– “הנה כאן, במקום הזה, אני יושב ארבעים שנה רצופות, אסיר המחט והמספריים”, סח לי יהודי נמוך־קומה, בעל זקן דליל וקלוש, עטור כיפה וטלית קטן, קווי פניו עדינים וכל חזותו – בעל־מלאכה יהודי נקי־דעת ונקי־כפיים, ישר־דרך ומצניע־לכת.
– “חייט הנני, נצר מגזע חייטים. מעולם לא התפארתי במלאכתי, אך מעולם גם לא מאסתי בה. כבן שלושים הייתי כשבאתי מבודאפשט, מטופל באשה ושני ילדים, והתיישבתי בעיר הקודש. כמה וכמה פעמים הציעו לי להחליף את מלאכתי ולא נתפתיתי. ארבעים שנה אני ישוב בעיר זו, בבית זה ובשכונת עוני זו, נהנה מיגיע כפי ושמח בחלקי. בנכסים לא נתברכתי, אך ברוך השם גם מחסור לא ידעתי. כחסיד נאמן שימשו כל ימי נר לרגלי דבריו של ר' יחיאל מיכל מזלוטשוב: – “חיי ברוכים היו בזה, שלא הייתי צריך לשום דבר קודם שהיה בידי”. הודות לשני בני, הממשיכים אף הם במלאכתי, עדיין מחזיק אני מעמד ורבים מתדפקים על דלתי. אליבא דאמת, מקצוע החייטות הוא כיום בשפל המדריגה. אנשים נתפסו לקונפקציה זולה ושוב אינם טועמים טעמו של בגד גזור, מדוד ותפור לפי מידה. לא כן בימים עברו. מי בעיר הזאת לא נמנה על לקוחותי? רובם ככולם כבר בעולם האמת: ד”ר י"ל מאגנס ומ"מ אוסישקין, פרופ' קלוזנר ור' דוד ילין, הנציב העליון ארתור ווקופ ונשיאה השני של מדינת ישראל, יצחק בן־צבי וכיו"ב".
כל אותה שעה עמד החייט על רגליו, סימן בגיר וגזר את הבד שהיה פרוש על שולחן העבודה ופניו לבשו ארשת של חומרה וכובד ראש. פתאום הניח הצידה את הגיר והמספריים, הרים את עיניו, חיוך טוב נשתפך על פניו וניכר היה שהוא מתעתד לספר משהו יפה ומשובב.
– “הידעת, מה אמר לי פעם מ”מ אוסישקין ז"ל? לאחר שתפרתי לו חליפה חדשה, שהניחה, כנראה, מאד את דעתו, כיבדני בביקור כאן, בבית־המלאכה שלי, וללא שהיות הרבה פתח ואמר: “ר' ישראל, ירבו כמותך בישראל' משהבחין בתמיהה שנסתמנה על פני, הוסיף: ‘ירבו כמותך בישראל, בעלי־מלאכה שמלאכתם היא שבת חייהם, אנשים הנהנים מיגיע כפיהם ועושים מלאכתם באמונה’”.
הרהבתי ושאלתיו – “ומה השיבות על דברי־מחמאה אלה?”
השפיל החייט את עיניו והשיבני:
– “סיפרתי לו מעשה חסידי משמו של רבי בונם, בשבחו של רבי יעקב יצחק מלובלין (“החוזה”), וכך לשונו: – ‘פעם אחת באתי לחדרו של הרבי מלובלין, כשלא היה בביתו, ושמעתי קול מצפצף: מלבושיו היו משוחחים על גדולתו’. והוספתי: – עפר אני תחת כפות רגליו של הרבי מלובלין, שמלבושיו סיפרו על גדולתו בתורה, במצוות ובמעשים טובים, ואילו מלבושיי מספרים על גדולתי כחייט!”…
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות