רוב שירי הקובץ הזה נמנים עם הסוג המכונה “הַיְקוּ”. סוג שירה זה היה רווח ביפאן במאות ה17־19 והוא בנוי משלש שורות הכוללות מספר הברות קבוע (בשורה הראשונה חמש הברות, בשניה שבע הברות ובשלישית חמש הברות.) ההיקו מושתת על תמונה ניגודית, אשר ביסודה מונחת מילת מפתח המרמזת על עונה מעונות השנה (קיגו); שכן לפי תפיסת משוררי ההיקו משתקפות תכונות נפשו של האדם בטבע ותמורותיו. כשהמשורר כותב: “צוחת אוזי־הבר / תלבין תחלוף…” הוא מביע מצב נפשי.
כדי לחוש יופיו המיוחד של ההיקו, חייב הקורא להעשות שותף ליצירה ולהשלים בלבו תהליך אסוציאטיבי, שבו השיר הכתוב מהווה את השלב הראשון בלבד. קריאה נכונה של ההיקו הנה אמנות בדומה לכתיבת ההיקו. סגנון ההיקו מרוכז ביותר, אולם המילים הן מרובות משמעות. אי לכך ניתן להבין את ההיקו באופנים שונים.
המתרגם, כדוגמת רוב המתרגמים הלועזיים, ויתר על סייגים צורניים (כגון: מספר הברות קבוע), אך הוסיף סייגים צורניים (כגון: חריזה), מתוך מגמה להתקרב אל אוירתו המקורית של ההיקו. השירים תורגמו על פי נוסח אנגלי וגרמני.
חובה נעימה היא להודות לצירות יפאן בישראל על העזרה בהתאמת התרגומים למקור.
א.י.ק.
שם הקובץ “שיקא” פרושו שירים – ביפנית.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות