הפּרקים: ״הבּת השׂנוּאה״, ״עם הספר״, ״משוֹרר״, ״האמן״, רחשי־לב״, ״הבּית״ – לוּקחוּ מתוֹך ״מה שהיה״.
בִּזְמַן שֶׁאֳנִי נוֹלַדְתִּי לְאִמִּי, רַבָּנִית הָעֲיָרָה הָעֲנִיָּה מִמַּעַשׂ, יָלְדָה בַּעֳלַת הָאֲחֻזָּה, הָאִשָּׁה הַתַּקִּיפָה, אֶת בְּנָהּ הַבּכוֹר, שֶׁהָיָה גַם בְּנָהּ הַיָּחִיד.
בֶּן־הַנְּגִידִים הַזֶּה הָיָה לִי אַחַר כָּךְ, בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן, לֹא פַּעַם לְשָׂטָן עַל דַּרְכִּי בַּחַיִּים.
כְּבָר בִּפְגִישָׁתֵנוּ הָרִאשׁוֹנָה, פַּעַם בְּצָהֳרֵי קַיִץ, בְּשַׁבָּת – וַאֲנִי יַלְדָּה רְפַת־אוֹנִים, לְבוּשָה שִׂמְלַת צִיץ וּבְלִי נְעָלִים, חוֹתֶרֶת בִּשְׁאֵרִית כֹּחִי אֶל יַעַר הָאֳרָנִים אֲשֶׁר בְּקִרְבַת הָאֲחֻזָּה – שִׁסָּה בִּי מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר אֶת כַּלְבֵי חֲצֵרָם.
קוֹל צַעֲקָתִי הָיָה כַּנִּרְאֶה מַחֲרִיד מְאֹד, בְּהִתְנוֹדְדִי פֹּה בֵּין הַחוֹמוֹת הַקּוֹדְרוֹת וְהָאֲטוּמוֹת לְלֹא מוֹצָא, כִּי גַם מִן הַשַּׁעַר הָרָאשִׁי, גַּם מִן הַגַּן הַקָּרוֹב, בָּאוּ הַנְּעָרִים הַמְשָׁרְתִים וְהִשְׁתִּיקוּ אֶת הַכְּלָבִים תּוֹךְ־כְּדֵי־מְרוּצָה, בְּקָרְאָם אוֹתָם בִּשְׁמוֹתֵיהֶם. וְאָז, בְּהִשָּׁעֲנִי בְּצִדֵּי גָדֵר אַחַת, אֲשֶׁר לְטַפּס וְלַעֲלוֹת עָלֶיהָ הָיָה מִן הַנִּמְנָע, לְמַעְלָה מִכֹּחוֹתַי, רָאִיתִי אוֹתוֹ, אֶת בֶּן הָאֲדוֹנִים, כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד בְּגַרְבֵּי הַמֶּשִׁי הַקְּצָרִים שֶׁלּוֹ, גְּלוּי רֹאשׁ וְגָזוּז, עִם בָּרָק שֶׁל זָדוֹן עַל פָּנָיו הַשְּׂבֵעִים – וּשְׂנֵאתִיו.
אֲבָל כָּל זֶה כְּבָר הָיָה אַחַר כָּךְ, ״בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן״, וְיִכָּתֵב אוּלַי בִּפְרוֹטְרוֹט בְּסִפּוּר אַחֵר. הַפַּעַם חָפַצְתִּי לְסַפֵּר רַק אֶת אֲשֶׁר קָרַנִי בְּיוֹם חַיַּי הָרִאשׁוֹן, יוֹם חֹרֶף קָצָר וְתָפֵל, עִם עֲנָנִים נְמוּכִים וּבִלְתִּי מְשַׁמְּחִים כְּלָל עַל שְׁמֵי עֲיָרָתִי.
עוֹד עִם עֲרוֹב הַיּוֹם הַקּוֹדֵם, בִּשְׁעַת הַדִּמְדּוּמִים, הִתְעַכְּבָה עַל יַד בֵּיתֵנוּ מִרְכֶּבֶת הָאֲחֻזָּה, שֶׁבָּאָה לָקַחַת אֶת אָבִי, הַסַּנְדָּק, לְשִׂמְחַת הַ״בְּרִית״ שֶׁל יוֹם הַמָּחֳרָת.
הַפַּעֲמוֹן שֶׁבְּצַוְּארֵי הַסּוּס, אֲשֶׁר צִלְצוּלוֹ נָעַם עַד מְאֹד בְּדִמְמַת בֵּין־הָעַרְבַּיִם, עָשָׂה אֶת הָרֹשֶׁם הַמְכֹעָר בְּיוֹתֵר עַל זְקֶנְתִּי מִצַּד אָבִי, הָרַבָּנִית מִטּוּחַנּוֹבְקָה, שֶׁנִּתְאָרְחָה עַתָּה בְּבֵיתֵנוּ.
בִּשְׁאָט־נֶפֶשׁ כִּמְעַט הִבִּיטָה אֶל הָרַכָּב הַנָּכְרִי, אֲשֶׁר בְּהִכָּנְסוֹ, מָשְׁלָג, עִם שׁוֹטוֹ מִתַּחַת לְבֵית־שֶׁחְיוֹ, הוֹדִיעַ כִּי שְׂמִיכָה לְכִסּוּי הָרַגְלַיִם אֵין אִתּוֹ בָּעֲגָלָה, כִּי, כַּנִּרְאֶה ״שָׁכְחוּ״ הַגְּבִירָה לָתֵת.
– שְׂמִיכָה תִּמָּצֵא גַם אֶצְלֵנוּ, עַד כְּדֵי כָךְ לֹא יָרַדְנוּ עוֹד – בִּקְשָׁה לִמְסֹר לַגְּבֶרֶת הַצְּעִירָה אֲשֶׁר הָיְתָה, אוֹיָה, קְרוֹבָתָהּ וּבַת־מִשְׁפַּחְתָּהּ – עַל כָּרְחָהּ, שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתָהּ, אֲבָל הֵן הָיֹה הָיְתָה מִבְּנֵי מִשְׁפַּחַת הַטּוּחַנּוֹבְקָאִים, וְלֹא יוֹעִיל לָהּ מְאוּמָה.
הוֹי, הַדָּבָר הָיָה מְסֻבָּךְ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶׁאֶפְשָׁר לְשַׁעֵר. הִיא, הַגְּבִירָה הַזֹּאת, סֵרְבָה פַּעַם, לִפְנֵי שָׁנִים, לְהֵאָרֵשׂ לָאִישׁ, אֲשֶׁר עָתִיד הָיָה לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא הָרַבָּנוּת בְּז׳וּזִ׳יקוֹבְקָה, הוּא אָבִי.
הַשַּׁדְכָן, אֲשֶׁר עָבַר אֶת כָּל הַשֶּׁטַח שֶׁבֵּין טוּחַנּוֹבְקָה וּבֵין ז׳וּזִ׳יקוֹבְקָה בְּרַגְלָיו, בְּסוֹבְבוֹ לְשֵׁם זֶה שְׁתֶּי פֶּעָמִים אֶת ז׳וּזִ׳יק הַנָּהָר, שָׁב כַּעֲבֹר יָמִים מִסְפָּר עִם תְּשׁוּבַת מֵאוּן מָחְלֶטֶת, בַּהֲבִיאוֹ רַק רֻבַּל־כֶּסֶף שְׂכַר טִרְחָה בְּכִיסוֹ וְקַפּוֹטַת צֶמֶר, חֲדָשָׁה כִּמְעָט, אֲשֶׁר הָיְתָה יָמִים רַבִּים לְדֵרָאוֹן לְכָל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה.
אֶת כָּל זֶה סִפְּרָה לִי כַּעֲבֹר שָׁנִים אֲחוֹתִי, אֲשֶׁר גִּלְּתָה לִי עוֹד כַּמָּה דְבָרִים מִן הֶעָבָר, שֶׁהָיָה מְעַנְיֵן לְמַדַּי גַם לְפָנַי.
אוֹתוֹ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, בְּצֵאת אַבָּא אֶל הָאֲחֻזָּה, וּבְיַרְכְּתֵי הַכִּירָה הֻדְלְקָה מְנוֹרַת־פַּח כֵּהָה, מְפַקְפֶּקֶת בְּכֹחַ עַצְמָהּ, נִשׂתָּרְרָה בְּתוֹך הַבַּיִת שְׁתִיקָה, אֲשֶׁר לֹא נִפְסְקָה שׁוּב בְּמֶשֶׁךְ כָּל הָעֶרֶב.
חִלּוֹנִית, עִם בִּרְכַּת מָזוֹן שֶׁל נָשִׁים בִּלְבַד בְּסוֹפָהּ, נֶאֶכְלָה אֲרֻחַת הָעֶרֶב עַל מַפָּה מְקֻפֶּלֶת בִּשְׁנַיִם בִּקְצֶה הַשֻּׁלְחָן, וְהָרַבָּנִית מִטּוּחַנּוֹבְקָה, בַּהֲסִירָהּ מֵעַל רֹאשָׁהּ אֶת שְׁבִיס־הַצִּיצִין הַמְיֻחָס שֶׁלָּהּ, אֲשֶׁר רַק אַחֲרֵי חִפּוּשׂ רַב מָצְאָה בֵּין רָהִיטֵי הָעֹנִי מְקוֹם כָּבוֹד בִּשְׁבִילוֹ, כִּבְּתָה כִּבּוּי נִמְרָץ, בִּנְשִׁימַת זַעַף אַחַת, אֶת הַמְּנוֹרָה, וּלְפִי חֲרִיקַת הַמִּטָּה, אֲשֶׁר נִזְדַּעְזְעָה תַּחְתֶּיהָ בְּשָׁכְבָהּ, אֶפְשָׁר הָיָה לְשַׁעֵר כִּי לִפְנֵי עֵינֵי רוּחָהּ מִתְנַשֵּׂא בִּבְהִירוּת מַרְאֵה בֵּית־קְרוֹבֶיהָ, אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הָאֲחֻזָּה שֶׁמִּחוּץ לָעֲיָרָה:
כִּסְאוֹת־הָאוּלָם מְרֻפְּדֵי הַפְּלוּסִין, הַסְּדוּרִים נְגִידִית עַל הַמַּרְבָד, נִבְרֶשֶׁת-הַכֶּסֶף הַמְנַצְנֶצֶת מִמַּעַל בְּכָל צִבְעֵי זְגוּגִיּוֹתֶיהָ, סִירֵי הַנְּחֹשֶׁת, הַמַּבְרִיקִים בַּמִּטְבָּח מִמּוּל הַתַּנּוּר הַבּוֹעֵר וְהַדֻּבְשָׁנִיּוֹת הַחַמּוֹת, אֲשֶׁר הַגְּבִירָה־הָאֵם תְּגַלְגֵּל, גַּלְגֵּל וְשָׁטֹחַ בַּמַּעֲרוֹךְ, בְּנַעְנְעָה מִתּוֹךְ כָּךְ בְּכֹל מַחְרֹזוֹת הַפְּנִינִים שֶׁעַל צַוָּארָהּ.
בְּקִצּוּר, הַמְעַטִּים הֵם הַמַּרְאוֹת הַיְכוֹלִים לַעֲבֹר לִפְנֵי עֵינֵי־רוּחַהּ שֶׁל רַבָּנִית זְקֵנָה, הַשּׁוֹכֶבֶת בַּחֲדַר כַּלָּתָהּ בִּלְתִּי הָאֲהוּבָה, הָעֲנִיָּה כִּמְעַט, וְקוֹרֵאת פְּסוּקֵי ״קְרִיאַת־שְׁמַע״ שֶׁלִּפְנֵי הַשֵּׁנָה?
כַּעֲבֹר שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת, לְאַחַר שֶׁהַמְּנוֹרָה הֻדְלְקָה מֵחָדָשׁ, וְהַתְּנוּעָה, אֲשֶׁר הִתְעוֹרְרָה לְרֶגֶל הִוָּלְדִי, נִפְסְקָה, קָמָה בְּתוֹךְ הַבַּיִת דְּמָמָה, אֲשֶׁר כָּמוֹהָ לֹא יָדַעְתִּי בְּשׁוּם עוֹלָם אַחֵר לְזָרוּת.
הוֹי, לַילָה זֶה הָרִאשׁוֹן בְּבֵית אָבוֹת, בְּעֶצֶם עוֹנַת הַחֹרֶף הַקָּשֶׁה, כְּשֶׁהַתַּנּוּר הֻסַּק בְּיָד זְעוּמָה כֹּל כָּךְ, וְשַׁלְהֶבֶת הַמְּנוֹרָה אֵינָהּ בְּטוּחָה בְּכֹחַ עַצְמָהּ.
בֵּין הַשָּׁעָה הַשִּׁשִּׁית וְהַשְּׁבִיעִית, כְּשֶׁאֵי־מִזֶּה חָדְרוּ רָפִים וְחִוְרִים, קַוֵּי אוֹר הַבֹּקֶר, יָכֹלְתִּי לִרְאוֹת כִּמְעַט בִּפְרָטוּת אֶת אֲחוֹרֵי הַכִּירָה, אֲשֶׁר הִתְרוֹמְמָה עֵירֹם וְעֶרְיָה אֶל מוּל פְּנֵי עֲרִיסָתִי, וַאֲשֶׁר מַעֲשֵׁנָתָהּ הַנְּמוּכָה, עֲרֻמָּה אַף הִיא, לְלֹא טִיחַ, הֵצִיצָה בְּאֶפֶס כָּל תִּקְוָה אֶל הֶחָלָל, כְּשֶׁהִיא קוֹרֶסֶת – וְאֵינָהּ נוֹפֶלֶת.
נִפְלָא וּמוֹשֵׁךְ אֶת הַלֵּב הָיָה גַם הַבֹּרֶג, אֲשֶׁר הִזְדַּקֵּר, עָקוּם וּמָחְלָד, בַּקּוֹרָה מִנֶּגְדִּי, ואֲשֶׁר בַּעֲרִירוּתוֹ הַגְּדוֹלָה בְּכָל מֶרְחַב הַתִּקְרָה, מְבֻטָּל, לְלֹא שׁוּם צֹרֶךְ (אַף־עַל־פִּי שֶׁהֵן תָּקַע אוֹתוֹ מִישֶׁהוּ פַּעַם בַּמָּקוֹם הַזֶּה), הָיָה לִי בְּמֶשֶׁך שָׁנִים רַבּוֹת כְּסֵמֶל כָּל אֻמְלָל וּמְיֻתָּר בַּחַיִּים.
אוּלָם הַנִּפְלָא מִכֹּל הָיָה קוֹל חֲרִיקַת נַעֲלֵי הַלֶּבֶד, אֲשֶׁר הִגִּיעַ אֵלַי מֵאֲחוֹרֵי מְחִצַּת־הַקְּרָשִׁים, וְשֶׁהָלַךְ הָלֹךְ וְזָעֹף בָּהּ בְּמִדָּה שֶׁגָּדַל וְהֵאִיר הַיּוֹם.
בִּקְצָרָה, מַה יֵּשׁ כָּאן לָלֶכֶת בַּעֲקִיפִין? זְקֶנְתִּי מִצַּד אָבִי, הָרַבָּנִית מִטּוּחַנּוֹבְקָה, זוֹ אֲשֶׁר הִתְאָרְחָה עַתָּה בְּבֵיתֵנוּ, לֹא הָיְתָה מְרֻצָּה מִבּוֹאִי לְאַוִּיר־הָעוֹלָם.
בָּנוֹת – אָמְרָה – כְּבָר יָלְדָה לָהּ כַּלָּתָהּ, הָרַבָּנִית מִכְמִילוֹבְקָה, וְגַם הַכַּלָּה הַשְּׁנִיָּה, מִבּוֹרִיסוֹבְקָה, וּכְבָר קָצָה, אָמְרָה, בְּחַיֶּיהָ מִפְּנֵי הַבָּנוֹת הַלָּלוּ. הֵן לֹא לְשֵׁם זֶה עָזְבָה אֶת עֵסֶק הַשְּׁמָרִים שֶׁלָּהּ וְאֶת בֵּיתָהּ אֲשֶׁר בְּטוּחַנּוֹבְקָה וּבָאָה לָשֶׁבֶת בְּבֵית בְּנָהּ – וּבִכְלָל:
– מַה יַּגִּידוּ עַכְשָׁו ״בֶּחָצֵר״?
בּוּשָה לְסַפֵּר, אֲבָל יִכָּתְבוּ נָא הַדְּבָרִים כִּפְשׁוּטָם, כְּמוֹ שֶׁקָּרוּ: בְּאַחַת מִשְּׁעוֹת הַבֹּקֶר, כְּשֶׁאַךְ הוּאַר עַד כְּדֵי שֶׁאֶפְשָר יִהְיֶה לִכְתֹּב, הִכְנִיסָה אֶת בְּנוֹ שֶׁל הַשּׁכֵן, כּוֹרֵךְ הַסְּפָרִים, וְהִקְרִיאָה לוֹ אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר יִכְתֹּב בִּשְׁמָהּ לְבַעְלָהּ, הָרַב מִטוּחַנּוֹבְקָה.
בִּמְקוֹם הַשָּׁבִיס הַמְיֻחָס, זֶה אֲשֶׁר לוֹ הַצִּיצִין, הָיְתָה נְתוּנָה עַכְשָׁו עַל רֹאשָׁהּ מִטְפַּחַת צֶמֶר, אֲשֶׁר נִקְשְׁרָה מִתַּחַת לְסַנְטְרָה בְּקֶשֶׁר תַּקִיף, אָיֹם כִּמְעַט.
כָּל שִׂנְאַת הַדּוֹרוֹת שֶׁל חוֹתֶנֶת בָּלָה לְכַלָּתָהּ הַצְּעִירָה הִתְרַכְּזָה בְּמִשְׁקָפֶיהָ, כַּאֲשֶׁר גָּחֲנָה אֶל הַשֻּׁלְחָן לְהִוָּכַח אִם נִכְתַּב הַכֹּל כַּיָּאוּת עַל רֹעַ מַזָּלָהּ בְּנוֹגֵעַ לְשִׁדּוּכֵי הַבָּנִים. וְכַאֲשֶׁר קָם, לִבְסוֹף, הַנַּעַר, אוֹבֵד עֵצוֹת, בְּמַגָּפֵי גֶבֶר שֶׁלֹּא לְפִי מִדָּתוֹ עַל רַגְלָיו, וּבִקֵּשׁ לְהִשְׁתַּמֵּט – רָדְפָה אַחֲרָיו עִם גִּלְיוֹן־הַנְּיָר בְּיָּדָהּ כְּשֶׁהַמִּשְׁקָפַיִם צוֹנְחִים לָהּ בְּאֶפֶס אֲחִיזָה מֵעַל פָּנֶיהָ.
בַּשָּׁעָה הָעֲשִׂירִית, בְּעֶרֶךְ, כְּשֶׁהַקֹר בַּבַּיִת גָּבַר וְהַתַּנּוּר עוֹד טֶרֶם הֻסַּק, אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁמֹעַ שִׂיחָה כָּזֹאת בֵּין שְׁתֵּי הָרַבָּנִיּוֹת, אֲשֶׁר מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַמְּחִצָּה:
– חֲמוֹתִי, – הִתְאַנְּחָה הָרַבָּנִית הַצְּעִירָה – צָרִיךְ הָיָה לְהַשְׁקוֹת אֶת הַתִּינוֹקֶת מֵי־סֻכָּר.
– מֵי־סֻכָּר? – שָׁאַלָה הָרַבָּנִית הַשְּׁנִיָּה רְתֵת.
– אָמְנָם כֵּן, מֵי־סֻכָּר – וְגַם לְכַסּוֹתָהּ בְּבֶגֶד, פֶּן תִּצְטַנֵּן.
– הַשְׁמַעְתֶּם? ״מְצִיאָה" גְדוֹלָה, הִיא תִּצְטַנֵּן… – חָרְקָה הַזְּקֵנָה בְּנַעֲלֵי הַלֶּבֶד, בְּאָסְפָה אֶת מִינֵי הַמַּאֲפֶה, שֶׁהוּכְנוּ לַ״שִּׂמְחָה", כְּדֵי לְהָשִׁיב אוֹתָם לְמוֹכְרֵיהֶם.
בְּהֶחְלֵט, הִיא דָמְתָה לִנְמֵרָה, בְּהִתְרוֹצְצָה כֵּן בְּתוֹךְ הַחֶדֶר בְּסִנָּרָהּ הָרָחָב, סִנַּר הַפַּסִּים שֶׁלָּהּ.
בִּהְיוֹתָהּ שְׁרוּיָה כָּל יָמֶיהָ בִּמְחִצַּת בְּנֵי אֻרְיָן וּמַקְשִׁיבָה מִתּוֹךְ כָּךְ לְשִׂיחוֹתֵיהֶם, יָדְעָה גַם כַּמָּה מַאֲמָרִים מִמַּאַמְרֵי חֲכָמֵינוּ, זִכְרָם לִבְרָכָה, בְּיַחַס לַבַּת וְעֶרְכָּהּ בַּחַיִים.
כָּךְ, לְמָשָׁל, יָדְעָה שֶׁאִם הַבֵּן נִמְשָׁל לְיַיִן, הֲרֵי אֵין הַבַּת אֶלָּא חֹמֶץ; אִם הַבֵּן דּוֹמֶה לְחִטִּים, הֲרֵי הַבַּת – כָּמוֹהָ כַּשְּׂעֹרִים.
אָמְנָם: צֹרֶךְ לְיַיִן וְצֹרֶךְ לְחֹמֶץ, אֲבָל צֹרֶךְ לְיַיִן יוֹתֵר מִן הַחֹמֶץ, וְכֵן גַם צֹרֶךְ לְחִטִּים וְצֹרֶךְ לִשְׂעֹרִים, אֲבָל – צֹרֶךְ לְחִטִּים יוֹתֵר מִן הַשְׂעֹרִים.
בְּקִיאוּתָהּ שֶׁל הָרַבָּנִית הַזְּקֵנָה הַזֹּאת הָיְתָה נוֹרָאָה. כַּאֲבָנִים גְּדוֹלוֹת הִתְגַּלְגְּלוּ הַמֵּמְרוֹת מִפִּיהָ, כָּל אַחַת כְּבֵדָה וַאֲיֻמָּה מֵחֲבֶרְתָּהּ – וְהָרַבָּנִית מִזּ׳וּזִ’יקוֹבְקָה שָׁכְבָה מֵעֵבֶר לַמְּחִצָּה בִּשְׁבִיס הַיּוֹלְדוֹת שֶׁלָּהּ הַטָּהוֹר, חִוֶּרֶת, נִדְהָמָה וּמִבְּלִי אֲשֶׁר תֵּדַע לַעֲנוֹת דָּבָר.
בְּמֹחָהּ הֶעָיֵף, הֶעָיֵף מְאֹד, אַחֲרֵי נְדוּדֵי הַלַּיְלָה, תָּעוּ אָמְנָם קִטְעֵי דְבָרִים וְהוֹכָחוֹת, אֲשֶׁר בִּזְמַן אַחֵר הָיְתָה יוֹדַעַת אוּלַי לְהֵאָחֵז בָּהֶם, וּלְהִלָּחֵם וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁהּ. הֵן דַּי לָהּ לְהַזְכִּיר אֶת יוֹם הִוָּלֵד בִּתָּהּ הַבְּכִירָה, כְּשֶׁבַּעְלָהּ הָרַב, בְּקָרְאוֹ לָהּ אֶת הַמִּכְתָּב אֲשֶׁר כָּתַב לְאָבִיו, הִסְבִּיר לָהּ בְּפֵרוּשׁ, כִּי מַה שֶׁנֶּאֱמַר ״וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל", אֵין זֹאת אֶלָּא שֶׁנָּתַן לוֹ בַּת וּ״בַכֹּל" שְׁמָהּ…
אָכֵן, לֹא הָיָה שׁוּם סָפֵק, שֶׁאִלּוּ הָיָה הוּא, בַּעְלָהּ, עַכְשָׁו פֹּה, הָיָה מוֹצֵא בְּטוּב לִבּוֹ דְּבַר־מָה מֵעֵין זֶה גַם בְּנוֹגֵעַ לַבַּת הַזֹּאת, הַשְּׁנִיָּה – הִתְאַנְּחָה הָרַבָּנִית הַצְּעִירָה, בַּהֲרִימָהּ אֶת רֹאשָׁהּ אֶל הַחַלּוֹן וּבִרְאוֹתָהּ, כִּי הַיּוֹם נוֹטֶה כְּבָר לַעֲרֹב, וְהוּא, הָרַב, עוֹד טֶרֶם שֶָב מִדַּרְכּוֹ.
וְיוֹם הַחֹרֶף הַקָּצָר הָלַךְ, בֵּינָתַיִם, וְקָרַב לְקְצּוֹ בֶּאֱמֶת. הַצְּלָלִים, אֲשֶׁר הֵגִיחוּ וְעָלוּ מַעֲבָרִים, לִפְּפוּ לְאַט־לְאַט אֶת דָּפְנוֹת הָעֲרִיסָה, אֶת מְחִצַּת הַקְּרָשִׁים וְאֶת מִטַּת הָאֵם, אֲשֶׁר עַל־יַד הַמְּחִצָּה הַזֹּאת.
כְּשֶׁהַדְּבָרִים הִגִּיעוּ, לִבְסוֹף, לִידֵי כָךְ שֶׁגַּם הַכִּירָה שֶׁמִּנֶּגֶד הִקְדִּירָה, בְּהִתְלַכְּדָהּ עִם מַעֲשֵׁנָתָהּ לְגוּשׁ מִתְנַכֵּר וּמַבְעִית, נִסִּיתִי בְּמַר נַפְשִׁי לְהִתְנוֹדֵד וּלְהִשְׁתַּחְרֵר עַל יְדֵי כָךְ מֵאֲסוּרַי, אֲבָל הַקְּשָׁרִים, אוֹיָה, מְהֻדָּקִים הָיוּ בְּיַד עָרִיצִים, יַד הַזְּקֵנָה, וְאָז, בְּהַפְנוֹתִי אֶת רֹאשִׁי הֵנָּה וָהֵנָּה וּבִרְאוֹתִי כִּי אַךְ חֹשֶׁךְ וּדְמָמָה יְסוֹבְבוּנִי, עָשִׂיתִי אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כָּל אָדָם בִּהְיוֹתוֹ גַלְמוּד וְעָזוּב וִישׁוּעָה רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ:
נָשָׂאתִי אֶת קוֹלִי – וָאֵבְךְּ.
וּפִתְאֹם, רְאֵה זֶה פֶּלֶא (אַחַר כָּךְ נוֹדַע לִי, כִּי כָּל הַיְשׁוּעוֹת דַּרְכָּן לָבֹא פִּתְאֹם וּבְאֹרַח פֶּלֶא): מִתּוֹךְ הַחֲשֵׁכָה, אֲשֶׁר הָיְתָה מִסָּבִיב, הַרְחֵק־הַרְחֵק מֵאֲחוֹרֵי הַבַּיִת, נִשְׁמַע כְּעֵין צִלְצוּל שֶׁל פַּעֲמוֹן, וּבְטֶרֶם הִסְפִּיק עוֹד מִי לָגֶשֶׁת אֶל הַחַלּוֹן, צָהֲלָה הַדֶּלֶת בְּהִפָּתְחָהּ, וְאֶל הַבַּיִת נִכְנַס אוֹתוֹ הָאִישׁ, אֲשֶׁר מִבְּלִי לְהַכִּיר אוֹתוֹ מִקֹּדֶם, יָדְעְתִּי, כִּי בָּא זֶה אֲשֶׁר יִיקַר לִי בְּמֶשֶׁךְ הַיָּמִים מִכָּל חֶמְדוֹת הַחַיִּים.
כְּבָר מִנִּפְנוּף פַּרְוָתוֹ, בַּהֲסִירוֹ אוֹתָהּ, נָשַׁב עָלַי רֵיחַ מְיֻחָד, רֵיחַ עֲדָנִים, כָּזֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה רַק לְאַבָּא בִּלְבָד, אוּלָם כַּאֲשֶׁר נִגַּשׁ אֶל מְחִצַּת הַקְּרָשִׁים, סִלֵּק אֶת שְׁנֵי חֲצָאֵי הַוִּילוֹן וְקָרָא בְּקוֹלוֹ הַצָּלוּל אֶת בִּרְכַּת הַ״מַּזָל־טוֹב" – קָצְרָה נְשִׁימָתִי מֵהִתְרַגְּשׁוּת וְתוֹךְ־כְּדֵי־רֶגַע נִשְׁתַּתַּקְתִּי.
כְּלוּם צָרִיךְ לְהוֹסִיף וּלְסַפֵּר אֶת זֶה שֶׁהָיָה אַחַר כָּךְ? אַחַר כָּךְ הֻדְלְקוּ הַמְּנוֹרוֹת מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַמְּחִצָּה, מִזֶּה וּמִזֶּה, וּרְוָחָה טוֹבָה הָיְתָה בַּבַּיִת וַחֲמִימוּת.
בְּצִלְצוּל, אֲשֶׁר לֹא שָׁמַעְתִּי כָּמוֹהוּ לְנֹעַם, קִשְׁקְשׁוּ הַכַּפּוֹת עַל גַּבֵּי הַמַּפָּה בִּשְׁעַת עֲרִיכַת־הַשֻּׁלְחָן, בּוֹ בַּזְּמַן אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הָאֲוִּיר הִתְפַּשֵׁט רֵיחוֹ שֶׁל תַּבְשִׁיל הָעֶרֶב, זֶה הַטָּמוּן בְּתוֹךְ הַתַּנּוּר מִבְּעוֹד יוֹם, וַאֲשֶׁר כָּמוֹהוּ יָדְעוּ לְבַשֵּׁל רַק בְּז’וּזִ’יקוֹבְקָה הַלִּיטָאִית בִּלְבָד.
אַבָּא, אֲשֶׁר הִתְהַלֵּךְ אֵילַךְ וְאֵילַךְ בַּחֶדֶר, בְּשָׁאֲלוֹ מִתּוֹךְ כָּךְ לְמַהֲלַךְ הָעִנְיָנִים בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם, הִצְטַעֵר מְאֹד בֶּאֱמֹר לוֹ אִמָּא, כִּי לְאָבִיו הַזָּקֵן כְּבָר כָּתְבוּ בַּבֹּקֶר בִּלְעָדָיו. הוּא עָמַד עַל יַד מִטַּת הָאֵם בְּפָנִים מְאִירוֹת וּבְיָדַיִם תְּחוּבוֹת מִתַּחַת לְאַבְנֵטוֹ (כְּמוֹ שֶׁעָמַד, בְּלִי סָפֵק, לִפְנֵי אַרְבַּע שָׁנִים, בְּיוֹם הִוָּלֵד אֲחוֹתִי הַבְּכִירָה) וְהִרְצָה לְפָנֶיהָ אֶת תֹּכֶן הַמִּכְתָּב שֶׁיֵּשׁ לוֹ לִכְתֹּב לְאָבִיו, בְּסַפְּרוֹ לָהּ, אַגַּב הַרְצָאָה, עַל הַמִּקְרֶה שֶׁקָרָה לוֹ לְרַ׳ שִׁמְעוֹן בַּר־אַמִּי, אֲשֶׁר בְּיוֹם הִוָּלֵד לוֹ בַּת, פָּגַע בּוֹ הַבַּבְלִי, רַ' חִיָּא הַגָּדוֹל, וְאָמַר, כִּי הִנֵּה הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ הוּא לְבָרֵךְ אוֹתו…
– כָּךְ, כָּךְ – הִטְעִים בְּקוֹלוֹ הַצָּלוּל אֶת דְּבָרָיו, בְּהַבִּיטוֹ אֶל הָאֹדֶם הַמִּתְפַּשֵּׁט בִּלְחָיֵי הָאֵם, בְּעוֹד אֲשֶׁר עֵינֶיהָ מִתְכַּסּוֹת בַּעֲרָפֶל כֵּהֶה וְדַק.
מַה שֶׁנּוֹגֵעַ לִזְקֶנְתִּי, הִנֵּה קָרָה אוֹתָהּ כַּדָּבָר אֲשֶׁר יִקְרֶה אֶת רֶגֶב הַקֶּרַח, בִּנְפֹל עָלָיו לְפֶתַע פִּתְאֹם קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ.
לְמַרְאֵה פָּנָיו הַמְּאִירִים שֶׁל בְּנָהּ, נִתְפַּשְּׁטוּ קִמְטֵי הַזַּעַף עַל מִצְחָהּ, וְהַקֶּשֶׁר אֲשֶׁר מִתַּחַת לְסַנְטֵרָהּ זָע וְנִתְרַכֵּךְ בְּמִדָּה נִכָּרֶת. וְכַאֲשֶׁר פָּנָה אֵלֶיהָ אָבִי, לִבְסוֹף, וְאָמַר, כִּי הַבֶּן הַנּוֹלָד נִקְרָא שָׁם, בָּאֲחֻזָּה, בְּשֵׁם ״מִן הַמִּשְׁפָּחָה", בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַדּוֹד מִטּוּחַנּוֹבְקָה, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, רַ׳ שְׁמוּאֵלִיק, – הֻתְּרָה הַמִּטְפַּחַת עַל רֹאשָׁהּ בְּבַת אַחַת, וּשְׁנֵי קְצוֹתֶיהָ שׁוּב לֹא נִקְשְׁרוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל אוֹתוֹ עֶרֶב.
בִּנְעִימָה אַחֶרֶת לְגַמְרֵי נִתְּזוּ מִתַּחַת יָדֶיהָ הַמַּיִם בִּשְׁעַת שִׁפְשׁוּף קְדֵרוֹת־הַחֶרֶס, אֲשֶׁר הֻצְּגוּ הַפַּעַם עַל מַדָּף בְּשׁוּרָה וְסֵדֶר, עִם פִּיּוֹת הֲפוּכִים לְמַטָּה, כְּאִלּוּ הָיוּ שֶׁל נְחֹשֶׁת קָלָל.
מַהֲלַךְ מַחְשְׁבוֹתֶיהָ הָיָה בְּקֵרוּב כָּךְ:
אִם שָׁם נִקְרָא הַנּוֹלָד בְּשֵׁם הַדּוֹד, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, רַ׳ שְׁמוּאֵלִיק, הֲרֵי מִן הָרָאוּי שֶׁכָּאן תִּקְרֵא הַנּוֹלֶדֶת בְּשֵׁם הַדּוֹדָה, נִשְׁמָתָהּ עֵדֶן, הוֹדִיל, וְאִם מֵה׳ יָצָא הַדָּבָר – יָבֹאוּ עוֹד הֵם לְהִתְחַנֵּן לְפָנֵינוּ, וְאָז נְסָרֵב אֲנַחְנוּ – צָנְחָה בַּחֲמַת־נָקָם לְמִשְׁכָּבָהּ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֶחֱלִיפָה אֶת מִטְפַּחַת הַצֶּמֶר בִּשְׁבִיס־לַיְלָה לָבָן – וּלְחִישַׁת הַ״קְּרִיאַת־שְׁמָע", אֲשֶׁר נִפְסְקָה לְרֶגַע אֶחָד שָׁלֵם, שָׁבָה לְפַכּוֹת עַכְשָׁו חֲרִישִׁית וּשְׁקֵטָה כְּמֵי הַמַּעְיָן אַחֲרֵי הַסַּעַר.
זְמַן רַב הִתְהַלֵּךְ עוֹד אָבִי אֵילַךְ וְאֵילַךְ מֵעֵבֶר לַמְּחִצָּה, בְּזַמְּרוֹ בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ נִגּוּן אַרְעִי, לֹא חָשׁוּב, כָּזֶה אֲשֶׁר יָבוֹא לְהַרְגִּיעַ אוֹ לְיַשֵּׁן אֶת מִישֶׁהוּ, וְשֶׁהוּא רָגִיל וְשָׁגוּר בְּפִי כָּל אָב. הַנִּגּוּן שֶׁלּוֹ, בִּלְתִּי הָרָגִיל, זֶה אֲשֶׁר בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן, בַּלֵּילוֹת עַל מִשְׁכָּבִי, מָסַךְ כִּמְסֹךְ הַיַּיִן אֶת הַתּוּגָה בְּקִרְבִּי, בָּא אַחַר כָּךְ, כַּעֲבֹר שָׁעוֹת, בְּשִׁבְתּוֹ לְאוֹר הַמְּנוֹרָה עַל יַד הַשֻּׁלְחָן עִם סְפָרָיו, הוֹגֶה כְּבָר לֹא בְּגוֹרָל שֶׁל בָּנִים אוֹ בָּנוֹת עֲלֵי אֲדָמוֹת, אֶלָּא בָּזֶה שֶׁל הָאָדָם בִּכְלָל.
קוֹבֵל, וְנוֹקֵב וּמִסְתַּלְסֵל בְּרֹךְ, כְּמוֹ בְּיַד פְּלָאִים הֵרִים רֶגַע אֶת הַמָּסָךְ מֵעַל עֲתִידִי, וְהֵצַצְתִּי:
אָפֹר כֻּלּוֹ וְקוֹדֵר, לְלֹא מַעֲבָר וּמוֹצָא, כְּאוֹתָן חוֹמוֹת הָאֶבֶן, שֶׁבֵּינֵיהֶן הִתְרוֹצַצְתִּי כַּעֲבֹר שָׁנִים, נִרְדֶּפֶת מִיַּד־עָרִיצִים לֹא־נִרְאֵית, בֵּין שִׁנֵי כְּלָבִים – וְנִזְדַּעְזַעְתִּי.
לְקוֹל צַעֲקָתִי בָּא אַבָּא מֵעֵבֶר לַמְּחִצָּה וְנִעֲנַע אוֹתִי, בְּשׁוּבוֹ תּוֹךְ כְּדֵי רֶגַע אֶל הַנִּגּוּן שֶׁל קֹדֶם לָכֵן, הָרָגִיל, זֶה שֶׁהוּא שָׁגוּר בְּפִי כָּל אָב.
״אֵין דָּבָר", ״אֵין דָּבָר", – שִׁדֵּל אוֹתִי, שִׁדֵּל אוֹתִי וְשָׁר, עַד אֲשֶׁר נִרְגַּעְתִּי, אָמְנָם, וַעֲיֵפָה – נִרְדַּמְתִּי.
וְכָךְ הִנֵּה נִגְמַר יוֹם חַיַּי הָרִאשׁוֹן.
מִכָּל אֵלֶּה שֶׁהִתְּהַלַּכְתִּי אִתָּם פַּעַם בְּעִיר־מוֹלַדְתִּי, יָקְרָה לִי בְּיִחוּד בַּת שְׁכֵנֵנוּ, מִינָה, אֲשֶׁר קָרְאוּ לָהּ גַם בְּשֵׁם הַגְּנַאי “הַבְּרֻדָּה”, וְהִיא נַעֲרָה מְנֻמֶרֶת בְּכִתְמֵי שֶׁמֶשׁ, שֶׁלֹּא חוֹנְנָה אָמְנָם בְּיֹפִי, אֲבָל הֵֵן כְּבָר יָדוּעַ הַמִּשְׁפָּט שֶׁל כְּלֵי־הַחֶרֶס אֲשֶׁר בָּהֶם יְשֻׁמַּר הַיַּיִן הַטּוֹב, וְרָאִינוּ גַם אֲשֶׁר דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים נִכְתָּבִים עַל גְּוִיל פָּשׁוּט.
וּבְבוֹאִי לְסַפֵּר עָלֶיהָ, מִן הַנִּמְנָע הוּא שֶׁלֹּא אַעֲלֶה גַם פְּרָטִים מֵחַיֵּי סְבִיבָתָהּ, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא יִתָּכֵן אֲשֶׁר יְצַיֵּר מִי אֵיזֶה גוּף חַי אוֹ דוֹמֵם, בְּלִי רֶקַע, אוֹ “אַוִּיר” מִסְּבִיבוֹ.
זְקֶנְתָּהּ, יוֹכֶבֶד “הַמְּתוּקָה”, הִיא אֲשֶׁר לָהּ הָיָה הַבַּיִת שֶׁמִּמּוּלֵנוּ, וְקָרְאוּ לָהּ כֵּן עַל שׁוּם הָעוּגוֹת הַמְּתוּקוֹת אֲשֶׁר אָפְתָה, כְּכָל אֲבוֹתֶיהָ, כָּל הַיָּמִים.
אֶת עֲשַׁן הַתָּמִיד מִמַּעַל לַאֲרֻבַּת גַּגָּהּ רָאִיתִי בְּעוֹדֶנִּי שׁוֹכֶבֶת בָּעֲרִיסָה, וְהִיא אֲשֶׁר נָתְנָה בְּיָדִי אֶת עוּגַת־הַסֻּכָּר הָרִאשׁוֹנָה. הִיא הִתְכּוֹפְפָה, עַד כִּי הָעֲגִילִים שֶׁבְּאָזְנֶיהָ נִתְלוּ עָלַי בִּמְאֻנָּךְ, קָרוֹב עַד מְאֹד, וְאָז רָאִיתִי אֶת אַבְנֵי הַמִּלּוּאִים שֶׁבָּהֶם עִם נְקֻדּוֹת הַשְּׁחוֹר בְּמֶרְכָּזָן, אֲשֶׁר נִרְאוּ לִי מְלֵאוֹת אֲרֶשֶׁת, כְּאִשּׁוֹנֵי־עֵינַיִם.
אַחֲרֵי כֵן רָאִיתִי אֶת הָעֲגִילִים הָאֵלֶּה לְבַדָּם, נָחִים עַל מִרְפַּד הַקְּטִיפָה שֶׁבְּתֵבַת־הַתַּכְשִׁיטִים. הַזְּקֵנָה עַצְמָהּ לֹא הָיְתָה עוֹד.
הִיא עָשְׂתָה יוֹם אֶחָד אֶת חֶשְׁבּוֹנָהּ עִם הַחֶנְוָנִי וְעִם סוֹחֵר־הַקֶּמַח, צִוְתָה לְהָבִיא מֵעִיר־הַפֶּלֶךְ אֶת נֶכְדָּתָהּ מִינָה, כִּמְמַלְּאָה מְקוֹמָהּ, וְגַם דָּאֲגָּה לְכָךְ שֶׁתִּשָּׁלַח לָהּ שְׂמִיכַת־מוּכִין לַדֶּרֶךְ – לְבַל תִּתְקָרֵר – וְאַחַר הָלְכָה לְדַרְכָּהּ הִיא, הָרְחוֹקָה הַרְבֵּה יוֹתֵר, מִבְּלִי לָקַחַת כָּל מְאוּמָה בְּיָדָהּ, אִם לֹא לַחֲשֹׁב אֶת מְעַט הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים, שֶׁהֵם אֵינָם תּוֹפְשִׂים מָקוֹם, כְּיָדוּעַ, כְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, אוֹ כְּרֵיחָם שֶׁל הַפְּרָחִים.
עִם גְּמַר יְמֵי הַ"שִׁבְעָה" עָמְדָה אֲחוֹתָהּ טוּלֶה וְאָסְפָה אֶת כְּלֵי הָאֲפִיָּה, וְהֶעֱמִידָה אוֹתָם עַל סַפְסַל הָעֲבוֹדָה בְּאֹפֶן שֶׁהָיְתָה הַבָּעַת צִפִּיָּה לָהֶם, וְעָרְכָה בַּתַּנּוּר אֶת עֲצֵי הַהַסָּקָה וְאֶת הַקֵּיסָמִים, עַד כִּי גַם לָהֶם הָיְתָה אוֹתָהּ הַהַבָּעָה עַצְמָהּ, וְאַחַר יָצְאָה לְדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ, לִקְרַאת קְרוֹן הַנּוֹסְעִים, וְחָזְרָה עַד מְהֵרָה עִם נַעֲרָה כִּבְדַת גּוּף, אֲשֶׁר הַנָּשִׁים הַשְׁכֵנוֹת הֶחְלִיטוּ מִן הַמַּבָּט הָרִאשׁוֹן, כִּי רְחוֹקָה הִיא מִן הַנּוֹי וּמֵהַזְּרִיזוּת; אוּלָם סָבְתָא טוּלֶה סָבְרָה כִּי: “הַפָּרָג הַשָּׁחוֹר הוּא דַוְקָא הַמָּתוֹק” וְכִי “הָאֲבָנִים הַמְגֻשָּׁמוֹת – עֲלֵיהֶן יֻשְׁתַּת הַבַּיִת”.
וְהִיא מָסְרָה לְיָדָהּ אֶת הַמַּפְתֵּחַ שֶׁל מַחְסַן הַקֶּמַח וְהַסֻּכָּר, וְהֶרְאֲתָה לָהּ אֶת מְקוֹמָם שֶׁל הַבֵּיצִים וְהַתַּבְלִין, וּלְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר מָצְאָה לְקוֹרַת־רוּחָהּ וְהִנֵּה הֻתְקְנוּ מִינֵי הַמַּאֲפֶה בְּתַבְנִיּוֹתֵיהֶם הַמְקֻבָּלוֹת, וְהֵם זְרוּעִים סֻכָּר וּמַדִּיפִים רֵיחַ וָנִיל, כְּכָל אֲשֶׁר עָשׂוּ מֵאָז וּמִתָּמִיד בַּבַּיִת הַזֶּה לְבִרְכוֹת הַנֶּהֱנִין וְלִסְעֻדּוֹת מִצְוָה.
אוֹמְרִים כִּי בִּתְמוּרַת הָעִתִּים נִכְחֲדוּ שָׁם כָּל אֵלֶּה וְאֵינָם עוֹד – וַהֲרֵי שֶׁאֲנִי רוֹאָה אֶת עַצְמִי כְּמִין זְכוּכִית נֵגָטִיבִית, שֶׁנִשְׁאֲרָה, רַק הִיא הַיְחִידָה, לְאַחַר שֶׁאָבַד הָעֶצֶם הַמְצֻלָּם. כְּלוּם לֹא שׂוּמָה עָלַי – לְמַעַן הָקִים לָהֶם לַדְּבָרִים זֵכֶר – לְהַטְבִּיעַ אֶת רִשּׁוּמַי עַל הַנְּיָר?
הַיָּמִים שֶׁלְאַחַר סְפִירַת הָעֹמֶר הָיוּ אָז, שֶׁבֶָּהֶם רַבּוּ חַגֵּי הַנִּשּׂוּאִין בַּמָּקוֹם, וְסָבְתָא טוּלֶה, שֶׁהִצְטָרְכָה לָצֵאת פַּעַם בְּפַעַם לְרֶגֶל הַהַזְמָנוֹת, בִּקְשָׁה מִמֶנִּי לִהְיוֹת פֹּה לְעֵזֶר לִקְרוֹבָתָהּ. וְכָךְ הִנֵּה נִתַּן לִי לְהִמָּצֵא בְּקִרְבָתָהּ שֶׁל זוֹ, לִשְׂבִיעַת רְצוֹנָהּ, כְּפִי שֶׁזֶּה נִרְאָה לִי, כִּי קָשֶׁה הָיָה עָלֶיהָ הַמַּשָּׂא וּמַתָּן עִם הַקּוֹנִים וְרִשּׁוּם הַחוֹבוֹת, הוּא כְּתָב־הַפֶּחָם, שֶׁבּוֹ נָהֲגוּ לִרְשֹׁם עַל גַּבֵּי הַקִּיר כָּל מַה שֶּׁלֻּקַּח בְּהַקָּפָה.
אוֹתָה שָׁעָה הָיְתָה הִיא עָצְמָהּ מִתְעַסֶּקֶת בַּמִּטְבַּח, שֶׁהוּא חֲדַר הָאֲפִיָּה, רָדְתָה אֶת אֲשֶׁר יֵשׁ לִרְדּוֹת מִן הַתַּנּוּר וְהֵכִינָה עִסּוֹת בִּשְׁבִיל מִינֵי־מַאֲפֶה חֲדָשִׁים.
כְּפוּפָה מַשֶּׁהוּ וּמְסֻרְבֶּלֶת הִתְהַלְּכָה, וְהִיא כְּמוֹ חָשָׁה אִי־נוֹחוּת בְּגוּפָהּ – אֲשֶׁר אָמַרְתִּי: אוּלַי מִן הַיְשִׁיבָה הַדְּחוּקָה בִּקְרוֹן הַנּוֹסְעִים בָּא זֶה – אֲבָל יַד חָרוּצִים הָיְתָה וְכָל מַה שֶׁעָשְׂתָה יָצָא מְתֻקָּן וְנָאֶה.
בְּדַעְתָּהּ כִּי בְּנֵי־בֵיתָהּ עֲתִידִים לָבֹא בְּקָרוֹב, עָשְׂתָה בְּרִגְעֵי הַפְּנַאי, בֵּין לִישָׁה לַאֲפִיָּה, אֶת הַהֲכָנוֹת לְכָךְ: הֶעְתִּיקָה כְּלֵי־בַּיִת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אוֹ שֶׁהֶעֱבִירָה אוֹתָם מֵחֶדֶר לְחֶדֶר, וּמִתּוֹךְ זֶה גַם הִשְׁמִיעָה לִפְעָמִים אֵיזוֹ הֶעָרוֹת עַל הַבָּאִים, וְרָאִיתִי אֲשֶׁר גַּם דִּבּוּרָהּ, כְּמוֹ גוּפָהּ, “מְסֻרְבָּל” הוּא וְכָבֵד, אִם כִּי הַמִּלִּים עַצְמָן טַעַם מְיֻחָד הָיָה לָהֶן, עַד כִּי דִמִּיתִין לִפְעָמִים לְמֵי בְּאֵרֵנוּ, אֲשֶׁר נִדְלִים הֵם אָמְנָם בְּקֹשִׁי, אֲבָל זַכִּים הֵם וְטַעְמָם עָרֵב.
עַל בְּנֵי־בֵיתָהּ, שָׁם בַּכְּרָךְ, שָׁמַעְתִּי רַבּוֹת וַאֲרֻכּוֹת גַּם קֹדֶם לָכֵן מִפִּי בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, אֶלָא שֶׁאָז נִשְׁאֲרוּ בִּשְׁבִילִי הַלָּלוּ רְחוֹקִים, כִּשְׁרוּיִים אֵי־שָׁם בַּעֲרָפֶל, וְאִלּוּ עַכְשָׁו, כְּשֶׁבָּאָה הִיא לְדַבֵּר עֲלֵיהֶם, נִתְקָרְבוּ פִּתְאֹם וְקָמוּ לִהְיוֹת בְּרוּרִים וּמוּחָשִׁים עַד כְּדֵי כָךְ, שֶׁנִּקְבַּע בְּקִרְבִּי כְּמִין יַחַס נַפְשִִׁי אֲלֵיהֶם, בְּאֹפֶן שֶׁאִם דִּבְּרָה עַל אָבִיהָ, נִכְמַר לִבִּי עָלָיו בְּשֶׁל תְּשִׁישׁוּתוֹ וְקֹצֶר יָדוֹ, וּכְשֶׁזָכְרָה אֶת הַנַּעַר אֶפְרַיִם, אוֹ אֶת אֲחוֹתָהּ בַּתְיָה, נִתְמַלֵּאתִי רֶגֶשׁ שֶׁל עֶדְנָה, כְּאִלּוּ בָּאתִי בְּמַגָּע עִם מַשֶּׁהוּ טָהוֹר וְעָנֹג עַד לִמְאֹד.
לְאַחַר זְמַן הֲבִינוֹתִי, כִּי כֵן הוּא דֶרֶךְ הַמְסַפֵּר הַטּוֹב, אֲשֶׁר הוּא אֵינוֹ נִטְפָּל לַדְּבָרִים יוֹתֵר מִדַּי, טוֹרֵחַ לְהַסְבִּירָם וְרַק מַאֲפִיל עֲלֵיהֶם מִתּוֹךְ כָּךְ, כִּי אִם מְכַוֵּן אֲלֵיהֶם כִּבְיָכוֹל אֶת פַּנָּסוֹ כָּךְ, שֶׁהֵם נַעֲשִׂים שְׁקוּפִים וּמְאִירִים מֵאֲלֵיהֶם.
תּוֹך כְּדֵי כְּתִישַׁת קִנָּמוֹן בַּמִטְבָּח סָחָה לִי פַּעַם, בְּדֶרֶךְ אַגַּב, עַל בֵּית הַדִּירָה שֶׁהָיָה לָהֶם בִּימוֹת הַטּוֹבָה בַּכְּרָךְ, וְרֶגַע אֶחָד מְדַמָּה הָיִיתִי לָחוּשׁ כְּמִין סַנְוֵרִים מִבְּרַק חַלּוֹנוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ בֵּית־אֲבָנִים וּלְהַרְגִּישׁ אֶת צִנַּת פְּרוֹזְדוֹרוֹ הָאַפְלוּלִי, הַמְרֻוָּח – זֶה אֲשֶׁר הוּא מָלֵא בַּלֵילוֹת בָּבוּאוֹת מִפַּנָּסֵי הָרְחוֹב וַאֲשֶׁר הִיא, עֲדַיִן תִּינוֹקֶת בָּעֵת הַהִיא, רָצָה בְּעַרְבֵי הַקַיִץ לִטְבֹּל בָּהֶן אֶת רַגְלֶיהָ כְּמוֹ בְּתוֹךְ שְׁלוּלִיּוֹת.
אָז שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ הֵיאַךְ נִהְיָה זֶה, אֲשֶׁר הֵם הִגִּיעוּ לְאוֹתוֹ הַמַּצַּב, שֶׁהָאֲנָשִׁים פֹּה קוֹרְאִים לוֹ “יְרִידָה”.
וְהִיא סִפְּרָה לִי.
פַּעַם בִּשְׁעַת עֶרֶב, אַגַּב הַתְקָנַת הַתַּבְנִיּוֹת לַאֲפִיָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְאַבֵּד זְמַן, הֶעֱבִירָה אוֹתִי בְּדֶרֶךְ עֹצֶב זוֹ, צַעַד אַחֲרֵי צַעַד, לְמִן הֱיוֹתָם יוֹשְׁבִים עֲדַיִן בִּמְרוֹמֵי הָעִיר, בְּאוֹתוֹ בֵּית־הָאֲבָנִים הַנִּזְכָּר, וְעַד בּוֹאָם אֶל שְׁכוּנַת הַשְּׁפֵלָה, מְקוֹם־מְגוּרֵיהֶם עַכְשָׁו – מָקוֹם אֲשֶׁר לְאַחַר שָׁנִים, אַגַּב, כְּשֶׁנִּזְדַּמַּנְתִּי בּוֹ, לֹא יָכֹלְתִּי לָרְאוֹתוֹ “בִּרְאִיָּה רִאשׁוֹנָה”, כֹּה מֻכָּר וְיָדוּעַ הָיָה לִי עַל פִּי סִפּוּרָהּ.
אֵין סָפֵק אֲשֶׁר הַמּוּחָשׁ בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִילָהּ בְּאוֹתוֹ מַצָּב כּוֹאֵב הָיָה יַחֲסָהּ הַמְיֻחָד שֶׁל אִמָּהּ אֵלֶיהָ, יַחַס שֶׁל אִי־אַהֲבָה, כְּפִי שֶׁיָּכֹלְתִּי לְהָבִין.
כָּל עוֹד הָיָה מַעֲמָדָם כְּתִקּוּנוֹ, חַדְרֵי־הַבַּיִת מְרֻוָּחִים, וְהָאָב, אִם כִּי חוֹלֶה כְּבָר, יוֹצֵא לַעֲבוֹדָתוֹ, הִתְהַלְּכָה הִיא, הַיַּלְדָּה “בִּלְתִּי הָרְצוּיָה”, עִם הָאִשָּׁה הַמְבַשֶּׁלֶת, אוֹ עִם הַנַּעֲרָה הָעוֹזֶרֶת, מִבְּלִי אֲשֶׁר תִּהְיֶה מְצִיאוּתָהּ נִכֶּרֶת כִּמְעַט, אֲבָל הִנֵּה הִגִּיעוּ לִמְקוֹם הַמֵּצַר, וְהִיא, בְּתוֹךְ חֲלָלוֹ שֶׁל אַוִּיר זֶה, הִתְבַּלְּטָה, “נִזְדַּקְּרָה כְּקוֹץ”, כְּמַאֲמָרָהּ שֶׁל הָאֵם.
דּוֹמֶה אֲשֶׁר רַק עַכְשָׁו, דַּוְקָא פֹּה, בָּאַוִּיר הַמְעֻמְעָם, רָאֲתָה הָאִשָּׁה לָרִאשׁוֹנָה וְהִנֵּה מְשֻׁנָּה הִיא זוֹ מִכָּל בָּנֶיהָ, “בִּלְתִּי מְהֻקְצָעָה” וּמְנֻמֶּשֶׁת, וְהִיא שָׁאֲלָה מִתּוֹךְ רֹגֶז עֲצָבִים, מַה תַּעֲשֶׂה בְּ"יוֹצֵאת דֹּפֶן" זֹאת?
וְרֹגֶז־עֲצָבִים זֶה, עַכְשָׁו, עִם קְשִׁי הַמַּצָּב, הָלַךְ וְגָדַל וְגַם הָפַך לִפְעָמִים לְמִין זַעַף, אֲשֶׁר לֹא שָׁכַךְ אֶלָּא אִם כֵּן בָּא לִידֵי הִתְפָּרְצוּת. וְהוֹאִיל וְאֵין אָדָם בּוֹחֵר לְהַטִּיל מֵי־הַשּׁוֹפְכִין שֶׁלּוֹ אֶלָּא בְּמָקוֹם שֶׁהוּא מָאוּס בְּעֵינָיו, הֲרֵי מוּבָן שֶׁהִתְפָּרְצֻיּוֹת זַעַף אֵלֶּה נִתְּכוּ לֹא עַל בַּתְיָה, אוֹ אֶפְרַיִם, הָאֲהוּבִים, כִּי אִם עָלֶיהָ.
בַּתְּחִלָּה, בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים לְשִׁבְתָּם בַּגַּיְא, נִסְּתָה הַנַּעֲרָה, לְמַעַן הַשְׂבִּיעַ אֶת רְצוֹנָהּ, לַעֲזֹר לָהּ בִּמְלֶאכֶת הַבַּיִת, וְאַף כִּי עָשְׂתָה הַכֹּל כְּתִקּוּנוֹ, כִּי הֲלֹא הִתְהַלְּכָה יָמִים רַבִּים עִם הַמְּשָׁרְתוֹת, – לֹא הֵנִיחָה בְּכָל זֹאת מֵעוֹלָם אֶת דַּעְתָּה. עֶצֶם קִרְבָתָהּ הִיא אֲשֶׁר הִרְגִּיזָה אֶת הָאִשָּׁה וְהֵבִיאָה אוֹתָהּ לִפְעָמִים לִידֵי סַעֲרַת זַעַף כָּזֹאת, שֶׁהַנַּעֲרָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִפָּגַע בָּהּ, מִהֲרָה לְהִמָּלֵט אֶל הַחֶדֶר הַצְּדָדִי הָאַפְלוּלִי, אֲשֶׁר קְרָאוּהוּ בְּשֵׁם “חֲדַר הַגְּרוּטָאוֹת”.
פֹּה, בְּתוֹךְ הַתָּא הָאַפְלוּלִי, בְּשִׁבְתָּהּ בֵּין צִבּוּרֵי הַחֲפָצִים הַיְשָׁנִים (אֲשֶׁר כְּמוֹהֶם כָּמוֹהָ – חָשְׁבָה – אֵין לְשׁוּם אִישׁ צֹרֶךְ בָּהֶם), שָׁאֲלָה לִפְעָמִים אֶת עַצְמָהּ:
עַל מַה זֶה עָלְתָה לָהּ כָּךְ? בַּמֶּה חָטְאָה?
וּבְהַעֲלוֹתָה עַל לִבָּהּ אֶת דְּבַר חִיצוֹנִיּוּתָהּ, אֶת “הַמַּסֵּכָה הַבְּרֻדָּה”, כְּפִי שֶׁקָּרְאָה הָאֵם לִנְמָשֶׁיהָ – בִּקְשָׁה לָהּ בַּחֲשָׁאי תַּחְבּוּלוֹת אֵיךְ לְהַעֲבִירָהּ מֵעַל עוֹרָהּ. הִשְׁכִּימָה לָקוּם בְּבָקְרֵי הַקַּיִץ כְּדֵי לִמְשֹׁחַ בָּאֵד שֶׁעַל שִׁמְשַׁת הַחַלּוֹן אֶת פָּנֶיהָ, אוֹ שֶׁשִּׁפְשְׁפָה אוֹתָם בִּתְחִלַּת הַחֹרֶף בַּשֶׁלֶג הָרִאשׁוֹן, אֲשֶׁר שָׁמְעָה כִּי יָפֶה כֹּחוֹ לְהַעֲבִיר בַּהֲרוֹת שֶׁמֶשׁ כָּאֵלֶּה.
וַאֲחוֹתָהּ בַּתְיָה, אֲשֶׁר כְּאִלּוּ רָאֲתָה לְלִבָּהּ, נָתְנָה לָהּ לִפְעָמִים אֶחָד מִסִּרְטֵי הַצִּבְעוֹנִין שֶׁלָּהּ לִקְשֹׁר בְּצַמָּתָהּ, וְיֵשׁ גַּם אֲשֶׁר בְּמָשְׁכָהּ אוֹתָהּ אֶל הָרְאִי סָרְקָה אֶת שְׂעָרָהּ וְנִסְּתָה לְסַדֵּר לָהּ נֻסָּח חָדָשׁ שֶׁל תִּסְרֹקֶת, אֲשֶׁר הָיְתָה אוּלַי הוֹלֶמֶת אוֹתָהּ – אֲבָל הִנֵּה נִתְקְלָה פִּתְאֹם בְּמַבָּטָהּ שֶׁל הָאֵם, עוֹקֵץ וּמְלַגְלֵג, וְהִיא הִתְפָּרְצָה מִידֵי אֲחוֹתָהּ וּבָרְחָה בִּשְׂעָרָהּ הַסָּתוּר מִבְּלִי לְהַבִּיט אַחֲרֶיהָ.
כְּמִין טֵרוּף הָיָה זֶה אֲשֶׁר תָּקַף אוֹתָהּ בִּרְגָעִים כָּאֵלֶּה, רָצוֹן לַחֲבֹּל בְּעַצְמָהּ, לָרוּץ בְּרַגְלַיִם יְחֵפוֹת עַל פְּנֵי הַקֶּרַח, אוֹ לָשִׂים אֶת כַּפּוֹת יָדֶיהָ עַל הָאֵשׁ בַּכִּירָה וּלְחָרְכָן עד כִּי יִשָּׁמַע קוֹל נֵפֶץ.
זְקֵנְתָּהּ הַמְּנוֹחָה, יוֹכֶבֶד, הָיְתָה בָּאָה מִזְּמַן לִזְמַן לְהִתְאָרֵחַ אֶצְלָם, וְיָשְׁבָה, בַּתְּחִלָּה, בִּימוֹת הַטּוֹבָה, בְּבֵיתָם, וְאַחֲרֵי כֵן, כְּשֶׁהַדִּירָה הָיְתָה צָרָה כְּבָר מִלְּהָכִיל אוֹתָהּ עִם כַּלָּתָהּ, – בְּבָתֵּי הַקְּרוֹבִים, אוֹ גַם בָּאַכְסַנְיָה, בִּשְׁכוּנַת הַגַּיְא, הוּא מְקוֹם מְגוּרֵיהֶם עַכְשָׁו, וּבְנָהּ, לְאַחַר שֶׁנִתְפַּנָּה מֵעֲבוֹדָתוֹ, הָלַךְ לְבַקְּרָהּ שָׁם, וְאָז יֵשׁ אֲשֶׁר לָקַַח אִתּוֹ גַם אוֹתָהּ, אֶת הַנַּעֲרָה.
זִכְרוֹן אוֹתָה הַהֲלִיכָה עִם הָאָב יָד בְּיָד, בִּיחִידוּת, נִשְׁמַר, כַּנִּרְאֶה, כְּמַשֶּׁהוּ יָקָר עַד מְאֹד בְּלִבָּהּ, שֶׁכֵּן הֶעֶלְתָה אוֹתוֹ בְּאִטִּיּוּת וּזְהִירוּת, חוֹשֶׁשֶׁת, כַּנִּכָּר, לְעַרְטְלוֹ בִּפְנֵי זָר, לְבַל יִפֹּל עָלָיו מַשֶׁהוּ מִן הָאָבָק שֶׁל הַזִּלְזוּל, אוֹ שֶׁל חֹסֶר הַהֲבָנָה:
הַגֶּשֶׁר הַמְשֻׁנֶּה, הַנָּע, שֶׁרָאוּ שְׁנֵיהֶם יוֹם אֶחָד עַל הַנָּהָר – וְשֶׁלֹּא הָיָה, כְּפִי שֶׁהֲבִינוֹתִי לְאַחַר זְמַן, אֶלָּא מִין מַעְבָּרָה לְהַעֲבִיר בָּהּ אֲנָשִׁים, וְהַחֻרְשָׁה אֲשֶׁר בְּצִלָּהּ חִלֵּק אָבִיהָ אִתָּהּ אֶת תַּפּוּחַ־הַזָּהָב שֶׁנִּמְצָא אִתּוֹ – עֵצִים מִסְפָּר, אֲשֶׁר לֹא הִצְטַיְּנוּ אוּלַי אַף הֵם בְּשׁוּם דָּבָר, חוּץ מִזֶּה אֲשֶׁר הָיוּ הָעֵדִים הַיְחִידִים לִמְעַט הָאֹשֶׁר שֶׁזָכְתָּה בּוֹ.
בִּשְׁעַת בִּקּוּר כָּזֶה שֶׁל הַזְקֵנָה, כַּאֲשֶׁר הָאָב, חוֹלֶה בָּעֵת הַהִיא, נַעֲשָׂה אָנוּשׁ, הוֹלִיכָה אוֹתָהּ פַּעַם זוֹ אֶל הַגַּיְא, כּוֹשֶׁלֶת וְנוֹטָה מִן הַדֶּרֶךְ בִּמְבוּכַת נַפְשָׁהּ, וּבְהַגִּיעָן אֶל הַשְׁכוּנָה, בָּאָה אִתָּהּ לֹא אֶל הָאַכְסַנְיָה, כִּי אִם לְבֵית הַכְּנֶסֶת, לִמְקוֹם אֲרוֹן הַַקֹּדֶשׁ, בִּמְקוֹם שֶׁשְּׁנֵי אֲרָיוֹת טוֹבֵי עֵינַיִם הֵצִיצוּ אֵלֶיהָ מִלְמַעְלָה, וּלְמַטָּה מִצְמְצָה כְּנֶגְדָּה בְּעֶצֶב שַׁלְהֶבֶת שֶׁל “נֵר נְשָׁמָה”.
וְאוּלָם הַנִּפְלָא מִכֹּל הָיָה זֶה, אֲשֶׁר הַזְקֵנָה לֹא קָרְאָה הַפַּעַם מִתּוֹךְ “הַסִּדּוּר”, כְּדַרְכָּהּ תָּמִיד בְּהִתְפַּלְּלָהּ אֶל הָאֱלֹהִים, כִּי אִם פָּנְתָה אֵלָיו יָשָׁר בַּלָּשׁוֹן הַמְדֻבֶּרֶת שֶׁלָּהּ הָרְגִילָה, כְּאִלּוּ הָיָה עוֹמֵד פֹּה אִתָּהּ פָּנִים אֶל פָּנִים,
הִיא שָׁאֲלָה אוֹתוֹ, אִם נָכוֹן הוּא אֲשֶׁר יִקַּח אֶת הָאָב מֵעַל הַבָּנִים, וְהֵם רַכִּים עֲדַיִן, וְאֵין לָהֶם לֹא דוֹאֵג וְלֹא מְפַרְנֵס. הָרוֹפְאִים הִנֵּה הִתְיָאֲשׁוּ, בְּאָמְרָם כִּי אֵין בִּיכָלְתָּם לַעֲזֹר, אֲבָל אַתָּה הֵן תּוּכַל, עֲשֵֵׂה, אֵפוֹא, וּרְפָא נָא לוֹ – אָמְרָה וְגָחֲנָה וְנָשְׁקָה אֶת פָּרֹכֶת־הַמֶּשִׁי, אֲשֶׁר מַגָּעָהּ הָיָה עָנֹג עַד לִמְאֹד, וְאַחַר יָצְאָה וְהָלְכָה בְּלֵב מָלֵא בִּטָּחוֹן. וּרְאֵה, כִּי הָאָב – הוּטַב לוֹ, וְהוּא קָם מִמִּשְׁכָּבוֹ, וְגַם שָׁב לָלֶכֶת לַעֲבוֹדָתוֹ, הִיא עֲבוֹדַת הַפִּנְקְסָאוּת.
וַהֲרֵי שֶׁדְּבַר הַזְּקֵנָה נִשְׁמַע. הָיָה, אֵפוֹא, מִי אֲשֶׁר שָׁמַע וְנַעֲנָה בָּעֵת אֲשֶׁר קָרְאוּ לוֹ. וְמֵעַכְשָׁו, בַּצַּר לָהּ, לַנַּעֲרָה, בְּשִׁבְתָּהּ מְנֻדַּחַת בְּתוֹךְ הַתָּא הָאַפְלוּלִי, שׁוּב לֹא הָיְתָה בְּדִידוּתָהּ קָשָׁה כָּל כָּךְ. רֶגֶשׁ חָדָשׁ הוּא אֲשֶׁר בָּא לְפַעֲמָהּ, מֵעֵין זֶה אֲשֶׁר הָיָה, כְּיָדוּעַ, מֵאָז וּמִתָּמִיד, לָאָדָם, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא, בְּחֹסֶר אוֹנָיו, מָצָא לוֹ אֶת הָאֱמוּנָה.
יוֹם אֶחָד, בִּהְיוֹתֵנוּ יוֹשְׁבוֹת שְׁתֵּינוּ בְּצִדֵּי הַמִּטְבָּח, שְׁאִלְתִּיהָ בִּזְהִירוּת לְסִבַּת שְׂעָָרָהּ הַקָּצָר, כִּי עַל כֵּן לֹא הָיָה נָהוּג בַּזְמַן הַהוּא, אֲשֶׁר נַעֲרָה בְּגִילָהּ תִּסְתַּפֵּר, וְאָמַרְתִּי שֶׁאוּלַי נִגְרַם זֶה עַל יְדֵי אֵיזוֹ מַחֲלַת עוֹר, אֲבָל הִיא הִתְאַנְּחָה וְאָמְרָה, כִּי בְּשֶׁל חֲתִיכַת בַּד בָּא לָהּ הַדָּבָר, בַּד קֵיצִי רָגִיל, אֲשֶׁר שָׁלְחָה הַזְּקֵנָה בִּשְׁבִילָהּ לְשִׂמְלָה.
בָּעֵת הַהִיא, וְהֵם יוֹשְׁבִים כְּבָר בִּשְׁכוּנַת הַגַּיְא, לֹא יָדְעָה עוֹד אֶת טַעְמוֹ שֶׁל בֶּגֶד חָדָשׁ, כִּי מִשֶּׁל אַחוֹתָהּ לָבְשָׁה, כָּל מַה שֶׁנִּמְצָא דֵהֶה, אוֹ מְטֻשְׁטָשׁ מֵרֹב שִׁמּוּשׁ. וְהִנֵּה הוּבָא לָהּ בַּד חָדָשׁ בְּיַחַד עִם דְּמֵי תְּפִירָה. בַּד “עָדִין”, מִשְׁיִי וְדַק, שֶׁאֶל נְקֻדּוֹתָיו הָעַלִּיזוֹת לֹא שָׂבְעָה מִלְּהַבִּיט כָּל אוֹתוֹ יוֹם.
אֵין סָפֵק אֲשֶׁר בְּסֵתֶר לִבָּהּ קִוְּתָה כִּי מַשֶּׁהוּ מִיָפְיוֹ יֵאָצֵל גַּם עָלֶיהָ, כִּי אָכֵן, כְּלוּם לֹא רָאִינוּ אֲשֶׁר פַּס אֶחָד שֶׁל רִקְמָה, אוֹ מַעֲשֶׂה־תַּשְׁבֵּץ, מְחַיֶּה יְרִיעַת בַּד אֲפֹרָה וּתְפֵלָה בְּתַכְלִית? וְאֵין עוֹד לְדַבֵּר עַל אוֹר הַלְּבָנָה, אֲשֶׁר קֶרֶן אַחַת מִמֶּנָּה מְשַׁוָּה לִפְעָמִים לַזְּכוּכִית אֶת הַהוֹד שֶׁל אֶבֶן חֵן.
מִפְּנֵי שֶׁיְמֵי חַג הַשָּׁבוּעוֹת קָרְבוּ לָבוֹא, מִהֲרָה לְמָסְרוֹ לַתּוֹפֶרֶת וְהָלְכָה יוֹם־יוֹם לִרְאוֹת אִם כְּבָר הִתְחִילָה זוֹ בַּמְּלָאכָה. בַּלֵּילוֹת נָדְדָה שְׁנָתָהּ מִתּוֹךְ חֲרָדָה פֶּן לֹא תַּסְפִּיק הָאִשָּׁה לְגָמְרוֹ עַד הַחַג, וּבַיָּמִים הָיְתָה כְּחוֹלֶמֶת, הִתְהַלְּכָה, שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, לְלֹא כָּל מַטָּרָה בְּסִמְטְאוֹת־הַגַּיְא, אוֹ שֶׁיָּשְבָה בַּגִּנָּה הַצִּבּוּרִית, מִתַּחַת לָעֵץ הַיָּחִיד שֶׁאֵיזוֹ זְקֵנִים הָיוּ יוֹשְׁבִים בְּצִלּוֹ.
בִּהְיוֹתָהּ תּוֹעָה יוֹם אֶחָד בַּסִּמְטָאוֹת, הִבְהִיר לְפָנֶיהָ פִּתְאֹם בִּנְיַן בֵּית־הַכְּנֶסֶת, זֶה אֲשֶׁר הוּבְאָה שָׁמָּה פַּעַם עַל יְדֵי זְקֶנְתָּהּ. אָז נִמְשַׁךְ לִבָּהּ לְהִכָּנֵס אֶל הָעֲזָרָה שֶׁלּוֹ, שֶׁהָיְתָה רֵיקָה אוֹתָה שָׁעָה, וּבִרְאוֹתָהּ אֶת נֵר הַתָּמִיד וְהִנֵּה הוּא מְמַצְמֵץ כְּנֶגְדָהּ בְּאוֹתָהּ הַבָּעַת הָעֶצֶב כְּמוֹ אָז, וְהָאֲרָיוֹת בִּמְרוֹם אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ מַבִּיטִים אַף הֵם בְּאוֹתוֹ הַמַּבָּט הַטּוֹב, פָּנְתָה וְעָלְתָה אֶל אֲרוֹן־הַקֹּדֶשׁ וְשָׁאֲלָה בְּאוֹתָהּ הַלָּשׁוֹן הַפְּשׁוּטָה שֶׁל זְקֶנְתָּהּ:
– לָמָּה אֱלֹהִים, עָשִׂיתָ אוֹתִי כָּךְ? אַתָּה, אֲשֶׁר כֹּל תּוּכַל, לָמָּה לֹא עָשִׂיתָ אֲשֶׁר אֶהְיֶה כַּאֲחוֹתִי בַּתְיָה וּכְאָחִי אֶפְרַיִם? – שָׁאֲלָה, כְּשֶׁלִּבָּה הוֹלֵךְ וּמִתְמַלֵּא בִּטָּחוֹן.
הֵן בְּמוֹ עֵינֶיהָ רָאֲתָה אֶת אֲשֶׁר הָיָה לְאָבִיהָ כַּאֲשֶׁר הִתְפַּלְּלוּ עָלָיו מִקֶּרֶב לֵב. אִלּוּ יָדְעָה אֶת אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לְנַעֲמָן, הַשָּׂר, בְּצָרַעְתּוֹ, אוֹ לְמִרְיָם, כַּאֲשֶׁר נִשְׁחַת מַרְאֶהָ, הָיְתָה זוֹכֶרֶת גַּם אוֹתָם.
מִנֶגְדָּהּ, קָרוֹב מְאֹד, הָיְתָה תְּלוּיָה הַפָּרֹכֶת, שֶׁאוֹתָהּ נָשְׁקָה זְקֶנְתָּהּ בִּשְׁעָתָהּ, וְהִיא מָשְׁכָה אוֹתָהּ וְכָבְשָׁה בָּהּ אֶת פָּנֶיהָ הַמְנֻמָּשִׁים, וְעָמְדָה דֹם עַד כִּי הִרְגִּישָׁה כְּעֵין צִנַּת רִפְאוּת בְּעוֹרָהּ, וְאָז פָּנְתָה וְיָצְאָה אֶת הַקֹּדֶשׁ, כְּשֶׁהִיא צוֹעֶדֶת לְאַט, בְּנָשְׂאָהּ בְּלִבָּהּ, כִּשֵׂאת אֶת הַכּוֹס הַמְּלֵאָה, אֶת חֶסֶד הָאֱלֹהִים. וְהִנֵּה רָאֲתָה אֶת הָאִשָּׁה הַתּוֹפֶרֶת הוֹלֶכֶת אֶל עֵבֶר בֵּיתָהּ.
אוֹתוֹ יוֹם, יוֹם שֶׁל מֵחוּשׁ־רֹאשׁ הָיָה לְאִמָּהּ וְרֹגֶז עֲצָבִים, וְהָאִשָּׁה הַתּוֹפֶרֶת, שְׁאֵרַת־בָּשָׂר שֶׁלָּהֶם, מָדְדָה, אֵפוֹא אֶת הַבֶּגֶד מִתּוֹךְ זְהִירוּת, מִבְּלִי לְהַשְׁמִיעַ שׁוּם רִשְׁרוּשׁ.
הִיא רַק פָּתְחָה מְעַט אֶת הַדֶּלֶת כְּדֵי לְהָאִיר אֶת הַחֶדֶר. וּבְשִׂימָהּ עַל הַנַּעֲרָה אֶת הַשִּׁמְלָה הַמְכֻלֶּבֶת, עָמְדָה, כְּדֶרֶךְ הַתּוֹפְרוֹת, עַל בֶּרֶךְ אַחַת עִם הַמִּסְפָּרַיִם, שֶׁנִּתְּנוּ לָהּ, בְּיָדָהּ, שׁוֹקֶלֶת בְּדַעְתָּּהּ אֵיךְ לְהַתְקִין אֶת בֵּית־הַצַּוּאר, וְהִנֵּה קָפְצָה הָאִשָּׁה הַזּוֹעֶפֶת מֵעַל הַסַּפָּה, שֶׁשָּׁכְבָה עָלֶיהָ וְהוֹצִיאָה מִיַּד הַתּוֹפֶרֶת הַנִּבְהֶלֶת אֶת הַמִּסְפָּרַיִם.
– מַה? בִּדְבַר הַמַּחְשׂוֹף אַתְּ נִמְלֶכֶת? הַעֲמִיקִי, הַעֲמִיקִי לִגְזֹר, כִּי זֶה יַתְאִים לָהּ, לַ"מַּסֵּכָה" – קָרְאָה וְקִצְצָה אַחַת וּשְׁתַּיִם בְּבֵית הַצַּוָּאר. וְהַנַּעֲרָה, בְּהִתְכּוֹפְפָהּ כְּדֵי לְהִשְׁתַּמֵּט מִיָּדָהּ, רָאֲתָה וְהִנֵּה נָשְׁרָה בְּיַחַד עִם גִּזְרֵי הַבַּד גַּם אַחַת מִצַּמּוֹתֶיהָ. אָז גָּחֲנָה וְהֵרִימָה אוֹתָהּ, קָרְעָה מֵעָלֶיהָ אֶת הַבֶּגֶד עַד כִּי נִתְפַּקֵּק לַחֲלָקָיו וּבָרְחָה אֶל חֲדַר הַגְּרוּטָאוֹת.
בֵּין הַכֵּלִים נִמְצָא פֹּה אוֹלָר יָשָׁן, וְהִיא לָקְחָה אוֹתוֹ, וּבְעָמְדָהּ מִמּוּל הָאֶשְׁנָב הַפָּתוּחַ, הֶעֱבִירָה אֶת הַפֶּלֶד הַחַד, כְּהַעֲבֵר אֶת הַתַּעַר, עַל פְּנֵי הַ"מַּסֵּכָה" עַד כִּי רָאֲתָה כִּי הֶאְדִימָה שָׁם מִנֶּגֶד הַבָּבוּאָה, וְאֶצְבְּעוֹתֶיהָ אַף הֵן נִתְלַחְלְחוּ וְנָטְפוּ דָם. אָז צָנְחָה וְיָשְׁבָה לְבֵין הַגְּרוּטָאוֹת וְהִרְגִּישָׁה בְּתוֹךְ הָאֲפֵלָה אֵיךְ עֵינֶיהָ יוֹצְאוֹת מֵחוֹרֵיהֶן…
אָחִיהָ אֶפְרַיִם בָּא וְהֵצִיץ אֵלֶיהָ נִבְהָל מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת, אַחַר בָּאָה בַּתְיָה וְהִנִּיחָה לְפָנֶיהָ אֶת שִׂמְלָתָהּ, כְּשֶׁהִיא מוּכָנָה שׁוּב לִמְדִידָה – אָז הִפְרִידָה אוֹתהּ שׁוּב לַחֲלָקֶיהָ, הִנִּיחָה אוֹתָהּ, כְּגוּף מְנֻתָּח לַאֲֲבָרָיו, עַל יָדָהּ, וְהִתְפַּלְּצָה בְּעַצְמָהּ מִקּוֹל הַזְּעָקָה אֲשֶׁר יָצְאָה מִפִּיהָ – וְהִנֵּה נִרְאָה אָבִיהָ בַּפֶּתַח, חִוֵּר וּכְבַד נְשִׁימָה, וְהוּא לָקַח אוֹתָהּ אֶל הַחֶדֶר הַשֵּׁנִי וְעָמַד לַחֲבשׁ אֶת פְּצָעֶיהָ.
לְפִי זֶה שֶׁשְׁכֶנְתֵּנוּ מִינָה, הַנַּעֲרָה בִּישַׁת הַמַּזָּל, הָפְכָה פַּעַם בְּסֵפֶר, רָאִיתִי שֶׁהִיא אֵינֶנָּה יוֹדַעַת קְרֹא, וְאָז אָמַרְתִּי כִּי הֵן אוּכַל לְלַמְּדָהּ זֹאת, וּבִשְׁעוֹת הַפְּנַאי, אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם עַל פִּי רֹב, הִתְחַלְתִּי לְהַרְאוֹת לָהּ אֶת צוּרוֹת הָאוֹתִיּוֹת, בַּתְּחִלָּה בְּטַבְלַת הָ"אָלֶף בֵּית", וְאַחֲרֵי כֵן, כְּשֶׁיָּדְעָה כְּבָר לְצָרְפָן לַהֲבָרוֹת – בְּסִדּוּר הַתְּפִלּוֹת. וְלֹא אָרְכוּ הַיָּמִים וַאֲנַחְנוּ הִגַּעְנוּ אֶל סֵפֶר הַחֻמָּשׁ, אֲשֶׁר בּוֹ נוֹהֲגִים הָיוּ לִפְתֹּחַ בָּעֵת הַהִיא אֶת לִמּוּדֵי הָעִבְרִית.
בְּחַדְרֵי הַבַּיִת לֹא נִמְצָא לָנוּ מָקוֹם, וּבְכֵן עָבַרְנוּ לַמִּסְדְּרוֹן הָעֶלְיוֹן שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת, וּפֹה, בְּתוֹך הֶחָלָל הָאַפְלוּלי נִתְגּוֹלְלָה לְפָנֶיהָ מְעַט מְעַט פָּרָשַׁת הַבְּרִיאָה:
הָאוֹר נִהְיָה בְּמַאֲמַר פִּּי הָאֱלֹהִים, וּבְתוֹךְ הַתֹּהוּ וָבֹהוּ נִרְקְעוּ הַשַָּׁמַיִם; יוֹם לְיוֹם נִצְטָרֵף, יוֹם לְיוֹם, וְהָאָדָם בָּא לִהְיוֹת עַל הָאֲדָמָה, הוּא וְאִתּוֹ כָּל אוֹתוֹ סְבַךְ הַמַּעֲשִׂים וְהַלְּבָטִים, שֶׁהֵם הֵם הַמְהַוִּים בְּעֶצֶם אֶת הַחַיִּים.
כְּדֶרֶךְ שֶׁנָּהַג אָבִי, בְּלַמְּדוֹ אוֹתִי בִּזְמַנּוֹ, הִרְבֵּיתִי לָהּ כְּכָל הָאֶפְשָר בַּבֵּאוּרִים שֶׁל בַּעֲלֵי־הָאַגָּדָה, וְהַדָּבָר הָיָה נָהִיר לָהּ. אֶת זֹאת רָאִיתִי עַל פִּי הַזִּיק שֶׁהָיָה מְנַצְנֵץ פַּעַם בְּפַעַם בְּעֵינֶיהָ – זֶה אֲשֶׁר יִתְלַקֵּחַ, אַגַּב, בְּעֵינֵי כָּל אֶחָד בְּרֶגַע שֶׁיַּשִּׂיג מַשֶּׁהוּ בְּשִׂכְלוֹ, וַאֲשֶׁר עַל דַּעְתִּי אֲנִי הֶעֱלָה תָּמִיד אֶת הַנִּיצוֹץ הָעוֹלֶה מִן הָאֶבֶן, בְּשָׁעָה שֶׁהַחוֹצֵב מַכֶּה עָלֶיהָ בְּפַטִּישׁוֹ.
אוֹתוֹ אוֹר מֻפְלָא שֶׁהַלָּלוּ שָפְכוּ בְּמִשְׁלֵיהֶם וּבְתֵאוּרֵי הֲהֲוָי שֶׁלָּהֶם עַל הַדְּבָרִים, הִקְרִינָם וְקֵרֵב אוֹתָם אֵלֶיהָ בְּמִדָּה כָּזוֹ, שֶׁהֵם נִזְדַּהוּ עִם הַמְּצִיאוּת, בְּאֹפֶן שֶׁאוֹתוֹ הַנָּהָר הַקַּדְמוֹן, שֶׁנִּתְמַשֵּׁך שָׁם אָז, נִמְצָא דוֹמֶה בַּכֹל לַנָּהָר שֶׁלָּנוּ, וְהָעֲשָבִים הָהֵם עִשְׂבֵי בְּרֵאשִׁית, לֹא נִשְׁתַּנּוּ בִּמְאוּמָה מֵאֵלֶּה הַגְדֵלִים פֹּה בְכָרֵנוּ.
בִּרְאוֹתִי עַד מַה גְּדוֹלָה תְּשׁוּקָתָהּ לְדִבְרֵי הֲוָי, וְאוֹצַר הַמִּלִּים שֶׁלָּהּ עֲדַיִן דַּל הָיָה מִכְּדֵי לְהָבִין בְּסֵפֶר עִבְרִי, נָתַתּי לָהּ מִכָּל אֲשֶׁר נִמְצָא בְּבֵיתֵנוּ בַּשָּׂפָה הַמְדֻבֶּרֶת. לֹא דִבְרֵי אֳמָנִים, אָמְנָם, אֲבָל כָּאֵלֶּה אֲשֶׁר יְשַׁקְּפוּ בְּנֶאֱמָנוּת אֶת הַחַיִּים, וְחוֹתָמָם הוּא חוֹתַם אֱמֶת. וְהִיא, כְּכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ עִם קְרִיאָה רִאשׁוֹנָה, הָיְתָה כְּחוֹלֶמֶת.
וַדַּאי אֲשֶׁר אֶצְלָם בַּבַּיִת רָאֲתָה אֶת אֲחוֹתָהּ, אוֹ אֶת אָבִיהָ, מְעַיְּנִים בִּסְפָרִים, אֶלָּא שֶׁאָז הֵן לֹא הָיָה זֶה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר לְהַבִּיט אֶל דָּפְנוֹת הַכַּלֵּידוֹסְקוֹפּ בְּשָׁעָה שֶׁמִּישֶׁהוּ אַחֵר – הַמֵּצִיץ פְּנִימָה – מַעֲבִירִים לְפָנָיו כָּל מִינֵי מַרְאוֹת תֵּבֵל. וְהִנֵּה הוּסְרוּ אוֹתָן הַדְּפָנוֹת הַחוֹצְצוֹת, וְהָעוֹלָם נִפְתַּח לְפָנֶיהָ עַל אֳפָקִים לֹא שִׁעֲרָה.
הִיא, אֲסִירַת הַבַּיִת וִידוּעַת הַנְּחִיתוּת, אֲשֶׁר לֹא הֵעֵזָּה מֵעוֹלָם לְהַבִּיט מִסַּף הַפֶּתַח וָהָלְאָה, נִתַּן לָהּ מֵעַתָּה לַחְדֹּר לִתְחוּם חַיֵּי זוּלָתָהּ, בְּעוֹד שֶׁהִיא אֵינָהּ נִרְאֵית בְּעַצְמָהּ וּפְטוּרָה מִן הַנִּמּוּסִים וְחֶבְלֵי הַבּוּשָׁה.
“הַנְפָשׁוֹת הַפּוֹעֲלוֹת”, מִשֶׁנתְוַדְּעָה אֲלֵיהֶן, נַעֲשׂוּ לָהּ קְרוֹבוֹת עַד כְּדֵי לְהִשְׁתַּתֵף בְצַעֲרָן וּבְשִׂמְחָתָן, וְאוּלָם יַחַס מְיֻחָד יָדוּעַ הָיָה מִמֶּנָּה לִמְקֻפְּחֵי הַגּוֹרָל שֶׁבֵּינֵיהֶן וַעֲלוּבֵי הַחַיּים. אֵלֶּה הֵעִירוּ בְּקִרְבָּהּ, בְּיַחַד עִם הַהִשְׁתַּתְּפוּת הָעֲמֻקָּה גַּם כְּמִין הִשְׁתּוֹמְמוּת. כְּאִלוּ הִבִּיטָה לְתוֹך אַסְפַקְלַרְיַת פְּלָאִים וְרָאֲתָה בְּיַחַד עִם דְמוּתָהּ שֶׁלָּהּ עוֹד רַבּוֹת, אֲחֵרוֹת, דּוֹמוֹת לָהּ לְהַפְלִיא. אֹותוֹ קְלַסְתֵּר־הַפָּנִים הָיָה לָהּ וְלָהֶן, אוֹתוֹ הַהֵד לְאַנְחוֹתֵיהֶן וְאֹותוֹ הַטַּעַם לְדִמְעוֹתֵיהֶן, אֲשֶׁר שָׁפְכוּ בַמִּסְתָּרִים, בְאֵין רוֹאֶה.
אֶת הַמְסֻפָּר עַל כְּמוֹ אֵלֶּה קָרְאָה לֹא קְרִיאָה אַחַת, כִּי אִם שָׁבָה לְעַיֵּן בּוֹ בְּכָל פַּעַם, עַד כִּי נִקְבְּעוּ דְמֻיּוֹת הָאֲנָשִׁים בְּלִבָּה: שֶׁאָז יָכְלָה לָבֹא אִתָּם בְּמַגָּע וּלְהִשְׁתָּעוֹת אִתָּם בְּכָל עֵת. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהָיְתָה עַתָּה, אִם עַל עֲרֵבַת1 הַכְּבָסִים בַּמִּטְבָּח, וְאִם בַּתָּא הַצַּר שֶׁלָּהּ, הַמְבֻדָּד, לֹא לְבַדָּה הָיְתָה – ובְדִידוּתָה הָיְתָה מֵעַתָּהּ כְּלֹא הָיָתָה.
-
כך כתוב במקור - הערת פב"י. ↩︎
הַנַּעַר אֶפְרַים, לְאַחַר שֶׁגָּמַר אֶת לִמּוּדָיו בַּ"חֶדֶר", הֶחְלִיטוּ הוֹרָיו “לַעֲשׂוֹתוֹ לְאִישׁ”. וְאוּלָם עַד אֲשֶׁר הֵם דָּנוּ וְשָׁקְלוּ בְּאֵיזוֹ אֻמָּנוּת לִבְחֹר, כִּי הָאֵם סָבְרָה: “אֲצִילִית וְקַלָּה”, וְסָבְתָא: “כָּזֹאת הַנּוֹתֶנֶת לֶחֶם יָשָׁר לִבְעָלֶיהָ” – הִתְהַלֵּךְ הוּא חָפְשִׁי לְנַפְשׁוֹ. וְכָּךְ הִנֵּה שָׁכַח מְעַט מְעַט אֶת הַנִּגוּן שֶׁל טַעֲמֵי הַמִּקְרָא וְאֶת הָאוֹתִיוֹת שֶׁל כְּתָב רַשִּ"י, אֲבָל תַּחַת זֹאת לָמַד לְהַבְחִין בֵּין עֲלֵי הַסֶּלֶק וְהַלֶּפֶת בַּגָּן וְלָדַעַת אֶת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין שִׁבֹּלֶת הַשִּׁיפוֹן וּבֵין זוֹ שֶׁל הַחִטָּה בַּשָּׂדֶה.
לָבוּשׁ מִכְנְסֵי “קוֹרְט” קְצָרִים עִם “אַרְבַּע כַּנְפוֹת” צִבְעוֹני מִמַּעַל – הִתְחַמֵּק בַּחֲשָׁאי עוֹד בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר מִן הַבַּיִת, יָרַד דֶּרֶךְ הַמִּקְשָׁאוֹת אֶל מִגְרְשֵׁי הַטַּחֲנָה וְנִמְצָא עַד מְהֵרָה עַל שְׂפָתוֹ שֶׁל הַנָּהָר, יְחִידִי בְּשָׁעָה זוֹ, כִּי רוֹעֵי הָהָר עוֹד טֶרֶם הִגִּיעוּ הֵנָּה עִם עֶדְרֵיהֶם.
פֹּה תָּלַשׁ לוֹ כַּמָּה קְנֵי סוּף מִבַּעֲלֵי “הַבְּלוֹרִיּוֹת” עָקַר אֶת “לִבּוֹתֵיהֶם” וּלְעָסָם לְאַט, כְּשֶׁהוּא מִסְתַכֵּל מִתּוֹךְ כָּךְ בְּבַרְוָזָיו שֶׁל הַטּוֹחֵן הַמִּתְשׁוֹטְטִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם – צוֹלְלִים וְטוֹבְלִים אֶת עַצְמָם כְּפַעַם בְּפַעַם מִבְּלִי אֲשֶׁר יוּכַל לְהַכִּיר בָּהֶם, לְתִּמְהוֹנוֹ, כִּי נִתְּרַטְּבוּ.
לְפִי הַשָּׁאוֹן שֶׁהִגִּיעַ אֵלָיו מִצַּד שְׂמֹאל יָדַע כִּי הַגַּלְגַּל בַּטַּחֲנָה עוֹבֵד עַכְשָׁו בִּמְלֹא כֹּחוֹ, וּכְדֵי לִרְאוֹתוֹ מִקָּרוֹב, הִתְכּוֹפֵף וְעָבַר לְבֵין עַמּוּדָיו הַקִּיצוֹנִיּים שֶׁל הַבִּנְיָן, טִפֵּס וְנֶאֱחַז בְּדֹפֶן הַסֶּכֶר וְהֶעֱמִיד אֶת פָּנָּיו כְּלַפַּי מַפַּל־הַמַיִם, כְשֶׁנְּשִימָתוֹ מִתְקַצֶּרֶת לוֹ מִפְּנֵי חֶרְדַּת הַסַּכָּנָה, מִן הַסְּחַרְחֹרֶת וּמִנְּשִׁיבָתוֹ הַלַּחָה, הַמְדַגְדֶּגֶת מַשֶּׁהוּ, שֶׁל הַזֶּרֶם.
אִכָּרִים מִכְּפַר סֶמְיוֹנוֹבְקָה עָבְרוּ פֹּה, עַל הַגֶּשֶֶׁר, בְּעֶגְלוֹתֵיהֶם וְהִבִּיטוּ מִתּוֹךְ פָּנִים חֲמוּרוֹת אֶל הַנַּעַר הַתָּלוּי וְעוֹמֵד מִמַּעַל לַמְּצוּלָה, אֶלָּא שֶׁנִּתְפְּשׂוּ מִיָּד לְמַבָּטוֹ הַכָּחֹל, הַמִּזְדַּהֵר מִתּוֹךְ צְחוֹק שֶׁל עֲלִיצוּת, וְנִפְנְפוּ כְּנֶגְדּוֹ בְּשׁוֹטֵיהֶם בִּתְנוּעָה שֶׁל דְּרִישַׁת טוֹב.
אִם יָדוּע הָיָה לוֹ שֶׁוַּסִיל הַכַּוְרָן, אֵינֶנּוּ עַכְשָׁו בַּחֲצֵרוֹ, עָלָה מִפֹה דֶרֶךְ שְׁבִיל הַטְרָשִׁים אֶל קְצֵה־הָהָר וְנָפַל מִיָד לְתוֹךְ צִלּוֹ הַכָּבֵד שֶׁל גַן הַפֵּרוֹת שֶׁל זֶה.
בְּגֶדֶר הָעֵץ בָּחַר לוֹ מָקוֹם שֶׁהַזִּיזִים מְרֻבִּים בּוֹ, נֶאֱחֱז בָּהֶם, וְנִמְצָא שׁוֹחֶה, בְּמַצָּב שֶׁל רוֹאֶה וְאֵינוֹ נִרְאֶה, מִמַּעַל לֶחָצֵר הַגּוֹיִית – נִפְתָּע בְּכָל פַעַם מֵחָדָשׁ מִזֶּה שֶׁנִּגְלָה שָׁם לְפָנָיו:
הַכַּוָּרוֹת הַקְּבוּעוֹת עַל כַּנֵיהֶן עִם כַּרְעֵי־הָעֵץ שֶׁלָּהֶן, הַשְּׁלוּחוֹת כְּכַפוֹת רַגְלַיִם לִצְעִידָה, רִגְשַׁת הַדְּבוֹרִים בְּתוֹךְ הָאוֹר הַזְּהַבְהַב הַדִּבְשִׁי, וְהַדִּמְדּוּמִים הַיְרַקְרַקִּים הָלְאָה, שָם, בֵּין הָאַגָּסוֹת, אֲשֶׁר עוֹפוֹת בַּיִת מְשֻׁנֵּי־נוֹצוֹת הִתְהַלְּכוּ מְהֻרְהָרִים לְרַגְלֵיהֶן.
הִנֵּה הֶחֱלִיק שָׁם לְמַעְלָה, בֵּין הָעֲנָפִים, הֶחָתוּל הַבָּרֹד, גְּדָל־מִדּוֹת שֶׁלֹּא כָּרָגִיל, וְלוֹ הַסֵּבֶר הָרַע שֶׁל חַיּוֹת פֶּרֶא, כְּפִי שֶׁהֵן מְצֻיָּרוֹת בְּסֵפֶר־לִמּוּדֶיהָ הַיָּשָׁן שֶׁל אֲחוֹתוֹ, וּבְסָמוּךְ פֹּה, לְיַד עֶצֶם הַגָּדֵר, יָצָא מִמְּאוּרָתוֹ הַכֶּלֶב וְעָמַד לִשְׁתּוֹת מִתּוֹךְ כְּלִי הַמַּיִם לֹא בִּ"שְׁאִיבָה", כְּדֶרֶךְ בַּעֲלֵי־חַיִּים אֲחֵרִים, כִּי אִם בִּלְקִיקָה, מִתּוֹךְ פְּשִיטַת לָשׁוֹן, בְּהַעֲלוֹתוֹ מִתּוֹךְ כָּךְ עַל הַדַּעַת אֶת אֲנָשָׁיו הַ"מְצֹרָפִים" שֶׁל גִּדְעוֹן עַל הַמַּיִם בְּעין־חֲרֹד.
כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִתָּפֵשׂ עַל יְדֵי בַּעַל־הַכַּוָּרוֹת, שֶׁיָּכוֹל הָיָה לְהוֹפִיעַ בְּהֶסַּח־הַדַּעַת מֵאֲחוֹרָיו, הִקְדִּים לָרֶדֶת מִפֹּה עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִתְחִילָה בִּפְנִים הַתְּכוּנָה לִסְעֻדַּת הַצָּהֳריִם.
הָרָעָב כְּבָר הִצִיק לוֹ עַכְשָׁו בְּחָזְקָה וּבַבַּיִת – יָדַע חִפְּשָׂה אוֹתוֹ סָבְתָא, אֲשֶׁר רָצְתָה “שֶׁיִּקַּח סֵפֶר בַּיָּד”. אֲבָל הוּא יָרַד עוֹד לַחֲצַר הַכְּהֻנָּה לִרְאוֹת אִם פַּבְלְיוּק, בְּנוֹ שֶׁל הַדִּיאַקּוֹנוֹס, נֵמְצָא עַכְשָׁו בְּסֻכַּת הַגָן, שֶׁאִם כֵּן, הֲרֵי שֶׁהַבָּחוּר מִתְכּוֹנֵן לְנַגֵּן בְּכִנּוֹרוֹ – וְאָז עָקַף אֶת הֶחָצֵר וְהִגִיע דֶּרֶךְ הַמְּצָרִים אֶל אֲחוֹרֵי הַסֻּכָּה, צָנַח וְיָשַׁב לְיַד הַגָּדֵר וְהִתְחִיל לְחַכּוֹת לַצְּלִילִים הָרִאשׁוֹנִים בְּאוֹתָהּ הַהַרְגָּשָׁה, שֶׁבָּה צִפָּה עִם הַזְּרִיחָה לְנִצְנוּצָן שֶׁל קַרְנֵי הַשֶּׁמֶש הָרִאשׁוֹנוֹת.
בְּנוֹת הַשְּׁכוּנָה קִשְׁקְשׁוּ לְיַד הַבְּאֵר הַקְּרוֹבָה בִּדְלָיֵיהֶן וּבַצַּד הַשֵּׁנִי חָרַק בְּלִי הֶרֶף מַעֲצָדוֹ הַגָּדוֹל שֶׁל הַנַּגָּר סְטֶפַּן, וְאוּלָם הוּא פִּלֵּס לוֹ, כִּבְיָכוֹל, שְׁבִיל לְבֵין כָּל אֵלֶּה בְּהִשְׁתַּדְּלוֹ לִקְלֹט אֶת הַנְּגִינָה, רַק אוֹתָהּ לְבַד, וּכְדֵי שֶׁלֹּא לִרְאוֹת אֶת שְׂדוֹת הַשְּׁכוּּנָה הַמְלַבְלְבִים שֶׁמִּנֶּגֶד – “כִּי אֵין לְהָכִיל אֶת כָּל אֵלֶּה יַחַד”, יָדַע מִן הַנִּסָּיוֹן – עָצַם אֶת עֵינָיו.
חוּטֵי הַחֲבַלְבַּל הַיְבֵשִׁים גֵרְדוּ אוֹתוֹ וְהִטְרִידוּהוּ אָז סִלֵּק אוֹתָם וּמָסַר אֶת עַצְמוֹ לַנִּימִין הַמִּתְמַשְּׁכוֹת אֵלָיו מִמַּעַל וְעוֹטְפוֹת אוֹתוֹ מְעַט מְעַט בְּמַעֲטֶה דַק.
לִרְגָעִים נִדְמָה לוֹ כִּי חָשׁ הוּא כְּעֵין נִדְנוּד בְּגוּפוֹ עִם אוֹתוֹ רֶגֶשׁ הַהִתְפַנְּקוּת שֶׁל הַיָּמִים הָרְחוֹקִים, כַּאֲשֶׁר אִמּוֹ יִשְּׁנָה אוֹתוֹ בַּעֲריסָתוֹ, בְּעֵת אֲשֶׁר לִבָּהּ עֲדַיִן הָיָה טוֹב עָלֶיהָ.
וְיֵשׁ אֲשֶׁר הָעֲרִיסָה הָפְכָה לְמֶרְכָּבָה וְהוּא, מְיֻשָּׁב עַל מוֹשָׁבָהּ הַנּוֹחַ, נָהַר דֶּרֶךְ הָרְחוֹבוֹת שֶׁל הַכְּרָךְ, מְקוֹם מוֹלַדְתּוֹ.
חַלּוֹנוֹת הָרַאֲוָה בַּמַּחְסָנִים, מִזֶּה וּמִזֶּה, נִצְנְצוּ בִּבְרָקָם, בְּהַכְפִּילָם בִּרְאָיֵיהֶם אֶת כָּל טוּב הָעוֹלָם.
הִבְהֲבוּ צִמְחֵי נוֹי לַחִים וְדַלְתוֹת־כְּנִיסָה מְזֻגָּגוֹת, מִתְגַּוְּנוֹת בְּצִבְעֵי הַקֶּשֶׁת, וְאֵי שָׁם, בְּפִנַּת מִדְרָכָה, נִרְאָה אָבִיו, כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא מִִבֵּית־מִשְׂרָדוֹ וּמְנַפְנֵף כְּנֶגְדּוֹ בְּיָדוֹ, אֲבָל עַד אֲשֶׁר הִסְפִּיקוּ לְעַכֵּב אֶת הָעֲגָלָה, פָקַע שָׁם דְּבַר־מָה לְמַעְלָה, הַקֶּשֶׁר בֵּינוֹ וּבֵין הַסֻּכָּה שֶׁמֵּאַחֲרָיו נֻתַּק, וְהוּא, נַעַר יָחֵף וּסְבוּךְ עֲלֵי שַׁלֶּכֶת, נִמְצָא יוֹשֵׁב מֵאֲחוֹרֵי מְשֻׂכַּת גָּדֵר, לְיַד גַּל שֶׁל אַשְׁפָּה זָרָה.
בְּדֶרֶךְ חֲזִירָתוֹ סָר עוֹד לְכַמָּה רְגָעִים לְ"מגְרְשֵׁי הַלַּבָּנִים" וְהֵצִיץ לְתוֹךְ בּוֹרוֹת־הַחֹמֶר, אֲשֶׁר מִתּוֹךְ לֹעֵיהֶם הָאַפְלוּלִיּים, הָעֲמֻקִּים עַד מְאֹד, עָלָה קִרְקוּר עָמוּם שֶׁל צְפַרְדְּעִים – אֵלֶה אֲשֶׁר לֹא תָּשׁבְנָה עוֹד לִרְאוֹת אֶת אוֹר הַיוֹם לְעוֹלָם – הִצְטַעֵר.
בְּאֶחָד מֵהֶם רָאָה פַּעַם סֻלָּם קָשׁוּר בַּחֲבָלִים וְהִתְחִיל לָרֶדֶת בּוֹ, וְהִנֵּה נִתְעַרְעֵר מָה פִּתְאֹם מִתַּחְתָּיו, וּבְתוֹךְ מְטַר הֶעָפָר שֶׁנִּשְׁפַּךְ עָלָיו הִרְגִּישׁ כִּי תְּפָשׂוֹ מִי, נִפְנֵף בּוֹ, כְּמוֹ בְּעָנָף יָבֵשׁ, בָּאַוִּיר, וְהִצִּיגוֹ הַרְחֵק מֵאֲחוֹרֵי סַוְּארֵי הַלְּבֵנִים.
– לָמָּה זָחַלְתָּ הֵנָּה, תּוֹלַעַת? – שְׁאֵלוֹ הַלַּבָּן הַנִּבְהָל.
– חָפַצְתִּי לִרְאוֹת – מִצְמֵץ כְנֶגֶד הַבָּחוּר בְעֵינָיו, שֶׁנְקֻדּוֹת־זָהָב עַלִיזוֹת הִתְנַצְנְצוּ בָהֶן.
וְהוּא הָלַךְ לוֹ חִישׁ קַל בְּרַגְּלָיו הַיְחֵפּוֹת כְּשֶׁהוּא מְמַשְׁמֵשׁ מֵאֲחוֹרָיו, בְּמִכְנְסֵי הַקּוֹרְט, לִרְאוֹת אִם לֹא נִתְפַּקְּקוּ בָּהֶם הַטְּלָאִים.
עַד אֲשֶׁר אֲחוֹתוֹ הִתְקִינָה בִּשְׁבִילֹו מַשֶׁהוּ לַאַכִילָה, יָשַׁב הוּא עַל הָאִצְטַבָה בַּחוּץ וְהִסְתַּכֵּל בַּזְגוּגִיּוֹת הַמְגֻוָּנוֹת, בְּהָפְכוֹ, לִרְצוֹנוֹ, אֶת הֶחָצֵר הָאֲפֹרָה פַּעַם לַאֲדַמְדַּמָּה וּפַעַם לִזְהַבְהַבָּה קוֹרֶנֶת, וְלִבְסוֹף, כְּשֶׁהֶחֱשִיךְ, גִבֵּב לוֹ מְעַט קַשׁ בְּצִדֵּי הֶחָצֵר, שָׁכַב שְׁכִיבָה שֶׁל “לְעֵת־עַתָּה”, וְהֶעֱלָה לוֹ בְּדִמְיוֹנוֹ כַּמָּה מִן הַנּוֹפִים שֶׁלּוֹ, הַפְּנִימִיִּים שֶׁהֵם שְׁמוּרִים אֶצְלוֹ לְשָׁעָה כָּזֹאת:
אֵיזוֹ יְעָרוֹת עֲבֻתִּים, מְשֻׁנֵּי עֵצִים, כָּאֵלֶּה שֶׁאֶפְשָר לִרְאוֹת רַק בַּחֲלוֹם, פְּלָגִים הַזּוֹרְמִים לְאַט מִתַּחַת לְשֶׁמֶש נוֹחָה, בִּלְתִּי מְסַנְוֶרֶת, וּגְבָעוֹת רְפוּדוֹת דֶשֶׁא, אֲשֶׁר עֶדְרֵי כְּבָשִׂים גּוֹלְשִׁים וְיוֹרְדִים מֵעֲלֵיהֶן, רַבִּים וּצְפוּפִים כְּגַלֵּי נָהָר.
אֲחוֹתוֹ בָּאָה לְהַעִירוֹ וְלָקַחַת אוֹתוֹ אֶל מִשְׁכָּבוֹ, אָז הָלַךְ אַחֲרֶיהָ בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת, כֻּלוֹ נָתוּן עוֹד לְמַרְאוֹת אֵלֶּה – עַד אֲשֶׁר נָגַע לִבְסוֹף, בְּאָזְנוֹ קוֹל קֶרֵן הָרוֹעֶה, וְהוּא הֵקִיץ אֶל תּוֹךְ הַיּוֹם הֶחָדָשׁ עִם מַרְאוֹתָיו הַמַּמָּשִׁיִּים.
אוּלָם בֹּקֶר אֶחָד הָיָה זֶה אֲשֶׁר הַדְּבָרִים מִסְּבִיבוֹ נִטַּשְׁטְשׁוּ עִם הַיְקִיצָה וְהִבְהֲבוּ כְּאוֹתִיּוֹת שֶׁל כְּתָב מָחוּק, וְכַאֲשֶׁר קָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו, נִסְתַּחְרֵר הַכֹּל, וְהוּא הִרְגִּישׁ כְּמוֹ בִּשְׁעַת עָמְדוֹ עַל הַסֻּלָּם בּבּוֹר, כִּי הוּא מִתְמוֹטֵט וְנוֹפֵל.
בְּתוֹךְ תּוֹכוֹ יָדַע כִּי מֻכְרָח הוּא לְהִתְגַּבֵּר, שֶׁאָסוּר לוֹ לְהַפְחִיד אֶת הָאָב הַחוֹלַנִּי, אֲבָל הַחֲשֵׁכָה כְּבָר יָרְדָה עָלָיו, רַכָּה וּשְׁחוֹרָה כְּפִיחַ.
כְּמוֹ מִמֶּרְחַקִּים שָׁמַע אֶת מִי שֶׁהוּא קוֹרֵא:
“מַיִם, מַיִם זִרְקוּ עָלָיו”.
וְאַחַר בָּקְעָה אֵלָיו, כְּמוֹ מִבַּעַד לַסֶּדֶק שֶׁנִּתְהַוָּה בַּתְּרִיס קֶרֶן אוֹר, שֶׁהָלְכָה וְגָדְלָה, עַד אֲשֶׁר נִתְבּהֵר שׁוּב מִסְבִיבוֹ, וְהוּא רָאָה לְתִמְהוֹנוֹ, אֶת אֲחוֹתוֹ עוֹמֶדֶת עָלָיו לְיַד מִִטָּתָהּ, שֶׁעָלֶיהָ הָיָה מֻטָּל. אָז הִתְאַמֵּץ וְחִיֵּך כְּנֶגְדָּהּ.
– מַה־זֶּה הָיָה לִי? – שָׁאַל.
– שׁוּם דָּבָר – אָמְרָה. – רֹאשְׁךָ נִסְתַּחְרֵר, כַּנִּרְאֶה, שְׁכַב וְתָנוּחַ.
וְהוּא שָׁכַב וְנָח. זְמַן רַב הָיָה שׁוֹכֵב כָּךְ וּמִתְעַדֵּן בְּכָרֶיהָ הָרַכִּים, הַלְּבָנִים, שֶׁל אֲחוֹתוֹ, כְּשֶׁלֹּא נוֹחַ לוֹ רַק מַשֶׁהוּ מֵרַגְלָיו הַיְחֵפוֹת, אֲשֶׁר לֹא רֻחֲצוּ זֶה זְמַן רַב.
בָּא הָרוֹפֵא הַפּוֹלַנִּי וְהִפְעִים אוֹתוֹ בְּמַגַּע יָדוֹ הָעֲנגָֻּה עִם רֵיחַ בְּשָׂמָָיו.
– אַתֶּם סִגַּפְתֶּם אֶת הַנַּעַר – אָמַר, וְעָמַד לִרְחֹץ אֶת יָדָיו בְּקַעֲרַת הָרַחְצָה הַמְיֻחֶדֶת.
הָאֵם הֵבִיאָה לוֹ אַחַר כָּךְ מָרָק שֶׁל עוֹף וְהֶאֱכִילָה אוֹתוֹ בְּעֶצֶם יָדָהּ, כַּאֲשֶׁר עָשְׂתָה רַק לְפָנִים, בִּימֵי יַלְדוּתוֹ.
– מָה אַתָּה מַרְגִּישׁ? – שָׁאֲלָה אוֹתוֹ בְּרֹךְ אֲחוֹתוֹ, כְּשֶׁהִיא מַנִּיחָה לְרֶגַע אֶת יְרִיעַת־הָרִקְמָה שֶׁלָּהּ עַל בִּרְכֶּיהָ.
– שׁוּם דָּבָר – הֵשִׁיב – רַק קַלּוּת, קַל אֲנִי כָּל כָּךְ שֶׁהָיִיתִי יָכוֹל להִתְרוֹמֵם וְלָעוּף.
וְהוּא בִּקֵשׁ שֶׁתִּתֵּן לוֹ אֶת סֵפֶר־לִמּוּדֶיהָ הַיָּשָׁן כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בַּתְּמוּנוֹת; וּכְשֶׁזֶּה לֹא נִמְצָא, לָקַח מִן הַמַּדָּף הַקָּרוֹב אֶת הַ"מַּחֲזוֹר" וּמָצָא אֶת שׁוּרַת הַ"מַּזָּלוֹת" הַמְסַמְּלִים אֶת הֶחֳדָשִים: אֶת הָאֲרִי גְדָל־הָרַעְמָה עִם פָּנָיו הַנּוֹחִים, וְהַמֹּאזְנַיִם הַפְּעוּטִים, הַצַּעֲצוּעִיִּים, שֶׁל הַמַּזָּל תִּשְׁרֵי.
יוֹם אֶחָד אָמַר לַאֲחוֹתוֹ שֶׁקוֹצְרִים כְּבָר, כַּנִרְאֶה, אֶת הַשַּׁחַת בְּכַר הָאָחוּ.
– מֵהֵיכָן אַתָּה יוֹדֵעַ? – שָׁאֲלָה.
– אֲנִי מַכִּיר עַל פִּי הָרֵיחַ –אָמַר.
וְהוּא בִּקֵשׁ מִמֶּנָּה לִפְתֹּחַ קְצָת יוֹתֵר אֶת חֲצִי הַחַלּוֹן, אֲשֶׁר בּוֹ הִשְׁתַּקֵּף הָאָחוּ, מוּפַז אוֹתָהּ שָׁעָה בְּאוֹר הַשְּׁקִיעָה. וְיָשַׁב וְהִבִּיט אֵלָיו עַד אֲשֶׁר חָשׁ עֲיֵפוּת וְהִתְנוֹדֵד בִּמְקוֹמוֹ כְּמִתּוֹךְ תְנוּמָה.
אֲחוֹתוֹ אֲשֶׁר רָאֲתָה אוֹתוֹ בְּכָךְ מֵרָחוֹק, שָׁאֲלָה:
– מַה לָךְ?
וְהִיא מִהֲרָה אֵלָיו כְּדֵי לְתָמְכוֹ, אֲבָל הוּא כְּבָר שָׁכַב לְפָנֶיהָ דוּמֵם וּנְטוּל נְשִימָה, כְּשֶׁבְּעֵינָיו הַגְּדוֹלוֹת, הַפְּקוּחוֹת לִרְוָחָה, מְהַבְהֲבִים זַהֲרוּרֵי הַשְּׁקִיעָה – בָּבוּאָה אַחֲרוֹנָה מֵאוֹתוֹ הַיֹּפִי, אֲשֶׁר הוּא אָהַב כָּל כָּךְ.
נַעַר מְשׁוֹרֵר הָיָה מֻטָּל פֹּה, אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים נָתַן בּוֹ אֶת נִשְׁמַת עוֹלָמוֹ, וְאוּלָם אֵלֶּה אֲשֶׁר הָיוּ מְמֻנִּים עַל הַגוּף הָרַךְ, לֹא יָדְעוּ לְשָׁמְרוֹ כָּרָאוּי.
אֶת מַעֲשֵי־הָרִקְמָה שֶׁל בַּתְיָה, בַּת שְכֵנֵינוּ, כָּל כַּמָּה שֶׁחַבְרוֹתֶיהָ נִתְיַגְּעוּ, לֹא יָכְלוּ לְהַעְתִּיקָם – כִּי עַל כֵּן עוֹשָׂה הִיא זֹאת “מִן הָרֹאש” – אָמְרוּ.
וְאְָכֵן, כָּל מַה שֶּׁעָשְׂתָה, לֹא הַעְתָּקוֹת מִתּוֹךְ אֵיזֶה סֵפֶר דֻּגְמָאוֹת הָיוּ, כִּי אִם דְּבָרִים מִמַּה שֶּׁרָאַתָה לְפָנֶיהָ, טְבוּעִים בַּחוֹתָם שֶׁלָהּ וּמוּאָרִים בְּאוֹרָה.
קְבוּצוֹת הָעֵצִים שֶׁרָקְמָה. אוֹ פַּלְגֵי הַמַּיִם לְבֵין יֶרֶק, לֹא הָיוּ אֶלָּא אוֹתָן חֻרְשוֹת־הַלִּבְנִים אֲשֶׁר עִם מְבוֹא הַגַּיְא וְ"נַחֲלי הַבְּכָאִים" שֶׁבְּקִרְבָתוֹ, אֶלָּא שֶׁפֹּה, אֶצְלָהּ, הָיוּ הָעֵצִים מְעֹרִים יוֹתֵר, גְּדוּשֵי יֶרֶק יוֹתֵר, וְהַנַּחַל הָיוּ מֵימָיו שְקוּפִים וּמַזְהִירִים בְּזֹהַר נֶאֱצָל וְעִלָּאִי יוֹתֵר.
וְעוֹד גַּם זֹאת, אֲשֶׁר חֻרְשוֹת הַלִּבְנִים, אוֹ הַנְּחָלִים בָּאָחוּ קְבוּעִים וְעֹומְדִים הָיוּ בִּמְקוֹמָם, כָּל אֶחָד לְעַצְמוֹ, בִּבְחִינַת טֹפֶס יָחִיד, בְּעוֹד אֲשֶׁר רִקְמָתָהּ הִיא עֲשׂוּיָה הָיְתָה יְרִיעוֹת יְרִיעוֹת, שֶׁהֵן נְתוּּנוֹת לְהִטַּלְטֵל וְתוֹפְסוֹת, בְּיַחַד עִם זֶה, מָקוֹם קָטָן כָּל כָּךְ, שֶׁעוֹלָמוֹת שְׁלֵמִים, כִּבְיָכוֹל, יָכְלוּ לְהִתְקַפֵּל אֶצְלָהּ בְּפִנָּה אַחַת שֶׁל מְגֵרָתָהּ, אֲשֶׁר גָּדְלָהּ הוּא כִּמְלֹא כַּף־הַיָד.
בַּתְחִלּה לִפְנֵי שֶׁמְּלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת זוֹ הוּצְאָה אֶל הַשּׁוּק, הִתְיַחֲסָה אֵלֶיהָ הָאֵם בְּזִלְזוּל, בְּסָבְרָהּ שֶׁאֵין כָּאן אֶלָּא בִּטּוּל זְמַן בִּלְבַד, אֲבָל כְּשֶׁרָאֲתָה שֶׁנּוֹתְנִים תְּמוּרָתָהּ כֶּסֶף – שִׁנְּתָה אֶת טַעְמָהּ, בִּקְשָׁה בְּעַצְמָהּ דֶּרֶךְ לְהַשִּׂיג אֶת חוּטֵי הַמֶּשִי, וְזָכְרָה אֲפִילוּ בְּדִיוּק אֶת מְקוֹם הַחֲנֻיּוֹת, שֶׁבָּהֶן יִמָּכְרוּ אֵלֶּה בַּכְּרָךְ, וּבְשָׁעָה שֶׁהַנַּעֲרָה עָבְדָה נִזְהֲרָה שֶׁלֹּא לְהָקִים שָׁאוֹן, וּבָאָה כְּפַעַם בְּפַעַם לִסְגֹר עָלֶיהָ אֶת הַדֶּלֶת.
מֵאֲחוֹרֵי מְחִצַּת הַקְּרָשִׁים יָשְׁבָה זוֹ, כְּפוּפָה אֶל הַשֻּׁלְחָן הַמְשֻׁלָּשׁ – כִּי בִּשְׁבִיל אַחֵר, מְרֻבָּע, לֹא הָיָה פֹּה מָקוֹם – וְצֵרְפָה אֶת הַקַוִּים הַצִבְעוֹנִיִּים אֶחָד לְאֶחָד, מִתּוֹךְ אוֹתוֹ כֹּבֶד־הָרֹֹאשׁ שֶׁל הָאָדָם הָעוֹשֶׁה בִּמְלֶאכֶת קֹדֶשׁ
אֲחוֹתָהּ נִכְנְסָה הֵנָה לִפְעָמִים בְּלִי קוֹל וְהִצִּיגָה לְפָנֶיהָ מְעַט תַפּוּחֵי־אֲדָמָה, אוֹ קְצִיצַת־כָּבֵד בַּצַלַּחַת – אָז תָּפְשָׂה מִתּוֹךְ גִּשּׁוּשׁ בִּקְצֵה־הַמַּזְּלֵג אֶת הַמַּאֲכָל, נָשְׁכָה מִמֶּנּוּ וְלָעֲסָה בְּרִפְיוֹן, בְּלִי לְשַׁתֵּף אֶת הֲנָאַת הָאֲכִילָה לְכָךְ.
מִתּוֹךְ זֶה הוֹסִיפָה פֹּה וְשָׁם, בִּנְעִיצַת מַחַט, נְקֻדָּה צְהֻבָּה אוֹ חוּמָה בַּבַּד, שֶׁצְּרִיכָה הָיְתָה לְהַדְגִישׁ אֶת לַהַט הַשֶּׁמֶש, אוֹ אֶת הַצֵל בְּחֶבְיוֹנֵי־עֵץ, עַד אֲשֶׁר פָּרְשָׂה, לִבְסוֹף, אֶת הַיְרִיעָה כֻּלָּהּ לְפָנֶיהָ, סָקְרָה אוֹתָהּ בְּמַבָּט בּוֹחֵן, וּמֵעִמְקֵי הַתְּכֵלֶת עָלוּ וְהִתְנַצְנְצוּ בְּעֵינֶיהָ שְׁתֵּי נְקֻדּוֹת זָהָב.
קוֹרַת־הָרוּח אֲשֶׁר עִם גְּמַר יְצִירָה הָיְתָה זֹאת.
אַחֲרֵי כֵן יָצְאָה וְיָשְׁבָה בְּפֶתַח הַמָּבוֹא, עַל הַסַּף, כְּדֵי “לְהִתְאַוְּרֵר” מְעַט, חֲגוּרָה בְּסִנָּרָהּ הַמְהֻדָּק, הַשָּׁחוֹר, שְׂרִיד מַדֶּיָה מִבֵּית־הַסֵּפֶר כְּשֶׁתַּלְתַּלֶּיהָ יוֹרְדִים וּמִתְעַרְבְּבִים בְּחוּטֵי־הָרִקְמָה, שֶׁהֵם תְּלוּיִים לָהּ, כָּרָגִיל, עַל צַוָּארָהּ. אִם הָיוּ אֵלֶּה מִצֶּבַע־הַזָּהָב, שׁוּב אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בֵּינֵיהֶם וּבֵּין הַשֵּׂעָר הַדַּק, הַמִּשְׁיִי.
נָשִׁים נִכְנְסוּ וְיָצְאוּ עִם קְדֵרוֹתֵיהֶן שֶׁנִתְבַּשְׁלוּ פֹּה, בְּתַנוּר הָאוֹפִים, וְנִזְהֲרוּ מִתוֹךְ אֵיזֶה רֶגֶשׁ מְיֻחָד, שֶׁלֹא לִקְרֹב אֵלֶיהָ יוֹתֵר מִדַּי.
וְשָׁם בִּפְנִים, מֵעֵבֶר לַמְּחִצָּה בָּאָה, בֵּינָתַיִם אֲחוֹתָהּ עִם מַגְהֵצָהּ, הֶחֱלִיקָה וְקִפְּלָה אֶת הַמְרֻקָּם וְהוֹצִיאָה יְרִיעַת בַּד חֲדָשָה, חֲלָקָה, אֲשֶׁר בְּעֵינַי אֲנִי נִרְאֲתָה מִשּׁוּם מַה תָּמִיד כְּאוֹתוֹ הַחֹמֶר הַהִיּוּלִי, הַקַּדְמוֹן, בִּשְׁעַת בְּרִיאַת הָעוֹלָם, לִפְנֵי שֶׁהָאֱלֹהִים הֶעֱלָה עָלָיו אֶת הַדְּשָׁאִים וְהָעֵצִים וְהִקְרינוֹ בְְאוֹרוֹ.
בַּזְמַן הָרִאשׁוֹן, כַּאֲשֶׁר אַךְ הִתְחִילוּ מַעֲשֵׂי־הָרִקמָה הָאֵלֶּה לְהִתְפַּרְסֵם, זָכוּ בָּהֶם רַק הַנָּשִׁים הַמְיֻחָסוֹת, כְּמוֹ אִשְׁתּוֹ שֶׁל פְּקִיד־הַפּוֹסְטָה, אוֹ בַּת הָאַפְּתֵּיקָר דַּקַּת הַטַּעַם. וְאוּלָם מְעַט־מְעַט הִתְחִילוּ דוֹרְשׁוֹת אֲלֵיהֶם גַם הָאֲחֵרוֹת.
נַעֲרָה לֹא אֲמִידָה כְּשֶׁעָמְדָה לְהַתְקִין לָהּ בִּגְדֵי מֹהַר, וִתְּרָה עַל אֵיזוֹ חָזִיּוֹת אוֹ כֻּתָנוֹת שֶׁל בַּד, וְרָכְשָׁה לָהּ שָׁטִיחַ מְרֻקָּם שִׂיחִים, אוֹ פְּרָחִים, לְקַשֵּׁט בּוֹ אֶת הַקִיר. ובְעִתֹּות־הַחֹרֶף כַּאֲשֶׁר חִפָּה הַקֶּרַח עַל שְׂדוֹת הַסְּבִיבָה, יָכְלָה עַכְשָׁו עֵינָהּ לְהִתְרַפֵּק עַל קִטְעֵי נוֹף נִפְלָאִים אֵלֶּה.
הִנֵּה כִּי כֵן הִתְחִיל אָבִיב נִצְחִי לְלַבְלֵב בְּחַדְרֵיהֶן הָאַפְלוּלִיּים שֶׁל בְּנוֹת הַמָּקוֹם. מִין נֶכֶס רוּחָנִי הָיָה זֶה שֶׁנִּתְוַסֵּף לָהֶן, עֵרֶךְ יֹפִי חָדָש, וּבִשְׁעַת הַשְּׂרֵפוֹת כְּשֶׁבָּאוּ לְהַצִּיל אֶת הַקִּנְיָנִים הַיְקָרִים, הוֹצִיאוּ מֵעַתָּה גַם אֶת הַיְרִיעוֹת הָאֵלֶּה.
וַהֲרֵי זֶהוּ בְּעֶצֶם הַחֶסֶד שֶׁגּוֹמְלִים שֶׁלֹּא בְּמֵישָרִין עִם הָאָמָן, אֲשֶׁר הוּא עַצְמוֹ, בִּבְלִי־דַעַת, אוֹ מֵחֹסֶר תְּנָאִים מַתְאִימִים, מְפַזֵּר אֶת נִיצוֹצוֹת נִשְׁמָתוֹ לְכָל רוּחַ. וְהִנֵּה בָּאִים הָאֲחֵרִים וְאוֹסְפִים אוֹתָם בְּרֹב זְהִירוּת כְּדֵי לְשָׁמְרָם בְּגִנְזֵי הַנֶּצַח.
אַזְכִּיר פֹּה אֶת הָעֶלֶם שָׁלוֹם־נֹחַ, מִבְּנֵי סִמְטָתֵנוּ אַף הוּא, אֲשֶׁר הָלַךְ לְבַקֵּשׁ לוֹ “תַּכְלִית” בַּכְּרָךְ.
בֶּן יְשִׁיבָה אֲשֶׁר פָּרַשׁ מִתַּלְמוּדוֹ הָיָה, וְקָרוֹב אוֹ מוֹדָע אֵין לוֹ בָּעִיר הַגְּדוֹלָה, וּבְכֵן פָּנָה אֶל בְּנָהּ שֶׁל יוֹכֶבֶד “הַמְּתוּקָה”, שֶׁהִיא שְׁכֵנָה וּבַת מֵצַר לְאִמּוֹ, וְהָאִישׁ הַחוֹלַנִּי נַעֲנָה לוֹ, הִמְצִיא לוֹ מְעַט עֲבוֹדָה בְּשָׂכָר וְגַם נָתַן לוֹ אֶת בַּתְיָה הָרַכָּה לְלַמְּדוֹ אֶת לִמּוּדֵי הַחֹל.
כְּפִי יְכָלְתָּהּ בָּעֵת הַהִיא לִמְּדָה אוֹתוֹ זוֹ, רַק רֵאשִׁית דַּעַת הַשָּׂפָה וּמְעַט תַּרְגִילֵי חֶשְׁבּוֹן, עַד אֲשֶׁר יָכֹל “לַעֲמוֹד עַל רַגְלָיו”, וּלְהַמְשִׁיךְ אֶת דַּרְכּוֹ בְּכֹחוֹת עַצְמוֹ.
וְהִנֵּה הָיָה זֶה אֲשֶׁר הִיא דָמְתָה לְאִישׁ, שֶׁנָּתַן פַּעַם רַק פְּרוּטוֹת מִסְפָּר לַחֲבֵרוֹ וְקִבֵּל תַּחְתֵּיהֶן לְאַחַר זְמַן דִּינְרֵי דִינָרִים. כִּי אַחֲרֵי כֵן, כְּשֶׁהַנַּעֲרָה הוּצְאָה מֵחֲמַת הַמַּצָב הַקָּשֶׁה, מִבֵּית סִפְרָהּ, בָּא הוּא, מְזֻיָּן בִּידִיעוֹת רַבּוֹת, וְעָזַר לָהּ בְּלִמּוּדֶיהָ וְגַם סִפֵּק לָהּ סִפְרֵי לִמּוּד וּקְרִיאָה.
גַּם אַחֲרֵי כֵן, כְּשֶׁעָבְרָה עִם בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ אֶל הָעֲיָרָה, הוֹסִיף עוֹד לִשְׁלוֹחַ לָהּ סְפָרִים וְחֹבְרוֹת, אוֹ שֶׁהֱבִיאָם לָהּ בְּעַצְמוֹ כַּאֲשֶׁר בָּא לְאִמּוֹ, שָׂרָה-נֶחָה, לִימֵי הֶחָג.
שְׁתֵּי פְּעָמִים בַּשָּׁנָה בָּא, כָּרָגִיל, לְהִתְרָאוֹת עִם הָאֵם הָאַלְמָנָה, וּבַהַפְסָקוֹת, בֵּין חַג לְחַג, שָׁלַח לָהּ אִגְּרוֹת רְצוּפוֹת דִּבְרֵי חִבָּה, וְהִיא, מֵאֵין לָהּ אֶמְצָעִי לְהַבִּיעַ לוֹ אֶת רַחֲשֵׁי לִבָּהּ, הִשְׁקִיעָה אוֹתָם בְּעוּגוֹת הַגְּבִינָה שֶׁגִּבְּנָה וְשָׁלְחָה לוֹ בְּכָל הִזְדַּמְנוּת, אוֹ בְּכָתְנוֹת הַבַּד שֶׁתָּפְרָה בִּשְׁבִילוֹ.
בִּשְׁבִיל אַרְבַּעַת בָּנֶיהָ הָאֲחֵרִים הֵכִינָה יוֹם-יוֹם אֶת אֲרֻחָתָם וְצֵרְפָה לִמְנָתוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד תּוֹסֶפֶת שֶׁל אַהֲבַת אֵם, וְאוּלָם הַחֵלֶק בִּשְׁבִיל אֲחִיהֶם הָרָחוֹק נִשְׁאַר חָתוּם בְּלִבָּהּ וְתָסֵס שָׁם כְּמִין סַם מְשַׁכֵּר, עַד כִּי הִתְנוֹדְדָה לִפְעָמִים מֵרֹב חוּשֶׁיהָ. וְאֵלֶּה אֲשֶׁר רָאוּהָ בְּצִפִּיָּתָהּ לִפְנֵי פֶּתַח בֵּית הַפּוֹסְטָה, אוֹ בַּעֲמִידָתָהּ לְיַד בֵּיתָהּ, כַּאֲשֶׁר נוֹשֵׂא-הַמִּכְתָּבִים עָבַר עָלֶיהָ מִבְּלִי לְהִתְעַכֵּב, עָמְדוּ מִבְּלִי מֵשִׂים לַחֲשׁוֹב אֶת מִסְפַּר הַיָּמִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ עוֹד עַד לֶחָג.
וְהִנֵּה נִרְאֲתָה זוֹ בֹּקֶר אֶחָד בַּחֲצֵרָהּ, כְּשֶׁמִּטְפַּחַת “חֲצִי הַמֶּשִׁי” קְשׁוּרָה לָהּ לְרֹאשָׁהּ וְהִיא שׁוֹפֶתֶת, שֶׁלֹא כָּרָגִיל, אֶת מֵחַם הַפַּח הַקָּטָן שֶׁלָּהּ. וְעַד מְהֵרָה נִרְאָה בֵּין הַהוֹלְכִים לְבֵית־הַכְּנֶסֶת הָעֶלֶם הָאוֹרֵחַ עִם תִּיק הַתְּפִלִין בְּיָדוֹ.
אָז נִפְלְגוּ וְהוּרְמוּ רֶגַע שְׁנֵי חֲצָאֵי הַוִּילוֹן בַּחַלּוֹן הַקִּדְמִי שֶׁבְּבֵית “הַמְּתוּקִים” וְשָׁבוּ וְיָרְדוּ – וְאַחַר כָּךְ הָלַךְ וְנִמְשַׁךְ הַיּוֹם מִתּוֹךְ מְתִיחוּת, אָרֹךְ עַד לְאֵין קֵץ.
בַּתְיָה, עִם חוּטֵי הָרִקְמָה עַל צַוָּארָהּ, בָּאָה כְּפַעַם בְּפַעַם, שֶׁלֹא כְּדַרְכָּהּ, לְהָצִיץ אֶל הַשָּׁעוֹן שֶׁמֵעֵבֶר לַמְּחִצָּה, אוֹ שֶׁהִיא נִמְצְאָה זְקוּקָה פִּתְאֹם לַמַּגְהֵץ וְהָלְכָה בְּעַצְמָהּ לְהַתְקִינוֹ, וְעֵינֶיהָ, לְאוֹר הַגֶּחָלִים שֶׁנָּשְׁפָה בָּהֶן, בְּתוֹךְ אַפְלוּלִית הַפְּרוֹזְדוֹר, הִתְנוֹצְצוּ בְּבָרָק שֶׁל יִסּוּרֵי צִפִּיָּה.
וּמִן הַצַּד הַשֵּׁנִי, הִנֵּה נִשְׁלְחוּ הֵנָּה מִזְּמַן לִזְמַן בְּנֵי הָאַלְמָנָה הַקְּטַנִים לְבַקֵּשׁ עִפָּרוֹן, אוֹ עֵט וּדְיוֹ לִכְתִיבָה, וּכְשֶׁאֵלֶּה נִשְׁתַּהוּ, הוֹפִיעַ בַּפֶּתַח, שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר, אֲחִיהֶם הָאוֹרֵחַ וְעָמַד לְחַכּוֹת מִתּוֹךְ קֹצֶר רוּחַ.
אַבָל הִנֵּה הִגִּיעַ, סוֹף סוֹף, הָעֶרֶב, וְהָעֶלֶם, שֶׁיָּצָא לְהִתְהַלֵּךְ אֵילַךְ וְאֵילַךְ עַל פְּנֵי הָרְחָבָה, נִזְדַּמֵּן עִם הַנַּעֲרָה בְּהֶסַּח-הַדַּעַת, עַל פִּי רֹב, כַּאֲשֶׁר יָצְאָה זוֹ לְנַעֵר אֶת מַפַּת הַשֻּׁלְחָן אַחֲרֵי הָאֲכִילָה, אוֹ לְהָסִיר אֵיזֶה כְּבָסִים מֵעַל הַחֶבֶל.
בִּשְׁבִילִי אֲנִי הָיָה זֶה כְּאִלּוּ קָמוּ שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת מִן הַסֵּפֶר לְהִתְהַלֵּךְ לְפָנַי.
אוֹתוֹ רֶטֶט הַגִּיל שֶׁבְּדִבּוּרֵיהֶם הָרִאשׁוֹנִים, הַמְגֻמְגָּמִים, אוֹר הַלְּבָנָה, אֲשֶׁר הַמְחַבְּרִים, כָּרָגִיל, מוֹסִיפִים אוֹתוֹ כְּתַבְלִין לְכָל מִינֵי פְּגִישׁוֹת כָּאֵלֶּה, וַאֲשֶׁר הָלַם אָמְנָם עַכְשָׁו פֹּה אֶת הַשְּׁנַיִם, בְּעָמְדָם מְרֻחָקִים זֶה מִזֶּה בִּמְבוּכַת נַפְשָׁם, כְּשֶׁרַק צִלְלֵיהֶם – דּוֹמִים בְּגָדְלָם לְהַפְלִיא – מִתְמַשְּׁכִים וְנוֹגְעִים הָאֶחָד בַּשֵׁנִי.
הוּא עוֹד טֶרֶם הוֹצִיא מִצְּרוֹרוֹ אֶת הַסְּפָרִים שֶׁהֵבִיא בִּשְׁבִילָהּ, אֶת אֵלֶּה הוּא מוֹסֵר לָהּ אַחֲרֵי כֵן, בָּעֲרָבִים הַבָּאִים, כַּאֲשֶׁר לַנֹּגַהּ הַכְּחַלְחַל שֶׁל הַלְּבָנָה מִתְוַסְּפִים רִבּוּעֵי הָאוֹר שֶׁל הַחַלּוֹנוֹת, הַמּוּאָרִים בִּמְנוֹרוֹת הֶחָג.
וְהִנֵּה עָבְרוּ כְּבָר יְמֵי הֶחָג, וְהָעֶלֶם עוֹד טֶרֶם נָסַע.
בַּחֲנוּת הַמַּכֹּלֶת נוֹשְׂאִים עוֹד אֶת פְּנֵי הָאַלְמָנָה וְנוֹתְנִים לָהּ בְּהַקָּפָה אֶת קֶמַח-הַסֹּלֶת וְאֶת הַקַּהְוָה הַטְּחוּנָה, וְהָאִשָּׁה טֶרֶם הֵסִירָה מֵעָלֶיהָ אֶת שִׂמְלַת הַצֶּמֶר עִם הַמִּטְפַּחַת שֶׁל “חֲצִי הַמֶּשִׁי”.
בְּשִׁבְתָּהּ עַל הַכַּף לִטְרֹף אֶת הַבֵּיצִים לַחֲבִיתָה, בָּא בְּנָהּ הָאוֹרֵחַ וְעוֹמֵד מֵאֲחוֹרֶיהָ, לָבוּשׁ עוֹד אַף הוא בְּגָדָיו הַטּוֹבִים – וּמֵעֵין “אִסְרוּ־חַג” אָרֹךְ הוֹלֵךְ וְנִמְשָׁךְ פֹּה.
אִם מִשּׁוּם שֶׁלֹא נִזְדַּמְּנָה לוֹ לָעֶלֶם שְׁעַת כּשֶׁר, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁלֹא מָצָא לוֹ דֶרֶךְ לְהַגִּיד אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ בְּקִרְבּוֹ – נִכְנַס לִפְעָמִים, בְּצָהֲרֵי הַיּוֹם, לְבֵית הַכְּנֶסֶת, לָקַח לוֹ אַחַד הַסְּפָרִים וְהִתְחִיל קוֹרֵא וְשָׁר בְּקוֹל, כְּמוֹ לְפָנִים, “בַּיְשִׁיבָה”, אֶלָּא שֶׁהַמִּלִּים, כְּכָל אֲשֶׁר נִצְטַלֵּל קוֹלוֹ, הָלְכוּ וְנִתְעַמְעֲמוּ עַכְשָׁו, וְהַנִּגּוּן רַק הוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאַר, נִבְדָּל לְעַצְמוֹ, וְאֵין בּוֹ אֶלָּא כִּלְיוֹן נֶפֶשׁ בִּלְבָד.
הַנָּשִׁים עַל הָאִצְטַבָּה בַּחוּץ – נִתְרַשְּׁלוּ צִנּוֹרוֹת הַסְּרִיגָה בִּידֵיהֶן. בַּחַלּוֹן הַקִּדְמִי שֶׁל בֵּית “הַמְּתוּקִים”, נִרְאֲתָה פִּתְאֹם בַּתְיָה עִם בַּד הָרִקְמָה בְּיָדָהּ, כְּשֶׁהַפְּרָחִים מְנַצְנְצִים בּוֹ בְּבָרָק לַח, אֲפִילוּ אִמָּהּ הָרַגְזָנִית, נִסְתַּלֵּק רֶגַע הַזַּעַף מֵעַל פָּנֶיהָ וְהֵם כְּמוֹ נִתְעַדְּנוּ.
טַל, כַּאֲשֶׁר הוּא יוֹרֵד עַל הָאֲדָמָה, עוֹשֶׂה בְּוַדַּאי מִין פְּעֻלָּה כָּזֹאת.
וְאַחַר בָּא לַיְלָה אֶחָד הַקָּרוֹן “הַכְּרַכִּי” וְהִתְעַכֵּב עַל יַד בֵּית הָאַלְמָנָה, וְהָעֶלֶם נִכְנַס וּבָא לְתוֹכוֹ עִם הַחֲבִילָה הַקְּטַנָּה בְּיָדוֹ.
– הֱיוּ שָׁלוֹם – אָמַר, וְהָעֲגָלָה נֶעֶקְרָה מִתַּחַת לַשָּׁמַיִם שֶׁנִּשְׁאֲרוּ כְּמוֹ תְּלוּיִים עַל בְּלִימָה.
אֵי־שָׁם, מֵאֲחוֹרֵי הַגַּגּוֹת, עָמְדָה הַלְּבָנָה, וְהָאוֹר שֶׁלָּהּ, כְּחַלְחַל כְּמוֹ תָּמִיד, נִרְאָה כְּמִתְבַּזְבֵּז בִּכְדִי, לְלֹא צֹרֶךְ.
וּבִקְצֵה הַקִּיר שֶׁל בֵּית־הַמַּאֲפֶה זָע, כְּתַכְרִיךְ, הַמָּסָךְ הַלָּבָן, וּשְׁנֵי חֲצָאֵי הַחַלּוֹן נִקְרְעוּ בְּחָזְקָה, כְּאִלּוּ נֶחֱנַק שָׁם מִי מֵחֹסֶר אַוִּיר – וַאֲנָחָה נִפְלְטָה אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה.
מִי הָיְתָה שָׂרָה-נֶחָה הָאַלְמָנָה?
אַחַת מִבְּנוֹת הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר הָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ לֵוִי בִּכְפַר קַמִּינְקָה וְיָלְדָה לוֹ שָׁם בָּנִים, שֶׁהִתְיַחֲשׂוּ אַף הֵם לְשֵׁבֶט-הַלְּוִיִים הָעַתִּיק.
מִפְּנֵי שֶׁהָיָה הַכְּפָר קָרוֹב לַדֶּרֶךְ הָרָאשִׁית, קָבְעוּ בּוֹ בְּנֵי הַיִּשׁוּבִים הַסְּמוּכִים אֶת מְקוֹם “מִנְיָנָם”, וּפֹה הָיוּ מִתְפַּלְלִים בְּשַׁבָּתוֹת וּבְחַגִּים.
מֵאֲחוֹרֵי מְחִצַּת הַקְּרָשִׁים שֶׁבְּבֵית־הַלֵּוִי – מוֹזֵג הָיָה הָאִישׁ – נִשְׁמַר בָּאָרוֹן סֵפֶר תּוֹרָה קָטָן, וְהַחֶדֶר מְסֻיָּד הָיָה, וְעָטוּי לְאֹרֶךְ קִירוֹתָיו בָּבוּאָתָהּ הַיְרַקְרַקָּה שֶׁל הַצַּפְצָפָה שֶׁמֵאֲחוֹרֵי חַלּוֹנוֹ. אֵין בּוֹ מְאוּמָה מִלְּבַד שֻׁלְחָן לִקְרִיאַת הַתּוֹרָה, אֵיזוֹ מַדָּפֵי סְפָרִים וּ"מִזְרָח" מְצֻיָּר מִתַּחַת לִזְגוּגִית, שֶׁהָיְתָה מִתְמַלְּאָה זֹהַר בִּשְׁעַת הַשְּׁקִיעָה.
עַל רִצְפַּת הָעֵץ שֶׁבּוֹ לֹא דָרְכוּ בְּנֵי הַבַּיִת, אֶלָּא אִם כֵּן הֵסִירוּ קֹדֶם אֶת נַעֲלֵיהֶם, אֲפִילוּ הַכַּפְרִיִּים – נִפְסַק לְיַד שֻׁלְחַן-הַסְּבִיאָה לַהֲגָם, כַּאֲשֶׁר נִפְתְּחָה שָׁם מִנֶּגְדָּם הַדֶּלֶת, וּבְעֵינֵיהֶם הָאֲפֵלוֹת הִתְלַקַּח אָז רֶגַע כְּעֵין נִיצוֹץ שֶׁל אוֹר.
בִּנְעִימוּת הִתְהַלְּכוּ אֵלֶּה עִם הָאִישׁ, עָמְדוּ לוֹ תְּכוּפוֹת בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ וְנָטוּ חֶסֶד גַּם לְאִשְׁתּוֹ, לְאַחַר שֶׁהוּא מֵת, כַּאֲשֶׁר הִיא הַיְחִידָה צְרִיכָה הָיְתָה לָשֵׂאת בְּעֹל הַפַּרְנָסָה.
וְאוּלָם פַּעַם, בְּיוֹם אֵיד אֶחָד, לְאַחַר שְׁתִיָּה אֲרֻכָּה, נֶהְפַּךְ פִּתְאֹם לִבָּם וְהֵם עָמְדוּ לַחְבּוֹל בִּבְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה.
בַּסַּכִּינִים, שֶׁבָּהֶם חָתְכוּ זֶה עַתָּה אֶת הַלֶּחֶם, קָמוּ עֲלֵיהֶם, וְהָאִשָּׁה, מֵאֵין לָהּ כֹּחַ לְהֵאָבֵק, הִתְאַמְּצָה לְהָגֵן רַק עַל יְלָדֶיהָ וְעַל סֵפֶר הַתּוֹרָה, שְׁנֵי אֵלֶּה אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם נָתְנוּ אַחֶיהָ אֶת נַפְשָׁם בְּכָל מָקוֹם מֵאָז וּמִתָּמִיד, וַאֲשֶׁר בִּגְלַל זֶה אוּלַי הִגַּעְנוּ עַד הֲלֹם.
אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה חִלְּלוּ, אֲבָל הַיְלָדִים נִצְּלוּ, וְכַמָּה מִן הַפָּרָשִׁיּוֹת שְׁמוּרוֹת אִתָּם בְּלִבָּם, כִּי שִׁנְּנוּ אוֹתָן, כַּנָּהוּג, עַל פֶּה.
וְאָז, כַּאֲשֶׁר יָדְעָה הָאִשָּׁה כִּי אֵלֶּה יוֹשְׁבִים לָבֶטַח בִּמְקוֹם מַחֲבוֹאֵיהֶם, קָמָה וְהָלְכָה אֶל הָעֲיָרָה, מָצְאָה פֹּה אֶת הַמִּגְרָשׁ הֶעָזוּב, מְקוֹם נַחֲלַת אֲבוֹתֶיהָ, וְעָמְדָה לְהַעֲבִיר הֵנָּה אֶת בֵּיתָהּ.
חֲלָקִים-חֲלָקִים הֶעֱבִירָה אוֹתוֹ, וּבְסֵדֶר הָפוּךְ, כִּי בַּגַּג הֵחֵלָּה וּבַקּוֹרוֹת הַתַּחְתּוֹנִיּוֹת גָּמְרָה.
וּבְנֵי “הַלְּוִיִּים”, מִבְּנֵי מִשְׁפַּחַת בַּעְלָהּ, אֲשֶׁר נָגַע הַדָּבָר בְּלִבָּם, נָתְנוּ לָהּ אִישׁ רוּבַּל-כֶּסֶף, אוֹ שֶׁהִתְנַדְּבוּ לַעֲשׂוֹת אִתָּהּ בַּמְּלָאכָה, כָּל אֶחָד כִּיכָלְתּוֹ.
וְרַבִּים מִן “הַגּוֹיִים” עַצְמָם, אֲשֶׁר בּוֹשׁוּ מִמַּעֲשֵׂיהֶם אַחֲרֵי הִתְפַּכְּחָם, עָזְרוּ עַל־יָדָהּ אַף הֵם – עַד אֲשֶׁר הוּקַם בֵּיתָהּ עַל מְכוֹנוֹ וּבָנֶיהָ, הַמְפֻזָּרִים בֵּין הַיִּשׁוּבִים, שָׁבוּ אֵלֶיהָ אֶחָד-אֶחָד וְגַם שָׁלוֹם־נֹחַ מִן “הַיְשִׁיבָה” בָּא. וּבְבֹקֶר יוֹם הַשַׁבָּת, כְּשֶׁנִּתְאַסְּפוּ פֹּה בְּנֵי־מִשְׁפַּחַת הַלְּוִיִּים אֶל הַקִּדּוּשׁ", נָשָׂא הַזָּקֵן שֶׁבָּהֶם, ר' שְׁלֹמֹה, אֶת דְּבָרוֹ לֵאמֹר:
“כֹּה יַעֲשֶׂה אֱלֹהִים לְעַמֵּנוּ, שֶׁיְקַבֵּץ אוֹתוֹ לִמְקוֹם נַחֲלָתוֹ מִן הַמִּזְרָח וְהַמַּעֲרָב, וּמֵהַצָּפוֹן וְהַדָּרוֹם” – וּבְדַבְּרוֹ הוֹרָה בְּיָדוֹ עַל כָּל רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם, וְהַמְסֻבִּים עָנוּ בְּקוֹל אֶחָד:
“אָמֵן”.
וְתָמְהוּ אָז בְּנֵי הַנְּעוּרִים לִרְאוֹת, אֲשֶׁר שָׁלוֹם־נֹחַ, שֻׁנּוּ פָּנָיו לְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּדְמָעוֹת נִצְנְצוּ בְּעֵינָיו.
וְהֵם לֹא יָדְעוּ, כִּי קָרוֹב הַיּוֹם, אֲשֶׁר הוּא יִהְיֶה מִן הָרִאשׁוֹנִים לְעוֹרְרָם, שֶׁיֵּלְכוּ לִבְנוֹת הֲרִיסוֹתֶיהָ שֶׁל אוֹתָהּ הַ"נַּחֲלָה".
עַל נָעֳמִי בַּת הַתֵּשַׁע, אֲשֶׁר גָּלְתָה בִּזְמַן מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם עִם אִמָּהּ הַחוֹלָה לְמִצְרַיִם, סֻפַּר כְּבָר בִּפְרָטוּת בְּמָקוֹם אַחֵר, הַפַּעַם יְדֻבַּר רַק עַל אֹפֶן לִמוּדָהּ בַּמָּקוֹם הֶחָדָשׁ וְהַזָּר.
הֵן סְפָרִים לֹא הָיוּ כֹּה אִתָּהּ, כִּי בְּבֶהָלָה יָצְאוּ, בִּשְׁעַת גֵּרוּשׁ, וּבְכֵן אָמְרָה אִמָּהּ, שֶׁחֵלֶק מִן הַכָּתוּב בָּהֶם תּוּכַל אוּלַי לְהַרְצוֹת לָהּ עַל פֶּה, וְהוֹאִיל וּבְסֵפֶר הַמִּקְרָא הִגִּיעָה הַיַּלְדָּה “בַּבַּיִת” עַד לְמִיתָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, נִגְּשׁוּ עַתָּה אֶל הַפָּרָשָׁה שֶׁל כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ.
נָעֳמִי הִקְרִיבָה אֶת הַכֻּרְסָה לְמִטַּת־הָאֵם וְהִתְיַשְּׁבָה עָלֶיהָ בְּנוֹחוּת, וְהָאַוִּיר הַמְדֻמְדָּם פֹּה – בִּשְׁעַת בֵּין הָעַרְבַּיִם הָיָה זֶה עַל־פִּי־רֹב – נִתְמַלֵּא עַד מְהֵרָה רַחַשׁ שֶׁל תְּנוּעָה וּמַרְאוֹת מִיָּמִים רְחוֹקִים.
נִצְנְצוּ וְעָבְרוּ:
הָעִיר יְרִיחוֹ הַסְּגוּרָה, הַמְרַגְּלִים הַמּוּרָדִים בְּחֶבֶל עַל חֶלְקַת-הַקִּיר, חוּט הַשָּׁנִי הַמַּאֲדִים בַּחַלּוֹן וְתִימְרוֹת הָאָבָק בְּתוֹךְ גַּעַשׁ הַשּׁוֹפָרוֹת, בִּנְפוֹל, לְבַסּוֹף, חוֹמַת הָעִיר, כְּשֶׁהָאֲנָשִׁים הַמְהֻמָּמִים מִזֶּה וּמִזֶּה נִמְצְאוּ עוֹמְדִים פִּתְאֹם אִישׁ מוּל רֵעֵהוּ, פָּנִים אֶל פָּנִים.
אַחֲרֵי מַפַּלְתָּהּ שֶׁל הָעַי בָּא הַקְּרָב עִם מַלְכֵי הָאֱמוֹרִי בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הַגָּדוֹל, כַּאֲשֶׁר הַשֶּׁמֶשׁ הִשְׁתָּהֲתָה בַּשָּׁמַיִם וְלֹא אָצָה לָבוֹא, וְהַיָּרֵחַ עָמַד וְחִכָּה אֵי־שָׁם בָּעֵמֶק.
אַחַר נִכְנְעוּ גַם כָּל יֶתֶר הַמְּלָכִים; הָאָרֶץ נִכְבְּשָׁה וְהָעָם בָּא, לְבַסּוֹף, אֶל הַמְנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה.
לא עוֹד נְחָשִׁים וּשְׂרָפִים וְלַהַט שֶׁל מִדְבָּר עִם אֹכֶל מְמֻתָּק, הַמִּתְמַסְמֵס בַּשֶׁמֶשׁ, כִּי אִם קוֹרַת גַּג, וְיָרָק שֶׁל גִּנָּה וְלֶחֶם דָּגָן רֵיחָנִי וְטוֹב.
אַחֲרֵי הָאַפְרוּרִית הַמַּלְאָה בַּיְשִׁימוֹן הַצָּחִיחַ, מַה מָּתוֹק הָיָה הָאוֹר בְּאֶרֶץ דְּשׁוּאָה זֹאת, אֲשֶׁר הַזַּיִת וְהָרִמּוֹן יִגְדְּלוּ בָּהּ, וְשֶׁהִיא שׁוֹתָה מַיִם לִמְטַר הַשָּׁמַיִם.
בַּחֹרֶף, כְּשֶׁהֶחָצִיר גָדַל, בָּאוּ. הַיְלָדִים וְהִתְגַּלְגְּלוּ בּוֹ מִתּוֹךְ צָהֳלַת גִּיל, וְהָעֵז וְהַכֶּבֶשׂ, כְּשֶׁזָרְקוּ לָהֶם קֹמֶץ מִמֶּנּוּ, וְהִשְׁמִיעוּ גְעִיַּת רָצוֹן עַמֻקָּה.
בְּתוֹךְ כָּךְ גָּמְלָה הַפִּשְׁתָּה, שֶׁמִּמֶּנָּה אֶפְשָׁר הָיָה לְהַתְקִין אֶת צָרְכֵי-הַהַלְבָּשָׁה הַשּׁוֹנִים: אֶת הֶחָלוּק, וְהַשָּׁבִיס וְהַמִּטְפַּחַת, וְאֶת חֲלִיפוֹת הַבְּגָדִים.
לֹא שִׂמְלַת־הַמִּדְבָּר הַיְחִידָה, הַמִּתְקַיֶּמֶת בְּנֵס, כִּי אִם עֶרְכֵי-בְגָדִים, שֶׁנִּתְּנוּ לְחִלּוּף וּלְכִבּוּס, וַאֲשֶׁר בִּימֵי שַׁבָּת וּמוֹעֵד, בְּבוֹא בָּהֶם הָאִישׁ בַּקָּהָל, וְהִבְהִיקוּ בְּנִקְיוֹנָם עַד לְמֵרָחוֹק.
גַּם הַמִּשְׁכָּן, הַמְטֻלְטָל וְהַנִּשָּׂא בְּיָדַיִם, בָּא עַכְשָׁו לַעֲמֹד עֲמִידַת קֶבַע. הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִים הִתְפַּשְׁטוּ בְּמוֹשְׁבוֹת הָעָם, וְהָאֲנָשִׁים שָׁם, כִּילָדִים אֵלֶּה שֶׁהִגִּיעוּ לְחִנּוּךְ, הִתְחִילוּ לְהִתְאַמֵּן בְּמִצְווֹת:
הִשְׁאִירוּ בִּשְׁעַת הַקָּצִיר “פֵּאָה” בַּשָּׂדֶה, וְאֶת הַכֶּרֶם, עִם גְמַר-הַבָּצִיר, לֹא עוֹלְלוּ, כִּי אִם הִנִּיחוּ אֶת קְטַנֵּי הָעֲנָבִים בִּשְׁבִיל הַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, וְהָאֶבְיוֹן אִם בָּא וּפָשַׁט אֶת יָדוֹ, וְהֶעֱנִיקוּ לוֹ מִן הַטּוֹב אֲשֶׁר בָּאָסָם וּבַבַּיִת בְּעַיִן יָפָה, כִּי הֲלֹא בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת נָתֹן תִּתֵּן שׁוּב הָאֲדָמָה אֶת יְבוּלָהּ, וְכֵן גַּם בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית וְהָרְבִיעִית – תָּמִיד, תָּמִיד.
מִפַּעַם לְפַעַם הִתְעוֹרְרוּ אָמְנָם הַשְּׁכֵנִים שֶׁמִּסָּבִיב וּבָאוּ לְהִתְגָּרוֹת בָּהֶם מִלְחָמָה אֲבָל אָז קָם אֶחָד, בֶּן חַיִל, וְהִכָּה אוֹתָם מַכָּה נִמְרֶצֶת – וְהָאָרֶץ שָׁקְטָה.
כְּכָל אֲשֶׁר חָזְקָה הַמַּכָּה, כֵּן אָרַךְ אַחַר כָּךְ יוֹתֵר זְמַן הַשֶּׁקֶט בָּאָרֶץ.
מֵאַנְשֵׁי-חַיִל אֵלֶה נִרְאוּ לָהּ, לְנָעֳמִי, אֵהוּד הָאִטֵּר, יִפְתָּח טוֹב-הַמֶּזֶג וְשִׁמְשׁוֹן הַגְּבַרְתָּן, וְעִם גְמַר הַ"שִּׁעוּר" אַחַר כָּךְ, כְּשֶׁאִמָּהּ, בַּעֲיֵפוּתָהּ נִרְדְּמָה, שָׁבָה הִיא לְהַרְהֵר בָּהֶם – חָזְרָה, כִּבְיָכוֹל, עַל כָּל אֵלֶּה, כְּדֶרֶךְ שֶׁעָשְׂתָה לְשֶׁעָבַר “בַּבַּיִת” בְּסֵפֶר-הַלִּמּוּד, וּבְדִמְמַת הַשֶּׁקֶט פֹּה, בְּתוֹךְ הָאַפְלוּלִית, נִרְאָה לָהּ הַכֹּל בִּבְהִירוּת וּבִפְרָטוּת יוֹתֵר:
עֶגְלוֹן בְּרִיא־הַגּוּף, בְּקוּמוֹ בַּעֲלִיָּתוֹ לִפְנֵי הַשָּׁלִיחַ נוֹשֵׂא הַמִּנְחָה, וְנִצְנוּץ הַתִּמָּהוֹן בְּעֵינָיו לְמַרְאֵה הַחֶרֶב הַמּוּרָמָה בְּיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית שֶׁל זֶה, גִּדְעוֹן, עַם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֲנָשָׁיו הַמְצֹרָפִים, אֵלֶּה אֲשֶׁר לָקְקוּ בְּעֵין-חֲרֹד אֶת הַמַּיִם בִּלְשׁוֹנָם, כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב, וְשִׁמְשׁוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא נוֹשֵׂא אֶת הַדְּלָתוֹת שֶׁל שַׁעַר עַזָּה עַל כְּתֵפָיו, בַּלַּיְלָה, בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה, כַּאֲשֶׁר הוּא הוֹלֵךְ הָלֹךְ וְעָלֹה אֶל רֹאשׁ הָהָר.
נָהִיר הָיָה לָהּ גַּם שְׁמוּאֵל הָרוֹאֶה בְּגִילוֹ הָרַךְ, בְּעֵת אֲשֶׁר אִמּוֹ הֵבִיאָה לוֹ אֶת הַמְּעִיל הַקָּטָן, שֶׁעָשְׂתָה בִּשְׁבִילוֹ וְהוּא – נַעַר חָגוּר אֵפוֹד בַּד – שָׁרוּי אָז יְחִידִי וּבוֹדֵד בַּהֵיכָל.
אֵיזֶה פַּחַד נָפַל עָלָיו בְּוַדַּאי בַּלַּיְלָה הַהוּא, כַּאֲשֶׁר, בְּתוֹךְ הַדְּמָמָה, לְאוֹרוֹ שֶׁל הַנֵּר הַדּוֹעֵךְ, נִשְׁמַע פִּתְאֹם הַקּוֹל הַקּוֹרֵא בִּשְׁמוֹ. אוּלָם עוֹד יוֹתֵר נוֹרָא הוּא לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת אֵיךְ שֶׁדָּוִד, יְחִידִי אַף הוּא, קָם לְהֵאָבֵק עִם הָאֲרִי וְעִם הַדֹּב, וְהוּא אֵין בְּיָדוֹ אֶלָּא מַקְלוֹ וּמְעַט אַבְנֵי קֶלַע בַּיַּלְקוּט.
בְּהֶמְשֵׁךְ הַסִּפּוּר רוֹאָה הִיא אֶת נַעַר-הָרוֹעִים הַזֶּה כְּשֶׁהוּא כְּבָר יוֹצֵא וּבָא בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ, וּכְשֶׁשָׁאוּל מֵת, בָּא הוּא לָשֶׁבֶת עַל כִּסְאוֹ, וְאַחֲרָיו – בָּנָיו וּבְנֵי בָּנָיו, שַׁלְשֶׁלֶת שֶׁל דּוֹרוֹת אֲרֻכָּה, שֶׁמִּסְּבִיבָהּ מִתְרַכְּזִים סִכְסוּכֵי מִשְׁפָּחָה, מִלְחָמוֹת, מַעֲשֵׂי גְבוּרָה וְנִצְחוֹנוֹת.
הַנְּבִיאִים הָיוּ מִתְהַלְּכִים בָּעֵת הַהִיא בָּאָרֶץ, הֵם הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר פַּעַם יִתְרַגְּזוּ כְּאָבוֹת קַפְּדָנִיִים וּפַעַם יִבְכּוּ כִּילָדִים קְטַנִּים.
וְהָאָרֶץ גְדוֹלָה הָיְתָה כְּבָר אָז וּרְחָבָה, וְהָיָה כֹּל בָּהּ: שָׂדוֹת וּכְרָמִים, עָרִים בְּצוּרוֹת וְחַיִל לָרֹב.
הָעִיר יְרוּשָׁלַיִם גָּדְלָה תִּפְאַרְתָּהּ כָּל כָּךְ, עַד כִּי הָאֵם, בְּבוֹאָהּ לְתַנּוֹת אוֹתָהּ, קָצְרָה נְשִׁימָתָהּ.
אֲבָל כָּל זֶה לֹא נִמְשַׁךְ עוֹד זְמַן רַב. הָאֲנָשִׁים, שֶׁהִתְחִילוּ לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ רָעָה, הֵסִיר מֵעֲלֵיהֶם הָאֱלֹהִים אֶת חַסְדּוֹ, וְאָז הָיָה זֶה כְּמוֹ בִּפְנוֹת הַיּוֹם, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת: הַחֲשֵׁכָה הִתְרַגְּשָׁה וּבָאָה.
הָאָרֶץ, שֶׁעָלָה עָלֶיהָ גּוֹי חָזָק, נִכְבְּשָׁה, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ נִשְׂרַף וְהָעָם גָּלָה לְאַדְמַת זָרִים. הַפַּעַם לֹא הָיָה עוֹד הָאָסוֹן גָּדוֹל כָּל כָּךְ, כִּי הֲלֹא לְאַחַר שִׁבְעִים שָׁנָה שָׁבוּ הַגּוֹלִים לְאַרְצָם.
רַבִּים מֵהֶם – מִזִּקְנֵי הַדּוֹר – יָכְלוּ לִמְצֹא בְּבוֹאָם אֶת הַשְּׂרִידִים מִבָּתֵּי מְגוּרֵיהֶם, וּבְתִלֵּי הֶעָפָר אִם חִטְּטוּ, מָצְאוּ גַם חֵלֶק מִכְּלֵי־עֵצָם וְסִירֵי נְחֻשְׁתָּם.
לֹא כֵן הָיָה כַּאֲשֶׁר נִתְרַגֵּשׁ וּבָא אַחַר כָּךְ הַחֻרְבָּן בַּפַּעַם הַשְּׁנִיָה, זֶה אֲשֶׁר לֹא הָיוּ שׁוּב אַחֲרָיו לֹא בִּנְיָן וְלֹא תְּקוּמָה. אָז בָּא זֶה שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ גָלוּת חֲשֵׁכָה, אוֹ גָלוּת מָרָה, כִּי חֹשֶׁךְ הָיָה לָהֶם לָאֲנָשִׁים וָמָר.
הֵן מַכִּירָה הִיא, נָעֳמִי, אֶת הַצּוֹעֲנִי הָאֶבְיוֹן הַבָּא הֵנָּה, לַחֲצֵרָם. הַטּוֹבִים שֶׁבַּדַּיָּרִים זוֹרְקִים לוֹ לִפְעָמִים פְּרוּסַת לֶחֶם, אֲבָל כָּל הָאֲחֵרִים רַק סוֹגְרִים בְּפָנָיו אֶת הַדֶּלֶת, כְּלִי אִם נִגְנַב פֹּה, וְחָשְׁדוּ בּוֹ, וְתַרְנְגֹלֶת אִם פָּרְחָה, וְהֶאֱשִׁימוּ אוֹתוֹ. וְכָכָה הָיָה זֶה גַם לַגּוֹלִים, מִי שֶׁנָּתַן לָהֶם מַחֲסֶה הַיּוֹם, גֵּרְשָׁם לְמָחֳרָת, וּמִי שֶׁפָּתַח אֶת יָדוֹ פַּעַם, קְפָצָהּ בַּפַּעַם הָאַחֶרֶת.
מֻרְעָבִים וּרְדוּפִים הָיוּ וּבְזוּיִים בְּכָל מָקוֹם. בָּעִיר הַגְּדוֹלָה הָיְתָה אֲסוּרָה לָהֶם הַיְשִׁיבָה, אֲבָל גַּם לַכְּפָר לֹא נָתְנוּ לָהֶם לָבוֹא, וְכָכָה קָרָה זֶה, אֲשֶׁר אַחֲרֵי טִלְטוּלִים אֲרֻכִּים נִתְגַּלְגְּלוּ לִמְקוֹמוֹת-יִשּׁוּב נִדָּחִים, שֶׁשָּׁם עָשׂוּ לָהֶם אֶת הַקְּהִלּוֹת – הֲלֹא הֵן הָעֲיָרוֹת כְּמוֹ כְמִילוֹבְקָה וְטוּחַנּוֹבְקָה, אֲשֶׁר שָׁם יֵשׁ לָהּ, לְנָעֳמִי, דּוֹדִים וּבְנֵי דוֹד עַד הַיּוֹם.
אֵיךְ הָיְתָה הָעֲיָרָה?
שָׂדוֹת וִיעָרִים וְגוֹיִים, הַרְבֵּה גּוֹיִים, וּבְתוֹךְ זֶה רְצוּעַת אֲדָמָה, שֶׁהִיא לְבָנָה בַּחֹרֶף מִשֶּׁלֶג וּזְהֻבָּה בַּקַיִץ מִשֶּׁמֶשׁ, וּבָהּ נוֹדֵף רֵיחַ תּוֹרָה.
אֵיךְ יְצֻיַּר מִין רֵיחַ כָּזֶה – קָשֶׁה לְהַגִּיד, אֲבָל הוּא הֵן בֶּאֱמֶת הָיָה, שֶׁהֲרֵי רַבָּהּ שֶׁל הָעֲיָרָה לָמַד, וְהַבַּחוּרִים בַּיְשִׁיבוֹת לָמְדוּ, וְהַזְּקֵנִים בְּבָתֵּי-הַכְּנֶסֶת וְהַיְלָדִים בַּ"חֲדָרִים" לָמְדוּ אַף הֵם.
לֹא הָיוּ לָהֶם לָאֲנָשִׁים לֹא גַנִּים וְלֹא שָׂדוֹת, וְלֹא זֶרַע וְלֹא קָצִיר, אֲבָל סִפְרֵי-הַקֹּדֶשׁ הָיוּ אִתָּם, וּבָהֶם הָגוּ. מֵהֶם יָדְעוּ מֶה הָיוּ יַחֲשָׂם וְקוֹרוֹת יְמֵיהֶם בֶּעָבָר, וּבָהֶם מָצְאוּ גַם אֶת הַהַבְטָחוֹת הַטּוֹבוֹת לַיָּמִים הַבָּאִים.
מְפֹרָשׁ הָיְתָה כְּתוּבָה כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר תָּבוֹא עֲלֵיהֶם, אִם יָסוּרוּ מִן הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה. אֲבָל נֶאֱמַר גַּם אֲשֶׁר אִם יָבוֹאוּ וְיִדְרְשׁוּ אֶת הָאֱלֹהִים בְּכָל לֵב, יָשִׁיב אוֹתָם לְאַרְצָם. וּמִכֵּוָן שֶׁהַדָּבָר הָרִאשׁוֹן נִתְקַיֵּם, הֲרֵי אֵין סָפֵק שֶׁיְקֻיַּם גַּם הַשֵּׁנִי.
אָמְנָם, הָאָרֶץ הָיְתָה רְחוֹקָה, אֲבָל הַשָּׁמַיִם הֵן קְרוֹבִים הָיוּ, וַאֲלֵיהֶם נָשְׂאוּ יוֹם יוֹם אֶת תְּפִלָּתָם.
חִזּוּק-מָה מָצְאוּ גַם בָּזֶה, שֶׁהָאָרֶץ, שָׁם בַּמֶּרְחַקִּים, עוֹדֶנָּה עוֹמֶדֶת – כְּפִי שֶׁהֻגַּד לָהֶם – בְּשִׁמְמוּתָהּ. אֵינָהּ מַצְמִיחָה יֶרֶק וְאֵינָהּ מוֹצִיאָה פֵּרוֹת, וּמִתְאַבֶּלֶת עֲלֵיהֶם כְּאֵם זוֹ שֶׁנִּטְרְדוּ מִמֶּנָּה בָּנֶיהָ.
אַף הֵם שָׁמְרוּ כָּל הַיָּמִים אֶת אֱמוּנָם רַק לָהּ. הִתְפַּלְלוּ עַל הַטַּל וְעַל הַגֶּשֶׁם רַק בְּשָׁעָה שֶׁאֵלֶּה הָיוּ דְרוּשִׁים לָהּ, בִּזְמַן גִשְׁמֵי הַסְּתָו, בַּשַּׁלֶּכֶת, יָשְׁבוּ בַּסֻּכּוֹת. בְּיֶרֶק עֵצִים, מִפְּנֵי שֶׁכָּךְ נָהֲגוּ לַעֲשׂוֹת בִּימֵי הָאָסִיף בָּהּ, וְאֶת הַיּוֹם הַחֲמִשָּׁה-עָשָׂר בִּשְׁבָט – עֵת סוּפוֹת שֶׁלֶג וְקֹר – חָגְגוּ בַּאֲכִילַת פֵּרוֹת, מִשּׁוּם שֶׁזֶּה הָיָה יוֹם חַג הָאִילָנוֹת שֶׁלָּהּ.
הַיְשִׁיבָה שָׁם הָיְתָה, אֵפוֹא, רַק אַרְעִית, יְשִׁיבַת לְעֵת עַתָּה, בְּדוֹמָה לְזוֹ שֶׁהִיא, נָעֳמִי וְכָל יֶתֶר הַגּוֹלִים, יוֹשְׁבִים עַכְשָׁו פֹּה.
וַדַּאי אֲשֶׁר בְּתוֹךְ כָּךְ הִמְשִׁיכוּ לִחְיוֹת אֶת חַיֵּי יוֹמָם. בָּנוּ בָּתֵּי דִירָה, עָסְקוּ בְּמִקָּח וּמִמְכָּר וְהִשִּׂיאוּ בָּנִים וּבָנוֹת, אֶלָּא שֶׁבְּכָל אֵלֶּה לֹא הִסִּיחוּ מֵעוֹלָם אֶת דַעְתָּם מִן הָאָרֶץ.
בַּיִת אִם סֻיָּד, וְהִשְׁאִירוּ בּוֹ רִבּוּעַ שָׁחוֹר כְּזֵכֶר לְחֻרְבֵּן בֵּיתָהּ שֶׁלָּהּ. אֵיזֶה מְאֹרָע, כְּשֶׁנִּרְשַׁם בְּסִפְרֵי הַזִּכָּרוֹן, וְקָבְעוּ תָּמִיד אֶת זְמַנּוֹ לְפִי מִנְיַן הַשָּׁנִים שֶׁלְאַחַר חֻרְבָּנָה שֶׁלָּהּ, וּכְשֶׁהִזְכִּירוּ אֶת הַשֵׁם יְרוּשָׁלַיִם, הוֹסִיפוּ בְּכַוָּנַת-הַלֵּב אֶת הַמִּלִים: תִּבָּנֶה, וְתִכּוֹנֵן.
עִם כָּל זֶה לֹא פָּסַק פֹּה מֵעוֹלָם הַפַּחַד מִפְּנֵי הַגּוֹיִים אֲשֶׁר מִסָּבִיב.
פָּחֲדוּ תָּמִיד. כַּאֲשֶׁר הֵם חָגְגוּ שָׁם, בַּכְּפָרִים, אֶת חַגֵּיהֶם, פָּחֲדוּ פֹּה. כַּאֲשֶׁר הִתְהוֹלְלוּ, שְׁתוּיִים לְשָׁכְרָה, לְיַד בָּתֵּי מִרְזָחָם, פָּחֲדוּ גַם כֵּן כֹּה, וּכְשֶׁאֶחָד מֵהֶם פָּגַע שָׁם בַּחֲבֵרוֹ, אוֹ בִּקְרוֹבוֹ, נָפַל שׁוּב פַּחַד עַל הָאֲנָשִׁים פֹּה.
מַה-נּוֹרָא הָיָה זֶה בְּאִישׁוֹן לַיְלָה, בַּאֲפֵלָה, כַּאֲשֶׁר מִסָּבִיב נָבְחוּ נְבִיחַת זוֹמְמִים כַּלְבֵיהֶם, אוֹ בְּחַג פִּסְחָם, כַּאֲשֶׁר הֵם יָצְאוּ מְשֻׁסִּים עַל יְדֵי כָּמְרֵיהֶם מִבָּתֵּי-תְּפִלָּתָם.
וְהֵן לֹא הָיָה זֶה פַּחַד שָׁוְא, כִּי כְּפַעַם בְּפַעַם, כְּשֶׁמָּצְאוּ לָהֶם אֵיזוֹ תֹּאֲנָה, בָּאוּ לַחְבּוֹל בִּבְנֵי הָעֲיָרָה.
בַּהֲמוֹנִים בָּאוּ. טְעוּנִים סַכִּינִים וְקַרְדֻּמּוֹת, וְהָאֲנָשִׁים פֹּה, הַמְּעַטִּים וְחַסְרֵי הַנֶּשֶׁק – מַה־יָּכְלוּ, אִם לֹא לָבוֹא לִמְקוֹם־סֵתֶר וּלְהִתְחַבֵּא?
אֶת הַבַּיִת עָזְבוּ וְאֶת כָּל הָרְכוּשׁ הִפְקִירוּ, וְרַק אֶת סִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ הִשְׁתַּדְּלוּ לְהַצִּיל. עֲלֵיהֶם מוּכָנִים הָיוּ לָתֵת אֶת חַיֵּיהֶם, כִּי הֲלֹא אִם אֵין אֵלֶּה לָהֶם – מַה, אֵפוֹא, יֵשׁ לָהֶם?
הֵן דּוֹמִים הָיוּ אָז לְנוֹסֵעַ בְּאַרְצוֹת נֵכָר שֶׁאָבְדָה לוֹ תְּעוּדַת זֶהוּתוֹ, אוֹ לְאִישׁ שֶׁחָלָה בְּאוֹתָהּ הַמַּחֲלָה הַנּוֹרָאָה, שֶׁבָּהּ הוּא שׁוֹכֵחַ אֶת שְׁמוֹ וְיִחוּסוֹ.
בָּעֲיָרָה טוּחַנּוֹבְקָה, מְקוֹם כְּהֻנַּת אָבִיהָ-זְקֵנָהּ שֶׁלָּהּ, שֶׁל נָעֳמִי, הָרַב ר' נַחְמָן, קָרָה זֶה אֲשֶׁר בְּנֵי הַסְּבִיבָה עָלוּ עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם.
בְּיוֹם שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת הָיָה הַדָּבָר, וְהָרַבָּנִית הַזְּקֵנָה עָמְדָה וְטִפְּלָה לְיַד הַתַּנּוּר בְּמִינֵי הַמַּאֲפֶה, וְהִנֵּה דָפְקָה אַחַת הַשְּׁכֵנוֹת עַל הַחַלּוֹן וְאָמְרָה, כִּי עוֹלִים עֲלֵיהֶם.
הָיְתָה לָהֶם עֲלִיַּת־גַּג, שֶׁפִּתְחָהּ אֵינוֹ נִרְאֶה לָעַיִן, וְשָׁמָּה בָּאוּ בְּנֵי הַבַּיִת וּבִקְשׁוּ לְסַלֵּק אֶת הַסֻּלָּם, וְהִנֵּה אָמַר הַזָּקֵן, כִּי עָלָיו לָרֶדֶת לְבֵית־הַכְּנֶסֶת, לְסִפְרֵי-הַתּוֹרָה.
וְהוּא עָמַד וְלָבַשׁ אֶת בִּגְדּוֹ הַטּוֹב וְיִשֵּׁב עַל ראשׁוֹ אֶת הַכּוֹבַע, כְּדֶרֶךְ שֶׁנָּהַג לַעֲשׂוֹת עִם הִתְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת, וְיָצָא לָלֶכֶת, בְּעוֹד הָאֲחֵרִים, מִבַּעַד לָאֶשְׁנָב, מַבִּיטִים אַחֲרָיו.
כְּבָר הָיָה הֶהָמוֹן מֵעִיף אָז אֶת הַסִּמְטָה וְגוֹעֵשׁ בָּהּ כְּזֶרֶם עַז, אֲבָל הוּא, שָׁם לְמַטָּה, נִרְאָה מְאֻשָּׁשׁ וְשָׁלֵו, וּפָסַע וְהָלַךְ כְּאֶחָד הַפּוֹסֵעַ וְעוֹבֵר בֵּין גַּלֵּי נָהָר, עַד אֲשֶׁר הִגִּיעַ אֶל הַ"פָּלוּשׁ", בִּמְקוֹם שֶׁהַשַּׁמָּשׁ חִכָּה לוֹ, וְהֵם בָּאוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הַקֹּדֶשׁ.
כְּדֵי שֶׁיֵּקַל לָהֶם לָשֵׂאת אֶת סִפְרֵי-הַתּוֹרָה, כָּרְכוּ אוֹתָם בְּטַלִּיתוֹת, וְהֵם כְּבָר עוֹמְדִים הָיוּ לַעֲלוֹת לַעֲלִיַּת-הַגָּג, וְהִנֵּה נִשְׁמַע מִבַּחוּץ קוֹל הַפּוֹרְעִים, הֵם נִגְּשׁוּ לִשְׁבֹּר אֶת הַדֶּלֶת.
– וְסָבָא? – נֶחֶרְדָה נָעֳמִי.
אֲבָל הָאֵם הַנֶּעֱצֶבֶת לֹא הֵשִׁיבָה כְּלוּם, וְהִיא רַק הִבְטִיחָה לְסַפֵּר לָהּ פַּעַם בִּמְיֻחָד עַל זֶה אֲשֶׁר יִקָּרֵא לוֹ קִדּוּשׁ הַשֵּׁם.
בְּאַחַת מִשַּׁבְּתוֹת הַקַּיִץ עָמַד הָרַב מִזּ’וּזִ’יקוֹבְקָה עַל הַבִּימָה, עַל יַד אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְהִרְצָה אֶת דְּרָשָׁתוֹ בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ שֶׁבְּסֵפֶר בַּמִּדְבָּר.
הַכָּתוּב דִּבֵּר הַפַּעַם בְּבָלָק בֶּן צִפּוֹר מִן הַמּוֹאָבִים אֲשֶׁר בִּנְפֹל עָלָיו פַּחַד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אַחֲרֵי נִצְחוֹנָם הַמַּזְהִיר עַל סִיחוֹן וְעוֹג, לֹא יָצָא לִקְרָאתָם, כָּרָגִיל, בְּתַכְסִיסֵי־מִלְחָמָה גְלוּיִים, אֶלָּא הִתְחַכֵּם לְתָקְפָם מִצַּד אַחֵר, בְּשָׁלְחוֹ לִקְרֹא לְבִלְעָם, מִפְּתֹר הָעִיר, שֶׁיְּקַלְּלֵם.
כְּמוֹ חַיָּה הִתְיַצְּבָה לִפְנֵי עֵינֵי רוּחַ הַנֶּאֱסָפִים אֲתוֹנוֹ הַנִּפְלָאָה שֶׁל נְבִיא הָעַכּוּ"ם1, אֲשֶׁר בַּעֲמֹד לְפָנֶיהָ לְפֶתַע פִּתְאֹם מַלְאַךְ ה', וְהִיא נְתוּנָה בְּמִשְׁעוֹל צַר, גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה (מֵעֵין דֻּגְמָה שֶׁל סִמְטַת הַנּוֹצְרִים שֶׁבִּקְצֵה הָעֲיָרָה) – נִלְחֲצָה בְּכָל גּוּפָהּ אֶל הַקִּיר, בְּלָחֲצָהּ אֶת רֶגֶל אֲדוֹנָהּ אִתָּהּ.
הַדָּבָר הָיָה, כָּאָמוּר, בְּעוֹנַת הַקַּיִץ, בְּיוֹם־שַׁבָּת חַם וּבָהִיר לְהַפְלִיא. דֶּרֶךְ הַחַלּוֹנוֹת הַפְּתוּחִים נִרְאָה כַּר הַמִּרְעֶה הַקָּרוֹב – גָּלוּי וְיָרֹק וּכְאִלּוּ גַם צָעִיר מִשֶּׁהָיָה, אַחֲרֵי אֲשֶׁר נִקְצַר הַשָּׁבוּעַ, וּבְלִי מֵשִׂים נִמְשְׁכוּ עֵינֵי הָאֲנָשִׁים אֶל עֲרֵמוֹת הַשַּׁחַת, שֶׁהִתְנוֹסְסוּ מְעֻגָּלוֹת תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם, בְּתָאֵר הָרַב אֶת דְּמוּת שִׁבְעַת הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר נֶעֶרְכוּ בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה, אֶל מוּל מַחֲנֵה־יִשְׂרָאֵל.
אוּלָם: “כָּל־כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח” – שָׁאַג הָרַב בְּקוֹל הָאַרְיֵה שֶׁלּוֹ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר תֵּאֵר בִּצְבָעִים נֶאֱמָנִים אֶת מַפַּח נַפְשָׁם הַמֻּחְלָט שֶׁל בְּנֵי מוֹאָב.
לְאַחַר שֶׁדִּבֵּר עוֹד בַּחֲרִיפוּת עַל מְעוֹז הָעָם, תּוֹרָתוֹ, שֶׁעֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְכוּ', הִגִּיעַ אֶל עֶצֶם מַטְּרַת דְּרָשָׁתוֹ בְּשַׁבָּת זוֹ, לִשְׁתֵּי הַהַצָּעוֹת שֶׁהָיָה לוֹ לְהַצִּיעַ, הָאַחַת: גְּנִיזַת הַ"שֵּׁמוֹת" וּגְוִילֵי הַסְּפָרִים הַפְּסוּלִים, וְהַשְּׁנִיָּה – וְהִיא הַנִּכְבָּדָה – יִסּוּד יְשִׁיבָה לֹא גְדוֹלָה בְּזּ’וּזִ’יקוֹבְקָה עֲיָרָתָם.
אֲבָל שְׁנֵי הַקְּמָטִים אֲשֶׁר הוֹפִיעוּ – כְּאִלּוּ קֶמֶט לְהַצָּעָה, קֶמֶט לְהַצָּעָה – עַל מִצְחוֹ, נִתְפַּשְּׁטוּ מִיָּד, בְּהַבִּיטוֹ אֶל הָאוֹר, אֲשֶׁר שָׁרָה כִּמְעַט עַל כָּל פָּנִים, עוֹד לִפְנֵי גִשְׁתּוֹ לְדַבֵּר עַל הַפְּרָטִים.
תְּנוּעָה בִּלְתִּי רְגִילָה הֻרְגְּשָׁה בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים, כְּשֶׁנָּגַע בְּדֶרֶךְ אַגַּב בִּשְׁאֵלַת הַ"יָּמִים", שֶׁאוֹתָם יִצְטָרְכוּ מֵעַתָּה לְסַפֵּק לְתַלְמִידֵי הַחוּץ. בְּמֶשֶׁךְ רִגְעֵי מִסְפָּר לֹא פָּסַק שָׁם רִשְׁרוּשׁוֹ שֶׁל הָאַטְלַס הָעַתִּיק לְאֹרֶךְ כָּל הַסַּפְסָל שֶׁבְּכֹתֶל “הַמִּזְרָח”.
– כְּלוּם יָכוֹל לִהְיוֹת סָפֵק בַּדָּבָר? הֵן גַּם מִיר וּוַלּוֹזִ’ין לֹא בֵּין כְּרַכֵּי הַיָּם הֵן, כִּי אִם עָרִים רְגִילוֹת בִּגְבוּלוֹת לִיטָה הָעֲנִיָּה.
– “אִם יִהְיֶה רֵאשִׁיתְךָ מִצְעָר”, הִנֵּה “אַחֲרִיתְךָ יִשְׂגֶּה מְאֹד” – חִזְּקָם הָרַב בִּקְרִיאָה נִלְהֶבֶת וּגְדוֹלָה, וְהוּא עָבַר אֶל הַחֵלֶק הָאַחֲרוֹן, הַמְשַׁעֲשֵׁעַ, שֶׁל הַדְּרָשָׁה: אֶל הַמָּשָׁל, וְהַנֶּאֱסָפִים זָעוּ, נִצְטַפְּפוּ וְאַף גַּם שָׁאֲפוּ רוּחַ לִרְוָחָה
בְּחִבָּה בִּלְתִּי מְדֻמָּה הִבִּיטוּ הַנָּשִׁים אֶל הָרַבָּנִית, אֲשֶׁר עָמְדָה פֹּה בְּשִׂמְלַת הַבַּטִּיסְטָה שֶׁלָּהּ יִשְׂרַת הַגִּזְרָה, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַמְמַשֵּׁל אֶל בַּת הַמַּלְכָּה הַיְפֵה־פִיָּה, שֶׁ"הַכֹּל חִבְּבוּהָ חִבָּה יְתֵרָה".
לְאוֹר קַרְנֵי הַשְּׁקִיעָה הִזְהִירָה פְּאָתָהּ הַנָּכְרִית בְּכָל שִׁפְעַת תַּלְתַּלֵי הַזָּהָב עַל רֹאשָׁהּ. וְאָמְנָם, כְּעֵין הוֹד מַלְכוּת שָׁפוּךְ הָיָה עָלֶיהָ, בְּרִדְתָּהּ אַחֲרֵי כֵן מֵעַל מַעֲלוֹת הָעֲזָרָה, כְּשֶׁשּׁוּלֵי שִׁמְלָתָהּ נִגְרָרִים לָהּ וְגוֹלְשִׁים, מַּדְרֵגָה מַדְרֵגָה, אַחֲרֶיהָ.
בְּהַגִּיעָהּ אֶל הַמָּבוֹי, אֲשֶׁר שָׁם מַרְתֵּף הַקֶּרַח, אָסְפָה בִּתְנוּעַת חֵן אֶת קְצוֹת שִׂמְלָתָהּ וְיָרְדָה, כְּיֶתֶר חַבְרוֹתֶיהָ, לְהַעֲלוֹת אֶת מַאַכְלֵי הֶחָלָב.
עַתָּה כְּבָר שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ, בְּהַשְׁאִירָהּ רַק אַדְמוּמִית קַלָּה בִּקְצֵה גַג בֵּית־הַכְּנֶסֶת. כַּר הַמִּרְעֶה שֶׁבִּקְצֵה הַסִּמְטָה הִכְחִיל, וַעֲרָפֶל הִתְרוֹמֵם מֵעַל הַנָּהָר ז’וּזִ’יק, וְעִזֵּי הָעֵדֶר, מְרֻשָּׁלוֹת וְכִבְדוֹת עֲטִינִים, עָזְבוּ בֶּהָמוֹן אֶת כַּר־הַמִּרְעֶה.
כִּבְנוֹת־דַּעַת אֲמִתִּיוֹת הִתְעַכְּבוּ בִּקְצֵה הָאָחוּ, עַל־יַד גֶּדֶר בֵּית־הַמֶּרְחָץ, וְהִסְתַּדְּרוּ כְּדֵי לַעֲבֹר דֶּרֶךְ הַמָּבוֹא הַצַּר, וּמֵאֵלֶיהָ, לְלֹא רוֹעֶה וּמַדְרִיךְ, כִּוְּנָה כָּל אַחַת אֶת פָּנֶיהָ לְבֵיתָהּ, גּוֹעָה וְחוֹתֶרֶת לַעֲבִיט הַשּׁוֹפְכִין, זֶה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי חֶלְקַת מֵימָיו – יָדְעָה – תִּמְצָא אֶת קְלִפָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַיָּרָק, שֶׁנֶּחְתַּךְ וְהוּכַן לַסְּעֻדָּה הַשְּׁלִישִׁית.
וְאָכֵן, אִם כִּי עוֹנַת הַקַּיִץ אַךְ זֶה הֵחֵלָּה, וּבְמִקְשׁוֹת הַסְּבִיבָה טֶרֶם הוּצְאוּ הַיְרָקוֹת לִמְכִירָה, הִנֵּה לַסְּעֻדָּה הַזֹּאת, הַשְּׁלִישִׁית בְּשַׁבָּת, הִסְפִּיק גַּם הַיָּרָק, גִּדּוּל סִמְטַת הַנּוֹצְרִים: הַצְּנוֹן הָאָדֹם, אוֹ הַלָּבָן, אֲשֶׁר בְּהֵחָתְכוֹ חֲתִיכוֹת אֶל תּוֹךְ הֶחָלָב הֶחָמוּץ, וּמְעַט מֶלַח פֻּזַּר עָלָיו מִמַּעַל, לֹא נֶחְשַׁב בְּשׁוּם אֹפֶן בֵּין מַאַכְלֵי לִיטָה הַגְּרוּעִים.
לֹא בְּקֹשִׁי הֻשְּׂגָה גַם נוֹצַת־הַבָּצָל, אֲשֶׁר נֶאֶכְלָה חַיָּה – שְׁלֵמָה, אוֹ מְרֻסָּקָה וּטְבוּלָה בְּחֹמֶץ – וְגַם הַמְּלָפְפוֹן עוּל הַיָּמִים, אֲשֶׁר לְשֵׁם רֵיחוֹ בִּלְבַד פֵּרְרוּהוּ פֵּרוּרִים לְתוֹךְ חֲמִיצַת הַסֶּלֶק, הַמְתֻבֶּלֶת בְּשַׁמֶּנֶת וְחֶלְמוֹנוֹת שֶׁל בֵּיצִים. וְלָמָּה לְהִתְאוֹנֵן? לֹא רַע הָיָה פֹּה חֶלְקָם שֶׁל אוֹכְלֵי הַסְּעֻדָּה הַשְּׁלִישִׁית, אֲפִילוּ בְּפָרָשׁוֹת כְּ"חֻקַּת" וּ"בָלָק".
הָרַבָּנִית הַצְּעִירָה, בְּעָמְדָהּ אַחַר כָּךְ, בָּעֶרֶב, לִפְנֵי הַכִּירָה הַבּוֹעֶרֶת, טוֹרַחַת בַּהֲכָנוֹת לִסְעֻדַּת “מְלַוֶּה מַלְכָּה”, שׂוֹחֲחָה עִם שְׁכֶנְתָּהּ עַל מַאַכְלֵי לִיטָה אֵלֶּה, אֲשֶׁר אִם לִפְנֵי שָׁנִים – חִיְּכָה בַּחִיּוּךְ הַמְיֻחָד שֶׁלָּהּ – בְּרֵאשִׁית בּוֹאָהּ אֶל הָעֲיָרָה, בָּחֲלָה בָּהֶם בְּהֶחְלֵט, הִנֵּה עַתָּה הֲלֹא יֶעֶרְבוּ לְחִכָּהּ מִכָּל מַטְעַמֵּי פּוֹלִין הַמְּדִינָה.
הִיא הָיְתָה לְבוּשָׁה עוֹד אוֹתָהּ שִׁמְלַת בַּטִּיסְטָה יִשְׁרַת גִּזְרָה, וְרַק סִנַּר־בַּד בֵּיתִי קָשׁוּר לְמַטָּה מֵחֲגוֹרָתָהּ – וּבְרַחֲמֵי אֵם הִבִּיטָה אֵשֶׁת הַשָּׁכֵן אֶל יָדֶיהָ הַקְּטַנּוֹת, הַמִּתְנוֹעֲעוֹת נוֹעַ וְהַבְהֵב בְּלַבְנוּנִיתָן, בְּקָלְפָן אֶת תַּפּוּחֵי־הָאֲדָמָה הָאֲמֶרִיקָנִּיִּים הַגְּדוֹלִים.
כְּשֶׁהַגֶּחָלִים שֶׁמִּסָּבִיב לַחֲצֻבָּה הוּעַמּוּ, הֵטִילָה לְתוֹכָן בִּתְנוּעַת יָד זְרִיזָה דָג מָלוּחַ הוֹלַנְדִּי לִצְלִיָּה, וְאָז – בַּהֲכִינָהּ לְלִפּוּת תַּפּוּחֵי־הָאֲדָמָה אֶת הַצִּיר שֶׁל אוֹתָם הַדָּגִים עַצְמָם, הוֹאִיל וְהָרֹטֶב שֶׁל מְלָפְפוֹנֵי אֶשְׁתַּקֵּד אֲזַל – פָּרְשָׂה בִּקְצֵה הַשֻּׁלְחָן מַפַּת חֹל פְּשׁוּטָה, וְשָׁבָה לְדַבֵּר עִם שְׁכֶנְתָּהּ עַל סֵדֶר הַגְּנִיזָה אֲשֶׁר תֵּעָרֵךְ בְּקָרוֹב, תֵּכֶף אַחֲרֵי “תִּשְׁעַת־הַיָּמִים”.
בַּשְּׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת עִם דִּמְדּוּמֵי הַשַּׁחַר הָיָה עוֹד הָעֲרָפֶל כָּבֵד וְכֵהֶה, כַּאֲשֶׁר יָרַד הָרַב אֶל בֵּית־הַמֶּרְחָץ הַיָּשָׁן.
אַחֲרֵי עָבְרוֹ אֶת “הַמָּדוֹר הַקַּר” עִם שׁוּרוֹת סַפְסָלָיו וּבְרָזָיו הַמְנַטְּפִים, בָּא אֶל הַחֶדֶר הַקָּטָן, אֲשֶׁר בּוֹ מִקְוֵה־הַמַּיִם לִטְבִילָה.
פֹּה חִטֵּט בְּפִי הַתַּנּוּר וְהִדְלִיק קֵיסַם־עֵץ לְהָאִיר, הֵצִיץ כִּמְפַקְפֵּק אֶל חֶלְקַת הַמַּיִם הָאֲפֵלָה שֶׁמִּתַּחַת, וְאַחֲרֵי שֶׁטָּבַל, הִתְעַטֵּף בִּסְדִינוֹ, וּבְמֹחוֹ, אֲשֶׁר כְּאִלּוּ הִזְדַּכֵּךְ אַחֲרֵי הָרְחִיצָה, עָלוּ, לַמְרוֹת אִי־הַתְאָמַת הַמָּקוֹם, הַדְּבָרִים שֶׁעָלָיו לְאָמְרָם הַיּוֹם בִּשְׁעַת הַגְּנִיזָה.
עַתָּה לֹא הָיָה עוֹד הַחַלּוֹן מְחֻסַּר־הַתְּרִיסִים כֹּה עָכוּר כְּשֶׁהָיָה, וּבַעֲדוֹ נִשְׁקְפוּ כִּמְעַט בִּבְהִירוּת עֲרֵמוֹת הַשַּׁחַת אֲשֶׁר בְּכַר הַמִּרְעֶה הַקָּרוֹב.
בְּתוֹךְ הַמָּבוֹי הַצַּר, זֶה אֲשֶׁר עִזֵּי הָעֵדֶר עוֹבְרוֹת אוֹתוֹ יוֹם יוֹם בַּשּׁוּרָה, נִרְאוּ בְּבֵרוּר פְּנֵי כּוֹרֵךְ־הַסְּפָרִים, אֲשֶׁר נָשָׂא קְנֵי־סוּף רַעֲנַנִּים מְלוֹא זְרוֹעוֹתָיו, כְּדֵי לְקַשֵּׁט בָּהֶם לִכְבוֹד הַיּוֹם אֶת סִמְטָתוֹ – וְכָל הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁל פְּסוּקֵי הָאֵבֶל לַחְדֹּר אֶל אֶרֶג דְּרָשָׁתוֹ שֶׁל הָרַב נִתְבַּדְּרוּ וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ.
בְּהַצִּיתוֹ אֶת מִקְטֶרֶת־הָעֶצֶם, שֶׁאוֹתָהּ נָהַג לְקַטֵּר בְּמוֹצָאֵי־שַׁבָּתוֹת, עָבַר, לְשֵׁם קַפֶּנְדַּרְיָא, אֶת הַמָּבוֹי הַסּוֹבֵב אֶת בָּתֵּי “הַהֶקְדֵּשׁ”, וּבָא אֶל “פָּלוּשׁ” בֵּית־הַתְּפִלָּה, אֲשֶׁר שָׁם, בֵּין צִבּוּרֵי “שֵׁמוֹת” וְאַרְגָּזִים, חִכָּה לוֹ בְּתוֹךְ הָאַפְלוּלִית, הַשַּׁמָּשׁ הַזָּקֵן.
– הַכְּבָר הוּבְאוּ כְּלֵי הַחֶרֶס? – שָׁאַל, בְּמָצְצוֹ אֶת הַמִּקְטֶרֶת, וְהוּא נִגַּשׁ אֶל הָאַרְגָּזִים שֶׁבִּקְצֵה הַפְּרוֹזְדוֹר הַשֵּׁנִי.
פֹּה, בֵּין יְרִיעוֹת שֶׁל קְלָף, נִמְצְאָה חֲבִילָה אֲשֶׁר הֱבִיאָהּ אֶמֶשׁ מִבֵּית הַקָּהָל, מִתּוֹךְ אֲרוֹנוֹת סְפָרָיו, וְאוֹתָהּ בָּדַק עַתָּה לְאוֹר הַנֵּר שֶׁהֻדְלַק, בְּהַנִּיחוֹ, מֵאַהֲבָתוֹ אֶת הַסֵּדֶר, אֶת הַ"שֵּׁמוֹת" שֶׁל סִפְרֵי הַקַּבָּלָה לְחוּד וְאֶת אֵלֶּה שֶׁל סִפְרֵי הַמֶּחְקָר לְחוּד, וּבְהַבְדִּילוֹ אֲפִילוּ – אִם כִּי נִרְאָה לוֹ לְעַצְמוֹ מוּזָר הַדָּבָר – בֵּין דַּפֵּי הָרַמְבַּ"ם2 וַעֲלֵי הָרַאֲבַ"ד3, הוֹאִיל וְהֵם הָיוּ בַּעֲלֵי פְּלֻגְתָּה.
לְבַסּוֹף טִפֵּס לַעֲלוֹת לַעֲלִיַּת הַגָּג, אֲשֶׁר שָׁם נִמְצָא סֵפֶר תּוֹרָה אֶחָד קָטָן וּפָסוּל וְשִׁיּוּרֵי הַגְּוִילִים שֶׁנִּתְחַלְּלוּ בִּפְרָעוֹת סֶמְיוֹנוֹבְקָה הַכְּפָר.
בְּהַגִּיעוֹ לַכַּרְכֹּב הָעֶלְיוֹן, נִשְׁעַן רֶגַע אֶל אֶחָד מִזִּיזֵי הַגַּג, מִתּוֹךְ צִפִּיָּה לַשַּׁמָּשׁ שֶׁעָלָה אַחֲרָיו עִם נֵרוֹ.
– הֲגָנְזוּ כְּבָר בְּיָמֶיךָ, רַ' מוֹטִי? – שָׁאַל.
– בְּיָמַי לֹא גָנְזוּ, בִּימֵי אֲבִי־אָבִי גָנְזוּ, – נֶאֱנַח רַ' מוֹטִי, בְּגַשְּׁשׁוֹ לִמְצוֹא אֶת הַשָּׁלָב הָאַחֲרוֹן. וּפֹה – בְּבוֹאָם שְׁנֵיהֶם לְתוֹךְ תָּא צַר, אֲשֶׁר רֵיחַ שֶׁל תַּשְׁמִישֵׁי קְדֻשָּׁה עַתִּיקִים מְאֹד וּמְאֻבָּקִים מְאֹד נָדַף בּוֹ – הֵרִים הַזָּקֵן אֶת נֵרוֹ וְהֵאִיר לְכָל מְלֹא קוֹמָתוֹ אֶת אֲרוֹן־הַקֹּדֶשׁ הַיָּשָׁן, זֶה אֲשֶׁר מִבֵּין פִּתּוּחֵי עֵצָיו הֵצִיצָה, חֲרֵדָה וּכְמוֹ חַיָּה, יוֹנַת־אֵלֶם הַנְּתוּנָה בֵּין לוֹעֵי אֲרָיוֹת – סֵמֶל הָעָם הָעִבְרִי בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם.
“הִנֵּה כִּי־כֵן, נִפְלָא, נִפְלָא” – לָחַשׁ הָרַב בְּהִזְדַּקְּפוֹ, מִבְּלִי אֲשֶׁר יָדַע מַה־נִּפְלָא כָּאן בְּעֶצֶם, וּבְהַרְגִּישׁוֹ כִּי הַצְּמַרְמֹרֶת הַמְחַלְחֶלֶת בְּגַבּוֹ הִיא קָשָׁה מִנְּשׂוֹא, וְדִבְרֵי הָאַגָּדָה, אֲשֶׁר “מַה־יּוֹנָה זו פּוֹשֶׁטֶת צַוָּארָהּ לִשְׁחִיטָה וְאֵינָהּ מְפַרְכֶּסֶת, כָּךְ יִשְׂרָאֵל נוֹתְנִים אֶת נַפְשָׁם עַל קָדְשֵׁיהֶם”, חִתְּלוּ כְּמוֹ בַּעֲרָפֶל אֶת עֵינָיו, כַּאֲשֶׁר גָּחַן אֶל תֵּבַת הָעַמּוּד, שֶׁמִּתּוֹכָהּ בִּצְבְּצוּ גְוִילֵי סֶמְיוֹנוֹבְקָה הַמְחֻלָּלִים.
וּפִתְאֹם נִרְתַּע הַשַּׁמָּשׁ מִן הָאַרְגָּז שֶׁבַּפִּנָּה וְצָעַק:
– אֲבָל הוּא הֲלֹא עָרֹם, רַבִּי.
– מִי? – נִבְהַל הָרַב, מִבְּלִי אֲשֶׁר יַכִּיר בְּעַצְמוֹ אֶת קוֹלוֹ, אֲשֶׁר שׁוּם הֵד לֹא הָיָה לוֹ פֹּה.
– “סֵפֶר הַטָּהֳרָה!” – הוֹרִיד הַשַּׁמָּשׁ אֶת הַנֵּר אֶל הָאַרְגָּז, שֶׁבּוֹ הָיָה מֻטָּל סֵפֶר תּוֹרָה קָטָן, עָרֹם אָמְנָם, לְלֹא מְעִיל וּמַפָּה – וְהָרַב, בְּאָחֳזוֹ בַּ"עֲצֵי חַיָּיו" בִּזְהִירוּת, הִכְנִיס אוֹתוֹ בְּרַחֲמֵי אָב אֶל תַּחַת כַּנְפֵי בִּגְדּוֹ, וְכָכָה גַם יָרַד, נִרְגָּשׁ וּמְגַשֵּׁשׁ בְּרַגְלָיו בַּסֻּלָּם, אֲשֶׁר לְיַד שְׁלַבָּיו הָאַחֲרוֹנִים, בְּצִדֵּי הַפָּלוּשׁ, עָמְדוּ כְּבָר מִתְפַּלְּלֵי “וְתִיקִין” הָרִאשׁוֹנִים.
מִינָה, הַזְּקֵנָה מִינָה, מִמִּשְׁפַּחַת הַכֹּהֲנִים, וְהִיא אַלְמָנָה וּבָנִים אֵין לָהּ, הִשְׁכִּימָה בְּכַוָּנָה לָקוּם בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר, בְּהַחְלִיטָהּ לְהוֹצִיא אֶת הָעֵז אֶל הַמִּרְעֶה עוֹד לִפְנֵי גְמַר תְּפִלַּת הַ"מִּנְיָן" הָרִאשׁוֹן.
אוּלָם עַד אֲשֶׁר יָצְאָה אֶל הָרֶפֶת וְחָזְרָה וְעַד שֶׁסִּנְּנָה אֶת הֶחָלָב וְהִרְתִּיחָה, הִגִּיעוּ כְּבָר קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ עַד קְצֵה טַס נְחֹשֶׁת הַקָּלָל אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הַמַּדָּף. וְאָז – בְּלָבְשָׁהּ אֶת בֶּגֶד הָאַטְלַס הַמּוּצָק שֶׁלָּהּ, אֲשֶׁר הֵד קוֹל שֶׁל שַׁלְשֶׁלֶת יוֹחָסִין עַתִּיקָה מְאֹד עָלָה מֵרִשְׁרוּשׁוֹ, וּבְחָבְשָׁהּ לְרֹאשָׁהּ אֶת שְׁבִיס הַצִּיצִין “מִתּוֹךְ הַשְׁעָרָה”, מִבְּלִי לְהִסְתַּכֵּל בַּמַּרְאָה, כִּי מַרְאָה לֹא הָיְתָה לָהּ, הוֹצִיאָה מִתַּחַת לַקּוֹרָה – אוֹי לְגוֹרָלָהּ, גּוֹרָל אִשָּׁה עֲלֵי אֲדָמוֹת – אֶת חֲבִילַת דַּפֵּי הַ"צְּאֶינָה וּרְאֶינָה", יְרֻשַּׁת הָאִמָּהוֹת, וְיָצְאָה וְסָגְרָה אַחֲרֶיהָ אֶת הַדֶּלֶת.
כִּי הַשָּׁעָה לֹא הָיְתָה שְׁעַת כּשֶׁר, זֶה לֹא הָיָה מֻטָּל בְּשׁוּם סָפֵק. מִתּוֹךְ הַבַּיִת שֶׁמִּנֶּגֶד – זֹאת רָאֲתָה הֵיטֵב – יָצָא גַבַּאי בֵּית־הַכְּנֶסֶת, פָּרוּף כֻּלּוֹ, בְּקַפּוֹטַת צֶמֶר, וְהַנְּעָרִים בָּנָיו, נוֹשְׂאִים אַחֲרָיו סַל “שֵׁמוֹת” (עֲלֵי סְפָרִים מַמָּשׁ) בַּמּוֹט בִּשְׁנָיִם.
מִתּוֹךְ חֻלְשַׁת דַּעַת אָחֲזָה בַּחֶבֶל, הַנָּתוּן בְּקַרְנֵי הָעֵז וּמָשְׁכָה אוֹתָהּ מָשֹׁךְ וּפָסֹעַ בְּצִדֵּי הָרְחוֹב עִם חֲבִילַת הַ"שֵּׁמוֹת" הַמְסֻפָּקִים מִתַּחַת לְבֵית־שֶׁחְיָהּ, עַד אֲשֶׁר בָּאָה לִבְאֵר הַמַּיִם, שֶׁשָּׁם קָשְׁרָה אֶת קְצֵה הַחֶבֶל לְעַמּוּד הַקִּילוֹן, וּבְהִתְכַּוּצָה, כִּי נָסַבּוּ עָלֶיהָ מִכָּל צַד הַנְּעָרִים, כִּוְּנָה אֶת פָּנֶיהָ לְעֵבֶר “עֶזְרַת הַנָּשִׁים”. אֲבָל הַיְלָדִים חָסְמוּ בְּפָנֶיהָ אֶת הַדֶּרֶךְ, בְּאַיְּמָם לְהַתִּיר וְלָשֶׁבֶת בִּרְכִיבָה עַל הָעֵז.
– הִנֵּה מִינָה עִם הַתְּחִנָּה – אָמְרוּ – וּמִבֵּית הַתְּפִלָּה יוֹצְאִים אוֹתָהּ שָׁעָה הַמִּתְפַּלְּלִים, כִּי נִגְמַר שָׁם הַ"מִּנְיָן" הַשֵּׁנִי, וּבַצַּר לָהּ, בִּקְשָׁה מִפְלָט בְּצִדֵּי הַפָּלוּשׁ, וְהִנֵּה נִתְקַל מַבָּטָהּ בְּעֵינֵי הָרַב, הָעוֹמֵד בְּכָל מְלֹא תִּלְבּשֶׁת הַשִּׁירָאִין עַל יַד הָאַרְגָּזִים, וְלָהּ הָיָה כְּאִלּוּ עָבְרָה פִּתְאֹם מִמִּדְבָּר לוֹהֵט לְגַן מֵצֵל.
– פַּנּוּ דֶרֶךְ לְמִינָה מִבֵּית הַכֹּהֲנִים – אָמַר, בְּפָשְׁטוֹ אֶת יָדוֹ לָקַחַת מִמֶּנָּה אֶת חֲבִילָתָהּ.
בִּמְהִירוּת הַבָּרָק הִתְנַשֵּׂא לְפָנָיו זֵכֶר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הֵבִיאָה אֶת קֹמֶץ הַסֹּלֶת שֶׁלָּהּ לְקָרְבָּן, כַּאֲשֶׁר לַכֹּהֵן נִרְאָה: “אַל תְּבַזֶּה עָלֶיהָ, כְּאִלּוּ נַפְשָׁהּ הִקְרִיבָה” – וְגַבּוֹתָיו אֲשֶׁר הוּרְמוּ, זָעוּ רֶגַע, וְאָז מִהֵר וְגָחַן אֶל אַרְגָּז הַ"שֵּׁמוֹת".
כַּעֲבוֹר שָׁעָה הָיָה מַצַּב הַדְּבָרִים כָּךְ, שֶׁצָּרִיךְ הָיָה לִשְׁלֹחַ אֶת בַּעֲלֵי־הָעֲגָלָה אַחֲרֵי הַסּוּסִים הָרוֹעִים בָּאָחוּ – וְלִרְתֹּם.
שׁוּרַת כְּלֵי הַחֶרֶס, שְׁלֹשִׁים בְּמִסְפָּר, נִמְלְאוּ, וְסֻדְּרוּ וְכֻסּוּ בַּמִּכְסָאוֹת, כַּאֲשֶׁר הוֹצִיא וְשָׁם עֲלֵיהֶם הַשַּׁמָּשׁ אֶת שִׁיּוּרֵי הַפָּרֹכֶת. וְהִנֵּה נִזְכַּר בָּרוּךְ בְּרֶן – וְהוּא מִזִּקְנֵי הָעֵדָה וְגָדוֹל, אַחֲרֵי הָרַב, מִכֻּלָּם בַּתּוֹרָה – כִּי בִּמְזָוֵה־בֵּיתוֹ, מִתַּחַת לַמְּרִישִׁים, יֵשׁ עוֹד חֲבִילָה שְׁלֵמָה שֶׁל “שְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת” אֲשֶׁר נִתְחֲבוּ שָׁמָּה עַל־יְדֵי אָבִיו־זְקֵנוֹ – וְהוּא סִלֵּק אֶת כַּנְפֵי בִּגְדּוֹ לִצְדָדִין וְרָץ כֹּה קַל בְּרַגְלָיו וְנִלְהָב דֶּרֶךְ הָרְחוֹב, שֶׁשּׁוּם נֶכֶד מִנְּכָדָיו לֹא יָכֹל לְהַדְבִּיקוֹ.
עַתָּה נִצְטַוּוּ הַמְנַגְּנִים לְהִסְתַּדֵּר בִּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת, שְׁנַיִם מוּל שְׁנַיִם, בִּכְלֵיהֶם, בְּעוֹד אֲשֶׁר בַּעֲלֵי־הָעֲגָלָה, אָב וּבְנוֹ, לְבוּשִׁים שְׁנֵיהֶם בְּקַפּוֹטוֹת קַמְלֶט – וְשׁוֹט אוֹ רְצוּעָה לְזֵרוּז הַסּוּסִים אֵין בִּידֵיהֶם – הִסִּיעוּ אֶת עֶגְלוֹתֵיהֶם אֶל מוּל הַסִּמְטָה הַמּוֹבִילָה לְכִכַּר הַשּׁוּק.
כְּעֵין חִיּוּךְ שֶׁל בּוּשָׁה נִרְאָה עַל פָּנֶיהָ שֶׁל הָרַבָּנִית, כַּאֲשֶׁר יָצְאָה מֵחֲצַר בֵּית־הַקָּהָל לְבוּשָׁה בְּשִׂמְלַת צֶמֶר, וְרַק סוּדָר קַל וְשָׁקוּף עַל כְּתֵפֶיהָ, בּוֹ בִּזְמַן שֶׁעַל הָרֹב הַגָּדוֹל שֶׁל הַנָּשִׁים – וְהֵן בַּעֲלוֹת־הַבַּיִת הָאֲמִתִּיּוֹת בָּעֲיָרָה – שׂוּמָה הָיְתָה הַתִּלְבּשֶׁת הַזּ’וּזִ’יקוֹבְקָאִית הַמְיֻחֶדֶת, הַיְנוּ: שִׂמְלַת אַטְלַס, סִנַּר־קְפָלִים, וְשָׁבִיס קָטָן, שָׁחוֹר וְחָלָק, עִם שְׁנֵי צִיצִים הַמִּזְדַּקְרִים וְזָעִים בִּשְׁעַת הֲלִיכָה.
אוּלָם כְּשֶׁהִגִּיעוּ אֶל כִּכַּר הַשּׁוּק וְהַמְנַגְּנִים הֵרִימוּ מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים אֶת כְּלֵיהֶם – שְׁנֵי חֲלִילִים, חֲצוֹצְרָה אַחַת וְכִנּוֹר דַּק צְלִילִים, נוֹגֵעַ עַד הַלֵּב – שׁוּב לֹא הָיָה פֹּה מָקוֹם לְהִסְתַּכְּלוּת בִּפְרָטֵי תִּלְבּשֶׁת.
בְּהַכָּרַת עֶרֶךְ הַתַּפְקִיד וְכֹבֶד הָרֹאשׁ, אֲשֶׁר הָיָה אוּלַי רַק לַפָּרוֹת הֶעָלוֹת, בְּהוֹלִיכָן אֶת הָאָרוֹן מִשְּׂדֵה פְּלִשְׁתִּים לְבֵית־שֶׁמֶשׁ, פָּסְעוּ הַסּוּסִים פֲּסֹעַ וְהַיְשֵׁר לְאֹרֶךְ הַשּׁוּק, בֵּין שְׁתֵּי שׁוּרוֹת הַבָּתִּים וְהַחֲנֻיּוֹת הַסְּגוּרִים, בְּתוֹךְ עֲתֶרֶת הָאָבָק וְהַקָּהָל הַנִּלְהָב.
תְּמֵהִים עָמְדוּ פְּקִידֵי הַפּוֹסְטָה וְלַבְלְרֵי בֵּית־הַפְּקִידוּת מִזֶּה וּמִזֶּה לְיַד בָּתֵּי־מִשְׂרָדָם. גְּלוּיֵי רֹאשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, עִם הַבָּעָה שֶׁל קֹצֶר הַשָּׁגָה עַל מִצְחוֹת בְּנֵי הַנֵּכָר שֶׁלָּהֶּם – וְהֵם גַּם נִמְשְׁכוּ עִם הַהוֹלְכִים עַד לְעֶצֶם בֵּית הַקְּבָרוֹת, אֶל הַקֶּבֶר הַפָּתוּחַ, בִּמְקוֹם אֲשֶׁר, בְּלִי אֹמֶר וּדְבָרִים וְרַק בְּקוֹלוֹ בִּלְבַד, הֶעֱבִיר הָרַב רַעַד טָמִיר וּבִלְתִּי נִתְפָּס בִּלְבַבָם.
וְאָמְנָם מְזַעֲזֵעַ הָיָה קוֹלוֹ שֶׁל הָרַב, בְּדַבְּרוֹ עַל הַזִּוּוּג הַנִּפְלָא הַזֶּה, יִשְׂרָאֵל וְאוֹרַיְתָא, אֲשֶׁר לֹא יִפָּרֵדוּ, וְעַל “הַמּוּבָן מֵאֵלָיו” גַּם, אֲשֶׁר בְּבוֹא הַיּוֹם הַגָּדוֹל, יוֹם הַגְּאֻלָּה, וְכָל הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת תִּחְיֶינָה – וְחָיוּ אִתָּן גַּם הַגְּוִילִים הָאֵלֶּה, שֶׁאוֹתָם אָנוּ מוֹרִידִים הַיּוֹם אֶל הַקֶּבֶר.
“הִנֵּה אֲנִי פּוֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם וְהַעֲלֵיתִי וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל” – שָׁלַח הָרַב אֶת יָדוֹ וְהוֹשִׁיטָהּ פַּעַם כְּלַפֵּי הָ"אֹהָלִים" וְקִבְרֵי הָאָבוֹת וּפַעַם כְּלַפֵּי הַמַּצֵּבוֹת וְ"הַצִּיּוּנִים" שֶׁל הַתִּינוֹקוֹת – וּכְמוֹ אֲנָחָה עָבְרָה בֵּין הָאִילָנוֹת, אֲשֶׁר זָעוּ מֵעֲבָרִים וְכָפְפוּ רֹאשָׁם.
זֹאת לֹא הָיְתָה עוֹד עֲדַת ז’וּזִ’יקוֹבְקָה הַמִּצְעָרָה, אֲשֶׁר בְּחִירֵי בָנֶיהָ יִנְהֲרוּ זֶה עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים לִמְדִינוֹת הַיָּם, אֶלָּא קִבּוּץ בֶּן אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה עִם שׁוּרָה שֶׁל חֲמִשָּׁה־עָשָׂר רַבָּנִים מֻפְלָגִים בְּרֹאשׁוֹ, עִם מִשְׁפְּחוֹת־כֹּהֲנִים, פַּרְנְסֵי־דוֹר וְגִבּוֹרִים־חֲלָלִים, אֲשֶׁר מֵתוּ מוֹת יְשָׁרִים, עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם – וִיבָבָה לֹא רְגִילָה, רְחוֹקָה בְּהֶחְלֵט מִיִּבְבַת־אוֹנְנִים, נִשְׁמְעָה בְּמֶשֶׁךְ רְגָעִים אֲחָדִים בְּלִי הֶפְסֵק בִּמְלֹא כָּל הֶחָלָל.
בָּרוּךְ בְּרֶן, זְקֵן הָעֵדָה, זֶה שֶׁהוּא גַם גָּדוֹל מִכֻּלָּם בַּתּוֹרָה, פָּרַשׂ אֶת מִטְפַּחַת הַמִּשְׁבְּצוֹת שֶׁלּוֹ עַל גַּג אֹהֶל אָבִיו וְגָחַן וְכָבַשׁ בָּהּ מִתּוֹךְ הִתְיַפְּחוּת אֶת פָּנָיו, בְּעוֹד אֲשֶׁר הָאַלְמָנָה מִינָה מִבֵּית־הַכֹּהֲנִים, נִדְחֲקָה וּבָאָה עַד מְקוֹם “אֲחֻזַּת־נַחֲלָתָהּ”, אַרְבַּע הָאַמּוֹת שֶׁקָּנְתָה לָהּ עַל יַד קֶבֶר בַּעְלָהּ, וּבַאֲשֶׁר עָמְדָה – שָׁם צָנְחָה וְגַּם דָּבְקָה בָּעֲשָׂבִים אֲשֶׁר מִתַּחַת, כְּאִלּוּ לֹא הָיָה לָהּ עוֹד צְרִיף קָטָן עִם רֶפֶת בְּצִדּוֹ בְּטַבּוּר הָעֲיָרָה, וְעֵז חוֹלֶבֶת בְּכַר הַמִּרְעֶה שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי בֵּית־הַכְּנֶסֶת.
אֲבָל דַּוְקָא עַתָּה סִיֵּם הָרַב בְּ"וּבָא לְצִיּוֹן" רָגִיל וְנִגַּשׁ הָרִאשׁוֹן לִסְתִימַת הַקֶּבֶר.
אַחֲרֵי הַמְנַגְּנִים עִם כְּלֵיהֶם יָרְדוּ הַנֶּאֱסָפִים חֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת אֶל הַכִּכָּר הַקְּרוֹבָה לְמַעְבְּרוֹת הַנָּהָר, וְכָאן, עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים, לְקוֹל תְּרוּעוֹת הַחֲצֹצְרָה וּצְלִילֵי הַכִּנּוֹר, רָאוּ הַכֹּל בְּגֶשֶׁת הָרַב אֶל בַּעַל־הָעֲגָלָה הַזָּקֵן, כְּדֵי לְבָרְכוֹ לְשָׁלוֹם לִפְנֵי צֵאתוֹ לְדַרְכּוֹ.
– הוֹלֵךְ הוּא לְטוּחַנּוֹבְקָה לְהָבִיא בַּחוּרֵי יְשִׁיבָה – הֻבְרַר לְכֻלָּם, בִּרְאוֹתָם אֶת הָאוֹר אֲשֶׁר נָח עַל פְּנֵי הָרַב, בְּעוֹד אֲשֶׁר שׁוּלֵי בִּגְדּוֹ מִתְנַפְנְפִים לוֹ נִפְנוּף שֶׁל שְׁאָר רוּחַ בָּאֲוִּיר – וּמַחֲרִישִׁים עָמְדוּ רֶגַע אֶחָד תַּחְתֵּיהֶם, בְּהַבִּיטָם אֶל הָעֶגְלוֹן הַהוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵק, מְעֻמָּד, בְּעֶגְלָתוֹ, בֵּין שְׁנֵי שְׂדוֹת הַתְּבוּאָה אֲשֶׁר מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַדֶּרֶךְ, מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ.
עַל שַׁלְשֶׁלֶת הַדּוֹרוֹת, אֵיךְ הִיא הוֹלֶכֶת וּמִתְהַוָּה, מְסַפֵּר סֵפֶר הַמִּקְרָא בְּקִצּוּר, כִּי הִנֵּה חַי פְּלוֹנִי כָּךְ וְכָךְ שָׁנִים וְהוֹלִיד אֶת אַלְמוֹנִי, וְאַחַר חַי אַלְמוֹנִי כָּךְ וְכָךְ שָׁנִים וְהוֹלִיד בָּנִים וּבָנוֹת.
חֻלְיוֹת-חֻלְיוֹת בַּשַּׁלְשֶׁלֶת, שֶׁאֵינָהּ נִפְסֶדֶת, כִּי עַל כֵּן הוֹלֶכֶת הִיא וּמִתְחַדֶּשֶׁת תָּמִיד.
הִנֵּה סֵדֶר כָּזֶה:
לְאָדָם נוֹלְדוּ קַיִן וְהֶבֶל וְשֵׁת; וְקַיִן הוֹלִיד אֶת חֲנוֹךְ, הוּא חֲנוֹךְ אֲשֶׁר בְּיָמָיו בָּנָה אָבִיו עִיר. וְשֵׁת אַף הוּא הוֹלִיד אֶת אֱנוֹשׁ. וַיּוֹלֶד אֱנוֹשׁ אֶת קֵינָן, וְקֵינָן הוֹלֵיד אֶת מַהֲלַלְאֵל, וּמַהֲלַלְאֵל הוֹלִיד אֶת יֶרֶד. וַיְחִי יֶרֶד שְׁתַּיִם וְשִׁשִׁים שָׁנָה וְמְאַת שָׁנָה וַיּוֹלֶד אֶת-חֲנוֹךְ.
שׁוּב חֲנוֹךְ אֶחָד קָטָן, שֶׁהָיָה מִתְרוֹצֵץ בְּוַדַּאי כָּל הַיּוֹם בְּרַגְלָיו הַיְחֵפוֹת עַל פְּנֵי הַדֶּשֶׁא הַחַם, וּבָעֶרֶב נִרְדַּם בְּחֵיק אִמּוֹ אוֹהַבְתּוֹ, כַּחֲנוֹךְ הַהוּא, אֲשֶׁר בְּיָמָיו בָּנוּ אֶת הָעִיר.
בַּעֲיָרָתִי, אֲשֶׁר שָׁם נִקְרְאוּ הָאֲנָשִׁים עַל שֵׁם הָאָבוֹת הַמֵּתִים, הַדָּבָר בָּרוּר עוֹד יוֹתֵר.
הִנֵּה הָאוֹפֶה, אֲשֶׁר אֶצְלוֹ קָנִיתִי אֶת לֶחֶם הַשִּׁיפוֹן בְּכָל יוֹם:
לֵיזֶר בֶּן חַיִּים בֶּן מֵאִיר.
לֵיזֶר, בֶּן הַשִּׁשִּׁים, הָיָה רַק מֵבִיא מַיִם לְלִישַׁת הַבָּצֵק מִן הַבְּאֵר; אָפָה אֶת הַלֶּחֶם וּמְכָרוֹ בְּנוֹ הַגָּדוֹל מֵאִיר, וְהוּא גַם לוֹ נַעַר רַךְ בַּשָּׁנִים, אֲשֶׁר לָמַד עוֹד בְּאַחַת הַכִּתּוֹת בַּ"חֶדֶר" – חַיִּים.
אוֹפֵי לֶחֶם הָיוּ הָאֲנָשִׁים מִדּוֹר דּוֹר; הַסֵּדֶר נִשְׁתַּנָּה רַק בָּזֶה, שֶׁכַּאֲשֶׁר הִזְקִין אֵיזֶה מֵאִיר וְנֶחֱלַשׁ, יָצָא הוּא לִשְׁאֹב מַיִם, וּבְנוֹ, חַיִּים, אָפָה אֶת הַלֶּחֶם, וּכְשֶׁהִזְקִין חַיִּים, שָׁאַב הוּא אֶת הַמַּיִם וּבְנוֹ, לֵיזֶר, אָפָה אֶת הַלֶּחֶם.
בְּיַלְדוּתִי נָשָׂא מַיִם מִן הַבְּאֵר לֵיזֶר. אִישׁ שֵׂיבָה הָיָה וּמְהַלֵּךְ אַט. גַבּוֹ הַכָּפוּף הִתְאִים יָפֶה לַמִּשְׁקָע אֲשֶׁר בָּאֵסֶל.
לְאַחַר שָׁנִים, כְּשֶׁשַּׁבְתִּי מִנְּדוּדַי בַּמֶּרְחַקִּים, מָצָאתִי כְּבָר אֶת מֵאִיר, שֶׁהוּא מְהַלֵּךְ אַט וְגַבּוֹ כָּפוּף. לֵיזֶר שָׁכַב עִם אֲבוֹתָיו. לְשׁוּרַת הַמַּצֵּבוֹת בְּבֵית הַקְּבָרות נִתְוַסְּפָה אֶבֶן, אֲשֶׁר יָדַיִם נְשׂוּאוֹת לִבְרָכָה הָיוּ חֲקוּקוֹת עָלֶיהָ, יּדֵי כֹּהֶן, כִּי מִשְׁפַּחַת כֹּהֲנִים הָיְתָה זֹאת. אֶת הַלֶחֶם אָפָה עַכְשָׁו בֶּן בְּנוֹ חַיִּים, וְלוֹ אִשָּׁה אַמִּיצַת כֹּחַ, אֲשֶׁר הֶעֱמִיסָה אֶת שַׂקֵּי הַקֶּמַח עַל גַּבָּהּ אֲפִילוּ בִּימֵי הֶרְיוֹנָהּ, וְאָז חָרַד לֵב רוֹאֶיהָ, כִּי יָדְעוּ: לֵיזֶר קָטָן עוֹמֵד לְהִוָּלֵד.
אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַמִּשְׁפָּחָה בָּעֲיָרָה.
וְאוּלָם קָרָה גַם אֲשֶׁר לֹא בָּא הֶמְשֵׁךְ מֵאֵיזֶה בֵּית-אָב, בִּמְנֹעַ מִמֶּנּוּ הָאֱלֹהִים בְּרָכָה, וְאָז הָיָה זֶה כְּאִלּוּ נָקְעָה מִן הַשּׁוּרָה אַחַת הַחֻלְיוֹת, וְכָל הַשַּׁלְשֶׁלֶת נִזְדַּעְזְעָה.
בְּסִמְטָתֵנוּ הָיָה כֵּן בָּרוּךְ בֶּן אַבְנֵר בֶּן זָבִיל.
זָבִיל, אֲבִי הָאָב, בָּנָה לוֹ פֹּה בַּיִת, וּבְמוֹתוֹ צִוָּה אוֹתוֹ לְאַבְנֵר בְּנוֹ, כִּי הוּא הַבְּכוֹר וְהוּא גַם אִישׁ הַמִּדּוֹת וְהַנִכְבָּד בְּאֶחָיו. בַּעֲלֵי קוֹמָה הָיוּ כֻּלָּם, וְלָהֶם זְקָנִים עֲבֻתִּים הַיּוֹרְדִים בַּחֲשִׁיבוּת עַל חֲזוֹתֵיהֶם, וַיִּקָרֵא לָהֶם “הַזְּקָנִיִּים”, אוֹ הַלְּוִיִּים, כִּי מִבְּנֵי לֵוִי הָיוּ, מִשְׁפָּחָה רַבַּת אֲנָשִׁים, אֲשֶׁר בְּבוֹאָם בִּימֵי הָעֲלִיָּה לַדּוּכָן לָצֶקֶת מַיִם עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים – וְצַר לָהֶם הַמָּקוֹם עַל יַד הַדְּלִי, עַד כִּי לֹא תְּמָכוּהוּ אֶלָּא אִישׁ-אִישׁ בְּאֶצְבָּעוֹ.
בִּימֵי שַׁבָּתוֹן לָבְשׁוּ בִּגְדֵי קַמְלֶט וּנְשֵׁיהֶם – אַטְלַס מוּצָק; נָשִׁים גְּדוֹלוֹת הָיוּ וּזְעוּפוֹת עַפְעַפַּיִם, אֲבָל מַבָּטָן טוֹב, וּבְצָחֳקָן וְהָיָה זֶה מִקֶּרֶב לֵב.
מִפְּנֵי גֹבַהּ קוֹמָתָם עָשׂוּ לָהֶם הָאֲנָשִׁים בָּתִּים גְּדוֹלִים, בַּיִת-בַּיִת וְקַרְפּיפוֹ, עִם דִּיר לְעֵצִים וּמַחְסָן לְפִשְׁתָּה, כִּי סוֹחֲרֵי פִּשְׁתִּים הָיוּ רֹב בְְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, וּבִימוֹת הַחֹל הָיוּ מְחַזְּרִים בֵּין הַכְּפָרִים, וְהַנָּשִׁים הֵן אֲשֶׁר עָסְקוּ בְּחִנּוּךְ הַבָּנִים – וְהֵן גַּם אָפוּ וּבִשְּׁלוּ וְיָרְדוּ אֶל הַנָּהָר לְכַבֵּס, וּבַקַּיִץ עוֹד יָצְאוּ לַעֲבֹד אֶת גִּנּוֹתֵיהֶן, עֲרוּגוֹת מִסְפָּר שֶׁגָּדַל בָּהֶן הַצְּנוֹן וְהַבָּצָל, מְעַט קִטְנִיּוֹת מִן הַמְטַפְּסוֹת וְגַם דְּלוּעִים, בִּשְׁבִיל הַגַּרְעִינִים לְלֵילֵי הַשַּׁבָּתוֹת.
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, שֶׁאֵין לָבוֹא בּוֹ אֶל הַכְּפָרִים, עָרְכוּ אֶת חֶשְׁבּוֹנוֹתֵיהֶם בַּבַּיִת, סִדְּרוּ וּמִיְּנוּ אֶת חֲבִילוֹת הַפִּשְׁתִּים, וְגַם חָטְבוּ וְהֵכִינוּ עֵצִים לְכָל הַשָּׁבוּעַ, וּבִימוֹת הַקַּיִץ עוֹד הִסְפִּיקוּ לָצֵאת וּלְשׁוֹטֵט מְעַט בָּרְחוֹבוֹת, וְלָבְשׁוּ אָז מִמַּעַל לְבִגְדֵי הַחֹל אֶת קַפּוֹטוֹת הַקַּמְלֶט, וּפְנֵיהֶם עוֹד נְקִיִּים מִן הָרַחְצָה שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת – וַיֵּרָאוּ כְּמוֹסִיפִים מִן הַחֹל עַל הַקֹּדֶשׁ.
אַבְנֵר בֶּן זָבִיל הָיָה, כָּאָמוּר, בַּעַל שִׁעוּר הַקּוֹמָה הַנִּכָּר בֵּינֵיהֶם, וּבְלֶכְתּוֹ וְהֶאֱצִיל כְּעֵין בִּטְחָה וְעֹז עַל מְלַוָּיו. חֹסֶן הָיָה בּוֹ וְתַקִּיפוּת דַּעַת, וְלוֹ מַקֵּל-אַלּוֹן, אַמָּתַיִם אָרְכּוֹ, שֶׁהָיָה נוֹשְׂאוֹ כִּשֵּׁאת אִישׁ כְּלִי-זַיִן בְּיָדוֹ. בְּיוֹם מְהוּמָה הִכָּה בּוֹ פַּעַם אֶת בִּרְיוֹנֵי הָהָר עַד כִּי פָּג שִׁכְרוֹנָם, וְהֵם עָמְדוּ לְנַשֵּׁק אֶת כְּנַף בֶּגֶד הַקַּמְלֶט שֶׁלּוֹ, וּמִכָּאן וְאֵילַךְ, בְּהִזְדַּמְּנָם אִתּוֹ לְמַטָּה בָּרְחוֹב, הָיוּ מִצְטַדְּדִים וְהוֹלְכִים אַגַּב הַסְבָּרַת פָּנִים מְשֻׁנָּה.
– בְּחִינַת “וַיִּחַד יִתְרוֹ” – קָרָא עַל זֶה שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן, בַּר-הָאֻרְיָן, אֲשֶׁר יָדַע לִמְצֹא לְכָל עִנְיָן אֶת הַפָּסוּק הַנָּאֶה לוֹ.
מֵת אַבְנֵר בְּמֵיטַב שְׁנוֹתָיו מֵהִצְטַנְּנוּת מְצוּיָה, לְאַחַר שֶׁנִּתְעָה פַּעַם, בְּיוֹם גֶּשֶׁם, לְאַדְמַת-בִּצָּה בַּיַעַר. הַחוֹבֵשׁ הַפּוֹלַנִּי מִן הָהָר הִצִּיג לוֹ, אָמְנָם, קַרְנַיִם וְגַם נָתַן לוֹ סַמְמָנִים לְהַזָָּעָה, וְהוּא שָׁתָה וְהִזִּיעַ, אֶלָּא שֶׁעִם זֶה רָאָה שֶׁהוּא כְּאִלּוּ תּוֹעֶה עֲדַיִן בַּבִּצָּה לְלֹא דֶרֶךְ וְגַלִּים אֲפֵלִים אֲפָפוּהוּ.
“טָבַעתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה” – זָכַר אֶת דִּבְרֵי הַ"תְּהִלִּים", וְהוּא חָתַר לְהַגִּיעַ לְאֶמְצָעוֹ שֶׁל הַמִּזְמוֹר:
“הַצִּילֵנִי וְאַל אֶטְבַּע”, וְהִנֵּה בָּאוּ הַנּוֹזְלִים בִּגְרוֹנוֹ – וְהוּא הֵקִיץ וְיָרַק דָּם.
אַלְמָן מֵאִשְׁתּוֹ הָיָה, וּשְׁתֵּי בְּנוֹתָיו הַנְּשׂוּאוֹת, מוּשָׁה וּמַחְלָה, נִבְהֲלוּ לָבוֹא מִבֵּית בַּעֲלֵיהֶן, פָּרשׁוּ אֶל הַמַּחְסָן, בִּמְקוֹם שֶׁנִּמְצָא לָהֶן מָקוֹם נוֹחַ לִישִׁיבָה, וּבָכוּ:
– הוֹי, אָבִי.
אַחַר נָתְנוּ אֶת דַעְתָּן לְסַעֲדוֹ בְּמַחֲלָתוֹ וּבִשְׁלוּ בִּשְׁבִילוֹ מָרָק שֶׁל עוֹף, כָּל אַחַת בְּבֵיתָהּ, לְחוּד, וְהוּא אָכַל מִשֶּׁל שְּתֵּיהֶן וּבִקֵּשׁ לִקְרֹא אֵלָיו אֶת שְׁלֹמֹה הַדּוֹד, זְקַן הַמִּשְׁפָּחָה, כְּדֵי לְצַוּוֹת לְבֵיתוֹ.
– אַל תִּתְּנוּ לְנַתֵּק אֶת הַחוּט – אָמַר, וְעָשָׂה תְּנוּעָה בְּיָדוֹ כְּמִי שֶׁמְּנַתֵּק חוּט – קְחוּ אִשָּׁה לְבָרוּךְ בְּנִי.
וּמוּשָׁה, הַבַּת הַבְּכִירָה, קָשְׁרָה עוֹד בּוֹ בַּיּוֹם אֶת שִׂמְלַת הָאַטְלַס שֶׁלָּהּ בְּמִטְפַּחַת וְיָצְאָה אֶל הָעֲיָרָה הַקְּרוֹבָה, אֲשֶׁר מִשָּׁם הֻצַּע שִׁדּוּךְ לְאָחִיהָ, וְהַדָּבָר נִגְמַר בְּכִי טוֹב. שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן, שֶׁנִקְרָא לָבוֹא אַחֲרֶיהָ, דָּבַק מִיָּד לְאַהֲבָה אֶת אֲבִי הַמְדֻבֶּרֶת, אִישׁ חַלָּשׁ בְּגוּפוֹ, אֲבָל בָּרִיא בְּהֶגְיוֹנוֹ וּמְיַשֵּׁב בְּקַלּוּת וְחָרִיצוּת כָּל קֻשְׁיָה.
מְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת עָנִי הָיָה זֶה וּנְדֻנְיָה לֹא נָתַן, אֲבָל הַתְנֵה הִתְנוּ אִתּוֹ עַל שִׁמְלַת-אַטְלַס, וְזוֹ נֶעֶשְׂתָה בְּטוּב טַעַם, עַל חֲגוֹרַת תַחֲרִים עִם סַלְסָלָה דַקָּה לְהַפְלִיא בְּפִי צַוְּארוֹנָהּ.
בְרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל הוּחַגָּה הַחֲתֻנָּה, וְהַכַּלָּה הוּבְאָה לְבֵית חָמִיהָ – נַעֲרָה רַכָּה בְּשָׁנִים, אֲשֶׁר טֶרֶם נֻסְּתָה בְּעֹל שֶׁל מִטְפַּחַת הָרֹאשׁ, וְהָיְתָה נוֹשֵׂאת פַּעַם בְּפַעַם אֶת יָדֶיהָ לְתַקְּנָהּ בְּבַיְשָׁנוּת לוֹקַחַת לֵב.
תַּחַת יָדָהּ שֶׁל אֵם חוֹרֶגֶת גָּדְלָה, וּפָנֶיהָ עִם הַחֲרִיצִים הַכֵּהִים מִתַּחַת לְעֵינֶיהָ – פְּנֵי תִּינוֹקֶת לֹא רֻחָמָה. הַנָּשִׁים הַגְּדוֹלוֹת הָיוּ מְנַגְּבוֹת בִּימוֹת הַחֹל אֶת יְדֵיהֶן בְּסִנָּרֵיהֶן, בְּבוֹאָן לָגֶשֶׁת אֵלֶיהָ, וּבִצְחוֹקָן הַטּוֹב, הַנּוֹבֵעַ מִן הַלֵּב, הֵנִיסוּ מֵעָלֶיהָ כָּל צֵל.
בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים הִתְחַזֵּק עוֹד הַחוֹלֶה וְעָמַד עַל רַגְלָיו כְּדֵי לְבָרְכָהּ. הוּא פָּרַשׂ אֶת יָדָיו מְשׂרְגוֹת הַגִּידִים, אֲשֶׁר הָעוֹר צָפַד עֲלֵיהֶן כַּקְלִפָּה עַל הָעֵץ הַיָּבֵשׁ, וְכָכָה גַם עָמַד עָלֶיהָ, כְּעֵץ בְּשַׁלַּכְתּוֹ:
– יְשִׂימֵךְ אֱלֹהִים כְּשָׂרָה וְרִבְקָה – אָמַר – כְּרָחֵל וְלֵאָה. – וּכְמוֹ הֲמוֹן גַּלֵּי קֹר עֲבָרוּהָ, וַחֲרָדָה גְדוֹלָה עָמְדָה בָּהּ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם.
אַחֲרֵי הַחַגִּים מֵת הָאִישׁ וְהוּבָא לְקִבְרוֹת אֲבוֹתָיו, אֶל שׁוּרַת הַלְּוִיִּים שֶׁבְּבֵית-הָעָלְמִין, אֲשֶׁר עַל מַצְּבוֹתֵיהֶם הִתְנוֹסְסוּ הַשֵּׁמוֹת, לְסֵרוּגִין, כְּמוֹ בַּחַיִּים: זָבִיל, בָּרוּךְ, שְׁלֹמֹה. בְּמֶרְחַק-מָה, מִן הַצַּד, הִזְדַּקְּרוּ הַצִּיּוּנִים עַל קִבְרֵי הַתִּינוֹקוֹת, אֲשֶׁר מֵתוּ בְּלֹא עֵת, וְהַנָּשִׁים הַגְּדוֹלוֹת נָשְׂאוּ עֲלֵיהֶם קוֹל נְהִי מִתּוֹךְ סִפּוּק כַּפַּיִם, שֶׁנִּשְׁמַע כְּעֵין מַשַּק שֶׁל כְּנָפַיִם בֵּין הָאִילָנוֹת. כְּבָר קָרְבוּ יְמֵי הַחֹרֶף לָבוֹא, וְהֶעָלִים, נְטוּלֵי חִיּוּת, נָפְלוּ עַל הָאֲנָשִׁים, קַלִּים כְּנוֹצוֹת, מִמַּעַל.
אַחַר הַ"שְׁלֹשִׁים" רֻחַץ הַבַּיִת עַל כָּל כֵּלָיו, וְהָאִשָּׁה הַצְּעִירָה – דִּינָה הָיָה שְׁמָהּ – הוֹצִיאָה מִן הָאַרְגָּזִים אֶת חֲפָצֶיהָ.
נְדֻנְיָה, כָָּאָמוּר, לֹא נִתְּנָה לָהּ, אֲבָל הָיָה אִתָּהּ מָה מֵאֲשֶׁר עָשְׂתָה בָּעֲרָבִים בְּבֵית חַבְרוֹתֶיהָ: מַפּוֹת סְרוּגוֹת בִּשְׁבִיל הַשֻּׁלְחָן וְהַקּוֹמוֹדָה, צִפִּיּוֹת עִם מִלּוּאֵי תַּשְׁבֵּץ לַכָּרִים וַאֲלֻנְטִית עִם פִּתְגָּם מְרֻקָּם לְקִשּׁוּט הַקִּיר.
עַל אַדְנֵי הַחַלּוֹנוֹת הֶעֱמִידָה צִמְחֵי בַּיִת בַּעֲצִיצִים, וּבַחֲדַר-הַמִּטּוֹת הוֹסִיפָה עוֹד לָזֶה מָסָךְ כֵּהֶה, מִתְקַפֵּל. לֹא מְרֻוָּח הָיָה הַחֶדֶר, אֲבָל מְסֻדָּר יָפֶה, עִם שֻׁלְחָן מְשֻׁלָּש בַּפִּנָּה וִירִיעַת-בַּד מְגֻוֶּנֶת בֵּין מִטָּה לְמִטָּה.
בְּעֶרֶב שַׁבָּת יָכְלָה לָחֹף פֹּה עַכְשָׁו בְּאֵין מַפְרִיעַ אֶת רֹאשָׁהּ. הִיא שִׁלְשְׁלָה וְהוֹרִידָה אֶת הַמָּסָךְ עַל הַחַלּוֹן, וּבְתוֹךְ הָאוֹר הַכֵּהֶה שֶׁנִּהְיָה, הִתִּירָה וּפִזְּרָה אֶת שְׁעָרָהּ הַשּׁוֹפֵעַ וְשָׁהֲתָה כֵּן זְמַן-מָה לִפְנֵי הָרְאִי, שֶׁהָיָה מָלֵא אַף הוּא אוֹתוֹ אוֹר אַפְלוּלִי, מְדַמְדֵּם, כְּאוֹר הַשְּׁקִיעָה. אֵד דַּק עָלָה בְּתִמּוּר מִתּוֹךְ אַגַּן הָרַחְצָה, וּבְסָמוּךְ פֹּה, עַל הַנְּיָר הַצִּבְעוֹנִי, הָיָה מֻנָּח הַסַּבּוֹן הַ"טוֹב", מְעֻרְטָל וְשָׁלֵם עַל כָּל בְּלִיטוֹתָיו.
לְבָרוּךְ, אֲשֶׁר הֵצִיץ לְכָאן, הָיָה זֶה כְּמוֹ בִּשְׁעַת בּוֹאוֹ פַּעַם עִם הָנֵץ הַחַמָּה לְיַעַר הָאֳרָנִים. עֲדַיײן רַךְ בְּשָׁנִים הָיָה וְלֹא יָדַע לְדַבֵּר אַהֲבָה, אֲבָל הָבֵן הֵבִין לִמְלֹא מַשְׁמָעוֹ אֶת הַנֶּאֱמָר בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ בְּיִצְחָק, אֲשֶׁר הֵבִיא אֶת רִבְקָה הָאֹהֱלָה שָׁרָה אִמּוֹ, וַאֲשֶׁר אֲהֵבָהּ וְגַם נִחַם אַחֲרֵי אִמּוֹ.
מִפְּנֵי קְרִיאַת הַ"קַּדִּישׁ" לֹא יָכֹל לְהַפְלִיג אֶל הַכְּפָרִים הָרְחוֹקִים, וְאָז סֻדַּר כִּי הוּא יָבֹא רַק אֶל הַחַוּוֹת הַקְּרוֹבוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לְבַקְּרָן בֵּין שַׁחֲרִית לְמִנְחָה.
בַּקַּיִץ, כְּשֶׁהַיָּמִים אָרְכוּ, לֹא עָלָה כִּמְעַט הַדָּבָר בְּקֹשִׁי. אַחֲרֵי תְּפִלַּת הַ"וְּתִיקִין" לָקַח אֶת אַמְתַּחַת הַפִּשְׁתִּים וּפָנָה לָלֶכֶת לְסִמְטַת הָאָחוּ הַמּוֹלִיכָה אֶל מִשְׁעוֹלֵי הַכְּפָרִים. דִּינָה נָתְנָה לוֹ עוּגַת כֻּסֶּמֶת, אוֹ לֶחֶם שִׁיפוֹן עִם גְּבִינָה לַדֶּרֶךְ, וּבִרְפוֹת הַיּוֹם, עִם שְׁעַת הַמִּנְחָה, יָצְאָה לְחַכּוֹת לוֹ עַל הָאֶצְטַבָּה בַּחוּץ.
רִאשׁוֹנֵי הַמִּתְפַּלְּלִים הָלְכוּ וְעָבְרוּ עַל פָּנֶיהָ בְּדַרְכָּם לְבֵית-הַכְּנֶסֶת. הַ"זְּקָנִייִּם", מִבְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, הִרְכִּינוּ לָהּ בְּרֹאשָׁם בְּהַבָּעָה חֲמוּרָה, וְהִיא עָנְתָה בַּחֲרָדָה, מִתּוֹךְ הַרְגָּשַַׁת יַתְמוּת; אַךְ הִנֵּה נִרְאָה בָּרוּךְ בְּבוֹאוֹ, שְׁטוּף אָבָק וְחָסֹן, וְהִיא שָׁלְחָה אֶת יָדָהּ לְתַקֵּן אֶת מִטְפַּחַת הָרֹאשׁ וּפָנֶיהָ הָעֲגוּמוֹת לֹא הָיוּ לָהּ עוֹד.
עָרֵב הָיָה קוֹל שִׂיחַ הַתְּפִלָּה בִּנְגֹהוֹת יוֹם הַנּוֹטֶה לַעֲרֹב; מִן הַ"חֲדָרִים" עָלָה בַּהֲמֻלָּה עַזָּה כְּקוֹל מַשָּׁק שֶׁל מַיִם, עַל יַד חוֹמַת סֶכֶר. עַד מְהֵרָה הִתְפָּרְצוּ מִשָּׁם הַיְּלָדִים וְהִתְפַּשְּׁטוּ עַל פְּנֵי הַסִּמְטָה לְפִי גִילֵיהֶם וְכִתּוֹתֵיהֶם: בְּנֵי-מִקְרָא, בְּנֵי “עִבְרִי” וּבְנֵי “אָלֶף-בֵּית”. רַבִּים, רַבִּים הָיוּ. “מִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ”, הָיְתָה בִּרְכַּת הָאֱלֹהִים הָרִאשׁוֹנָה – וּרְצוּעַת הָאָרֶץ בַּסִּמְטָה הָיְתָה מְלֵאָה. כְּצִיצֵֵי הַשָּׂדֶה רָחֲשׁוּ פֹּה כַּזְּרָעִים בְּתוֹךְ עֲרוּגָה שֶׁל גַּן, וְכַאֲשֶׁר יָרַד לִזְמַן גֶּשֶׁם הַקַּיִץ וְאֵלֶּה עָמְדוּ פֹּה בִּידֵיהֶם הַפְּשׁוּטוֹת בִּתְפִלָּה: – אֱלֹהִים, אֱלֹהִים, תֵּן גְּשָׁמֶיךָ בִּגְלַל קְטַנֵּי יְלָדֶיךָ! – הָיָה נִרְאֶה בַּעֲלִיל, כִּי אָכֵן, בִּגְלָלָם זֶה נִתָּן.
יֵשׁ וּבְיוֹם אֲשֶׁר כָּזֶה נִרְאֲתָה קֶשֶׁת בַּמָּרוֹם וְהִדְּקָה בְּחִשּׁוּק אַדִּיר אֶת הָעֲיָרָה מִן הַקָּצֶה עַד הַקָּצֶה. הַבִּנְיָנִים עִם גַּגּוֹת הַקַּשׁ כְּמוֹ נִתְנַמְּכוּ וּבָרָק מוּזָר הָיָה לַזְּגוּגִיּוֹת בַּחַלּוֹנוֹת. נָשִׁים, וְאוֹר שֶׁל חֶסֶד עַל פְּנֵיהֶן, קָרְאוּ בְּפִתְחֵי הַבָּתִּים “בָּרוּךְ זוֹכֵר הַבְּרִית”, וּמִנֶּגְדָּן, שָׁם לְמַעְלָה, הִתְגַּוֵּן עוֹד אוֹת הַפְּלָאִים וְרָמַז כִּי: “לֹא אוֹסִיף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה. עוֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ, זֶרַע וְקָצִיר וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ”.
אַחֲרֵי הַמִּנְחָה נִכְנְסָה דִּינָה לְבַשֵׁל אֶת אֲרֻחַת עַרְבָּהּ, תַּבְשִׁיל שֶׁל גְּרִיסִין בְּתַפּוּחֵי-אֲדָמָה, הַנִּקְרָא בְּפִי בְּנֵי-הַמָּקוֹם בְּשֵׁם “קְרוּפְּנִיק”. הַיְּלָדִים אָכְלוּ אוֹתוֹ לְיַד סִפֵּי הַבָּתִּים, בַּחוּץ, בְּקַעֲרוֹתֵיהֶם, קַעֲרוֹת הָעוֹפֶרֶת, אֲשֶׁר לא תִּשָׁבַרְנָה. פֹּה וְשָׁם נִרְדְּמוּ אֲחָדִים מֵהֶם תּוֹךְ כְּדֵי אֲכִילָה. אָז בָּאוּ אִמּוֹתֵיהֶם, הֱרִימוּם בִּזְהִירוּת, כְּשַׂקִּים מְמֻלָּאִים טוּב, וְנָשְׂאוּ אוֹתָם אֶל מִשְׁכְּבֵיהֶם.
בָּרוּךְ וְדִינָה יָשְׁבוּ בְּפֶתַח הַבַּיִת עַד אֲשֶׁר נִתְרוֹקְנָה הַסִּמְטָה. אִם עָלְתָה הַלְּבָנָה, הָיְתָה הִיא בּוֹדְדָה בַּשָּׁמַיִם כְּמוֹהֶם הֵם עַל הַסַּף. בַּבָּתִּים שֶׁאֵין תְּרִיסִים בָּהֶם צִיְּרָה חַלּוֹנוֹת שֶׁל אוֹר עַל גַבֵּי הָרְצָפוֹת. בְּּבֵיתוֹ שֶׁל בָּרוּךְ הָיוּ אֵלֶּה עִם מִקְלְעוֹת צִיצִים – בָּבוּאָתָם שֶׁל עֲצִיצֵי הַפְּרָחִים.
