קובץ שירים קצר של שלמה אביו, “רוקי מרציאנו, גיבור נעורי”, קרוב להופיע בהוצאת “קשב לשירה”. ש"א הוא חבר קיבוץ געש. פיני איפרגן מלמד בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא חוקר בעיקר את הפילוסופיה הגרמנית הקלאסית, במיוחד את הגל. שני ספרים שראו אור באחרונה בתרגום עברי בהוצאת “שלם” – “אונייה טרופה וצופָה” להנס בלומנברג ו"רוח הנצרות וגורלה" לג.ו.פ. הגל – נערכו על־ידו והוא שהוסיף להם הקדמה ואחרית־דבר. שני התצלומים המשובצים בשירו של אהרן אמיר, המופיע בחוברת זו, מובאים כאן באדיבות מערכת “קולטור־כרוניק” של internationes ומכון־גתה בתל־אביב. “ערב ט' באב” הוא פירסום־בכורה לריקי ארקין, סטודנטית בת 27, ילידת תל־אביב ובעלת תואר ראשון מן האוניברסיטה העברית. הלית בלום, המשלימה את חוק־לימודיה באוניברסיטת קמבריג' (אנגליה), כבר פירסמה משיריה ברבעוננו. ניצה בן־ארי מוכרת היטב כעורכת וחוקרת בתחום הספרות ומתרגמת ותיקה (בעיקר מגרמנית). עד כה תירגמה 25 ספרים, והיא עומדת בראש התוכנית “לימודי־תעודה לתרגום ועריכת תרגום” באוניברסיטת תל־אביב. בשנים האחרונות שקדה על תרגום חדש של “פאוסט” לגתה, העתיד להופיע בקרוב בהוצאת־הספרים של אוניברסיטת תל־אביב. משה בן־שאול הוא כיום עורכו היחיד של “מאזנים”, בטאון אגודת הסופרים העברים. בהוצאת “קשב לשירה” ראה אור באחרונה כרך תרגומיו מיצירת ארתור רמבו (שירים, פרוזה, מכתבים), שעליו שקד שנים רבות. מגן ברושי, מוותיקי החוקרים בעתיקות ארץ־ישראל וקדמוניותיה, שעד לא מכבר שימש מנהל “היכל הספר” במוזיאון ישראל, זכור לנו ממאמרו על “מוצא הפלאחים, או אנחנו ושכנינו” בחוברת 9. אורציון ברתנא, יליד 1949, מוכר כמשורר, מספר ומסאי פורה. כיום הוא ראש המחלקה למורשת ישראל במכללת יהודה ושומרון באריאל. בעבר היה יו"ר אגודת הסופרים העברים ונשיא הסניף הישראלי של פא"ן. מרדכי גלדמן, יליד 1946 ותושב תל־אביב, הוא משתתף קבוע ברבעוננו בשירה ובעיוני־ספרות. הוציא עד כה 11 ספרי שירה, האחרון בהם “שיר הלב” (הקיבוץ המאוחד, 2004). הוא עוסק בפסיכותרפיה פסיכו־אנליטית, ופעיל גם בתחום האמנות הפלסטית: ציור, צילום, קדרות ואצירת תערוכות. ליואב גלעד, משורר, אין זה פירסום־בכורה ברבעוננו, ואילו ורדה גנוסר החלה עוד בנעוריה לפרסם את שיריה ב"קשת" ה"ישנה". ספרי שיריה הופיעו בהוצאת הקיבוץ המאוחד. היא האוצרת ומנהלת את משכן־האמנים בהרצליה, שם היא מקיימת גם אירועי ספרות בעריכתה. 33 שנה שקד יוהן־וולפגאנג פון־גתה (1749–1832) על כתיבת “פאוסט” שלו, פאר יצירתו: מ־1775 עד 1808. 24 שנים נוספות חצצו בין פירסום חלק א' של המחזה לפירסומו של חלק ב', שהופיע ב־1832, סמוך ממש לפני מותו. פרופ' אריאל הירשפלד, ירושלמי, הוא מרצה בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית וב"בצלאל". ספריו: “אתן היודעות – על שיח האהבה באופרות של מוצרט”, “רשימות על מקום” ו"אל אחרון האלים – מזרקות רומא". מיכאל (מיקי) לוי, יליד 1982, משך אליו באחרונה תשומת־לב במספר מאמרים ודברי־ביקורת שפירסם בכתבי־עת ספרותיים ובמדור לספרות של “מעריב”. הוא לומד פילוסופיה ולימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית. שי אריה מזרחי, יליד תל־אביב (1974) ותושב בה, פירסם קובץ ראשון משיריו ב־2003 (בהוצאת “כרמל”). ב"קשת החדשה" הוא מפרסם עכשיו לראשונה. המשורר האמריקאי ארצ’יבאלד מקליש (1892–1982) היה גם מחזאי, פרופסור ואיש־ציבור. בשנים 1939–1944 היה ספרן־הקונגרס ובשנת 1944–1945 שימש עוזר מזכיר־המדינה. מחזה שכתב בחרוזים בשם J.B., מבוסס על מעשה איוב התנ"כי, הוצג בברודויי ב־1958. הסיפור “ים תוגה” הוא פירסום־בכורה למחברתו, דבורה נגבי, המנחה סדנות כתיבה וקוראת ספרות אנגלית בהוצאת עם־עובד. היא ילידת 1961. המשוררת רות נצר היא גם מבקרת, חוקרת־ספרות ואמנית, ובעיקר פסיכולוגית קלינית יונגיאנית. ספרה המקצועי, “מסע אל עצמי – אלכימית הנפש – סמלים ומיתוסים” הופיע אשתקד בהוצאת מודן. יורם סלבסט הוא ירושלמי שעד כמה פירסם כבר ששה ספרים מפרי עטו, בהם 3 ספרי ילדים וקובץ סיפורים קצרים, מלבד דברי שירה ופרוזה בכתבי־עת ספרותיים. מסותיו הספרותיות הקודמות של אסף ענברי ב"קשת החדשה" היו: “שוב חוזר הסיוט של גיוס הספרות” (חוב' 5, סתיו 2003), “איך מועילה ומזיקה הפסיכולוגיה לספרות” (חוב' 7, אביב 2004), ו"הערה על תקופת ההשכלה וספרותה" (חוב' 9, סתיו 2004). לוותיקי קוראינו זכור ישראל עשהאל, איש רחובות, בשל מסתו המקיפה “הידיעה הגדולה, או חדוות הנפש המתפעלת”, שעסקה ביצירתו המאוחרת של ס. יזהר ונדפסה בשני חלקים בחוברות 1 ו־2 של “קשת החדשה” (סתיו וחורף 2002). ל"שבועת אמונים" של ש"י עגנון הקדיש עשהאל בשעתו שני עיונים: אחד ב"קשת" (1966) ואחד ב"הספרות" (1972). בכרך־היובל ל"קשת" (ב־1998) נדפס חיבורו רב־הפנים על “מותו ותחייתו של ג’ון ברליקורן”. ספרו החדש של עודד פלד, “פתח דבר – מבחר שירים 1973–2005”, יופיע בקרוב. עד כה פירסם 11 קבצי שירה ונובלה אחת, מלבד שלושה כרכי תרגומים מן השירה האמריקאית. הוא זכה בפרס־היצירה למתרגמים (תש"ן) ובפרס־היצירה לסופרים ומשוררים (תשנ"ו). ברבעוננו מתפרסמים כאן שיריו לראשונה. שלושה משירי בוריס פסטרנק, המופיעים כאן בתרגום עברי של מירי ליטווק, ייכללו בכרך תרגומיה מן הקלאסיקה של השירה הרוסית מהמאה שעברה, העתיד לראות אור בימים הקרובים. הפרופסור גרשון קוריצקי נמנה מאז 1985 עם סגל המחלקה לפיזיקה במכון ויצמן למדע, ומשנת 1997 הוא מכהן כפרופסור מן המניין בקתדרה הפרופסוריאלית ע"ש ג'. דאן. הוא התמחה בעיקר באופטיקה הקוונטית, ובתחום זה פירסם עד כה 2 ספרים ו־148 מאמרים מדעיים. הוא מתעניין במתן ביטוי אסתטי, בשירה ובפרוזה, לשאלות־יסוד הגותיות, ועדוּת לכך הן תרומותיו לגיליון זה שלנו כמו גם לגיליון 11 (אביב 2005). ענת קרטיס כותבת שירה זה שנים, אך הפירסום בחוברתנו זו פירסום ראשון הוא לה. היא בוגרת מגמת התיאטרון באוניברסיטת תל־אביב, עוסקת בהוראת התיאטרון בבי"ס על־יסודי, ומנחה קבוצת חובבים במשגב שבגליל. בלה שייר, ילידת 1957, מנתחת־מערכות ובעלת תואר שני בספרות, כבר פירסמה סיפור אחד בחוב' 7 (אביב 2004) של רבעוננו. “בית־מרחץ מס. 5” הוא חלק ממחזור סיפורים שבכתובים. הפרופסור מתי שטיינברג, חוקר מובהק של האסלאם הקנאי־הקיצוני של ימינו אלה, משלים כאן פירסום רצוף (החל מחוב' 12, קיץ 2005) של שלושה מאמרים מפורטים על התיאולוגיה והאסטרטגיה של ארגון אל־קאעדה והג’האד העולמי. עדנה שמש מפרסמת ברבעוננו לראשונה, ועוד לא עשתה לה שם כפרוזאיקנית. אף־על־פי־כן כבר זכתה במספר פרסים ספרותיים, ובכללם פרס ראשון בתחרות־אונסק"ו לסיפור הקצר שקיבלה באוקטובר 2002 במרסיי. עיקר עיסוקה בתרגום ובכתיבה עיתונאית, בתוך השאר לעיתון־הילדים המהולל “עיניים”. אורי שטנדל מגלם בפעילותו צירוף של עורך־דין, מזרחן, משורר, פובליציסט ופרוזאיקן. בעבר שימש יועץ־ראש־הממשלה לענייני ערבים. ספרו “ערביי ישראל בין פטיש לסדן” משמש ספר־יסוד באוניברסיטאות בארץ. מחקרו על הצ’רקסים בישראל זיכה אותו בפרס בן־צבי, ואילו ספר שיריו, “שיעורים באמת”, הנחיל לו את פרס־רחל.