וַתְּהִי נַעֲרָה אַחַת, צְעִירָה לְיָמִים וְיָפָה מְאֹד, וּבְעוֹדֶנָּה יַלְדָּה קְטַנָּה מֵתָה עָלֶיהָ אִמָּהּ; וְאִמָּהּ־חֹרַגְתָּהּ עִנְּתָה אוֹתָהּ בְּאַכְזְרִיּוּת נוֹרָאָה, וַתַּעֲבִידָהּ בְּפֶרֶךְ וּבְכָל עֲבוֹדָה קָשָׁה בַּבַּיִת וּבַגָּן. וְכַאֲשֶׁר תְּעַנֶּה אוֹתָהּ אִמָּהּ־חֹרַגְתָּהּ, כֵּן תִּגְדַּל טוֹבַת לִבָּהּ וַתִּסְבֹּל בְּדֻמִיָּה אֶת צָרוֹתֶיהָ, וְלֹא מָרְתָה אֶת פִּי הַצֹּרֶרֶת אוֹתָהּ, גַּם אִם צִוְּתָה עָלֶיהָ לַעֲבֹד עֲבוֹדָה קָשָׁה עַד מְאֹד, וַתַּעַשׂ תָּמִיד אֶת מְלַאכְתָּהּ בְּחֵפֶץ לֵב. וּבְכָל זֹאת לֹא רַךְ לֵב הָאִשָּׁה הָרָעָה, וְלֹא שָׂבְעָה רָצוֹן מֵעֲבוֹדַת הַנַּעֲרָה הָאֻמְלָלָה, וַתְּהִי תָמִיד כְּמִתְאוֹנֶנֶת. וְכַאֲשֶׁר תִּשְׁקֹד הַנַּעֲרָה עַל עֲבוֹדָתָהּ, כֵּן תַּעֲמִיס עָלֶיהָ הָאִשָּׁה הָאַכְזְּרְיָה עֲבֹדוֹת קָשׁוֹת וַתַּחְמֹס מְזִמּוֹת¹ לְמָרֵר אֶת חֲיֶּיהָ. –

וַיְהִי הַיּוֹם וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנַּעֲרָה:

– הֵא לָךְ שְׁנֵים עָשָׂר שַׁקִּים מְלֵאִים נֹצוֹת, וּמָרַטְתְּ אֶת הַנֹּצוֹת, וְכִלִּית אֶת מַעֲשַׂיִךְ עַד הָעָרֶב. וְאִם לֹא תְמַלְּאִי אַחֲרֵי פְקֻדָּתִי, וְנָכוֹנוּ לְגֵוֵךְ מַהֲלֻמּוֹת רַבּוֹת. הַלְהֵעֲצֵל כָּל הַיּוֹם אַתְּ אֹמֶרֶת? –

וַתָּחֶל הַנַּעֲרָה לַעֲשׂוֹת אֶת מְלַאכְתָּהּ, וְעֵינֶיהָ יֹרְדוֹת בַּבֶּכִי², וְדִמְעֹתֶיהָ נָזְלוּ עַל לְחָיֶיהָ, בְּדַעְתָּהּ הֵיטֵב, כִּי בְיוֹם אֶחָד לֹא יִתָּכֵן לְכַלּוֹת מְלָאכָה רַבָּה כָּזֹאת, וַתִּתְיַפֵּחַ וַתְּפָרֵשׂ אֶת כַּפֶּיהָ, וְהַנֹּצוֹת אֲשֶׁר לְפָנֶיהָ עָפוּ וַתִּתְפַּזֵרְנָה אֶל כָּל רוּחַ, וַתְּאֻלַּץ לְאָסְפָן וּלְהָחֵל אֶת עֲבוֹדָתָהּ מֵרֵאשִׁיתָהּ, וַתִּסְמֹךְ אֶת אֲצִּילֵי יָדֶיהָ³ עַל הַשֻּׁלְחָן וַתָּנַח אֶת רֹאשָׁהּ עַל כַּפּוֹתֶיהָ וַתִּקְרָא:

– אֲהָהּ! הַאֵין נֶפֶשׁ אַחַת תַּחַת שְׁמֵי יְיָ אֲשֶׁר תְּרַחֵם עָלָי! –

בָּרֶגַע הַהוּא שָׁמְעָה וְהִנֵּה קוֹל נָעִים קֹרֵא אֵלֶיהָ לֵאמֹר: הִנָּחֲמִי, בִתִּי, הִנֵּה בָאתִי אֲנִי לְהוֹשִׁיעֵךְ!

וַתִּשָּׂא הַנַּעֲרָה אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא, וְהִנֵּה אִשָּׁה זְקֵנָה עֹמֶדֶת לְפָנֶיהָ. וַתַּחֲזֵק הַזְּקֵנָה בִּידֵי הַנַּעֲרָה, וַתֹּאמֶר אֵלֶיהָ בְּדִבְרֵי חֵן לֵאמֹר: “גַּלִּי נָא לְפָנַי אֶת עָקַת⁴ לִבֵּךְ”. וַתַּאֲמֵן בָּהּ הַנַּעֲרָה, וַתְּסַפֶּר לָהּ עַל אֹדוֹת חַיֶּיהָ הַמָּרִים, וְעַל דְּבַר הַמַּשָּׂא הַכָּבֵד, אֲשֶׁר הָעֳמַס עָלֶיהָ, וְכִי לֹא תוּכַל לְכַלּוֹת אֶת עֲבוֹדָתָהּ. וַתּוֹסֶף עוֹד לֵאמֹר:

– “אִם לֹא אֶמְרֹט אֶת כָּל הַנֹּצוֹת הָאֵלֶּה עַד הָעֶרֶב, וְהִכְּתָה אוֹתִי אִמִּי־חֹרַגְתִּי מַכּוֹת נֶאֱמָנוֹת⁵, כִּי כֵן הֵעִידָה בִּי; וְהִיא לֹא תְשַׁנֶּה אֶת דְּבָרֶיהָ”. וּבְדַבְּרָהּ נָזְלוּ עוֹד פַּעַם דִּמְעוֹת עֵינֶיהָ עַל פָּנֶיהָ.

וְהַזְּקֵנָה הַטּוֹבָה נִחֲמָה אוֹתָהּ לֵאמֹר: “הֵרָגְעִי נָא, בִּתִּי הַיְקָרָה, שִׁכְבִי עַל מִשְׁכְּבֵךְ וְנוּחִי מֵעֲמָלֵךְ וְאָנֹכִי אַשְׁלִים פּה אֶת עֲבוֹדָתֵךְ”.

וַתִּשְׁכַּב הַנַּעֲרָה עַל מִטָּתָהּ, וַתִּישַׁן בִּמְנוּחָה נָעֵמָה. וְהַזְּקֵנָה יָשְׁבָה אֶל הַשֻּׁלְחָן לִפְנֵי הַנֹּצוֹת, וַתִּגַּע בְּהֶן בְּאֶצְבְּעוֹת יָדֶיהָ הַצְּנוּמוֹת, וַתִּמָּרַטְנָה קַל מְהֵרָה, וּבִרְגָעִים אֲחָדִים כָּלְתָה לִמְרֹט אֶת כָּל הַנֹּצוֹת, אֲשֶׁר בִּשְׁנֵים עָשָׂר הַשַּׂקִים, וַתֵּלֶךְ לָהּ. וַתִּיקֵץ הַנַּעֲרָה, וַתֵּרֶא, וְהִנֵּה עֲרֵמוֹת נֹצוֹת לְבָנוֹת גְבֹהוֹת כַּמִּגְדָּלוֹת צְבוּרוֹת וּמוּנָחוֹת לְפָנֶיהָ, וְנִקָּיוֹן וּמִשְׁטָר שֹרְרִים בַּחֶדֶר, וְרַק הַזְּקֵנָה נֶעְלָמָה. וַתּוֹדֶה לַיָּי וַתֵּשֶׁב בְּחֶדְרָהּ עַד הָעֶרֶב. –

וַתָּבֹא אִמָּהּ־חֹרַגְתָּהּ אֵלֶיהָ, וַתִּשְׁתּוֹמֵם לִרְאוֹת, כִּי שָׁלְמָה הַמְּלָאכָה וַתִּקְרָא בְקֶצֶף:

– “הֲתִרְאִי, כִּי הֶחָרוּץ בַּעֲבוֹדָתוֹ כֹּל יוּכַל? וְאַתְּ, תַּחַת עֲשׂוֹת עוֹד מְלָאכָה אַחַת. הִנָּךְ יֹשֶׁבֶת וְחֹבֶקֶת אֶת יָדַיִךְ!” – וַתֵּצֵא מִן הַחֶדֶר וַתֹּאמֶר בְּלִבָּהּ: “אֵין זֹאת כִּי אִם מְכַשֵּׁפָה הִיא הַנֶּפֶשׁ הַנִּבְזָה הַלֵּזוּ: הָבָה וְאַעֲמִיס עָלֶיהָ עוֹד עֲבוֹדָה קָשָׁה מִזֹאת”. –

וַיְהִי בַיּוֹם הַשֵּׁנִי, וַתִּקְרָא לַנַּעֲרָה וַתֹּאמֶר אֵלֶיהָ:

– הֵא לָךְ כַּף וְהָלַכְתְּ וְשָׁאַבְתְּ בָּהּ אֶת מֵי הַנָּהָר הַגָּדוֹל הַסֹּבֵב אֶת גַּנֵּנוּ, עַד אִם דָּלְלוּ וְחָרְבוּ מֵימָיו. וְאִם לֹא תְכַלִּי אֶת מַעֲשַׂיִךְ עַד הָעֶרֶב, וְנָכוֹנוּ לָךְ שְׁפָטִים נוֹרָאִים כַּאֲשֶׁר יָדָעַתְּ. –

וַתִּקַּח הַנַּעֲרָה אֶת הַכַּף בְּיָדָהּ, וַתֵּרֶא, וְהִנֵּה הִיא מְלֵאָה בְקִיעִים, וְגַם אִם לֹא הָיוּ בָהּ הַבְּקִיעִים, קְטְנָה מְאֹד מִשְּׁאֹב בָּהּ אֶת מֵי הַנָּהָר הָעֲצוּמִים הָהֵם. וַתְּמַהֵר וַתֵּלֶךְ לְסִבְלוֹתֶיהָ⁶. וַתִּכְרַע עַל בִּרְכֶּיהָ, וַתָּחֶל לִשְׁאוֹב אֶת הַמַּיִם, וְנִטְפֵי דִמְעָה הִתְגַּלְגְּלוּ מֵעֵינֶיהָ אֶל תּוֹכָם. –

– וַתּוֹפִיעַ פִּתְאוֹם הַזְּקֵנָה הַטּוֹבָה, וַתִּשְׁאֵל אוֹתָהּ עַל מַה וְלָמָּה הִיא נֶעֱצֶבֶת. וַיְהִי בְּהִוָּדַע לָהּ דְּבַר יְגוֹן הַנַּעֲרָה, וַתֹּאמֶר אֵלֶיהָ: הִנָּחֲמִי, בִּתִּי, וּלְכִי אֶל סִבְכֵי⁷ הַיַּעַר וְהִנָּפְשִׁי שָׁם מֵעֲמָלֵךְ, וְאָנֹכִי אֶעֱבֹד אֶת עֲבוֹדָתֵךְ תַּחְתַּיִךְ.

וַיְהִי בִּהְיוֹת הַזְקֵנָה לְבַדָּהּ.,וַתִּגַע בְּיָדָהּ בַּנָּהָר, וַיַּעֲלוּ מֵימָיו כְּקִיטוֹר הַכִּבְשָׁן, וַיִּתְעָרְבוּ עִם הָעֲנָנִים אֲשֶׁר בָּרָקִיעַ וְהוּא דָּלַל וְחָרֵב. וּבְשׁוּב הַנַּעֲרָה אֶל שְׂפָתוֹ, טֶרֶם בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ וַתֵּרֶא, וְהִנֵּה כָלוּ מֵימָיו וְאֵינָם, וְדָגָיו עוֹדָם מְפַרְפְּרִים בְּטִיטוֹ בֵּין הַחַיִים וּבֵין הַמָּוֶת. וַתֵּלֶךְ אֶל אִמָּהּ־חֹרַגְתָּהּ, וַתַּגֶּד לָהּ כִּי מְלַאכְתָּהּ שָׁלְמָה. וַתִּגְעַר בָּהּ הַמִּרְשַׁעַת וַתֹּאמַר: “מַדּוּעַ אֵחַרְתְּ עַד כֹּה לְכַלּוֹתָהּ?” וּבְכָל זֹאת הִלְבִּינוּ פָנֶיהָ מִכְּאֵב לֵב, בִּרְאוֹתָהּ, כִּי כָל מְזִמּוֹתֶיהָ לֹא תוּכַלְנָה לְהָרַע לְבִתָּהּ־חֹרַגְתָּהּ וַתָּחֶל לְחַבֵּל עוֹד תַּחְבֻּלוֹת חֲדָשׁוֹת לְהַכְרִיעַ אוֹתָהּ תַּחְתֶּיהָ.

וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, וַתֹּאמֶר אֶל הַנַּעֲרָה: “לְכִי אֶל הַבִּקְעָה הַהִיא, וּבְנִי לִי שָׁם אַרְמוֹן גָּדוֹל וְנֶהְדָּר וְכִלִּית אֶת מְלַאכְתֵּךְ עַד הָעֶרֶב”.

וַתִּבָּהֵל הַנַּעֲרָה מְאֹד וַתִּקְרָא: “אֲהָהּ, אֵיכָכָה אוּכַל לִבְנוֹת אַרְמוֹן גָּדוֹל בְּשָׁעוֹת אֲחָדוֹת?!”

וַתַּעַן אוֹתָהּ הָאִשָּׁה בְּקוֹל גְּעָרָה לֵאמֹר: “הֲלַמְרוֹת אֶת פִּי מִצְוָתִי אַתְּ אֹמֶרֶת? אִם יָכֹלְתְּ לִשְׁאֹב אֶת כָּל מֵימֵי הַנָּהָר הַגָּדוֹל בְּכַף נְקוּבָה, וְיָכֹלְתְּ גַּם לִבְנוֹת אַרְמוֹן בְּיוֹם אֶחָד הִנֵּה אֶחְפֹּץ כִּי הַיּוֹם יִבָּנֶה הָאַרְמוֹן, וּמִמֵּךְ הֵן לֹא נִכְחָד, כִּי מָרָה תִּהְיֶה אַחֲרִיתֵךְ, אִם יֶחְסַר דְּבַר־מָה בַּחֲדַר הַבִּשׁוּל אוֹ בַמַּרְתֵּף!” וַתְּגָרֶשׁ אֶת הַנַּעֲרָה מֵאֵת פָּנֶיהָ.

וַתֵּלֶךְ הָאֻמְלָלָה אֶל הַבִּקְעָה. וַתֵּרֶא: וְהִנֵּה שָׁם בַּבִּקְעָה סַלְעֵי מָגוֹר⁸ מִתְנוֹסְסִים אֵלֶּה עַל אֵלֶּה. וַיִּבָּצֵר מִמֶּנָּה לְהָרִים בְּיָדֶיהָ גַּם אַחַד הַסְּלָעִים הַקְּטַנִים אֲשֶׁר בָּהֶם. וַתֵּשֶׁב עַל הָאָרֶץ וַתֵּבְךְּ. וּבְכָל זֹאת קִוְּתָה בְלִבָּהּ לְעֶזְרַת הַזְּקֵנָה הָרַחֲמָנִיָה. וְאָמְנָם מִהֲרָה הַזְּקֵנָה לָבוֹא, וַתְּנַחֵם אֶת הַבֹּכִיָּה וַתֹּאמֶר אֵלֶיהָ:

– “שִׁכְבִי נָא בְּצֵל הַסֶּלַע הַהוּא וּתְנִי תְנוּמָה לְעַפְעַפַּיִךְ וְאָנֹכִי אֶבְנֶה אֶת הָאַרְמוֹן וְאִם יִמְצָא חֵן בְּעֵינַיִךְ תּוּכְלִי לָגוּר בּוֹ”. –

וַתֵּלֶךְ הַנַּעֲרָה מֵאִתָּהּ, וַתִּגַּע הַזְּקֵנָה בַּסְּלָעִים הַגְּבֹהִים, וַיָּמוּשׁוּ מִמְּקוֹמָם, וַיִּקְרְבוּ חַד אֶל אֶחָד, וַיִּתְיַצְּבוּ הָכֵן בְּמַעֲרָכָה, וּכְמוֹ עֲנָקִים⁹ בָּאוּ וַיִּבְנוּ חֹמָה גְבֹהָה וּבְצוּרָה וְעָלֶיהָ הִתְנוֹסֵס הַבִּנְיָן. וַיְהִי כְמוֹ יָדַיִם נַעֲלָמוֹת הִנִּיחוּ אֶבֶן עַל אָבֶן. וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ, וַיֵּרֹמוּ עַמּוּדִים גְבֹהִים בְּאֶפֶס יָד, וַיִּתְיַצְּבוּ בְּמִשְׁטָר נָכוֹן, וּרְעָפִים¹⁰ כִּסוּ אֶת פְּנֵי הַגָּג; וּלְעֵת הַצָהֳרַיִם, וְהִנֵּה גַם הַנֵּס, הַמִּתְנוֹסֵס לְרוּחַ הַיוֹם, עֹמֵד הָכֵן עַל רֹאשׁ הַמִּגְדָּל וְדֶגֶל בּוּץ¹¹ שָׁנִי וּתְכֵלֶת מִתְהַדֵּר עָלָיו בִּשְׁלַל צְבָעָיו, וְגַם כָּל כְּבוֹד הָאַרְמוֹן פְּנִימָה נַעֲשָׂה עַד הָעָרֶב.

לֹא אֵדַע אֵיךְ וּבַמֶּה עָשְׂתָה הַזְּקֵנָה אֶת מַעֲשֶׂיהָ אַךְ זֹאת יָדַעְתִּי נֶאֱמָנָה, כִּי קִירוֹת הַחֲדָרִים הָיוּ מִכֻסִּים בִּירִיעוֹת מֶשִׁי וְשָׁנִי, הַכִּסְאוֹת הָרַכִּים מְרֻקָּמִים רִקְמַת אַרְגָּמָן וְהַסַּפּוֹת¹² סְבִיב הַשֻּׁלְחָנוֹת מְפֹאָרוֹת בַּעֲדִי עֲדָיִים, וְהַשֻּׁלְחָנוֹת שֻׁלְחָנוֹת שַׁיִשׁ הֵם. וּמְנֹרוֹת הַבְּדֹלַח¹³ תְּלוּיוֹת בְּתִקְרַת הַהֵיכָל וּבַבּוּאוֹתֵיהֶן¹⁴ נִשְׁקָפוֹת בְּחֶלְקַת הָרִצְפָּה, הַמְּשׁוּחָה בַּשָּׁשַׁר; צִפֳּרִים נֶהְדָּרִים, אֲשֶׁר כַּנְפֵיהֶם מְכֻסּוֹת בִּירַקְרַק חָרוּץ¹⁵ ישְׁבִים בִּכְלוּבֵיהֶם, כְּלוּבֵי זָהָב, וְשָׁרִים אֶת שִׁירוֹתֵיהֶם הַמְשַׂמְּחוֹת לֵב וָנָפֶשׁ. בַּכֹּל שָׂרַר פְּאֵר וְהָדָר, כְּמוֹ מִשְׁכַּן רֹזְנִים הוּא, וּמֶלֶךְ אַדִּיר נָכוֹן לָבוֹא וְלִשְׁכֹּן בָּאַרְמוֹן הַזֶּה.

הַשֶּׁמֶשׁ טֶרֶם בָּא, וְהַנַּעֲרָה הֵקִיצָה מִשְּׁנָתָהּ, וְנֹגַהּ קַוֵּי אַלְפֵי נֵרוֹת הֵאִיר לִקְרָאתָהּ, וּבְרַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת חָשָׁה לָבוֹא הָאַרְמוֹנָה דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר הַפָּתוּחַ. הַמַּעֲלוֹת הָיוּ מְכֻסּוֹת בְּרִקְמַת־צֶמֶר אֶדֻמָּה, וְשִׂבְכוֹת¹⁶ הַזָּהָב, אֲשֶׁר מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶן, מְפֹאָרוֹת בְּפִרְחֵי חֶמֶד, נֹתְנֵי רֵיחַ נִיחוֹחַ. מִי יֹדֵעַ כַּמָּה אָרַךְ תִּמְהוֹנָהּ, לוּלֵי עָלְתָה עַל זִכְרוֹנָהּ אִמָּהּ־חֹרַגְתָּהּ. וַתֹּאמֶר הַנַּעֲרָה בַּאֲנָחָה:

– “הוֹי, מִי יִתֵּן וְשָׂבְעָה הַפַּעַם רָצוֹן מֵעֲבוֹדָתִי, וְלֹא תוֹסִיף עוֹד לְעַנּוֹת אֶת נַפְשִׁי וּלְמָרֵר אֶת חַיָּי!” –

וַתֵּלֶךְ הַנַּעֲרָה וַתַּגֵּד לְאִמָּהּ־חֹרַגְתָּהּ, כִּי הָאַרְמוֹן עֹמֵד כְּבָר עַל תִּלוֹּ¹⁷, בָּנוּי לְכָל חֻקּוֹתָיו. וַתָּקָם הָאִשָּׁה מִמּוֹשָׁבָהּ וַתֹּאמַר: “הִנְנִי הֹלֶכֶת לָגוּר בּוֹ”.

וַיְהִי אַךְ צָעֲדָה עַל מִפְתַּן הַהֵיכָל, וַתְּאֻלַּץ לְכַסּוֹת אֶת עֵינֶיהָ בְּכַפּוֹת יָדֶיהָ, כִּי בְרַק הַיִּפְעָה¹⁸ כִּמְעַט עִוֵּר אוֹתָן. וַתַּעֲבֹר בְּכָל הַחֲדָרִים, וַתְּחַפֵּשׁ, וַתְּבַקֵּשׁ לִמְצֹא חֶסְרוֹן־מָה לִהְיוֹת לָהּ לְתֹאֲנָה לְהִתְנַפֵּל עַל הַנַּעֲרָה, אַךְ לַשָּׁוְא הָיָה עֲמָלָהּ. וַתַּבֵּט אֶל הַנַּעֲרָה בְּעֵינַיִם מְזָרוֹת¹⁹ חֵמָה וַתֹּאמַר:

– “עַתָּה אֵרְדָה וְאֶחְקֹר לָדַעַת אֵת אֲשֶׁר בַּחֲדַר־הַבִּשּׁוּל וּבַמַּרְתֵּף, וְאִם שָׁכַחַתְּ לְהָכִין דְבַר־מָה וְיִסַּרְתִּיךְ קָשֶׁה”. –

אוּלָם הָאֵשׁ בֹּעֲרָה בַתַּנוּר, וְהַפָּרוּרִים²⁰, הַמְּלֵאִים מַאֲכָלֵי תַאֲוָה, עֹמְדִים לְפָנֶיהָ, הַיָּעֶה וְהַמַּעְדֵּר עֹמְדִים נִשְׁעָנִים בְּפִנַּת הַחֶדֶר, וּכְלֵי נְחֹשֶׁת קָלָל²¹ עֲרוּכִים בַּכֹּל נֹצְצִים בְּקִירוֹתָיו סָבִיב, גַּם תֵּבָה מְלֵאָה גֶחָלִים, גַּם דָּלְיֵי מַיִם הוּכְנוּ שָׁם; לֹא חָסֵר דָּבָר. וַתִּקְרָא הָאִשָּׁה בְּזַעַף לֵאמֹר:

– “הֲבִיאִינִי אֶל הַמַּרְתֵּף! וְהָיָה אִם לֹא תְמַלֶּאנָה אוֹתוֹ חָבִיוֹת מְלֵאוֹת יַיִן הַטּוֹב עַד אֶפֶס מָקוֹם, וְהָיְתָה אַחֲרִיתֵךְ מָרָה”. –

וַתָּרֶם הָאִשָּׁה אֶת מִכְסֵה הַמַּרְתֵּף וַתֵּרֶד בְּמַעֲלוֹתָיו. וַיְהִי אַךְ צָעֲדָה שְׁנַיִם צְעָדִים, וַיִּפּל הַמִּכְסֶה הַכָּבֵד עַל רֹאשָׁהּ, וְקוֹל צַעֲקָתָהּ עָלָה לְאָזְנֵי הַנַּעֲרָה הָעֹמֶדֶת בַּחוּץ. וַתְּמַהֵר הַנַּעֲרָה לְהָרִים אֶת הַמִּכְסֶה וּלְהָחִישׁ עֵזֶר לָהּ, אַךְ אִמָּהּ־חֹרַגְתָּהּ כְּבָר הִתְגַּלְגְּלָה מֵעַל הַמַּעֲלוֹת אֶל קַרְקַע הַמַּרְתֵּף וַתָּמֹת.

וַיְהִי עַתָּה הָאַרְמוֹן וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ לַנַּעֲרָה לְבַדָּהּ לַאֲחֻזַּת עוֹלָם. וְלֹא יָכְלָה הַנַּעֲרָה בָּעֵת הָרִאשׁוֹנָה לְהַסְכִּין עִם אָשְׁרָהּ הָרָב: הִנֵּה הַמֶּלְתָּחוֹת²² מְלֵאוֹת שְׁמָלוֹת יָפוֹת, גַּם בָּאַרְגָּזִים זָהָב וָכֶסֶף, פְּנִינִים וְכָל אַבְנֵי יְקָר, ולֹא הָיָה דָבָר אֲשֶׁר נִבְצַר מֵהַנַּעֲרָה לְהַשִּׂיגוֹ. וַתִּשָּׁמַע תְּהִלַּת עשֶׁר הַנַּעֲרָה וְיָפְיָהּ הָרָב בְּכָל קְצוֹת הַתֵּבֵל. וּבְכָל יוֹם וָיוֹם וַאֲנָשִׁים צְעִירִים לְיָמִים מִתְיַצְּבִים לְפָנֶיהָ לְבַקֵּשׁ אֶת אַהֲבָתָהּ, אַךְ אִישׁ מֵהֶם לֹא יָשָׁר בְּעֵינֶיהָ.

וַיְהִי הַיּוֹם, וַיָּבֹא אֶל אַרְמוֹנָהּ גַּם בֶּן אַחַד הַמְּלָכִים וַיֵּדַע הָעֶלֶם לִרְכּשׁ לוֹ אֶת אַהֲבָתָהּ. וַיְאָרְשֶׂהָ לוֹ. וּבְגַן הָאַרְמוֹן הָיְתָה אֵלָה²³ רַעֲנָנָה וַעֲבֻתָּה, וְתַחַת עֲנָפֶיהָ יָשְׁבוּ שְׁנֵי הַנֶּאֱהָבִים הָאֵלֶּה יַחְדָּו, וַיְשׂוֹחֲחוּ בְּאַהֲבָה רַבָּה. וַיֹּאמֶר הֶחָתָן אֶל הַנַּעֲרָה:

– “הָבָה וְאֶסְעָה אֶל בֵּיתִי, וּבִקַּשְׁתִּי אֶת אָבִי, הַמֶּלֶךְ, כִּי יֵאוֹת²⁴ גַּם הוּא לַאֲגֻדָּתֵנוּ, טֶרֶם אֶשָּׂאֵךְ לִי לְאִשָּׁה. וְאַתְּ שְׁבִי פֹּה תַּחַת הָאֵלָה, וְחַכִּי נָא אֶל בּוֹאִי, כִּי בְעוֹד שָׁעוֹת אֲחָדוֹת שׁוֹב אָשׁוּב אֵלַיִךְ”. –

וַתִּשָּׁקֵהוּ הַנַּעֲרָה עַל לֶחְיוֹ הַשְּׁמָאלִית וַתֹּאמַר: “הֱיֵה נֶאֱמָן לִי תָּמִיד, וְאַל תִּתֵּן לְכָל אִשָּׁה אַחֶרֶת לְנַשֶּׁקְךָ עַל לֶחְיְךָ זֹאת. וַאֲנִי הִנְנִי לָשֶׁבֶת פֹּה תַּחַת הָאֵלָה עַד שׁוּבְךְ אֵלַי”. –

וַתֵּשֶׁב הַנַּעֲרָה תַּחַת הָאֵלָה עַד בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ, וְהוּא לֹא שָׁב אֵלֶיהָ. וַתֵּשֶׁב שְׁלֹשָׁה יָמִים מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב, וְצִפִּיָּתָה²⁵ לַשָּׁוְא הָיָתָה. וַיְהִי בַּיּוֹם הָרְבִיעִי, וְהוּא טֶרֶם בָּא וַתֹּאמֶר הַנַּעֲרָה בְּלִבָּה²⁶:

– אֵין זֹאת כִּי אִם אָסוֹן נוֹרָא קָרָהוּ: אֵלְכָה וַאֲבַקְשֶׁנוּ, וְלֹא אָשׁוּב אֶל אַרְמוֹנִי, עַד אִם מְצָאתִיהוּ. –

וַתָּצַר שָׁלֹשׁ שְׁמָלוֹת, מִשִּׂמְלוֹתֶיהָ הַיְקָרוֹת בַּשָּׂק: הַשִּׂמְלָה הָאַחַת מִשֻׁבָּצָה²⁷ מִשְׁבְּצוֹת כּוֹכָבִים מַזְהִירִים, הַשִּׂמְלָה הַשְּׁנִיָה מְלֵאָה מִשְׁבְּצוֹת יַרְחֵי־כֶסֶף, וְהַשִֹּמְלָה הַשְּׁלִישִׁית עֲשׂוּיָה מִמִּשְׁבְּצוֹת שִׁמְשׁוֹת־זָהָב; וַתָּצַר בְּמִטְפַּחְתָּהּ מְלֹא חָפְנַיִם אֲבָנִים יְקָרוֹת, וַתֵּלֶךְ לָהּ. וַתִּשְׁאַל, בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר עָבְרָה בּוֹ, עַל אֹדוֹת חֲתָנָהּ, אַךְ אִישׁ לֹא רָאָהוּ, וְלֹא יָדַע מִמֶּנּוּ דָּבָר.

וַיְהִי מִקֵּץ הַיָּמִים, וַתִּשָּׂכֵר הַנַּעֲרָה לְאִכָּר אֶחָד לִרְעוֹת אֶת עֶדְרוֹ; וְאֶת שִׂמְלוֹתֶיהָ וְאֶת אֲבָנֶיהָ הַיְקָרוֹת טָמְנָה תַּחַת אַחַת אַבְנֵי הַשָּׂדֶה. וְהַנַּעֲרָה הָיְתָה לְרוֹעָה, וַתִּשְׁמֹר אֶת עֶדְרָהּ, וַתְּהִי עֲצוּבַת רוּחַ מְאֹד, וְנַפְשָׁהּ כָּלְתָה אֶל אֲהוּבָהּ. וְעֶגְלָה קְטַנָּה הָיְתָה לָהּ וַתְּלַמְּדָהּ הַנַּעֲרָה לִהְיוֹת אִתָּהּ תָּמִיד, וַתַּאֲכִילֶהָ בְיָדֶיהָ, וּבְאָמְרָה אֵלֶיהָ:

"כִּרְעִי נָא בֶרֶךְ, עֶגְלָתִי הַיְפֵה־פִיָּה,

"אַל תִּשְׁכְּחִי אֶת רוֹעָתֵךְ הַנֶעֱצָבָה,

"כַּאֲשֶׁר שָׁכַח בֶּן הַמֶּלֶךְ אֶת כַּלָּתוֹ הָעֲנִיָה,

“אֲשֶׁר תַּחַת הָאֵלָה לְחַכּוֹת יָשָׁבָה”,

כָּרְעָה הָעֶגְלָה עַל בִּרְכֶּיהָ, וְהַנַּעֲרָה הֶעֱבִירָה אֶת יָדָהּ עַל גַּבָּהּ. –

וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים לְשִׁבְתָּהּ בִּנְאוֹת הָאִכָּר עֲגוּמָה²⁸ וּבוֹדֵדָה, וַתַּעֲבוֹר הַשְּׁמוּעָה בָּאָרֶץ, כִּי תָחֹג בַּת הַמֶּלֶךְ אֶת חַג כְּלוּלוֹתֶיהָ. וְהַדֶּרֶךְ אֶל הָעִיר הַמַּעֲטִירָה²⁹ עֹבֶרֶת לִפְנֵי הַכְּפָר, אֲשֶׁר יָשְׁבָה הַנַּעֲרָה בּוֹ. וַיִּקֶר מִקְרֵה בֶן הַמֶּלֶךְ, הוּא חֲתַן הַנַּעֲרָה, לַעֲבֹר בַּדֶּרֶךְ הַהִיא. וְהַנַּעֲרָה רֹעָה אֶת עֶדְרָהּ, וּבֶן הַמֶּלֶךְ רֹכֵב עַל סוּסוֹ הָאַבִּיר בִּגְאוֹן לִבּוֹ, וְלֹא שָׁעָה אֶל הָרוֹעָה הָעֲנִיָה מִמְּרוֹם שִׁבְתּוֹ, אַךְ הִיא רָאַתְהוּ וַתַּכִּירֵהוּ כִּי הוּא אֲהוּבָהּ, וּכְמוֹ חֵץ שָׁחוּט³⁰ פִּלַּח³¹ אֶת לְבָבָהּ בְּרֶגַע הַהוּא, וַתֹּאמַר: “אֲהָהּ! הִנֵּה אָמַרְתִּי כִּי נֶאֱמָן יִהְיֶה לִי, וְהוּא שְׁכֵחָנִי!!” –

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וַיַּעֲבֹר בֶּן הַמֶּלֶךְ עוֹד פַּעַם בַּדֶּרֶךְ הַהִיא. וַיְהִי בִּהְיוֹתוֹ לֹא הַרְחֵק מֵהַנַּעֲרָה וַתֹּאמֶר אֶל עֶגְלָתָהּ:

"כִּרְעִי נָא בֶרֶךְ, עֶגְלָתִי הַיְפֵה־פִיָּה!

"אַל תִּשְׁכְּחִי אֶת רוֹעָתֵךְ הַנֶּעֱצָבָה,

"כַּאֲשֶׁר שָׁכַח בֶּן הַמֶּלֶךְ אֶת כַּלָּתוֹ הָעֲנִיָה,

“אֲשֶׁר תַּחַת הָאֵלָה לְחַכּוֹת יָשָׁבָה”.

וַיְהִי כְּשָׁמְעוֹ אֶת קוֹלָהּ, וַיַּבֵּט מַטָּה, וַיַּעֲצוֹר אֶת סוּסוֹ, וַיִּתְבּוֹנֵן אֶל פְּנֵי הַנַּעֲרָה, וַיָּשֶׂם אֶת יָדוֹ עַל מִצְחוֹ, כְּמוֹ חָפֵץ לִזְכֹּר רִאשׁוֹנוֹת, אַךְ אַחֲרֵי כֵן מִהַר לַעֲשׂוֹת אֶת דַּרְכּוֹ הָלְאָה וַיֵּעָלַם בְּרָגַע. –

וַתִּקְרָא הַנַּעֲרָה לֵאמֹר: “אֲהָהּ, כִּי לֹא יַכִּירֵנִי עוֹד!” וַיִּגְדַּל יְגוֹנָהּ עַד לִמְאֹד. –

וַיְצַו הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת מִשְׁתֶּה שְׁלֹשֶׁת יָמִים גָּדוֹל מְאֹד בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתָנוֹ³², וְלִקְרוֹא לְכָל עֲבָדָיו, אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינַת מַלְכוּתוֹ, לָבוֹא אֵלָיו אֶל הַמִּשְׁתֶּה. וַתֹּאמֶר הַנַּעֲרָה בְּלִבְּהּ:

– “אֲנַסֶּה נָא אַךְ הַפַּעַם לִבְחֹן אֶת לְבָבוֹ”. –

וַתֵּלֶךְ בָּעֶרֶב אֶל הָאֶבֶן, אֲשֶׁר יִקְרוֹתֶיהָ³³ טְמוּנוֹת תַּחְתֶּיהָ, וַתִּקַּח אֶת הַשִּׂמְלָה, מְשֻׁבָּצָה מִשְׁבְּצוֹת שִׁמְשׁוֹת זָהָב, וַתִּלְבָּשֶׁהָ, וַתַּעֲדֶה אֶת עֲדָיֶיהָ הַיְקָרִים, וַתְּפַתַּח אֶת מִקְלְעוֹת שַׂעֲרוֹתֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת הַמְכֻסּוֹת בַָּצָּעִיף, וַיִּפְּלוּ תַלְתַּלֶיהָ עַל כִּתְפוֹתֶיהָ, וַתֵּלֶךְ הָעִירָה וְאִישׁ לֹא רָאָה אוֹתָהּ בְּחֶשְׁכַת הַלַּיִל.

וַיְהִי בְּבוֹאָה אֶל הָאוּלָם, הַנּוֹצֵץ לְנֹגַהּ אַלְפֵי נֵרוֹת, וַיִּצְעֲדוּ כָל הַקְּרוּאִים מִתִּמָּהוֹן אֲחֹרַנִּית בִּרְאוֹתָם אוֹתָהּ, אַךְ אִישׁ מֵהֶם לֹא יָדַע מִי הִיא. וְגַם בֶּן הַמֶּלֶךְ יָצָא לִקְרָאתָהּ, וּבְכָל זֹאת לֹא הִכִּירָה. וַיֵּלֶךְ אִתָּהּ לָחוּל בִּמְחוֹלוֹת, וַיִּשְׁתּוֹמֵם מְאֹד עַל יָפְיָהּ הָרָב. וְלִבּוֹ הָלַךְ שְׁבִי לְפָנֶיהָ, עַד כִּי שָׁכַח בְּעֵת הַהִיא אֶת כַּלָּתוֹ הַשְּׁנִיָה. –

וְאַחֲרֵי כְּלוֹת הַמִּשְׁתֶּה הִתְחַמְּקָה³⁴ הַנַּעֲרָה לָצֵאת מִתּוֹךְ הֶהָמוֹן הָרָב, וַתָּשָׁב אֶל כְּפָרָהּ לְאוֹר הַבֹּקֶר וַתִּלְבַּשׁ אֶת בִּגְדֵי הָרוֹעָה אֲשֶׁר לָהּ כְּקֶדֶם. –

וַיְהִי בַיּוֹם הַשֵּׁנִי, וַתִּלְבַּשׁ אֶת שִׂמְלָתָהּ, הַמְּשֻׁבָּצָה מִשְׁבְּצוֹת יַרְחֵי־כֶסֶף, וַתָּשֶׂם שַׁהֲרוֹן³⁵ יָקָר עַל שַׂעֲרוֹתֶיהָ, וּבוֹ אַבְנֵי נֵזֶר מִתְנוֹסְסוֹת, וַתָּבֹא אֶל הַמִּשְׁתֶּה. וּבְבוֹאָהּ הֵסַבּוּ כָל הַקְרוּאִים אֶת פְּנֵיהֶם אֵלֶיהָ. וּבֶן הַמֶּלֶךְ מִהַר לִקְרָאתָהּ, וּבְלֵב מָלֵא אַהֲבָה רָקַד אִתָּהּ לְבַדָּהּ בִּמְחוֹלוֹת, וְלֹא זָכַר עוֹד אֶת הָאַחֶרֶת. וְטֶרֶם הִפָּרְדָהּ מֵעָלָיו אֻלְּצָה לְהַבְטִיחֵהוּ, כִּי בוֹא תָבֹא אֶל הַמִּשְׁתֶּה גַם בַּלַּיְלָה הַשְׁלִישִׁי. –

וַיְהִי בְּהוֹפִיעָה בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית, וְהִיא לְבוּשָׁה שִׂמְלָה מְשֻׁבָּצָה מִשְׁבְּצוֹת כּוֹכָבִים. וְקִשּׁוּר שַׁעֲרוֹתֶיהָ וַחֲגֹרָתָהּ מֵאַבְנֵי יְקָר הֵם, וּמִדֵּי תִצְעַד תִּשְׁלַח קַרְנַיִם נֹצְצוֹת אֶל כָּל עֲבָרֶיהָ, וַיְמַהֵר אֵלֶיהָ בֶּן־הַמֶּלֶךְ, אֲשֶׁר זֶה כְבָר חִכָּה לִקְרַאת בּוֹאָהּ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ:

– “הַגִּידִי נָא לִי מִי אַתְּ? לִבִּי אוֹמֵר לי, כִּי הִכַּרְתִּיךְ בַּיָּמִים עָבָרוּ”.

וַתַּעַן אוֹתוֹ הַנַּעֲרָה וַתֹּאמַר:

– “הֲתִזְכֹּר אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְךָ בְּהִפָּרֶדְךָ מִמֶּנִי?” וּבְדַבְּרָהּ זֹאת נִגְּשָׁה אֵלָיו וַתִּשָּׁקֵהוּ עַל לֶחְיו הַשְּׂמָאלִית, וּבְרֶגַע הַהוּא, וּכְמוֹ סָרוּ סַנְוַרִים³⁶ מֵעַל עֵינָיו, וַיַּכֶּר אֶת כַּלָּתוֹ הָאֲמִתִּית וַיִּקְרָא:

– “בּוֹאִי אִתִּי, כַּלָּתִי הַיְקָרָה, כִּי לֹא אֶשָּׁאֵר פֹה עוֹד!”

וַיּוֹשֵֶׁט לָהּ אֶת יָדוֹ. וַיּוֹלִיכֶהָ אֶל הַמֶּרְכָּבָה. וְהַסּוּסִים דָאוּ³⁷ כַנְּשָׁרִים אֶל אַרְמוֹנָהּ הַנִּפְלָא. עוֹד מֵרָחוֹק נִרְאָה לָמוֹ הָאוֹר הַגָּדוֹל, הַמֵּאִיר בְּעַד הַחַלּוֹנוֹת, וּבְעָבְרָם לִפְנֵי הָאֵלָה, וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה תוֹלָעִים נֹצְצִים יָשׁקּוּ³⁸ בְקִרְבָּהּ, וְהִיא הֵנִיעָה בַעֲנָפֶיהָ, וַתִּשְׁלַח אֶת רֵיחָהּ הַנִּיחוֹחַ אֶל כָּל סְבִיבָהּ. וּבְמַעֲלוֹת הֵנֵצוּ³⁹ הַפְּרָחִים הַיָּפִים, וְהַצִּפֳּרִים הַנֶּהְדָּרִים הִשְׁמִיעוּ אֶת שִׁירֹתֵיהֶם הַנְּעִימוֹת, וּבְאוּלַם הָאַרְמוֹן כְּבָר עָמְדוּ כָל שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ וּגְדוֹלָיו. וְהָרַב חִכָּה לִקְרָאתָם לְבָרֵךְ אֶת בֶּן הַמֶּלֶךְ וְאֶת כַּלָּתוֹ הָאֲמִתִּית תַּחַת חֻפָּתָם.