אם נעדרת זמן־מה מן העיר, שבה אתה חי ועובד במשך שנים, או אם לא היה סיפק בידך לבקר ברחובותיה, אתה מופתע מחזיון מפליא ומרנין כאחד: בתים צצים וקמים אצלנו “בן־לילה”, כאילו צמחו תחתיהם. אם סמוך למקום מגוריך צצים הבתים הללו הרי בצד ההפרעות והטרדות למיניהן שנופלות בחלקך במשך היום, נהנה אתה הנאה מרובה מן העובדה שאתה עד־ראייה ועד־שמיעה ממש לכל אבן ולבנה המיתוספות וחש בעליל כיצד העיר, בלשונו של שלונסקי: “פורסת את נופיה ומזדקפת מרבצה”.
ואם בעל אוזן אתה ומאזין לשירי הפועלים למיניהם, יכול אתה על־נקלה להבחין באיזו מידה מתקדם הבניין הסמוך. שכן, לא הרי זמזומיהם של הפועלים השחורים, חופרי היסודות, כהרי שיריהם של הבנאים ולא הרי שיריהם של אלה כלחנם של הנגרים והזגגים וכיו"ב ועל כולם – הצבעים והסיידים. דומה, כי מעשרה קבים של שירה שנפלו בחלקם של פועלים, תשעה נטלו אלה האחרונים. שיריהם של הצבעים והסיידים אינטימיים־ביתיים הם, אם פרקי־חזנות ושירים עממיים ואם שירים מודרניים השאובים מבית־אבא או קלוטים מבד הקולנוע ומן התיאטרון. כנראה שמלאכה זו, שהיא כולה ביתית, פנימית, ואף מונוטונית במקצת, מחייבת שירה מיוחדת. מבין כל בעלי המקצוע הם הם ה"המשוררים" המובהקים.
אכן, עריבים לאוזן הם שירי פועלים בכלל ושיריהם של הסיידים והצבעים בפרט, כי מבשרים הם את גמר המלאכה שאחריה יורדת השלווה ביתית, האווירה המשפחתית הטובה והנוחה, מביאה עמה פנאי ללב ומנוחה לגוף.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות