עם הסתלקותו של ר' זאב לייבוביץ ז"ל, הסתלקה דמות טיפוסית של אחד מבוני הישוב, דמות טיפוסית מהעליה השנייה.
אם גם לא רחבה ביותר היתה עסקנותו של המנוח, ציין אותו בעיקר יחסו הער ומסירותו לכל מה שנעשה ונבנה בארץ. גישתו הלבבית לאנשים גרמה לכך, שהיה חביב על הבריות מכל השכבות והעדות. אהבתו בלי גבול לקנייני האומה ומצפונו הטהור הכשירו אותו להיות עסקן ציבורי, המתכוון לטובת העניין.
כאיש העם הופיע בירושלים לפני למעלה מארבעים שנה. הוא קיבל עליו אז את התפקיד לדאוג למען העם, הבא להשתקע בציון. כזה נשאר תפקידו לכל ימי חייו.
זאב לייבוביץ היה תמיד מוכן לתת ראשון את לבו וגם את ידו לכל מפעל ציבורי, שהיה הולך ומוקם בארץ. רגילים היינו לראות את זאב לייבוביץ כאחד מיקירי ירושלים, הדואגים לשלום הציבור. אם ראשו ומעייניו קודש היו לארץ ולישוב כולו, הרי לבו היה נתון במיוחד לירושלים, לב האומה. לכל מפעל ומוסד ציבורי, שנוסד בירושלים, נתן זאב לייבוביץ את ידו. בשורות אלו ברצוני לציין את אחד המפעלים הציבוריים, שמר לייבוביץ היה בין מייסדיו ומניחי יסודותיו, היא קופת “הלוואה וחיסכון” בירושלים.
זאב לייבוביץ היה מחבריה הראשונים של קופת “הלוואה וחיסכון”. כדרכו התמסר למוסד החדש בכל לבו ונפשו. הוא ליווה את המוסד בצעדיו הראשונים. לייבוביץ קיבל עליו את הגזברות, שלא על מנת לקבל פרס. הקופה היתה פתוחה בכל ערב שעות מספר במחסן־סחורות ארעי של ארגון בעלי המלאכה. עם גמר המלחמה בשנת 1919 נמצאה במחסן זה צרכנייה של ארגון בעלי־המלאכה. בימות הגשמים היה המחסן מתמלא מים ו"הגזבר" יחד עם “מנהל החשבונות” היו יושבים בשעות העבודה כשרגליהם מורמות מעל לרצפה, מחמת המים, שהיו ניקווים במקום. “נוחיות” זו לא הפריעה את זאב לייבוביץ למלא את תפקידו מדי יום ביומו. אפשר היה לראותו בא בכל ערב עם שקיק הכסף בידו, “הקופה”, כדי לשלם ולקבל את התשלומים על חשבון ההלוואות או החיסכונות, שהוכנסו או הוצאו מהקופה. במסירות ובאהבה שמר מר זאב לייבוביץ על תפקידו זה, כי ראה בזה מתן סעד ועזר למפעל עממי חשוב, שבידו לעזור ולעודד את הישוב העברי בירושלים.
הודות לעזרתם הפעילה של מר זאב לייבוביץ ועסקנים ציבוריים מועטים אחרים התפתחה הקופה הקטנה “הלוואה וחיסכון” בירושלים למוסד כספי חשוב. לאחר שהקופה גדלה ויכלה להזמין עובדים בשכר במספר מספיק, המשיך מר לייבוביץ לפעול למען הקופה כחבר ההנהלה והמועצה.
מר זאב לייבוביץ ז"ל היה מספר בסיפוק נפשי רב את זכרונותיו על הימים הראשונים, שבהם שימש גזבר הקופה. כך למשל סיפר על מקרה של גניבה, שקרה בביתו. הגנבים ידעו שמר לייבוביץ מביא כל ערב לביתו את הקופה. הם פרצו לביתו וגנבו מזוודה קטנה. הגנבים היו סבורים, שבמזוודה נמצאת הקופה. הם נתאכזבו מרה, כשמצאו במזוודה תחבושות וצרכי רפואה אחרים של הגברת אסתר לייבוביץ שהיתה חובשת.
אכן, אבד לירושלים, עם פטירתו של מר לייבוביץ ז"ל, אחד מבניה ואזרחיה הטובים והנאמנים.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות