ציון לנשמת ר' יצחק ניסנבוים ז"ל


העסקן הידוע שהתמסר בהתלהבות לרכישת נפשות לציון, יד ימינו של הרב שמואל מוהליבר, בא לראות את הארץ ולחקור את המתהווה בה. הוא בא בערב חג הביכורים בשנת תרס"ה. מאחורי הקלעים כבר נשמעו הדי ההכנות לבחירות לקונגרס הציוני, הראשון אחרי הסתלקותו של יוצר הקונגרסים. ניסנבוים שפך את מרי שיחו בפגישות ובהתייעצויות של חברי “ארץ האבות”, – האגודה הציונית, שנוסדה בירושלים לשם מלחמה באוגנדיות, – על שרעיון הכזב של “מקלט לילה” קינן גם בלבבות הטובים שבארץ. “את פני כבשתי בקרקע מחרפה, – אמר, – ואזני צרמו מדברי הוויכוח עם אנשים, שצריכים היו להיות משלנו. בעלי זכויות כמו אליעזר בן־יהודה, ד”ר א. גרינהוט והמחנך ח.ל.זוטא הפכו לתומכים בתכנית אוגנדה.

יהושע ברזילי הציע, שניסנבוים יופיע ויטיף מעל במת בית הכנסת שב"חורבה", כדי לעודד את “ציוני ציון”. ר' שמואל סלנט, רבה של ירושלים חיווה את דעתו נגד ההופעה, מחמת חשש להתפרצות, העלולה לפגוע בכבוד האורח החשוב. הרב הזכיר את המקרה המבייש בעת שהספידו ב"חורבה" את המנהיג הציוני.

רק יצחק וינוגראד, מנהל ישיבת “עץ חיים”, נתן את הסכמתו, שהרב ניסנבוים ידבר באולם הגדול של הישיבה. במודעות דגולות הודיעו לתושבי ירושלים על האורח, הרב הדרשן המפורסם, שינאם בשבת באולם ישיבת “תורת חיים”. הרב וינוגראד הוזהר שמתכוננים להפריע. דרשו ממנו לשם השלום, “שלא יצא לפועל דבר־נאומו של הציוני”. הרב וינוגראד היה בעל אופי תקיף. הוא ענה: “שום איום אינו מפחידנו. המוסד הוא רשות פרטית. אני מנהלו ואסור למישהו להתערב ולחוות דעה”.ליתר בטחון הכין את שומרי הבניין שיעמדו על המשמר. עוד אחדים נתמנו להשגיח על הסדר שלא יופרע.

קהל שומעים רב נתכנס. מר ניסנבוים נשא את דברו. בהזכירו את תקומת העם בארץ עריסתו, נשמע קול חזק: “האם גם הד”ר הרצל חושב כך?" עוד אחדים הצטרפו להפריע. אחרי גערתו של ראש המוסד, תגרת ידים והתרגשות הוצאו המתפרעים בכוח מן האולם והורחקו מן הבניין. ניסנבוים המשיך את דבריו. בגמרו, נגשו אליו רבים מן הנכבדים ולחצו את ידו.

שליח מיוחד של הרב סלאנט בא לפייסו, שלא ייעלב בהתנהגותם של פוחזים. השליח הזכיר לגנאי בשם שולחו את חבורת “מחפשי חטאים המנגחים בקרניהם”. מר ניסנבוים התנגד להצעה שהוצעה, להטיל עונש חמור על המתפרץ העיקרי. עד כדי הוצאתו מהדירה. בבת־צחוק הוסיף: “חששתי שמן האוגנדים תבוא הפרעה. התפרצות מצד מתנגדי הציונות מיסודה, הלא היא בגדר הרגיל”.

במכתב מהגולה הביע מר ניסנבוים את שביעות רצונו, שמירושלים הופיע ציר שלוח לקונגרס הציוני השביעי.

ר' יצחק ניסנבוים התכונן להשתקע בארץ. מזלו גרם, שלא עלה בידו להגשים את משאת נפשו.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 65864 יצירות מאת 4018 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־35 שפות. העלינו גם 22139 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!