בכל יום מלאך יוצא מלפני הקב"ה לחבל את העולם וכיון שהקב"ה מסתכל בתינוקות של בית רבן ובת"ח – מיד נהפך כעסו לרחמים.
(כלה רבתי ב)
הבן הקטן כבר גילה את עולם־האותיות על צירופיו וצירופי־צירופיו והוא כולו אחוז קסם ואפתעה. הברות מצטרפות למלים והמלים למשפטים ומן המשפטים, ראה זה פלא, עולים וצומחים סיפור, שיר ואגדה ושוב אינו תלוי בחסדי הוריו, שיקראו באוזניו ויפענחו לו אותו עולם כמוס וחתום. לאט לאט מגלה הוא “יבשת חדשה” – עולם הספרים! אמנם, לעתים אין הוא מאמין עדיין בכוחותיו וברצותו ליהנות הנאה של ממש מן הסיפור או מן השיר, הריהו מבקש שיקראו באוזניו (קצת גם העצלות עושה!) אך אם עומדים ההורים בסירובם מעז הוא לשחות בכוחות עצמו בים־האותיות, נכנס בשלום ויוצא בשלום. אותה שעה נדלק בעיניו ברק של נצחון, נצחונו של “כובש”. עם תום הקריאה מגיע תור השאלות: מי כתב את הספר? מה זה סופר ומה זה מתרגם? וכיצד עושים ספר? ומה זה הוצאת ספרים? – שאלות משאלות שונות המביאות, עתים, גם את ההורים במבוכה.
וכבר הוא יודע שביאליק הוא סופר “נורא גדול”, גדול אפילו מאנדה ידידתו, זו שתשרה לו ממיטב ספריה בצירוף הקדשות חמות ושיריה שגורים על פיו; וגדול אפילו ממרים ילן־שטקליס ופניה ברגשטיין וברוידס ומשה הנעמי, שספרו “שירים קטנים” אינו מש מידו והוא קורא בו באהבה ובדביקות ממש. אך מבקש הוא לדעת, האמנם ידע ביאליק את כל המלים “שבעולם”? – – – בוודאי! אז למה כתב “הוי, כרכרי, בן־בדיל / צא במחול, רוץ בגיל”? – כוונתו ל"סביבון"! אז למה לא כתב “סביבון”? הוא לא ידע מלה זאת, נכון? ובכן, סידרתי אותך!… (אגב על גילגולי המלה “סביבון” ראה מאמרו המאלף של רפאל וייס: “חידושים ומחדשיהם”, לשוננו לעם, קכ"ה, אדר א' תשכ"ב, עמ' 89־88).
ומצויים, כמובן, סיפורים ושירים החביבים ומקובלים עליו ביותר, שאותם מוכן הוא לשמוע בלי קץ ובלי גבול, גם אם לא הכול ברור ומחוור לו כל צרכו; אך לא כן בקריאה, כאן חייב הכול להיות ברור ומובן בתכלית, שאם לא כן הריהו פוסק: “זה בשביל כיתה ב' או ג', אך לא בשבילי”.
מעל לכול חביבים עליו שירים שחוברו להם מנגינות! הו, יבורכו המלחינים למיניהם, המחבבים על ילדינו את עולם השירה. הם הם המחדירים ללבותיהם של פעוטינו, ביחד עם הלחן, מלים וביטויים הנבלעים בדמם ונחרתים בזכרונם. ואכן, לאחר ש"נתעייף" מן הקריאה ומן ה"חשבון המפרך", הריהו פותח בזמר, שכולו צירוף מופלא של לחן מתוק ואותיות מחכימות, שעל משמעותן כבר עמד לא מתוך שמיעה בלבד, אלא מתוך קריאה, זו הממלאת את לבו הרך רגשי נצחון ושמחה.
ופתאום, שאלה “נוקבת” בפיו –: “אבא, אתה מאמין לי שיש עוד מלחמות בעולם?” – מי סיפר לך זאת? – “קראתי בעיתון!”
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות