אדם מישראל, לאחר שמילא כרסו בספרי־חינוך מודרניים למיניהם, שלעתים מרעיבים יותר משהם משביעים, טוב שיפנה אל המקורות, אל משנתם של גאוני הרוח ואדירי־המחשבה, ולפניו יתגלו מעיינות־חכמה משיבי־נפש ומרעננים. מה היטיבו הללו לאלף בינה ודעת, להדריך את האדם מישראל בארחות־חיים נאצלים, במעגלי חסד ואמת, ולטפח בלבו מדות נעלות, שהן מקור חיותה וסוד קיומה של החברה האנושית. וככל שאתה מפליג במשנתם אין אתה יכול שלא להתפעל מאישיותם המוסרית של הגאונים הללו, ששימשו מופת במידותיהם הסגוליות בחיי יום־יום והחמירו עם עצמם בקלות כבחמורות. נביא כאן דוגמה אחת בלבד, מתוך צוואתו של אחד מגדולי הפוסקים, שחי לפני שבע מאות שנה, והוא: הרא"ש (ר' אשר בר' יחיאל), שעמד בראש בית־הדין ובראש הישיבה בטולידו, בירת קאסטיליה, תלמידו של ר' מאיר (מהר"ם) מרוטנבורג וממלא מקומו ויורשו כמנהיגם הרוחני של יהודי אשכנז; עליו כתב ר' יוסף קארו בהקדמתו לספרו הגדול “בית יוסף”: “שלושת עמודי ההוראה אשר הבית, בית ישראל, נשען עליהם בהוראותיהם הלא המה הרי”ף והרמב"ם והרא"ש". בצוואתו של הרא"ש לבניו (בעל תוספות יום טוב, שתרגם ספר זה לאידיש, הנהיג לקרוא בו כל יום בציבור, לפני תפילת שחרית, בבית־הכנסת שלו בווינה), שנתפשטה באומה כספר מוסר עממי בשם “ארחות חיים” או “הנהגות הרא”ש" וזכתה למהדורות הרבה במקורה העברי ובתרגומים שונים, פזורות ביד רחבה פניני־חכמה, דעות ומידות, המקפלות בתוכן עיקרי חינוך מופלאים בתוכנם, בצורתם ובסיגנונם הבהיר והפשוט:
– “אל תצא לריב מהר; ותזהר מאונאת הבריות (הן בממון, הן בדברים) ומקנאתם ומשנאתם. ותקל בעיניך הוצאת ממונך מהוצאת דבריך; ופיך אל ימהר להוציא דבר רע עד אשר תשקלהו במאזני שכלך. גם על הדברים אשר ידברו לפניך שלא על דרך סוד, טמנם בקירות לבך; גם אם תשמענו מאחֵר אל תאמר: כבר שמעתי זה. ותרגיל את עצמך להקיץ בהנץ החמה, ולקול הצפור קום ממטתך. אל תקום כאיש עצל, כי אם בזריזות כדי לעבוד ליוצרך. אל תעשה בסתר מה שתתבייש בגלוי, ולא תאמר: מי יראני? אל תרים ידך על חברך. אל תוציא דבה ולשון הרע על שום בריה. אל תהי נבהל להשיב בעזות למי שאמר דברים אשר לא טובים. אל תשמיע בחוץ קולך, ואל תהי צווח כבהמה; ודבריך יהיו בנחת. אל תרף ידך מלבקש רעים ואוהבים, ואל ימעט לפניך שונא אחד. אל תרף ידך לקנות לך חבר נאמן, ושמור אותו ואל תאבדהו, כי טוב. אל תתעצל להקדים שלום לכל אדם ואפילו לעכו”ם. ואל תכעיס לשום אדם. אל יהיו פניך זעומים נגד עוברים ושבים, וקבל אותם בפנים מאירים. אל תכעס באשתך; ואם רחקת אותה בשמאל, קרב אותה בימין בלא איחור".
אגב, פרט מעניין מתולדות חייו של הרא"ש. הוא נפטר בשנת השבעים ושבע לחייו (1327), שבועות מספר אחרי פטירת אשתו. אבן־מצבה אחת היתה מונחת על קברם. מעברה האחד היה חרות כתוב הרומז לשמו ולשנת פטירתו, ומעברה השני הכתוב: “הנאהבים והנעימים בחייהם ובמותם לא נפרדו”…
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות