבָּעָה מְיֻחֶדֶת, רָעָה, לוֹ בְּקָצֵהוּ.
סֵדֶר הַגֵּט מִתְנַהֵל לְפִי הַסְּעִיפִים הַכְּתוּבִים בַּסֵּפֶר: מַזְמִינִים אֶת הָעֵדִים, מוֹסְרִים אֶת כְּלֵי הַכְּתִיבָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת וְחוֹקְרִים אֶת הַבַּעַל הַמְגָרֵשׁ, שֶׁאֵלָיו, וְכֵן גַּם לָאֲחֵרִים, מְדַבְּרִים “בִּלְשׁוֹן יָחִיד”.
בִּשְׁבִיל בְּנֵי הַמָּקוֹם הָיָה זֶה יוֹם חִזָּיוֹן, שֶׁאֵלָיו חִכּוּ כִּמְעַט תָּמִיד בְּצִפִּיָּה. בַּכְּרַכִּים רָאִיתִי אַחַר כָּךְ בָּתִּים מְיֻחָדִים, שֶׁהָאֲנָשִׁים בָּאִים לְהִסְתַּכֵּל שָׁם בְּמַחֲזוֹת-תּוּגָה מְדֻמִּים, פֹּה הָיוּ אֵלֶּה יִסּוּרֵי אָדָם “בְּעַיִן”, וּכְכָל אֲשֶׁר גָּדְלוּ, כֵּן רַבָּה, כָּרָגִיל, הַדְּרִישָׁה לַ"מְּקוֹמוֹת".
בִּשְׁעַת גִּטָּהּ שֶׁל דִּינָה גָדְלָה הַצְּפִיפוּת בַּבַּיִת עוֹד מִן הַבֹּקֶר. כְּשֶׁנֶּחְקְרוּ הָעֵדִים לְיַד הַשֻּׁלְחָן, הָיוּ כְּבָר כָּל הַסַּפְסָלִים הַצְּדָדִיִּים מְלֵאִים; כְּשֶׁנִּקְרָא שָׁמָּה הַבַּעַל, צָרִיךְ הָיָה לְפַלֵּס לוֹ דֶרֶך בֵּין הַנֶּאֱסָפִים.
– אַתָּה, בָּרוּךְ בֶּן אַבְנֵר, – שְׁאֵלוּהוּ – הַנּוֹתֵן אַתָּה גֵט זֶה מֵרְצוֹנְךָ הַטּוֹב?
וְאָז קָמָה רֶגַע דִּמְמַת חֲרָדָה בַּחֶדֶר. הָאִשָּׁה בִּמְקוֹם עָמְדָהּ, פַּשְּׁטָה אֶת יָדָהּ לְפָנֶיהָ בִּתְנוּעָה מְגַשֶּׁשֶׁת, כְּעִוֵּר הַמַּרְגִּישׁ בְּקִרְבָתוֹ תְּהוֹם, וְהַשַּׁמָּשׁ הַזָּקֵן בָּא לְעֶזְרַת הַבַּעַל.
– אֱמֹר “כֵּן” – הוֹרָה אוֹתוֹ.
- כֵּן, כֵּן – מִלְמֵל הָאִישׁ.
אֲבָל הַזָּקֵן הִטְעִים:
– אֱמֹר כֵּן רַק פַּעַם אַחַת.
וְאָז עָנָה וְאָמַר: “כֵּן” – רַק פַּעַם אַחַת.
אַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה הָיְתָה זְמַן-מַה תְּנוּעָה מִסָּבִיב.
אֶחָד מִן “הַזְּקָנִיִּים” בִּקֵּשׁ לִפְתֹחַ אֶת הָאֶשְׁנָב כְּדֵי לְהַכְנִיס אַוִּיר, מִי שֶׁהוּא קָרָא “מַיִם!” וּמִבֵּין הַסַּפְסָלִים הַפְּנִימִיִּים הוּצְאָה אַחַת הַשְּׁכֵנוֹת אֶל הַמִּטְבָּח.
לְבַסּוֹף בִּקֵּשׁ הַשַּׁמָּשׁ אֶת הַקָּהָל לְהִתְפַּזֵּר, כִּי נִגַּשׁ הַסּוֹפֵר לִמְלַאכְתּוֹ, וּבַבַּיִת נִשְׁתָּרְרָה דְמָמָה, אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמַע בָּהּ שׁוּב אֶלָּא חֲרִיקַת הַקֻּלְמוֹס עַל הַקְּלָף. כְּשֶׁפָּרְצָה מוּשָׁה הַגְּדוֹלָה בִּבְכִי, הִשְׁתִּיקוּ אוֹתָהּ וְהִכְנִיסוּהָ אֶל מֵעֵבֶר לַמְּחִצָּה, וּפֹה יָשְׁבָה עִם הַתִּינוֹקֶת הַחֲבוּיָה בְּחֵיקָהּ – יַלְדָּה גִדְלַת עֵינַיִם, אֲשֶׁר פָּשְׁטָה, לְאַחַר שֶׁהִתִּירוּהָ מֵחִתּוּלֶיהָ, אֶת יָדָהּ אֶל הָאֵם בִּתְנוּעָה רַבַּת-הֲבָנָה, וְזוֹ נָשְׁקָה לָהּ, כָּל אֶצְבַּע וְאֶצְבַּע לְבַד, כְּשֶׁהַדְּמָעוֹת מִתְגַּלְגְּלוֹת וְיוֹרְדוֹת חֲרִישִׁיּוֹת, לְלֹא קוֹל, מֵעֵינֶיהָ.
הִזְכַּרְתִּי לְמַעְלָה אֶת נֹאד הַדְּמָעוֹת אֲשֶׁר כְּנֶגְדּוֹ, בַּד בְּבַד אִתּוֹ, הוֹלֶכֶת וְנִמְלֵאת, כִּבְיָכֹל סְאַת צַעֲרוֹ שֶׁל הָאָדָם. אִם זוֹ נִתְמַלְּאָה וּמִדַּת הַחֶסֶד הִתְגַּבְּרָה, וְיִקָּרֵא לָזֶה יְשׁוּעָה אוֹ נֵס, שֶׁנּוֹהֲגִים לְבָרֵךְ עָלָיו, אוֹ גַם לְכָתְבוֹ לְזִכָּרוֹן בְּסֵפֶר. לְנִטְרָפִים בִּמְצוּלוֹת יָם מִתְגַּלֶּה זֶה בִּדְמוּת כֵּף אוֹ קֶרֶשׁ הַצָּף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, לִנְתוּנִים בְּלַהֲבוֹת אֵשׁ – כְּחַלּוֹן, אוֹ פִּרְצָה בַּקִּיר; פֹּה בָּא הַדָּבָר בְּצוּרַת אוֹת, אֲשֶׁר נִשְׁתַּרְבְּבָה וְיָצְאָה מִן הַשּׁוּרָה.
הַסּוֹפֵר הַזָּקֵן לֹא הֵבִין עוֹד בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן אֶת הַנַּעֲשֶׂה וְאָמַר לְיַשֵּׁב אֶת הַקַּו הַמְדֻלְדָּל בִּמְקוֹמוֹ, וְהִנֵּה שָׁלַח אָבִי אֶת יָדוֹ וְהֵרִים אֶת הַקְּלָף, וּלְעֵינֵי הָאֲנָשִׁים נִגְלְתָה לְחֶרְדָּתָם, אוֹת אֲשֶׁר קָצֶהָ הָאֶחָד נִתַּק מִמֶּנָּה, כְּרֶגֶל בַּעַל-חַי שֶׁנָּקְעָה, וְהִיא שׁוֹתֶֶֶתֶת דְּיוֹ וּמַאֲפִילָה כְּפֶצַע בְּתוֹךְ הַכְּתָב.
מוּשָׁה הַגְּדוֹלָה בָּאָה וְהֵצִיצָה מֵאֲחוֹרֵי הַמְּחִצָּה אֶל הַחֶדֶר, וּמִכָּל מַה שֶּׁנַעֲשָׂה פֹּה יָכְלָה רַק לִתְפֹּס, כִּי נִפְסַל הַגֵּט וְלֹא יִכָּתֵב עוֹד, כִּי אוֹמְרִים הָאֲנָשִׁים לִדְחוֹתוֹ, “וְזֶהוּ טוֹב”, הֵבִינָה, “כָּכָה זֶה טוֹב”.
לְפָנֶיהָ קָם מַרְאֵה בֵּית אָחִיהָ, עִם חֲבִילַת הַכָּרִים הַמִּתְגּוֹלֶלֶת שָׁם עַל הָרִצְפָּה וְעֵירֹם הַכֵּלִים שֶׁנִתְעַרְטְלוּ מִצִּפּוּיֵיהֶם, עֵירֹם מַבְעִית, וְהִיא עָמְדָה וְנִדְחֲקָה אֶל בֵּין הַנֶּאֱסָפִים וּמָצְאָה אֶת בָּרוּךְ עִם פָּנָיו “הַסְּחוּטִים”, אֲשֶׁר אַף טִפַּת דָּם לֹא נִמְצְאָה בָּהֶם:
– תֵּן לִי אֶת הַמַּפְתֵּחַ – אָמְרָה – וְאֵלֵךְ לְהַסִּיק שָׁם אֶת הַתַּנּוּר.
וְהִיא עָטְפָה שׁוּב אֶת הַתִּינוֹקֶת בְּכָל חִתּוּלֶיהָ, וְהָלְכָה וְהֵבִיאָה חָלָב טָרִי לְבֵית אָחִיהָ וְעוּגוֹת שֶׁהֵן נוֹחוֹת אַחֲרֵי צוֹם לַאֲכִילָה; אַחַר הִבְעִירָה אֵשׁ בַּתַּנּוּר וּבַכִּירָה, וְהִתִּירָה אֶת הַחֲבִילוֹת וְהֶעֱלְתָה עַל הָרָהִיטִים אֶת צִפּוּיֵיהֶם, וּלְבַסּוֹף, כְּשֶׁהִרְגִּישָׁה בִּבְנֵי הַזּוּג שֶׁהֵם בָּאִים, וְהַיּוֹם כְּבָר הֶחֱשִׁיךְ, הִדְלִיקָה אֶת הַמְּנורָה וְהִצִּיגָה אוֹתָהּ עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן, בְּאֹפֶן שֶׁנִּמְשַׁךְ אוֹרָהּ בְּקַו יָשָׁר לִקְרַאת הַבָּאִים, וְאָז הָלְכָה לָהּ, כְּשֶׁהַתִּינוֹקֶת תְּחוּבָה לָהּ בְּתוֹךְ מְעִילָהּ וּמְבַצְבֶּצֶת כְּעָנָף מִתּוֹךְ גֶּזַע עֵץ.
מֵחֲמַת רִפְיוֹן בְּרִיאוּתָהּ, אוֹ מִפְּנֵי הַחֲשָׁשׁ לְ"עַיִן רָעָה", לֹא הִרְבְּתָה דִינָה לָצֵאת כָּל אוֹתוֹ חֹרֶף הַחוּצָה, וּבְצֵאתָהּ וְהִתְעַטְּפָה בְּסוּדָר גָּדוֹל, שֶׁיָּרַד בִּקְפָלִים מַסְתִּירֵי סוֹד עַל גּוּפָהּ, אוּלָם כְּשֶׁבָּא הַקַּיִץ, לֹא יָכְלָה עוֹד לְהַצְפִּין אֶת אָשְׁרָהּ. לַ"דּוֹד", שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן, הֻגַּד דְּבַר יְשׁוּעָתָהּ רִאשׁוֹנָה, וְהַלָּה, בְּתֹם לִבּוֹ, לֹא הֶרְאָה כִּמְעַט כָּל סִמָּנֵי תְּמִיהָה.
– נִמְלְאָה סְאַת צַעֲרָהּ – אָמַר – וַיְרַחֲמֶנָּה אֱלֹהִים!
לְשֵׁם עֵזֶר בַּבַּיִת שָׁלְחוּ אֵלֶיהָ מִפֹּה אֶת לִיבָּה הַיְתוֹמָה, וְזוֹ קִבְּלָה אֶת הַדָּבָר בְּשִׂמְחָה תַּמָּה, עָשְׂתָה עִם דִּינָה בְּכָל מְלָאכָה בַּבַּיִת, וְגַם טִפְּלָה אַחַר כָּךְ בְּיַלְדָּהּ שֶׁנוֹלַד לָהּ – תִּינוֹק גְּדָל-גּּוּף, שֶׁנִכַּר בּוֹ מִיָּד בְּהִוָּלְדוֹ כֹּחוֹ שֶׁל אֲבִי-אָבִיו, אַבְנֵר בֶּן זָבִיל, אֲשֶׁר עַל שְׁמוֹ נִקְרָא.
- אפרת שוב יפה
- דרור איל
- ציפי טל
- עמינדב ברזילי
- רבקה קולבינגר
- רותי לרנר
- אסתר ברזילי
- עדנה הדר
אין עדיין קישוריות מאושרות