נולד: אפריל 1884, ראדומישל, גליציה; נפטר: יוני 1955, פלורידה, ארה"ב

מראשי קבוצת ‘יונגע’ (הצעירים) באמריקה וממבססי מגמתה ודרכה. שירו האימפרסיוניסטי נמלט במודע מן הפתיטי והנשגב; בקול חרישי ומילודי ישיר ליומיומי, לזוטות ולבלתי-נחשב; הדומם המצוּיר, קטע רוגע של בית, של אדם, של נוף – יש בהם מן הבינה שנצטללה, מהלך-נפש כתוֹם סער, מן הרגש הכובש את עצמו, כשלהבת שמצטמצמת. הנעימה השלטת – אלגית, וחיוּך-של-השלמה מרחף עליה. ספרו העיקרי: "מיין זומער' (הקיץ שלי), רוצה לומר: הפרי הגמל, ריחוּק מסערות-אביב, והמיית-שלכת כבר מדמדמת. במסותיו על הספרות – מועט מן המרובה שהיה נוהג להשמיע בעל-פה בחוגי משוררים וידידי-שירה – מתגלה המשורר כבעל-תרבות שירית, שהושפע אמנם מן הרוחות המהלכות באותם הימים בשירה הגרמנית, אך מבורך בטעם ובהבחנה; אמת-בנין בידו ואהבה בלבו אל היפה והוא שמח לברך ה’נהנין'.

נולד בראדומישל-גדול שבגליציה, קיבל חינוך מסרתי, וראשיתו הספרותית – בעברית (‘סנונית’, ירושלים, 1900) מ-1903 – באמריקה. עורך, יחד עם מאני לייב, כמה מקבצי החבורה ‘יונגע’ ‘דער אינזל’ (האי), מתרגם שירה ומשתתף קבוע בעתונות. באחרית ימיו נשתקע במיאמי-ביטש שבפלורידה וכאן יצא אחרון ספרו ‘פון אונזער פרילינג’ (מימי אביבנו) – זכרונות ודיוקנאות, משולבים דברי-הערכה על ספרות וסופרים, – ופני הדור, וקלסתר בני-דורו נשקפים כאן בעודם בצעירותם, מסוערים כלפי קודמיהם ומסתערים לשנות מן הערכים המקובלים בשירת יידיש.