בכינוס חברי הועד הלאומי עם שליחי קהילות, ירושלים
היום עבר על ארץ־ישראל יום שכולו אור, התעוררות וציפיה: יום ט"ו בשבט – התחלת האביב השני לגמר מלחמת־העולם. פצעי העולם נגלדים והולכים, חוזי השלום מתנסחים, ונחתמים. רק לעם אחד לא הוגש עדיין כל מרפא לפצעיו האנוּשים. מעלינו לא הוסר עוד המצור של הספר הלבן משנת 1939, מתכחש לכל צדק ולכל אמת. היינו הראשונים לכבשני־השריפה. שאריתם של הכבשנים הללו אינה יכולה עדיין לנשום לרוָחה ולעלות לארץ בצורה אנושית.
השוֹאה החיצונית הביאה עלינו שוֹאה פנימית. היאוש העמיק לעשות שמות בחלק מבני עמנו והטה אותו לדרך אשר אנו שוללים אותה שלילה גמורה ומוחלטת בשיטת מערכה פוליטית. כשנתכנסנו לישיבה כאן לפני שבועַיִם, קיבלנו שורת החלטות, אשר תכנן אזעקה ישובית פנימית כנגד הטרוֹר. אזעקות כאלו במסיבות מדיניות כעין אלו שלנו – אינן יעילות. אל תתנסה בהן שום אומה בעולם. כל איש בתוכנו יודע כי האזעקה הזאת נכנסה ללבבות והיא הולכת ועושה את שליחותה. דוקא בעצם השעה הזאת באה עלינו ועל הנהלת הסוכנות היהודית ההודעה של הממשלה, אשר נתפרסמה היום בעתונות ואשר הוגדרה בציבור ובעתונות כאוּלטימטוּם להסגרת הטרוֹריסטים.
איננו יודעים, במעמד זה, מה צפוי לנו מעבר לאוּלטימטוּם. אני נוטל רשות לעצמי, בפתח הדברים, לדרוש מן הממשלה בארץ ומן הממשלה במטרופולין – להסיר מעלינו את הלחץ הזה. לא תוצדק הטלת אולטימטום זה על ציבור המסתייג – ומסתייג נאמנה – ממעשי־טרור, גם כשהו נתון בתנאים טרגיים ביותר, הנכון לעמוד בכוחותיו הוא וכפי כוחותיו הוא נגד השתלטות נושאי־הטרור בתוכו. הלחץ הזה, לפי הכרתנו העמוקה, ולפי הכרת כל מדינאי בן־תרבות בעולם, עשוי להשיג רק מטרה הפוכה.
אנו תמהים ביותר לאולטימטום זה, הקופץ עלינו בעצם הימים בהם נציגי העם והישוב נמצאים בלונדון, כבעלי דברים לשיחות עם הממשלה הבריטית, לשם בקשת פתרונים, אשר יחדשו את יחסי הידידות בין בריטניה לבין העם היהודי כולו וירפאו את הרעל, אשר הוצק בשנים האחרונות ללב העם הפצוע ביותר בין העמים. לא, ממשלת בריטניה! אין הישוב העברי ואין העם העברי ראוי לאולטימטום זה. העם העברי הוא עם נרצח ולא עם רוצח. הישוב העברי הקים ארץ זו מחורבנה ומדלותה, בכוחות חלוציוּת משקית – בעוז־נפש ובטוהר־נשק. הוא עמד בהבלגה במאורעות־דמים חמורים ורצופים במשך שנים. הוא שלח את מתנדביו לרבבותיהם למלחמה. לשונו אינה רמיה והחלטותיו נאמנות הן נתקבלו מתוך כאב עמוק, הכרוך בעצם ההכרח לקבלן ולבצען. הוא לא קבל את האולטימטום להסגרה. מפתחות השיתוף הנאמן לא בידיו הם, כי אם בידי הממשלה המנדטוֹרית, אשר לרשותה נמסרו מפתחות העליה, מפתחות ההתישבות ומפתחות העצמאות שלנו.
יתכן כי צפויים לנו יסורים חדשים מאי־יכלתנו לקבל את הדרישה העיקרית הצפונה באולטימטום הממשלתי. רבים מאתנו חרדו בזמן האחרון למשבר כלכלי. לא עלה על דעתנו כי המשבר הזה יובא עלינו בידים, מטעם הממשלה, בכוח הקפאת חיי הישוב וערעור יסודותיו המשקיים.
אין לנו אלא להגיד לעצמנו במעמד זה: נשא ביסורינו אלה מתוך הרגשה כי הלחץ הזה הוטל עלינו ללא צדק – ונעמוד איתנים, אסירי תקוה ובטחון, כי נצא, נגיע ונעלה מתוך המצוקה הזאת לאותו פתרון אשר יתן חיים ועליה ועצמאות לנו – כּלכָל עם אחר.
שבט תש"ז
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות