ראשיתו של ספר זה ביוזמתם של חוקרים, רובם מאנשי ההתיישבות העובדת, שערכו לפני כעשר שנים כנס חוקרים על אמות המים הקדומות בארץ ישראל. יד יצחק בן־צבי עודד את היוזמה ונתן את חסותו לכנס שהתקיים ב’צריף הנשיא' בירושלים בב’–ג' בחשוון תש"ם (24–25 באוקטובר 1979).
לקראת הכנס עלתה המחשבה להכין קובץ מאמרים, אך מחמת קוצר הזמן הסתפקנו אז בקובץ מצומצם של תקצירי ההרצאות, שיצא במהדורה משוכפלת מטעם יד יצחק בן־צבי. מייד בתום הכנס, בעידודו ובברכתו של מנהל ה’יד' דאז, מר יהודה בן־פורת, ניגשנו להכנתו של ספר זה.
המטרה שהצבנו לעצמנו היתה לרכז את מירב החומר הקשור למפעלי המים הקדומים בארץ ישראל מימי בית שני ואילך, תוך עידוד החוקרים השונים העוסקים בתחום זה לסכם את מחקריהם ולפרסמם בקובץ. מספרם הרב של המאמרים יש בו כדי להעיד על התנופה לה זכה המחקר בתחום הנדון בשנים האחרונות. רובו של החומר המתפרסם כאן הינו חדש ורואה אור לראשונה; ומאמרים אחדים שכבר פורסמו בעבר, הורחבו ועודכנו בידי מחבריהם לצורך פרסומם הנוכחי.
כאמור, תחמנו עצמנו לתקופה המתחילה בימי בית שני, משום שבה התפתחו בארץ מפעלי המים המבוססים על אמות, שהובילו מים ממרחקים אל ערים, מבצרים ושדות שלחין. מפעלי המים של תקופת בית ראשון שונים באופיים ומהווים נושא לדיון נפרד. לספר שני חלקים: החלק הראשון כולל מאמרי מבוא, הפורשים את היריעה ונותנים רקע נרחב יותר להיבטים שונים הנוגעים לכלל האמות הקדומות. בחלק השני מובא תיאורן של האמות השונות. חלק זה ערוך בסדר גיאוגראפי, מן הצפון לדרום. כלולות בו אמות מים עירוניות, שהובילו מי מעיינות במשך כל ימות השנה ליישובים רבי אוכלוסין. באמות אלה מתגלים מיטב השכלולים הטכנולוגיים וההנדסיים. הערים הנדונות הן: עכו, צפורי, דור, קיסריה, טבריה, סוסיתא, שומרון, ירושלים, אמאוס ובית גוברין. בקבוצה זו ניתן לכלול גם את אמות המים לארמונות מימי מלכי החשמונאים והורדוס ביריחו. מערכת הובלת המים במרחצאות החמים של חמת גדר מייצגת את ההישגים אליהם הגיעו מהנדסי המים בתקופה הרומית־ביזאנטית.
אמות המים למבצרי המדבר – אלכסנדריון, דוק, קיפרוס, הורקניה ומצדה מהוות קבוצה לעצמה. בורות המים שנחצבו בצלעות התלולות של הגבעות עליהן הוקמו המבצרים, מהווים חלק בלתי נפרד של מערכות אלה. מהבורות העלו את המים אל הפסגות, שבהן היו מבני המבצרים, באמצעות אדם או בהמה. הקמתן ואחזקתן של אמות אלה (מלבד האמה לקיפרוס) הציבו בעיות שונות מאלה שהציבו האמות העירוניות מאחר שהן נועדו לקלוט מי גשמים היורדים במדבר בצמצום ובמשך פרקי זמן קצרים בלבד.
גם כפרים חוות ויישובים קטנים יותר, כגון כפר חנניה שבגליל, קומראן, עין בוקק ומנזר חריטון שבמדבר יהודה נהנו ממתקני מים משוכללים, המשלבים אמות, בריכות ובורות. מאמרים אחדים מתארים את הספקת המים לשדות וגני שלחין באזורים מדבריים: מנזר מארטיריוס שבמעלה אדומים, נווה קדש ברנע בגבול סיני והנגב. מערכות השקייה אלה הגיעו לשיא שכלולן בחקלאות הנגב, ולהן ייחדנו מאמר בפני עצמו.
קהל היעד שעמד לנגד עינינו בבואנו לערוך את החומר, כולל הן את החוקרים, אנשי הקהילה המדעית, והן את הציבור הגדל והולך של שוחרי ידיעת הארץ, המתעניינים בתולדותיה ובשרידי עברה. אנו תקווה, כי אלה כאלה יעשו שימוש בספר זה ויראו בו מענה הולם לחסר שהורגש עד כה בפרסום מקיף, ממצה ועדכני בנושא הנדון.
עבודת הכנת הספר ועריכתו התארכה מעבר למצופה ונמשכה זמן רב, מכיוון שנעשתה בעיקר בהתנדבות, בצד עיסוקיהם האחרים של העורכים; וכאן המקום להתנצל בפני הכותבים ובפני רבים שציפו לספר ונאלצו להתאזר בסבלנות.
סיועם הרב ועידודם של אנשי יד יצחק בן־צבי איפשרו את השלמת המלאכה והבאתו של הספר לאור. זכות נעימה היא לנו להודות ליהודה בן־פורת ולצבי צמרת, מנהלי יד יצחק בן־צבי בעבר ובהווה, שליוו את עבודתנו מראשית ועד אחרית.
פרופ' יורם צפריר, מורנו ורבנו, שימש כמנחה ויועץ מדעי לעבודת המערכת. נסיונו רב השנים בעריכה מדעית והתמצאותו הרבה בממצאי השטח תרמו תרומה חשובה לאיכותו של ספר זה. תודתנו לו על כל אלה, וכן על היענותו לבקשתנו להקדים פתח דבר לספר.
לתודה מיוחדת ראויים ארז כהן, ששירטט בכשרון רב את מרבית השרטוטים המלווים את דפי הספר, ואברהם פלדות מעצב הספר. לבסוף ייזכרו לטובה ד"ר שלום אילתי, אורית ורטהיים, שלומית משולם וחננאל גולדברג, שעסקו במסירות בהכנת החומר, בהתקנתו ובהבאתו לדפוס.
העורכים
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות