נולד: 1879, בכפר ברוסיה-הלבנה; נפטר: אוגוסט 1955, ניו-יורק ארה"ב

קוֹדמם ומבשרם של ה"יונגע" (הצעירים), חבורת יוצרי האימפרסיוניזם בספרות יידיש באמריקה. מן הריאליזם ששלט בה בתחילת המאה הוא בא, ושירתו עדיין נעה ממעגלות הריאלי והמוחשי אל החזוי והמדומדם, אל הלך-הנפש שאין לעולם-החוץ אחיזה בו אלא במרומז. מראות-השתיה של עולמו הן כפר-מולדתו, טחנת-המים באותה פינת-ילדות בבילורוסיה, הווי הכפר; נעימה עממית לשירו וקולו החרישי מצניע גם את החרוז שלא יהא בולט ביותר. בנות-לויה נאמנות לו: סנטימנטליות כבושה, מפוכחת, אלגיוּת של גורל-החיים, ראיית הפכין-הקטנים שביומיום בעין חוגגת, מתוכה מפציעה אירוניה דואבת על הגדולות שלא באו. שיריו המעוּלים יודעים סוד הצמצוּם, אינם יוצאים בתכשיטים ובתפאורה, אפילו רשולים כלשהו, אך פעמים מפתיעים בניגון פנימי, ביופי אפור יומיומי. בכרך האמריקני המוּקם והולך, בעצם ימי הצמיחה לשירה האוּרבניסטית, שמר על צליליו של הכפר, על מראות אינטימיים וסייע בדרכו הוא לשכלוּלוֹ ועידוּנו של השיר הלירי.

נולד בכפר ז’וכוביץ, פלך מינסק, רוסיה הלבנה. אביו בעל טחנת-מים. תלמודו – חדר, ישיבת מיר. 1899 הפליג לאמריקה, חזר לאחר שנתיים, יצא לאנגליה ועשה שנים אחדות בלונדון, ושוב רוסיה, ולמן 1907– ישיבת-קבע בארצות-הברית. פרנסתו תחילה על מכירת עתונים. קובץ שיריו הראשון ‘אויפן זאמדיקן וועג’ (בדרך החולות) יצא לאור בניו-יורק, 1911. מלבד קבצי שירה פירסם ספר זכרונות (בחלקו נדפס שנית ב’ספר רולניק, המשורר ושירו', קובץ מאמרי ביקורת והערכה, בואֶנוס-איירס, הוצאת יידבוך').