כְּתֹם שְׁנַת הָאֵבֶל הִתְחִיל בָּרוּךְ לָצֵאת אֶל הַכְּפָרִים הָרְחוֹקִים, וּלְלִינָה בַּלֵּילוֹת נִשְׁלְחָה הֵנָּה אַחַת מִן הַנְּעָרוֹת הַתְּאוֹמוֹת, הַגְּדֵלוֹת בְּבֵית שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן.
מִפְּנֵי הַצִּנָּה בָּאָה בָּעֳרָבִים מְכֻרְבֶּלֶת בִּמְעִיל מוּךְ עִם סוּדָר גָּדוֹל, שֶׁלֹא לְפִי מִדָּתָהּ, מִמַּעַל, אוּלָם כְּשֶׁהוּסַר כָּל זֶה, נִתְגַּלְּתָה אַחַת מִבְּנוֹת הַמִּשְׁפָּחָה – כִּבְדַת עַפְעַפַּיִם וַעֲבֻתַּת צַמָּה, וּצְחוֹקָהּ נִתָּז רְסִיסִים רְסִיסִים וּמַעֲלֶה עַל הַלֵּב אֶת זֵכֶר הַמַּעְיָן הַמִּתְבַּעְבֵּעַ. לִיבְּקָה הָיָה שְׁמָהּ, יַלְדָּה יְתוֹמָה אֲשֶׁר לֹא יָדְעָה חִבַּת אֵם, וְהִיא הִתְרַפְּקָה רַכּוֹת עַל דִּינָה, נָשְׁקָה לָהּ בַּמַּחשׂוֹף שֶׁבֵּין הַצַּוָּארוֹן וּמִטְפַּחַת הָרֹאשׁ, וְקָרְאָה לָהּ “דּוֹדָה”, אַף כִּי לֹא הָיְתָה אֶלָּא קְרוֹבָה רְחוֹקָה.
דִּינָה הוֹרִידָה אֶת שְׁנֵי כִּסְאוֹת הַיְלָדִים מִן הָעֲלִיָּה, הִתְיַשְּׁבָה אִתָּהּ עַל הַכִּירָה וְלִמְּדָה אוֹתָהּ אֶת מְלֶאכֶת הַסְּרִיגָה. עֲנִיבָה בַּעֲנִיבָה שִׁלְּבָה לְפָנֶיהָ, עֲנִיבָה בַּעֲנִיבָה. חוּט הַצֶּמֶר נִמְשַׁךְ צַיְתָנִי וְרַךְ כְּמוֹ לְפָנִים, בִּשְׁעַת סְרִיגַת הַמַּפּוֹת, וּכְמוֹ אָז, בְּשִׁבְתָּהּ בְּבֵית חַבְרוֹתֶיהָ נָתְנָה אֶת קוֹלָהּ בְּשִׁיר.
הֵן שְׁנַת הָאֵֵבֶל כְּבָר עָבְרָה, וְחוּץ מִזֶּה, מִי אוֹמֵר, כִּי יָשִׁיר הָאָדָם רַק עַל לֵב שָׂמֵחַ? בְּבֵית-הַתְּפִלָּה הַקָּרוֹב חָרְקָה פַּעַם בְּפַעַם הַדֶּלֶת, וְכַאֲשֶֶׁר נִשְׁמַע קוֹל שִׁכְשׁוּךְ רַגְלַיִם בַּבֹּץ, נִדְמָה לָהּ, כִּי הִנֵּה יִכָּנֵס בָּרוּךְ, וְהִיא תָּקוּם לְהוֹצִיא אֶת תַּבְשִׁיל הָעֶרֶב מִן הַתַּנּוּר.
הִיא שָׁרָה אֶת “שִׁירַת הַיְתוֹמָה” וְ"שִׁיר הַגַּעְגּוּעִים", וְאַחַר פִּזְמָה עוֹד אֶת פִּזְמוֹנוֹ שֶׁל הָאִישׁ אֲשֶׁר נָדַד-הָלַךְ לוֹ מִקִּנּוֹ הַחַם, וְהִרְגִּישָׁה מִתּוֹךְ כָּךְ כְּעֵין נְשִׁיבַת צִנָּה מִסָּבִיב וְעֶצֶב נוֹקֵב זֶה אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּעֲזוּבַת דְּרָכִים בַּסְּתָו.
בַּשָּׁעָה הַשְּׁבִיעִית הִתְחִילוּ לַעֲבֹר תַּלְמִידֵי הַ"חֲדָרִים" בַּחוּץ, וְעַל הַקִּיר הָאָפֵל חָלְפוּ מִנֶּגֶד בָּבוּאוֹת פַּנָּסֵיהֶם כְּעֵדֶר שֶׁל כִּבְשֵׂי זָהָב. בְּבֵית אָבִיהָ הָיְתָה זֹאת שְׁעַת הָרְוָחָה בָּעֲרָבִים. הַחֶדֶר טֻאטָא אַחֲרֵי צֵאת הַיְלָדִים, וְאָבִיהָ הַחוֹלַנִּי שָׁתָה תֵּה מָהוּל בְּחָלָב וְהִקְשִׁיב לִקְטַנֵּי אַחֶיהָ, אֲשֶׁר שִׁנְּנוּ לְפָנָיו אֶת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ:
מֵי הַמַּבּוּל הָיוּ עַל הָאָרֶץ, וְנֹחַ בָּא לְהִסָּגֵר בַּתֵּבָה, הוּא וְאִשְׁתּוֹ, וּבָנָיו וּנְשֵׁי בָנָיו. אֲפִילוּ מִן הָעוֹף וְהַחַיָּה בָּאוּ שְׁנַיִם-שְׁנַיִם, אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ.
לִפְנֵי לֶכְתָּהּ לִשְׁכַּב, יָצְאָה עִם הַנַּעֲרָה לִסְגֹּר אֶת הַדֶּלֶת בַּפְּרוֹזְדוֹר וְהֵצִיצָה מִתּוֹךְ כָּךְ לְתוֹךְ גִּגִּית הַמַּיִם עִם בְּרָקָהּ הָאַפְלוּלִי, הַקַּר, וְאַחַר שָׁכְבָה בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת בְּתוֹךְ הַחֲשֵׁכָה וְרָאֲתָה בְּדִמְיוֹנָהּ שָׂדוֹת שׁוֹמְמִים, שְׁחוֹרִים מִשְׁחוֹר, וּבָרוּךְ עִם צְרוֹרוֹ מִתְהַלֵּךְ בָּהֶם, רַק הוּא עִם צְרוֹרוֹ, יְחִידִי בָּעוֹלָם.
כְּשֶׁנִשְׁמַע לְבַסּוֹף, בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי קוֹל רַגְלָיו בֶּחָצֵר, הִתְפָּרְצָה לִקְרָאתוֹ אֶל הַפְּרוֹזדוֹר, וּפֹה, בֵּין הַמַּרְתֵּף וְסֻלַּם הָעֲלִיָּה, הִנִּיחָה אֶת רֹאשָׁהּ, רֹאשׁ הַיְתוֹמָה, כְּשֶׁהוּא חַם עוֹד מִן הַרַחְצָה, עַל חָזֵהוּ, וְהוּא, נִבְהָל מִן הַטֹּהַר הַשּׁוֹפֵעַ מִמֶּנָּה, דָּחַף אוֹתָה קַלּוֹת מִלְפָנָיו וְהִשִּׁיל אֶת הַנְּעָלִים מֵעַל רַגְלָיו לִפְנֵי בּוֹאוֹ הַחַדְרָה.
יוֹם הַשַּׁבָּת נָתוּן חֶצְיוֹ לֵאלֹהִים, אוּלָם אֶת הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן בַּשָּׁבוּעַ הִקְדִּישׁ בָּרוּךְ כֻּלּוֹ לַבַּיִת. בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר סִדֵּר עִם דִּינָה אֶת צְרוֹרוֹת הַפִּשְׁתִּים בַּמַּחְסָן, אַחַר נִקּוּ שְׁנֵיהֶם בַּחֲלָלוֹ הַמְדֻמְדָּם שֶׁל חֲדַר-הַמִּטּוֹת אֶת בִּגְדֵי הַשַּׁבָּת, וּלְבַסּוֹף, עִם עֲרֹב הַיּוֹם, יָשְׁבוּ עַל יַד הָאָח הַמְבֹעֶרֶת וְהִתְקִינוּ חֲבִילוֹת שֶׁל נְסָרִים לְהַבְעָרַת הָעֵצִים לְכָל הַשָּׁבוּעַ, וְעַל פִּי מִסְפָּרָן, כְּפִי שֶׁנִּתְמַעֲטוּ וְהָלְכוּ, מָנְתָה אַחַר כָּךְ אֶת יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ הַפּוֹחֲתִים וְהוֹלְכִים.
שׁוּב בָּאָה שַׁבָּת וּמָחֲקָה אֶת כָּל סִגּוּפֵי הַחֹל, וְהַשָׁבוּעוֹת חָלְפוּ בֵּין כָּךְ וְעָבְרוּ.
בִּשְׁמוֹנַת יְמֵי הַחֲנֻכָּה לֹא הָלְכוּ בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה, כְּמִנְהָגָם אֶל הַכְּפָרִים, וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁבָט הוּחַגָּה חֲתֻנָּה אֵצֶל אַחַד הַקְּרוֹבִים, וְהָאֲנָשִׁים לֹא יָצְאוּ שׁוּב, אֶלָּא אֶל הַיִּשׁוּבִים הַסְּמוּכִים אֶל הָעֲיָרָה.
שֻׁשְׁבִינִית הָיְתָה דִינָה. בִּשְׁעַת הַהֲלִיכָה אֶל הַחֻפָּה כָּבָה פַּעַם בְּפַעַם נֵר הַסְּטֵיאָרִין בְּיָדָהּ, וְאָז פָּנְתָה וְהִדְלִיקָה אוֹתוֹ בָּזֶה שֶׁל בָּרוּךְ, וּפָנֶיהָ, הַנְּשׂוּאוֹת אֵלָיו מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, נֹאחֲזוּ בְּבַת-צְחוֹקוֹ כִּפְתִילַת הַנֵּר בְּשַׁלְהֶבֶת חֲבֶרְתָּה.
עַכְשָׁו הָיָה לְפָנִים, כְּבָר קָרוֹב מְאֹד, הַפּוּרִים, וְאַחֲרָיו – עֶרֶב הַפֶּסַח עִם הַהֲכָנוֹת, שֶׁהַזְמַן מִתְמַסְמֵס וְעוֹבֵר בָּהֶן בְּקַלּוּת.
שָבוּעַ לִפְנֵי הֶחָג הוּצְאוּ הַחַלּוֹנוֹת הַכְּפוּלִים לִרְחִיצָה, וְהַבַּיִת נִתְמַלֵּא לֹבֶן עַז וּכְמוֹ נִתְרַוַּח.
כְּבָר נִבְקַע הַנָּהָר בְּכַר הָאָחוּ, וּבִשְׁעַת שִׁפְשׁוּף הַשְּׁמָשׁוֹת אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת מֵעַל אֶדֶן הַחַלּוֹן אֵיךְ הוּא מִתְגָּעֵשׁ שָׁם, נִזְעָם עֲדַיִן עַל שְׂרִידֵי קַרְחוֹ, אַף כִּי עַל שְׂפָתוֹ טָבְלוּ כְּבָר הָאֲנָשִׁים אֶת כְּלֵיהֶם הַחֲדָשִׁים, וְגוֹיִים הֲרָרִיִּים הֶעֱלוּ מִשָּׁם בְּסַלֵּיהֶם אֶת זְאֵבֵי-הַמַּיִם הַגְּמִישִׁים יִשְׁרֵי הַגֵּו, עִם נְקֻדּוֹת הַזָּהָב הָעַלִּיזוֹת בְּקַשְׂקַשֵּׂיהֶם.
דִּינָה קִצְּצָה מֵעַל צִמְחֵי הַבַּיִת כָּל עָנָף יָבֵשׁ וְהוֹסִיפָה לָעֲצִיצִים מְעַט מֵאַדְמַת הַגִּנָּה אֲשֶׁר הִתְבַּלְּטָה יָפֶה בְּשַׁחֲרוּרִיתָהּ בֵּין הַקִּירוֹת הַמְסֻיָּדִים. עַל הַמְּנוֹרָה וּמַדָּפֵי הַזָּוִיּוֹת הֶחֱלִיפָה אֶת צִיצֵי הַנְּיָר, וּלְעַצְמָהּ, כְּדֵי “לְהִתְחַדֵּשׁ”, קָנְתָה מִטְפַּחַת כֻּתָּן עִם צִחְצוּחֵי מֶשִׁי דַקִּים עַל יְסוֹדָהּ.
הִתְקַדֵּשׁ חַג שֶׁל שְׁמוֹנָה יָמִים, עַל מְנוּחָה וּבִקּוּרִים הֲדָדִיִּים וְקֵרוּב לְבָבוֹת. לִסְעֻדּוֹת הַצָּהֳרַיִם הֻתְקְנוּ לִפְתְּנֵי שְׁזִיפִים עִם פַּשְׁטִידוֹת-מַצָּה מְצֻמָּקוֹת, אֵלֶּה אֲשֶׁר הַתְּפִלָּה עַל “מוּסָף” וְ"יוֹצְרוֹת" יָפָה לָהֶן, וְאַחֲרֵי שְׁנַת הָעֲרַאי, עִם רֶדֶת הַיּוֹם, יָצְאוּ הָאֲנָשִׁים בַּחֲבוּרוֹת לְבִקּוּרֵי הֶחָג. טֶרֶם יָבְשָׁה הָאֲדָמָה בַּסִּמְטָאוֹת, וְהָאֲמִידִים שֶׁבִּבְנֵי-הַמִּשְׁפָּחָה נָעֲלוּ מִמַּעַל לְמִנְעֲלֵיהֶם עַרְדְּלֵי גוּמִי, מַה שֶּׁהוֹסִיף לָהֶם לִוְיַת חֲשִׁיבוּת. בְּבוֹאָם לַעֲבֹר אֶת הַשְּׁלוּלִית בַּשּׁוּק, הִשְׁתַּלְּבוּ לִפְנֵי מַעְבֶּרֶת הַקְּרָשִׁים אִישׁ בְּיַד רֵעֵהוּ, וְכָכָה עֲבָרוּהָ, בְּשׁוּרָה, אֲשֶׁר מֵרָחוֹק הָיְתָה צוּרַת שַׁרְשֶׁרֶת לָהּ.
אִסְרוּ-חַג חָל הַפַּעַם בָּרְבִיעִי בְּשַׁבָּת, וְהוּא הָיָה כְּגֶשֶׁר חֹל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ. מֵעַל הַשֻּׁלְחָנוֹת הוּסְרוּ אָמְנָם הַמַּפּוֹת, אוּלָם בַּמִּטְבָּח כְּבָר נֻפָּה קֶמַח הַסֹּלֶת לְחַלּוֹת-הַלֶּחֶם וְהוּכְנוּ הַפּוֹלִים וְהַגְּרִיסִין לְתַבְשִׁילֵי הַחַמִּין.
מְעַט מִן הַמַּצּוֹת שֶׁנִשְׁאֲרוּ שָׂם בָּרוּךְ בְּאַמְתַּחְתּוֹ בִּשְׁבִיל מַכִּירָיו הַגּוֹיִים, וְלִפְנֵי צֵאתוֹ אֶל הַכְּפָרִים עָדַר עוֹד אֶת אַדְמַת הַגִּנָּה אֲשֶׁר הֻשְׁקְתָה מֵי שׁוֹפְכִין בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַחֹרֶף.
דִּינָה טִאטְאָה אֶת הֶחָצֵר וְרָחֲצָה אֶת הָאֶצְטַבָּה לִפְנֵי הַבַּיִת. שׁוּב הָיְתָה פֹּה לְבַדָּהּ וְיָשְׁבָה עַל הַסַּף, אוֹ לְיַד הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ בִּמְקוֹם שֶׁהָרוּחַ הִתְאַוְּשָׁה בֵּין צִמְחֵי הָעֲצִיצִים. אֵלֶּה – כְּבָר עָלוּ בָּהֶם נִצָּנִים חֲדָשִׁים, וְהֵם הִתְמַשְּׁכוּ, כְּמוֹ בְּאֶצְבָּעוֹת, לְהֵאָחֵז בִּשְׁלַבֵּי “הַסֻּלָּמוֹת”.
עִם רְפוֹת הַיּוֹם בָּאָה לִיבְּקָה, הַיְתוֹמָה, וְעָמְדָה בְּרַגְלֶיהָ שֶׁטֶּרֶם נִשְׁזְפוּ בְּ"חַלּוֹנוֹת"-הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁעַל הָרִצְפָּה. מִמַּעֲדַנֵּי הֶחָג הִיא כְּאִלּוּ גָדְלָה בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי הַפֶּסַח, וּבְשָׁכְבָהּ בַּלַּיְלָה מִתַּחַת לַשְּׁמִיכָה, נִרְאֲתָה כִּמְמַלְּאָה אֶת כָּל הַמִּטָּה.
בַּבֹּקֶר הֵקִיצוּ לְקוֹל מִנְיַן-הַוְּתִיקִין אֲשֶׁר הִתְפַּלֵּל מִנֶּגֶד, בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת, לִקְרַאת הָנֵץ-חַמָּה גְדוֹלָה. עוֹד הָיָה הַכְּפוֹר עַל הָאָרֶץ וְשׁוֹאֲבֵי הַמַּיִם יָרְדוּ עֲטוּפִים בְּאַדְּרוֹתֵיהֶם אֶל הַבְּאֵר, אוּלָם בְּבֵית-הָאוֹפֶה נֶאֱפָה כְּבָר הַלֶּחֶם עַל מַצָּע שֶׁל קְנֵי אַגְמוֹן, וּמִן הָאָחוּ עָלָה קוֹל חֲלִילוֹ שֶׁל הָרוֹעֶה בְּסִלְסוּלִים נוֹחִים, חַסְרֵי דְאָגָה, אֲבִיבִיִּים.
מִזְמַן לִזְמַן יָרְדוּ גִשְׁמֵי הָאָבִיב עִם הָרְעָמִים הָרִאשׁוֹנִים, הַמְּתוּנִים, אֵלֶּה אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם יַסְפִּיקוּ לְבָרֵךְ תּוֹךְ כְּדֵי גִלְגּוּלָם. רְצוּעַת הַנָּהָר לְמַטָּה הִקְדִּירָה, וְהָעֵדֶר בָּאָחוּ נִצְטַפֵּף וּכְמוֹ נִדַּלְדֵּל פִּתְאֹם. הַכְּבָשִׂים הַגְּדוֹלִים, מְנֻסֵּי הַחַיִּים, עָמְדוּ עֲמִידָה מְאֻשֶּׁשֶׁת, בְּסַבְלָנוּת, אוּלָם הַטְּלָאִים הִתְנוֹדְדוּ וְגָעוּ מַר, וְאָז פָּתַח הָרוֹעֶה הַזָּקֵן אֶת מְעִילוֹ וְהִכְנִיס אוֹתָם אֶל תַּחַת כְּנָפוֹ בְּרַחֲמֵי אָב.
וּבַ"חֲדָרִים" עָמְדוּ כְּבָר פְּתוּחוֹת הַדְּלָתוֹת, וּבִשְׁעַת הַהַפְסָקוֹת יָצְאוּ הַיְלָדִים לְהִתְשׁוֹטֵט בַּחוּץ. מִכָּל הַגִּילִים הָיוּ וּמִכָּל הַכִּתּוֹת: בְּנֵי-מִקְרָא, בְּנֵי-“עִבְרִי” וּבְנֵי-“אָלֶף-בֵּית”.
כְּפַעַם בְּפַעַם נִשְּׁאוּ, חֲגִיגִית, בַּחֲבוּרוֹת, הָעוֹלָלִים לְבֵית-הַכְּנֶסֶת. הַיָּמִים הָיוּ יְמֵי סְפִירָה, וְלֹא הָיוּ לֹא חַגֵּי אֵרוּסִין וְלֹא נִשּׂוּאִין בָּעֲיָרָה, אוּלָם שִׂמְחוֹת הַ"בְּרִית" הוּחַגּוּ כְּסִדְרָן, וּמִסְפָּרָן הָיָה רַב, רָב. מִסָּבִיב לַנּוֹלָד הָרַךְ הָלְכוּ הַגְּדוֹלִים בְּעִגּוּל צָפוּף, וְקוֹלוֹ בָּקַע מִבֵּינֵיהֶם כְּמוֹ מִבַּעַד לְחוֹמַת מִבְצָר. אִם הָיָה זֶה מִמִּשְׁפַּחַת “הַזְּקָנִיִּים”, לָבְשָׁה דִינָה אֶת שִׂמְלַת הָאַטְלָס וּפֹה, בַּסִּמְטָה, נִלְוְתָה אֶל הַהוֹלְכִים. בְּהִתְקָרְבָהּ, נֶחֱלַק הָעִגּוּל, וְהִיא נִקְלְטָה וּבָאָה עַל מְקוֹמָהּ כְּחֻלְיָה בֵּין חַבְרוֹתֶיהָ הַמַּתְאִימוֹת.
כָּכָה עָבְרוּ הַיָּמִים.
מַחְלָה בַּת אַבְנֵר, אֲחוֹת בָּרוּךְ, יָלְדָה עַתָּה אֶת יַלְדָהּ הַשְּׁלִישִׁי, וּמוּשָׁה אַף הִיא נוֹלְדוּ לָהּ בַּתְיָה, הַבְּכִירָה, וְחַנָּה-אֶסְתֵּר, וְאַחַר הוֹסִיפָה וְיָלְדָה עוֹד אֶת מַחְלָה וְאֶת לִיבָּה, תְּאוֹמוֹת, וּבִשְׁבִיל אֵלֶּה בָּאָה פַּעַם לְבַקֵּשׁ מִדִּינָה אֶת כִּסְאוֹת הַיְלָדִים.
– הֵן לָךְ אֵין צֹרֶךְ בָּהֶם – אָמְרָה, בְּהַבִּיטָהּ אֵלֶיהָ מִתַּחַת לְעַפְעַפֶּיהָ הַכְּבֵדִים בְּמַבָּט דּוֹרֵשׁ טוֹב. וְדִינָה הֵבִיאָה מַטְלִית וְנִגְּבָה אֶת שְׁנֵי הַכִּסְאוֹת אֲשֶׁר אַף שֶׁמֶץ אָבָק לֹא נִמְצָא עֲלֵיהֶם, וְאַחַר עָמְדָה וְהִבִּיטָה אַחֲרֵי הָאִשָּׁה הַגְּדוֹלָה, אֲשֶׁר נָשְׂאָה אוֹתָם חֲבוּקִים אֶל לִבָּהּ, בִּימִינָהּ וּבִשְׂמֹאלָהּ, כִּשְׂאֵת אֶת הַיְלָדוֹת הַתְּאוֹמוֹת.
שְׁלֹמֹה, זְקֵנוֹ שֶׁל בָּרוּךְ מִצַּד אִמּוֹ, קָרָא לִבְנוֹ הָאֶחָד לֵוִי-נָתָן עַל שֵׁם אֲבִי אִשְׁתוֹ, שֶׁהָיְתָה יְלִידַת חוּץ, אוּלָם הַנַּעַר בְּגָדְלוֹ הָיָה כְּאֶחָד מִבְּּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה: שְׂעָרוֹ עָבֹת, וּמִזְגּוֹ רַךְ, וּפָנָיו עֲטוּרוֹת זְקַן-מֶשִׁי שָׁחוֹר, שֶׁהָיָה מִתְנַשֵּׁב כְּפַעַם בְּפַעַם בְּרוּחַ הַשָּׁדֶה, בְּעָבְרוֹ דֶרֶךְ הֶחָצֵר, כִּי בִּקְצֵה הָרְחוֹב נִמְצָא בֵּיתָם, וּמִשָּׁם וָהָלְאָה הִשְׂתָּרְעוּ הַשָּׁדוֹת – מְסַמְּאִים בִּימוֹת הַקַּיִץ בְּזִיו יַרְקָם וּבַחֹרֶף בִּבְרַק הַשֶּׁלֶג.
מַפְּנֵי אֵיזֶה מֵחוּשׁ שֶׁהָיָה לו בְּרַגְלָיו לֹא יָצָא כְּכָל הָאֲחֵרִים לִסְחֹר אֶת הַכְּפָרִים, וּבִזְמַנּוֹ לִמְּדוֹ אָבִיו אֶת מְלֶאכֶת הַנַּפָּחוּת וְגַם הֵקִים לוֹ מַפָּחָה בְּמַעֲלֵה-הֶחָצֵר וּפִתְחָהּ פָּתוּחַ לְצַד הַדֶּרֶךְ. בָּעַרָבִים נִרְאֲתָה הָאֵשׁ הַמְהַבְהֶבֶת בְּתוֹכָהּ הַרְחֵק עַל פְּנֵי הַסְּבִיבָה. בָּהּ נֹאחֲזוּ בַּעֲלֵי-הָעֲגָלָה בַּחֲזִירָתָם מִתַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת, וְהַהֵלֶךְ הֶעָנִי – נִתְמַתְּקָה עָלָיו אֵימַת הַבְּדִידוּת לְמַרְאֶהָ.
בְּצָהֳרֵי הַשַּׁבָּתוֹת, בַּקַּיִץ, הִתְכַּנְּסוּ הֵנָּה בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה וְיָשְׁבוּ עַל הַדֶּשֶׁא, בְּצֵל הָאַגָּסָה שֶׁלְּיַד הַגָּדֵר. מִנֶּגֶד הָיוּ שְׂדוֹת-הַבָּר עִם חֻרְשַׁת הַלִּבְנִים, וּלְמַטָּה, הָלְאָה שָׁם, הַנָּהָר, אֲשֶׁר עַכְשָׁו, בְּהִדֹּם קוֹל הַפַּטִישׁ, נִשְׁמְעָה בָּרוּר הֶמְיָתוֹ.
כְּדֵי לְהַבְחִין בֵּין הַיְלָדִים, קָרְאוּ לָהֶם: “זָבִיל הַקָּטָן”, “לִיבָּה הַגְּדוֹלָה” וּ"מַחְלָה מִן הַתְּאוֹמוֹת". בִּשְׁבִיל שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן הוּבָא כִּסֵּא הַמִּסְעָד מִמְחִצָּתָהּ שֶׁל שָׂרָה-פֵיגָה, הָאֵם, וְלֵוִי-נָתָן עַצְמוֹ שָׁכַב מִפְּנֵֵי חֻלְשַׁת בְּרִיאוּתוֹ, עַל הָאֶצְטַבָּה, שָׁתָה מֵי-סֻכָּר מְהוּלִים בְּסַמֵּי-מַרְפֵּא וְשִׁעֲשַׁע עַל יָדוֹ אֶת זָבִיל בְּנוֹ, אֲשֶׁר אִמּוֹ מֵתָה עָלָיו בְּלֹא עֵת.
אַחֲרֵי הָרַחְצָה שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת הִסְתַּמְּנוּ פָּנָיו בְּחִוְרוֹן מִשְׁנֶה בְּתוֹךְ מִסְגֶּרֶת הַזָּקָן, וְהָאֲנָשִׁים בְּקִרְבָתוֹ שׂוֹחֲחוּ אַט וְנִפְנְפוּ בִּידֵיהֶם לְהַבְרִיחַ מֵעָלָיו אֶת הַזְּבוּבִים, וּכְעֵין נְשִׁיבַת רַחֲמִים נָשְׁבָה פֹּה מִסָּבִיב וְהִתְמַזְּגָה עִם רֵיחַ הַסַּמְמָנִים שֶׁל הַדּוֹקְטוֹר הַפּוֹלַנִּי פַּבְלוֹבְסְקִי.
כְּשֶׁגָּדַל מְעַט זָבִיל בְּנוֹ בְּחָנוֹ פֹּה שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן בְּלִמּוּדָיו, וְאָזְנֵי הַנַּעַר, מִתַּחַת לַשֵּׁעָר הַשָּׁחוֹר, הֶאְדִּימוּ עֲמֻקּוֹת מִצְבִיטוֹת הַחִבָּה שֶׁל זֶה. קַל-תְּפִיסָה הָיָה וּמְזֹרָז, וּמִכִּתָּה לְכִתָּה עָבַר, כְּמִי שֶׁפּוֹסֵעַ וְעוֹבֵר מֵעֲרוּגָה לַעֲרוּגָה בַּגָּן – בְּקַלּוּת.
בֶּן שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה בָּא כְּבָר לַעֲזֹר עַל יַד אָבִיו בַּמַּפָּחָה, וְאֶת מִשְׁנָתוֹ שָׁנָה לוֹ בִּשְׁעוֹת הָעֶרֶב לְעַצְמוֹ. שָׂרָה-פֵיגָה, אֵם הָאָב, עָשְׂתָה לוֹ סִנַּר בַּד עִם קִשּׁוּרִים מֵאֲחוֹרָיו. וְאַחֲרֵי הָעֲבוֹדָה הֵבִיאָה לוֹ לְרַחְצָה מִמֵּי הַנָּהָר, שֶׁהָיוּ חַמִּים בִּשְׁעַת הַשְּׁקִיעָה, וְרֵיחָם שֶׁל אֵלֶּה, רֵיחַ עֲרָבוֹת וּקְנֵי-סוּף, הִתְנַדֵּף אַחַר כָּךְ בֵּין דַּפֵּי הַסֵּפֶר הָעַתִּיק.
בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם יָכֹל מֵעַתָּה לֵוִי-נָתָן לִשְׁכַּב שָׁעָה לִמְנוּחָה בְּחַדְרָהּ הַמְרֻוָּח שֶׁל הָאֵם, אוֹ בְּחֻרְשַׁת-הַלִּבְנִים הַקְּרוֹבָה. כְּשֶׁגָּבְרָה מַחֲלָתוֹ, הֻצַּע לוֹ פֹּה סָדִין מִתַּחַת לָעֵץ וְרַגְלָיו הַכּוֹאֲבוֹת כֻּסּוּ בַּעֲלֵי שַׁלֶּכֶת, עָלִים חַמִּים וּמַשְׁפִּיעִים מַרְפֵּא. כְּדִבְרֵי-נֶחָמָה נֶאֱמָנִים עַל לֵב דַּוָּי.
אֵיזוֹ מְנוּחָה, אֵיזוֹ מְנוּחָה אַחֲרֵי עֶשְׂרִים שְׁנוֹת עֲמִידָה עַל קַרְקַע הָאֲדָמָה הַנֻּקְשָׁה.
הָאֵם, מִן הַצַּד, נִפְנְפָה עָלָיו אַט, לְהַשִׁיב רוּחַ, בְּמִטְפַּחְתָּהּ, וְהֶעָלִים מִמַּעַל נִתְרַפְרְפוּ רִפְרוּף חֲרִישִׁי, מְהַלֵּךְ תְּנוּמָה, וְהוּא נִרְדַּם לְקוֹל דְּפִיקוֹת הַפַּטִּישׁ, כְּמוֹ לְקוֹל הֹלֶם שֶׁל שָׁעוֹן, אֲשֶׁר כּוֹנְנוּ אוֹתוֹ אֶל נָכוֹן, בְּעִתּוֹ.
מֵת הוּא בְּמוֹצָאֵי-שַׁבָּת אַחַת, בָּאָבִיב, בְּשָׁעָה שֶׁהָאַגָּסָה לִבְלְבָה בְּצִדֵּי הַגָּדֵר, בַּחוּץ, וְהַנָּהָר, לְמַטָּה, הִשְׁמִיעַ הֶמְיָה עֲמֻקָּה, מְלֵאָה.
אַחֲרֵי “צִדּוּק הַדִּין” פָּרְשׁוּ הָאֲנָשִׁים אֶל הָאֶצְטַבָּה אֲשֶׁר בְּפִנַּת הֶחָצֵר וּבָכוּ אֲרֻכּוֹת, בְּכִי-מִשְׁפָּחָה חַם.
שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן הוּא שֶׁלִּמֵּד אֶת זָבִיל הָרַךְ אֶת הִלְכוֹת הָאֲבֵלוּת וְגַם הִטִּיף לוֹ נִחוּמִים, וּכְשֶׁמָּלְאוּ יְמֵי אֶבְלוֹ, נָתַן לוֹ אַחַת הַיְתוֹמוֹת שֶׁגָּדְלוּ בְּבֵיתוֹ, וְזוֹ יָלְדָה לִתְקוּפַת הַשָׁנָה בֵּן, אֲשֶׁר נִקְרָא בְּיוֹם הַבְּרִית בְּשֵׁם הַמֵּת.
בַּת-צְחוֹק שֶׁל בִּינָה עֶלְיוֹנָה הֵאִירָה אֶת פְּנֵי הַיָּשִׁישׁ, כַּאֲשֶׁר מָסַר עִם גְּמַר הַטֶּקֶס אֶת הַנּוֹלָד הָרַךְ לִידֵי אָבִיו, בְּהַעֲלוֹתוֹ עָלָיו מִתּוֹךְ כָּךְ אֶת הַכָּתוּב: “תַּחַת אֲבֹתֶיךָ יִהְיוּ בָנֶיךָ”.
מִפְּנֵי גִילָהּ הָרַךְ שֶׁל הָאֵם וְחֹסֶר נִסְיוֹנָהּ, טִפְּלָה בַּתִּינוֹק שָׂרָה-פֵיגָה, הַזְּקֵנָה, בִּמְחִצָּתָהּ. הִיא תָּפְרָה לוֹ חֲלוּקֵי בַד וְהֵבִיאָה בִּשְׁבִילוֹ לִרְחִיצָה מַיִם מִן הַנָּהָר, וְכַאֲשֶׁר נִרְדַּם, נִפְנְפָה עָלָיו אַט בְּמִטְפַּחְתָּהּ, וַיְהִי לָהּ תַּחַת לֵוִי-נָתָן בְּנָהּ בְּתוֹךְ הַחֶדֶר שֶׁשָּׁמַם.
מוּשָׁה הַגְּדוֹלָה, אֲחוֹת בָּרוּךְ, הָלְכָה פַּעַם לְבַקֵּר אֶת מַחְלָה אֲחוֹתָהּ בִּכְפַר קַמִּינְקָה הַקָּרוֹב וְלָָקְחָה אִתָּהּ גַּם אֶת אַבְנֵר הַתִּינוֹק, שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִים אוֹתוֹ בְּכַר, כָּל כָּךְ קָטָן הָיָה עוֹד.
הַיְלָדוֹת נִשְׁאֲרוּ בַּבַּיִת: בַּתְיָה, חַנָּה-אֶסְתֵּר, מַחְלָה וְלִיבָּה, הַתְּאוֹמוֹת, וְרָחֵל-לֵאָה הַקְּטַנָּה.
לְהַשְׁגִּיחַ עַל כֻּלָּן צְרִיכָה הָיְתָה בַּתְיָה, הַגְּדוֹלָה, וְכֻלָּן – כָּל אַחַת עַל הַשְּׁנִיָּה, וְגַם דִּינָה נִתְבַּקְשָׁה לָבוֹא וְהִיא בָּאָה בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת, רְחוּצָה לִכְבוֹד הַמְּאוֹרָע בַּסַּבּוֹן הַטּוֹב, וְרֵיחוֹ שֶׁל זֶה בְּיַחַד עִם שֶׁמֶשׁ הַבֹּקֶר הֵעִירוּ בָּהּ כְּעֵין רֶגֶשׁ שֶׁל הִתְחַטְּאוּת וְאוֹתָהּ צִפִּיָּה מְתוּקָה אֲשֶׁר יַרְגִּישׁוּ בְּעַרְבֵי חָג.
עַל הַמַּדָּף בַּמִּטְבָּח מָצְאָה אֶת כִּכָּר הַלֶּחֶם הַמּוּכֶנֶת לְאוֹתוֹ יוֹם, וְהִיא פָּרְסָה אוֹתָהּ לִפְרוּסוֹת, בְּהַרְעִיפָהּ מִתּוֹךְ כָּךְ אֶל הָאַוִּיר אֶת בְּרַק טַבַּעְתָּהּ, שֶׁהַיְלָדוֹת צָדוּ אוֹתוֹ בְּעֵינַיִם מְלֵאוֹת גִּיל.
הִיא נָתְנָה לָאֲרוּחָה הָרִאשׁוֹנָה גְבִינָה עִם נוֹצָה שֶׁל בָּצָל, וְלַשְׁנִיָּה, בַּצָהֳרַיִם, הָפְכָה אֶת הַסֵּדֶר וְנָתְנָה אֶת הַבָּצָל קֹדֶם וְאַחַר כָּךְ אֶת הַגְּבִינָה.
כְּשֶׁהַחֹם בַּבַּיִת גָּדַל, יָצְאוּ לְשַׂחֵק עַל פְּנֵי רִבּוּעַ הַצֵּל אֲשֶׁר לִפְנֵי הַגָּדֵר בַּחוּץ.
הֵן שִׂחֲקוּ מִתְּחִלָּה בְּמִשְׂחַק “הַסַּנְוֵרִים”, שֶׁאָז הֻטַּל עַל דִּינָה לִהְיוֹת “הַמְחַזֶּרֶת”, בְּעוֹד שֶׁהָאֲחֵרוֹת הִתְחַמְּקוּ מִפָּנֶיהָ אַחַת-אַחַת, עַד שֶׁהִיא נִשְׁאֲרָה יְחִידָה וְכוֹשֶׁלֶת כִּמְעַט בְּ"עִוְרוֹנָהּ", אוּלָם תַּחַת זֶה, בְּמִשְׂחַק “הַצְּבָעִים”, אַחַר כָּךְ, שָׁבוּ וְנִתְקַבְּצוּ אֵלֶיהָ כֻּלָּן וְהִקִּיפוּ אוֹתָהּ מִסָּבִיב בְּעִגּוּל צָפוּף. הַקְּטַנּוֹת שֶׁבָּהֶן, כְּשֶׁעָיְפוּ, צָנְחוּ וְנִשְׁעֲנוּ עָלֶיהָ בְּאֵמוּן כִּצְמָחִים מְנֻמְנָמִים אֵלֶּה עַל גַּבֵּי יָתֵד שֶׁל גָּדֵר, וְהִיא – נִתְעַרְפְּלוּ לָהּ עֵינֶיהָ מִמַּעַל לַחֲרִיצֵי הַצַּעַר, וּבְשִׁבְתָּהּ כָּךְ, מִתְאַפֶּקֶת וְנִכְמָרָה, עָלָה עַל לִבָּהּ הָרַעְיוֹן, כִּי אֶת הָאַחַת מֵהֶן הֵן הָיְתָה יְכוֹלָה לָקַחַת לָהּ. מוּשָׁה הַטּוֹבָה וַדַּאי שֶׁלֹּא הָיְתָה גַם מְסָרֶבֶת וְנוֹתֶנֶת, וּמִן הַדִּין הוּא שֶׁלא תְּסָרֵב, כִּי לָמָּה זֶה תִּהְיֶה הִיא כּוֹרַעַת תַּחַת עֹמֶס יָקָר, הַכָּבֵד בִּשְׁבִילָהּ מִנְשׂוֹא, בְּעוֹד שֶׁהָאַחֶרֶת מִתְהַלֶּכֶת כִּנְזוּפָה, בְּיָדַיִם רֵיקוֹת, שֶׁהֵן נִרְאוֹת לְרַבִּים כִּמְיֻתָּרוֹת בָּעוֹלָם?
כְּשֶׁמוּשָׁה בָּאָה עִם דִּמְדּוּמֵי הָעֶרֶב, נִסְּתָה לְהַבִּיעַ לְפָנֶיהָ אֶת מִשְׁאֶלֶת לִבָּהּ. הִיא לֹא קָרְאָה בְּשֵׁם, וְגַם לֹא קָבְעָה לָהּ זְמַן, וְהָאִשָּׁה הַגְּדוֹלָה נִרְאֲתָה כִּמְבִינָה לָהּ, וְגַם הִזִּילָה בַּחֲשַׁאי דִמְעָה מֵעֵינֶיהָ, וּבַלַּיְלָה אַחֲרֵי כֵן, בַּעֲלוֹתָהּ עַל מִשְׁכָּבָהּ, שָׁקְלָה בֵּינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ אֶת הַדָּבָר.
“הֵן לֹא לְעוֹלָם הוּא”, אָמְרָה, “כִּי אִם רַק עַד שֶׁיְרַחֲמֶנָּה הָאֱלֹהִים, וְאוּלָם הָאֱלֹהִים הֲלֹא יָכוֹל לְרַחֵם אוֹתָהּ בִּמְהֵרָה, וְגַם בֵּיתָהּ אֵינוֹ רָחוֹק כָּל כָּךְ, אִם לָלֶכֶת דֶּרֶךְ סִמְטַת הָאִטְלִיז, אֶלָּא שֶׁזֹּאת לֹא תוּכַל לִהְיוֹת בַּתְיָה, הַגְּדוֹלָה, כִּי מַה יִהְיֶה בִּלְעָדֶיהָ עַל כָּל הָאֲחֵרוֹת? כַּף יָד בְּלִי אֲגוּדָל”, מָצְאָה אֶת הַמָּשָׁל הָרָאוּי. “הִיא הַמַּשְׁגִּיחָה וְהִיא הַמַּדְרִיכָה. גַּם אַחַת מִן הַתְּאוֹמוֹת אֵין לָתֵת כִּי הֵן לֹא תִפָּרֵדְנָה; שְׁתֵּי כַּפּוֹת-מֹאזְנַיִם הָאֲחוּזוֹת בְּקָנֶה אֶחָד: כְּשֶׁנּוֹגְעִים בְּאַחַת ונִנְעֲרָה הַשְּׁנִיָּה. אֵין גַּם לָקַחַת אֶת רָחֵל-לֵאָה, הַקְּטַנָּה, עַל כִּי קְטַנָּה הִיא. מִי יָבִין לִשְׂפָתָהּ? אוֹתָהּ גַּם אוֹהֵב אָבִיהָ מִכָּל הָאֲחֵרוֹת וְעָלֶיהָ יִשְׁאַל רִאשׁוֹנָה בְּשׁוּבוֹ מִן הַדֶּרֶךְ”.
חַנָּה-אֶסְתֵּר הִיא זֹאת אֵפוֹא", הֶחְלִיטָה.
“רַגְלַיִם קַלּוֹת לָהּ וּמִזְגָּהּ רַךְ. אֶפְשָׁר יִהְיֶה גַם לְהַתְקִין לָהּ זוּג שֶׁל נַעֲַלֵי-קְרָסִים לַסְּתָו. אֶלָּא שֶׁבַּיְשָׁנִית הִיא וּבְבֵית זָר לֹא תֹאכַל, וְגַם תְּשׁוּשָׁה, הַתְּשׁוּשָׁה מִכֻּלָּן, וּבְבוֹא הַחֹרֶף וְהִשְׁתַּעֲלָה” – חָלְשָׁה כְּבָר דַּעְתָּהּ עָלֶיהָ, וְהִיא הִתְרוֹמְמָה וּבִקְשָׁה אוֹתָהּ בְּמַבָּטָהּ עַל מִשְׁכַּב הַיְלָדוֹת הַמְשֻׁתָּף, וְהִנֵּה רָאֲתָה, כִּי נֶעְתְּקָה שָׁם מִן הַשּׁוּרָה וְגַם צָנְחָה מֵעָלֶיהָ הַשְּׂמִיכָה – וְלִבָּהּ זָע.
תּוֹךְ כְּדֵי הִתְנוֹדְדָהּ קָלְטָה הַתִּינוֹקֶת בִּקְצֵה הָעַיִן אֶת דְּמוּתָהּ שֶׁל הָאֵם, כְּשֶׁהִיא נִצֶּבֶת עָלֶיהָ כַּבִּירָה וּמַחֲסִית כֵּאלֹהִים – וְהִיא הִצְטַחֲקָה מִתּוֹךְ הַשֵּׁנָה. וְהָאִשָּׁה הַגְּדוֹלָה וְהַפּוֹרִיָּה חָזְרָה בָּהּ מַרְעִידָה כֻּלָּהּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיהָ:
“אֵיךְ יִתָּכֵן לְשַׁלְּחָהּ? וּמִי יְכַסֶּנָּה בַּלַּיְלָה בְּאֵין עָלֶיהָ הַשְׁגָּחַת אֵם?”
אִשְׁתּוֹ שֶׁל אַבְנֵר הַגָּבוֹהַּ מִסִּמְטַת הָהָר נִקְרְאָה בְּשֵׁם בַּתְיָה “הָרְחָבָה” – עַל שׁוּם רֹחַב גּוּפָהּ, וְגַם מִפְּנֵי הַהֶקֵּף הַמּוּסָרִי הָרַב שֶׁתָּפְשָׂה בְּחוּג הַמִּשְׁפָּחָה. מֵעֲשֶׂרֶת בָּנֶיהָ שֶׁהָיוּ לָהּ, שָׁלְחָה חֲמִשָּׁה הַחוּצָה, וְהֵם נָפוֹצוּ בִּקְצוֹת הָעֲיָרָה, וְחָמֵשׁ כַּלּוֹת הֵבִיאָה הַבַּיְתָה, מִבְּנוֹת הַמִּשְׁפָּחָה כֻּלָּן: מוּשָׁה, לִיבָּה וּמַחְלָה.
כְּשֶׁיָּלְדוּ אֵלֶּה, וְהַבַּיִת קָטֹן מֵהֲכִילָם, נִבְנוּ בֶּחָצֵר עוֹד חֲדָרִים, וּבָהֶם חַלּוֹנוֹת גְּדוֹלִים, אֲשֶׁר מִדֵּי הִפָּתְחַם בַּקַּיִץ, וּבָקַע מִשָּׁם קוֹל דִּבּוּרָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַחוֹתֶנֶת, קוֹל דִּבּוּר חַד, שֶׁהָָיָה מְכֻוָּן עַל פִּי רֹב, כְּדֶרֶךְ הָאִזְמֵל, לִמְקוֹם הַכְּאֵב.
יְלִידַת חוּץ הָיְתָה, בַּת מַגִּיד מֵישָׁרִים, מֵאֵלֶּה הַנִּקְרָאִים בְּשֵׁם “הָרַגְלִיִּים” – אִישׁ עָנִי, אֲשֶׁר לֹא נִמְצָא כָּל כֶּסֶף נְדֻנְיָה בְּיָדוֹ, אֲבָל יַחַשׂ אָבוֹת הָיָה לוֹ, וְכֹחוֹ רַב בְּמִדְרְשֵׁי אַגָּדָה, וּמִמֶּנּוּ לָמְדָה בִּתּוֹ לְדַבֵּר בִּמְלִיצוֹת, וּבִמְסִבּוֹת הַמִּשְׁפָּחָה אָהֲבָה הִיא – כְּאָבִיהָ מֵעַל הַבִּימָה – לְדַבֵּר, בְּשָׁעָה שֶׁעַל הָאֲחֵרִים מֻטָּל הָיָה רַק לְהַקְשִׁיב מִתּוֹךְ שְׁתִיקַת הַכְנָעָה.
מִפְּנֵי חֻלְשַׁת בְּרִיאוּתָהּ לֹא יָכְלָה לְבַקֵּר בְּבָתֵּי הַקְּרוֹבִים, אוּלָם אֶת הֲלָךְ-הָרוּחוֹת שָׁם הִבְחִינָה תָּמִיד לְנָכוֹן, כְּשֵׁם שֶׁהַבָּרוֹמֶטֶר מַבְחִין אֶת מֶזֶג הָאַוִּיר אֲפִילוּ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא צָפוּן בַּבַּיִת פְּנִימָה.
כְּשֶׁהוּבְאָה דִינָה לְבֵית חָמִיהָ – אָפְתָה הִיא אֶת עוּגַת הַסֻּכָּר הָעֲשִׁירָה בְּיוֹתֵר, כְּאוֹת רָצוֹן כְּלָלִי לְמוֹצָאָהּ הַמְיֻחָס שֶׁל הַבָּאָה; כְּשֶׁעָבְרוּ עַל זוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים בְּלִי בָּנִים, שָׁלְחָה אֵלֶיהָ אַחַת הַכַּלּוֹת לְבַקְּרָהּ; כְּשֶׁמָּלְאוּ חָמֵשׁ שָׁנִים – בָּאָה הִיא בְּעַצְמָהּ, מְזֻיֶּנֶת מִפְּנֵי חֲשִׁיבוּת הַשָּׁעָה בְּסוֹכְכָהּ הָעַתִּיק, זֶה שֶׁיָּרְשָׁה אוֹתוֹ בִּזְמַנָּהּ מֵאָבִיהָ, וַאֲשֶׁר בְּיָדֶיהָ קִבֵּל אֶת הַצּוּרָה שֶׁל שֵׁבֶט מוּסָר.
הִיא בָּחֲרָה אֶת הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְבִקּוּרָהּ, שֶׁאָז נִמְצָא גַם בָּרוּךְ בַּבַּיִת, וּבְבוֹאָהּ, מָצְאָה לָהּ בְּעַצְמָהּ אֶת כִּסֵּא-הַמִּסְעָד, שֶׁהוּא מְיֻעָד, כַּיָדוּעַ, לְמֵסַב כָּבוֹד, וְעַד אֲשֶׁר הַשְּׁנַיִּם טָרְחוּ לְהַתְקִין מְקוֹם מִשְׁעָן לְרַגְלֶיהָ, הֶעֱבִירָה הִיא אֶת מַבָּטָהּ מִסָּבִיב, בְּלִי חִפָּזוֹן, אֲבָל בִּשְּׁקִידָה, כְּאֶחָד הַמַּעֲבִיר בְּיַד חָרוּצִים מַטְלִית שֶׁל אָבָק עַל כְּלֵי בַּיִת.
הִיא אָמְדָה אֲמִידָה חֲטוּפָה אֶת מַפַּת הַקּוֹמוֹדָה, מִשְּׁשָׁה בְּמַחֲשַׁבְתָּהּ אֶת הָאֲלֻנְטִית עִם הַפִּתְגָּם הַלּוֹעֲזִי, סָקְרָה עַל הַקִּיר אֶת הַתְּמוּנָה עִם קְבוּצַת הַחֲבֵרוֹת שֶׁל דִּינָה, וּלְבַסּוֹף הִרְגִּישָׁה בַּחֲתוּלָה, אֲשֶׁר גָּדְלָה פֹּה, כְּפִי שֶׁהָיָה יָדוּעַ לָהּ, עַל כָּל טוּב, וַאֲשֶׁר עַכְשָׁו רָבְצָה לָהּ רְבִיצַת נַחַת עַל מַצָּעָהּ, כְּאִלּוּ הָיְתָה יְצוּר אֱנוֹשִׁי, וְהִיא עָנְתָה וְאָמְרָה בְּקוֹל הַמּוֹכִיחִים שֶׁלָּהּ:
“שְׁקִיץ!”
“הַשְׁקִיץ!” – חָרָה אַפָּהּ בָּהּ, כְּשֶׁזּוֹ לֹא זָעָה, וְהִיא הִתְרוֹמְמָה ו"צָרְמָה" אוֹתָהּ בִּקְצֵה חֻדּוֹ שֶׁל הַסּוֹכֵךְ עַד כִּי הַחַיָה הִתְפַּלְּצָה וּמִהֲרָה לְהִמָּלֵט, וְרַק אַחֲרֵי כֵן, בְּעָמְדָהּ כְּבָר בַּפֶּתַח, הִפְנְתָה אֶת רֹאשָׁהּ וּמָדְדָה אֶת הָאִשָּׁה בְּעֵינֶיהָ הָעֲגֻלּוֹת, הַפְּקוּחוֹת לָרְוָחָה, בְּמַבַּט-בּוּז.
דִּינָה הֵבִיאָה עַל טַס זֵרְעוֹנֵי דְלַעַת וּמְעַט עָסִיס שֶׁל דֻּבְדְּבָנִים, וְאָמְרָה לְהוֹצִיא אֶת קֻמְקוּם הַחַמִּין מִן הַתַּנּוּר, אֲבָל עַכְשָׁו בִּקְשָׁה כְּבָר הָאוֹרַחַת לָלֶכֶת, כִּי הָיָה עָלֶיהָ לָרֶדֶת לְבֵית שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן; הִיא רַק הֵצִיצָה עוֹד אֶל חֲדַר-הַמִּטּוֹת “עִם חֲלָלוֹ הָרֵיק”, וְאֶל הַמִּטְבָּח “הַמְּצֻחְצָח יוֹתֵר מִדַּי”, הִקִּישָׁה קַלּוֹת וְכִלְאַחַר יָד עַל קְדֵרוֹת הַמִּשְׁפָּחָה, הָעוֹמְדוֹת לְלֹא שִׁמּוּשׁ, וּלְבַסּוֹף הָלְכָה לָהּ, בְּהַשְׁאִירָהּ אַחֲרֶיהָ אוֹתוֹ הֲלָךְ-הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהָלַם פֹּה, לְדַעְתָּהּ, בְּדִיּוּק אֶת מַצַּב הַדְּבָרִים.
בְּדֶרֶךְ הִלּוּכָה סָקְרָה עוֹד אֶת חָזִית הַבַּיִת עִם הַגִּנָּה שֶׁמֵּאַחֲרָיו, חֶלְקַת אֲדָמָה לֹא קְטַנָּה, אֲשֶׁר אֵצֶל הָאֲחֵרִים הָיְתָה סוֹפֶגֶת בְּמֶשֶׁךְ הַחֹרֶף מֵי שׁוֹפְכִין רַבִּים, וְהַנְּעָרוֹת, בְּנוֹת הַמִּשְׁפָּחָה, נִרְאוּ לָהּ כִּמְצִיצוֹת מִבֵּין הָעֲרוּגוֹת, לִיבּות וּמוּשׁוֹת רַחֲבוֹת גֶּרֶם, שֶׁצַּמּוֹתֵיהֶן כָּבְדוּ מִנְשׂא וַאֲשֶׁר אֶת בְּנֵי-זוּגָן צָרִיךְ לְבַקֵּשׁ בְּתוֹךְ הַסְּבִיבָה, אִם לֹא לְשַׁלְחָן לְגַמְרֵי מִן הָעֲיָרָה.
בֵּינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ סִדְּרָה לָהּ אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תִּצְטָרֵךְ לְהַשְׁמִיעַ בְּאָזְנֵי הַזְּקֵנִים הַחֵרְשִׁים, אֵלֶּה אֲשֶׁר לְשֵׁמַע פֵּרוּד וְגִטִּין יַכְבִּידוּ אֶת אָזְנֵיהֶם עוֹד יוֹתֵר, וּבִרְאוֹתָהּ מֵרָחוֹק אֶת בֵּית שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן וְהִנֵּה דוֹלֶקֶת בּוֹ “מְנוֹרַת הַבָּרָק”, סִמָּן לְנִכְבַּדֵּי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁהֵם מְצוּיִים שָׁם עַכְשָׁו, כִּוְּנָה שָׁמָּה אֶת פָּנֶיהָ, בְּהַרְגִּישָׁהּ בְּקִרְבָּהּ אֶת כֹּחַ הַשְּׂאֹר הַבָּא לְהָטִיל תְּסִיסָה בְּגוּשׁ בָּצֵק כַּבִּיר.
בְּאֶחָד מִן הַיָּמִים הָהֵם יָצְאָה פַּעַם דִּינָה לְעִיר הַפֶּלֶךְ, אֶל אִישׁ קָדוֹשׁ שֶׁנִּמְצָא בְּאֶחָד מִפַּרְבָּרֶיהָ – לְקַבֵּל בְּרָכָה.
הִיא קָנְתָה לָהּ בָּעִיר הַזָּרָה מִטְפַּחַת מֶשִׁי לְכִסּוּי הָרֹאשׁ, וְנִדְהֶמֶת מַשֶּׁהוּ מֵרִשְׁרוּשָׁהּ יָרְדָה אֶל מִגְרְשֵׁי הָעִיר, לְבֵיתוֹ שֶׁל “הַיְּהוּדִי הַטּוֹב”, אֲשֶׁר רַחַשׁ קֹדֶשׁ שָׂרַר בִּמְחִצָּתוֹ וְרֵיחַ שֶׁל גְּוִילִים עַתִּיקִים – וְכָל הַדֶּרֶךְ אַחַר כָּךְ בַּחֲזָרָה הִשְׁתַּדְּלָה לָשֶׁבֶת בַּקָּרוֹן מוּגֶנֶת עַד כַּמָּה שֶׁאֶפְשָׁר מִן הָרוּחַ, כְּחוֹשֶׁשֶׁת שֶׁלֹּא יְנֻשַּׁב מֵעָלֶיהָ מָה.
בִּנְיָר מְיֻחָד שָׁמְרָה כָּל הַזְּמַן בְּיָדָהּ תַּפּוּחַ-זָהָב גָּדוֹל בִּשְׁבִיל בָּרוּךְ. בַּבַּיִת הִסְפִּיקָה עוֹד לְכַבֵּס אֶת הַלְּבָנִים שֶׁל הַשָּׁבוּעַ, אָפְתָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי מִין חָדָשׁ שֶֶׁל רְקִיקִים, כָּאֵלֶּה שֶׁרָאֲתָה בְּבֵית הַמָּלוֹן, וּכְשֶׁבָּרוּךְ בָּא, הוֹשִׁיטָה לוֹ אוֹלָר שֶׁקָּנְתָה בִּשְׁבִילוֹ בַּכְּרָךְ, וְהוּא לָקַח אֶת הַתַּפּוּחַ, חָתַךְ בּוֹ חֶתֶךְ עָמֹק, עַד לְעֶצֶם הַקְּרָבַיִם, וּבְהַבִּיטוֹ אֵלֶיהָ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, הִצְטַחֵק בִּצְחוֹק “הַזְּקָנִיִּים”, מִקֶרֶב לֵב.
עַל פִּי מִצְוַת “הַיְּהוּדִי הַטּוֹב” הוֹסִיפָה דִינָה עַל שְׁנֵי נֵרוֹת הַשַּׁבָּת עוֹד אֶחָד, שְׁלִישִׁי, סִמָּן לַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ, וּבִפְקֻדָּתוֹ גַם שִׁלְשְׁלָה וְהוֹרִידָה עוֹד יוֹתֵר אֶת מִטְפַּחַת הָרֹאשׁ, וּבְנוֹת הַמִּשְׁפָּחָה בְּבוֹאָן לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ הֻכְרְחוּ מֵעַתָּה לְהִתְכּוֹפֵף, וְאֶת זֹאת עָשׂוּ מִתּוֹךְ שְׁתִיקַת צִפִּיָּה, שֶׁהִיא הֵשִׁיבָה עָלֶיהָ בְּחִיּוּךְ טוֹב.
“הֲיִי מִן הַנֶּעֱלָבוֹת וְאֵינָן עוֹלְבוֹת” – הוֹרָה אוֹתָהּ
הָאִישׁ הַקָּדוֹשׁ – “שִׁמְעִי חֶרְפָּתֵךְ וְאַל תָּשִׁיבִי”.
וְהִיא הָיְתָה כֵּן.
לִשְׁמֹעַ חֲרָפוֹת בְּלִי תְּלוּנָה יָדְעָה עוֹד בְּבֵית אִמָּהּ-חוֹרַגְתָּהּ, עַכְשָׁו עָמְדָה בִּפְנֵיהֶן כְּצֶמַח זֶה בִּפְנֵי גֶשֶׁם הַזַּעַף, אֲשֶׁר הַצְלֵף יַצְלִיף אָמְנָם עַד לִכְאֵב, אֶלָּא שֶׁגַּם בְּרָכָה בּוֹ.
מַחְלָה, אֲחוֹת בָּרוּךְ מִכְּפָר קַמִּינְקָה, חָזְרָה וְנִתְיַשְּׁבָה שׁוּב בָּעֲיָרָה, וַתְּהִי רֵאשִׁית מַעֲשֶׂיהָ לְהָבִיא אֵיזוֹ סְדָרִים בְּבֵית אָחִיהָ.
הֵן מַיִם עוֹמְדִים סוֹפָם לְהַעֲלוֹת יְרוֹקָה וּלְהַבְאִישׁ.
הִיא הֶעֱלְתָה מִן הַמַּרְתֵּף אֶת גִּגִּיּוֹת הַכְּרוּב הַמְרֻפָּפוֹת, הוֹצִיאָה הַחוּצָה לְאִוְרוּר אֶת מִזְרְנֵי-הַקַּשׁ שֶׁנִּתְקַשּׁוּ מֵאִי-שִׁמּוּשׁ, וּלְבַסּוֹף הוֹרִידָה גַם מִן הָעֲלִיָּה אֶת עֲרִיסַת הָאַלּוֹן וְרָחֲצָה אוֹתָהּ בְּמָקוֹם גָּלוּי בֶּחָצֵר, וְעַד שֶׁזְּוֹ עָמְדָה פֹּה וְהִתְיַבְּשָׁה, הִתְנַדְנְדָה, בִּנְשֹׁב בָּהּ הָרוּחַ, מֵאֵלֶיהָ.
בְּמֶשֶׁךְ הַזְמַן הִתְחִילוּ הָאֲנָשִׁים לְפַקְפֵּק אִם יֵשׁ בִּכְלָל מַמָּשׁ בְּבִרְכָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הַיְּהוּדִי. בַּתְיָה הָרְחָבָה הֵטִילָה גַם סָפֵק בְּעֶצֶם קְדֻשָּׁתוֹ, מֵאַחַר שֶׁלֹּא שָׁמְעָה מֵעוֹלָם אֶת שְׁמוֹ בְּבֵית אָבִיהָ הַמָּנוֹחַ.
מֵחֲמַת הַמֵּחוּשִׁים שֶׁלָּהּ לֹא הִרְבְּתָה, כָּאָמוּר, לְבַקֵּר בְּבָתֵּי הַקְּרוֹבִים, אוּלָם בְּבֵית-הַתְּפִלָּה יָשְׁבָה עַל הַסַּפְסָל הַמְשֻׁתָּף בָּמָקוֹם הַמֶּרְכָּזִי, בְּאֹפֶן שֶׁדְּבָרֶיהָ יָכְלוּ לְהַגִּיעַ אֶל הַצַּד הָאֶחָד כְּמוֹ אֶל הַשֵּׁנִי.
בִּשְׁעַת קְרִיאַת הַתּוֹרָה סִפְּרָה פַּעַם אֶת הַמָּשָׁל בְּאִילָן-סְרָק שֶׁנִּמְצָא בְּאַחַד הַפַּרְדֵּסִים, וַאֲשֶׁר בְּעָלָיו הֶחְלִיט לְקַצְּצוֹ, כֵּוָן שֶׁהוּא לֹא הֵבִיא לוֹ אֶלָּא מְעַט שַׁלֶּכֶת בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָׁנָה. הִיא תֵּאֲרָה בִּלְשׁוֹנָהּ הַצִיּוּרִית אֶת עֲמִידָתוֹ שֶׁל זֶה בֵּין עֲצֵי-הַפְּרִי וְאֶת עֶצֶם מַעֲשֵׂה הַקִּצּוּץ, וּמִדֵי דַבְּרָהּ נוֹפְפָה אֶת כַּף יָדָהּ בִּתְנוּעָה נִמְרֶצֶת כָּזוֹ, עַד כִּי דִינָה, שֶׁעָמְדָה בְּקִרְבָתָהּ, נִתְכַּוְּצָה, כְּאִלּוּ הָיְתָה זוֹ מְכֻוֶּנֶת עִם כְּלִי חוֹבְלִים כְּנֶגְדָּהּ.
מִן הָעֲזָרָה לְמַטָּה רָאָה בָּרוּךְ וְהִנֵּה הִיא עוֹמֶדֶת נִלְחָצָה עַל יַד הָאֶשְׁנָב, כְּמִי שֶׁבָּא בֵּין-הַמְּצָרִים, וְאָז אָמַר, כִּי אוּלַי מֵחֲמַת הַדֹּחַק עַל הַסַּפְסָל הוּא זֶה, אוּלָם כְּשֶׁנִּסָּה לְהָעִיר פֹּה אֶת הָאֲחֵרִים עַל הַצֹּרֶךְ בִּרְכִישַׁת עוֹד “מָקוֹם”, שְׁאֵלוּהוּ: לָמָּה דוֹאֵג הוּא לְכָךְ – הֲבִשְׁבִיל יוֹרְשָׁיו? וְלֹא יָסַף לְדַבֵּר עוֹד.
בַּבַּיִת הֵסִיר אֶת קַפּוֹטַת הַקַּמְלֶט וְיָשַׁב מַשְׁמִים, בְּעֵינַיִם כְּבוּשׁוֹת, אֶל שֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת, וְדִינָה, אֲשֶׁר יָשְׁבָה מִנֶּגְדּוֹ, לֹא רָאֲתָה אֶלָּא אֶת עַפְעַפָּיו הַנִּזְעָמִים וַיְהִי לָהּ כְּאִלּוּ שְׁרוּיָה הִיא בַּחֲשֵׁכָה.
מֵעַתָּה הִתְפַּלְּלָה בַּשַּׁבָּתוֹת בַּבַּיִת, לְיַד הַחַלּוֹן שֶׁהוּא קָרוֹב בְּיוֹתֵר אֶל בֵּית-הַתְּפִלָּה. בָּרוּךְ צִיֵּן לָהּ אֶת הַתְּפִלּוֹת לְפִי סִדְרָן וְקִפֵּל אֶת קְצוֹת הַדַּפִּים לְסִמָּן, וְהִיא קָרְאָה אוֹתָן אַחַר כָּךְ מִתּוֹךְ הַסִּדּוּר בְּלַחַשׁ, בְּחִינַת “שְׂפָתֶיהָ נָעוֹת וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמַע”, וְכָל דִּמְעָה שֶׁנִּתְרַגְּשָׁה לָבוֹא, קִדְּמָה בִּקְצֵה מִטְפַּחַת הָרֹאשׁ.
בְּחַג הַפֶּסַח, כְּשֶׁהַחַלּוֹנוֹת הַכְּפוּלִים הוּצְאוּ, אֶפְשָׁר הָיָה לִשְׁמֹעַ פֹּה אֶת קְרִיאַת הַחַזָּן מִלִּפְנֵי הַתֵּבָה. הָ"אָמֵן יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא" שֶׁל הַתִּינוֹקוֹת הָיָה מָתוֹק עַד כְּדֵי לְהַרְעִיד אֶת הַלֵּב.
שׁוּב הָיָה אָבִיב בַּסִּמְטָה, וְעַל הָאֲדָמָה הַמְחֻמֶּמֶת הַתְּחוּחָה עוֹד לְמַגָּע, יָצְאוּ הַיְלָדִים לִרְחֹשׁ. הָרַכִּים שֶׁבָּהֶם, אֲשֶׁר רַק הַחֹרֶף נוֹלְדוּ, תָּהוּ מֻרְחֲבֵי עֵינַיִם אֶל תּוֹךְ הֶחָלָל הַמֻּפְלָא, אֲשֶׁר פְּנֵי הָאֵם הָיוּ מְחַיְּכוֹת נְעִימוֹת בְּמֶרְכָּזוֹ.
גֻּדְּרוּ שׁוּב הַפְּרָצוֹת בַּגַּנִּים, וּבְתוֹךְ הַשְּׁבִיל הַמְשֻׁפָּע יָרַד יוֹם-יוֹם עֵדֶר הַכְּבָשִׂים מִן הָהָר. חְוֶדּוֹר, הָרוֹעֶה הַזָּקֵן, מֵת וְאָז בָּא בְּנוֹ, פֶּטְקָה, בִּמְקוֹמוֹ, וְאֶת חֲלִילוֹ יָרְשׁ וְהָיָה מְנַגֵּן בּוֹ אוֹתָם הַנִּגּוּנִים הַיְשָׁנִים, הַיְדוּעִים.
עוֹד נָשְׁבָה בָּעֲרָבִים רוּחַ צוֹנֶנֶת, וּבְבֵית-הַכְּנֶסֶת טֶרֶם גָּמְרוּ לִסְפֹּר אֶת סְפִירַת הָעֹמֶר, אוּלָם בָּאַוִּיר כְּבָר נִשָּׂא נִיחוֹחָם הַדַּק שֶׁל אֲרִיגֵי הַקַּיִץ, וְרֵיחַ מַאֲפֵי-הַסֻּכָּר, שֶׁהֻתְקְנוּ לִקְרַאת חַגֵּי הַנִּשׂוּאִין בָּעֲיָרָה.
בָּא מֵעִיר הַמָּחוֹז יְהוּדִי בַּדְחָן, שֶׁהִטִּיף אֲמָרִים קְצָרִים בִּשְׁעַת “הוֹשָׁבַת הַכַּלָּה”, אִמְרֵי-מוּסָר תַּמְצִיתִיִּים וּמַדְמִיעִים. הַקִּדּוּשִׁין סֻדְּרוּ בַּחֲצַר בֵּית-הַכְּנֶסֶת מִתַּחַת לְחֻפַּת אַטְלַס חֲלָקָה, מְתוּחָה כִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם, אֲשֶׁר הַנְּעָרוֹת הַחֲסֻנּוֹת מִבְּנוֹת “הַזְּקָנִיִּים” תָּמְכוּ עַל-פִּי רֹב אֶת כְּלוֹנְסָאוֹתֶיהָ.
בְּגִיל הַשְּׁמוֹנֶה-עֶשְׂרֵה הָיוּ כָּאֵלֶּה שָלֹשׁ לִיבּוֹת בְּנוֹת קוֹמָה אַחַת, וְגִזְרָה אַחַת וּקְלַסְתֵּר-פָּנִים אֶחָד, דּוֹמוֹת זוֹ לְזוֹ כָּל כָּךְ, שֶׁרַק עַל פִּי צֶבַע הַסְּרָטִים שֶׁבְּצַמּוֹתֵיהֶן אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין בֵּינֵיהֶן. בִּימוֹת חֹל רְגִילִים יָצְאוּ בַּחֲלוּקֵי-בַד עִם מִטְפְּחוֹת-רֹאשׁ צִבְעוֹנִיּוֹת, פְּשׁוּטוֹת, אוּלָם בְּחַגֵּי הַמִּשְׁפָּחָה הִתְנַעֲרוּ מֵרַשְׁלָנוּתָן, לָבְשׁוּ שִׂמְלוֹת מוּסְלִין עִם חֲגוֹרוֹת שֶׁל תַּחֲרִים וְקִעְקְעוּ בְּנַעֲלֵיהֶן הַחֲצָאִיּוֹת אֶת הָרִצְפָּה בִּשְׁעַת הַמָּחוֹל.
הָאַחַת מִן הַשָּׁלֹשׁ, הַיְתוֹמָה, זוֹ שֶׁגָּדְלָה בְּבֵית שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן הָרְסָה פַּעַם, בִּשְׁעַת מִשְׁתֵּה-כְּלוּלוֹת, אֶל הַשֻּׁלְחָן וְהוֹצִיאָה מִבֵּין הַמְסֻבִּים אֶת בָּרוּךְ, לַהֲנָאָתָן הַגְּלוּיָה שֶׁל רֹב נְשֵׁי הַמִּשְׁפָּחָה.
הִיא הִסְתּוֹבְבָה סְחוֹר סְחוֹר מִסְּבִיבוֹ וּמָשְׁכָה אוֹתוֹ אֶל תּוֹךְ עִגּוּל הַמְחוֹלְלוֹת, לִיבּוֹת וּמוּשׁוֹת מִבְּנוֹת גִּילָהּ, אֲשֶׁר נִשְׁתַּלְּבוּ בְּמַחֲרֹזֶת, זְרוֹעַ אֶל זְרוֹעַ, וְנִתְעַרְבְּלוּ יַחַד בְּמִין רִקּוּד שֶׁהִלֵּךְ סְחַרְחֹרֶת עַל כָּל הַמִּסְתַּכְּלִים.
דִּינָה, שֶׁעָמְדָה פֹּה מִן הַצַּד גִּשְּׁשָׁה לִמְצֹא מִשְׁעָן בַּקִיר הַקָּרוֹב, וְהַחִיּוּךְ שֶׁהֶעֱלְתָה עַל פָּנֶיהָ הִבְהֵב כְּשַׁלְהֶבֶת בֵּין עֲצֵי הַסָּקָה לַחִים. מִפְּנֵי קֹטֶן קוֹמָתָהּ נִדְחֲפָה אֶל בֵּין הַנְּמוּשׁוֹת, וְאִישׁ גַּם לֹא נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ לְכָךְ. עַכְשָׁו הָיְתָה מִחוּץ לַשּׁוּרָה, חֻלְיָה שֶׁנָּקְעָה מִמְקוֹמָהּ.
מִין כְּלִי מִדָּה לְצַעַר הוּא זֶה שֶׁנִּקְרָא בְּפִי הַמְשׁוֹרְרִים בְּשֵׁם נֹאד-הַדְּמָעוֹת. בֵּית קִבּוּל פָּתוּחַ הַקּוֹלֵט אֶת עֲסִיס הַכְּאֵב טִפָּה אַחֲרֵי טִפָּה, וְהוֹלֵךְ וּמִתְמַלֵּא בַּד בְּבַד עִם סְאַת צַעֲרוֹ שֶׁל הָאָדָם.
מַשֶּׁהוּ דוֹמֶה לָזֶה בִּקַּשְׁתִּי לִרְאוֹת פַּעַם בַּכְּלִי, אֲשֶׁר הֻצַּג מִתַּחַת לְגִגִּית הַמַּיִם הַמְנַטֶּפֶת, וְאָז רָמְזוּ לִי עַל הָאִשָּׁה דִינָה, אֲשֶׁר הִגִּיעָה שְׁנַת גֵּרוּשֶׁיהָ, הִיא הַשָּׁנָה הָעֲשִׂירִית לְשִׁבְתָּהּ בְּבֵית בַּעְלָהּ. אֶצְלָה הָיוּ אֵלֶּה דְמָעוֹת מַמָּשׁ וּבְשֶׁפַע כָּזֶה, עַד כִּי בְּשִׁבְתָּהּ עַל הַסַּף עִם הַמִּטְפַּחַת הַמַּאֲפִילָה עַל פָּנֶיהָ, הָיָה זֶה כְּמוֹ גֶשֶׁם הַמְטַפְטֵף מִתּוֹךְ הֶעָנָן. וְגַם נָשַׁב פֹּה מִסָּבִיב רוּחַ סַגְרִיר, זֶה אֲשֶׁר הָאֲנָשִׁים לֹא יֶאֱהָבוּהוּ, וַאֲשֶׁר עַל כֵּן גַּם שָׁטוּ וְעָבְרוּ עַל הַמָּקוֹם בִּמְהִירוּת, מִבְּלִי לְהִתְעַכֵּב.
וְאָכֵן, מִי הוּא אֲשֶׁר יִנְעַם לוֹ לִרְאוֹת אֶת חֲבֵרוֹ בּוֹכֶה עַל דְּבָרִים אֲשֶׁר לִכְאוֹרָה הֵם רַק מַרְנִינִים אֶת הַלֵּב, כְּמוֹ: שְׂחוֹק יְלָדִים בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, שִׁירָתָהּ שֶׁל נַעֲרָה עַל מְלֶאכֶת רִקְמָה, אוֹ בַּת-צְחוֹק שֶׁל אֵם הַמְשַׁעֲשַׁעַת אֶת תִּינוֹקָהּ עַל בִּרְכֶּיהָ?
כְּשֶׁטָמְנָה בָּאָבִיב אֶת זֵרְעוֹנֵי הַיְרָקוֹת בָּעֲרוּגָה, בָּכְתָה, וּכְשֶׁבָּאָה לְנַכֵּשׁ בָּהּ אַחֲרֵי כֵן אֶת הָעֲשָׂבִים, בָּכְתָה שׁוּב – עִם כָּל גִּבְעֹל שֶׁעָקְרָה. יִתָּכֵן שֶׁבְּלִבָּהּ הִשְׁוְתָה אֲלֵיהֶם אֶת עַצְמָהּ, אֲשֶׁר עוֹד מְעַט וְתֵעָקֵר מִמְּקוֹמָהּ אַף הִיא, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת רֶוַח בִּשְׁבִיל הָאֲחֵרִים.
יוֹם אֶחָד קָרְאָה אֵלֶיהָ אַחַת מִשָּׁלֹשׁ הַלִּיבּוֹת, אֶת הַיְתוֹמָה, וּמָסְרָה לָהּ אֶת שְׁמוֹת הַמַּאֲכָלִים שֶׁהֵם חֲבִיבִים עַל בָּרוּךְ. הִיא לִמְּדָה אוֹתָהּ כֵּיצַד לְהַתְקִין לִפְתָּן בִּדְבַשׁ וְאֵיךְ לְתַבֵּל פַּשְׁטִידָה בְּקִנָּמוֹן, וְאַחַר כָּךְ הֶרְאֲתָה לָהּ אֶת מְקוֹם הַצְּנוֹן וְהַגֶּזֶר בַּמַּרְתֵּף וּמַחֲרֹזוֹת הַבְּצָלִים בָּעֲלִּיָּה, וּלְבַסּוֹף, כְּשֶׁזוֹ נִפְטְרָה מִמֶּנָּה, הָלְכָה וְהִתְנַפְּלָה עַל יְרִיעַת הַבַּד שֶׁבֵּין שְׁתֵּי הַמּטּוֹת וְנֶאֶנְקָה אֲנָקָה עֲזוּבָה, אֶנְקַת חַיָּה פְּצוּעָה בְּלֵב יְשִׁימוֹן, אֲשֶׁר אֵין שׁוֹמֵעַ לָהּ.
וְהִנֵּה בָּא החֹרֶף וְאִתּוֹ הַיּוֹם הַמְיֻעָד לַגֵּט, וְהִיא הִתְאוֹשְׁשָׁה וְעָשְׂתָה אֶת הַהֲכָנוֹת הַדְּרוּשׂוֹת, וְגַם לֹא בָּכְתָה עוֹד, וְרַק הַחֲרִיצִים מִתַּחַת לְעֵינֶיהָ עָמְקוּ וְלָהֶם גַּוָּן מְשֻׁנֶּה, מֵעֵין הַשַּׁחֲרוּרית שֶֶׁבְּתַחְתִּיוֹת בְּאֵר, אֲשֶׁר נִשְׁתָּאֲבוּ וְכָלוּ מֵימֶיהָ.
בְּבֵיתֵנוּ, שֶׁהוּא בֵּית הַקָּהָל, לֹא הָיְתָה שְׁרוּיָה הַשִּׂמְחָה בְּיוֹם סִדּוּר שֶׁל גֵּט. סֵפֶר-כְּרִיתוּת יִקָּרֵא לָזֶה – סָבַר אָבִי – מִשּׁוּם שֶׁבּוֹ נִכְרֶתֶת הַנֶּפֶשׁ מֵעַל הַנֶּפֶשׁ.
הוּא, כְּדַרְכּוֹ, לֹא טָעַם אֹכֶל כָּל אוֹתוֹ יוֹם, וְלִפְנֵי כֵן, בַּלַּילְָה, הָיָה עֵר עַל סְפָרָיו, אִם מִשּׁוּם שֶׁעָסָק בְּבֵרוּר הַשֵּׁמוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי הַגֵּט, אוֹ מִפְּנֵי שֶׁבָּחַן וְשָׁקַל אֶת הַנֶּאֱמָר בְּעִנְיַן הַגֵּרוּשִׁין בִּכְלָל.
דֵּעוֹת הַקַּדְמוֹנִים הֵן, כַּיָּדוּעַ, שׁוֹנוֹת. בְּעַיְּנִי לְאַחַר זְמַן בְּדִבְרֵיהֶם, יָכֹלְתִּי לְשַׁעֵר לִי מִי הֵם אֵלֶּה אֲשֶׁר לָהֶם נָטָה אָבִי. לוֹ, בְּטוּב לִבּוֹ, נִרְאוּ בְּוַדַּאי דִּבְרֵיהֶם שֶׁל מְגַנֵּי הַפֵּרוּד, כְּמוֹ רַ' אֱלִיעֶזֶר, וְכַדּוֹמֶה. הַמַּאֲמָר הַצִּיּוּרִי עַל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ, אֲשֶׁר הוּא, אֲפִילוּ הוּא, מוֹרִיד דְּמָעוֹת עַל הָאִשָּׁה הַמְגֹרֶשֶׁת, נָגַע בְּלִי סָפֵק עַד נָפְשׁוֹ, אוּלָם הֵן יָכוֹל הָיָה מִצַּד שֵׁנִי גַם לְהַעֲלוֹת עַל לִבּוֹ אֶת לֵיל הֶחָזוֹן הַמֻּפְלָא, לֵיל הַקְּדוּמִים – אָז בְּהוֹצִיא הָאֱלֹהִים אֶת אַבְרָהָם הַחוּצָה – ואֶת נְשִׁיבַת הַשְּׁכוֹל שֶׁעָבְרָה פֹּה, בְּהַשְׁמִיעַ הָאִישׁ אֶת שְׁאֵלָתוֹ הַנּוֹקֶבֶת:
“ה' אֱלֹהִים, מַה תִּתֵּן-לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי?”
כְּשֶׁבָּא עִם דִּמְדּוּמֵי הַבֹּקֶר הַסּוֹפֵר, נֶאֱמַר לוֹ שֶׁיָּבִיא אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה אֶת הַמַּכְשִׁירִים, וְהוּא הֵבִיא אוֹתָם אֶת כֻּלָּם: אֶת הַקְּלָף, וְאֶת הַדְּיוֹ וְהַקֻּלְמוֹס, זֶה הַקָּנֶה הַנִקְּשֶׁה, אֲשֶׁר הַבָּעָה מְיֻחֶדֶת, רָעָה, לוֹ בְּקָצֵהוּ.
סֵדֶר הַגֵּט מִתְנַהֵל לְפִי הַסְּעִיפִים הַכְּתוּבִים בַּסֵּפֶר: מַזְמִינִים אֶת הָעֵדִים, מוֹסְרִים אֶת כְּלֵי הַכְּתִיבָה מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת וְחוֹקְרִים אֶת הַבַּעַל הַמְגָרֵשׁ, שֶׁאֵלָיו, וְכֵן גַּם לָאֲחֵרִים, מְדַבְּרִים “בִּלְשׁוֹן יָחִיד”.
בִּשְׁבִיל בְּנֵי הַמָּקוֹם הָיָה זֶה יוֹם חִזָּיוֹן, שֶׁאֵלָיו חִכּוּ כִּמְעַט תָּמִיד בְּצִפִּיָּה. בַּכְּרַכִּים רָאִיתִי אַחַר כָּךְ בָּתִּים מְיֻחָדִים, שֶׁהָאֲנָשִׁים בָּאִים לְהִסְתַּכֵּל שָׁם בְּמַחֲזוֹת-תּוּגָה מְדֻמִּים, פֹּה הָיוּ אֵלֶּה יִסּוּרֵי אָדָם “בְּעַיִן”, וּכְכָל אֲשֶׁר גָּדְלוּ, כֵּן רַבָּה, כָּרָגִיל, הַדְּרִישָׁה לַ"מְּקוֹמוֹת".
בִּשְׁעַת גִּטָּהּ שֶׁל דִּינָה גָדְלָה הַצְּפִיפוּת בַּבַּיִת עוֹד מִן הַבֹּקֶר. כְּשֶׁנֶּחְקְרוּ הָעֵדִים לְיַד הַשֻּׁלְחָן, הָיוּ כְּבָר כָּל הַסַּפְסָלִים הַצְּדָדִיִּים מְלֵאִים; כְּשֶׁנִּקְרָא שָׁמָּה הַבַּעַל, צָרִיךְ הָיָה לְפַלֵּס לוֹ דֶרֶך בֵּין הַנֶּאֱסָפִים.
– אַתָּה, בָּרוּךְ בֶּן אַבְנֵר, – שְׁאֵלוּהוּ – הַנּוֹתֵן אַתָּה גֵט זֶה מֵרְצוֹנְךָ הַטּוֹב?
וְאָז קָמָה רֶגַע דִּמְמַת חֲרָדָה בַּחֶדֶר. הָאִשָּׁה בִּמְקוֹם עָמְדָהּ, פַּשְּׁטָה אֶת יָדָהּ לְפָנֶיהָ בִּתְנוּעָה מְגַשֶּׁשֶׁת, כְּעִוֵּר הַמַּרְגִּישׁ בְּקִרְבָתוֹ תְּהוֹם, וְהַשַּׁמָּשׁ הַזָּקֵן בָּא לְעֶזְרַת הַבַּעַל.
– אֱמֹר “כֵּן” – הוֹרָה אוֹתוֹ.
- כֵּן, כֵּן – מִלְמֵל הָאִישׁ.
אֲבָל הַזָּקֵן הִטְעִים:
– אֱמֹר כֵּן רַק פַּעַם אַחַת.
וְאָז עָנָה וְאָמַר: “כֵּן” – רַק פַּעַם אַחַת.
אַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה הָיְתָה זְמַן-מַה תְּנוּעָה מִסָּבִיב.
אֶחָד מִן “הַזְּקָנִיִּים” בִּקֵּשׁ לִפְתֹחַ אֶת הָאֶשְׁנָב כְּדֵי לְהַכְנִיס אַוִּיר, מִי שֶׁהוּא קָרָא “מַיִם!” וּמִבֵּין הַסַּפְסָלִים הַפְּנִימִיִּים הוּצְאָה אַחַת הַשְּׁכֵנוֹת אֶל הַמִּטְבָּח.
לְבַסּוֹף בִּקֵּשׁ הַשַּׁמָּשׁ אֶת הַקָּהָל לְהִתְפַּזֵּר, כִּי נִגַּשׁ הַסּוֹפֵר לִמְלַאכְתּוֹ, וּבַבַּיִת נִשְׁתָּרְרָה דְמָמָה, אֲשֶׁר לֹא נִשְׁמַע בָּהּ שׁוּב אֶלָּא חֲרִיקַת הַקֻּלְמוֹס עַל הַקְּלָף. כְּשֶׁפָּרְצָה מוּשָׁה הַגְּדוֹלָה בִּבְכִי, הִשְׁתִּיקוּ אוֹתָהּ וְהִכְנִיסוּהָ אֶל מֵעֵבֶר לַמְּחִצָּה, וּפֹה יָשְׁבָה עִם הַתִּינוֹקֶת הַחֲבוּיָה בְּחֵיקָהּ – יַלְדָּה גִדְלַת עֵינַיִם, אֲשֶׁר פָּשְׁטָה, לְאַחַר שֶׁהִתִּירוּהָ מֵחִתּוּלֶיהָ, אֶת יָדָהּ אֶל הָאֵם בִּתְנוּעָה רַבַּת-הֲבָנָה, וְזוֹ נָשְׁקָה לָהּ, כָּל אֶצְבַּע וְאֶצְבַּע לְבַד, כְּשֶׁהַדְּמָעוֹת מִתְגַּלְגְּלוֹת וְיוֹרְדוֹת חֲרִישִׁיּוֹת, לְלֹא קוֹל, מֵעֵינֶיהָ.
הִזְכַּרְתִּי לְמַעְלָה אֶת נֹאד הַדְּמָעוֹת אֲשֶׁר כְּנֶגְדּוֹ, בַּד בְּבַד אִתּוֹ, הוֹלֶכֶת וְנִמְלֵאת, כִּבְיָכֹל סְאַת צַעֲרוֹ שֶׁל הָאָדָם. אִם זוֹ נִתְמַלְּאָה וּמִדַּת הַחֶסֶד הִתְגַּבְּרָה, וְיִקָּרֵא לָזֶה יְשׁוּעָה אוֹ נֵס, שֶׁנּוֹהֲגִים לְבָרֵךְ עָלָיו, אוֹ גַם לְכָתְבוֹ לְזִכָּרוֹן בְּסֵפֶר. לְנִטְרָפִים בִּמְצוּלוֹת יָם מִתְגַּלֶּה זֶה בִּדְמוּת כֵּף אוֹ קֶרֶשׁ הַצָּף עַל פְּנֵי הַמַּיִם, לִנְתוּנִים בְּלַהֲבוֹת אֵשׁ – כְּחַלּוֹן, אוֹ פִּרְצָה בַּקִּיר; פֹּה בָּא הַדָּבָר בְּצוּרַת אוֹת, אֲשֶׁר נִשְׁתַּרְבְּבָה וְיָצְאָה מִן הַשּׁוּרָה.
הַסּוֹפֵר הַזָּקֵן לֹא הֵבִין עוֹד בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן אֶת הַנַּעֲשֶׂה וְאָמַר לְיַשֵּׁב אֶת הַקַּו הַמְדֻלְדָּל בִּמְקוֹמוֹ, וְהִנֵּה שָׁלַח אָבִי אֶת יָדוֹ וְהֵרִים אֶת הַקְּלָף, וּלְעֵינֵי הָאֲנָשִׁים נִגְלְתָה לְחֶרְדָּתָם, אוֹת אֲשֶׁר קָצֶהָ הָאֶחָד נִתַּק מִמֶּנָּה, כְּרֶגֶל בַּעַל-חַי שֶׁנָּקְעָה, וְהִיא שׁוֹתֶֶֶתֶת דְּיוֹ וּמַאֲפִילָה כְּפֶצַע בְּתוֹךְ הַכְּתָב.
מוּשָׁה הַגְּדוֹלָה בָּאָה וְהֵצִיצָה מֵאֲחוֹרֵי הַמְּחִצָּה אֶל הַחֶדֶר, וּמִכָּל מַה שֶּׁנַעֲשָׂה פֹּה יָכְלָה רַק לִתְפֹּס, כִּי נִפְסַל הַגֵּט וְלֹא יִכָּתֵב עוֹד, כִּי אוֹמְרִים הָאֲנָשִׁים לִדְחוֹתוֹ, “וְזֶהוּ טוֹב”, הֵבִינָה, “כָּכָה זֶה טוֹב”.
לְפָנֶיהָ קָם מַרְאֵה בֵּית אָחִיהָ, עִם חֲבִילַת הַכָּרִים הַמִּתְגּוֹלֶלֶת שָׁם עַל הָרִצְפָּה וְעֵירֹם הַכֵּלִים שֶׁנִתְעַרְטְלוּ מִצִּפּוּיֵיהֶם, עֵירֹם מַבְעִית, וְהִיא עָמְדָה וְנִדְחֲקָה אֶל בֵּין הַנֶּאֱסָפִים וּמָצְאָה אֶת בָּרוּךְ עִם פָּנָיו “הַסְּחוּטִים”, אֲשֶׁר אַף טִפַּת דָּם לֹא נִמְצְאָה בָּהֶם:
– תֵּן לִי אֶת הַמַּפְתֵּחַ – אָמְרָה – וְאֵלֵךְ לְהַסִּיק שָׁם אֶת הַתַּנּוּר.
וְהִיא עָטְפָה שׁוּב אֶת הַתִּינוֹקֶת בְּכָל חִתּוּלֶיהָ, וְהָלְכָה וְהֵבִיאָה חָלָב טָרִי לְבֵית אָחִיהָ וְעוּגוֹת שֶׁהֵן נוֹחוֹת אַחֲרֵי צוֹם לַאֲכִילָה; אַחַר הִבְעִירָה אֵשׁ בַּתַּנּוּר וּבַכִּירָה, וְהִתִּירָה אֶת הַחֲבִילוֹת וְהֶעֱלְתָה עַל הָרָהִיטִים אֶת צִפּוּיֵיהֶם, וּלְבַסּוֹף, כְּשֶׁהִרְגִּישָׁה בִּבְנֵי הַזּוּג שֶׁהֵם בָּאִים, וְהַיּוֹם כְּבָר הֶחֱשִׁיךְ, הִדְלִיקָה אֶת הַמְּנורָה וְהִצִּיגָה אוֹתָהּ עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן, בְּאֹפֶן שֶׁנִּמְשַׁךְ אוֹרָהּ בְּקַו יָשָׁר לִקְרַאת הַבָּאִים, וְאָז הָלְכָה לָהּ, כְּשֶׁהַתִּינוֹקֶת תְּחוּבָה לָהּ בְּתוֹךְ מְעִילָהּ וּמְבַצְבֶּצֶת כְּעָנָף מִתּוֹךְ גֶּזַע עֵץ.
מֵחֲמַת רִפְיוֹן בְּרִיאוּתָהּ, אוֹ מִפְּנֵי הַחֲשָׁשׁ לְ"עַיִן רָעָה", לֹא הִרְבְּתָה דִינָה לָצֵאת כָּל אוֹתוֹ חֹרֶף הַחוּצָה, וּבְצֵאתָהּ וְהִתְעַטְּפָה בְּסוּדָר גָּדוֹל, שֶׁיָּרַד בִּקְפָלִים מַסְתִּירֵי סוֹד עַל גּוּפָהּ, אוּלָם כְּשֶׁבָּא הַקַּיִץ, לֹא יָכְלָה עוֹד לְהַצְפִּין אֶת אָשְׁרָהּ. לַ"דּוֹד", שְׁלֹמֹה הַזָּקֵן, הֻגַּד דְּבַר יְשׁוּעָתָהּ רִאשׁוֹנָה, וְהַלָּה, בְּתֹם לִבּוֹ, לֹא הֶרְאָה כִּמְעַט כָּל סִמָּנֵי תְּמִיהָה.
– נִמְלְאָה סְאַת צַעֲרָהּ – אָמַר – וַיְרַחֲמֶנָּה אֱלֹהִים!
לְשֵׁם עֵזֶר בַּבַּיִת שָׁלְחוּ אֵלֶיהָ מִפֹּה אֶת לִיבָּה הַיְתוֹמָה, וְזוֹ קִבְּלָה אֶת הַדָּבָר בְּשִׂמְחָה תַּמָּה, עָשְׂתָה עִם דִּינָה בְּכָל מְלָאכָה בַּבַּיִת, וְגַם טִפְּלָה אַחַר כָּךְ בְּיַלְדָּהּ שֶׁנוֹלַד לָהּ – תִּינוֹק גְּדָל-גּּוּף, שֶׁנִכַּר בּוֹ מִיָּד בְּהִוָּלְדוֹ כֹּחוֹ שֶׁל אֲבִי-אָבִיו, אַבְנֵר בֶּן זָבִיל, אֲשֶׁר עַל שְׁמוֹ נִקְרָא.
בִּהְיוֹתָהּ בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים מֵתָה עָלֶיהָ אִמָּהּ, וְאֶל הַבַּיִת הוּבְאָהּ אִשָּׁה אַחֶרֶת, זָרָה.
הַדּוֹדָה יוֹכֶבֶד בָּאָה אָז, הוֹשִׁיבָה אוֹתָהּ, אֶת מוּשָׁה הַקְּטַנָּה, עַל בִּרְכֶּיהָ, וּבָכְתָה.
– עַכְשָׁו, הִנֵּה רַק עַכְשָׁו – אָמְרָה – נִתְיַתַּמְתְּ.
אַחַר הוּצְאָה יּוֹם אֶחָד מִן הַבַּיִת תְּמוּנָתָהּ הַגְּדוֹלָה שֶׁל הָאֵם, כְּשֶׁפָּנֶיהָ הַיָּפִים מְהַבְהֲבִים בְּחִוָּרוֹן מַבְעִית, וּבַחֲדָרִים הִתְחִיל מְהַדֵּד קוֹלָם הַצּוֹרֵם שֶׁל “הָאַדְמוֹנִיִּים”, בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ שֶׁל הָאַחֶרֶת.
אֲנָשִׁים נִזְעָמִים הָיוּ אֵלֶּה, אֲדֻמֵּי שֵׂעָר כִּקְרוֹבָתָם, וְעֵינֵיהֶם – מַבָּט עוֹקֵץ לָהֶן, חַד.
אֵלֶיהָ, אֶל הַיַּלְדָּה, אִם הִבִּיטוּ, וְהִזְדַקֵּר זֶה כְּחֻדָּהּ שֶׁל הַמַּחַט, וְהִיא, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהִפָּגַע בּוֹ, הִסְתַּלְקָה וּבָאָה לְחַדְרָהּ, בְּמָקוֹם שֶׁיָּכְלָה לְסַדֵּר לָהּ חוּג־מִשְׁפָּחָה שֶׁלָּהּ מִבֻּבּוֹתֶיהָ הַיְשָׁנוֹת, אוֹ לְשַׂחֵק בְּסוּסֵי הָעֵץ, אֲשֶׁר הִבִּיטוּ אֵלֶיהָ בְּעֵינַיִם טוֹבוֹת, מַסְבִּירוֹת.
הָיָה עוֹד לְפָנֶיהָ הַמִּטְבָּח עִם הַמְבַשֶּׁלֶת הַזְּקֵנָה חַיָּה־רִישָׁה, וְהֶחָצֵר עִם הַנַּדְנֵדָה וְהָאֱגוֹזוֹת שֶׁבְּקָצֶהָ.
בַּקַּיִץ יָשְׁבָה פֹּה עַל הַסַּפְסָל מִתַּחַת לָעֵצִים וְחָרְזָה לָהּ מַחֲרֹזוֹת מֵאֱגוֹזֵי הַבֹּסֶר, בְּשַׁוּוֹתָהּ לָהֶן בְּדִמְיוֹנָהּ אֶת הַבָּרָק שֶׁל הַפְּנִינִים, אוֹ שֶׁהִסְתַּכְּלָה בְּרֶשֶׁת הַצֵּל הַפְּרוּשָׂה לְרַגְלֶיהָ, וְצָדָה בְּמַבָּטָהּ אֶת זִהוּרֵי הָאוֹר הַמְרַצְּדִים בְּתוֹכָהּ.
בַּמּוֹרָד, מֵאֲחוֹרֵי דִיר הָעֵצִים, גָּבַל אֶת חֲצֵרָם גַּנּוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן בִּנְיָמִין־לֵיבּ. מִפְּנֵי הַוְּרָדִים יִקְרֵי הַמְּצִיאוּת שֶׁגָּדְלוּ בּוֹ, הָיְתָה הַכְּנִיסָה לִילָדִים אֲסוּרָה לְשָׁם, אֲבָל הַנַּעַר נַחוּם, אִם הוּא נִמְצָא לְבַדּוֹ, פְּעָמִים שֶׁהִכְנִיס אוֹתָהּ.
עַל זְרוֹעוֹתָיו הֶעֱבִיר אוֹתָהּ אֶת הַשְּׁבִיל שֶׁבֵּין הַמְשֻׂכּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹא תִּסָּרֵט בַּצְּמָחִים הַדּוֹקְרָנִיִים, וְנָתַן לָהּ לְהִתְהַלֵּךְ בֵּין עֲרוּגוֹת הַיָּרָק וְשִׂיחֵי הַוְּרָדִים, עַד אֲשֶׁר שָׁמַע כִּי מִישֶׁהוּ מִבְּנֵי הַבַּיִת בָּא, שֶׁאָז הוֹצִיאָהּ, וְהִיא, בְּהִתְיַשְּׁבָהּ לְיַד הַגָּדֵר, הִבִּיטָה מִבַּעַד לַסְּדָקִים אֶל הַנַּעֲשֶׂה שָׁם, בִּפְנִים.
כָּכָה עָבְרוּ עָלֶיהָ הַיָּמִים בְּיַלְדוּתָהּ.
הַדּוֹדָה יוֹכֶבֶד, אֲחוֹת הָאֵם, הִתְגַּנְּבָה וּבָאָה פַּעַם בְּשָׁבוּעַ לְחַדְרָהּ. הִיא חִטְּטָה בֵּין שַׁעֲרוֹתֶיהָ לִרְאוֹת אִם חָפְפוּ אֶת רֹאשָׁהּ, הֵצִיצָה לְתוֹךְ אָזְנֶיהָ, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר בָּדְקָה עוֹד אֶת הַלְּבָנִים בָּאָרוֹן, יָצְאָה וְהָלְכָה דֶרֶךְ הַמָּבוֹא הָאֲחוֹרַנִּי.
לְשָׁעָה אַחַת בַּיּוֹם בָּא מוֹרֶה לְלַמְּדָהּ קְרִיאָה וּכְתִיבָה, אֶחָד מִן “הָאַדְמוֹנִיִּים” הָיָה וְהִבִּיט אֵלֶיהָ בְּעֵינַיִם עוֹקְצוֹת, אֲבָל לְהָבִין בְּסֵפֶר לִמֵּד אוֹתָהּ.
בְּיוֹם מְלֹאת לָהּ שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁנִים שָׁלְחָה לָהּ הַדּוֹדָה יוֹכֶבֶד אֶחָד מִסִּפְרֵי הָאֵם, שֶׁהָיוּ שְׁמוּרִים אֶצְלָהּ בָּאַרְגָּז. פָּרָשַׁת חַיָּיו שֶׁל הָאִישׁ רוֹבִּינְסוֹן הָיְתָה זֹאת. הַמְבַשֶּׁלֶת חַיָּה־רִישָׁה, עִם גְּמַר הָעֲבוֹדָה בָּעֶרֶב, הִכְנִיסָה אֵלֶיהָ אֶת עֲשָׁשִׁית הַמִּטְבָּח, וְלֹא אָרְכוּ הַשָּׁעוֹת וְהַחֶדֶר הַקָּטָן נִתְמַלֵּא הֶמְיָה שֶׁל דָּכְיֵי יָם עִם נִיחוֹחַ דַּק שֶׁל יַעֲרוֹת עַד.
אַחֲרֵי כָּל הַטִּלְטוּלִים וְהַלְּבָטִים הַקָּשִׁים בָּא, לְבַסּוֹף, הָאִישׁ אֶל הָאִי הַמְבֹרָךְ, כֻּבַּשׁ בֵּין אִילָנֵי־בְּרֵאשִׁית שְׁבִיל רִאשׁוֹן וְהוּקְמָה סֻכַּת הַשָּׁלוֹם.
לֹא קוֹל נוֹגְשִׂים וּנְזִיפוֹת וְתוֹכְחוֹת מוּסָר, כִּי אִם רַק אִוְשָׁה שֶׁל עֲצֵי שִׂכִּים וּפְעִיָּה רַכָּה שֶׁל גְּדִי, הַצּוֹעֵד אַחֲרֶיךָ בְּטוּחוֹת, בְּאֵמוּן.
הַמְבַשֶּׁלֶת הַזְּקֵנָה, כְּשֶׁנִּכְנְסָה הֵנָּה בַּבֹּקֶר, מָצְאָה אֶת הַנַּעֲרָה מֻטֶּלֶת בְּמִטָתָהּ בִּבְגָדֶיהָ, וְהִיא מִהֲרָה לְהַעִירָהּ לִפְנֵי שֶׁיּוּכַל מִי מִבְּנֵי הַבַּיִת לְהַרְגִּישׁ בְּכָךְ. אָז לָקְחָה מֵעַל הַשֻּׁלְחָן אֶת הַסֵּפֶר רַק כְּדֵי לְהִסְתַּכֵּל בִּתְמוּנוֹתָיו – וְשָׁכְחָה אֶת כָּל אֲשֶׁר מִסְּבִיבָהּ.
הָאֵם הַנִּזְעָמָה, הַתִּינוֹקֶת הָאַדְמוֹנִית, זִיזִי, שֶׁנּוֹלְדָה פֹּה וְהַחֲדָרִים עִם כָּל הֲמוֹנָם, נִתְרַחֲקוּ וְנִמְצְאוּ אֵי־שָׁם מֵאֲחוֹרֵי מֶרְחֲבֵי יָם.
אֵיזוֹ קְרוֹבוֹת מֵעִיר הַמָּחוֹז בָּאוּ לְהִתְאָרֵחַ פֹּה אֵצֶל הָאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הַשָּׁעָה שִׂחֲקָה לָהֶם, וּבִשְׁעַת אֲרֻחַת־הַצָּהֳרַיִם לֹא הִקְפִּידוּ אִם הִיא, הַבַּת בִּלְתִּי־הָאֲהוּבָה, לֹא בָּאָה לְהָסֵב אֶל הַשֻּׁלְחָן, אֲשֶׁר הַמָּקוֹם עַל יָדוֹ לֹא הָיָה מְרֻוָּח בְּיוֹתֵר.
לִפְנֵי שְׁטִיפַת הַכֵּלִים הִכְנִיסָה חַיָּה־רִישָׁה אֶת חֶלְקָהּ שֶׁלָּהּ הֵנָּה, אֶל הַחֶדֶר, וְהִיא לָעֲסָה אֶת קְצִיצַת הַבָּשָׂר, גָּמְעָה אֶת הַמָּרָק וְחָתְרָה מִתּוֹךְ כָּךְ בְּסֵפֶר הַקְּרִיאָה לְסוֹפָם שֶׁל הַדְּבָרִים, כְּשֶׁלִבָּהּ יֵשׁ בּוֹ כְּבָר מִן הַצִּפִּיָּה הַמְּתוּקָה לְכָל אוֹתָם מְאֹרְעוֹת תֵּבֵל, הַצְּפוּנִים בִּשְׁבִילָהּ בְּאַרְגַּז־הַסְּפָרִים שֶׁל הַדּוֹדָה – וְהִנֵּה נֶהְפַּךְ פִּתְאֹם אֲחוֹרַנִּית הַגַּלְגַל בְּעִסְקֵי אָבִיהָ הַסּוֹחֵר.
מַכִּיר אֶחָד שֶׁלּוֹ הוֹצִיא בְּעָרְמָה מִיָּדָיו סְכוּם כֶּסֶף וְנֶעְלַם בִּן לַיְלָה מִן הַמָּקוֹם. סָמוּךְ לְאוֹתוֹ זְמַן נִשְׂרְפָה בִּכְפַר אוּשָׁה טַחֲנָתוֹ, וְהִיא לֹא מְבֻטָּחָה בְּאַחֲרָיוּת, וּלְבַסּוֹף בָּאוּ הַשִּׁטְפוֹנוֹת וְהֵבִיאוּ כְּלָיָה עַל הַדֹּבְרוֹת, שֶׁשָּׁלַח עַל פְּנֵי הַנָּהָר לַמֶּרְחַקִּים.
כְּמוֹ בִּסְפִינָה זוֹ שֶׁנִּפְגְעָה, נִסּוּ בַּתְּחִלָּה הַקְּרוֹבִים פֹּה לִסְתֹּם אֶת הַפְּרָצִים, אֲבָל כְּשֶׁנִּתְגַּלָּה כִּי אֵלֶה הוֹלְכִים וּמִתְרַחֲבִים, מִהֵר כָּל אֶחָד לְהַצִּיל אֶת אֲשֶׁר לוֹ.
הֵן סוֹף־סוֹף לֹא הָיוּ אֶלָּא אַנְשֵׁי־מִסְחָר קְטַנִּים, אֲשֶׁר מְעַט הַכֶּסֶף הַמְזֻמָּן הוּא אֶצְלָם נִשְׁמַת הַדְּבָרִים, הַמִּשְׁעֶנֶת, אֲשֶׁר בִּלְעָדֶיהָ לֹא יִתָּכֵן לָהֶם כָּל מַעֲמָד.
עוֹד נִשְׁאֲרוּ לוֹ, לָאִישׁ, כַּמָּה בָּתֵּי דִירָה בְּעִיר הַמָּחוֹז, וְאוֹתָם מָכַר, סִלֵּק לִקְרוֹבָיו אֶת הַמַּגִיעַ לָהֶם, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הִתְפַּשֵּׁר עוֹד עִם יֶתֶר הַנּוֹשִׁים, בָּא וְיָשַׁב בְּבֵיתוֹ.
בִּשְׁבִיל כַּלְכָּלַת בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה מָכַר כְּפַעַם בְּפַעַם אֶחָד מִן הַחֲפָצִים שֶׁהוּבְאוּ בִּזְמַנָּם מֵאַרְצוֹת הַחוּץ.
כְּמוֹ לְפָנִים בְּמִצְרַיִם הָיָה זֶה פֹּה, אֲשֶׁר הַשָּׁנִים הָרָעוֹת אָכְלוּ אֶת הַטּוֹבוֹת.
הָרָהִיטִים בְּתוֹךְ הָאוּלָם נִתְעַרְטְלוּ מְעַט מְעַט מִצִּפּוּיֵיהֶם הַיְקָרִים, מַעַרְכוֹת כְּלֵי הַכֶּסֶף וְהַחַרְסִינָה נֶעֶלְמוּ, אוֹמַנְתָּהּ שֶׁל זִיזִי, וְכֵן גַּם נַעֲרַת הַבַּיִת, פֻּטְּרוּ, וְהִנֵּה הִגִּיעַ גַם תּוֹרָהּ שֶׁל חַיָּה־רִישָׁה.
הָאִשָּׁה אֲדֻמַּת הַשֵּׂעָר סָבְרָה שֶׁכֹּחָהּ אִתָּהּ, וְכִי בִּתָּהּ הַחוֹרֶגֶת תּוּכַל אַף הִיא לַעֲזֹר עַל יָדָהּ בַּעֲבוֹדַת הַבַּיִת.
הַמְבַשֶּׁלֶת הַזְּקֵנָה, לְאַחַר שֶׁקִבְּלָה אֶת שְׂכָרָהּ, נִשְׁאֲרָה עוֹד כַּמָּה יָמִים כְּדֵי לְלַמֵּד אֶת מוּשָׁה אֶת מְלֶאכֶת חֲלִיבַת־הַפָּרָה.
הִיא גַם נִפְּתָה בִּשְׁבִילָה חוֹל לְשִׁפְשׁוּף הַסִּירִים וְהִזְהִירָה אוֹתָהּ עַל כָּל הַסַכִּינִים וְהַקּוֹפִיצִים הַחַדִּים, וּלְבַסּוֹף, בָּעֶרֶב הָאַחֲרוֹן, קִצְּרָה וְהִקְטִינָה לְאוֹר הָעֲשָׁשִׁית אֶת סִנַּר־הַבַּד הָרָחָב שֶׁלָּהּ, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הִלְבִּישָׁה אֶת הַנַּעֲרָה אֶת בֶּגֶד הַשֵּׁרוּת הַזֶּה, הָלְכָה וְנָשְׁקָה מִתּוֹךְ גִּשּׁוּשׁ אֶת כָּל הַמְּזוּזוֹת, מָשְׁכָה אֵלֶיהָ אֶת חֲנִיכָתָהּ וְנָשְׁקָה גַם אוֹתָהּ אֶת נְשִׁיקַת הַפְּרֵדָה וְהָלְכָה לָהּ, כְּשֶׁהִיא עֲטוּפָה בְּמִטְפַּחַת הַמִּשְׁבְּצוֹת שֶׁלָהּ, וְהַנַּעֲרָה שֶׁנִּשְׁאֲרָה פֹּה לְבַדָּהּ, הֵרִימָה אֶת קְצֵה הַסִנָּר וּבָכְתָה לְתוֹכוֹ בְּכִי אֲשֶׁר לֹא יָדְעָה כָּמוֹהוּ לְעֶצֶב וּלְנֹעַם.
בַּזְּמַן הָרִאשׁוֹן לֹא הָיְתָה הָעֲבוֹדָה קָשָׁה בְּיוֹתֵר. אֶת שְׁנַיִם שְׁלֹשֶׁת הַתַּבְשִׁילִים לַאֲרֻחַת־הַצָּהֳרַיִם יָדְעָה הַנַּעֲרָה לְהַתְקִין עוֹד מִימֵי הֱיוֹתָהּ מִתְהַלֶכֶת פֹּה, בַּמִּטְבָּח, עִם הַזְּקֵנָה. אָז רַק הִסְתַּכְּלָה בְּבַעְבּוּעַ הַשֻּׁמָּן בְּתוֹךְ הַמַּחֲבַת וְהִקְשִׁיבָה לְהֶמְיַת הַסִּיר עַל הַכִּירַיִם. עַכְשָׁו הָפְכָה בְּעַצְמָהּ אֶת קְצִיצוֹת הַבָּשָׂר וּבָחֲשָׁה בַּכַּף אֶת הַמָּרָק, וּבֵין בְּחִישָׁה לִבְחִישָׁה טִאטְאָה אֶת הַחֲדָרִים, בּוֹ בַּזְּמַן שֶׁאִמָּהּ־חוֹרַגְתָּהּ עִם הַמַּטְלִית בַּיָּד, הָלְכָה אַחֲרֶיהָ וְהֵסִירָה מֵעַל הָרָהִיטִים אֶת הָאָבָק.
בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, בַּצָּהֳרַיִם, הִגִּישָׁה הִיא, כְּמוֹ חַיָּה־רִישָׁה בִּזְמַנָּהּ, אֶת הַתַּבְשִׁילִים אֶל הַשֻּׁלְחָן.
בִּתְנוּעַת כָּתֵף פָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת בְּשָׁעָה שֶׁנָּשְׂאָה אֶת קַעֲרַת־הַמָּרָק הַמְּלֵאָה, וְעָבְרָה לֹא בְּלִי חֲרָדָה אֶת הַדֶּרֶךְ לְשֻׁלְחַן הָאוֹכְלִים, בְּעוֹד אֲשֶׁר זִיזִי, אֲחוֹתָהּ הַחוֹרֶגֶת, מַבִּיטָה אֵלֶיהָ מִמְּקוֹמָהּ בְּסַקְרָנוּת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִן הַצִפִּיָּה לְאֵיד.
אַחֲרֵי כֵן רָחֲצָה אֶת הַכֵּלִים עַל הַסַּפְסָל בַּחוּץ וְחָלְבָה אֶת הַפָּרָה מוּלְקָה, אֲשֶׁר קִבְּלָה אֶת פָּנֶיהָ בִּגְעִיּת רָצוֹן, בְּבוֹאָהּ אֶל הָרֶפֶת. עַד אֲשֶׁר הֶחֱשִׁיךְ הַיּוֹם, הִסְפִּיקָה עוֹד לַעֲמֹד קְצָת עַל יַד הַחַלּוֹן, אוֹ בְּפֶתַח הַשַּׁעַר וּלְהִסְתַּכֵּל בְּעוֹבְרִים וְשָׁבִים.
אֲבָל הִנֵּה בָּא הַחֹרֶף עִם קַרְחוֹ וּשְׁלָגָיו. הַמַּיִם בִּשְׁעַת שְׁטִיפַת הָרְצָפוֹת צָרְבוּ אֶת הַיָּדַיִם, הַתַּנּוּרִים עָשְׁנוּ, וְאֶת הָעֵצִים לְהַסָּקָה צָרִיךְ הָיָה לְהָבִיא מִן הַדִּיר הָרָחוֹק שֶׁבְּיַרְכְּתֵי הֶחָצֵר.
בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ נִתְעַלְפוּ אֶצְלָהּ לִפְעָמִים זְרוֹעוֹתֶיהָ, וְהִיא אֲנוּסָה הָיְתָה לְהַנִּיחַ אֶת הַמַּשָּׂא לְפָנֶיהָ, עַל הָאָרֶץ, צוֹפָה מִתּוֹךְ כָּךְ בַּחֲרָדָה אֶל הַחַלּוֹן לִרְאוֹת אִם אֵין מִי מֵצִיץ מִשָּׁם וְרוֹאֶה אוֹתָהּ בְּחֻלְשָׁתָהּ.
בְּאֶמְצַע הַחֹרֶף חָדְלָה הַכּוֹבֶסֶת לְקַבֵּל אֶת הַלְּבָנִים לִכְבִיסָה, כִּי לֹא נִתַּן לָהּ שְׁכָרָהּ. וְהִנֵּה, כְּשֶׁסַּל הַכְּבָסִים נִתְמַלֵּא, אָמְרָה הָאֵם הַחוֹרֶגֶת, כִּי עֲלֵיהֶן לָגֶשֶׁת בְּעַצְמָן אֶל הָעֲבוֹדָה.
הֻכְנְסוּ, אֵפוֹא, אֶל הַמִּטְבָּח הַכֵּלִים הַדְּרוּשִׁים, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר מֵי־הָאֵפֶר הֻתְקְנוּ, בָּאָה אָמְנָם הָאִשָּׁה וְיָשְׁבָה אֶל גִּגִּית הַכּוֹבְסִים, אֶלָא שֶׁלֹא עָבַר זְמַן רַב וְיָדֶיהָ הַלְּבָנוֹת, הַמְנֻמָּרוֹת בְּבַהֲרוֹת־קַיִץ, הִתְאַדְּמוּ, וְאַחַת מֵאֶצְבְּעוֹתֶיהָ הִתְחִילָה שׁוֹתֶתֶת דָּם, וְאָז קָמָה וְהָלְכָה מִתּוֹךְ אֶנְקַת כְּאֵב, וְהַנַּעֲרָה נִשְׁאֲרָה לְבַדָּהּ עַל גַּל הַכְּבָסִים.
רַק עִם עֶרֶב, לְאוֹר הַמְּנוֹרָה, גָּמְרָה אֶת שִׁפְשׁוּף כְּלֵי הַלָּבָן הַגְּדוֹלִים, בַּגִּגִּיּוֹת, מִן הַצַּד, הָיוּ שְׁרוּיִים הַבְּגָדִים הַצִּבְעוֹנִיִּים, אֲשֶׁר הַשְּׁהִיָּה הָאֲרֻכָּה בַּמַּיִם אֵינָהּ יָפָה לָהֶם. וּמִן הַחוּץ צָרִיךְ הָיָה לְהַכְנִיס אֶת וִילָאוֹת הַתַּחֲרִים עִם הַמַּפּוֹת שֶׁהִסְפִּיקוּ כְּבָר לְהִתְיַבֵּשׁ.
הָאִישׁ רוֹבִּינְסוֹן וְכָל הַדּוֹמִים לוֹ, נִמְצְאוּ עַתָּה אֵי־שָׁם, הַרְחֵק, בְּאָהֳלֵיהֶם הַשַּׁאֲנַנִים. בְּמִטָתָהּ, לִפְנֵי הַשֵּׁנָה, כְּשֶׁנִּסְּתָה לָקַחַת אֵיזֶה סֵפֶר, נִשְׁמַט זֶה מִיָּדָהּ תֵּכֶף. כְּמוֹ הִתְעַלְפוּת נָפְלָה עָלֶיהָ עִם הַשְּׁכִיבָה, וּכְשֶׁהֵקִיצָה נִשְׁמַע כְּבָר קוֹל צַעֲדֵיהֶם שֶׁל שׁוֹאֲבֵי הַמַּיִם בַּחוּץ. מַרְעִידָה בָּאָה אֶל הַמִּטְבָּח וְהִדְלִיקָה מִתּוֹךְ גִּשׁוּשׁ אֶת הָעֲשָׁשִׁית. שְׁנַיִם־שְׁלֹשָׁה חֲסִילֵי־בַּיִת בָּרְחוּ בְּבֶהָלָה מֵהַשֻּׁלְחָן. וּבַחַלּוֹן, מְחֻסַּר־הַתְּרִיסִים, הִשְׁחִיר גוּשׁ הָעֲלָטָה שֶׁבְּטֶרֶם בֹּקֶר. הִיא הִפְשִׁילָה אֶת שַׁרְווּלֶיהָ וְעָמְדָה לְדַשֵּׁן אֶת הַתַּנּוּר.
בְּתוֹךְ תּוֹכָהּ הִיא כְּמוֹ קִוְּתָה, כִּי הִנֵּה תִּפָּתַח מֵאַחוֹרֶיהָ הַדֶּלֶת, וְהַזְּקֵנָה חַיָּה־רִישָׁה תִּכָּנֵס, כְּשֶׁהִיא עֲטוּפָה בְּמִטְפַּחַת הַמִּשְׁבְּצוֹת שֶׁלָּהּ.
כִּי מִי אַחֵר יָכוֹל הָיָה לָבוֹא אֵלֶיהָ בְּשָׁעָה אֲשֶׁר כָּזֹאת? הַדּוֹדָה יוֹכֶבֶד שָׁכְבָה חוֹלַת אַסְטְמָה בְּמִטָּתָהּ, וְהַמַּחֲשָׁבָה בִּלְבַד, כִּי הָיְתָה בַּת אֲחוֹתָהּ לְשִׁפְחָה, הֵבִיאָה עָלֶיהָ הַתְקָפוֹת חֶנֶק, וְאָבִיהָ – זֶה, מֵאָז שֶׁבָּאָה הֵנָּה הָאִשָּׁה הַזָּרָה, לֹא רָאָה אוֹתָהּ. מַבָּטוֹ הַמְפֻזָּר רַק תָּעָה לִפְעָמִים מִסְּבִיבָהּ, אֲבָל בָּהּ לֹא נִתְקַל.
יוֹם אֶחָד נִמְכְּרָה הַפָּרָה מוּלְקָה, שֶׁעָמְדָה “עֲצוּרָה” בָּרֶפֶת. מִבַּעַד לַחַלּוֹן רָאֲתָה אוֹתָהּ מוּשָׁה מוּבֶלֶת עַל יְדֵי זָרִים, וְהִיא יָצְאָה אֵלֶיהָ בְּחֻלְצָתָהּ הַדַּקָּה לְתוֹךְ הַצִּנָּה.
הַבְּהֵמָה מְדֻלְדֶּלֶת הַחֹרֶף נָשְׂאָה אֵלֶיהָ עַיִן גְדוֹלָה, שְׁטוּפַת דֶּמַע, וְגָעֲתָה גְעִיַּת עֶצֶב – וְאָז נִפְנְפָה לָהּ בְּיָדָהּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂים לְמִישֶׁהוּ קָרוֹב בִּשְׁעַת פְּרֵדָה, וּמִהֲרָה לָשׁוּב לַעֲבוֹדָתָהּ.
כְּבָר קָרְבוּ יְמֵי הַפֶּסַח לָבוֹא, וְהַחֲדָרִים הָעֲזוּבִים מִימֵי־הַחֹרֶף זְקוּקִים הָיוּ לְנִקּוּי יְסוֹדִי, וּמִי פֹּה בַּבַּיִת, חוּץ מִמֶּנָּה, יָכֹל הָיָה לְטַפֵּס וְלַעֲלוֹת לְאַדְנֵי הַחַלּוֹנוֹת וּלְהַגִּיעַ בְּמַטְלִית הָרְחִיצָה עַד לָאֶשְׁנָב שֶׁבִּמְרוֹמֵי הַדֶּלֶת?
לֹא הָיָה כְּלָל צֹרֶךְ לְלַמְדָהּ, אוֹ לְזָרְזָהּ. כִּבְנוֹת הַפַּרְבָּר הַשְּׁכִירוֹת הָפְכָה וְרָחֲצָה כָּל כְּלִי, מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, שִׁפְשְׁפָה אֶת רִצְפַּת הָעֵץ בְּחוֹל וּבְסַבּוֹן, וְאֶת הַמַּיִם לִשְׁטִיפָה הֵבִיאָה בְּעַצְמָהּ מִן הַבְּאֵר.
הַשְּׂעָרוֹת נִשְׁמְטוּ וְיָרְדוּ לָהּ עַל פָּנֶיהָ הַמְשֻׁלְהָבִים, אָז סִלְּקָה אוֹתָן בִּתְנוּעַת רֹאשׁ, וְאֶת צַמָּתָהּ, לְבַל תַּפְרִיעַ, כָּרְכָה בְּעִגּוּל מִסָּבִיב לְקָדְקֳדָהּ.
תּוֹךְ כְּדֵי טִאטוּא הַמַּיִם, בַּשְּׁלוּלִית שֶׁנִּקְוְתָה לְרַגְלֶיהָ, נִבְהֲלָה פַּעַם לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי אִמָּהּ מְצִיצִים אֵלֶיהָ מִמַּעֲמַקִּים, אֲבָל מִיָּד הֵבִינָה, כִּי רַק הַצַּמָּה שֶׁעַל רֹאשָׁהּ – צוּרַת תִּסְרָקְתָּהּ שֶׁל הָאֵם – הִיא הַמְשַׁוָּה לָהּ אֶת הַדְּמוּת הַזֹּאת, וְהִיא הִתְנַעֲרָה מַהֵר מִגַּל הַשְּׁכוֹל אֲשֶׁר הֵצִיף אוֹתָהּ.
הָיָה עוֹד לְפָנֶיהָ הַפְּרוֹזְדוֹר הַקַּר עִם מַדְרְגוֹת הַמַּרְתֵּף וְהַגְּזוֹזְטְרָה בַּחוּץ עִם שִׁכְבַת הַבֹּץ הַמְעֻבֶּה, וּבַמִּטְבָּח עָמְדוּ כְּבָר מוּכָנִים לִרְחִיצָה כְּלֵי הַפֶּסַח, קְעָרוֹת עִם סִירִים וַעֲרֵבוֹת־עֵץ.
כְּדֵי שֶׁלֹא לְעַרְבְּבָם בִּכְלֵי הֶחָמֵץ, נָשְׂאָה אוֹתָם אֶל הַבְּאֵר שֶׁבִּקְצֵה הֶחָצֵר, שָׁקְעָה, מִתּוֹךְ כָּךְ, לִרְגָעִים בְּתוֹךְ הַבֹּץ הַצּוֹנֵן, כְּשֶׁאֶת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַנִּקְשׁוֹת הִיא נוֹשֵׂאת כְּפַעַם בְּפַעַם לְפִיהָ וְנוֹשֶׁפֶת עֲלֵיהֶן, לְחַמְּמָן.
בִּשְׁעַת צִחְצוּחַ אֵיזֶה כְּלִי־נְחֹשֶׁת פַּעַם, הֵצִיץ פֹּה אֵלֶיהָ מִבַּעַד לִסְרִיגֵי הַגָּדֵר נַחוּם, בְּנוֹ שֶׁל הַשָּׁכֵן, זֶה אֲשֶׁר יָשַׁב עַכְשָׁו בִּקְבִיעוּת בְּעִיר הַמָּחוֹז וְשֶׁבָּא, כַּנִּרְאֶה, הַבַּיְתָה לִימֵי הֶחָג. קָרוֹב עָמַד פֹּה, וּמַבָּטוֹ כֹּה חַם הָיָה וּמְלַטֵּף, שֶׁהִיא, בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן, אָמְרָה לָגֶשֶׁת אֵלָיו, אֲבָל חָזְרָה בָּהּ מִיָּד, וּבְאָסְפָהּ בְּחִפָּזוֹן אֶת הַכֵּלִים, נִפְנְתָה וְהָלְכָה מִתּוֹךְ הַקְשָׁחַת־לֵב. אֲפִילוּ אֶל הַשָּׁמַיִם, שֶׁגָּבְהוּ עַכְשָׁו וְהִכְחִילוּ, לֹא הִבִּיטָה וְלֹא לַעֲצֵי הַגָּן, אֲשֶׁר הֶעֱלוּ כְּבָר פְּקָעִים – מֵעֹצֶר כַּעַס וּמֵעֲבוֹדָה קָשָׁה.
בְּסוֹף הַשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית, הָרָעָה, נִסָּה הַסּוֹחֵר הַיָּרוּד שוּב אֶת כֹּחוֹ בְּעֵסֶק הָעֵצִים. בְּיַחַד עִם אֶחָד מִשֻּׁתָּפָיו לְשֶׁעָבָר פָּתַח חָצֵר לְמַעֲשֵׂי יַעַר, וְהַפַּעַם עָשָׂה וְהִצְלִיח.
בִּכְפַר קַמִּינְקָה בָּנוּ בָּעֵת הַהִיא כְּנֵסִיָּה, וְאֶת הָעֵצִים לְסִפּוּן לָקְחוּ אֶצְלוֹ. הַגְּרָפִית מִקּוֹכְפִיץ, שֶׁעָשׂוּ אֶצְלָהּ תִּקּוּנִים בָּאַרְמוֹן, הִזְמִינָה אַף הִיא פֹּה אֶת כָּל הַחֹמֶר הַדָּרוּשׁ, וּלְיַד תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת עָמְדוּ לְהָקִים כַּמָּה מַחְסָנִים, וְהָיָה גַם שָׁם צֹרֶךְ בְּמַעֲשֵׂי עֵץ.
מִקֵּץ שָׁנָה הָיָה מַצָּבוֹ שֶׁל הָאִישׁ כָּךְ, שֶׁהוּא יָכוֹל הָיָה לְהוֹצִיא מִידֵי הַמַּלְוֶה אֶת כָּל הַחֲפָצִים הָעֲבוּטִים. בִּמְקוֹם מוּלְקָה, הָעֲצוּרָה, קָנוּ פָּרָה אַחֶרֶת, שׁוֹפַעַת חָלָב, וְהָאִשָּׁה “הָאַדְמוֹנִית”, כְּשֶׁיָּצְאָה בְּשַׁבָּת לְכִכַּר הַטִּיוּלִים, נִרְאוּ שׁוּב עֲגִילֵי־הַיַּהֲלֹם בְּאָזְנֶיהָ.
אָז אָמְרָה הַדּוֹדָה יוֹכֶבֶד:
– עַכְשָׁו הִגִּיעַ הַזְּמַן לְהוֹצִיא מִידֵיהֶם אֶת מוּשָׁה בַּת אֲחוֹתִי.
רוֹפֵא אֶחָד מֵעִיר הַמָּחוֹז נָתַן לָהּ מִין סַם, שֶׁהוּא עָשׂוּי לְהַפְסִיק כָּל הַתְקָפַת חֶנֶק. וְהִיא לֹא חָשְׁשָׁה, אֵפוֹא, לִתְנוּעוֹת חֲזָקוֹת, אֶלָא שֶׁטֶּרֶם יָדְעָה אֵיךְ לָגֶשֶׁת אֶל הַדָּבָר, וְהִנֵּה הֻגַּד לָהּ, כִּי בִּנְיָמִין־לֵיבּ, בֶּן הַמֵּצַר שֶׁל מִי שֶׁהָיָה גִּיסָהּ, שָׁב נַחוּם בְּנוֹ מֵעִיר הַמָּחוֹז וְהוּא רוֹצֶה בְּבַת־אֲחוֹתָהּ.
עֶלֶם חָסֹן הָיָה זֶה וּמְיֻשָּׁב בְּדַעַת, וְהוּא גַם מֻשְׁלָם בְּאֻמָּנוּת הַצַּלָּמִים, שֶׁלָּמַד בְּעִיר הַמָּחוֹז, אֶלָּא שֶׁאָבִיו הַסּוֹחֵר בֶּן תַּחֲרוּת הָיָה לָ"אַדְמוֹנִיִּים", וְחָשְׁשׁוּ שֶׁהַלָּלוּ יַפְרִיעוּ.
כְּדֵי לְהִמָּנַע, אֵפוֹא, מִסִּבּוּכִים, הֶחְלִיטָה הָאִשָּׁה כִּי אֶת קְרוֹבָתָהּ יֵשׁ לְהַרְחִיק לְאֵיזֶה זְמַן מֵהָעֲיָרָה.
מִבִּגְדֵי הָאֵם הַמְּנוֹחָה עָשְׂתָה בִּשְׁבִילָהּ שִׂמְלַת קְפָלִים, וּמְעִיל קָצָר, כָּזֶה שֶׁתִּלְבַּשְׁנָה הַנְּעָרוֹת, וּבְיוֹם הַשּוּק, כְּשֶׁקְּרוֹבָהּ, הַמֻּכְסָן מִזַּבֶּלִיץ בָּא, לָקַח, לְפִי הוֹרָאָתָהּ, אֶת הַנַּעֲרָה, עַל מְנָת לְאָרְחָהּ כַּמָּה יָמִים בְּבֵיתוֹ.
בִּמְבוֹאֵי הָעִיר מָסְרָה לָהֶם הַדּוֹדָה אֶת חֲבִילַת הַבְּגָדִים וְגַם זוּג שֶׁל נַעֲלֵי־שְׁרוֹךְ חֲדָשׁוֹת, וְכַעֲבֹר יוֹמַיִם נָסְעָה כְּבָר הִיא עַצְמָהּ דֶּרֶךְ הַיַּעַר הַמּוֹבִיל לְזַבֶּלִיץ עִם הָעֶלֶם הַמְדֻבָּר לְצִדָּהּ – חָשָׁה כָּל הַזְּמַן בֶּחָזֶה רֶגֶשׁ שֶׁל הַרְוָחָה מֵרֵיחַ־הָאֳרָנִים הַמַּחֲלִים וּמִשִּׂיחַת בֶּן לְוָיָתָהּ, אֲשֶׁר עִם כָּל פַּרְסָה נוֹסֶפֶת נִתְגַּלּוּ בּוֹ יוֹתֵר טוּב טַעַם וְרֹחַב דַּעַת.
בִּשְׁבִיל הַמֻּכְסָנִית קְרוֹבָתָהּ, שֶׁיָּדְעָה אוֹתָהּ כְּאִשָּׁה צָרַת־עַיִן, הֵבִיאָה מִן הַבַּיִת עוּגַת־דְּבַשׁ וּמַחֲרֹזֶת שֶׁל כַּעֲכֵי־בֵּיצִים – בְּאֹפֶן שֶׁזּוֹ לֹא הָיָה לָהּ עוֹד צֹרֶךְ לְהַגִּישׁ מִינֵי מַאֲפֶה מִשֶּׁלָהּ אֶל הַשֻּׁלְחָן – וְאַחֲרֵי מִשְׁתֵּה־הַתֵּה שָׁלְחָה אֶת בְּנֵי הַזּוּג אֶל הַיַּעַר, הִקְשִׁיבָה פֹּה בְּסַבְלָנוּת בְּמֶשֶׁךְ שָׁעָה אֲרֻכָּה לְשֶׁפֶךְ שִׂיחָהּ שֶׁל קְרוֹבָתָהּ קְשַׁת הָרוּחַ, וּכְשֶׁהַשְּׁנַיִם שָׁבוּ, לֹא הָיָה לָהּ עוֹד צֹרֶךְ לִשְׁאֹל אֶת הַנַּעֲרָה לְדַעְתָּהּ.
עַל פִּי הָאֹדֶם שֶׁנִּתְפַּשֵׁט בִּלְחָיֶיהָ יָדְעָה זֹאת, עַל פִּי זֶה אֵיךְ שֶׁנֶּעְגַּם מַבָּטָהּ, כְּשֶׁבָּא הָאוֹרֵחַ לְהִפָּטֵר מִמֶּנָּה בְּבִרְכַּת הַפְּרֵדָה.
בַּעֲיָרָה אַחַת קְרוֹבָה נִתְפַּנָּה בָּעֵת הַהִיא מְקוֹמוֹ שֶׁל הַצַּלָּם, וְהִיא יָעֲצָה, אֵפוֹא, אֶת הָעֶלֶם שֶׁהוּא יִתֵּן אֶת דַּעְתּוֹ לְכָךְ וְהִיא עַצְמָהּ, כְּשֶׁבַּעְלָהּ, הַנֶּאֱמָן מֵחַוַּת קוֹכְטִיץ, בָּא, שָׁלְחָה אוֹתוֹ אֶל גִיסָהּ לְשֶׁעָבַר לִשְׁאֹל, מַה הוּא סְכוּם הַנְּדֻנְיָה שֶׁהוּא פּוֹסֵק לַנַּעֲרָה.
הֵן הוּא לֹא יָכֹל לְהִתְרָעֵם עַל זֶה שֶׁבִּתּוֹ הוֹלֶכֶת לִמְצֹא מְנוּחָה בְּבֵית אִישׁ שֶׁהוּא מְצֻיָּן בְּמִדּוֹתָיו וְשֶׁיֵּשׁ גַּם בְּיָדוֹ אֻמָּנוּת הַמַּבְטִיחָה לָהּ חַיֵּי רְוָחָה.
אָמְנָם בְּבֵיתוֹ גָדוֹל הָיָה אָז הָרֹגֶז עַל מַעֲשֵׂה חִתּוּן זֶה בָּאֲנָשִׁים שֶׁהֵם שְׁנוּאִים מֵאָז וּמִתָּמִיד עַל “הָאַדְמוֹנִיִּים”.
הָאִשָּׁה הַנִּזְעָמָה לֹא רָצְתָה עוֹד לְהַאֲמִין כִּי אָכֵן הָלְכָה מִמֶּנָּה בִּתָּהּ־חוֹרַגְתָּהּ לְלֹא שׁוּב.
הַנְּעָרוֹת הַשְּׂכִירוֹת רַק בִּזְבְּזוּ לָהּ אֶת הַנֵּפְט וְאֶת הַשֻּׁמָּן, לא יָדְעוּ מֵעוֹלָם לִקְבֹּעַ אֶת מִדַּת הַתַּבְלִין בַּתַּבְשִׂילִים, וְאֶת הַמֵּחַם הִגִּישׁוּ תָּמִיד אֶל הַשֻּׁלְחָן כְּשֶׁהוּא מְפֻחָם וּמַעֲלֶה עָשָׁן.
קָשֶׁה הָיָה לָהּ גַּם לְהָבִין אֵיךְ יָכוֹל הָיָה אִישׁ הַיַּעַר הַכָּשֵׁר הַזֶּה – הַמֻּכְסָן – לְהַעֲמִיד פָּנִים שֶׁל תָּם, בִּזְמַן שֶׁבְּלִבּוֹ יָדַע, כִּי לִגְנֹב אֶת הַנַּעֲרָה מִבֵּיתָהּ בָּא.
בַּעְלָהּ חַלַּשׁ־הָאֹפִי, כְּשֶׁדְּבָרֶיהָ חָזְקוּ עָלָיו מְאֹד, עָמַד וְהִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי הַדֶּרֶךְ וְיָצָא לְעִיר הַמָּחוֹז, כְּאִלּוּ בִּכְדֵי לְסַדֵּר שָׁם אֵיזוֹ עִסְקֵי מִסְחָר.
וְהַדּוֹדָה יוֹכֶבֶד כְּבָר הָיָה מוּכָן בָּעֵת הַהִיא בְּבֵיתָהּ חֵלֶק גָּדוֹל מִבִּגְדֵי הַמֹּהַר שֶׁל הַנַּעֲרָה.
מִשִּׂמְלוֹתֶיהָ שֶׁל הָאֵם הַמְּנוֹחָה נַעֲשׂוּ בְּרֻבָּם, אֵלֶּה אֲשֶׁר בִּזְמַנָּן נִתְפְּרוּ אַף הֵן פֹּה בַּבַּיִת; וְהוֹאִיל וְהַמּוֹדָה בְּגִלְגּוּלֶיהָ הִגִּיעָה עַכְשָׁו שׁוּב לְאוֹתוֹ אֹפֶן הַגִּזְרָה – לֹא הָיוּ זְקוּקוֹת אֶלָּא לְתִקּוּנִים קַלִּים, אֲשֶׁר הִיא, הַדּוֹדָה בְּעַצְמָהּ, עָשְׂתָה אוֹתָם. מִתּוֹךְ כָּךְ הִתְאַמְּצָה כָּל הַזְּמַן לְהַבְלִיג עַל רִגְשׁוֹת הַתּוּגָה שֶׁנֵּעוֹרוּ לְמַרְאֵיהֶן בְּלִבָּהּ, וְשֶׁהָיוּ עֲלוּלִים לְהַזִיק לָהּ.
כְּדֵי שֶׁלֹא לְהָבִיא בִּמְבוּכָה אֶת קְרוֹבָתָהּ הַמֻּכְסָנִית, אֲשֶׁר בְּבֵיתָהּ נֶעֶרְכָה הַחֲתֻנָּה, הֵכִינָה אֶת כָּל הַמַּאֲכָלִים הַדְּרוּשִׁים אֶצְלָהּ בַּבַּיִת, וְהֵבִיאָה אוֹתָם בְּיַחַד עִם אַרְגְּזֵי הַמֹּהַר לְבֵית הַיַּעַר, וּפֹה, עַד שֶׁהַקָּהָל הִתְאַסֵּף, הִסְפִּיקָה עוֹד לַעֲרֹךְ אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת, עָזְרָה לַכַּלָּה לְהִתְלַבֵּשׁ בְּבִגְדֵי כְּלוּלוֹתֶיהָ, וְהִכְנִיסָה אוֹתָהּ מִתּוֹךְ הֶמְיַת־לֵב כְּבוּשָׁה לַחֻפָּה, וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁזּוֹ בָּאָה לְהִתְיַשֵּׁב בָּעֲגָלָה, הִנִּיחָה אֶת רֹאשָׁהּ עַל זֶה שֶׁלָּהּ וּבָכְתָה בְּכִי חַם, מִתּוֹךְ לֵב פָּתוּחַ, מִבְּלִי לַחֲשׁשׁ עוֹד לְשׁוּם דָּבָר.
לַעֲיָרָה כְמִילוֹבְקָה הוּבְאָה הַנַּעֲרָה, לְבֵית־עֵצִים קָטָן, אֲשֶׁר בּוֹ הִתְהַלְּכָה בַּזְּמַן הָרִאשׁוֹן כְּחוֹלֶמֶת.
עוֹד לֹא נָדַם בְּאָזְנֶיהָ קוֹל הֲמוֹנוֹ שֶׁל בֵּית אִמָּהּ־חוֹרַגְתָּהּ, גַּעֲרוֹת הַזַּעַם שֶׁמִּסְּבִיבָהּ וּקְרִיאוֹת הַבּוּז, וְהִנֵּה בָּאָה לְנָוֶה שַׁאֲנָן, אֲשֶׁר רַק נוֹחוּת וְנֹעַם יְסוֹבְבוּהָ בּוֹ וּדְרִישַׁת טוֹב.
כְּעֵין תְּהִיָּה הֵעִירָה בָּהּ נְעִימַת הַשִׁדּוּל שֶׁבְּקוֹלוֹ שֶׁל נַחוּם, לְטִיפַת יָדוֹ, אֲשֶׁר שָׁפְעוּ מִמֶּנָּה גַם רֹךְ וְגַם אֹמֶץ. מִמַּבָּטוֹ, כְּשֶׁנִּמְצָא בִּמְחִצָתָהּ, נִמְשַׁךְ אֵלֶיהָ קַו שֶׁל אוֹר, שֶׁהָיָה מִתְקַצֵּר וּמִתְאָרֵךְ לְפִי מִדַּת הָרֶוַח שֶׁבֵּינֵיהֶם, וַאֲשֶׁר הִיא, מְטֻפַּחַת הַקֹּר, הִתְעַדְּנָה בּוֹ כְּמוֹ בְּקַרְנֵי שֶׁמֶשׁ.
לְפָנִים, בְּיַלְדוּתָהּ, נָהֲרָה אַחֲרֵי הַמְבַשֶּׁלֶת חַיָּה־רִישָׁה מִפְּנֵי שֶׁזּוֹ הֶרְאֲתָה לָהּ פָּנִים מַסְבִּירוֹת. אֲפִילוּ עַל מוּלְקָה, הַפָּרָה הַטּוֹבָה, הִתְרַפְּקָה בְּצִמְאוֹנָהּ לְטִפַּת אַהֲבָה – וְהִנֵּה שָׁתְתָה עַתָּה מִן הַכּוֹס הַמְּלֵאָה.
בְּסוֹף הַקַּיִץ, בִּמְלֹאת שָׁנָה לַחֲתֻנַּת בְּנֵי הַזּוּג, נוֹלַד לָהֶם בֵּן.
הַדּוֹדָה יּוֹכֶבֶד הִבְטִיחָה לָבוֹא לָעֵת הַזֹּאת, אֲבָל נִתְאַחֲרָה מִפְּנֵי אֵיזוֹ סִבָּה, וּמוּשָׁה הָיְתָה נְתוּנָה, אֵפוֹא, לְהַשְׁגָּחָתָהּ שֶׁל הַמְשָׁרֶתֶת בִּלְבָד. לֹא הָיָה לָהּ גַּם צֹרֶךְ בְּטִפּוּל מְיֻחָד, מֵאַחַר שֶׁהִיא הָיְתָה כִּבְרִיאָה לְכָל דָּבָר, אָכְלָה מִכָּל מַה שֶּׁאָכְלוּ הָאֲחֵרִים, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יָשְׁבָה יְשִׁיבַת הַסִּבָּה בְּמִטָּתָהּ וְהִתְעַסְּקָה בִּמְלֶאכֶת יָד.
מִפְּנֵי שֶׁבַּצַּלְמָנִיָּה רַבּוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם הַמְבַקְּרִים, יָכֹל הָיָה נַחוּם לְהָצִיץ אֵלֶיהָ רַק בְּרִגְעֵי הַפְּנַאי. מְאֻשָּׁר וְחָרֵד – קַו הָאוֹר הַנִּמְשָׁךְ מֵעֵינָיו הִפְצִיעַ וְנֶחֱלַק עַתָּה, בְּנָגְעוֹ גַם בַּתִּינוֹק הַמֻּטָּל עַל יָדָהּ.
עוֹד תָּמוּהַּ הָיָה בְּעֵינֵיהֶם הַיְצוּר הָרַךְ, אֲשֶׁר בּוֹ נִתְאַחֲדוּ בְּאַהֲבָתָם, וְשֶׁקְּלַסְתֵּר פְּנֵי שְׁנֵיהֶם נִשְׁקַף לָהֶם מִפָּנָיו הַזְּעִירִים, הַמֻּפְלָאִים.
עִם עֲרוֹב הַיּוֹם הוּבְאָה מִבֵּית הַנַּגָּר עֲרִיסָתוֹ – הַמִּשְׁכָּב הָרִאשׁוֹן שֶׁלּוֹ, וּמוּשָׁה, לְאַחַר שֶׁהִשְׁכִּיבָה אוֹתוֹ, נִדְנְדָה אוֹתוֹ נִדְנוּד קַל, מְהַלֵּךְ תַּרְדֵּמָה, נִרְדְּמָה הִיא עַצְמָהּ מִתּוֹךְ כָּךְ, וְיָשְׁנָה, כְּכָל אֲשֶׁר זָכְרָה אַחַר כָּךְ, שֵׁנָה כִּבְדַת סִיוּט.
תּוֹעָה הָיְתָה כְּאִלּוּ בְּתוֹךְ יַעַר עָבֹת, אֲשֶׁר רַק עִם דִּמְדּוּמֵי הַבֹּקֶר עָלָה בְּיָדָהּ לְהֵחָלֵץ מִמֶּנּוּ, וְאָז רָאֲתָה לְפָנֶיהָ שְׁבִיל עִם שִׁיחֵי וְרָדִים מִזֶּה וּמִזֶּה הֵבִינָה, כִּי זֹאת הִיא “הַדֶּרֶךְ הַסּוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים”, אֲשֶׁר עָלֶיהָ דֻּבַּר בְּמִכְתָּב־הַבְּרָכָה שֶׁנִּתְקַבֵּל בְּיוֹם חֲתֻנָּתָם, וְהִיא בִּקְשָׁה לִצְעֹד בָּהּ, וְהִנֵּה נִשְׁתַּתְּקוּ רַגְלֶיהָ, וּמִפְּנֵי שֶׁיָּדְעָה, כִּי כָּכָה יִקְרֶה לִפְעָמִים בַּחֲלוֹם, עָשְׂתָה הִתְאַמְּצוּת וְהֵקִיצָה, וְהִנֵּה הָיוּ רַגְלֶיהָ מְאֻבָּנוֹת.
כְּמוֹ לִפְנֵי כֵן, לְיַד הַשְּׁבִיל, הָיָה מִסָּבִיב אוֹר מְדֻמְדָּם, וְנַחוּם, מְלֻבָּשׁ כְּבָר בִּבְגָדָיו, עָמַד עַל יָדָהּ, וְאָז אָמְרָה לוֹ, רָאֲתָה אֵיךְ שֶׁיָּדוֹ, הַנְּתוּנָה עַל דֹפֶן הַמִּטָּה, רָעֲדָה, וְאַף הִיא תָּקַף אוֹתָהּ רַעַד קָשֶׁה, מְסַמֵּר, שֶׁלֹּא הִרְפָּה עוֹד מִמֶּנָּה.
כְּמוֹ מִבַּעַד לַעֲרָפֶל שָׁמְעָה אֵיךְ שֶׁזּוֹסְיָה, הַמְשָׁרֶתֶת, נִשְׁלְחָה בְּחִפָּזוֹן אֶל הָרוֹפֵא, וְאֵיךְ שֶׁנַּחוּם הִתְפַּלֵּץ, בְּשָׁמְעוֹ כִּי לֹא נִמְצָא זֶה בְּבֵיתוֹ. הַתִּינוֹק הֵקִיץ בַּעֲרִיסָתוֹ בְּקוֹל בְּכִי, וּבִמְבוֹא הַצַּלְמָנִיָּה, בַּחוּץ, הִתְדַפֵּק מִי עַל הַדֶּלֶת מִבְּלִי לְהֵעָנוֹת, וְהִנֵּה הִתְעַכְּבָה עֲגָלָה עַל יַד הַבַּיִת: הַדּוֹדָה יוֹכֶבֶד בָּאָה.
הִיא, לְשֵׁמַע זֶה שֶׁקָּרָה, רַק נָשְׁמָה כַּמָּה פְּעָמִים עֲמֻקּוֹת, כְּדֵי לְהָכִין לָהּ מְעַט אַוִּיר, וְהִתְאוֹשְׁשָׁה מִיָּד.
אֶת בַּעַל־הָעֲגָלָה שָׁלְחָה עִם מִכְתָּב אֶל הָרוֹפֵא הַנּוֹדָע מֵעִיר הַמָּחוֹז, לְהַזְמִינוֹ, וְאֶת נַחוּם בִּקְשָׁה לְהוֹצִיא אֶת הָעֲרִיסָה אֶל הַחֶדֶר הַשֵּׁנִי, וְעָמְדָה לְהַתְקִין בִּשְׁבִיל הַיֶלֶד מַשְׁקֶה חָם.
כָּל כָּךְ בְּטוּחָה הָיְתָה כִּי הָאִישׁ הַנַּעֲרָץ יָבִיא מַרְפֵּא לִקְרוֹבָתָהּ, עַד כִּי צִוְּתָה עַל הַמְשָׁרֶתֶת לָגֶשֶׁת לְנִקּוּי הַחֲדָרִים, וְעָמְדָה הִיא עַצְמָהּ לְטַפֵּל בַּהֲכָנוֹת לְיוֹם הַבְּרִית.
וְזֶה בָּא וְנִגַּשׁ אָמְנָם תֵּכֶף לִבְדִיקַת הַחוֹלָה. מְרֻכָּז הָיָה, רַב קֶשֶׁב וּמָלֵא רָצוֹן טוֹב. אֲבָל לְהוֹעִיל לֹא יָכֹל. מִנְּעִימַת הָרַחֲמִים שֶׁבְּקוֹלוֹ שָׁמְעָה זֹאת מוּשָׁה, מִן הַשְּׁתִיקָה שֶׁנִּשְׂתָּרְרָה שָׁם, בַּחֶדֶר הַשֵּׁנִי, לְאַחַר שֶׁנִּפְטַר וְהָלַךְ.
הַדֶּרֶךְ שֶׁהָרְאֲתָה בַּחֲלוֹמָהּ, דֶּרֶךְ חַיֶּיהָ הָיְתָה, וְהִיא יָרְטָה מִנֶּגְדָּהּ כְּשֶׁאַךְ בָּאָה לְהַצִּיג אֶת רַגְלָהּ בָּהּ.
הֻזְמַן עוֹד הָרוֹפֵא הַמְּקוֹמִי הַזָּקֵן וְהַחוֹבֵשׁ מֵהָעֲיָרָה הַסְּמוּכָה. הַדּוֹדָה יוֹכֶבֶד, לְאַחַר שֶׁעָשְׂתָה אֶת מִסְפַּר הָאַמְבַּטָאוֹת שֶׁנִּקְבַּע וְהוֹצִיאָה לְלֹא הוֹעִיל אֶת כָּל מִשְׁחוֹת הַמְּרִיחָה, הָלְכָה וְשָׁבָה לְבֵיתָהּ, הַתִּינוֹק, בְּאֵין בִּשְׁבִילוֹ חֲלֵב־אֵם, הָעֳבַר אֶל הַחֶדֶר הַשֵּׁנִי, וּמִשָּׁם נִשְׁמָע הָיָה אֵיךְ שֶׁקּוֹלוֹ הוֹלֵךְ וְנֶחֱלָשׁ, עַד אֲשֶׁר נִשְׁתַּתֵּק יוֹם אֶחָד לְגַמְרֵי.
– כֵּן יִיטַב לוֹ – אָמְרָה מוּשָׁה מִתּוֹךְ הַקְשָׁחַת לֵב.
מֵרָחוֹק רָאֲתָה אֶת נַחוּם עוֹמֵד וּפָנָיו אֶל הַחַלּוֹן, וּלְפִי תְּנוּעוֹת גַבּוֹ הֵבִינָה, כִּי הוּא בּוֹכֶה. הִיא הָיָה לִבָּהּ מְאֻבָּן. אִלּוּ הָיוּ רַגְלֶיהָ אִתָּהּ, הָיְתָה אוּלַי קָמָה וּמִתְהַלֶּכֶת קְצָת, כְּדֵי לְהָפִיג אֶת כְּאֵבָהּ, עַכְשָׁו לֹא יָכְלָה אֶלָּא לַהֲפֹךְ אֶת פָּנֶיהָ אֶל הַקִּיר.
וְהִנֵּה עָבְרוּ הַיָּמִים, וְהַצְּלָלִים מִסְּבִיבָהּ, כְּמוֹ מִתַּחַת לָאֱגוֹזוֹת לְפָנִים, עִם נְשִׁיבַת הָרוּחַ, הִתְחִילוּ לְהֵרָאוֹת בָּהֶם נְקֻדּוֹת שֶׁל אוֹר.
הַמֻּכְסָנִית מִזַּבֶּלִיץ בָּאָה לְבַקְּרָהּ, וְהֵבִיאָה בִּשְׁבִילָהּ מִשְׁחָה, שֶׁאֶת תּוֹעַלְתָּהּ אֵצֶל חוֹלֵי־רַגְלַיִם רָאֲתָה בְּמוֹ עֵינֶיהָ, וְהִיא גַם אֲשֶׁר יָעֲצָה לְהוֹצִיא אֶת מְחִצַּת הַקְּרָשִׁים שֶׁלִּפְנֵי מִטָּתָהּ. וְהַחֶדֶר, כְּשֶׁהַדָּבָר נַעֲשָׂה, נִתְרַוַּח אָמְנָם וְנִפְתַּח לְכָל צַד.
מִנֶּגֶד, בְּתוֹךְ הַמָּבוֹא, נִרְאָה הַמְּזָוֶה וְחֵלֶק מִן הַמִּטְבָּח, וּמֵהַצַּד הַשֵּׁנִי נִגְלוּ, וּכְמוֹ נִתְקָרְבוּ, חַדְרֵי הַצִּלוּם, וְנַחוּם, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּמְצָא שָׁם, נִרְאָה לָהּ מֵעַתָּה בְּכָל עֵת.
הוּא – הָיָה קַו הָאוֹר מֵעֵינָיו נִמְשָׁךְ וּבוֹקֵעַ אֵלֶיהָ עַכְשָׁו תְּכוּפוֹת. עַל פִּי אֵיזֶה חוּשׁ מְיֻחָד כִּוֵּן תָּמִיד לְהַגִּישׁ לָהּ כָּל דָּבָר הַדָּרוּשׁ לָהּ בְּעִתּוֹ, הֶעֱמִיד לְפָנֶיהָ בַּבֹּקֶר אֶת כְּלִי הָרַחְצָה כָּךְ, שֶׁהִיא יָכְלָה לְהִתְרַחֵץ כְּאִלּוּ עָמְדָה לְיַד הַכִּיּוֹר. בַּצָּהֳרַיִם נָתַן לָהּ לְחַלֵּק אֶת מְנוֹת הָאֹכֶל, בְּהַקְרִיבוֹ לְשֵׁם כָּךְ אֶת הַשֻּׁלְחָן לְמִטָּתָהּ, וּבָעֶרֶב, כְּשֶׁזּוֹסְיָה בָּאָה לְנַעֵר אֶת מַצָעֶיהָ, הוֹצִיא אוֹתָהּ מִן הַמִּטָה וְהֶעֱבִירָהּ בִּזְהִירוּת, כְּמוֹ לְפָנִים, דֶּרֶךְ שְׁבִיל הַקּוֹצִים, אֶל הַסַּפָּה.
“עַל כַּפַּיִם אֶשָּׂאֵךְ” – אָמַר לָהּ פַּעַם בִּהְיוֹתָם בְּבֵית הַיַּעַר. וְהִנֵּה נָשָׂא אוֹתָהּ עַל כַּפָּיִם.
עִם בּוֹא הָאָבִיב הָעָמְדָה מִטָּתָהּ עַל יַד הַחַלּוֹן, וּבָזֶה כְּאִלּוּ הוּצָא עוֹד חַיִץ אֶחָד מִלְּפָנֶיהָ.
כְּמוֹ בַּיָּמִים שֶׁעָבְרוּ, יָכְלָה לִרְאוֹת מִפֹּה אֶת תְּנוּעַת הָאֲנָשִׁים בָּ"עִגּוּל", לְלַוּוֹת בְּמַבָּטָהּ אֶת הַיּוֹצְאִים אֶל הַמִּקְשָׁאוֹת בִּשְׁעוֹת הַבֹּקֶר וּלְצַפּוֹת אַחַר כָּךְ, בְּיַחַד עִם כָּל הַקְּרוֹבִים לָהֶם, לְשׁוּבָם.
שָׁב וְנִקְשַׁר, כִּבְיָכֹל, הַחוּט שֶׁל שִׁתּוּף הַחַיִּים בֵּינָהּ וּבֵין הָאֲחֵרִים.
אָמְנָם, הִיא רַק יָשְׁבָה מִן הַצַּד, וּבְכָל אֵלֶּה לֹא הָיְתָה, וְאוּלָם הֵן גַּם לְפָנִים, כַּאֲשֶׁר נִבְצַר מִמֶּנָּה לִהְיוֹת בְּתוֹךְ הַגָּן שֶׁל הַשָּׁכֵן, הִסְתַּפְּקָה בָּזֶה שֶׁיָּשְׁבָה עַל יָדוֹ וְהִבִּיטָה מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר אֶל הַנַּעֲשֶׂה בּוֹ.
כְּבָר נִפְתְּחוּ הַדְּלָתוֹת בְּבָתֵּי הָ"עִגוּל", וּמַעֲשֵׂי יוֹם יוֹם, כַּנָּהוּג בְּכָל קַיִץ, הוּבְאוּ עַד לִפְנֵי פִּתְחֵי הַמְּבוֹאוֹת.
בְּבֵית הָאַכְסַנְיָה מִנֶּגֶד קִצְּצָה הָאִשָּׁה לִיפְשָׁה אֶת עֲלֵי הַחַמְצִיץ לְיַד מַדְרְגוֹת הַמִּטְבָּח. בַּעֲלַת הַמַּחֲלֵבָה רִיבָה־לֵאָה גִבְּנָה אֶת עוּגוֹת הַגְּבִינָה שֶׁלָּהּ בְּפֶתַח חֲנוּתָהּ, וְנִשְׁמָע הָיָה אֵיךְ שֶׁהִיא רוֹגֶנֶת עַל כַּלָּתָהּ הַצְּעִירָה, חַסְרַת הַמָּגֵן, בְּאֵין בַּעְלָהּ אִתָּהּ, וְהֶנְיָה לֶוִין הַשְּׁחַרְחָרָה וְהָעֲנֻגָּה, הֵצִיצָה כְּפַעַם בְּפַעַם מִמַּעֲקֵה־בֵּיתָהּ אֶל עֵבֶר חֲנוּת הַמַּנּוּפַקְטוּרָה, שֶׁשָּׁם נִמְצָא בַּעְלָהּ הַיָּפֶה, בֶּן הַכְּרַכִּים.
לֹא פָּג חֹם אַהֲבָתָהּ אֵלָיו מֵאָז הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה. וּכְאָז כֵּן עַתָּה קָרְנוּ פָּנֶיהָ כַּאֲשֶׁר נַעֲנָה לָהּ מִשָּׁם בְּמַבָּט חָטוּף.
פְּעָמִים עָבְרָה רוּחַ רָעָה בֵּין הַשְּׁנַיִם, וְאָז יָשְׁבָה הִיא שָׁם, עַל הַסַּפְסָל, מְדֻלְדֶּלֶת וְקוֹדֶרֶת כַּצֶּמַח שֶׁנָּבַל, וְהוּא אַף הוּא לֹא עוֹד הֵאִיר בִּמְקוֹמוֹ אֶת פָּנָיו לַקּוֹנִים, וְהִבִּיט בְּכָל פַּעַם בְּאִי סַבְלָנוּת הַחוּצָה, עַד אֲשֶׁר עָמַד, לְבַסּוֹף, וְסָגַר אֶת דֶּלֶת הַחֲנוּת וּפָנָה לָלֶכֶת אֶל עֵבֶר הַבַּיִת. וּמוּשָׁה, בְּהִתְרוֹמְמָהּ קְצָת, צִפְּתָה לִרְאוֹת אִם יִשְׂתָּרֵר הַשָּׁלוֹם בֵּינֵיהֶם.
כִּבְתוֹךְ סֵפֶר קְרִיאָה נָגֹלּוּ פֹּה לְפָנֶיהָ הַדְּבָרִים, וְהִיא, מִתּוֹךְ שִׁכְחָה עַצְמִית, כְּמוֹ לְפָנִים בִּשְׁעַת קְרִיאָה, בִּקְשָׁה לָדַעַת אֶת הַהֶמְשֵׁךְ.
יֵשׁ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ כָּךְ נִפְנְתָה פִּתְאֹם לַאֲחוֹרֶיהָ וְזָכְרָה אֶת זֶה שֶׁהָיָה לָהּ, וְרֶגֶשׁ שֶׁל הִתְמוֹטְטוּת תָּקַף אוֹתָהּ, כְּאֶת זֶה שֶׁהֵצִיץ לְפִתְחֵי תְּהוֹם, אֲבָל אָז בָּא נַחוּם וְהוֹשִׁיט לָהּ אֶת קַו הָאוֹר שֶׁבְּעֵינָיו, וְהִיא נֹאחֲזָה בּוֹ וְשָׁבָה לְשִׁוּוּי מִשְׁקָלָהּ.
מִשְׁפָּחָה אַחַת בָּאָה בָּעֵת הַהִיא לָשֶׁבֶת פֹּה, בָּעֲיָרָה, מְיֻדָּעָיו שֶׁל נַחוּם, שֶׁבְּבֵיתָם, בְּעִיר הַמָּחוֹז, יָשַׁב בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי לִמּוּדָיו, וַאֲשֶׁר הוּא, נִכָּר הָיָה בּוֹ, חִבֵּב אוֹתָם בְּיוֹתֵר. אָז אָמְרָה מוּשָׁה – אַף כִּי הַמַּגָּע עִם אֲנָשִׁים זָרִים הָיָה קָשֶׁה לָהּ – שֶׁיַּזְמִינֵם לְבֵיתָם – וּבַשַּׁבָּת הַקְּרוֹבָה בָּאוּ, הָאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ. הוּא גְדָל־מִדּוֹת וַעֲטוּר־שֵׂיבָה, וְהִיא כָּמוֹהָ כְּחַיָּה־רִישָׁה. אוֹתוֹ אוֹר הַהֲבָנָה בֵּין קִמְטִי הַפָּנִים וַאֲפִילוּ אוֹתָהּ הַמִּטְפַּחַת – עֲשׂוּיָה מִשְׁבְּצוֹת שֶׁל שָׁחוֹר וְלָבָן.
הֵם לֹא הִרְגִישׁוּ כְּלָל בְּמַצָּבָהּ הַמְּיֻחָד שֶׁל מוּשָׁה, טָעֲמוּ בְּרָצוֹן מִן הַפֵּרוֹת שֶׁהוּשְׂמוּ לִפְנֵיהֶם, וְדִבְּרוּ כָּל הַזְּמַן עַל שְׁמוּאֵל־אֵלִיָּה בְּנָם, חֲבֵרוֹ וּבֶן־גִילוֹ שֶׁל נַחוּם, וְהוּא אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ בִּזְמַנּוֹ, בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, שֶׁתִּהְיֶה דַרְכּוֹ סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים.
הָיְתָה פֹּה אִתָּם בִּתּוֹ שֶׁל זֶה, שֶׁנִּתְיַתְּמָה מֵאִמָּהּ. וְהֵם, בְּבוֹאָם הֵנָּה בַּשַּׁבָּתוֹת, הֵבִיאוּ אוֹתָהּ. אֶטְיָה הָיָה שְׁמָהּ – תִּינוֹקֶת תְּמִימַת עֵינַיִם, אֲשֶׁר כָּל הָרוֹאֶה אוֹתָהּ וְזָכַר אֶת טַעַם יַלְדוּתוֹ שֶׁלּוֹ.
לִפְעָמִים, בִּהְיוֹת מֶזֶג הָאַוִּיר טוֹב, הֵבִיאוּ אוֹתָהּ הַזְּקֵנִים, הַהוֹמֶנִּים (עַל שֵׁם עִירָם נִקְרְאוּ כֵּן), גַּם בִּימוֹת הַחֹל, וּמוּשָׁה, נִשְׁעֶנֶת עַל כָּרֶיהָ, שִׂחֲקָה אִתָּהּ.
הַחֶדֶר עַל רָהִיטָיו נֶהְפַּךְ אָז לִרְצוֹנָן לֶחָצֵר, וְהֵן הִתְנַדְנְדוּ בָּהּ בְּנַדְנֵדָה, אוֹ שֶׁיָּשְׁבוּ וְהִתְקִינוּ מֵחֲזַרְזִירֵי־בֹּסֶר מַחֲרֹזוֹת, בְּשַׁוּוֹתָן לָהֶן בְּדִמְיוֹנָן אֶת הַבָּרָק שֶׁל הַפְּנִינִים. הַזְּקֵנָה, מִלִּפְנֵי פֶּתַח הַמִּטְבָּח, הִבִּיטָה אֲלֵיהֶן בְּעֵינֶיהָ הַמַּסְבִּירוֹת שֶׁל חַיָּה־רִישָׁה, וּמִן הַצַּד דָּמְתָה מוּשָׁה לִשְׁמֹעַ אִוְשָׁה שֶׁל עֵצִים, וְקוֹל צְעָדָיו שֶׁל נַחוּם, הַבָּא לְהַכְנִיסָהּ אֶל עֲרוּגוֹת הַוְּרָדִים שֶׁבַּגָּן.
רַע הָיָה זֶה כַּאֲשֶׁר נַחוּם, לְשֵׁם סִדּוּר עִנְיָנָיו, יָצָא וְהָלַךְ, וְהִיא, בְּאֵין זוֹסְיָה הַזְּקֵנָה אִתָּהּ, נִשְׁאֲרָה פֹּה לְבַדָּהּ.
כָּל זְמַן שֶׁהוּא נִמְצָא בָּ"עִגּוּל", בְּחוּג רְאִיָּתָהּ, נִלְוְתָה אֵלָיו, כִּבְיָכֹל, וְהָיְתָה אִתּוֹ.
הִיא בָּאָה עַד לַחֲנוּת הַצְּבָעִים, הִתְעַכְּבָה לִפְנֵי בֵּית הַסַגָּר, וְעָמְדָה וְחִכְּתָה בְּסַבְלָנוּת עַד שֶׁעָשָׂה אֶת חֶשְׁבּוֹנוֹ עִם הָאוֹפֶה, וְיָצָא וְנִגְלָה שׁוּב לְפָנֶיהָ.
אֲבָל קָרָה אֲשֶׁר הוּא בָּא לְאַחַת הַסִּמְטָאוֹת, וְנִשְׁתַּהָּה שָׁם וְלֹא שָׁב, וְאָז יָרַד צַלְמָוֶת עָלֶיהָ.
הָ"עִגּוּל" שֶׁמִּנֶּגְדָּהּ נִתְרוֹקֵן וְאָבְדָה לוֹ מַמָּשׁוּתוֹ, וְהִיא, נְקוּעָה מִן הַהֲוָיָה, צָנְחָה וְנָפְלָה לַאֲחוֹרֶיהָ כְּצֶמַח שֶׁנִּתְלַשׁ.
חֻרְבָּה עֲזוּבָה הָיְתָה מֵעַתָּה, גַּל שֶׁל מַפֹּלֶת, אֲשֶׁר אֵין לֹא צֹרֶךְ וְלֹא תּוֹעֶלֶת בָּהֶם לְשׁוּם אִישׁ.
מִתּוֹךְ תְּנוּעָה שֶׁל קַבָּלַת הַדִּין הִתְמַתְּחָה וְהִרְגִּישָׁה אֵיךְ שֶׁחַיֶיהָ, כִּמְנוֹרָה זוֹ עִם כְּלוֹת חֹמֶר־הַדֶּלֶק שֶׁבָּהּ, הוֹלְכִים וְדוֹעֲכִים עִם כָּל נְשִׁימָה, וְהִנֵּה חָרַק בַּדֶּלֶת הַמַּפְתֵּחַ – נַחוּם בָּא, וְרוּחָהּ שָׁבָה אֵלֶיהָ כְּהֶרֶף עָיִן.
עִם דִּמְדוּמֵי־בֹקֶר אֶחָד – בְּסוֹף הַקַּיִץ הָיָה זֶה גַם הַפַּעַם – יָלְדָה מוּשָׁה בֵּן.
מְיַלֶּדֶת פְּשׁוּטָה מִן הַכַּפְרִיוֹת הוּבְאָה אֵלֶיהָ, כִּי אֶת הַמֻּמְחִית מִן הָעֲיָרָה הַסְּמוּכָה לֹא הִשִּׂיגָה יָדָהּ לְהַזְמִין.
כְּשֶׁהַיֶּלֶד הֻגַּשׁ אֵלֶיהָ, וְהִיא רָאֲתָה אוֹתוֹ שֶׁהוּא שָׁלֵם בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו, עָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ, וְהַדְּמָעוֹת הִתְפָּרְצוּ מֵהֶן, חֲרִישִׁיּוֹת, בְּשֶׁטֶף, וְנַחוּם שֶׁעָמַד פֹּה מִן הַצַּד, נִגֵּב אוֹתָן בְּלִי אֹמֶר בְּמִטְפַּחְתּוֹ.
כַּאֲשֶׁר הֵאִיר הַיּוֹם, הֶעֶלְתָה זוֹסְיָה הַזְּקֵנָה אֶת צִפִּיוֹת־הַצִּבְעוֹנִין עַל הַכִּסְאוֹת וְעָרְכָה אֶת הַשֻּׁלְחָן בְּיַיִן וּבְמִינֵי מַאֲפֶה, וּבַבַּיִת, בְּיַחַד עִם דִּמְמַת הַמְּנוּחָה, הִשְׂתָּרְרָה רוּחַ שֶׁל חֲגִיגִיּוּת וְשִׂמְחָה תַּמָּה.
לֹא כֵן הָיָה זֶה כְּשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר בַּחוּץ.
מִין הִשְׁתּוֹמְמוּת הַקְרוֹבָה לְלַעַג תָּקְפָה פֹּה אֶת הָאֲנָשִׁים.
אֵיךְ זֶה הִיא, פְּלָג־הַגּוּף, אֲשֶׁר תּוּכַל לָזוּז מִמְּקוֹמָהּ לֹא יוֹתֵר מִן הַמִּטָה שֶׁמִּתַּחְתֶּיהָ?
מָשָׁל לְאֶבֶן מֵאַבְנֵי הָרְחוֹב שֶׁהָיְתָה עוֹמֶדֶת וּמְבִיאָה נֶפֶשׁ אָדָם לָעוֹלָם.
בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי, לְטֶקֶס הַבְּרִית, אָסַף הַזָּקֵן הַהוֹמֶנִּי בְּקשִׁי אֶת הַ"מִּנְיָן" הַדָּרוּשׁ.
הָאֲנָשִׁים נִמְצְאוּ פִּתְאֹם עֲסוּקִים, אוֹ מֻזְמָנִים לְשִׂמְחוֹת־מִצְוָה אֲחֵרוֹת, אֲפִילוּ הַמַּשְׁקָאוֹת, שֶׁנִּשְׁלְחוּ הֵנָּה בִּפְקֻדַּת הַגְּרָפִית, כְּאוֹת חֶסֶד לַצַּלָם שֶׁלָּהּ, לֹא הוֹעִילוּ.
כְּשֶׁהַתִּינוֹק הֻחְזָר, לְבַסּוֹף, אֶל הַחֶדֶר הַפְּנִימִי, הִכְנִיס הַזָּקֵן אֶת רֹאשׁוֹ בַּפֶּתַח וְקָרָא אֶת בִּרְכַּת הַ"מַּזָל טוֹב" בְּקוֹל רָם וּבְחֶמְלָה אֲבָהִית כָּזֹאת, עַד כִּי מוּשָׁה עָלָה אֹדֶם בִּלְחָיֶיהָ, וְעֵינֶיהָ, כְּמוֹ תָּמִיד בִּשְׁעַת הִתְרַגְּשׁוּת, כֻּסוּ בְּדֹק שֶׁל עֲרָפֶל. בִּנְיָמִין קָרְאוּ לַיֶּלֶד עַל שֵׁם אֲבִי אָבִיו, שֶׁמֵּת סָמוּךְ לְאוֹתוֹ זְמַן, וְהִיא קָרְאָה לוֹ מוּנִי, מֻתְאָם לְנוּנִי, שֵׁם הַהַקְטָנָה שֶׁל נַחוּם.
מִתּוֹךְ הֲסִבָּה עַל כָּרִים, כְּשֶׁסְּמָכוּהָ בָּהֶם, יָכְלָה לִרְחֹץ אוֹתוֹ בָּאַמְבַּטְיָה, לְחַתְּלוֹ בְּחִתּוּלָיו, וְגַם – כְּשֶׁנִּכְמַר אֵלָיו לִבָּהּ – לְהַקְרִיבוֹ אֶל פָּנֶיהָ, לֶחִי אֶל לֶחִי, וְלִסְפֹּג כֵּן אֶת מֶתֶק יַנְקוּתוֹ.
וְיֵשׁ גַּם אֲשֶׁר עָלָה בְּיָדָהּ לְהַשְׁכִּיבוֹ בְּתוֹךְ הָעֲרִיסָה, וְאָז יִשְּׁנָה אוֹתוֹ מִתּוֹךְ זֶמֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַם חֶדְוַת אֵם וְגַם תּוּגַת אֵם.
לֹא שִׁיר עֶרֶשׂ הָיָה זֶה, שֶׁשָּׁמְעָה אוֹתוֹ פַּעַם, כִּי אִם בַּת קוֹל מֵהֶמְיַת לֵב אִמָּהוֹת מִדּוֹר־דּוֹר, אֲשֶׁר חָרְדוּ. כָּמוֹהָ הִיא, לְגוֹרָל בְּנֵיהֶן בֶּעָתִיד.
נֶעְכְּרָה רוּחָהּ כְּשֶׁרָאֲתָה שֶׁלֹא תּוּכַל לְהַאֲכִיל אוֹתוֹ דֵי שָׁבְעוֹ, כִּי חֲלָבָהּ, כְּכָל אֲשֶׁר גָּדַל תַּאֲבוֹנוֹ, הָלַךְ וּפָחַת.
עַל פִּי עֲצָתָהּ שֶׁל הַזְּקֵנָה הַהוֹמֶנִּית הִתְחִילָה לְהַשְׁקוֹתוֹ מֵי אֹרֶז וְחָלָב מְמֻתָּק, אֲבָל זֶה רַק גָרַם לוֹ כְּאֵב, וְהוּא בָּכָה בְּקוֹל נוֹקֵב, מֻכָּר לָהּ, זֶה שֶׁבָּא כְּהֵד מִבְּכִי יַלְדָּהּ הַהוּא, הָרִאשׁוֹן, הַמֻּרְעָב אַף הוּא.
בַּלֵּילוֹת הִתְהַלֵּךְ אִתּוֹ נַחוּם הֵנָּה וָהֵנָּה עַל פְּנֵי הַחֶדֶר, כְּדֵי לְהַשְׁקִיטוֹ, וּבְמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם הִתְרוֹצֵץ בַּגֶּשֶׁם וּבָרוּחַ בְּתוֹךְ הַחַוּוֹת לְבַקֵּשׁ בִּשְׁבִילוֹ מֵינֶקֶת.
זוֹסְיָה הַזְּקֵנָה עָמְדָה בְּפֶתַח הַצַּלְמָנִיָּה וְהֵשִׁיבָה רֵיקָם אֶת כָּל הַבָּא שָׁמָּה. וּפֹה, בִּפְנִים, יָשְׁבָה עַל פִּי רֹב אֶטְיָה, נֶכְדַּת הַהוֹמֶנִּים וְהִשְׁתַּדְּלָה לְהַשְׁתִּיק אֶת הַיֶּלֶד. אֲבָל הוּא – גָבַר קוֹלוֹ וְהֶחֱרִישׁ אֶת זֶה שֶׁלָּהּ, וּמוּשָׁה, כְּדֵי שֶׁלֹא לִשְׁמֹעַ אֶת הַבְּכִי הַזֶּה, הַקּוֹבֵל וְהַמָּלֵא, כְּפִי שֶׁנִּדְמָה לָהּ, נְזִיפָה, הִפְנְתָה אֶת פָּנֶיהָ אֶל הַחַלּוֹן, וְהִנֵּה רָאֲתָה, כִּי הָאֲנָשִׁים הָעוֹבְרִים שָׁם יֵשׁ גַּם בְּמַבָּטָם מַשֶׁהוּ הַדּוֹמֶה לִנְזִיפָה.
כְּשֶׁנִּתְקַבְּלָה יוֹם אֶחָד הַצָּעָה מִקְּרוֹבֶיהָ לִמְסֹר אֶת הַיֶלֶד לִידֵיהֶם, לֹא יָכְלָה לְסָרֵב.
הַדּוֹדָה יוֹכֶבֶד הַחוֹלָה, הָלְכָה וּבָאָה לְבֵית גִּיסָהּ לְשֶׁעָבַר, וְאַחֲרֵי טְעָנוֹת וּמַעֲנוֹת, הֻסְכַּם אֲשֶׁר בִּנְיָמִין הַקָּטָן יֻקַּח לְחַוַּת זַרֶצְ’יָה הַקְּרוֹבָה, אֵשֶׁת הַנַּפָּח שָׁם, אֲשֶׁר יַלְדָּהּ שֶׁלָּהּ מֵת, הִיא אֲשֶׁר תֵּינִיקוֹ, וְזִיזִי, כְּבָר גְּבֶרֶת הַחַוָּה בָּעֵת הַהִיא, תַּשְׁגִיחַ עָלָיו, וּתְנַאי הֻתְנָה גַם אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא הָאָב לְהֵרָאוֹת שָׁם כָּל זְמַן הֱיוֹת הַיֶּלֶד בִּרְשׁוּתָם. וְאָז, לְאַחַר שֶׁתְּשׁוּבַת הַהַסְכָּמָה שֶׁל מוּשָׁה הִגִּיעָה, נִשְׁלְחָה אֵשֶׁת הַנַּפָּח לִכְמִילוֹבְקָה.
בְּמִרְכֶּבֶת הָאֲדוֹנִים בָּאָה זוֹ לְבֵית הַצַּלָּם, אִשָּׁה גִדְלַת־גוּף אֲשֶׁר תְּנוּעוֹת חֲזָקוֹת וְתַקִּיפוֹת לָהּ, וְהִיא, אַךְ קָלְטָה אֶת הַתִּינוֹק לְבֵין זְרוֹעוֹתֶיהָ, צִוְּתָה עַל הָרַכָּב לָזוּז, בְּעוֹד שֶׁיַּלְדֵי הָ"עִגּוּל", אֲשֶׁר נִתְקַבְּצוּ וּבָאוּ הֵנָּה מַשְׁמִיעִים בֶּהָמוֹן קוֹל קְרִיאַת הֵידָד אָרֹךְ.
מוּשָׁה, שֶׁנִּבְּטָה פֹּה מִן הַחַלּוֹן, לֹא עָלָה כְּלָל עַל דַעְתָּהּ, כִּי לָהּ וּלְיַלְדָּהּ זֶה מִכֻוָּן.
הֵן הָיְתָה הָעֲגָלָה מְרֻפָּטָה, וְהַיְרִיעָה הַסּוֹכֶכֶת עָלֶיהָ מְשֻׁנַת צוּרָה וַעֲשׂוּיָה בֶּאֱמֶת לְעוֹרֵר צְחוֹק.
כְּשֶׁזּוֹסְיָה בָּאָה, צִוְּתָה עָלֶיהָ לְהַעֲלוֹת אֶת הָעֲרִיסָה לַעֲלִיַּת הַגָּג, וְהַחֶדֶר הָיְתָה בּוֹ מֵעַתָּה רְוָחָה, אוֹתָהּ הָרְוָחָה וְאוֹתָהּ הַדְּמָמָה שֶׁנִּשְׂתָּרְרוּ בּוֹ לִפְנֵי שָׁלֹשׁ שָׁנִים, כַּאֲשֶׁר לֻקַּח מִפֹּה יַלְדָּהּ הָרִאשׁוֹן.
נַחוּם, פָּנוּי עַתָּה לַעֲבוֹדָה, נִמְצָא עַל פִּי רֹב בְּתוֹךְ הַתָּא הָאַפְלוּלִי הָרָחוֹק, וְהָאֲנָשִׁים בַּחוּץ, מֵאַחַר שֶׁהִיא שָׁבָה לָשֶׁבֶת לְיַד הַחַלּוֹן, דּוֹמֶמֶת, מַצָב שֶׁהוּא הוֹלֵם אוֹתָהּ, שׁוּב לֹא הָיָה לָהֶם עִנְיָן לְעַכֵּב אֶת מַבָּטָם עָלֶיהָ.
הַזְּקֵנָה הַהוֹמֶנִּית סָרָה לִפְעָמִים הֵנָּה עִם פְּנוֹת הַיּוֹם.
הָיָה לָהּ מִשְׁקָהּ שֶׁלָּהּ וּשְׁתֵּי פָּרוֹתֶיהָ, אֲבָל הִיא מָצְאָה לָהּ זְמַן גַּם לְהִכָּנֵס וְלָשֶׁבֶת פֹּה קְצָת עַל מְלֶאכֶת יָד, וְיָדְעָה הִיא לָשֶׁבֶת כָּךְ, אֲשֶׁר מוּשָׁה, בְּדַבְּרָהּ, הָיָה זֶה לָהּ כְּאִלּוּ רַק עִם לִבָּהּ הִיא מְשִׂיחָה.
הֵן לֹא נֶעְלַם מִמֶּנָּה כָּל מַה שֶׁדִּבְּרוּ בָּהּ הַבְּרִיּוֹת, זוֹסְיָה הַטּוֹבָה לֹא נִמְנְעָה מִלִּמְסֹר לָהּ אֶת זֹאת, וְהִנֵּה שָׁאֲלָה, אִם לֹא צָדְקוּ אֵלֶּה.
כְּלִי רָצוּץ, פְּלָג־גּוּף, מַה־לָּהּ כִּי תָבִיא יֶלֶד לְאַוִּיר הָעוֹלָם?
הֲתוּכַל לְטַפֵּל בּוֹ כַּאֲשֶׁר יֶחֱלֶה, לְהַצְעִידוֹ, בְּבוֹא הָעֵת, אֶת צְעָדָיו הָרִאשׁוֹנִים, וְלַהֲקִימוֹ, כַּאֲשֶׁר יִכָּשֵׁל וְיִפֹּל?
אוֹ הֲתָקוּם עִם אִמָּהוֹת לְהָכִין לוֹ אֶת אָכְלוֹ, תִּשְׁמֹר אוֹתוֹ מִפְּגִיעַת עֲגָלָה בַּחוּץ, וְתִשָּׂא אוֹתוֹ לְבֵית רַבּוֹ בִּימֵי סַגְרִיר וָקר?
הֵן הִיא עַצְמָהּ תִּרְעַב, אִם לֹא יֻגַּשׁ לָהּ אָכְלָהּ, לֹא תָמוּשׁ מִמְּקוֹמָהּ, אִם אֵין תּוֹמֵךְ בָּהּ.
עֵץ שָׁבוּר מַה־לּוֹ, אֵפוֹא, כִּי יַצְמִיחַ זַלְזַלִּים? אֶבֶן דּוֹמֶמֶת. הַאֵין טוֹב אֲשֶׁר תִּהְיֶה מֻטֶּלֶת עֲרִירִית בִּמְקוֹמָהּ?
הַזְּקֵנָה מֵעַל מְלֶאכֶת הַסְּרִיגָה עָנְתָה לָהּ מִבְּלִי שֶׁתֵּרָאֶה מִפִּנָּתָהּ, בְּאֹפֶן שֶׁמּוּשָׁה דּוֹמֶה הָיָה לָהּ שׁוּב, כִּי רַק אֶת קוֹל עַצְמָהּ הִיא שׁוֹמַעַת.
– כִּי נֵלֵד אֶת בָּנֵינוּ בְּעֶצֶב, בָּזֹאת קֻלַּלְנוּ כֻּלָנוּ, אֲבָל לֹא מְעַטּוֹת הֵן אִתָּנוּ אַף אֵלֶּה, אֲשֶׁר בְּעִצָּבוֹן גַּם תְּגַדֵּלְנָה אוֹתָם.
אֵיךְ יִהְיֶה זֶה לִנְשֵׁי הָעֹנִי, יוֹשְׁבוֹת הַמַּרְתְּפִים בַּכְּרַכִּים, הָאֲנוּסוֹת לְהִשָּׂכֵר לַלֶּחֶם, שֶׁעִם שַׁחַר תֵּצֵאנָה לַעֲבוֹדָתָן?
מִי יַאֲכִיל אֶת יַלְדֵיהֶן כְּשֶׁיִּרְעֲבוּ, יַשְׁקֶה אוֹתָם אִם יִצְמְאוּ, אוֹ יִשְׁמֹר אוֹתָם מִלַּהַט שֶׁמֶשׁ, מִמָּטָר עַז לְבַל יַרְטִיבֵם?
הֵן עֲזוּבִים הֵם לְלֹא הַשְׁגָּחָה, צְפוּיִים תָּמִיד לְכָל פֶּגַע, אֵין שׁוֹמֵעַ לְנַאֲקָתָם וְאֵין עוֹזֵר לָהֶם וּמְנַחֵם, וּבְכָל זֹאת – אִם רָצוֹן הָאֱלֹהִים הוּא – וְיִגְדְּלוּ וְאַף גַּם יִהְיוּ לְסַעַד לְאִמּוֹתֵיהֶם.
צְעִירָה הִיא לְלֹא נִסָּיוֹן, וְגַם אֵין אֱמוּנָה בְּלִבָּהּ, עַל כֵּן תֶּעְגַּם וְתִתְיָאֵשׁ.
מִי זֶה אָמַר, כִּי אֵין עוֹד תִּקְוָה לָהּ, וְהִיא לֹא תוּכַל לְהֵרָפֵא? הַאִם זֶה שֶׁיַּכְאִיב לֹא יוּכַל לַחֲבֹשׁ, וּמִי שֶׁיִסֵּר – לֹא יְרַחֵם? כַּאֲשֶׁר בָּא פִּתְאֹם חָלְיָהּ, כֵּן יִרְפֶּה מִמֶּנָּה וְיַעֲבֹר וְהִיא תָּקוּם לִהְיוֹת אֵם לְיַלְדָּהּ וּגְבֶרֶת לְבֵיתָהּ.
מֵחוּטֵי הַצֶּמֶר, שֶׁהָיוּ אֶצְלָהּ בְּאַרְגָּזָהּ, נָתְנָה לָהּ כַּמָּה פְּקָעוֹת, וְגַם הֵבִיאָה אֶת הַצִנּוֹרוֹת הַדְּרוּשִׁים, וּמוּשָׁה, כְּשֶׁהַקֹּר גָבַר, וְשׁוּב אִי אֶפְשָׁר הָיָה לָשֶׁבֶת לְיַד הַחַלּוֹן, יָכְלָה לְהִתְעַסֵּק מֵעַתָּה בִּמְלֶאכֶת סְרִיגָה.
הִיא עָשְׂתָה חָזִיָּה לְנַחוּם, סוּדָר לְעַצְמָהּ, וְגַם כַּמָּה קִטְעֵי אָרִיג, אֲשֶׁר מֵהֶם, בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ, אֶפְשָׁר הָיָה לְהָכִין מְעִיל־תִּינוֹקוֹת חַם.
הֵן עַכְשָׁו, כְּשֶׁהַנָּהָר נִקְפָּא וְהַדֶּרֶךְ מִזַּרֶצְ’יָה נִתְקַצְּרָה, יָכוֹל הָיָה לְהִזְדַמֵּן פֹּה בְּכָל יוֹם אֶחָד מִבְּנֵי הַסְּבִיבָה הַהִיא, וַאֲפִילוּ הַנַּפָּח שֶׁל הַחַוָּה בְּעַצְמוֹ.
נַחוּם, בְּיָמִים מְעֻנָּנִים, בְּאֵין עֲבוֹדָה בַּצַלְמָנִיָּה, הָיָה עוֹמֵד וְצוֹפֶה מִתּוֹךְ עֲצִירַת נְשִׁימָה לְעֶגְלוֹת הַחֹרֶף הַבָּאוֹת מִשָּׁם, וְיָדָיו פְּשׁוּטוֹת אָז לְפָנָיו מִתּוֹךְ אוֹתָהּ הַבָּעַת הַכְּמִיהָה, שֶׁבָּהּ רָגִיל הָיָה לִקְלֹט לְתוֹכָן אֶת יַלְדּוֹ.
כְּשֶׁדֶּרֶךְ הַחֹרֶף נִתְחַלְּפָה, לְבַסּוֹף, בְּקֵיצִית, וּמִן הַבָּתִּים, שֶׁחַלּוֹנוֹתֵיהֶם הַכְּפוּלִים הוּצְאוּ, הִתְחִיל לִבְקֹעַ בְּכִי הַתִּינוֹקוֹת בַּלֵּילוֹת, אָמַר פַּעַם נַחוּם, שֶׁיֵּשׁ בְּדַעְתּוֹ לָגֶשֶׁת לְכַמָּה שָׁעוֹת לְטוּחַנּוֹבְקָה. כְּדֵי לִקְנוֹת שָׁם אֵיזוֹ צָרְכֵי צִלּוּם, וּמוּשָׁה לֹא הִתְנַגְּדָה לְכָךְ.
בִּשְׁעַת בֹּקֶר מֻקְּדֶמֶת עָלָה לִקְרוֹן הַנּוֹסְעִים הַטּוּחַנּוֹבְקָאִי וְהִיא, מִמְּקוֹם שִׁבְתָּהּ, לִוְּתָה אוֹתוֹ עַד לִקְצֵה הַמִּדְרוֹן וְ"יָרְדָה" אִתּוֹ אֶל הַמִּשְׁעוֹל, אֲשֶׁר אוֹתוֹ עָבְרָה יוֹם יוֹם בְּמַחֲשַׁבְתָּהּ.
הִיא “חָצְתָה” אִתּוֹ אֶת שְׂדוֹת־הַמִּרְעֶה, “עָקְפָה” אֶת חֻרְשׁוֹת הַגְּרָפִית וְעָבְרָה בְּאֹרֶךְ רוּחַ אֶת כָּל הַיַּעַר הַזַבֶּלִיצִי עַד שֶׁהִגִּיעוּ לְבַסּוֹף לְטַחֲנוֹת זַרֶצְ’יָה, אֲשֶׁר שָׁם יוֹרְדִים אֲחָדִים מִן הַנּוֹסְעִים וַאֲחֵרִים בָּאִים בִּמְקוֹמָם, וְעַד אֲשֶׁר הַקָּרוֹן עָמַד, יָכוֹל הָיָה נַחוּם לְהַחֲלִיק בַּשְּׁבִיל הַיּוֹרֵד אֶל הַמַּפָּחָה, אֲשֶׁר שָׁם גַּם בֵּיתוֹ שֶׁל הַנַּפָּח.
עִם עֲרוֹב הַיּוֹם בָּאָה אֵלֶיהָ אֶטְיָה בְּאֵיזוֹ שְׁלִיחוּת מִזְּקֶנְתָּהּ, וְהִיא הִתְרַפְּקָה אֲרֻכּוֹת עַל הַיַּלְדָּה זַכַּת הָעֵינַיִם הַזֹּאת, וְאַחַר יָשְׁבָה הוֹזָה עַל יַד הַחַלּוֹן וְהִבִּיטָה אֶל הָ"עִגּוּל", אֲשֶׁר יוֹשְׁבָיו כְּבָר הָיוּ חַיִּים אֶת חַיֵּי יוֹמָם בַּחוּץ.
בַּעֲלֵי הַמִּקְשָׁאוֹת הָלְכוּ וְשָׁבוּ לְבָתֵּיהֶם, כָּל אֶחָד מִתְכּוֹפֵף כָּעֵץ הַנִּדְחָף בָּרוּחַ אֶל מוּל יְלָדָיו הַבָּאִים לִקְרָאתוֹ.
יְרֻחָם בֶּר הַגְּבַרְתָּן, שֶׁנִּתְאַחֵר הַפַּעַם מִפְּנֵי אֵיזוֹ סִבָּה, הָיְתָה הַבָּעָה שֶׁל כְּמִיהָה בְּיָדָיו, כְּשֶׁשָּׁלַח אוֹתָן לִקְרַאת תִּינוֹקוֹ, וּמוּשָׁה, בְּהִתְרוֹמְמָהּ מְעַט, בִּקְשָׁה לִרְאוֹת אֵיךְ יִקָּלֵט זֶה לְתוֹכָן, וְהִנֵּה נִרְאָה בַּמִּדְרוֹן נַחוּם.
לֹא הָיָה לָהּ כְּלָל צֹרֶךְ לִפְנוֹת אֵלָיו בִּשְׁאֵלוֹת. מֵהִלּוּכוֹ הַכּוֹשֵׁל יָדְעָה אֶת אֲשֶׁר אִתּוֹ, מִתְּנוּעַת הַהִתְחַמְּקוּת שֶׁבָּהּ עָבַר אֶת הָרְחוֹב, כְּזוֹ שֶׁל הַנִּכְלָמִים אוֹ הַנִּרְדָּפִים עַל יְדֵי הַצְלָפַת שׁוֹט.
הַשְּׁבִיל, אֲשֶׁר פִּלְּשָׁה בַּהֲגִיגֶיהָ וְרִפְּדָה אוֹתוֹ בִּנְהִיָּתָהּ, גֻּדַּר בַּעֲדָהּ וְנֶחְסַם.
עַתָּה קָדַר הַבַּיִת, חַלּוֹן הָרַאֲוָה שֶׁלְיַד הַמָּבוֹא, לֹא צֻחְצְחוּ שִׁמְשׁוֹתָיו, וְעַל חֲדַר הַצִלּוּם הָיוּ הָאֲנָשִׁים פּוֹסְעִים וְעוֹבְרִים כְּמוֹ בִּימֵי הַסַּגְרִיר, בִּהְיוֹת דַּלְתּוֹ מוּגֶפֶת מִבַּחוּץ.
וְאָמְנָם מִי הוּא אֲשֶׁר יִנְעַם לוֹ לָבוֹא וּלְהִתְקַבֵּל עַל יְדֵי אִישׁ, אֲשֶׁר סֵבֶר פָּנָיו נִזְעָם, וְשֶׁהוּא, דּוֹמֶה כִּי אַחַת הִיא לוֹ, אִם יְסַפְּקוּ אוֹ לֹא יְסַפְּקוּ לוֹ עֲבוֹדָה?
יוֹשְׁבֵי הָרְחוֹב הָרָאשִׁי, הֵבִיא לָהֶם שָׁם בֶּן הָרוֹקֵחַ מַצְלֵמָה מֵעִיר הַמָּחוֹז, וְהֵם הִסְתַּפְּקוּ הַקַּיִץ בִּתְמוּנוֹת הַחוֹבְבִים שֶׁזֶּה עָשָׂה לָהֶם, וַאֲשֶׁר לִצְעִירֵי הַגַּנָּנִים, הִנֵּה, בִּשְׁעַת הָעוֹנָה, בִּזְמַן הוֹבָלַת הַיְרָקוֹת לְטוּחַנּוֹבְקָה, לָקְחוּ רַבִּים מֵהֶם אֶת בִּגְדֵי שַׁבַּתָּם אִתָּם וְהִצְטַלְּמוּ שָׁם.
בְּסוֹף הַקַּיִץ, כְּשֶׁבָּא נַחוּם לְחַדֵּשׁ אֶת חַלּוֹן הָרַאֲוָה, לֹא נִמְצָא בְּיָדוֹ מִסְפַּר הַתְּמוּנוֹת הַדְּרוּשׁוֹת, וּבִשְׁבִיל שְׂכַר הַדִּירָה, כְּשֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַפֵּרָעוֹן, אָנוּס הָיָה לְבַקֵּשׁ הַלְוָאָה מִמַּכִּירָיו שֶׁ"בָּרְחוֹב הָעֶלְיוֹן".
הָאֲנָשִׁים שָׁם נָשְׂאוּ אָמְנָם אֶת פָּנָיו וְנָתְנוּ לוֹ, אֶלָּא שֶׁבְּיַחַד עִם זֶה לֹא יָכְלוּ לִכְבֹּשׁ בְּלִבָּם אֶת רֶגֶשׁ הַתַּרְעֹמֶת עַל אִשְׁתּוֹ, אֲשֶׁר בְּשֶׁלָּהּ הִגִּיעַ לְמַצָּבוֹ הָרָע.
אֵלֶה שֶׁהֻכְרְחוּ לַעֲבֹר יוֹם יוֹם דֶּרֶךְ הָ"עִגּוּל", נִמְאַס לָהֶם גַּם לִרְאוֹתָהּ שָׁם תָּמִיד בְּמִסְגֶּרֶת הַחַלּוֹן, כַּאֲשֶׁר הִיא, בְּעֵינֶיהָ הָאֲפֵלוֹת, סוֹקֶרֶת אוֹתָם כָּךְ, כְּאִלוּ חֵטְא חָטְאוּ בָּזֶה שֶׁרַגְלַיִם בְּרִיאוֹת לָהֶם.
בְּיִחוּד מַרְגִּיז הָיָה זֶה בִּשְׁעַת שִׂמְחוֹת הַמִּשְׁפָּחָה, כַּאֲשֶׁר לְתוֹךְ הַקָּהָל הַחוֹגֵג, שְׁטוּף הַגִּיל, נִתְקְעוּ פִּתְאֹם הַפָּנִים שֶׁלָּהּ, הַחֲשׁוּכִים וְהָאֲבֵלִים, כְּעֵין כֶּתֶם כֵּהֶה הָיָה זֶה עַל רֶקַע חַיֵּיהֶם הַבָּהִיר.
הָאַלְמָנָה מִיכְלִין, אִשָּׁה נְשׂוּאַת פָּנִים, וְהִיא אַחַת מֵאֵלֶּה, אֲשֶׁר אֶצְלָהּ לָקַח לִפְעָמִים נַחוּם מְעַט כֶּסֶף בְּהַלְוָאָה, נִכְנְסָה פַּעַם בַּאֲמַתְלָה אֶל הַצַּלְמָנִיָה, וּבְרֶגַע שֶׁנַּחוּם הָיָה עָסוּק לְיַד מְכוֹנַת הַצִּלּוּם, בָּאָה אֶל הַחֶדֶר הַפְּנִימִי וְשָׁאֲלָה אֶת הָאִשָּׁה הַחוֹלָה קְצָרוֹת, בְּלִי כָּל הַקְדָּמָה, לָמָּה הִיא שׁוֹכֶבֶת כָּךְ, מִבְּלִי לְבַקֵּשׁ כָּל תְּרוּפָה וּמַרְפֵּא, וּמַחֲשִׁיכָה כֵּן אֶת חַיֵי בַעְלָהּ.
מוּשָׁה הוּצְפוּ פָּנֶיהָ דָּם, וְהִיא עָשְׂתָה תְּנוּעָה שֶׁל הַחַיָּה בַּסּוּגַר, כַּאֲשֶׁר הַסּוֹבְבִים אוֹתָהּ עוֹמְדִים לְהִתְעַלֵּל בָּהּ.
לִבְכּוֹת אִלּוּ יָכְלָה, הָיָה זֶה בְּוַדַּאי מֵקֵל עָלֶיהָ, אֲבָל הִיא, מֵאָז שֶׁלֻקַּח מִמֶּנָּה יַלְדָּהּ, קָפְאוּ בְּקִרְבָּהּ הַדְּמָעוֹת, עַד כִּי רָאֲתָה לִפְעָמִים אֶת עַצְמָהּ כִּכְלִי הָפוּךְ זֶה, אֲשֶׁר, מֵרֹב הֱיוֹתוֹ מָלֵא וּמְמֻלָּא, אֵין הַנּוֹזְלִים יוֹצְאִים מִמֶּנּוּ.
אוּלָם פַּעַם הָיָה זֶה אֲשֶׁר הַסְּאָה, שֶׁהָיְתָה כְּבָר מְלֵאָה – הֻגְדְּשָׁה.
בְּיוֹם קַיִץ קָרָה הַדָּבָר, כַּאֲשֶׁר נַחוּם, לְשֵׁם גְּבִיַת אֵיזֶה חוֹב, יָצָא אֶל “הָרְחוֹב הָעֶלְיוֹן”, וְהִיא מִמְּקוֹמָהּ, כְּמוֹ תָּמִיד, לִוְּתָה אוֹתוֹ בְּמַבָּטָהּ.
הִיא הִבִּיטָה אַחֲרָיו עַד אֲשֶׁר עָלָה בַּמִּדְרוֹן וּבָא אֶל רַחֲבַת הַשִּׁטִּים, אֲשֶׁר שָׁם נִמְצָא הָרְחוֹב, וְעַד אֲשֶׁר הוּא שָׁהָה שָׁם, הִסְתַּכְּלָה בִּקְרוֹנוֹת הַיְרָקוֹת שֶׁהִתְנַהֲלוּ בְּמַעֲלֵה הַדֶּרֶךְ, וְהִנֵּה נִשְׁמַע פִּתְאֹם קוֹל נֵפֶץ מֵאֲחוֹרֶיהָ, וּכְשֶׁהִפְנְתָה אֶת רֹאשָׁהּ, רָאֲתָה חוּט שֶׁל עָשָׁן מִתְפַּתֵּל וְיוֹצֵא מִן הַמִּטְבָּח, וְלִבָּהּ עָמַד מִדְּפֹק.
בְּמַבָּט חָטוּף אֶחָד הִקִּיפָה אֶת זָוִית הָ"עִגּוּל" שֶׁבְּקִרְבָתָהּ: בְּמִרְפֶּסֶת בֵּית הָאַכְסַנְיָה נִמְצְאוּ כַּמָּה אֲנָשִׁים, וְהִיא יְכוֹלָה הָיְתָה לִקְרֹא לָהֶם, אֲבָל הֵן הַבַּיִת פֹּה הָיְתָה דַלְתּוֹ נְעוּלָה, וְהַמַּפְתֵּחַ – בִּידֵי נַחוּם. וְאָז, בִּתְנוּעָה אֲשֶׁר הִיא עַצְמָהּ לֹא הֵבִינָה אַחַר כָּךְ כֵּיצַד בִּצְּעָה אוֹתָהּ, יָרְדָה מֵעַל הַמִּטָּה, וּבִזְחִילָה, כְּבַעֲלֵי הַחַיִּים הַהוֹלְכִים עַל גְּחוֹנָם, הִגִּיעָה עַד לִמְבוֹא הַמִּטְבָּח, אֲשֶׁר שָׁם הַדֶּלֶת הָאֲחוֹרַנִּית, וְהִנֵּה לֹא קָרָה פֹּה שׁוּם דָּבָר. אֵיזוֹ קֵיסָמִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּכִּירָה, הִתְלַקְּחוּ בְּתוֹךְ הָרֶמֶץ מֵאֲלֵיהֶם, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הָאֲרֻבָּה הָיְתָה סְתוּמָה, נִמְשַׁךְ הֶעָשָׁן אֶל הַחֶדֶר.
עַתָּה שָׁבָה רוּחָהּ אֵלֶיהָ, וְהִיא רָאֲתָה וְהִנֵּה רְבוּצָה הִיא כְּחַיָּה עַל אַרְבַּע, וְהַסְּחִי הָיָה מִסָּבִיב לָהּ: קְלִפּוֹת בָּצָל וְשׁוּם, וְשִׁכְבַת אֵפֶר עִם מֵי שׁוֹפְכִין בְּתוֹךְ הֶעָבִיט. וּמִמַּעַל נִתְּלוּ קוּרֵי הָעַכָּבִישׁ עַל הַכְּתָלִים, אֲשֶׁר לֹא סֻיְּדוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנִים.
וּפִתְאֹם הִבְהִירָה כְּנֶגְדָּהּ מִבֵּין כָּל אֵלֶּה רְצוּעַת תְּכֵלֶת בְּתוֹךְ הָאֶשְׁנָב הָעֶלְיוֹן, קֶטַע קָטָן מִשְּׁמֵי הַמְּרוֹמִים, אֲשֶׁר הִיא, מִפְּנֵי גִּבּוּבֵי הַבִּנְיָנִים שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי חַלּוֹנָהּ, לֹא רָאֲתָה אוֹתָם, וַאֲשֶׁר מֵהֶם – הוֹרְתָה אוֹתָהּ לְפָנִים חַיָּה־רִישָׁה – יַשְׁקִיף אֵלֵינוּ הָאֱלֹהִים, וְהִיא, בְּזָקְפָהּ אֶת עֵינֶיהָ, שָׁאֲלָה:
“עַד אָנָה עוֹד?”
“עַד אָנָה תְּשִׂימֵנִי כֶּעָפָר לְשֵׁפֶל וְכַתּוֹלַעַת לְמִאוּס?” קָרְאָה. וּפִסַּת הַזֹּהַר מִנֶּגְדָּהּ נִתְעַמְעֲמָה וְכֻסְּתָה בַּעֲרָפֶל. וְאָז לָקְחָה מֵהָאֶצְטַבָּה הַקְּרוֹבָה מִטְפַּחַת וְכָבְשָׁה בָּהּ אֶת פָּנֶיהָ, כִּי בָּאוּ לָהּ הַדְּמָעוֹת.
בִּהְיוֹת בִּנְיָמִין בֶּן אַרְבַּע שָׁנִים עָבְרוּ בְּנֵי מִשְׁפַּחַת הַנַּפָּח מִזַּרֶצְ’יָה אֶל הָעֲיָרָה הַקְרוֹבָה, וְאוֹתוֹ, אֶת חֲנִיכָם, לָקְחוּ אִתָּם.
זִיזִי הִיא שֶׁהוֹסִיפָה לָתֵת אֶת דְּמֵי כַּלְכָּלָתוֹ, וְהַהַשְׁגָּחָה עָלָיו נִמְסְרָה לְאִמָּהּ בָּעִיר. וְאוּלָם הָאִשָּׁה הַמִּזְדַּקֶּנֶת, אִם מִפְּנֵי רִחוּק הַמָּקוֹם, אוֹ מֵחֹסֶר פְּנַאי, לֹא הִרְבְּתָה לְבַקֵּר אֶצְלוֹ, וּבְכָךְ נִפְתַּח פֶּתַח בַּקִיר שֶׁבֵּינוֹ וּבֵין הוֹרָיו.
אֶחָד מִגַּנָּנֵי הָ"עִגוּל", שֶׁיָּרַד בִּקְרוֹנוֹ לְטוּחַנּוֹבְקָה. רָאָה שָׁם נַעַר זָר עַל יַד הַמַּפָּחָה, וְהוּא הֵבִין כִּי חֲנִיכוֹ שֶׁל הַנַּפָּח הוּא. וְהֶנְיָה לֶוִין מֵחֲנוּת הַמַּנּוּפַקְטוּרָה, שֶׁנִּזְדַּמְּנָה אַף הִיא שָׁם, הִכִּירָה אוֹתוֹ עַל פִּי שְׁעָרוֹ הַמְסֻלְסָל, כָּזֶה שֶׁל נַחוּם, וְהִיא, הָאִשָּׁה דַּקַּת הָרֶגֶשׁ, נָח אוֹר שֶׁל חֲנִינָה עַל פָּנֶיהָ, כְּשֶׁסִּפְּרָה, אֵיךְ עָמַד שָׁם בְּמִכְנְסֵי־הַמּוּלְט הַקְּצָרִים שֶׁלּוֹ וְנָשַׁךְ לְתֻמּוֹ מִן הַתַּפּוּחַ שֶׁבְּיָדוֹ.
בְּיוֹם שֵׁנִי־בְּשַׁבָּת אֶחָד יָצָא נַחוּם לָלֶכֶת לְטוּחַנּוֹבְקָה מִבְּלִי לְבַקֵּשׁ עוֹד שׁוּם אֲמַתְלָה לְכָךְ. בְּשָׁעָה מֻקְדֶּמֶת בַּבֹּקֶר הָלַךְ, וְעִם עֶרֶב שָׁב, וְהוּא אָז מְחֻדָּשׁ. מַבָּטוֹ הַכָּבוּי שָׁב וְהִתְלַקַּח בּוֹ קַו הָאוֹר, וְהוּא בָּקַע וְהִגִּיהַ שׁוּב אֶת הַחֲשֵׁכָה מִסָּבִיב.
אָמְנָם רַק שָׁעָה קַלָּה נִתַּן לוֹ לִרְאוֹת אֶת הַנַּעַר, בִּגְנֵבָה, אֲבָל בִּימֵי הַשּׁוּק – נֶאֱמַר לוֹ – אִם יָבוֹא בָּעֵת שֶׁרַבָּה לְיַד הַמַּפָּחָה הַצְּפִיפוּת, יוּכַל לְהִשְׁתַּהוֹת יוֹתֵר.
וְהִנֵּה בְּכָל יוֹם שְׁלִישִׁי, שֶׁהוּא בְּטוּחַנּוֹבְקָה יוֹם הַשּׁוּק, הָיָה יוֹצֵא מֵעַתָּה עִם כָּל הַתַּגְרָנִים בַּבֹּקֶר, וְלָעֶרֶב שָׁב, וְאֵין בְּיָדוֹ אָז כָּל צְרוֹר אוֹ אַמְתַּחַת, אֶלָּא שֶׁנִּרְאֶה הָיָה בְּכָל זֹאת כְּאִישׁ הַנּוֹשֵׂא עֹמֶס שֶׁל טוּב רָב.
בִּתְחִלַּת הַקַיִץ, כְּשֶׁהָאִשָּׁה הָאַדְמוֹנִית יָצְאָה לְחַוַּת זַרֶצְ’יָה, עָשְׂתָה הַדּוֹדָה יוֹכֶבֶד בְּחָכְמָתָהּ, שֶׁהַיֶּלֶד יוּבָא לְכַמָּה יָמִים לְבֵיתָהּ.
מְבַקֶּשֶׁת הָיְתָה כְּאִלּוּ לִתְפֹּר בִּשְׁבִילוֹ אֵיזוֹ חֲלוּקֵי קַיִץ, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הִיא, בְּרַגְלֶיהָ הַחַלָּשׁוֹת, לֹא יָכְלָה לָלֶכֶת אֵלָיו לִמְדֹד, הֻרְשָׁה הוּא לָבוֹא לִזְמַן הַתְּפִירָה לְבֵיתָהּ.
הִיא הוֹצִיאָה מִמּגֵרַת הַקּוֹמוֹדָה אֶת הָאֲרִיגִים, וְלִקְרוֹבֶיהָ בִּכְמִילוֹבְקָה שָׁלְחָה לְהוֹדִיעַ שֶׁיָּבוֹאוּ לָקַחַת לְכַמָּה שָׁעוֹת אֶת הַנַּעַר.
אִישׁ מְהֵימָן צָרִיךְ לָקַחַת אוֹתוֹ בַּצָּהֳרַיִם, וּלְמָחָר בַּבֹּקֶר לַהֲשִׁיבוֹ, וְיִסַּע הוּא, לְשֵׁם זְהִירוּת, לֹא דֶּרֶךְ זַרֶצְ’יָה, כִּי אִם בַּשְּׁבִילִים הַהֲרָרִיִּים, דֶּרֶךְ יַעֲרוֹת קוֹכְטִיץ.
פְּתָק מִן הַשָּׁמַיִם לוּ נָפַל, לֹא הָיָה עוֹשֶׂה פֹּה בַּבַּיִת רשֶׁם גָּדוֹל כָּל כָּךְ.
מוּשָׁה, מִשֶׁשָּׁמְעָה זֹאת, עָשְׂתָה תְּנוּעָה בְּגוּפָהּ, כְּדֵי לְהִתְרוֹמֵם וְלָקוּם, אֲבָל מֵאַחַר שֶׁרַגְלֶיהָ נִשְׁאֲרוּ כְּבוּלוֹת, הִתְיַשְּׁבָה יְשִׁיבָה מְאֻשֶּׁשֶׁת בַּמִּטָה וְנָתְנָה מִפֹּה
אֶת הוֹרָאוֹתֶיהָ.
אֶת נַחוּם שָׁלְחָה לְאֶחָד מִבַּעֲלֵי הַקְּרוֹנוֹת, שֶׁיְדָעוּהוּ כְּבַר־דַּעַת וּמָהִיר בִּשְׁלִיחוּתוֹ, וְאֶת זוֹסְיָה בִּקְשָׁה לְהַקְרִיב אֵלֶיהָ אֶת אַרְגַּז הַמֹּהַר.
עוֹד הָיוּ שְׁמוּרִים פֹּה, בֵּין יֶתֶר הַדְּבָרִים, כַּמָּה חֶפְצֵי עֵרֶךְ, וְאֶת אֵלֶּה נָשְׂאָה הַזְּקֵנָה הַנְּבוֹנָה לְבֵית־הַמַּלְוֶה, קָנְתָה בְּדֶרֶךְ חֲזִירָתָהּ צָרְכֵי אֹכֶל בַּחֲנוּת־הַמַּכֹּלֶת הַגְּדוֹלָה, וְאַחַר עָמְדָה עוֹד לְנַעֵר בַּחוּץ אֶת הַמַּפּוֹת עִם הַצִּפִּיּוֹת, שֶׁהָיוּ מֻנָּחוֹת, כָּרָגִיל, בָּאָרוֹן.
כְּשֶׁהַיּוֹם עָרַב, יָצָא נַחוּם אֶל הַשְּׁבִיל הַמּוֹבִיל לְיַעֲרוֹת קוֹכְטִיץ, וּמוּשָׁה, בְּמִפְתַּח הַחַלּוֹן, נִרְאֲתָה כִּמְמַלְּאָה אוֹתוֹ כֻּלּוֹ. אֲפִילוּ בַּעֲלַת הָאַכְסַנְיָה, לִיפְשֶׁה, הִבִּיטָה מֵעַל הַמִּרְפֶּסֶת שֶׁלָּהּ לְעֵבֶר הַמִּדְרוֹן, וּבְפָנֶיהָ, בְּיַחַד עִם הַסַּקְרָנוּת, נִצְנֵץ מָה, הַדּוֹמֶה לְרַחֲשֵׁי־כָּבוֹד. וְהִנֵּה נִרְאָה הָאִישׁ בְּבוֹאוֹ, וְהוּא פּוֹתֵחַ אֶת הַקָּרוֹן שֶׁלּוֹ בִּמְפֻלָּשׁ, לְמַעַן יֵרָאֶה עוֹד מֵרָחוֹק בְּרֵיקוּתוֹ.
עֲצַת הַדּוֹדָה סֻכְּלָה. הַנַּעַר לֻקַּח מִמֶּנָּה עוֹד לִפְנֵי שֶׁבָּא הַשָּׁלִיחַ.
לְיוֹם הֻלַּדְתָּהּ הַשְּׁנֵים־עָשָׂר שֶׁל אֶטְיָה, נֶכְדַּת הַהוֹמֶנִּים, בָּא מֵעִיר הַפֶּלֶךְ אָבִיהָ שְׁמוּאֵל־אֵלִיָּה, הַצַּלָּם, וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת הָלַךְ עִם בְּנֵי הַבַּיִת לְבַקֵּר אֶת נַחוּם, חֲבֵרוֹ לְשֶׁעָבָר.
אִישׁ מִדּוֹת הָיָה, טוֹב עֵינַיִם וְצָנוּעַ בַּהֲלִיכוֹתָיו. אַף הוּא, כְּהוֹרָיו, לֹא הִרְגִּישׁ בְּמוּמָהּ שֶׁל מוּשָׁה וְשׂוֹחַח אִתָּהּ כְּעִם אֶחָד מִן הַמְסֻבִּים אֶל הַשֻּׁלְחָן.
אֶת בִּתּוֹ אָהַב עֲנֻגּוֹת, הֶחֱלִיק חֶרֶשׁ אֶת צַמָּתָהּ, שֶׁעָבְתָה פֹּה בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים, וְהוֹשִׁיט לָהּ כְּפַעַם בְּפַעַם אֲחָדוֹת מִן הַסֻּכָּרִיּוֹת הַחֲבִיבוֹת עָלֶיהָ, שֶׁהֱבִיאָן בִּשְׁבִילָהּ בִּמְיֻחָד מִן הַכְּרָךְ, וַאֲשֶׁר הִיא, מִתּוֹךְ תְּנוּעַת שׁוֹבְבוּת, כִּבְּדָה בָּהֶן אֶת כָּל הָאֲחֵרִים, וְהָאַוִּיר פּה נִתְמַלֵּא עַד מְהֵרָה רֵיחַ חֲמַצְמַץ וּצְלִילֵי צְחוֹק.
עִם נַחוּם דִּבֵּר הָאוֹרֵחַ רַק עַל עִסְקֵי צִלּוּם, סִפֵּר לוֹ עַל כָּל הַחִדּוּשִׁים שֶׁנִּתְחַדְּשׁוּ בְּמִקְצֹעַ זֶה, וְהָלַךְ אִתּוֹ לִרְאוֹת אֶת חַדְרֵי הָעֲבוֹדָה.
מִפְּנֵי שֶׁהַצַּלְמָנִיָּה שֶׁלּוֹ בַּכְּרָךְ נִשְׁאֲרָה לְלֹא הַשְׁגָּחָה, אָנוּס הָיָה לַחֲזֹר בְּיוֹם הַמָּחֳרָת, וְהוּא אֲפִילוּ לְבָרֵךְ אֶת יְדִידוֹ בְּבִרְכַּת הַפְּרֵדָה לֹא הִסְפִּיק, אוּלָם בְּדַרְכּוֹ לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת, בְּעָבְרוֹ אֶת עִיר מוֹלַדְתּוֹ שֶׁל זֶה, הִתְעַכֵּב שָׁם כְּדֵי לְבָרֵר אֶת עִנְיַן יַלְדּוֹ.
בְּעֶזְרָתוֹ שֶׁל מַכִּיר אֶחָד הִגִּיעַ לְחַוַּת זַרֶצְ’יָה, הִזְמִין לְשָׁם גַּם אֶת הָאִשָּׁה “הָאַדְמוֹנִית” עִם בַּעְלָהּ, וְדִבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת.
עוֹד לֹא נִשְׁמַע כָּזֹאת אֲשֶׁר זְכוּת הַהוֹרִים עַל יַלְדָּם תִּפָּקַע רַק מִפְּנֵי שֶׁהֵם נִתְיַסְּרוּ בְּעֹנִי וּבְמַחֲלוֹת.
הַנַּעַר זָקוּק לְטִפּוּל וּלְחִנּוּךְ – אוֹמְרִים הֵם – וּבְכֵן מַצִּיעַ הוּא, שֶׁיִּמְסְרוּ אוֹתוֹ לְיָדָיו, תַּחַת הַשְׁגָּחָתוֹ, בְּבֵיתוֹ, יִתְחַנֵּךְ, וְהוּא גַם יְלַמְּדוֹ, בְּבוֹא הָעֵת, אֶת אֻמָּנוּת הַצַּלָּמִים.
זִיזִי, לְתִמְהוֹנָם שֶׁל קְרוֹבֶיהָ עַצְמָם, לֹא הִתְנַגְּדָה. הִיא דָרְשָׁה רַק אֲשֶׁר הוֹרֵי הַיֶּלֶד לֹא יִרְאוּהוּ, בְּטֶרֶם שֶׁיְסַלְּקוּ אֶת כָּל הַמַּגִיעַ לָהּ, וְעִם גְּמַר הַמַּשָּׂא וּמַתָּן הִגִּישָׁה גַם לָאִישׁ חֶשְׁבּוֹן מְפֹרָט מִכָּל מַה שֶּׁהוֹצִיאָה בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנִים.
רְשִׁימָה אֲרֻכָּה הָיְתָה זֹאת, אֲשֶׁר הַשְּׁנַיִם, נַחוּם וּמוּשָׁה, כְּשֶׁזּוֹ הִגִּיעָה לְיָדָם, עִיְּנוּ בָּהּ מִתּוֹךְ רֶגֶשׁ שֶׁל חֲנִינָה וּפַחַד כְּאַחַת.
נִרְגָּשִׁים הָיוּ מִשְּׁמוֹת הַבְּגָדִים שֶׁל יַלְדָּם: “גַּרְבַּיִם”, “חֻלְצוֹת מַלָּחִים”, “נַעֲלֵי שְׂרוֹךְ”, וְנִבְהָלִים – מֵעֹצֶם הַחוֹב.
עַל שְׁאֵלַת יְדִידָם, אִם לְרָצוֹן הוּא לָהֶם עֶצֶם הָעִנְיָן – מַה־יָּכְלוּ לְהָשִׁיב?
יוֹם אֶחָד לִפְנֵי צֵאת הַנַּעַר לְדַרְכּוֹ, יָרַד נַחוּם בְּהַשְׁכָּמַת הַבֹּקֶר לְטוּחַנּוֹבְקָה, וְשָׁב בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה, כַּאֲשֶׁר לֹא יָכֹל עוֹד שׁוּם אִישׁ לִרְאוֹתוֹ פֹּה, וְאַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה עָמַד לְהַכְנִיס תִּקּוּנִים בַּצַּלְמָנִיָה, כְּדֵי לְהַגְדִּיל עַל יְדֵי כָךְ אֶת רְוָחָיו.
הֵן עִם כָּל פְּרוּטָה שֶׁיְּנַכֶּה מִן הַחוֹב, כְּלוּם אֵין הוּא מְסַלֵּק, כִּבְיָכוֹל, גַּם אֶבֶן מִן הַחוֹמָה, אֲשֶׁר הוּקְמָה בֵּינוֹ וּבֵין יַלְדּוֹ?
הוּא קָבַע שֶׁלֶט חָדָשׁ מִמַּעַל לְפֶתַח הַמָּבוֹא, צִחְצַח אֶת חַלּוֹן הָרַאֲוָה, וּבַפִּתְקָה שֶׁהִדְבִּיק פֹּה, הוֹדִיעַ עַל הוֹזָלַת הַמְּחִיר שֶׁל תְּמוּנוֹת הַמִּשְׁפָּחָה.
בּוֹ בַּזְמַן הֵבִיא גַּם מֵעִיר הַמָּחוֹז כַּרְטִיסֵי־דֹאַר, אֲשֶׁר נִתְפַּרְסְמוּ תֵּכֶף בֵּין בְּנֵי הַנֹּעַר הַמְּקוֹמִי.
גְּלוּיוֹת עִם צִיּוּרִים סִמְלִיִים הָיוּ אֵלֶּה, כְּמוֹ: מֹאזְנַיִם שֶׁעַל כַּפּוֹתֵיהֶם יִשָּׁקֵל לֵב אָדָם בְּכֶסֶף, אוֹ נָשִׁים אֲשֶׁר חֵץ שֶׁל אֱלֹהֵי הָאַהֲבָה פָּגַע בָּהֶן – מִינֵי אִגְּרוֹת, אֲשֶׁר נְעָרוֹת מְאֻכְזָבוֹת, אוֹ חוֹלוֹת אַהֲבָה, יָכְלוּ לְשָׁלְחָן עַל פִּי הַכְּתֹבֶת הָרְצוּיָה, מִבְּלִי לְהוֹסִיף כָּל בִּאוּר בִּכְתָב.
אָז לָמַד נַחוּם גַּם אֶת מַעֲשֵׂה צִיּוּר הַשְּׁלָטִים, וְהוּא רָאָה בְּרָכָה גַּם בָּזֶה.
כָּל שֶׁלֶט, שֶׁבָּא לְיָדוֹ, נִתְחַדְּשָׁה צוּרָתוֹ, וּבְעָלָיו – נִתְבַּלֵּט שְׁמוֹ וְשֵׁם עִסְקוֹ בִּבְהִירוּת כָּזוֹ, עַד כִּי הָאֲחֵרִים, כְּדֵי שֶׁלֹא לְהִשָּׁאֵר בֵּין הַנֶּעְלָמִים, הֻכְרְחוּ לְחַדֵּשׁ גַּם אֶת שִׁלְטֵיהֶם הֵם – וַחֲצַר הַצַּלְמָנִיָּה נִתְמַלְּאָה מִלּוּחוֹת־עֵץ אֵלֶּה עַד אֶפֶס מָקוֹם.
בַּחוּץ, עַל יַד הַפֶּתַח הָאֲחוֹרַנִּי, עָשָׂה הָאִישׁ בִּימוֹת הַקַּיִץ אֶת מְלַאכְתּוֹ, זִמֵּר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ אֵיזֶה זֶמֶר, לְמַעַן תַּרְגִישׁ בּוֹ מוּשָׁה, וּמָשַׁח בְּמִכְחוֹלוֹ אֶת רִבּוּעֵי הָעֵץ, שֶׁעָמְדוּ, בְּשׁוּרָה לְיַד הַקִּיר.
צְרָצָרִים צִרְצְרוּ בְּתוֹךְ עֵשֶׂב הַבָּר הַמְגֻדָּל שֶׁמִּסָּבִיב, וּמִלְּמַטָּה, מִן הַמִּדְרוֹן, עָלְתָה שִׁירַת הַנְּעָרוֹת הַמְנַכְּשׁוֹת בָּעֲרוּגוֹת, מְמֻזֶּגֶת בְּרֵיחַ שֶׁל יְרַק גַּן, נַחוּם, כְּדֵי לְהַחֲלִיף כֹּחַ, הִצִּית לוֹ סִיגָרָה, עָמַד וְהִבִּיט אֶל “גִּבְעַת הַחֻרְשׁוֹת” אֲשֶׁר מִנֶּגֶד, וְרָאָה אֵי־שָׁם, הַרְחֵק, בְּחֶבְיוֹנֵי הֶעָתִיד, אֶת עַצְמוֹ יוֹשֵׁב בְּיַחַד עִם בִּנְיָמִין בְּתוֹךְ הַצַּלְמָנִיָּה, וּמוּשָׁה, בְּפָנִים קוֹרְנִים, נִבֶּטֶת אֲלֵיהֶם מִן הַחֶדֶר הַפְּנִימִי – שְׁלֵמָה בְּגוּפָהּ.
הֵן שׁוּם רוֹפֵא לֹא אָמַר, כִּי חֲשׂוּכַת מַרְפֵּא הִיא וְאֵין לָהּ עוֹד כָּל תִּקְוָה.
אִם שְׁנֵיהֶם יַחַד יַעַבְדוּ, הוּא עִם בְּנוֹ, יוּכְלוּ אוּלַי לַהֲבִיאָהּ, פַּעַם לְאֶחָד מֵאוֹתָם מְקוֹמוֹת־הַמַּרְפֵּא, אֲשֶׁר שָׁמַע אוֹמְרִים עֲלֵיהֶם, כִּי הַחוֹלֶה הַמּוּבָא אֲלֵיהֶם בַּאֲלֻנְקָה, יָשׁוּב לָלֶכֶת מִשָּׁם בְּרַגְלָיו.
בְּתוֹךְ הָאָרוֹן שֶׁבְּפִנַּת הַחֶדֶר יִחֵד לוֹ מְגֵרָה, וּבָהּ שָׂם כָּל מַטְבֵּעַ שֶׁל חִסָּכוֹן, כַּגְּדוֹלָה כַּקְטַנָּה, וּכְשֶׁאֵלֶּה נִצְטָרְפוּ לְאֵיזֶה סְכוּם, שָׁלַח אוֹתוֹ לְנוֹשָׁיו, סִלֵּק אֶבֶן מִתּוֹךְ הַחוֹמָה – וְהָרֶוַח הָלַךְ כֵּן וְגָדַל.
בִּימֵי שִׁבְתּוֹ בְּעִיר הַמָּחוֹז, לִמְּדוֹ פַּעַם מַכִּיר אֶחָד לְהַתְקִין מִסְגָּרוֹת מִקַּרְטוֹן, וְהִנֵּה עַכְשָׁו, כְּשֶׁבָּא הַסְּתָו וְהָעֲבוֹדָה בַּבַּיִת וּבֶחָצֵר נִתְמַעֲטָה, הִתְחִיל לְהִתְעַסֵּק בִּמְלֶאכֶת־כַּפַּיִם זוֹ.
מִנְּיָר עָבֶה וְדֶבֶק הֵכִין אֶת הָרִבּוּעִים, מְשָׁחָם בְּצֶבַע וּבְלַכָּה וְשָׁלַח אוֹתָם לְעִיר הַפֶּלֶךְ לִמְכִירָה.
הִנֵּה כִּי כֵן הָיָה יוֹם הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ מָלֵא, וְהַחֶדֶר הַפְּנִימִי – בְּיִחוּד בִּימֵי הַחֹרֶף – קִבֵּל אֶת הַצּוּרָה שֶׁל בֵּית־הַמְּלָאכָה, עִם כָּל הָעַרְבּוּבְיָה וְחֶדְוַת הָעֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בָּזֶה.
מִסְגָּרוֹת הֶאֱפִירוּ כְּאֶשְׁנַבִּים רֵיקִים בְּכָל פִּנָה.
בְּפִי הַתַּנּוּר הָמָה סִיר הַדֶּבֶק בְּתוֹךְ לַהֲבוֹת אֵשׁ, וְנַחוּם, לְיַד הַשֻּׁלְחָן הֶעָרֹם, לְלֹא מַפָּה, גָּזַר בְּמִסְפָּרַיִם אֶת לוּחוֹת הַכַּרְטוֹן,1 מִתּוֹךְ יְגִיעָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִשִּׂמְחַת הַיְצִירָה.
אֶטְיָה, נֶכְדַּת הַהוֹמֶנִּים, בָּאָה לִפְעָמִים בְּצָהֳרֵי הַיּוֹם וְהִכְנִיסָה הֵנָּה נְשִׁיבָה מְרַעֲנֶנֶת בְּנִפְנוּף מְעִילָהּ הַכְּרַכִּי, זֶה אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת זֵכֶר בֵּית אָבִיהָ עַל הַלֵּב.
עוֹד נִשְׁתַּמֵּר תֹּם הַיַּלְדוּת בְּפָנֶיהָ, אֲבָל עֵינֶיהָ הָיָה כְּבָר בָּהֶן מִן הַבּוּשָׁה הַכְּבוּשָׁה שֶׁל הַבּוֹגְרִים, וּמוּשָׁה – הֵצִיף גַּל שֶׁל עֶדְנָה אֶת לִבָּהּ, כַּאֲשֶׁר זוֹ הֶעֱבִירָה דֶּרֶךְ לִטּוּף אֶת יָדָהּ עַל חֻלְצַת הַצֶּמֶר שֶׁסָּרְגָה בִּשְׁבִיל בְּנָהּ, אוֹ שֶׁהֵסִירָה מֵעָלֶיהָ אֵיזוֹ בְּלִיטָה יוֹצֵאת דֹּפֶן, הָעֲשׂוּיָה לְהָצִיק אַחַר כָּךְ לַנַּעַר.
לְעֵת הִמָּלֵא לָהּ שְׁנָתָהּ הַשְּׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה נָסְעָה לְעִיר הַפֶּלֶךְ, לְאָבִיהָ, שָׁהֲתָה שָׁם כַּמָּה שָׁבוּעוֹת, וּכְשֶׁחָזְרָה וְהוֹפִיעָה שׁוּב לִפְנֵי הַשְּׁנַיִם, הָיָה זֶה לָהֶם כְּאִלּוּ הוּרַם מָסָךְ מֵעַל פְּנֵי בְּנָם.
הִיא לֹא הִרְבְּתָה לְסַפֵּר, וְרַק הֶעֱבִירָה לִפְנֵיהֶם קְבוּצָה מִתְּמוּנוֹתָיו, וּכְמוֹ פֵּרְשָׁה כֵּן לִפְרָטֶיהָ אֶת פָּרָשַׁת חַיָּיו, קִטְעֵי הָרֶקַע, לְאַחַר שֶׁהוּאֲרוּ בְּהֶעָרוֹת הָאַגַּב שֶׁלָּהּ, הָפְכוּ לִהְיוֹת סְבִיבָה חַיָּה, שֶׁבָּהּ נִרְאָה הַנַּעַר פַּעַם עַל לִמּוּדָיו בְּחַדְרוֹ, וּפַעַם לְיַד הַשֻּׁלְחָן בְּאוּלָם־הָאֲכִילָה, אוֹ בִּשְׁעַת עֲבוֹדָתוֹ, בְּתוֹךְ הַצַּלְמָנִיָּה, וְהוּא מְזֹרָז תָּמִיד וְעֵר, וּמְלֻבָּשׁ בִּבְגָדָיו הַכְּרַכִּיִּים, אֲשֶׁר יּוֹסִיפוּ לוֹ לִוְיַת חֲשִׁיבוּת.
בֶּן אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה הָיָה, וּבִשְׁנָתוֹ הַשֵּׁשׁ־עֶשְׂרֵה עָתִיד הָיָה לִהְיוֹת, כְּהַבְטָחַת מְחַנְּכוֹ, מֻשְׁלָם בְּאֻמָּנוּתוֹ – וְלָעֵת הַזֹּאת קִוָּה נַחוּם לְהָסִיר גַּם אֶת הַנִּדְבָּכִים הָאַחֲרוֹנִים מִן הַקִּיר הַחוֹצֵץ בֵּינֵיהֶם. הוּא רַק אִמֵּץ יוֹתֵר, לְשֵׁם כָּךְ, אֶת שְׁרִירָיו וְהֶאֱרִיךְ אֶת יוֹם הָעֲבוֹדָה, עַל יְדֵי זֶה שֶׁאֵחֵר לָשֶׁבֶת בַּלֵּילוֹת וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר לָקוּם.
מְרֻכָּז הָיָה עַתָּה וּמְמַעֵט, כְּכָל הָעֲמֵלִים מְאֻמְּצֵי־הַכֹּחַ, בְּדִבּוּר, וְגוּפוֹ נוֹטֶה בְּלֶכְתּוֹ מַשֶּׁהוּ לְפָנָיו, כָּזֶה שֶׁל הַמְטַפְּסִים וְעוֹלִים לִמְרוֹמֵי הָר, הִרְגִּישׁ, כְּרֹב הַמַּעְפִּילִים, פִּיק בִּרְכַּיִם וְסִבּוּב רֹאשׁ, וּכְמוֹ אֵלֶּה, בְּשָׁעָה שֶׁהֵם קְרוֹבִים אֶל הַמַּטָּרָה, לֹא נָתַן אֶת דַּעְתּוֹ לְכָךְ.
בְּאֶחָד מִן הַיָּמִים שֶׁבְּרֵאשִׁית קַיִץ – יוֹם שֶׁהָיָה זָכוּר אַחַר כָּךְ לְרַבִּים – הָיָה נַחוּם כָּבֵד מְאֹד בָּעֲבוֹדָה.
בִּתְחִלַּת הַבֹּקֶר נִקְרָא לְאַחַת הַחַוּוֹת לְצַלֵּם שָׁם אֵיזוֹ בִּנְיָנִים, אַחַר הָיָה עָלָיו לֶאֱרֹז מִסְגָּרוֹת, כְּדֵי לְשָׁלְחָן לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת, וּכְבָר הָיָה בַּעַל הָעֲגָלָה עוֹמֵד וּמְחַכֶּה לוֹ, וְהִנֵּה הִגִּיעָה מִבּוֹרִיסוֹבְקָה הַסְּמוּכָה עֲגָלָה עִם שְׁלָטִים לִצְבִיעָה.
שׁוּרָה שְׁלֵמָה שֶׁל חֲנֻיּוֹת הִתְפָּרְקָה מִשְּׁלָטֶיהָ וְנִשְׁאֲרָה עוֹמֶדֶת שָׁם, כִּקְבוּצַת אֲנָשִׁים נְטוּלֵי שֵׁם, בְּכְכַּר הַשּׁוּק – וְהוּא נִגַּשׁ, אֵפוֹא, תֵּכֶף אֶל הָעֲבוֹדָה, צָבַט לוֹ פְּרוּסָה מִן הַלֶּחֶם שֶׁמָּצָא עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן, וְעָמַד לְסַדֵּר, תּוֹךְ כְּדֵי לְעִיסָה, אֶת לוּחוֹת הָעֵץ, וְאֶת הַנַּעַר מֵחֲנוּת הַצְּבָעִים, שֶׁנִזְדַּמֵּן פֹּה, בִּקֵּשׁ לְהָבִיא לוֹ שֶׁמֶן, וְגַם הוֹשִׁיט לוֹ אֶת הַפַּךְ, וְהִנֵּה נִשְׁמַט זֶה מִיָּדוֹ וְהוּא עַצְמוֹ צָנַח לְאִטּוֹ לְיַד הַקִּיר, וּמִפְּנֵי שֶׁהוּא הָיָה עוֹד מִתְחַיֵּךְ, וּפָנָיו הָיָה לָהֶם הַסֵּבֶר הָרָגִיל שֶׁל דְּרִישַׁת טוֹב, חָשַׁב הַנַּעַר, כִּי אַךְ מְשַׁטֶּה הוּא בּוֹ, וּדְחָפוֹ קַלּוֹת בְּיָדוֹ. רָאָהוּ שֶׁהוּא מִשְׁתַּטֵּחַ עַל הָאָרֶץ, כְּאִלּוּ מְבַקֵּשׁ הָיָה לִשְׁכַּב בְּנוֹחוּת, וְאָז הִתְפָּרֵץ אֶל הַצַּלְמָנִיָה, הֵצִיץ מִבַּעַד לַפֶּתַח לָזֶה שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּרֶגַע זֶה בַּחֶדֶר הַפְּנִימִי, וְרָץ מַהֵר, בְּקוֹל צְעָקָה, הַחוּצָה.
כְּתָמוּהַּ יֵרָאֶה זֶה, אֲשֶׁר בִּהְיוֹת הַשּׁוֹאָה, פְּעָמִים שֶׁיֵּעָקֵר דַּוְקָא הָאַדִּיר בָּאִילָנוֹת, בּוֹ בִּזְמַן שֶׁהַצִּיץ הַדַּל, הָעוֹמֵד עַל יָדוֹ, אֲפִילוּ לֹא יִפָּגַע. שֶׁבַע יְזַעְזַע וִיטַלְטֵל אוֹתוֹ הָרוּחַ, וּכְשֹׁךְ הַסַּעַר יִרְאוּהוּ וְהִנֵּה הוּא עוֹמֵד מְעֹרֶה וְשָׁלֵם בִּמְקוֹמוֹ.
הָאִשָּׁה חוֹלַת הָרַגְלַיִם, כְּשֶׁהָאֲנָשִׁים רָאוּהָ בְּיוֹם הַמָּחֳרָת בִּמְקוֹמָהּ הַקָּבוּעַ, לְיַד הַחַלּוֹן, תְּקָפָם אוֹתוֹ מִין תִּמָּהוֹן, שֶׁנִּצְטָרְפָה לוֹ גַּם הַרְגָּשָׁה שֶׁל קוֹרַת־רוּחַ, כִּי הֲלֹא בְּיַחַד עִם הַחֲרָדָה אֶמֶשׁ, בְּמוֹתוֹ הַפִּתְאֹמִי שֶׁל הָאִישׁ, חָשׁוּ רַבִּים מֵהֶם גַּם כְּעֵין נְקִיפַת לֵב.
חָלָל כִּי נִמְצָא לְפָנִים בְּסָמוּךְ לְאֵיזוֹ עִיר, וְעָמְדוּ טוֹבֵי הַמָּקוֹם הַהוּא וְהֵבִיאוּ קָרְבָּן לְכִפּוּר הֶעָוֹן.
רַק הֵלֶךְ זָר הָיָה זֶה, אֵיזֶה עוֹבֵר־אֹרַח, שֶׁלֹא רָאוּהוּ וְלֹא יְדָעוּהוּ, וּבְכָל זֹאת רָחֲצוּ אֶת יְדֵיהֶם לְאוֹת נִקָּיוֹן לֵאמֹר: יָדֵינוּ לֹא שָׁפְכוּ אֶת הַדָּם הַזֶּה, וּפֹה הֲלֹא הָיָה זֶה מַכִּיר וּמוֹדָע, אֲשֶׁר הִתְהַלֵּךְ בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים שְׁחוֹחַ וְנִדְכֶּה, וְאִישׁ לֹא בָא לְסַעֲדוֹ, אוֹ לוּ גַם לְעוֹדֵד אוֹתוֹ בְּמִלָּה חַמָּה.
עַל חַלּוֹנוֹ שֶׁל הַחֶדֶר הַפְּנִימִי אִי אֶפְשָׁר הָיָה אֲפִילוּ לְהַבִּיט. מִמֶּנּוּ סָלְדָה הָעַיִן כְּמוֹ מֵהַפֶּצַע שֶׁהוּסְרָה מֵעָלָיו הַתַּחְבּשֶׁת. וְהַבַּיִת, בְּסִיּוּט הַלַּיְלָה אַחַר כָּךְ, הִבְהֵב רוֹפֵף וּמְעֻרְעָר, כְּאִלּוּ נִטַּל מִתַּחְתָּיו הַיְסוֹד.
וְהִנֵּה קָמוּ לְמָחֳרָת וְרָאוּהוּ שֶׁהוּא עוֹמֵד נָכוֹן בִּמְקוֹמוֹ. הֶעָשָׁן עוֹלֶה מֵאֲרֻבָּתוֹ וְהַחַלְבָּן מוֹזֵג שָׁם אֶת חֲלָבוֹ, וּבַחֲדָרִים פְּנִימָה מִתְהַלֵּךְ הַבֵּן וּמַמְשִׁיךְ אֶת אֲרִיגַת הַהֲוָי מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר הַחוּט נִקְרַע בּוֹ אֶמֶשׁ וְנִפְסַק.
– כַּנֵּר שֶׁנִּקְבַּע בִּזְמַנּוֹ בִּמְקוֹם זֶה שֶׁנִּכְבָּה – הִגְדִּירָה אֶת זֹאת הַזְּקֵנָה הַהוֹמֶנִית רַבַּת הַתְּבוּנָה.
בְּנָהּ, שְׁמוּאֵל־אֵלִיָּה, הוּא שֶׁבָּא לְסַדֵּר פֹּה עִם גְּמַר יְמֵי “הַשִּׁבְעָה” אֶת הָעִנְיָנִים.
הוּא עָשָׂה אֶת הַחֶשְׁבּוֹן הָאַחֲרוֹן עִם אֲדוֹנֵי זַרֶצְ’יָה, סִלֵּק אֶת כָּל יֶתֶר הַחוֹבוֹת, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר פִּנָּה עוֹד אֶת הַבַּיִת מִכָּל הַשְּׁלָטִים עִם הַמִּסְגָּרוֹת, יָצָא וְהָלַךְ מִתּוֹךְ הַבִּטָּחוֹן הַמָּלֵא שֶׁחֲנִיכוֹ יִמְצָא אֶת פַּרְנָסָתוֹ מֵאֻמָּנוּת הַצִּלּוּם בִּלְבָד.
וְאָמְנָם הַצַּלְמָנִיָּה, אַךְ נִרְאוּ בְּחַלּוֹנָהּ תְּמוּנוֹת הָעֶלֶם, נִפְתְּחָה דַלְתָּהּ לִרְוָחָה.
בְּנוֹת הָרוֹקֵחַ רָעוֹת־הַמַּרְאֶה הֵן שֶׁהִצְטַלְּמוּ פֹּה הָרִאשׁוֹנוֹת, וְהִנֵּה רָאוּ לְתִמְהוֹן עַצְמָן, כִּי בַּתְּמוּנוֹת נִתְוַסְּפָה לָהֶן אֲרֶשֶׁת חֵן, וְאָז בָּאוּ גַם הָאֲחֵרִים מֵ"הָרְחוֹב הָעֶלְיוֹן" לְהִצְטַלֵּם, וְגַם אֵלֶּה נִתְגַּלּוּ בָּהֶם קַוֵּי יֹפִי, שֶׁהָיוּ סְמוּיִים עַד עַתָּה מֵעֵין הָרוֹאִים.
כִּי הָעֶלֶם, בְּאֵיזֶה כִּשְׁרוֹן מְיֻחָד, יָדַע לִדְלוֹת מִכָּל אֶחָד אֶת הַטּוֹב וְהַנַּעֲלֶה שֶׁבּוֹ – כָּל נִיצוֹץ שֶׁל עֲדִינוּת וּנְדִיבוּת, אוֹ רֹךְ.
הַנְּעָרוֹת “הַבִּלְתִּי מַזְהִירוֹת”, מִשֶּׁרָאוּ אֶת עַצְמָן בְּאוֹר חָדָשׁ זֶה, נִתְמַלֵּא לִבָּן רַחֲשֵי עֶצֶב – מִין הֶמְיַת רַחֲמִים לְעַצְמָן, כָּזוֹ אֲשֶׁר תִּהְיֶה לַמְקֻפָּחִים, אוֹ לָאֵלֶּה שֶׁהֶעֱרִיכוּ אוֹתָם הַעֲרָכָה לֹא נְכוֹנָה.
וְכֵן הָיָה זֶה גַם לְכָל הָאֲחֵרִים. הַהַכָּרָה בְּעֵרֶךְ עַצְמָם נִתְעַמְּקָה בָּהֶם, וְהֵם נַעֲשׂוּ זְקוּפִים יוֹתֵר וְהוֹגִים כָּבוֹד יוֹתֵר גַּם לְעַצְמָם וְגַם לָאֲחֵרִים, וְכָךְ הִנֵּה נִמְצָא, כִּי הָעֶלֶם, עַל יְדֵי הַבָּטָה זוֹ, שֶׁהִבִּיט בָּהֶם מִבַּעַד לִשְׁפוֹפַרְתּוֹ, רוֹמֵם אוֹתָם, וְאֶת הָאֲוִירָה כֻּלָּהּ עָשָׂה לְנֶאֱצָלָה יוֹתֵר, רוּחָנִית יוֹתֵר.
וְאוּלָם הִפְלִיא הוּא לַעֲשׂוֹת בְּיִחוּד, כְּשֶׁבָּא לְצַלֵּם אֶת אִמּוֹ. בָּהּ חָשַׂף וְגִלָּה אֶת כָּל הַגָּנוּז, מִצָּה אוֹתָהּ כֻּלָהּ, וְהֶרְאָה אוֹתָהּ כֵּן לָהּ לְעַצְמָהּ.
אֶת כָּל עֱנוּתָהּ, אַהֲבָתָהּ הַכְּאוּבָה, חֶרְדַּת לִבָּהּ וְדַאֲבוֹן לִבָּהּ, אַנְחוֹתֶיהָ שֶׁלֹא בָּאוּ, בִּכְיָהּ הֶעָצוּר עִם אִמָּהוּתָהּ הַמְקֻפַּחַת, אֶת כָּל אֵלֶּה שָׁאַב בְּצוּרַת קַרְנֵי אוֹר וְהִקְרִין בָּהֶן כָּל קֶמֶט, כָּל חָרִיץ בְּפָנֶיהָ, אֵלֶּה אֲשֶׁר נָבְלוּ בְּלֹא עֵת.
כַּאֲשֶׁר הִגִּישׁ לָהּ אֶת הַתְּמוּנָה הַזֹּאת, סָקְרָה אוֹתָהּ בְּאֵין אֹמֶר וּבָכְתָה אוֹתוֹ הַבְּכִי, שֶׁהָיָה עָצוּר בְּקִרְבָּהּ, וְאָז בָּא וְהִנִּיחַ עָלֶיהָ אֶת יָדָיו שׁוֹפְעוֹת הַנֶּחָמָה, יָדַיִם שֶׁל בֵּן נִדָּח, אֲשֶׁר שָׁב לְחֵיק הוֹרָתוֹ.
בָּעֵת הַהִיא כְּבָר הוּשְׁבוּ הֵנָּה מִבֵּית הַמַּלְוֶה כָּל הַחֲפָצִים הָעֲבוּטִים, וְגַם זוֹסְיָה, אֲשֶׁר פֻּטְּרָה בִּימֵי הָרָעָה, חָזְרָה, וְהַבַּיִת שָׂרְרוּ בּוֹ נִקָּיוֹן וָסֵדֶר.
בְּיַחַד עִם אֵיזוֹ רָהִיטִים בִּשְׁבִיל חֲדַר הַהַמְתָּנָה הֵבִיא הָעֶלֶם מֵעִיר הַפֶּלֶךְ גַּם כֻּרְסָה בִּשְׁבִיל אִמּוֹ, מִין כִּסֵּא־גַּלְגַּלִּים, אֲשֶׁר בּוֹ, עַל יְדֵי תְּנוּעָה שֶׁעָשְׂתָה בְּמַרְפְּקֶיהָ. יָכְלָה לַעֲבֹר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.
וְכָךְ הִנֵּה, כָּל מַה־שֶּׁהָיָה רָחוֹק וְנִבְצָר מִמֶּנָּה בְּמַגָּע, נִתְקָרֵב עַתָּה.
לְאִטָּה, בִּזְהִירוּת, הִתְהַלְּכָה בְּכַרְעֵי מַתֶּכֶת אֵלֶּה. מִתּוֹךְ חֶדְוַת הַתְּהִיָּה שֶׁל הַתִּינוֹק, אֲשֶׁר בָּא עִם “נִתּוּק כְּבָלָיו” לִצְעֹד אֶת צְעָדָיו הָרִאשׁוֹנִים.
הִיא הֵבִיאָה לָהּ בְּעַצְמָהּ אֶת אָכְלָהּ מִן הַמִּטְבָּח, הִגִּיעָה עַד לְחַלּוֹן הַצַּלְמָנִיָּה וְהֵצִיצָה מִפֹּה לְחֻרְשַׁת הָאֳרָנִים, אֲשֶׁר עַד עַתָּה רַק שָׁמְעָה אֶת אִוְשָׁתָהּ, וּבָאָה עַד לְפֶתַח הַמָּבוֹא וְעָשְׂתָה עִם זוֹסְיָה בַּעֲבוֹדוֹת הַמִּטְבָּח:
קָלְפָה בְּיָדֶיהָ הַנֶּחֱלָשׁוֹת, אֵלֶּה שֶׁהָיוּ כִּמְנֻדּוֹת כָּל הַיָּמִים, אֶת הַסֶּלֶק וְהַלֶּפֶת, אוֹ שֶׁקִּצְצָה פֹּה בַּעֲרֵבָה עֲלֵי חַמְצִיץ, לְהֵד קוֹל הַקּוֹפִיצִים הָעוֹנִים לָהּ מִפִּתְחֵי הַבָּתִּים הָאֲחֵרִים, בְּעֵת אֲשֶׁר נָשִׁים טְרוּדוֹת, מִבַּעַד לְזָהֳרֵי הַשֶּׁמֶשׁ, הִרְכִּינוּ לָהּ בְּרֹאשָׁן מִתּוֹךְ סֵבֶר טוֹב.
בְּחֻלְשַׁת לִבָּהּ שֶׁגָּבְרָה, הָלְכוּ פָּנֶיהָ וְהֶחֱוִירוּ, וּשְׂעָרָהּ הַמַּלְבִּין הִבְהִיר עַל קָדְקָדָהּ בְּנֹגַהּ כֶּסֶף, אֲשֶׁר מֵרָחוֹק נִרְאָה לְעוֹבְרִים וְשָׁבִים כְּהִלָּה – זוֹ אֲשֶׁר הָאֲנָשִׁים מַתְחִילִים לִרְאוֹת בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמַן עַל רָאשֵׁי הַמְעֻנִּים בִּמְקוֹם עַטְרוֹת הַקּוֹצִים, אֲשֶׁר הֵם עַצְמָם קְשָׁרוּן לָהֶם.
כְּדֵי שֶׁלֹא תָּבוֹא לִידֵי עֲיֵפוּת, אָסְרוּ עָלֶיהָ אֶת “הַהֲלִיכָה” בַּכִּסֵּא בְּכֹחוֹת עַצְמָהּ, וּבְנָהּ הוּא אֲשֶׁר הִסִּיעַ אוֹתָהּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה עָסוּק בַּעֲבוֹדָתוֹ, בָּאָה בִּמְקוֹמוֹ אֶטְיָה, נֶכְדַּת הַהוֹמֶנִּים, וְעָשְׂתָה הִיא זֹאת בְּאוֹתָהּ הַזְּרִיזוּת וּבְאוֹתָהּ תְּנוּעַת הָרֹךְ, עַד כִּי הַמֻּסַּעַת פְּעָמִים שֶׁלֹּא יָכְלָה לְהַבְחִין מִי מִשְּׁנֵיהֶם הוּא הַצּוֹעֵד שָׁם מֵאַחֲרֵי מִסְעַד־כִּסְאָהּ.
וְהַזְּקֵנָה הַהוֹמֶנִית, אֲשֶׁר לְפִי הַמַּבָּט הַמְיֻחָד שֶׁזּוֹ מַשְׁהָה עַל הַשְּׁנַיִם, הֵבִינָה כִּי רוֹצָה הָיְתָה לִרְאוֹתָם קְשׁוּרִים בְּקֶשֶׁר שֶׁל קְיָמָא, פָּתְחָה הִיא הָרִאשׁוֹנָה בִּדְבָרִים עַל כָּךְ, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁנֶּכְדָּתָהּ גְּדוֹלָה הָיְתָה מֵהָעֶלֶם בְּשָׁנִים, קָטְנָה תַּחַת זֹאת מִמֶּנּוּ בְּקוֹמָתָהּ, וְנִזְקְקָה תָּמִיד לְעֶזְרָתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁבָּאָה לְבַצֵּעַ דָּבָר הַדּוֹרֵשׁ כֹּחַ גּוּפָנִי, אוֹ כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה.
וְכָךְ הִנֵּה זָכְתָה עוֹד הָאִשָּׁה לָשֶׁבֶת בִּמְחִצָּתָם שֶׁל בְּנֵי הַזּוּג, וְלֵהָנוֹת עִם שְׁקִיעַת יוֹמָהּ מִן הַזִּיו אֲשֶׁר מִסְּבִיבָהּ.
בְּכִסְאָה הַנּוֹחַ יָשְׁבָה עַל פִּי רֹב, וְהָיְתָה מַרְבָּה לַהְגּוֹת, כְּמוֹ שֶׁזֶּה רָגִיל בִּשְׁעוֹת דִּמְדּוּמִים כָּאֵלֶּה, בִּימֵי יַלְדוּתָהּ, שֶׁהָיוּ זְרוּעִים אַף הֵם אוֹר שֶׁל חֶסֶד אַחֲרוֹן זֶה.
הִיא זָכְרָה אֶת בֻּבּוֹתֶיהָ הַיְשָׁנוֹת, אֲשֶׁר הִמְתִּיקוּ לָהּ לְפָנִים אֶת שְׁעוֹת בְּדִידוּתָהּ, אֶת הַמִּטְבָּח עִם חַיָּה־רִישָׁה זַכַּת הָעֵינַיִם, הָאִמָּהִית, וְאֶת הָאֱגוֹזוֹת בֶּחָצֵר, שֶׁסָּכְכוּ עָלֶיהָ מִגֶּשֶׁם וּמִשֶּׁמֶשׁ, וַאֲשֶׁר מִתַּחְתֵּיהֶן לָמְדָה פַּעַם לְבַקֵּשׁ בַּצֵּל נְקֻדּוֹת שֶׁל אוֹר.
נְתוּנָה בְּמַצָּב שֶׁל דִּמְדּוּם, בֵּין חֲלוֹם וְהָקִיץ הִבְהֵב לְפָנֶיהָ לִפְעָמִים גַּם הַשְּׁבִיל הַצַּר עִם שְׁתֵּי הַמְּשֻׂכּוֹת הַנִּזְעָמוֹת שֶׁבְּגַן הַשָּׁכֵן, וְהִיא יָדְעָה אָז, כִּי דֶּרֶךְ חַיֶּיהָ הִיא הַמָּרְאָה לָהּ פֹּה, זוֹ שֶׁכָּל כָּךְ מְלֵאָה הָיְתָה קוֹצִים וָעֳקָצִים, אֲבָל הִיא, כְּמוֹ לְפָנִים, בִּהְיוֹת נַחוּם אִתָּהּ, הִתְאַמְּצָה לְהַבִּיט לְפָנֶיהָ, הָלְאָה שָׁם – אֶל הַוְּרָדִים.
-
כך במקור למרות שלעיל כתוב קרטון – הערת פב"י ↩︎
- אפרת שוב יפה
- דרור איל
- ציפי טל
- עמינדב ברזילי
- רבקה קולבינגר
- רותי לרנר
- אסתר ברזילי
- עדנה הדר
- בת ציון רביב
- שלי אוקמן
אין עדיין קישוריות מאושרות