ילדים אומנים הם (ממו"ס, בימים ההם)
הבן בן ה־11 עדיין שקוע כולו ורובו בעולם הצעצועים והמשחקים, זו זכותו ומקור אשרו ואיש לא יבוא לערער על כך ועל אחת כמה וכמה ההורים. איך אפשר לגרשו מגן־עדן זה? ומה־גם שהמשחקים הם בעיקר בתחום ה"אמנות" – תיאטרון, בימוי, תפאורה, ציור וכיו"ב. כל עוד נמשך החופש הגדול הוסיף גם הוא ליהנות מן ה"הפקר" וההורים העלימו עין מן המהפיכה שעל שולחנו, בתוך המגירות, בארונות הבגדים, בארונות הספרים וכיו"ב. אך משהתחילה עונת הלימודים פקעה סבלנותם. יום אחד החליטה האם ל"התאכזר" ולהשליט סדר ומשטר. שעה שהבן היה בבית־הספר ערכה “שחיטה” נוראה, ללא רחמים, משחזר הבן מבית־הספר וראה את אשר עוללו לו פרץ בבכי קורע לב, וטענה אחת בפיו: – “איך לא חסתם על עמלי והחרבתם בניינים שבניתי?”.
כלום צריך אני להוסיף שלא יצאו אלא ימים מועטים והתוהו ובוהו חזר לקדמותו, קם והיה ביתר שאת?
ושמא צודקים הזאטוטים שבניין ילדים בניין הוא ולא סתירה? שמא במשחקיהם בונים הם את עולמם לעתיד, מי יודע?…
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות