באוטובוס הדחוס עד אפס מקום, שעשה דרכו מן העיר אל שכונתי החדשה, משך את תשומת לבי האיש שישב לצדי, בשל כיעורו! התבוננתי בו מקרוב – נמוך קומה, ראש גדול על כתפיו הרחבות, עדשן, אפו פחוס וכל אברי גופו מגודלים, מגושמים ומעוקמים מלידה או כתוצאה מאיזו מחלה. אדם בגיל העמידה, לבוש היה בגדי עבודה מאובקים ומלוכלכים שהעידו כי פועל כפיים הוא השב מעמלו. נכמרו רחמי על האיש וכל שעת הנסיעה לא יכולתי להשתחרר מן המחשבה שניקרה במוחי: – ראה מה עשה הטבע לאדם? ושמא מתבייש הוא במומו? שכן ישב מכונס, עלוב ושתוּק. לא העזתי לדובבו, אף לא מצאתי מלים לדובבו. בוודאי ערירי האיש, גלמוד ואומלל, הרהרתי בלבי.
משהגעתי למחוז חפצי וירדתי מן האוטובוס הלך גם האיש בעקבותי. לא הספקתי לפנות אל השביל הצר, המוליך אל עבר הרחוב שלי, והנה קפצו לקראתו שני ילדים כבני 12־10, שחרחרים וחמודים, שזופי־פנים וחסונים, ניתלו בצווארו, חיבקוהו והכריזו בשמחה ובקולי־קולות –: “אבא, כבר מחצית השעה עומדים אנו כאן, ליד התחנה, ומצפים לך. אמא דואגת לך ושלחה אותנו להקביל את פניך”. חיוך של אושר נשתפך על פני האיש, שחיבק בשתי ידיו הגדולות והגרומות את ילדיו, נשק להם ופנה לעבר ביתו. שעה ארוכה עקבו עיני אחר האיש ושני ילדיו שצעדו בצעדים איטיים ומאוששים, עד שנעלמו, וגל של אושר הציף גם את לבי.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות